דף הבית נפגשים בזום ושומרים על הבריאות
יצירת קשר
לתאום פגישה
1599-500-570
בי. פור תכנון פרישה בע''מ פרישה
 
 
אל תשלמו מס מיותר תכנון מס
 
להנות מהמקסימום תכנון כלכלי
 
סימולטור מס
מחשבונים
טפסים
סרטונים
קיבוע זכויות
פיצויי פיטורים
כתבות
מאמרים
טופס 161
עדכונים שוטפים
מצגות
פיטורים והתפטרות

דניאל שחר נ' עזבון המנוח שלום לחוביץ ז"ל

קו הפרדה אדום

דיון מס' נב/74-9 (ארצי) - דניאל שחר נ' עזבון המנוח שלום לחוביץ ז"ל - מיום 20/05/1992 - פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה - המובא כאן לעניין ציון אופן החלוקה של כספי פיצויי הפיטורים בין השאירים של עובד שנפטר

דניאל שחר

המערער

נגד 

.1 חברת מעדני דן בע"מ

.2 עזבון המנוח שלום לחוביץ ז"ל 

המשיבים

לפני נשיא בית-הדין (גולדברג), סגן נשיא בית-הדין (אדלר),

השופט אליאסוף, נציג העובדים (שהרבני) ונציג המעבידים (חכם)

פסק-דין

הנשיא (גולדברג):

.1 המנוח שלום לחוביץ ז"ל, (להלן - לחוביץ), עבד בחברת "מעדני דן בע"מ" (להלן - החברה), ובתקופת עבודתו בחברה בוטח "ביטוח מנהלים", בחברת הביטוח "מנורה":ו ביטוח המנהלים, כידוע, כלל אף את תשלומי פיצויי הפיטורים. לחוביץ חב כספים למערער ובגין חוב זה הוטלו עיקולים שונים על כספיו של לחוביץ; משנפטר לחוביץ, התעוררה השאלה האם פיצויי הפיטורים המשתלמים עקב הפטירה, שייכים לנושה - המערער, או לשאיריו של לחוביץ.

.2 במסגרת תביעה שהגישו יורשי המנוח לחוביץ לבית-הדין האזורי בתל-אביב (תב"ע נא/884-3), הוגש טען ביניים ובו ביקשה החברה מבית-הדין להכריע בשאלה למי שייכים פיצויי הפיטורים - לשאירים או לנושה (המערער). בית-הדין האזורי קבע כי כספי פיצויי הפיטורים שייכים לשאירים, וזאת מאחר שמסרת סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, הינה מטרה סוציאלית, קרי ­דאגה לשאיריו של העובד לאחר שנכרת מטה לחמם עקב פטירתו.

.3 בערעור זה, תוקף המערער את החלטת בית-הדין האזורי, מאחר שלגרסתו יש לראות את כספי הפיצויים כחלק מהעזבון לצורך הבטחת זכויותיהם של הנושים. שאירי לחוביץ תומכים בפסק-דינו של בית-הדין האזורי, בעוד שהחברה אינה נוקטת כל עמדה במחלוקת שבין הצדדים.

.4על מנת להכריע במחלוקת, עלינו להיזדקק לסעיפים 5 ו - 26 לחוק פיצויי פיטורים התשכ"ג- 1963(להלן - חוק פיצויי פיטורים), אשר זה לשונם:

" .5עובד שנפטר

(א) נפטר עובד, ישלם המעביד לשאיריו פיצויים כאילו פיטר אותו. 'שאירים' לעניין זה - בן זוג של העובד בשעת פטירתו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו והוא גר עמו, וילד של העובד שהוא בגדר תלוי במבוטח לעניין גמלאות לפי פרק ג' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1968, ובאין בן זוג או ילדים כאמור - ילדם והורים שעיקר פרנסתם היתה על הנפטר וכן אחים ואחיות שגרו בביתו של הנפטר לפחות שנים עשר חודש לפני פטירתו וכל פרנסתם היתה על הנפטר.

(ב) היו פיצויי פיטורים משתלמים לשאירים שאינם בן זוג או ילד תלוי כאמור, יופקדו הפיצויים בבית-הדין האזורי לעבודה, ויינתנו לשאירים שיקבע בית-הדין האזורי לעבודה, ולפי החלוקה שיקבע, בהתחשב במצב הכלכלי ובמידת תלותם בעובד שנפטר.

(ג) פיצויים המשתלמים לשאירים של עובד שנפטר לא יראו אותם חלק מהעזבון.

.26סכומים משורינים

(א) סכומים ששולמו במקום פיצויי פיטורים לפי סעיף 14, או שהופקדו לפי סעיף 20או לפי סעיף 21, או ששולמו לקופת גמל לתשלום פיצויי פיטורים -

(1) אינם ניתנים להחזרה, להעברה, לשעבוד ולעיקול; הוראה זו לא תחול על סכום ששולם או הופקד כאמור בעד עובד שבינתיים חדל לעבוד בנסיבות שאינן מזכות אותו בפיצויי פיטורים, אלא אם הסכום מיועד גם לביטוח קצבה ולא נתבע בהסכם קיבוצי או בהסכם אחר שהוא ניתן להחזרה או להעברה; 

(2) אינם חלק מנכסי המעביד במקרה של פטירה, פשיטת רגל או פירוק, במידה שתביעות העובדים לפי חוק זה לא סולקו.

(ב) הוראות סעיף זה יחולו גם לגבי ריבית והפרשי הצמדה שנוספו על סכומים כאמור".

.5 נבחן תחילה את הוראותיו של סעיף .26

לדעתנו, אין סעיף זה ישים כלל לענייננו. סעיף זה כל כולו, נועד לשמר את כספי הפיצויים "לזכות העובד", והאמור בו מתייחס לאיסור החזרתם למעביד, ולשעבודם או עיקולם בגין חוב של המעביד.

עוד ובנוסף, קובע אותו סעיף כי אין לראות בכספי פיצויי הפיטורים שהופקדו כאמור, חלק מנכסי המעביד במקרה של פטירה, פשיטת רגל או פירוק, כלומר שעה שהמעביד חב כספים, לא יוכלו נושיו של המעביד, בין באמצעות המפרק ובין ישירות, ליהנות מכספים אלה משום שהם יועדו לתשלום פיצויי הפיטורים ולא לכל מטרה אחרת. מסקנה זו מתבקשת הן מלשונו של הסעיף והן מדברי ההסבר לחוק פיצויי פיטורים (תיקון מס' 3), התשל"ג-1973, שהחליף את סעיף 26 המקורי (הצ"ח 1043, התשל"ג 165).

.6 לא נותר לנו אלא לבחון האם הוראותיו של סעיף 5 לחוק, מונעות שימוש בכספי פיצויי פיטורים לסילוק חובם של נושי עובד שנפטר או שרק השאירים רשאים ליהנות מהם.

א) נקודת המוצא היא פסקה ג' לסעיף 5 לחוק, שעיקרה - אין לראות בפיצויי הפיטורים במקרה של פטירה, חלק מהעזבון.

להוראה זו שתי נפקויות: 

האחת - אין כספי פיצויי הפיטורים המגיעים מכוח אותו סעיף לחוק, מתחלקים בשיעורים שנקבעו בחוק הירושה, בין היורשים, גם אם כל היורשים הם שאיריו של המנוח; במילים אחרות, כספי פיצויי הפיטורים מתחלקים בין השאירים, בחלקים שווים ביניהם (אלא אם, כמובן, קיים הסכם אחר בין כל השאירים).

הנפקות השניה היא בעניין זכויות צד שלישי. חוק הירושה, התשכ"ה- 1965 (להלן - חוק הירושה), מתייחס לסילוק חובות העזבון; סעיף 124 מתייחס לסילוק החובות על-ידי היורשים, וסעיף זה מפנה להוראות בדבר סילוק החובות על ידי מנהל העזבון. סעיף 100 לחוק הירושה, הדן בסילוק חובות עזבון על ידי מנהל העזבון, קובע:

"א. לסילוקם של חובות העזבון ישתמש מנהל העזבון בראש ובראשונה בכספים הנמצאים בעזבון".

מאחר שמכוח סעיף(ג) לחוק פיצויי פיטורים, אין כספי פיצויי הפיטורים המשתלמים עקב פטירת המנוח, נמנים עם "כספים הנמצאים בעזבון", הרי שאין להשתמש בהם לצורך סילוק חובות העזבון

ב) לתוצאה זהה נוכל להגיע גם בדרכו של בית-הדין האזורי, ז"א - בחינת המטרה שהנחתה את המחוקק בחוקקו את סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים. מסקנתו של בית-הדין האזורי, על פיה מטרת המחוקק היתה לאפשר לשאירים קיום בכבוד אחרי פטירת מפרנסם, משלבת עם הוראות בנושאים דומים בחוקים אחרים שעניינם דומה.

על זיקת הגומלין ההדוקה שבין פיצויי פיטורים לבין פנסיה, אין צורך להרחיב את הדיבור. די אם נאזכר את הוראותיהם של סעיפים 14 ו- 15 לחוק פיצויי פיטורים, המתייחסים ישירות לזיקת גומלין זו.

חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, מגן, בסעיף 8(ה), מפני עיקול, העברה או שעבוד של קצבה המשתלמת מאת מעביד או קופת גמל (עד לתקרה שנקבעה בפסקה א' לאותו סעיף).

הוראה דומה מצויה בסעיף 58(א) לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב] התש"ל-.1970

לעניין זה, נביא דברים שאמר בית-המשפט העליון:

"עיקרון חשוב, העובר כחוט השני בחוק הגמלאות, הוא, שהמדינה תראה זאת מעניינה להבטיח לגמלאי קצבה שוטפת וברמה נאותה לאורך ימים, מבלי שהקצבה המגעת לגמלאי תישחק ותכורסם מכל סיבה שהיא, שהרי אם כך יקרה, תגבר מצוקתו של הגמלאי, והוא עלול להיות, חלילה, לנטל על הציבור דווקא בימים, שבהם הוא זקוק יותר מכול לביטחון סוציאלי. מטעם זה מובטח, בין היתר, סכום הקצבה, בעיקרו (בכפוף לסייגים מצומצמים), מפני עיקול, קיזוז או שעבוד, והוא אסור להעברה או להמחאה (סעיפים 58ו- 59 לחוק הגמלאות) (בג"צ 571/81[1], בע' 3-482), תוך שהוא דוחה עתירה נגד פסק-דינו של בית-דין זה - דב"ע שם/4- 7 [2]).

דברים אלה יפים לא רק לגבי גמלאי של שירות המדינה. הם יפים פי כמה לגבי הבטחון הסוציאלי אותו יש להבטיח לשאיריו של עובד;

ג) לאור מסקנתנו זו, ברור שאין אנו מקבלים את טענתו של המערער, על פיה יש לבחון מצבו הכלכלי של מי טוב יותר - של הנושה או של שאירי המנוח (כפי שהוא מציע בסעיף 6 לתוספת לסיכומיו). עוד עולה מהאמור שאנו דוחים את טענתו, שדי בהוראות שבחוקים הסוציאלים, וביחוד בחוק הביטוח הלאומי, בכדי להבטיח את מחייתם של שאירי המנוח.

.7 סוף דבר - הערעור נדחה. המערער ישלם לשאירי המנוח שלום לחוביץ, (המשיבה מס' 2), הוצאות ערעור זה בסך של 2000 ש"ח בצירוף מע"מ.

ניתן היום, י"ז באייר תשנ"ב (20.5.92).




  דף קודם  
Bookmark and Share
הדפס את המאמר
מחשבונים
טפסים
פיצויי פיטורין
מצגות
מאמרים
פיטורין והתפטרות
קיבוע זכויות
טופס 161
כתבות
סימולטור מס
עדכונים שוטפים
סרטונים

תכנון פרישה

קו הפרדה אדום
תכנון מס
תכנון כלכלי
תקנון | קצת עלינו | לתאום פגישת ייעוץ | 1599-500-570
Facebook
תקנון | קצת עלינו
לתאום פגישת ייעוץ 1599-500-570
Facebook
© כל הזכויות שמורות ל בי. פור תכנון פרישה בע"מ.