|
|
פיצויי פיטורים, מענק פרישה, מענק מוות - למי הם שייכים במקרה שהעובד נפטר ?
|
 |
|
|
|
|
|
|
|
הגדרת שאירים לפי חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג - 1963
יש לשים לב שנכון להיום בסעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים יש שתי הגדרות שונות למונח "שאירים" ושני מנגנוני תשלום שונים. הגדרה ומנגנון תשלום לימי שגרה והגדרה ומנגנון תשלום הרלבנטים לתקופת מלחמת חרבות ברזל בלבד (הוראת שעה) ראו הוראות הסעיף בחוק, התיקון לחוק והוראת השעה והרחבה מטה.
על מנת שלא ליצור בלבול בנושא זה מנקודה זו ועד סוף מאמר זה - ההתייחסות שלנו היא להגדרות ולהוראות בימי שגרה (לא בתקופת מלחמת חרבות ברזל !). לעניין ההגדרות וההוראות הרלבנטיות לתקופת מלחמת חרבות ברזל - תינתן התייחסות למצב חריג זה בסוף המאמר ! חשוב לשים לב להערה חשובה זו !
לעניין כספי פיצויים שנצברו בקופות ראה מטה התייחסות מורחבת ואולם כבר נדגיש כי גם במקרים בהם העובד מינה מוטבים למקרה מוות בקופת גמל ו/או בפוליסת ביטוח מנהלים בה מופקדים כספי הפיצויים (במעמד שכיר במסגרת מקום עבודתו) - ככלל, המוטבים יהיו הנהנים לעניין מרכיב התגמולים בלבד בקופת הגמל ואילו לעניין מרכיב הפיצויים בקופת הגמל - הנהנים יהיו השאירים כהגדרתם בחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג – 1963.
מה לגבי מענק מוות, מענקי פרישה, פיצויים מוגדלים, במידה ומשולמים מעבר לשיעור הקבוע בחוק פיצויי פיטורים ? מי זכאי להם ? השאירים כהגדרתם בחוק פיצויי פיטורים או היורשים החוקיים ?
את התשובה חיפשנו ומצאנו בפסיקה, להלן ציטוט מתוך פסק דין של בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב – יפו – עב 008682/02 – מיום 12/03/2003 – שירותי בריאות כללית נגד עזבון המנוחה ימיני חנה ז"ל - "משעולה, לכאורה, מנוסח ההסכם כי אין המדובר בפיצויי פיטורים כחוק הרי שסעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים אינו חל בענייננו". (נזכיר, סעיף 5 מגדיר את השאירים כזכאים לפיצויי פיטורים).
תשלומים אלו נחשבים לחלק מהעיזבון וישולמו ליורשים על פי צו ירושה או על פי צו קיום צוואה.
אם כך מדוע בכל זאת מומלץ למנות מוטבים למקרה מוות במועד מילוי טופס ההצטרפות לקופת הגמל ו/או פוליסת ביטוח מנהלים במעמד שכיר במסגרת מקום העבודה מעבר לחשיבותם לעניין מרכיב התגמולים ?
מכמה סיבות. סיבה אחת לדוגמא, בהמשך המאמר נראה כי ייתכנו מצבים בהם באין שאירים כהגדרתם בחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג – 1963 כספי הפיצויים ישולמו למוטבים או ליורשים החוקיים (לפי צו ירושה או צוואה), תלוי בפרטי המקרה.
סיבה שניה לדוגמא, הגדרת שאירים רלבנטית עד ליום סיום יחסי עובד מעביד (לרבות בתקופת הודעה מוקדמת), ליתר דיוק רלבנטית למקרה פטירה של עובד, שהעובד נפטר בהיותו עובד אצל אותו מעסיק ולא במועד מאוחר יותר ואולם מה הדין כאשר אין מדובר בעובד שנפטר ? מה קורה כאשר העובד נפטר לאחר סיום יחסי עובד מעביד אצל אותו מעסיק הרלבנטי לאותם כספי פיצויים שהופקדו בקופה ? מה קורה כאשר שונה סיווג הכספים בפוליסה מכספי פיצויים לכספי פרט ? מה קורה כאשר שונה מעמד הכספים בקופה ? אז יהיו רלבנטים המוטבים גם לגבי חלק זה של הכספים בקופה, ככל שמונו מוטבים כנדרש ובנוסח המתאים ! אחרת, כספים אלו עשויים להיחשב לחלק מהעיזבון והזכאים להם יהיו היורשים החוקיים... מומלץ מאוד לעדכן מוטבים !
להלן הסעיף הרלבנטי מתוך חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג – 1963 המגדיר מי הם שאירים
5. עובד שנפטר
(א) נפטר עובד, ישלם המעסיק לשאיריו פיצויים כאילו פיטר אותו.
"
שאירים" לענין זה – בן זוג של העובד בשעת פטירתו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו והוא גר עמו, וילד של העובד שהוא בגדר תלוי במבוטח לענין גימלאות לפי פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (בחוק זה – חוק הביטוח הלאומי), ובאין בן-זוג או ילדים כאמור – ילדים והורים שעיקר פרנסתם היה על הנפטר וכן אחים ואחיות שגרו בביתו של הנפטר לפחות שנים עשר חודש לפני פטירתו וכל פרנסתם היתה על הנפטר.
(ב) היו פיצויי פיטורים משתלמים לשאירים שאינם בן-זוג או ילד התלוי כאמור, יופקדו הפיצויים בבית הדין האזורי לעבודה ויינתנו לשאירים שיקבע בית הדין האזורי לעבודה ולפי החלוקה שיקבע, בהתחשב במצבם הכלכלי ובמידת תלותם בעובד שנפטר.
(ב1) (1) בסעיף קטן זה –
"
ההכרזה על מצב מיוחד בעורף" – ההכרזה על מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951, מיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023);
"
פעולות האיבה או פעולות המלחמה" – פעולות האיבה או פעולות המלחמה שאירעו בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד תום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף או עד תום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המאוחר;
"
הפעולות הצבאיות המשמעותיות" – הפעולות הצבאיות המשמעותיות שעליהן החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לפי סעיף 40 לחוק-יסוד: הממשלה, והודיעה לגביהן לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ"ג בתשרי התשפ"ד (8 באוקטובר 2023);
"
שאירים" – בן זוג של העובד בשעת פטירתו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו והוא גר עימו, וילד של העובד שהוא בגדר תלוי במבוטח לעניין גמלאות לפי פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי;
"
התקופה הקובעת" – התקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) ועד שנה מתום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף;
(2) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), נפטר עובד בתקופה הקובעת, ישלם המעסיק את פיצויי הפיטורים לשאיריו של העובד כאילו פיטר אותו;
(3) לא הותיר אחריו עובד כאמור בפסקה (2) שאירים, יבואו במקומם לעניין הפסקה האמורה יורשים על פי דין או זוכים על פי צוואה לפי חוק הירושה, התשכ"ה-1965;
(4) שר העבודה רשאי להאריך, בצו, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, את התקופה הקובעת בתקופות נוספות, ובלבד שתקופת ההארכה הכוללת לא תעלה על 12 חודשים, אם נוכח כי הדבר נדרש עקב הימשכותן של פעולות האיבה או פעולות המלחמה.
(ג) פיצויים המשתלמים לפי סעיף זה לא יראו אותם כחלק מהעזבון.
הוראות סעיף 3 לחוק פיצויי פיטורים (תיקון מס' 34 - הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ד- 2024 - תחולה -
סעיף 5(ב1) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, לא יחול לעניין עובד שנפטר כאמור באותו סעיף אם התקיים אחד מאלה:
(1) פיצויי פיטורים בשל פטירתו שולמו לפני יום תחילתו של חוק זה (בסעיף זה – יום התחילה).
(2) ניתנה לפני יום התחילה החלטה של בית הדין האזורי לעבודה בהליך לפי סעיף 5(ב) לחוק העיקרי לגבי פיצויי הפיטורים.
(3) לפני יום התחילה הוחל בהליך לפי סעיף 5(ב) לחוק העיקרי לעניין פיצויי הפיטורים בשל פטירתו, אלא אם כן כל הצדדים להליך, שאינם המעסיק, הסכימו להחלת הוראות סעיף 5(ב1) לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה, עליהם.
(ואנו נוסיף שאנו מניחים שיום תחילת התיקון לחוק והוראת השעה הוא יום הפרסום ברשומות דהיינו 08/08/2024).
מיהו "ילד של העובד שהוא בגדר תלוי במבוטח לענין גימלאות לפי פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995" ?
לפי סעיף 130(א)(2) לחוק הביטוח הלאומי: "ילדו כמשמעותו בסעיף 238 או 252(ג1)".
ההגדרה בסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי:
"ילד" - ילד של המבוטח לרבות נכד שכל פרנסתו על המבוטח, ובלבד שנתקיים בהם אחד מאלה:
(1) לא מלאו להם 18 שנים.
(2) לא מלאו להם 20 שנים, ובלבד שעיקר זמנם מוקדש לסיום לימודים במוסד חינוכי על-יסודי או שהם שוחרים במסגרת קדם צבאית של צבא הגנה לישראל.
(3) לא מלאו להם 24 שנים והם אחד מאלה:
(א) בשירות סדיר כמשמעותו בחוק שירות בטחון, למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, ואולם לא יובא בחשבון, לענין פסקה זו, שירות סדיר העולה על 36 חודשים.
(ב) (1) מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית.
(2) בוטל.
(3) משרת בשירות לאומי - אזרחי.
(ג) לומדים באחד ממסלולי העתודה שהוכרו בפקודות הצבא כהגדרתן בחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955, ושירותם הסדיר לפי חוק שירות בטחון נדחה עקב לימודיהם כאמור.
(4) לא מלאו להם 21 שנים והם משרתים בהתנדבות בשירות למטרה ציבורית או לאומית שאישר השר ובתנאים שקבע באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, תקופה שאינה עולה על 12 חודשים ושירותם הסדיר לפי חוק שירות בטחון נדחה עקב שירותם בהתנדבות כאמור.
....לענין סימן ד' לפרק זה וסימן ח' לפרק ה' ייחשב כילד מי שנתקיימו בו התנאים האמורים בפסקאות (2) ו -(3) להגדרה זו, אף אם בשעת פטירת המבוטח לא היה בגדר ילד.
ההגדרה בסעיף 252(ג1) לחוק הביטוח הלאומי:
לעניין סימן זה, יראו כילד גם מי שלא מלאו לו 20 שנים, ובלבד שהוא לומד במוסד חינוכי בתכנית לימודים בהיקף שלא יפחת מ- 20 שעות לימוד שבועיות; לענין סעיף קטן זה,
"מוסד חינוכי" - אחד מאלה:
(1) מוסד שקיבל הכרה לפי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח- 1958 (בסעיף
זה - חוק המועצה להשכלה גבוהה);
(2) מוסד שקיבל היתר או אישור לפי סעיף 21א לחוק המועצה להשכלה גבוהה;
(3) מוסד שהתואר שהוא מעניק הוכר לפי סעיף 28א לחוק המועצה להשכלה גבוהה;
(4) מוסד שקיבל רישיון לפי סעיפים 25ג ו-25ד לחוק המועצה להשכלה גבוהה או רישיון
זמני לפי סעיף 25ט לחוק המועצה להשכלה גבוהה;
(5) מוסד על-תיכוני להכשרה או להשכלה מקצועית, טכנית, תורנית או דתית, לרבות
מסלול להכשרה או להשכלה כאמור במוסד על -תיכוני, המכשיר את תלמידיו לבחינות
ממשלתיות או המעניק השכלה המוכרת על ידי משרד ממשלתי או לפי כל דין;
(6) ישיבת הסדר, ישיבה גבוהה ציונית או ישיבה, כהגדרתן בסעיפים 22א, 22ב או 26ב
לחוק שירות ביטחון;
(7) מוסד ללימודים תורניים לבנות שמקבל תמיכה לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב,
התשמ"ה-1985.
(8) מכינה קדם-אקדמית או קדם-הנדסית של מוסד כאמור בפסקאות (1) עד (5) או מכינה
קדם-צבאית מוכרת כהגדרתה בחוק המכינות הקדם-צבאיות, התשס"ח-.2008.
הסבר :
על פי הסעיף, סדר הקדימויות והחלוקה הם כדלהלן:
-
בן זוג של העובד בשעת פטירתו, לרבות הידוע בציבור כבן-זוגו והוא גר עמו.
-
ילד של העובד שהוא בגדר תלוי במבוטח לענין גימלאות לפי פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995
החלוקה בין השאירים הינה בחלקים שווים !
כחיזוק לכך, בהקשר זה נזכיר גם את -
הוראות החב"ק (קובץ הפרשנות
לפקודת מס הכנסה) בהתייחס לתשלום לשאירים: "סעיף 5(ג) לחוק פיצויי פיטורים,
התשכ"ג-1963, קובע, כי פיצויים המשתלמים לשאירים של עובד - לא ייראו חלק
מהעיזבון. לפיכך, פיצויים אלה יחולקו, בחלקים שווים, בין השאירים".
פסקי דין בנושא, במסגרתם חזרו השופטים פעם אחר פעם במהלך כל השנים על הקביעה כי פיצויי הפיטורים מתחלקים בין השאירים בחלקים שווים, לדוגמא:
"להוראה זו שתי נפקויות: האחת - אין כספי פיצויי הפיטורים המגיעים מכוח אותו סעיף לחוק, מתחלקים בשיעורים שנקבעו בחוק הירושה, בין היורשים, גם אם כל היורשים הם שאיריו של המנוח; במילים אחרות, כספי פיצויי הפיטורים מתחלקים בין השאירים, בחלקים שווים ביניהם (אלא אם, כמובן, קיים הסכם אחר בין כל השאירים)" - דיון מס' נב/74-9 (ארצי) - דניאל שחר נ' עזבון המנוח שלום לחוביץ ז"ל - מיום 20/05/1992.
נמשיך...
אם אין בן זוג או ילדים כהגדרתם בסעיף זה אזי השאירים יהיו:
החלוקה בין שאירים אלו הינה לפי החלטת בית הדין האזורי לעבודה בהתחשב במצב הכלכלי ובמידת תלותם של כל אחד מהשאירים (כהגדרתם בסעיף) בעובד שנפטר (יש לפנות לבית הדין לקבלת צו).
(יש לשים לב להגדרות ולהוראות בתקופת מלחמת חרבות ברזל, הן שונות, ראו מטה בסוף מאמר זה את ההסבר!)
מה הדין כאשר אין שאירים כהגדרתם בחוק פיצויי פיטורים ?
לעניין שאלה זו יש להבחין בין תשלום פיצויי פיטורים או השלמת פיצויים במזומן המשולמים על ידי המעסיק לבין כספי פיצויים של אותו המעסיק אשר נצברו בקופה:
במקרה פטירה של עובד, הזכאים לתשלום פיצויי פיטורים או להשלמת פיצויים במזומן מהמעסיק ככל שיש זכאות כזו על פי הוראות החוק, הסכם עבודה או נוהג, הם אך ורק שאירים כהגדרתם בחוק פיצויי פיטורים. דהיינו אין שאירים, אין זכאות (ראו התייחסות להחלטות חריגות של בית משפט מטה וראו הסבר להוראות חריגות לתקופת מלחמת חרבות ברזל).
זאת להבדיל מזכאות לכספי פיצויים שנצברו בקופת גמל, בפוליסת ביטוח מנהלים או בקרן פנסיה (והכל בכפוף לתקנון הקופה!) שיכולה להיות באין שאירים: או למוטבים או ליורשים על פי דין או על פי צוואה, בהתאם לפרטי כל מקרה.
הערה חשובה בהקשר זה ! במקרה שבו לעובד שנפטר לא היו שאירים כהגדרתם בחוק
פיצויי פיטורים, (בדומה למקרה ששאירי הנפטר אינם בן זוג או ילד תלוי) יש לפנות לבית הדין האזורי לעבודה בבקשה לקבלת צו הקובע את
זהות הזכאים לכספי הפיצויים (בקופות) ואת אופן החלוקה ביניהם.
להלן ציטוטים מתוך הפסיקה המדגישה זאת -
תשלום פיצויי פיטורים או השלמת פיצויים במזומן -
פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה – תע"א 2620-80 מיום 08/06/2010 – יורשי המנוח קעדאן ג'מאל ז"ל, רדייה קעדאנה נגד עיריית באקה גת – "...התובעים הינם יורשים והזכאות לפיצויי פיטורין הינה לשאירים".
פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים – עב 1213/00 – מיום 27/10/2002 - קוקה עזרא וקוקה מזל נגד רשות השידור וועדת הפיצויים בנציבות שירות המדינה – "הזכות לפיצויי פיטורים הינה לשאיריו, כהגדרתם בחוק ולא ליורשיו..."
"הזכות, היא הזכות לפיצויי פיטורים, קמה מכוח מעשה שבדין. היא קמה ברגע מוגדר, רגע הפיטורים, או רגע ההתפטרות, בנסיבות שבהן מכיר הדין כאילו היתה פיטורים, או רגע פטירתו של העובד. כל זאת בנסיבות אותן קובע הדין. ברגע הפטירה, הזכות לפיצויי פיטורים היא זכותם של השאירים כהגדרתם בחוק. הזכות איננה זכותו של העובד שנפטר, ואין היא זכותו של חליפו של העובד עם מותו (דהיינו, עזבונו או יורשיו, לפי חוק הירושה)".
"פטירתו של המנוח היא זו שהולידה במקרה
זה את הזכות לפיצויי הפיטורים.... אילולא נפטר המנוח, לא הייתה נוצרת הזכות
לפיצויי פיטורים".
"נקודת הזמן של פטירת המנוח (להלן – הרגע הקובע)
היא שיצרה את הזכות לפיצויי פיטורים לגב' שמילוביץ, אך בד בבד, בו-זמנית,
באותו הרגע הקובע היה המנוח ככל אדם נפטר לחסר יכולת (לא רק פיזית אלא גם משפטית)
לקבל כספים ולחוב חובות".
"לגבי פיצויי הפיטורים המגיעים ומשתלמים
לשאירי הנפטר, קבע המחוקק באופן יוצא מן הכלל שאלה לא יהיו חלק מהעיזבון אלא מנת
חלקו של ה"שאיר" בלבד", "הזכות לפיצויי פיטורים מכוח סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים היא
ודאי לא של המנוח, ובאופן חריג גם לא זכות של עיזבונו.
היא יוחדה כולה ל"שאיר" המנוח, ואין לעיזבון כל חלק ונחלה בזכות זו".
"פיצויי הפיטורים במקרה זה גם הם אינם של
"העובד", הם פיצויי פיטורים של ה"שאיר", במקרה
הנוכחי, של האלמנה. הם שייכים רק לה, ואין העיזבון יכול לנגוס מהם
מאומה".
האם יש מקרים "חריגים" בהם אישר בית המשפט תשלום פיצויי פיטורים במזומן או השלמת פיצויים במזומן מהמעסיק (נדגיש שוב כי לא מדובר בפיצויים שנצברו בקופות) ליורשים על פי דין או על פי צוואה במקרים בהם אין שאירים כהגדרתם בחוק פיצויי פיטורים למרות הקביעה מעלה לפיה במקרה פטירה של עובד, הזכאים לתשלום פיצויי פיטורים או להשלמת פיצויים במזומן מהמעסיק ככל שיש זכאות כזו על פי הוראות החוק, הסכם עבודה או נוהג, הם אך ורק שאירים כהגדרתם בחוק פיצויי פיטורים. דהיינו אין שאירים, אין זכאות ? התשובה היא כן ויתרה מכך, נכון להיום זו נטיית בית המשפט למרות שחוק פיצויי פיטורים בנוסחו הנוכחי אינו מורה על כך.
להלן דוגמאות:
פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה תל אביב - יפו - פ"ה 1321-04-16 מיום 07/10/2016 - אסותא מרכזים רפואיים בע"מ נגד רימה מוסקט ז"ל ובר עם אריקה (דוגמא בה שולמה גם השלמת פיצויים במזומן מהמעסיק ליורשים במצב בו לא היו שאירים כהגדרתם בחוק פיצויי פיטורים, מומלץ לקרוא גם את הערתנו בעמוד זה שבקישור).
כספי פיצויים שנצברו בקופות -
פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה תל אביב - ק"ג 2898-10-19 מיום 28/03/2020 - חיים סבג וסמדר סבג נגד הפניקס חברה לביטוח בע"מ - "עובד שנפטר ואין לו שאירים (כהגדרתם בסעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים), זכאים יורשיו לקבל את פיצויי הפיטורים שנצברו עבורו בקופת פיצויים ושהופקדו "במקום" פיצויי פיטורים בהתאם לצו הרחבה פנסיה חובה. זאת בהינתן שלמעסיק אין טענה כלפי העובד שיש לשלול ממנו את פיצויי הפיטורים לפי סעיפים 16 ו-17 לחוק".
פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה תל אביב - יפו - פ"ה 1321-04-16 מיום 07/10/2016 - אסותא מרכזים רפואיים בע"מ נגד רימה מוסקט ז"ל ובר עם אריקה - כספי התגמולים בקופת הגמל ישולמו למוטבים ובאין שאירים כספי הפיצויים בקופת הגמל ישולמו ליורשים (על פי צוואה) (ולא למוטבים) - ראו פירוט המקרה בקישור לפסק הדין.
"12. הוראת מינוי מוטבים בקרן פנסיה או בקופת גמל
א. עמית המצטרף לקרן פנסיה או לקופת גמל רשאי למסור הוראת מינוי מוטבים לסכומים שיעמדו לזכותו בקרן או בקופה, לפי העניין, ערב פטירתו, ולסכומים שיתקבלו ממבטח בשל ביטוח חיים שנרכש עבור העמית.
ב. בטופס הוראת מינוי מוטבים לקרן פנסיה, יירשם כי ככל שבמועד הפטירה לא יהיו לעמית שאירים ובהיעדר הוראה לעניין מינוי מוטבים במועד האמור, הסכומים המגיעים לעמית לפי סעיף קטן (א) יועברו ליורשיו על פי דין או על פי צו קיום צוואה, והכל בכפוף להוראות התקנון. לא מסר עמית לחברה מנהלת של קרן פנסיה הוראה למינוי מוטבים, תודיע לו החברה המנהלת במסגרת הודעה כאמור בסעיף 13 לחוזר זה, כי בהתאם להוראות תקנון הקרן, עד שלא ימסור הוראה כאמור ובהיעדר שאירים במקרה פטירה, יועברו הכספים ליורשיו על פי דין או על פי צו קיום צוואה.
ג. בטופס הוראת מינוי מוטבים לקופת גמל, יירשם כי בהיעדר הוראת מינוי מוטבים הסכומים המגיעים לעמית יועברו ליורשיו על פי דין או על פי צו קיום צוואה. לא מסר עמית לחברה מנהלת של קופת גמל הוראה למינוי מוטבים, תודיע לו החברה המנהלת במסגרת הודעה כאמור בסעיף 13 לחוזר זה, כי בהתאם להוראות תקנון הקופה, עד שלא ימסור הוראה כאמור, במקרה פטירה יועברו הכספים ליורשיו על פי דין או על פי צו קיום צוואה.
ד. מסירת הודעה על מינוי מוטבים תיעשה על גבי הטופס שבנספח ד' לחוזר זה.
ה. ...."
1. בתקנון התקני לקופת גמל נעשית הבחנה בין -
א. פטירת עמית בטרם נסתיימו יחסי עובד מעסיק בינו לבין
מעסיקו כאשר במקרה זה ישולמו כספי הפיצויים שנצברו בחשבונו לשאיריו כהגדרתם בסעיף 5 לחוק פיצויי
פיטורים. (ואנו נוסיף: באין שאירים כהגדרתם בחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג – 1963 למוטבים, באין מוטבים ליורשים החוקיים על פי צו ירושה או צו קיום צוואה).
ב. פטירת עמית לאחר שנסתיימו יחסי עובד מעסיק בינו לבין מעסיקו
שהפקיד עבורו את כספי הפיצויים, במקרה בו העמית היה זכאי לכספים בשל סיום היחסים כאמור,
וטרם הספיק למשוך את כספי הפיצויים או להעבירם לחשבון חדש בקופת גמל לא משלמת
לקצבה כאשר במקרה זה ישולמו כספי הפיצויים שנצברו בחשבונו למוטבים (ואנו נוסיף: באין מוטבים ליורשים החוקיים על פי צו ירושה או צו קיום צוואה) (בקשר לסיטואציה זו, פטירת עמית לאחר סיום יחסי עובד מעסיק, ראה מטה בסוף המאמר דיון מורחב בנדון).
2. בתקנון התקני יש התייחסות מפורטת לכל נושא מינוי המוטבים.
האם יש מקרים חריגים בהם משולמים תשלומים חריגים בהם הגדרת השאירים היא הגדרה אחרת והחלוקה בין השאירים אינה בחלקים שווים ?
ניקח רק לדוגמא הוראות של תקנון אחיד של קרן פנסיה ותיקה (במקרה זה של עמיתים, הקרנות שבהסדר מיוחד כמו מבטחים הותיקה) ונתייחס למצב חריג של החזרת כספים לשאירים במקרה בו אין זכאות לקצבה, מבלי להרחיב בנקודה זו רק נציין כי לפי סעיף 49 לתקנון האחיד של קרן הפנסיה הותיקה:
"...התקיים האמור בפסקאות משנה (ד)(1) או (2) והיו למבוטח שני שאירים או יותר, יחולק
ביניהם הסכום האמור בסעיף קטן (ב), בהתאם ליחס שבין הקצבאות להן היו זכאים אותם שאירים לפי סעיף 23 לתקנון, אילו היו זכאים לאותן קצבאות לפי הסעיף האמור".
כלומר החלוקה בין השאירים היא בהתאם ליחס שבין הקצבאות להן היו זכאים אילו היו זכאים לקצבה ולא בחלקים שווים.
וכן, לפי סעיף ההגדרות של התקנון האחיד של קרן הפנסיה הותיקה - שאיר מבוטח - אחד מאלה: (1) אלמן מבוטחת או אלמנת מבוטח; (2) יתום; (3) הורה (וכמובן יש לעיין בסעיף ההגדרות של תקנון קרן הפנסיה הותיקה לעניין הגדרה של יתום, של אלמן או אלמנה.. ועוד).
זו דוגמא אחת למצב חריג, של הגדרה אחרת של שאירים ולחלוקה אחרת בין השאירים כהגדרתם, של כספים המגיעים להם במצב חריג מסויים מקרן פנסיה ותיקה, כמובן שבהתאם לזהות קרן הפנסיה (בהתייחס לקרנות פנסיה אחרות) יש לעיין בתקנון קרן הפנסיה המתאים והעדכני ביותר !
הוראות החוק לעניין פיצויי פיטורים, הוראות החוק לעניין שכר עבודה שטרם שולם לעובד שנפטר, הוראות תקנון קרן פנסיה לעניין זכויות פנסיה, הוראות תקנון קופת גמל לעניין מינוי מוטבים, הוראות למינוי מוטבים למקרה מוות בפוליסת ביטוח חיים - ככלל, גוברות על צוואה !
המחשה טובה לכך, שכספי פיצויי פיטורים ישולמו לשאירים כהגדרתם בחוק פיצויי פיטורים ולא ליורשים כפי שנקב בשמותיהם וקבע את חלקם בכספי הפיצויים, המצווה בצוואתו, ניתן לראות לדוגמא, בהחלטת הרשם לענייני ירושה, מר יוסף זילביגר מיום 29/07/2009 - בקשה לצו ירושה וקיום צוואה במסגרתה קבע כי כל אותם סעיפים בצוואה, אשר לגבי האמור בהם, הוראות החוק והוראות אחרות (כגון תקנון קרן פנסיה, תקנון קופת גמל) גוברות על הוראות המצווה בצוואה - סעיפים אלו בצוואה - בטלים אף אם כך ציווה המצווה בצוואתו.
פיצויי פיטורים ישולמו לשאירים כהגדרתם בחוק פיצויי פיטורים, כספי תגמולים בקופות גמל ישולמו למוטבים כפי שהודיע העמית לקופת הגמל בפעם האחרונה בה עדכן את שמות המוטבים וחלקיהם, זכויות הפנסיה (פנסיית שאירים) ישולמו לפי תקנון קרן הפנסיה ועוד.
זה המקום להדגיש כי לו שלח המצווה עוד בחייו, העתק מצוואתו לקופת הגמל היה די בכך והמוטבים, לעניין חלק התגמולים בקופת הגמל, היו כפי שנקב בצוואה וכך היה מתקיים רצונו כפי שהביע אותו בצוואתו לגבי חלק התגמולים. משלוח העתק צוואה על ידי המצווה עוד בחייו נחשב גם הוא לעדכון המוטבים בקופות הגמל לעניין חלק התגמולים ואף נוסיף ונעדכן כי לאור הפסיקה במהלך השנים ייתכנו מצבים (בתנאים מסוימים) בהם גם מסירת העתק הצוואה לאחר פטירתו של המצווה תיחשב גם היא לעדכון המוטבים בקופות. כמו כן במהלך השנים חלו שינויים בנדון במסגרת הוראות תקנון קופת גמל תקני ותקנון קרן פנסיה חדשה תקני, לפיהן בכפוף לכל התנאים המפורטים בתקנון, ניתן לעדכן מוטבים גם באמצעות משלוח צוואה גם לאחר פטירת העמית. להרחבה בנקודה חשובה זו ראה פסקי דין נוספים באתר וכן המאמר הדן בנושאים אלו - מוטבים, יורשים על פי דין או זוכים על פי צוואה ? מי גובר על מי ? (במאמר זה קישורים לכל ההנחיות).
ואולם בכל מקרה לעניין כספי פיצויי פיטורים - הם ישולמו לפי הוראות חוק פיצויי פיטורים הגוברות על הוראות צוואה !
פיצויים המשתלמים לשאירים של עובד שנפטר לא יראו אותם כחלק מהעיזבון – מה זה אומר ?
לפי חוק הירושה, תשכ"ה- 1965 במות אדם עובר עזבונו ליורשיו. מי הם יורשיו ? היורשים הם יורשים על פי דין או זוכים על פי צוואה; הירושה היא על פי דין זולת במידה שהיא על פי צוואה.
משמעות הדבר היא שהנהנים מכספי הפיצויים הם השאירים כהגדרתם בחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג – 1963 ולא היורשים כהגדרתם בחוק הירושה, תשכ"ה- 1965 גם אם העובד ציווה בצוואתו להוריש את כספי הפיצויים לאדם אחר שאינו נכלל בהגדרת שאירים לפי חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג – 1963, אלא אם אין שאירים כהגדרתם בחוק פיצויי פיטורים ואז כמפורט מעלה ייתכן והנהנים מכספי הפיצויים יהיו היורשים החוקיים...
עוד זה אומר, שככלל הפיצויים מוגנים, ראה הסבר הבא.
האם מעביד רשאי לקזז חוב של עובד מכספי פיצויי פיטורים במקרה שהעובד נפטר ?
ילדים של עובד שנפטר שהם קטינים - מה החוק קובע לגבי חלקם בכספי פיצויי פיטורים ? מה לגבי חלקם במענק מוות ?
במרוצת השנים נתקלתי במקרים רבים בהם שולמו כספי פיצויי פיטורין ו/או מענק מוות לשאירים של עובד שנפטר כאשר אופן ביצוע התשלום וחלוקת התשלום בין השאירים לא היו קבועים ואחידים. דהיינו, בחלק מהמקרים העביר המעביד את כל כספי פיצויי הפיטורים וכספי מענק המוות לאלמנת העובד שנפטר או לאלמן העובדת שנפטרה מבלי להתייחס לחלקם של הילדים הקטינים בכספי הפיצויים ומענק המוות.
בחלק מהמקרים שילמה חברת הביטוח את כספי פיצויי הפיטורים (שהיו בפוליסות ביטוח מנהלים) בהמחאות נפרדות, לפקודת האלמנה או האלמן בנפרד, ולפקודת כל ילד קטין בנפרד. כאשר ההורה קיבל לידיו את ההמחאות לפקודת הילדים נדרש הוא לפתוח חשבון בנק על שם הילד הקטין ולהפקיד את כספי הפיצויים בחשבון זה.
עד כאן, מדובר בבירוקרטיה, יש מקרים בהם היא "נחסכת" מההורה ויש מקרים בהם היא לא.
בחיפוש אחר התשובה, מה היא הדרך הנכונה, החוקית, של ביצוע תשלום פיצויי פיטורים ו/או מענק מוות לשאירים כאשר יש אלמנה או אלמן וילדים קטינים, נתקלתי גם בתשובות לא אחידות מצד הבנקים, מצד חברות הביטוח, מצד מעסיקים ואף מצד עורכי דין לדיני עבודה ועורכי דין לדיני משפחה ויתרה מכך, העסיקה אותי השאלה, מעבר לבירוקרטיה, מה יעשה הורה צעיר הזקוק גם לחלקם של הקטינים בכספי הפיצויים לצורך גידול ילדיו ? האם הוא רשאי "לגעת" בכספי הפיצויים שהופקדו בחשבון בנק על שם הקטין ? האם הוא רשאי להשקיע את הכספים במסגרת חשבונו של הילד הקטין, בכל אפיק השקעה ?
כך הגעתי ...לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962:
לפי סעיף 14 לחוק, "ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים" ועל כך אין צורך להרחיב.
לפי סעיף 15 לחוק, "אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין,...וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם, וצמודה לה...הסמכות לייצגו". מכאן ניתן להבין כי מצד אחד חלה החובה על ההורה לשמור על נכסיו של הקטין ומצד שני להורה יש את הזכות לייצגו דהיינו ההורה רשאי לבצע פעולות בחשבון הקטין ולתת הוראות לבנק בשמו של הקטין.
לפי סעיף 22 לחוק, "........ההורים לא ישאו באחריות לנזק שגרמו לרכושו של הקטין תוך מילוי תפקידי אפוטרופסותם, אם פעלו בתום לב ונתכוונו לטובת הקטין". מכך אני מסיק כי במידה וההורה עשה "טעות" באופן השקעת הכספים בתום לב...אין לכך סנקציה בחוק.
לפי סעיף 23 לחוק, "קטין הסמוך על שולחן הוריו ויש לו הכנסות מעבודתו או מכל מקור אחר, הכנסותיו ישמשו, במידה נאותה לפי הנהוג בנסיבות דומות, לקיום משק הבית המשפחתי ולסיפוק צרכי הקטין עצמו, אולם נכסיו לא ישמשו למטרות אלה, אלא במידה שבית המשפט אישר שההורים אינם יכולים לקיים את משק הבית המשפחתי ולספק צרכי הקטין". מכאן ניתן להבין כי מההכנסות השוטפות, מהרווחים, אין מניעה ממשית לעשות בהן שימוש ואולם במידה וההורה מעוניין לעשות שימוש בקרן (בכספים שהופקדו) הוא זקוק לפנות לבית המשפט על מנת לקבל אישור. ואולם, זו פרשנותי בלבד, שכן ייתכן ורואים בכל הכספים בחשבון הקטין כולל הרווחים "נכסיו של הקטין" וייתכן ובית המשפט לא יאשר לעשות בהם שימוש כלל.
לפי סעיף 20 לחוק, "ואלה פעולות שבהן אין ההורים מוסמכים לייצג את הקטין בלי שבית המשפט אישרן מראש: (1) העברה, שעבוד, חלוקה או חיסול של יחידה משקית בחקלאות, בתעשיה, במלאכה או במסחר, או של דירה. (2) פעולה שתקפה תלוי ברישום בפנקס על פי חוק. (3) נתינת מתנות, זולת מתנות ותרומות הניתנות לפי הנהוג בנסיבות העניין. (4) נתינת ערבות. (5) פעולה משפטית בין הקטין לבין הוריו או קרובי הוריו, זולת קבלת מתנות הניתנות לקטין. בסעיף זה לא רשום כי ההורה זקוק לאישור בית משפט על מנת לפעול בחשבונו של הילד הקטין בבנק. כאן ניתן לראות את ההבחנה שיצר המחוקק בין חלק של קטין בדירה (לדוגמא) לבין חלק של קטין בכספי פיצויי פיטורים, כסף שנתקבל בידו במזומן ואולם מיד נראה בפסק דין מעניין לדוגמא, הנוגע לכספים בחשבון בנק של קטין שבית המשפט קובע שאין לגעת בכספים של הקטין (נדגיש שפסק הדין לא קשור לפיצויים וכן בית המשפט אישר תחת מגבלות את האפשרות לרכוש נכס במקום.. מומלץ לקרוא את כל פסק הדין).
ראו פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה בנוף הגליל-נצרת - תמ"ש 41990-05-23 מיום 11/08/2024 - ס ואחרים נגד בנק לאומי ואחרים - תמצית ההחלטה: "אף שמקור הכספים שהופקדו ע"ש הקטינים הינם כספי האב עצמו, הרי לאחר שאלו הועברו ע"ש הקטינים, הם נחשבים כרכושם ושייכים להם עד הגיעם של הקטינים לגיל 18, או עד לקבלת אישור ביהמ"ש לשחרורם. התובעים אינם רשאים למשוך סכום החסכון ולעשות בו כרצונם ללא קבלת אישור ביהמ"ש לכך".
לסיכום, לבטח בכל הנוגע לקטינים מומלץ ביותר עד חובה - לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין מתאים. אין להסתמך על אמירה כאן כזו או אחרת בנושא הקטינים אלא לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מתאים.
כמובן שייתכנו מצבים בהם השאירים כהגדרתם בחוק פיצויי פיטורים הם אותם היורשים על פי דין או על פי צוואה, של המוריש...
אם כך, מי הם היורשים לפי חוק הירושה ?
היורשים הם יורשים על פי דין או זוכים על פי צוואה.
יורשים על פי דין:
10. יורשים מבני המשפחה
יורשים על פי דין הם:
(1) מי שהיה במות המוריש בן-זוגו;
(2) ילדי המוריש וצאצאיהם, הוריו וצאצאיהם, הורי הוריו וצאצאיהם (בחוק זה — קרובי המוריש).
זכויות הירושה שלהם יהיו לפי האמור בפרק זה.
11. זכות הירושה של בן זוג
(א) בן-זוגו של המוריש נוטל את המיטלטלין כולל מכונית נוסעים השייכים, לפי המקובל ולפי הנסיבות, למשק הבית המשותף, ונוטל משאר העזבון -
(1) אם הניח המוריש ילדים או צאצאיהם או הורים — חצי;
(2) אם הניח המוריש אחים או צאצאיהם או הורי הורים — שני שלישים, ובלבד שאם ערב מותו של המוריש היה בן הזוג נשוי לו שלוש שנים או יותר וגר עמו אותה שעה בדירה הכלולה, כולה או חלקה, בעזבון, יטול בן-הזוג את כל חלקו של המוריש בדירה האמורה, ושני שלישים מהנותר משאר העזבון;
(ב) אם לא הניח המוריש קרוב מן המנויים בסעיף קטן (א), יורש בן הזוג את העזבון כולו.
(ג) המגיע לבן-זוג על-פי עילה הנובעת מקשר האישות, ובכלל זה מה שאשה מקבלת על פי כתובה, ינוכה מחלקו בעזבון; הוראה זו לא תחול על מה שמגיע לבן-זוג לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973, או לפי הסכם ממון כמשמעותו באותו חוק, ואינה באה לפגוע בזכותו של בן-זוג לקבל מן העזבון מה שהמוריש קיבל לרגל הנישואין על מנת להחזיר כשיפקעו.
12. סדר העדיפות בין קרובי המוריש
ילדי המוריש קודמים להוריו, הוריו קודמים להורי הוריו.
13. החלקים בעזבון
ילדי המוריש חולקים ביניהם בשווה, וכן חולקים הורי המוריש ביניהם והורי הוריו ביניהם.
משמעות לא מבוטלת לסעיף זה היא שבאופן מעשי עצם ההחרגה של כספי פיצויי פיטורים מהגדרתו של עיזבון - מעניקה הגנה יתרה על כספי הפיצויים במצב של חובות שהשאיר אחריו עובד שנפטר, דהיינו אם בדרך כלל חובות שהשאיר אחריו עובד שנפטר יקוזזו מנכסיו (לעניין זה – העיזבון) שהשאיר אחריו לאחר שנפטר, במקרה זה, לא ניתן יהיה לקזז את החובות הללו מתוך כספי הפיצויים להם זכאים השאירים. (כותב המאמר הוא אינו עורך דין - יש לקבל ייעוץ משפטי בנושאים אלו).
מה לגבי זכויות נוספות כגון שכר עבודה שטרם שולם לעובד שנפטר, פדיון ימי חופשה ויתרת דמי הבראה, דמי הודעה מוקדמת וחודשי הסתגלות (הכוונה לדמי הודעה מוקדמת וחודשי הסתגלות כאשר הם משתלמים בפועל במהלך תקופה בה ממשיכים להתקיים יחסי עובד מעביד ולא כפיצוי בגין אי הודעה מוקדמת ומענק הסתגלות כמענק חד פעמי המוגדרים כמענק פרישה) ?
הגדרות - סעיף 1 לחוק הגנת השכר, תשי"ח 1958
"שכר
עבודה" – לרבות תשלומים בעד חגים, פריון עבודה ושעות נוספות ותשלומים
אחרים המגיעים לעובד עקב עבודתו ובמשך עבודתו.
שכרו
של עובד שנפטר - סעיף 7 לחוק הגנת השכר, תשי"ח 1958
נפטר עובד לפני
ששולם שכר העבודה המגיע לו, ישולם שכר העבודה, על אף האמור בדיני הירושה, לידי
מי שהעובד הורה לענין זה; לא הורה - ישולם לבן-זוגו, ובאין לו בן-זוג – ליורשו.
מה לגבי פדיון ימי מחלה ? פיצוי בגין ימי מחלה שלא נוצלו ?
הזכות לפיצוי בגין ימי מחלה שלא נוצלו - אינה מעוגנת בהוראת חוק אלא מקור הזכות הוא בהסכם קיבוצי, אם בהסכם הקיבוצי נקבע כי הזכות היא של השאירים בלבד כהגדרתם בהסכם הקיבוצי, השאירים הם אלו הזכאים לתשלום (שאירים כהגדרתם לעניין ההסכם הקיבוצי, לא בהכרח שאירים כהגדרתם בחוק פיצויי פיטורים). נדגיש כי באין שאירים לפי הגדרה זו, אין זכאות ליורשים על פי דין או צוואה לפדיון ימי מחלה. ראה פסק דין בנושא - פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה - ע"ע 17777-10-13 מיום 12/09/2017 - ג'ודי בן עזרא נגד הסתדרות מדיצינית "הדסה", קופת הפנסיה לעובדי הדסה בע"מ (בניהול מיוחד), עמליה חרוש ממרוד.
מה הדין במקרה שעובד שהתפטר בדין מפוטר, נפטר בתקופת ההודעה המוקדמת ? האם השאירים כהגדרתם בחוק פיצויי פיטורים הם הזכאים לכספי הפיצויים ?
"הוא הדין בעובד שהתפטר בדין מפוטר ולא קיבל את פיצויי הפיטורים טרם פטירתו. עובד אשר מסר הודעת התפטרות מוקדמת למעבידו ונפטר בתקופת ההודעה המוקדמת זכאים שאיריו לפיצויי פיטורים מאחר ובתקופה ההודעה המוקדמת נמשכו יחסי העבודה בין הצדדים. (גולדברג האוזמן, דיני עבודה, חלק ראשון עמ' 8-18 והאסמכתאות שם)".
להבדיל ממקרה פטירה של עובד (כלומר שהעובד נפטר במהלך תקופת עבודתו או בתקופת ההודעה המוקדמת לפיטוריו או להתפטרותו) בו השאירים כהגדרתם בחוק פיצויי פיטורים זכאים לתשלום כספי הפיצויים, מה הדין במקרה והעובד נפטר לאחר סיום יחסי עובד מעביד (ולאחר תקופת ההודעה המוקדמת), שזיכה אותו בכספי פיצויים אך המעסיק טרם ביצע את התשלום ? האם היורשים על פי צו ירושה או צו קיום צוואה זכאים לתשלום כספי הפיצויים ?
במקרה כזה השאירים כהגדרתם בחוק פיצויי פיטורים אינם רלבנטים, מי שהיה זכאי לכספי הפיצויים הוא העובד שנפטר לאחר סיום יחסי עובד מעביד ולא השאירים. ולכן, במידה והמעסיק טרם שילם לעובד את התשלום המגיע לו והעובד נפטר לאחר סיום יחסי עובד מעביד, הרי שהמעסיק חייב את התשלום לעזבונו של העובד שנפטר ולכן, היורשים על פי צו ירושה או צו קיום צוואה (בכפוף להוראות הצוואה באשר לעזבונו) זכאים לקבל מהמעסיק את תשלום כספי הפיצויים שטרם שולם לעובד.
פסק דין של בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב – יפו – עב 008682/02 – מיום 12/03/2003 – שירותי בריאות כללית נגד עזבון המנוחה ימיני חנה ז"ל
"על פי ההלכה הפסוקה סעיף זה (ואנו מוסיפים – הכוונה לסעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים) מתייחס אך ורק למקרה שבו נפטר עובד שעה ששררו יחסי עובד ומעביד בינו לבין מעבידו, אולם אם פוטר העובד, ופיטוריו נכנסו לתוקף לפני פטירתו זכאים יורשיו ולא שאיריו לפיצויי פיטורים גם אם לא הספיק המעביד להעבירם לידי העובד מיד עם ניתוקם של יחסי עובד ומעביד (גודלברג האוזמן, דיני עבודה, חלק ראשון עמ' 7-18 והאסמכתאות שם)".
פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה – דיון מס' מז' 64-3 (ארצי) - מיום 03/01/1988 – בעניין עזבון פרופסור פרידמן אברהם ז"ל –
"סעיף 5(א) לחוק פיצויי פיטורים הקובע: "נפטר עובד, ישלם המעביד לשאיריו, פיצויים כאילו פיטר אותו", מתייחס אך ורק למקרה שבו נפטר העובד שעה ששררו יחסי עובד-מעביד בין הצדדים. פירוש זה עולה מנוסחו של החוק, ומהגיונם של דברים. נוסחו של החוק, האומר "כאילו פיטר אותו", אינו ניתן לפירוש כחל שעה שיחסי עובד-מעביד בין הצדדים אינם קיימים עוד. אם פוטר האיש או התפטר טרם פטירתו - מה משמעות יש לקביעה שבחוק המחייבת את המעביד בפיצויים "כאילו פיטר אותו"?, והרי הזכאות לפיצויי פיטורים מתגבשת עם סיומם של יחסי עובד-מעביד".
"כך גם לענייננו. אם אכן פוטר העובד, ופיטוריו נכנסו לתוקפם טרם פטירתו - על מה ולמה לא יזכו יורשיו לפיצויי הפיטורים, זכיה שהיו זוכים לה לו המעביד "הספיק לעשות את המוטל עליו" (בלשונו של בית-המשפט העליון), דהיינו - לשלם את פיצויי הפיטורים המגיעים מייד עם ניתוקם של יחסי עובד-מעביד".
"אף הגיונם של דברים מביא לתוצאה זהה. לא יעלה על הדעת כי המחוקק התכוון לכך שעובד שפוטר או התפטר תוך זכאות לפיצויים, מכוח חוק פיצויי פיטורים, וקיבל את הכספים ממעבידו במועד יהפכו אלה לחלק מעזבונו משנפטר, בעוד שמעביד שהתחמק מתשלום פיצויי הפיטורים יהיה פטור מתשלומם, משימות עובדו לשעבר מבלי שיותיר אחריו "שאירים"".
זה המקום להתייחס גם לכספי פיצויים שנצברו בקופת גמל ולא רק לתשלומים במזומן מהמעסיק ולהפנות פעם נוספת, גם בקשר לסיטואציה זו (פטירה של עמית בקופת גמל לאחר סיום יחסי עובד מעביד ולא לפני) להוראות סעיף 35.2 לתקנון התקני לקופת גמל לא משלמת לקצבה, קופת גמל לתגמולים וקופת גמל אישית לפיצויים שהופץ על ידי רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון ביום 25 באוגוסט 2015 לפיהן במקרה פטירת עמית לאחר שנסתיימו יחסי עובד מעסיק בינו לבין מעסיקו שהפקיד עבורו את כספי הפיצויים, במקרה בו העמית היה זכאי לכספים בשל סיום היחסים כאמור, וטרם הספיק למשוך את כספי הפיצויים או להעבירם לחשבון חדש בקופת גמל לא משלמת לקצבה - ישולמו כספי הפיצויים שנצברו בחשבונו למוטבים (ואנו נוסיף: באין מוטבים ליורשים החוקיים על פי צו ירושה או צו קיום צוואה).
הסבר לעניין ההגדרות וההוראות בתקופת מלחמת חרבות ברזל -
במהלך התקופה המוגדרת בחוק, במהלך מלחמת חרבות ברזל, ולמעט מקרים חריגים שהוגדרו בסעיף התחולה לתיקון לחוק ולהוראת השעה (ראו מעלה ציטוט הוראות החוק) ההגדרה למונח "שאירים" שונה ומנגנון התשלום שונה.
מצד אחד במקרים בהם אין בן זוג כהגדרתו ואין ילד של העובד שהוא בגדר תלוי במבוטח לענין גימלאות לפי פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי - הגדרת השאירים בתקופת מלחמת חרבות ברזל אינה כוללת כברירת המחדל הבאה בתור (אינה!) ילדים והורים שעיקר פרנסתם היה על הנפטר וכן אחים ואחיות שגרו בביתו של הנפטר לפחות שנים עשר חודש לפני פטירתו וכל פרנסתם היתה על הנפטר (על כל הנובע מכך, כך גם ככלל מתייתר הצורך בפניה לבית הדין האזורי לעבודה לקביעת החלוקה ועוד, ראו הסברים מעלה במאמר זה) ומצד שני נוספה הוראה כברירת מחדל קבועה בחוק לפיה, במקרים בהם אין בן זוג כהגדרתו ואין ילד של העובד שהוא בגדר תלוי במבוטח לענין גימלאות לפי פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי, יש לשלם את אותם הפיצויים ליורשים על פי דין או זוכים על פי צוואה לפי חוק הירושה, התשכ"ה-1965; הרקע להוראת שעה זו ידוע לכל ועצוב מדיי מכדי לפרטו.
לתשומת הלב !
תמיד יש להבחין בין עובד שנפטר לבין אדם שנפטר לאחר סיום יחסי עובד מעביד, תמיד יש להבחין בין כספי פיצויים בקופות של מעסיק שהעובד נפטר בזמן שחלו יחסי עובד מעביד עם אותו מעסיק להם זכאים השאירים והם נניח טרם משכו את אותם הכספים.. לבין כספי פיצויים בקופות של מעסיקים שהעובד עבד אצלם אך נפטר לאחר סיום עבודתו אצל אותם המעסיקים והעובד לא משך אותם מהקופות...במקרה הראשון הזכאים הם השאירים, במקרה השני הזכאים הם או המוטבים או היורשים על פי דין או הזוכים על פי צוואה, לפי פרטי המקרה.
נסיים באמירה - יש לבחון כל מקרה לגופו !
אין מדובר בייעוץ משפטי, מומלץ ביותר לפנות לעורך דין מתאים לקבלת ייעוץ משפטי מלא ומקצועי בכל הסוגיות הרלבנטיות לאירוע הפטירה.
מאמר זה מובא כאן לידע כללי בלבד והוא אינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין. שום אינפורמציה המופיעה במאמר אינה מהווה המלצה לביצוע או אי ביצוע מהלך כלשהו. מחובתך להתייעץ לפני כל פעולה. מסמך זה מנוסח בלשון זכר אך פונה לנשים ולגברים כאחד.
|
|
הגדרת שאירים לפי חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג - 1963
יש לשים לב שנכון להיום בסעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים יש שתי הגדרות שונות למונח "שאירים" ושני מנגנוני תשלום שונים. הגדרה ומנגנון תשלום לימי שגרה והגדרה ומנגנון תשלום הרלבנטים לתקופת מלחמת חרבות ברזל בלבד (הוראת שעה) ראו הוראות הסעיף בחוק, התיקון לחוק והוראת השעה והרחבה מטה.
על מנת שלא ליצור בלבול בנושא זה מנקודה זו ועד סוף מאמר זה - ההתייחסות שלנו היא להגדרות ולהוראות בימי שגרה (לא בתקופת מלחמת חרבות ברזל !). לעניין ההגדרות וההוראות הרלבנטיות לתקופת מלחמת חרבות ברזל - תינתן התייחסות למצב חריג זה בסוף המאמר ! חשוב לשים לב להערה חשובה זו !
לעניין כספי פיצויים שנצברו בקופות ראה מטה התייחסות מורחבת ואולם כבר נדגיש כי גם במקרים בהם העובד מינה מוטבים למקרה מוות בקופת גמל ו/או בפוליסת ביטוח מנהלים בה מופקדים כספי הפיצויים (במעמד שכיר במסגרת מקום עבודתו) - ככלל, המוטבים יהיו הנהנים לעניין מרכיב התגמולים בלבד בקופת הגמל ואילו לעניין מרכיב הפיצויים בקופת הגמל - הנהנים יהיו השאירים כהגדרתם בחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג – 1963.
מה לגבי מענק מוות, מענקי פרישה, פיצויים מוגדלים, במידה ומשולמים מעבר לשיעור הקבוע בחוק פיצויי פיטורים ? מי זכאי להם ? השאירים כהגדרתם בחוק פיצויי פיטורים או היורשים החוקיים ?
את התשובה חיפשנו ומצאנו בפסיקה, להלן ציטוט מתוך פסק דין של בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב – יפו – עב 008682/02 – מיום 12/03/2003 – שירותי בריאות כללית נגד עזבון המנוחה ימיני חנה ז"ל - "משעולה, לכאורה, מנוסח ההסכם כי אין המדובר בפיצויי פיטורים כחוק הרי שסעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים אינו חל בענייננו". (נזכיר, סעיף 5 מגדיר את השאירים כזכאים לפיצויי פיטורים).
תשלומים אלו נחשבים לחלק מהעיזבון וישולמו ליורשים על פי צו ירושה או על פי צו קיום צוואה.
אם כך מדוע בכל זאת מומלץ למנות מוטבים למקרה מוות במועד מילוי טופס ההצטרפות לקופת הגמל ו/או פוליסת ביטוח מנהלים במעמד שכיר במסגרת מקום העבודה מעבר לחשיבותם לעניין מרכיב התגמולים ?
מכמה סיבות. סיבה אחת לדוגמא, בהמשך המאמר נראה כי ייתכנו מצבים בהם באין שאירים כהגדרתם בחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג – 1963 כספי הפיצויים ישולמו למוטבים או ליורשים החוקיים (לפי צו ירושה או צוואה), תלוי בפרטי המקרה.
סיבה שניה לדוגמא, הגדרת שאירים רלבנטית עד ליום סיום יחסי עובד מעביד (לרבות בתקופת הודעה מוקדמת), ליתר דיוק רלבנטית למקרה פטירה של עובד, שהעובד נפטר בהיותו עובד אצל אותו מעסיק ולא במועד מאוחר יותר ואולם מה הדין כאשר אין מדובר בעובד שנפטר ? מה קורה כאשר העובד נפטר לאחר סיום יחסי עובד מעביד אצל אותו מעסיק הרלבנטי לאותם כספי פיצויים שהופקדו בקופה ? מה קורה כאשר שונה סיווג הכספים בפוליסה מכספי פיצויים לכספי פרט ? מה קורה כאשר שונה מעמד הכספים בקופה ? אז יהיו רלבנטים המוטבים גם לגבי חלק זה של הכספים בקופה, ככל שמונו מוטבים כנדרש ובנוסח המתאים ! אחרת, כספים אלו עשויים להיחשב לחלק מהעיזבון והזכאים להם יהיו היורשים החוקיים... מומלץ מאוד לעדכן מוטבים !
להלן הסעיף הרלבנטי מתוך חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג – 1963 המגדיר מי הם שאירים
5. עובד שנפטר
(א) נפטר עובד, ישלם המעסיק לשאיריו פיצויים כאילו פיטר אותו.
"
שאירים" לענין זה – בן זוג של העובד בשעת פטירתו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו והוא גר עמו, וילד של העובד שהוא בגדר תלוי במבוטח לענין גימלאות לפי פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (בחוק זה – חוק הביטוח הלאומי), ובאין בן-זוג או ילדים כאמור – ילדים והורים שעיקר פרנסתם היה על הנפטר וכן אחים ואחיות שגרו בביתו של הנפטר לפחות שנים עשר חודש לפני פטירתו וכל פרנסתם היתה על הנפטר.
(ב) היו פיצויי פיטורים משתלמים לשאירים שאינם בן-זוג או ילד התלוי כאמור, יופקדו הפיצויים בבית הדין האזורי לעבודה ויינתנו לשאירים שיקבע בית הדין האזורי לעבודה ולפי החלוקה שיקבע, בהתחשב במצבם הכלכלי ובמידת תלותם בעובד שנפטר.
(ב1) (1) בסעיף קטן זה –
"
ההכרזה על מצב מיוחד בעורף" – ההכרזה על מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951, מיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023);
"
פעולות האיבה או פעולות המלחמה" – פעולות האיבה או פעולות המלחמה שאירעו בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד תום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף או עד תום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המאוחר;
"
הפעולות הצבאיות המשמעותיות" – הפעולות הצבאיות המשמעותיות שעליהן החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לפי סעיף 40 לחוק-יסוד: הממשלה, והודיעה לגביהן לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ"ג בתשרי התשפ"ד (8 באוקטובר 2023);
"
שאירים" – בן זוג של העובד בשעת פטירתו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו והוא גר עימו, וילד של העובד שהוא בגדר תלוי במבוטח לעניין גמלאות לפי פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי;
"
התקופה הקובעת" – התקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) ועד שנה מתום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף;
(2) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), נפטר עובד בתקופה הקובעת, ישלם המעסיק את פיצויי הפיטורים לשאיריו של העובד כאילו פיטר אותו;
(3) לא הותיר אחריו עובד כאמור בפסקה (2) שאירים, יבואו במקומם לעניין הפסקה האמורה יורשים על פי דין או זוכים על פי צוואה לפי חוק הירושה, התשכ"ה-1965;
(4) שר העבודה רשאי להאריך, בצו, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, את התקופה הקובעת בתקופות נוספות, ובלבד שתקופת ההארכה הכוללת לא תעלה על 12 חודשים, אם נוכח כי הדבר נדרש עקב הימשכותן של פעולות האיבה או פעולות המלחמה.
(ג) פיצויים המשתלמים לפי סעיף זה לא יראו אותם כחלק מהעזבון.
הוראות סעיף 3 לחוק פיצויי פיטורים (תיקון מס' 34 - הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ד- 2024 - תחולה -
סעיף 5(ב1) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, לא יחול לעניין עובד שנפטר כאמור באותו סעיף אם התקיים אחד מאלה:
(1) פיצויי פיטורים בשל פטירתו שולמו לפני יום תחילתו של חוק זה (בסעיף זה – יום התחילה).
(2) ניתנה לפני יום התחילה החלטה של בית הדין האזורי לעבודה בהליך לפי סעיף 5(ב) לחוק העיקרי לגבי פיצויי הפיטורים.
(3) לפני יום התחילה הוחל בהליך לפי סעיף 5(ב) לחוק העיקרי לעניין פיצויי הפיטורים בשל פטירתו, אלא אם כן כל הצדדים להליך, שאינם המעסיק, הסכימו להחלת הוראות סעיף 5(ב1) לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה, עליהם.
(ואנו נוסיף שאנו מניחים שיום תחילת התיקון לחוק והוראת השעה הוא יום הפרסום ברשומות דהיינו 08/08/2024).
מיהו "ילד של העובד שהוא בגדר תלוי במבוטח לענין גימלאות לפי פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995" ?
לפי סעיף 130(א)(2) לחוק הביטוח הלאומי: "ילדו כמשמעותו בסעיף 238 או 252(ג1)".
ההגדרה בסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי:
"ילד" - ילד של המבוטח לרבות נכד שכל פרנסתו על המבוטח, ובלבד שנתקיים בהם אחד מאלה:
(1) לא מלאו להם 18 שנים.
(2) לא מלאו להם 20 שנים, ובלבד שעיקר זמנם מוקדש לסיום לימודים במוסד חינוכי על-יסודי או שהם שוחרים במסגרת קדם צבאית של צבא הגנה לישראל.
(3) לא מלאו להם 24 שנים והם אחד מאלה:
(א) בשירות סדיר כמשמעותו בחוק שירות בטחון, למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, ואולם לא יובא בחשבון, לענין פסקה זו, שירות סדיר העולה על 36 חודשים.
(ב) (1) מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית.
(2) בוטל.
(3) משרת בשירות לאומי - אזרחי.
(ג) לומדים באחד ממסלולי העתודה שהוכרו בפקודות הצבא כהגדרתן בחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955, ושירותם הסדיר לפי חוק שירות בטחון נדחה עקב לימודיהם כאמור.
(4) לא מלאו להם 21 שנים והם משרתים בהתנדבות בשירות למטרה ציבורית או לאומית שאישר השר ובתנאים שקבע באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, תקופה שאינה עולה על 12 חודשים ושירותם הסדיר לפי חוק שירות בטחון נדחה עקב שירותם בהתנדבות כאמור.
....לענין סימן ד' לפרק זה וסימן ח' לפרק ה' ייחשב כילד מי שנתקיימו בו התנאים האמורים בפסקאות (2) ו -(3) להגדרה זו, אף אם בשעת פטירת המבוטח לא היה בגדר ילד.
ההגדרה בסעיף 252(ג1) לחוק הביטוח הלאומי:
לעניין סימן זה, יראו כילד גם מי שלא מלאו לו 20 שנים, ובלבד שהוא לומד במוסד חינוכי בתכנית לימודים בהיקף שלא יפחת מ- 20 שעות לימוד שבועיות; לענין סעיף קטן זה,
"מוסד חינוכי" - אחד מאלה:
(1) מוסד שקיבל הכרה לפי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח- 1958 (בסעיף
זה - חוק המועצה להשכלה גבוהה);
(2) מוסד שקיבל היתר או אישור לפי סעיף 21א לחוק המועצה להשכלה גבוהה;
(3) מוסד שהתואר שהוא מעניק הוכר לפי סעיף 28א לחוק המועצה להשכלה גבוהה;
(4) מוסד שקיבל רישיון לפי סעיפים 25ג ו-25ד לחוק המועצה להשכלה גבוהה או רישיון
זמני לפי סעיף 25ט לחוק המועצה להשכלה גבוהה;
(5) מוסד על-תיכוני להכשרה או להשכלה מקצועית, טכנית, תורנית או דתית, לרבות
מסלול להכשרה או להשכלה כאמור במוסד על -תיכוני, המכשיר את תלמידיו לבחינות
ממשלתיות או המעניק השכלה המוכרת על ידי משרד ממשלתי או לפי כל דין;
(6) ישיבת הסדר, ישיבה גבוהה ציונית או ישיבה, כהגדרתן בסעיפים 22א, 22ב או 26ב
לחוק שירות ביטחון;
(7) מוסד ללימודים תורניים לבנות שמקבל תמיכה לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב,
התשמ"ה-1985.
(8) מכינה קדם-אקדמית או קדם-הנדסית של מוסד כאמור בפסקאות (1) עד (5) או מכינה
קדם-צבאית מוכרת כהגדרתה בחוק המכינות הקדם-צבאיות, התשס"ח-.2008.
הסבר :
על פי הסעיף, סדר הקדימויות והחלוקה הם כדלהלן:
-
בן זוג של העובד בשעת פטירתו, לרבות הידוע בציבור כבן-זוגו והוא גר עמו.
-
ילד של העובד שהוא בגדר תלוי במבוטח לענין גימלאות לפי פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995
החלוקה בין השאירים הינה בחלקים שווים !
כחיזוק לכך, בהקשר זה נזכיר גם את -
הוראות החב"ק (קובץ הפרשנות
לפקודת מס הכנסה) בהתייחס לתשלום לשאירים: "סעיף 5(ג) לחוק פיצויי פיטורים,
התשכ"ג-1963, קובע, כי פיצויים המשתלמים לשאירים של עובד - לא ייראו חלק
מהעיזבון. לפיכך, פיצויים אלה יחולקו, בחלקים שווים, בין השאירים".
פסקי דין בנושא, במסגרתם חזרו השופטים פעם אחר פעם במהלך כל השנים על הקביעה כי פיצויי הפיטורים מתחלקים בין השאירים בחלקים שווים, לדוגמא:
"להוראה זו שתי נפקויות: האחת - אין כספי פיצויי הפיטורים המגיעים מכוח אותו סעיף לחוק, מתחלקים בשיעורים שנקבעו בחוק הירושה, בין היורשים, גם אם כל היורשים הם שאיריו של המנוח; במילים אחרות, כספי פיצויי הפיטורים מתחלקים בין השאירים, בחלקים שווים ביניהם (אלא אם, כמובן, קיים הסכם אחר בין כל השאירים)" - דיון מס' נב/74-9 (ארצי) - דניאל שחר נ' עזבון המנוח שלום לחוביץ ז"ל - מיום 20/05/1992.
נמשיך...
אם אין בן זוג או ילדים כהגדרתם בסעיף זה אזי השאירים יהיו:
החלוקה בין שאירים אלו הינה לפי החלטת בית הדין האזורי לעבודה בהתחשב במצב הכלכלי ובמידת תלותם של כל אחד מהשאירים (כהגדרתם בסעיף) בעובד שנפטר (יש לפנות לבית הדין לקבלת צו).
(יש לשים לב להגדרות ולהוראות בתקופת מלחמת חרבות ברזל, הן שונות, ראו מטה בסוף מאמר זה את ההסבר!)
מה הדין כאשר אין שאירים כהגדרתם בחוק פיצויי פיטורים ?
לעניין שאלה זו יש להבחין בין תשלום פיצויי פיטורים או השלמת פיצויים במזומן המשולמים על ידי המעסיק לבין כספי פיצויים של אותו המעסיק אשר נצברו בקופה:
במקרה פטירה של עובד, הזכאים לתשלום פיצויי פיטורים או להשלמת פיצויים במזומן מהמעסיק ככל שיש זכאות כזו על פי הוראות החוק, הסכם עבודה או נוהג, הם אך ורק שאירים כהגדרתם בחוק פיצויי פיטורים. דהיינו אין שאירים, אין זכאות (ראו התייחסות להחלטות חריגות של בית משפט מטה וראו הסבר להוראות חריגות לתקופת מלחמת חרבות ברזל).
זאת להבדיל מזכאות לכספי פיצויים שנצברו בקופת גמל, בפוליסת ביטוח מנהלים או בקרן פנסיה (והכל בכפוף לתקנון הקופה!) שיכולה להיות באין שאירים: או למוטבים או ליורשים על פי דין או על פי צוואה, בהתאם לפרטי כל מקרה.
הערה חשובה בהקשר זה ! במקרה שבו לעובד שנפטר לא היו שאירים כהגדרתם בחוק
פיצויי פיטורים, (בדומה למקרה ששאירי הנפטר אינם בן זוג או ילד תלוי) יש לפנות לבית הדין האזורי לעבודה בבקשה לקבלת צו הקובע את
זהות הזכאים לכספי הפיצויים (בקופות) ואת אופן החלוקה ביניהם.
להלן ציטוטים מתוך הפסיקה המדגישה זאת -
תשלום פיצויי פיטורים או השלמת פיצויים במזומן -
פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה – תע"א 2620-80 מיום 08/06/2010 – יורשי המנוח קעדאן ג'מאל ז"ל, רדייה קעדאנה נגד עיריית באקה גת – "...התובעים הינם יורשים והזכאות לפיצויי פיטורין הינה לשאירים".
פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים – עב 1213/00 – מיום 27/10/2002 - קוקה עזרא וקוקה מזל נגד רשות השידור וועדת הפיצויים בנציבות שירות המדינה – "הזכות לפיצויי פיטורים הינה לשאיריו, כהגדרתם בחוק ולא ליורשיו..."
"הזכות, היא הזכות לפיצויי פיטורים, קמה מכוח מעשה שבדין. היא קמה ברגע מוגדר, רגע הפיטורים, או רגע ההתפטרות, בנסיבות שבהן מכיר הדין כאילו היתה פיטורים, או רגע פטירתו של העובד. כל זאת בנסיבות אותן קובע הדין. ברגע הפטירה, הזכות לפיצויי פיטורים היא זכותם של השאירים כהגדרתם בחוק. הזכות איננה זכותו של העובד שנפטר, ואין היא זכותו של חליפו של העובד עם מותו (דהיינו, עזבונו או יורשיו, לפי חוק הירושה)".
"פטירתו של המנוח היא זו שהולידה במקרה
זה את הזכות לפיצויי הפיטורים.... אילולא נפטר המנוח, לא הייתה נוצרת הזכות
לפיצויי פיטורים".
"נקודת הזמן של פטירת המנוח (להלן – הרגע הקובע)
היא שיצרה את הזכות לפיצויי פיטורים לגב' שמילוביץ, אך בד בבד, בו-זמנית,
באותו הרגע הקובע היה המנוח ככל אדם נפטר לחסר יכולת (לא רק פיזית אלא גם משפטית)
לקבל כספים ולחוב חובות".
"לגבי פיצויי הפיטורים המגיעים ומשתלמים
לשאירי הנפטר, קבע המחוקק באופן יוצא מן הכלל שאלה לא יהיו חלק מהעיזבון אלא מנת
חלקו של ה"שאיר" בלבד", "הזכות לפיצויי פיטורים מכוח סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים היא
ודאי לא של המנוח, ובאופן חריג גם לא זכות של עיזבונו.
היא יוחדה כולה ל"שאיר" המנוח, ואין לעיזבון כל חלק ונחלה בזכות זו".
"פיצויי הפיטורים במקרה זה גם הם אינם של
"העובד", הם פיצויי פיטורים של ה"שאיר", במקרה
הנוכחי, של האלמנה. הם שייכים רק לה, ואין העיזבון יכול לנגוס מהם
מאומה".
האם יש מקרים "חריגים" בהם אישר בית המשפט תשלום פיצויי פיטורים במזומן או השלמת פיצויים במזומן מהמעסיק (נדגיש שוב כי לא מדובר בפיצויים שנצברו בקופות) ליורשים על פי דין או על פי צוואה במקרים בהם אין שאירים כהגדרתם בחוק פיצויי פיטורים למרות הקביעה מעלה לפיה במקרה פטירה של עובד, הזכאים לתשלום פיצויי פיטורים או להשלמת פיצויים במזומן מהמעסיק ככל שיש זכאות כזו על פי הוראות החוק, הסכם עבודה או נוהג, הם אך ורק שאירים כהגדרתם בחוק פיצויי פיטורים. דהיינו אין שאירים, אין זכאות ? התשובה היא כן ויתרה מכך, נכון להיום זו נטיית בית המשפט למרות שחוק פיצויי פיטורים בנוסחו הנוכחי אינו מורה על כך.
להלן דוגמאות:
פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה תל אביב - יפו - פ"ה 1321-04-16 מיום 07/10/2016 - אסותא מרכזים רפואיים בע"מ נגד רימה מוסקט ז"ל ובר עם אריקה (דוגמא בה שולמה גם השלמת פיצויים במזומן מהמעסיק ליורשים במצב בו לא היו שאירים כהגדרתם בחוק פיצויי פיטורים, מומלץ לקרוא גם את הערתנו בעמוד זה שבקישור).
כספי פיצויים שנצברו בקופות -
פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה תל אביב - ק"ג 2898-10-19 מיום 28/03/2020 - חיים סבג וסמדר סבג נגד הפניקס חברה לביטוח בע"מ - "עובד שנפטר ואין לו שאירים (כהגדרתם בסעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים), זכאים יורשיו לקבל את פיצויי הפיטורים שנצברו עבורו בקופת פיצויים ושהופקדו "במקום" פיצויי פיטורים בהתאם לצו הרחבה פנסיה חובה. זאת בהינתן שלמעסיק אין טענה כלפי העובד שיש לשלול ממנו את פיצויי הפיטורים לפי סעיפים 16 ו-17 לחוק".
פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה תל אביב - יפו - פ"ה 1321-04-16 מיום 07/10/2016 - אסותא מרכזים רפואיים בע"מ נגד רימה מוסקט ז"ל ובר עם אריקה - כספי התגמולים בקופת הגמל ישולמו למוטבים ובאין שאירים כספי הפיצויים בקופת הגמל ישולמו ליורשים (על פי צוואה) (ולא למוטבים) - ראו פירוט המקרה בקישור לפסק הדין.
"12. הוראת מינוי מוטבים בקרן פנסיה או בקופת גמל
א. עמית המצטרף לקרן פנסיה או לקופת גמל רשאי למסור הוראת מינוי מוטבים לסכומים שיעמדו לזכותו בקרן או בקופה, לפי העניין, ערב פטירתו, ולסכומים שיתקבלו ממבטח בשל ביטוח חיים שנרכש עבור העמית.
ב. בטופס הוראת מינוי מוטבים לקרן פנסיה, יירשם כי ככל שבמועד הפטירה לא יהיו לעמית שאירים ובהיעדר הוראה לעניין מינוי מוטבים במועד האמור, הסכומים המגיעים לעמית לפי סעיף קטן (א) יועברו ליורשיו על פי דין או על פי צו קיום צוואה, והכל בכפוף להוראות התקנון. לא מסר עמית לחברה מנהלת של קרן פנסיה הוראה למינוי מוטבים, תודיע לו החברה המנהלת במסגרת הודעה כאמור בסעיף 13 לחוזר זה, כי בהתאם להוראות תקנון הקרן, עד שלא ימסור הוראה כאמור ובהיעדר שאירים במקרה פטירה, יועברו הכספים ליורשיו על פי דין או על פי צו קיום צוואה.
ג. בטופס הוראת מינוי מוטבים לקופת גמל, יירשם כי בהיעדר הוראת מינוי מוטבים הסכומים המגיעים לעמית יועברו ליורשיו על פי דין או על פי צו קיום צוואה. לא מסר עמית לחברה מנהלת של קופת גמל הוראה למינוי מוטבים, תודיע לו החברה המנהלת במסגרת הודעה כאמור בסעיף 13 לחוזר זה, כי בהתאם להוראות תקנון הקופה, עד שלא ימסור הוראה כאמור, במקרה פטירה יועברו הכספים ליורשיו על פי דין או על פי צו קיום צוואה.
ד. מסירת הודעה על מינוי מוטבים תיעשה על גבי הטופס שבנספח ד' לחוזר זה.
ה. ...."
1. בתקנון התקני לקופת גמל נעשית הבחנה בין -
א. פטירת עמית בטרם נסתיימו יחסי עובד מעסיק בינו לבין
מעסיקו כאשר במקרה זה ישולמו כספי הפיצויים שנצברו בחשבונו לשאיריו כהגדרתם בסעיף 5 לחוק פיצויי
פיטורים. (ואנו נוסיף: באין שאירים כהגדרתם בחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג – 1963 למוטבים, באין מוטבים ליורשים החוקיים על פי צו ירושה או צו קיום צוואה).
ב. פטירת עמית לאחר שנסתיימו יחסי עובד מעסיק בינו לבין מעסיקו
שהפקיד עבורו את כספי הפיצויים, במקרה בו העמית היה זכאי לכספים בשל סיום היחסים כאמור,
וטרם הספיק למשוך את כספי הפיצויים או להעבירם לחשבון חדש בקופת גמל לא משלמת
לקצבה כאשר במקרה זה ישולמו כספי הפיצויים שנצברו בחשבונו למוטבים (ואנו נוסיף: באין מוטבים ליורשים החוקיים על פי צו ירושה או צו קיום צוואה) (בקשר לסיטואציה זו, פטירת עמית לאחר סיום יחסי עובד מעסיק, ראה מטה בסוף המאמר דיון מורחב בנדון).
2. בתקנון התקני יש התייחסות מפורטת לכל נושא מינוי המוטבים.
האם יש מקרים חריגים בהם משולמים תשלומים חריגים בהם הגדרת השאירים היא הגדרה אחרת והחלוקה בין השאירים אינה בחלקים שווים ?
ניקח רק לדוגמא הוראות של תקנון אחיד של קרן פנסיה ותיקה (במקרה זה של עמיתים, הקרנות שבהסדר מיוחד כמו מבטחים הותיקה) ונתייחס למצב חריג של החזרת כספים לשאירים במקרה בו אין זכאות לקצבה, מבלי להרחיב בנקודה זו רק נציין כי לפי סעיף 49 לתקנון האחיד של קרן הפנסיה הותיקה:
"...התקיים האמור בפסקאות משנה (ד)(1) או (2) והיו למבוטח שני שאירים או יותר, יחולק
ביניהם הסכום האמור בסעיף קטן (ב), בהתאם ליחס שבין הקצבאות להן היו זכאים אותם שאירים לפי סעיף 23 לתקנון, אילו היו זכאים לאותן קצבאות לפי הסעיף האמור".
כלומר החלוקה בין השאירים היא בהתאם ליחס שבין הקצבאות להן היו זכאים אילו היו זכאים לקצבה ולא בחלקים שווים.
וכן, לפי סעיף ההגדרות של התקנון האחיד של קרן הפנסיה הותיקה - שאיר מבוטח - אחד מאלה: (1) אלמן מבוטחת או אלמנת מבוטח; (2) יתום; (3) הורה (וכמובן יש לעיין בסעיף ההגדרות של תקנון קרן הפנסיה הותיקה לעניין הגדרה של יתום, של אלמן או אלמנה.. ועוד).
זו דוגמא אחת למצב חריג, של הגדרה אחרת של שאירים ולחלוקה אחרת בין השאירים כהגדרתם, של כספים המגיעים להם במצב חריג מסויים מקרן פנסיה ותיקה, כמובן שבהתאם לזהות קרן הפנסיה (בהתייחס לקרנות פנסיה אחרות) יש לעיין בתקנון קרן הפנסיה המתאים והעדכני ביותר !
הוראות החוק לעניין פיצויי פיטורים, הוראות החוק לעניין שכר עבודה שטרם שולם לעובד שנפטר, הוראות תקנון קרן פנסיה לעניין זכויות פנסיה, הוראות תקנון קופת גמל לעניין מינוי מוטבים, הוראות למינוי מוטבים למקרה מוות בפוליסת ביטוח חיים - ככלל, גוברות על צוואה !
המחשה טובה לכך, שכספי פיצויי פיטורים ישולמו לשאירים כהגדרתם בחוק פיצויי פיטורים ולא ליורשים כפי שנקב בשמותיהם וקבע את חלקם בכספי הפיצויים, המצווה בצוואתו, ניתן לראות לדוגמא, בהחלטת הרשם לענייני ירושה, מר יוסף זילביגר מיום 29/07/2009 - בקשה לצו ירושה וקיום צוואה במסגרתה קבע כי כל אותם סעיפים בצוואה, אשר לגבי האמור בהם, הוראות החוק והוראות אחרות (כגון תקנון קרן פנסיה, תקנון קופת גמל) גוברות על הוראות המצווה בצוואה - סעיפים אלו בצוואה - בטלים אף אם כך ציווה המצווה בצוואתו.
פיצויי פיטורים ישולמו לשאירים כהגדרתם בחוק פיצויי פיטורים, כספי תגמולים בקופות גמל ישולמו למוטבים כפי שהודיע העמית לקופת הגמל בפעם האחרונה בה עדכן את שמות המוטבים וחלקיהם, זכויות הפנסיה (פנסיית שאירים) ישולמו לפי תקנון קרן הפנסיה ועוד.
זה המקום להדגיש כי לו שלח המצווה עוד בחייו, העתק מצוואתו לקופת הגמל היה די בכך והמוטבים, לעניין חלק התגמולים בקופת הגמל, היו כפי שנקב בצוואה וכך היה מתקיים רצונו כפי שהביע אותו בצוואתו לגבי חלק התגמולים. משלוח העתק צוואה על ידי המצווה עוד בחייו נחשב גם הוא לעדכון המוטבים בקופות הגמל לעניין חלק התגמולים ואף נוסיף ונעדכן כי לאור הפסיקה במהלך השנים ייתכנו מצבים (בתנאים מסוימים) בהם גם מסירת העתק הצוואה לאחר פטירתו של המצווה תיחשב גם היא לעדכון המוטבים בקופות. כמו כן במהלך השנים חלו שינויים בנדון במסגרת הוראות תקנון קופת גמל תקני ותקנון קרן פנסיה חדשה תקני, לפיהן בכפוף לכל התנאים המפורטים בתקנון, ניתן לעדכן מוטבים גם באמצעות משלוח צוואה גם לאחר פטירת העמית. להרחבה בנקודה חשובה זו ראה פסקי דין נוספים באתר וכן המאמר הדן בנושאים אלו - מוטבים, יורשים על פי דין או זוכים על פי צוואה ? מי גובר על מי ? (במאמר זה קישורים לכל ההנחיות).
ואולם בכל מקרה לעניין כספי פיצויי פיטורים - הם ישולמו לפי הוראות חוק פיצויי פיטורים הגוברות על הוראות צוואה !
פיצויים המשתלמים לשאירים של עובד שנפטר לא יראו אותם כחלק מהעיזבון – מה זה אומר ?
לפי חוק הירושה, תשכ"ה- 1965 במות אדם עובר עזבונו ליורשיו. מי הם יורשיו ? היורשים הם יורשים על פי דין או זוכים על פי צוואה; הירושה היא על פי דין זולת במידה שהיא על פי צוואה.
משמעות הדבר היא שהנהנים מכספי הפיצויים הם השאירים כהגדרתם בחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג – 1963 ולא היורשים כהגדרתם בחוק הירושה, תשכ"ה- 1965 גם אם העובד ציווה בצוואתו להוריש את כספי הפיצויים לאדם אחר שאינו נכלל בהגדרת שאירים לפי חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג – 1963, אלא אם אין שאירים כהגדרתם בחוק פיצויי פיטורים ואז כמפורט מעלה ייתכן והנהנים מכספי הפיצויים יהיו היורשים החוקיים...
עוד זה אומר, שככלל הפיצויים מוגנים, ראה הסבר הבא.
האם מעביד רשאי לקזז חוב של עובד מכספי פיצויי פיטורים במקרה שהעובד נפטר ?
ילדים של עובד שנפטר שהם קטינים - מה החוק קובע לגבי חלקם בכספי פיצויי פיטורים ? מה לגבי חלקם במענק מוות ?
במרוצת השנים נתקלתי במקרים רבים בהם שולמו כספי פיצויי פיטורין ו/או מענק מוות לשאירים של עובד שנפטר כאשר אופן ביצוע התשלום וחלוקת התשלום בין השאירים לא היו קבועים ואחידים. דהיינו, בחלק מהמקרים העביר המעביד את כל כספי פיצויי הפיטורים וכספי מענק המוות לאלמנת העובד שנפטר או לאלמן העובדת שנפטרה מבלי להתייחס לחלקם של הילדים הקטינים בכספי הפיצויים ומענק המוות.
בחלק מהמקרים שילמה חברת הביטוח את כספי פיצויי הפיטורים (שהיו בפוליסות ביטוח מנהלים) בהמחאות נפרדות, לפקודת האלמנה או האלמן בנפרד, ולפקודת כל ילד קטין בנפרד. כאשר ההורה קיבל לידיו את ההמחאות לפקודת הילדים נדרש הוא לפתוח חשבון בנק על שם הילד הקטין ולהפקיד את כספי הפיצויים בחשבון זה.
עד כאן, מדובר בבירוקרטיה, יש מקרים בהם היא "נחסכת" מההורה ויש מקרים בהם היא לא.
בחיפוש אחר התשובה, מה היא הדרך הנכונה, החוקית, של ביצוע תשלום פיצויי פיטורים ו/או מענק מוות לשאירים כאשר יש אלמנה או אלמן וילדים קטינים, נתקלתי גם בתשובות לא אחידות מצד הבנקים, מצד חברות הביטוח, מצד מעסיקים ואף מצד עורכי דין לדיני עבודה ועורכי דין לדיני משפחה ויתרה מכך, העסיקה אותי השאלה, מעבר לבירוקרטיה, מה יעשה הורה צעיר הזקוק גם לחלקם של הקטינים בכספי הפיצויים לצורך גידול ילדיו ? האם הוא רשאי "לגעת" בכספי הפיצויים שהופקדו בחשבון בנק על שם הקטין ? האם הוא רשאי להשקיע את הכספים במסגרת חשבונו של הילד הקטין, בכל אפיק השקעה ?
כך הגעתי ...לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962:
לפי סעיף 14 לחוק, "ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים" ועל כך אין צורך להרחיב.
לפי סעיף 15 לחוק, "אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין,...וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם, וצמודה לה...הסמכות לייצגו". מכאן ניתן להבין כי מצד אחד חלה החובה על ההורה לשמור על נכסיו של הקטין ומצד שני להורה יש את הזכות לייצגו דהיינו ההורה רשאי לבצע פעולות בחשבון הקטין ולתת הוראות לבנק בשמו של הקטין.
לפי סעיף 22 לחוק, "........ההורים לא ישאו באחריות לנזק שגרמו לרכושו של הקטין תוך מילוי תפקידי אפוטרופסותם, אם פעלו בתום לב ונתכוונו לטובת הקטין". מכך אני מסיק כי במידה וההורה עשה "טעות" באופן השקעת הכספים בתום לב...אין לכך סנקציה בחוק.
לפי סעיף 23 לחוק, "קטין הסמוך על שולחן הוריו ויש לו הכנסות מעבודתו או מכל מקור אחר, הכנסותיו ישמשו, במידה נאותה לפי הנהוג בנסיבות דומות, לקיום משק הבית המשפחתי ולסיפוק צרכי הקטין עצמו, אולם נכסיו לא ישמשו למטרות אלה, אלא במידה שבית המשפט אישר שההורים אינם יכולים לקיים את משק הבית המשפחתי ולספק צרכי הקטין". מכאן ניתן להבין כי מההכנסות השוטפות, מהרווחים, אין מניעה ממשית לעשות בהן שימוש ואולם במידה וההורה מעוניין לעשות שימוש בקרן (בכספים שהופקדו) הוא זקוק לפנות לבית המשפט על מנת לקבל אישור. ואולם, זו פרשנותי בלבד, שכן ייתכן ורואים בכל הכספים בחשבון הקטין כולל הרווחים "נכסיו של הקטין" וייתכן ובית המשפט לא יאשר לעשות בהם שימוש כלל.
לפי סעיף 20 לחוק, "ואלה פעולות שבהן אין ההורים מוסמכים לייצג את הקטין בלי שבית המשפט אישרן מראש: (1) העברה, שעבוד, חלוקה או חיסול של יחידה משקית בחקלאות, בתעשיה, במלאכה או במסחר, או של דירה. (2) פעולה שתקפה תלוי ברישום בפנקס על פי חוק. (3) נתינת מתנות, זולת מתנות ותרומות הניתנות לפי הנהוג בנסיבות העניין. (4) נתינת ערבות. (5) פעולה משפטית בין הקטין לבין הוריו או קרובי הוריו, זולת קבלת מתנות הניתנות לקטין. בסעיף זה לא רשום כי ההורה זקוק לאישור בית משפט על מנת לפעול בחשבונו של הילד הקטין בבנק. כאן ניתן לראות את ההבחנה שיצר המחוקק בין חלק של קטין בדירה (לדוגמא) לבין חלק של קטין בכספי פיצויי פיטורים, כסף שנתקבל בידו במזומן ואולם מיד נראה בפסק דין מעניין לדוגמא, הנוגע לכספים בחשבון בנק של קטין שבית המשפט קובע שאין לגעת בכספים של הקטין (נדגיש שפסק הדין לא קשור לפיצויים וכן בית המשפט אישר תחת מגבלות את האפשרות לרכוש נכס במקום.. מומלץ לקרוא את כל פסק הדין).
ראו פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה בנוף הגליל-נצרת - תמ"ש 41990-05-23 מיום 11/08/2024 - ס ואחרים נגד בנק לאומי ואחרים - תמצית ההחלטה: "אף שמקור הכספים שהופקדו ע"ש הקטינים הינם כספי האב עצמו, הרי לאחר שאלו הועברו ע"ש הקטינים, הם נחשבים כרכושם ושייכים להם עד הגיעם של הקטינים לגיל 18, או עד לקבלת אישור ביהמ"ש לשחרורם. התובעים אינם רשאים למשוך סכום החסכון ולעשות בו כרצונם ללא קבלת אישור ביהמ"ש לכך".
לסיכום, לבטח בכל הנוגע לקטינים מומלץ ביותר עד חובה - לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין מתאים. אין להסתמך על אמירה כאן כזו או אחרת בנושא הקטינים אלא לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מתאים.
כמובן שייתכנו מצבים בהם השאירים כהגדרתם בחוק פיצויי פיטורים הם אותם היורשים על פי דין או על פי צוואה, של המוריש...
אם כך, מי הם היורשים לפי חוק הירושה ?
היורשים הם יורשים על פי דין או זוכים על פי צוואה.
יורשים על פי דין:
10. יורשים מבני המשפחה
יורשים על פי דין הם:
(1) מי שהיה במות המוריש בן-זוגו;
(2) ילדי המוריש וצאצאיהם, הוריו וצאצאיהם, הורי הוריו וצאצאיהם (בחוק זה — קרובי המוריש).
זכויות הירושה שלהם יהיו לפי האמור בפרק זה.
11. זכות הירושה של בן זוג
(א) בן-זוגו של המוריש נוטל את המיטלטלין כולל מכונית נוסעים השייכים, לפי המקובל ולפי הנסיבות, למשק הבית המשותף, ונוטל משאר העזבון -
(1) אם הניח המוריש ילדים או צאצאיהם או הורים — חצי;
(2) אם הניח המוריש אחים או צאצאיהם או הורי הורים — שני שלישים, ובלבד שאם ערב מותו של המוריש היה בן הזוג נשוי לו שלוש שנים או יותר וגר עמו אותה שעה בדירה הכלולה, כולה או חלקה, בעזבון, יטול בן-הזוג את כל חלקו של המוריש בדירה האמורה, ושני שלישים מהנותר משאר העזבון;
(ב) אם לא הניח המוריש קרוב מן המנויים בסעיף קטן (א), יורש בן הזוג את העזבון כולו.
(ג) המגיע לבן-זוג על-פי עילה הנובעת מקשר האישות, ובכלל זה מה שאשה מקבלת על פי כתובה, ינוכה מחלקו בעזבון; הוראה זו לא תחול על מה שמגיע לבן-זוג לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973, או לפי הסכם ממון כמשמעותו באותו חוק, ואינה באה לפגוע בזכותו של בן-זוג לקבל מן העזבון מה שהמוריש קיבל לרגל הנישואין על מנת להחזיר כשיפקעו.
12. סדר העדיפות בין קרובי המוריש
ילדי המוריש קודמים להוריו, הוריו קודמים להורי הוריו.
13. החלקים בעזבון
ילדי המוריש חולקים ביניהם בשווה, וכן חולקים הורי המוריש ביניהם והורי הוריו ביניהם.
משמעות לא מבוטלת לסעיף זה היא שבאופן מעשי עצם ההחרגה של כספי פיצויי פיטורים מהגדרתו של עיזבון - מעניקה הגנה יתרה על כספי הפיצויים במצב של חובות שהשאיר אחריו עובד שנפטר, דהיינו אם בדרך כלל חובות שהשאיר אחריו עובד שנפטר יקוזזו מנכסיו (לעניין זה – העיזבון) שהשאיר אחריו לאחר שנפטר, במקרה זה, לא ניתן יהיה לקזז את החובות הללו מתוך כספי הפיצויים להם זכאים השאירים. (כותב המאמר הוא אינו עורך דין - יש לקבל ייעוץ משפטי בנושאים אלו).
מה לגבי זכויות נוספות כגון שכר עבודה שטרם שולם לעובד שנפטר, פדיון ימי חופשה ויתרת דמי הבראה, דמי הודעה מוקדמת וחודשי הסתגלות (הכוונה לדמי הודעה מוקדמת וחודשי הסתגלות כאשר הם משתלמים בפועל במהלך תקופה בה ממשיכים להתקיים יחסי עובד מעביד ולא כפיצוי בגין אי הודעה מוקדמת ומענק הסתגלות כמענק חד פעמי המוגדרים כמענק פרישה) ?
הגדרות - סעיף 1 לחוק הגנת השכר, תשי"ח 1958
"שכר
עבודה" – לרבות תשלומים בעד חגים, פריון עבודה ושעות נוספות ותשלומים
אחרים המגיעים לעובד עקב עבודתו ובמשך עבודתו.
שכרו
של עובד שנפטר - סעיף 7 לחוק הגנת השכר, תשי"ח 1958
נפטר עובד לפני
ששולם שכר העבודה המגיע לו, ישולם שכר העבודה, על אף האמור בדיני הירושה, לידי
מי שהעובד הורה לענין זה; לא הורה - ישולם לבן-זוגו, ובאין לו בן-זוג – ליורשו.
מה לגבי פדיון ימי מחלה ? פיצוי בגין ימי מחלה שלא נוצלו ?
הזכות לפיצוי בגין ימי מחלה שלא נוצלו - אינה מעוגנת בהוראת חוק אלא מקור הזכות הוא בהסכם קיבוצי, אם בהסכם הקיבוצי נקבע כי הזכות היא של השאירים בלבד כהגדרתם בהסכם הקיבוצי, השאירים הם אלו הזכאים לתשלום (שאירים כהגדרתם לעניין ההסכם הקיבוצי, לא בהכרח שאירים כהגדרתם בחוק פיצויי פיטורים). נדגיש כי באין שאירים לפי הגדרה זו, אין זכאות ליורשים על פי דין או צוואה לפדיון ימי מחלה. ראה פסק דין בנושא - פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה - ע"ע 17777-10-13 מיום 12/09/2017 - ג'ודי בן עזרא נגד הסתדרות מדיצינית "הדסה", קופת הפנסיה לעובדי הדסה בע"מ (בניהול מיוחד), עמליה חרוש ממרוד.
מה הדין במקרה שעובד שהתפטר בדין מפוטר, נפטר בתקופת ההודעה המוקדמת ? האם השאירים כהגדרתם בחוק פיצויי פיטורים הם הזכאים לכספי הפיצויים ?
"הוא הדין בעובד שהתפטר בדין מפוטר ולא קיבל את פיצויי הפיטורים טרם פטירתו. עובד אשר מסר הודעת התפטרות מוקדמת למעבידו ונפטר בתקופת ההודעה המוקדמת זכאים שאיריו לפיצויי פיטורים מאחר ובתקופה ההודעה המוקדמת נמשכו יחסי העבודה בין הצדדים. (גולדברג האוזמן, דיני עבודה, חלק ראשון עמ' 8-18 והאסמכתאות שם)".
להבדיל ממקרה פטירה של עובד (כלומר שהעובד נפטר במהלך תקופת עבודתו או בתקופת ההודעה המוקדמת לפיטוריו או להתפטרותו) בו השאירים כהגדרתם בחוק פיצויי פיטורים זכאים לתשלום כספי הפיצויים, מה הדין במקרה והעובד נפטר לאחר סיום יחסי עובד מעביד (ולאחר תקופת ההודעה המוקדמת), שזיכה אותו בכספי פיצויים אך המעסיק טרם ביצע את התשלום ? האם היורשים על פי צו ירושה או צו קיום צוואה זכאים לתשלום כספי הפיצויים ?
במקרה כזה השאירים כהגדרתם בחוק פיצויי פיטורים אינם רלבנטים, מי שהיה זכאי לכספי הפיצויים הוא העובד שנפטר לאחר סיום יחסי עובד מעביד ולא השאירים. ולכן, במידה והמעסיק טרם שילם לעובד את התשלום המגיע לו והעובד נפטר לאחר סיום יחסי עובד מעביד, הרי שהמעסיק חייב את התשלום לעזבונו של העובד שנפטר ולכן, היורשים על פי צו ירושה או צו קיום צוואה (בכפוף להוראות הצוואה באשר לעזבונו) זכאים לקבל מהמעסיק את תשלום כספי הפיצויים שטרם שולם לעובד.
פסק דין של בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב – יפו – עב 008682/02 – מיום 12/03/2003 – שירותי בריאות כללית נגד עזבון המנוחה ימיני חנה ז"ל
"על פי ההלכה הפסוקה סעיף זה (ואנו מוסיפים – הכוונה לסעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים) מתייחס אך ורק למקרה שבו נפטר עובד שעה ששררו יחסי עובד ומעביד בינו לבין מעבידו, אולם אם פוטר העובד, ופיטוריו נכנסו לתוקף לפני פטירתו זכאים יורשיו ולא שאיריו לפיצויי פיטורים גם אם לא הספיק המעביד להעבירם לידי העובד מיד עם ניתוקם של יחסי עובד ומעביד (גודלברג האוזמן, דיני עבודה, חלק ראשון עמ' 7-18 והאסמכתאות שם)".
פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה – דיון מס' מז' 64-3 (ארצי) - מיום 03/01/1988 – בעניין עזבון פרופסור פרידמן אברהם ז"ל –
"סעיף 5(א) לחוק פיצויי פיטורים הקובע: "נפטר עובד, ישלם המעביד לשאיריו, פיצויים כאילו פיטר אותו", מתייחס אך ורק למקרה שבו נפטר העובד שעה ששררו יחסי עובד-מעביד בין הצדדים. פירוש זה עולה מנוסחו של החוק, ומהגיונם של דברים. נוסחו של החוק, האומר "כאילו פיטר אותו", אינו ניתן לפירוש כחל שעה שיחסי עובד-מעביד בין הצדדים אינם קיימים עוד. אם פוטר האיש או התפטר טרם פטירתו - מה משמעות יש לקביעה שבחוק המחייבת את המעביד בפיצויים "כאילו פיטר אותו"?, והרי הזכאות לפיצויי פיטורים מתגבשת עם סיומם של יחסי עובד-מעביד".
"כך גם לענייננו. אם אכן פוטר העובד, ופיטוריו נכנסו לתוקפם טרם פטירתו - על מה ולמה לא יזכו יורשיו לפיצויי הפיטורים, זכיה שהיו זוכים לה לו המעביד "הספיק לעשות את המוטל עליו" (בלשונו של בית-המשפט העליון), דהיינו - לשלם את פיצויי הפיטורים המגיעים מייד עם ניתוקם של יחסי עובד-מעביד".
"אף הגיונם של דברים מביא לתוצאה זהה. לא יעלה על הדעת כי המחוקק התכוון לכך שעובד שפוטר או התפטר תוך זכאות לפיצויים, מכוח חוק פיצויי פיטורים, וקיבל את הכספים ממעבידו במועד יהפכו אלה לחלק מעזבונו משנפטר, בעוד שמעביד שהתחמק מתשלום פיצויי הפיטורים יהיה פטור מתשלומם, משימות עובדו לשעבר מבלי שיותיר אחריו "שאירים"".
זה המקום להתייחס גם לכספי פיצויים שנצברו בקופת גמל ולא רק לתשלומים במזומן מהמעסיק ולהפנות פעם נוספת, גם בקשר לסיטואציה זו (פטירה של עמית בקופת גמל לאחר סיום יחסי עובד מעביד ולא לפני) להוראות סעיף 35.2 לתקנון התקני לקופת גמל לא משלמת לקצבה, קופת גמל לתגמולים וקופת גמל אישית לפיצויים שהופץ על ידי רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון ביום 25 באוגוסט 2015 לפיהן במקרה פטירת עמית לאחר שנסתיימו יחסי עובד מעסיק בינו לבין מעסיקו שהפקיד עבורו את כספי הפיצויים, במקרה בו העמית היה זכאי לכספים בשל סיום היחסים כאמור, וטרם הספיק למשוך את כספי הפיצויים או להעבירם לחשבון חדש בקופת גמל לא משלמת לקצבה - ישולמו כספי הפיצויים שנצברו בחשבונו למוטבים (ואנו נוסיף: באין מוטבים ליורשים החוקיים על פי צו ירושה או צו קיום צוואה).
הסבר לעניין ההגדרות וההוראות בתקופת מלחמת חרבות ברזל -
במהלך התקופה המוגדרת בחוק, במהלך מלחמת חרבות ברזל, ולמעט מקרים חריגים שהוגדרו בסעיף התחולה לתיקון לחוק ולהוראת השעה (ראו מעלה ציטוט הוראות החוק) ההגדרה למונח "שאירים" שונה ומנגנון התשלום שונה.
מצד אחד במקרים בהם אין בן זוג כהגדרתו ואין ילד של העובד שהוא בגדר תלוי במבוטח לענין גימלאות לפי פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי - הגדרת השאירים בתקופת מלחמת חרבות ברזל אינה כוללת כברירת המחדל הבאה בתור (אינה!) ילדים והורים שעיקר פרנסתם היה על הנפטר וכן אחים ואחיות שגרו בביתו של הנפטר לפחות שנים עשר חודש לפני פטירתו וכל פרנסתם היתה על הנפטר (על כל הנובע מכך, כך גם ככלל מתייתר הצורך בפניה לבית הדין האזורי לעבודה לקביעת החלוקה ועוד, ראו הסברים מעלה במאמר זה) ומצד שני נוספה הוראה כברירת מחדל קבועה בחוק לפיה, במקרים בהם אין בן זוג כהגדרתו ואין ילד של העובד שהוא בגדר תלוי במבוטח לענין גימלאות לפי פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי, יש לשלם את אותם הפיצויים ליורשים על פי דין או זוכים על פי צוואה לפי חוק הירושה, התשכ"ה-1965; הרקע להוראת שעה זו ידוע לכל ועצוב מדיי מכדי לפרטו.
לתשומת הלב !
תמיד יש להבחין בין עובד שנפטר לבין אדם שנפטר לאחר סיום יחסי עובד מעביד, תמיד יש להבחין בין כספי פיצויים בקופות של מעסיק שהעובד נפטר בזמן שחלו יחסי עובד מעביד עם אותו מעסיק להם זכאים השאירים והם נניח טרם משכו את אותם הכספים.. לבין כספי פיצויים בקופות של מעסיקים שהעובד עבד אצלם אך נפטר לאחר סיום עבודתו אצל אותם המעסיקים והעובד לא משך אותם מהקופות...במקרה הראשון הזכאים הם השאירים, במקרה השני הזכאים הם או המוטבים או היורשים על פי דין או הזוכים על פי צוואה, לפי פרטי המקרה.
נסיים באמירה - יש לבחון כל מקרה לגופו !
אין מדובר בייעוץ משפטי, מומלץ ביותר לפנות לעורך דין מתאים לקבלת ייעוץ משפטי מלא ומקצועי בכל הסוגיות הרלבנטיות לאירוע הפטירה.
מאמר זה מובא כאן לידע כללי בלבד והוא אינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין. שום אינפורמציה המופיעה במאמר אינה מהווה המלצה לביצוע או אי ביצוע מהלך כלשהו. מחובתך להתייעץ לפני כל פעולה. מסמך זה מנוסח בלשון זכר אך פונה לנשים ולגברים כאחד. |
|
רשות המסים גובה מס ביתר משאירים ויורשים של עובד שנפטר - גם מעסיקים מנכים מס ביתר משאירים ויורשים של עובד שנפטר ומדווחים על ההכנסה באופן שגוי - ראו דוגמאות אמיתיות
מענק מוות - מס הכנסה על מענק מוות של עובד שנפטר ואפשרויות תכנון מס
עובד שביצע פריסת מס (עד 6 שנים) ונפטר לפני תום תקופת פריסת המס
מס על כספי פיצויי פיטורים ומענקים שנתקבלו עקב מוות של עובד במהלך יחסי עובד-מעסיק - טבלת השוואה בין הוראות חוזר מס הכנסה מס' 10/2011 - הכנסות מעבודה ו/או מענקי פרישה/מוות המתקבלות לאחר אריכות ימים – מיום 13/07/2011 (שבוטל!) לבין הוראות חוזר מס הכנסה מס' 2/2022 - סעיף 8(ג) לפקודה – פריסת הכנסה – מיום 02/06/2022 (שבתוקף מיום פרסומו) - לעניין אופן מיסוי כספי פיצויי פיטורים ומענקים שנתקבלו עקב מוות של עובד במהלך יחסי עובד-מעסיק. |
|
|
|
|
|