דף הבית
לתאום פגישת ייעוץ
1599-500-570
בי. פור יועצי פרישה בע''מ פרישה
סימולטור 161
 
אל תשלמו מס מיותר תכנון מס
 
להנות מהמקסימום תכנון כלכלי
 
סימולטור מס
אפליקציות
מחשבונים
טפסים
סרטונים
קיבוע זכויות
פיצויי פיטורים
כתבות
מאמרים
טופס 161
עדכונים שוטפים
מצגות
פיטורים והתפטרות

מוטבים, יורשים על פי דין או זוכים על פי צוואה ?

מי גובר על מי ?

 
לפי סע' 1 לחוק הירושה, במותו של אדם, העיזבון שלו עובר ליורשיו.
 
מי הם היורשים ?
 
לפי סע' 2 לחוק הירושה, היורשים הם "יורשים על פי דין" אלא אם כן יש צוואה.
 
 
מי הם "יורשים על פי דין" ?
 
לפי סע' 10 לחוק הירושה, יורשים על פי דין הם -  בן הזוג , ילדים וצאצאיהם, הורים וצאציהם, הורי ההורים וצאצאיהם (ראה פירוט וסדר קדימויות בחוק הירושה).
 
 
כספי פיצויי פיטורים
 
ככל שמדובר בפיצויי פיטורים, חלק הפיצויים שנצברו בקופת הגמל, אנא ראה קישור למאמר: פיצויי פיטורים ו מענק פרישה ו מענק מוות ו למי הם שייכים במקרה שהעובד נפטר ?
 
 
קצבת שאירים
 
ככל שקיימת זכות לקצבת שאירים מאותם הכספים, אנא עיין בתקנון קרן הפנסיה מי זכאי לקצבת השאירים.
 
 
כספים אחרים (ראה דוגמאות)
 
ככל שמדובר בחלק התגמולים בקופת גמל או כספים אחרים כדוגמת כספים שנצברו בקרן השתלמות או בפוליסת חיסכון בחברת ביטוח או תשלומים על פי פוליסת ביטוח חיים, לפי סעיף 147 לחוק הירושה הם אינם בהכרח חלק מהעיזבון אלא אם כן קבע המוריש (העמית/המבוטח/החוסך שנפטר), בהוראותיו, כי הם חלק מהעיזבון !
 
להלן ציטוט האמור בסעיף זה: "סכומים שיש לשלם עקב מותו של אדם על פי חוזה ביטוח, על פי חברות בקופת קיצבה או בקופת תגמולים או על פי עילה דומה, אינם בכלל העזבון, זולת אם הותנה שהם מגיעים לעזבון".
 
כאן נכנסים לתמונה המוטבים שקבע המוריש, למקרה פטירה.
 
במילים פשוטות, ככלל, ככל שקבע המוריש מוטבים למקרה פטירה, לעניין כספים אלו, הם "גוברים" על היורשים על פי דין או הזוכים על צוואה, לעניין כספים אלו !
 
 
חריגים לכלל -
 
במהלך השנים, בפסיקה, נקבעו חריגים לכלל זה ונקבעו קביעות שונות. לפני שנסקור את הפסיקה, נפנה גם להוראת חוק רלבנטית נוספת -
 
סעיף 36(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 - (ביטול הזכות)
 
"בחיוב שיש לקיימו עקב מותו של אדם - על פי חוזה ביטוח, על פי חברות בקופת קצבה או בקופת תגמולים או על פי עילה דומה - רשאי הנושה, בהודעה לחייב או בצוואה שהודעה עליה ניתנה לחייב, לבטל את זכותו של המוטב או להעמיד במקומו מוטב אחר, אף אחרי שנודע למוטב על זכותו".
 
 
פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה במחוז ת"א - תמ"ש 10421-06-12 מיום 15/11/2012 - בעניין עיזבון המנוחה ט' -
 
"על מנת להכריע בתובענה, יש לבחון שלוש שאלות:
 
א. האם ניתן לראות בצוואת המנוח משום שינוי של המוטב בקופת הגמל ?
ב. גם אם נשיב על השאלה הקודמת בחיוב, האם יש תוקף לשינוי זה, שנודע לחברת הראל – החייב – רק לאחר פטירת המנוח ?
ג. האם תקנון קופת הגמל של הראל, מאפשר שינוי זה באמצעות צוואה, למרות שנמסר לקופת הגמל לאחר פטירת המנוח ?".
 
"המנוח לא ציין במפורש את קופת הגמל כשתיאר את נכסיו ואולם, אני סבור כי ניתן לראות בדבריו הנ"ל של המנוח, משום קביעה ברורה כי הוראות הצוואה מתייחסות אף לקופת הגמל וזאת משני נימוקים:
 
ראשית, המנוח ציין כי צוואתו מתייחסת לכל רכוש "מאיזה מין וסוג שהם וכולל כל הזכויות שלי בעבודה". מאחר ומדובר בקופת גמל שהמנוח שהיה רופא, חסך בה כעצמאי, אני סבור כי היא נכללת בתוך ההגדרה של "הזכויות שלי בעבודה". הנתבעים לא הוכיחו כי קיים נכס אחר בעיזבון המנוח התואם להגדרה זו ולפיכך סביר ביותר כי המנוח התכוון לקופת הגמל נשוא הליך זה - שנחסכה על ידו בשנות עבודתו הרבות כרופא - כשציין את "הזכויות שלי בעבודה".
 
שנית, המנוח גילה דעתו כי הוא מעוניין שצוואתו תחול אף על נכסים לבר עיזבון. שהרי, סעיף 147 קובע כי: "סכומים שיש לשלם עקב מותו של אדם, על פי חוזה ביטוח, על פי חברות בקופת קיצבה או בקופת תגמולים או על פי עילה דומה, אינם בכלל העיזבון, זולת אם הותנה שהם מגיעים לעיזבון". למרות זאת, המנוח כלל בצוואתו את "הפנסיה שלי" וכן את "זכויות ביטוח חיים שלי". מדובר בנכסים שהם לבר עיזבון ולמרות זאת, הזכיר אותם המנוח בצוואתו וראה בהם חלק בלתי נפרד מעיזבונו. המנוח גילה דעתו במפורש כי אף זכויות שמוגדרות כנכס לבר עיזבון על פי החוק, תחול עליהם הצוואה ולפיכך מסתבר מאוד כי המנוח התכוון כי אף כספי קופת הגמל, יהוו חלק מעיזבונו.
 
לפיכך, יש לראות בהוראות הצוואה התייחסות ברורה וחד משמעית לפיה המנוח רצה לכלול אף את כספי קופת הגמל בצוואתו והצוואה מהווה הוראה ברורה של שינוי המוטב".
 
"על פי הגישה הסוברת כי ניתן לראות בצוואה שהועברה לקופה לאחר פטירת המוריש משום הודעה כדין, ניתן לקבוע במקרה דנן כי יש לקבל את תביעת התובעים היות ובצוואה שינה המנוח את המוטבים ודין התביעה להתקבל. ואולם, לפי הדעה הסוברת כי יש צורך שהצוואה תשלח בחיי המוריש, יש לבחון האם בתקנון קופת הגמל, נקבעה הוראה המאפשרת משלוח הודעה אף לאחר הפטירה".
 
"חברת הראל המציאה את התקנון והסעיפים הרלוונטים לעניינו הם אלו:
 
"15.1 עמית שהוראת הנהנים שלו ניתנה בצוואה ותאריך הצוואה מאוחר לתאריך מתן הוראת הנהנים לחברה המנהלת או לקופה – והדבר הובא לידיעת החברה המנהלת לפני בצוע הוראת הנהנים שבידיה – תשלם החברה המנהלת לנהנים הרשומים בצוואה זו, לאחר שימציאו לחברה המנהלת את צו קיום הצוואה...
 
15.5. עמית שנפטר וציווה את הסכומים המהווים את חלקו בנכסי הקופה או שצווה את כל נכסיו (להלן – "היורשים על פי צוואה") ולא נתמנה מנהל עיזבון ... יהיו היורשים על פי הצוואה זכאים לקבל מהחברה המנהלת את הסכומים העומדים לזכותם בקופה באותם החלקים ביניהם או באותם הסכומים כאמור בצוואה, בתנאי שהיורשים על פי הצוואה המציאו לחברה העתק מאושר... מצו קיום הצוואה...".
 
מסעיפים אלו עולה כי "המועד הקובע" שעד אליו ניתן להגיש את הצוואה לקופה, הוא המועד שבו בוצעה הוראת הנהנים. דהיינו, תקנון הקופה מאפשר משלוח הודעה על הנהנים בצוואה אף לאחר פטירת העמית. הדרישה היחידה היא שהצוואה תוצג לפני שהכספים שולמו למוטב".
 
"משקבענו כי ניתן לראות באמור בצוואה משום שינוי מפורש של הוראת המוטב בקופה ומשהודעה זו נמסרה לקרן לפני שהכספים הועברו ליורשי המנוחה, הרי שההודעה בדמות הצוואה, נמסרה כדין".
 
"ניתן לראות בצוואה משום הוראה מפורשת כי אף כספי קופת הגמל נכללים בעיזבון והוראות הצוואה חלות עליה. לפיכך, יש לראות בצוואה משום שינוי המוטב בקופה. כידוע, "מצווה לקיים דברי המת" הוא עקרון העל בדיני ירושה ואין ספק כי לאור האמור בצוואתו של המנוח, הוא רצה כי היא תחול אף על קופת הגמל, כפי שטוענים בצדק התובעים".
 
ניתן ללמוד מפסק דין זה, כי ככל שבמסגרת הצוואה ישנה התייחסות לחסכונות ולכספים כגון כספים בקופות גמל (לדוגמא), ותאריך הצוואה מאוחר לקביעת המוטבים בקופה, בהחלט ייתכן מצב בו הזוכים על פי הצוואה "גוברים" על המוטבים הרשומים בקופה. באופן מעשי, העמית/החוסך/הנפטר קבע מוטבים חדשים באמצעות התייחסותו לכספים אלו במסגרת צוואתו המאוחרת. שינוי מוטבים יכול להיעשות גם בדרך של צוואה ולא רק בדרך של חתימה על טופס עדכון מוטבים של הקופה. (יש לשים לב ליתר המסקנות של פסק דין זה כמתואר מעלה לרבות התייחסות להוראות תקנון הקופה).
 
 
פסק הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה - בר"ע 1649/07 מיום 31/07/2007 בעניין עיזבון המנוחה מ.א. ז"ל -
 
"התוצאה שיש לשאוף אליה, היא ליתן תוקף לרצונה האחרון של המנוחה, למיצער, ככל שאין בכך כדי להתנגש עם האינטרסים של קופת הגמל ושל צדדים שלישיים".
 
"מצווה עלינו לכבד רצונו האחרון של המצווה, וכעת עלינו לבחון אם קיימת מניעה חוקית לקיים את רצונה של המנוחה. כפי שנראה להלן, הדין הרצוי משתלב גם עם הדין המצוי, וניתן להצביע על שני טעמים עיקריים שמביאים לתוצאה בה חפצה המנוחה".
 
"די בהודעתה של המנוחה לשיאון על פי מכתבה לבנק מיום 25.4.2002 כדי לעמוד בדרישת סעיף 36(ב) לחוק החוזים. זאת, אף מבלי להידרש לסוגיה הסבוכה של היחס בין הוראת סעיף זה להוראת סעיף 147 לחוק הירושה, ועל כך נעמוד להלן".
 
"השורה התחתונה בפסיקה היא כלהלן: בתחרות בין מוטב מוקדם, שנקבע על ידי העמית בקופת הגמל, לבין מוטב מאוחר, שנקבע על ידי העמית בצוואה מאוחרת, עדיפה זכותו של המוטב המוקדם. זאת, כאשר ההודעה על הצוואה הגיעה לקופת התגמולים לאחר מותו של המצווה–העמית. ולהיפך – אם ההודעה על הצוואה הגיעה לפני מותו של המצווה-העמית, תגבר זכותו של המוטב המאוחר שנקבע בצוואה".
 
"... ניתן להתנות על סעיף 147 לחוק הירושה, ובלבד שהתנייה זו תהא מעוגנת גם בהסדר החוזי שבין הקופה לבין העמית". (ואנו מוסיפים: תקנון הקופה).
 
"במקרה שלפנינו, מאחר שההודעה על צוואתה של המנוח הגיעה לידיעת שיאון רק לאחר פטירתה, לכאורה יש ממש בערעורו של ע'. אלא שרווח והצלה עומדים לילדיו, המשיבים 4-6, נוכח הוראת סעיף 12(1) סיפא לתקנון קופת הגמל הקובעת כלהלן (הדגשה שלי – י.ע.):
"12. במות עמית עצמאי תחולנה הוראות אלה:
 
סכומים המהווים את חלקו של עמית עצמאי בנכסי הקופה וכן סכומים שישולמו על ידי חברת הבטוח אם היה העמית מבוטח כאמור בסעיף 19 להלן, ישולמו כדלקמן:
 
12.1 נתן עמית לחברה המנהלת או לקופה הוראות בכתב ושהתקבלו אצלם לפני פטירתו שבהם ציין את מי שיקבל לאחר פטירתו את הסכומים המהווים את חלקו בנכסי הקופה (להלן – "הוראות נהנים"), תבצע החברה המנהלת את הוראות הנהנים... עמית שהוראת הנהנים שלו ניתנה בצוואה ותאריך הצוואה מאוחר לתאריך מתן הוראת הנהנים לחברה המנהלת או לקופה – והדבר הובא לידיעת החברה המנהלת לפני בצוע הוראת הנהנים שבידיהתשלם החברה המנהלת לנהנים הרשומים בצוואה זו, לאחר שימציאו לחברה המנהלת את צו קיום הצוואה או העתק מאושר ממנו שניתן על ידי בית משפט או בית דין מוסמך בישראל."
"במקרה שלפנינו, משהגיעה הצוואה לידיעת שיאון עוד טרם נמשכו הכספים על ידי מי מהנהנים או המוטבים, הרי שעל פי התקנון, המהווה חוזה בין המנוחה לבין שיאון, תחול הוראת סעיף 12(1) סיפא הקובעת כי יש לנהוג לפי הוראות הצוואה".
 
"יש הגורסים כי על מנת שכספי קופת הגמל יהיו חלק מהעזבון, נדרשת תניה מפורשת ביחסים החוזיים בין העמית לבין הקופה ויש הגורסים כי כאשר שינוי המוטב נעשה מכוחה של צוואה בלבד, אזי כספי הקופה נכללים בעזבון, ובלבד שההוראה בצוואה נוסחה באופן ברור... הוראת סעיף 13 לתקנון שיאון קובעת כי "אין בהוראות סעיף 12 לעיל, משום הכללת הסכומים העומדים לזכותו של הנפטר בקופה לעזבונו". לטעמי, הוראת התקנון גוברת על הוראת סעיף 3 לצוואת המנוחה בה נאמר כי הכספים בקופות הגמל יהוו חלק מהעזבון... מכל מקום, למסקנה זו אין נפקות אופרטיבית-כספית במקרה שלפנינו (בהתחשב בכך שאין חובות לעזבון ואין תביעת מזונות מהעזבון), למעט העובדה שהכספים בשיאון לא אמורים להכלל בפרטת העזבון כחלק מהעזבון. עם זאת, איני רואה מניעה לראות את מנהל העזבון בכובע של נאמן או שלוח מטעמה של המנוחה, לצורך חלוקת הכספים בין המוטבים, כפי שקבעה המנוחה בצוואתה".
 
"הפתרון לסוגיה שבפנינו הוא בתקנונה של שיאון ובהוראת סעיף 36(ב) לחוק החוזים, ואיננו נדרשים להוראת סעיף 147 לחוק הירושה. המנוחה שינתה כדין את זהות הנהנים בשיאון, אם על פי הודעתה בכתב בעודה בחיים, ואם על פי הוראתה בצוואה שנתקבלה בהתאם להוראת סעיף 12.1 לתקנון הקופה. עם זאת, אין לראות את הכספים בשיאון כחלק מהעזבון".
 
ניתן ללמוד מפסק דין זה, כי ככל שבמסגרת הצוואה ישנה התייחסות לחסכונות ולכספים כגון כספים בקופות גמל (לדוגמא), ותאריך הצוואה מאוחר לקביעת המוטבים בקופה, בהחלט ייתכן מצב בו הזוכים על פי הצוואה "גוברים" על המוטבים הרשומים בקופה. באופן מעשי, העמית/החוסך/הנפטר קבע מוטבים חדשים באמצעות התייחסותו לכספים אלו במסגרת צוואתו המאוחרת. שינוי מוטבים יכול להיעשות גם בדרך של צוואה ולא רק בדרך של חתימה על טופס עדכון מוטבים של הקופה. (יש לשים לב ליתר המסקנות של פסק דין זה כמתואר מעלה לרבות התייחסות להוראות תקנון הקופה).
 
 
פסק הדין של בית המשפט העליון - ע"א 3807/90 מיום 04/10/1993 - מירי פישר נגד תמר קופת תגמולים ואחרים -
 
"הכלל הוא שכספים שבקופת תגמולים אינם בכלל העיזבון, קרי הם אינם מתחלקים לפי דיני הירושה, אלא משולמים לפי ההוראה שנתן המוריש, בחייו, לקופה האמורה, במסמך ההצטרפות לקופה או בדרך אחרת.
 
היוצא מן הכלל הוא שבעל החשבון יכול להתנות שהכספים מגיעים לעיזבון. ההתניה - המכלילה את כספי הקופה בעיזבונו של בעל החשבון - יכולה להיכלל במסמך ההצטרפות. נוסחה של ההתניה הוא כי בעל החשבון מורה לקופה למסור כספיו בקופה, עם מותו, לידי העיזבון.
 
השאלה שעולה במקרה שלפנינו היא אם התניה כאמור יכולה להיכלל בצוואה, ולאו דווקא במסמך ההצטרפות לקופה או במסמך אחר המופנה לקופה.
 
לעניין זה ניתן, לדעתי, ללמוד מהוראותיו של סעיף 36(ב) לחוק החוזים: הוראת חוק זו קובעת כי ניתן לשנות ייעודם של כספים שבקופה, באחת הדרכים הקבועות בהוראה האמורה. כפי שנאמר שם - רשאי הנושה (קרי, בעל החשבון בקופה) לבטל את זכותו של מי שרשם בקופה, כמוטב -
 
(א) בהודעה לחייב (קרי לקופה), או -
(ב) בצוואה שהודעה עליה ניתנה לחייב.
 
הנני סבור כי באותה מידה ובאותו אופן שבהם ניתן לבטל זכותו של מוטב על-ידי הוראה הנכללת בצוואה ושהודעה עליה ניתנת לקופה, כך גם רשאים לקבוע מראש, בצוואה שהודעה עליה ניתנת לקופה, כי הכספים ייכללו בעיזבון ולא ישולמו למוטב מוגדר כלשהו".
 
"... אין די, לפי סעיף 36(ב), בהכללתה בצוואה של הוראה בדבר ביטול זכותו של מוטב, אלא יש למסור על כך, על אתר, הודעה לחייב, היינו לקופה.
 
במילים אחרות, אם מוכנים לראות בהוראה שבצוואה התניה לצורכי סעיף 147 לחוק הירושה, הרי התניה זאת צריכה למצוא ביטויה בהסדר החוזי בין החייב לבין הנושה היוצר את מערכת הזכויות והחובות של חבר בקופה ושל הקופה. בעת הצטרפות לקופה נערך גם המסמך המציין את שמו של המוטב, ואם מבקשים לקבוע כי העיזבון הוא המוטב, לא ניתן לשמור זאת בסוד עד לפטירתו של הנושה ופתיחת הצוואה, כי ההסדר לפי סעיף 147 יהיה חסר.
 
ההתניה היא, כאמור, חלק מן ההתקשרות החוזית, וההפניה לצוואה צריכה להיות חלק בהסדר שבעבורו נוצרת מערכת היחסים האמורה מעיקרה, היינו ההסדר בדבר תשלום הכספים שבקופה במועד מוגדר למוטב פלוני. סיכומו של דבר, ההתניה יכול שתיכלל בצוואה, ובלבד שהודעה עליה תימסר לקופה במעמד ההתקשרות. בכך גם תיווצר הקבלה בין קביעת המוטב מעיקרו לבין ביטול זכותו על-פי האמור בסעיף 36(ב) לחוק החוזים ("בצוואה שהודעה עליה ניתנה לחייב").
 
אשר לצורה הפורמאלית של ההתניה, הרי נוסחה מן הנכון שיהיה כדלהלן: "הסכומים שיש לשלמם עקב מותי יועברו לעיזבון", או נוסח כיוצא בזה".
 
"המדיניות המשפטית הרצויה צריכה להיות שהתניות וביטולי הוראות לפי סעיפים 147ו- 36(ב) הנ"ל, מן הנכון שיהיו בנוסח ברור וחד-משמעי, כדי למנוע ספקות, תהיות ואי-הבנות ואף תביעות בעקבות תשלומי כפל בלתי מוצדקים".
 
"בפסק-דין אקוה הנ"ל קבענו, כי ההודעה על ביטול זכותו של המוטב בצוואה או על שינויה חייבת להינתן לפני מותו של המצווה, ולא בצוואה שהודעה עליה ניתנה לאחר מותו של החייב. וכך אמרנו שם, בעמ' 566- 567 :
"הטעם לקביעתה של חובת הודעה ברור בעליל: ככל שהדבר נוגע לצד החייב, יש אינטרס ציבורי במניעת חיובי כפל, ובמניעת סיבוכים משפטיים והליכים משפטיים הצפויים בעקבותיהם. החיוב לשלם כספי הביטוח, הקיצבה או התגמולים קם ונוצר מיד עם הפטירה של הנושה. צוואה יכול ותתגלה אחר זמן, ולא אחת נפתחים ונמשכים ההליכים המשפטיים על יסוד צוואה במשך שנים אחרי מות המצווה. אם צוואה תובא לידיעת החייב זמן מה אחרי הפטירה, יקרה לא אחת שהחייב העביר את הכספים למוטב ויצטרך להתמודד לאחר מכן עם תביעת הזוכים לפי הצוואה, שאינם זהים בהכרח עם המוטב..."
אלמלא ההודעה, יכול החייב למלא בתום-לב חיובו לטובת האדם השלישי - קרי המוטב - בלי שיידע כלל שצפוי בעתיד גילוי תוכנה של צוואה ששינתה או ביטלה זכויות. על-כן, כתנאי לתקפות הביטול או השינוי... נדרש מן הנושה לא רק שיערוך צוואה אלא גם שיודיע עליה לחייב. ...ההודעה על ביטול זכותו של המוטב או שינויה חייבת להינתן לפני מות המצווה".
 
להבדיל מהקביעה אליה הגיעו כבוד השופטים בפסק הדין הקודם שאוזכר במאמר זה, במסגרת פסק דין זה קבעו השופטים כי ההודעה על שינוי המוטבים בקופת הגמל אמנם יכול שתינתן באמצעות ובמסגרת צוואה (תוך התייחסות בצוואה גם לכספים בקופת הגמל) אולם ההודעה חייבת להינתן לקופת הגמל - בטרם המצווה נפטר ולא לאחר מועד פטירתו.
 
 
 
לאור האמור, נסיים בהמלצה לעדכן מוטבים, ככל שחלים שינויים במהלך החיים במצב האישי  או בהעדפות האישיות ובכך למנוע ויכוחים משפטיים מיותרים.
 
 
 
  
מאמר זה מובא כאן לידע כללי בלבד והוא אינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין. שום אינפורמציה המופיעה במאמר אינה מהווה המלצה לביצוע או אי ביצוע מהלך כלשהו. מחובתך להתייעץ לפני כל פעולה. מסמך זה מנוסח בלשון זכר אך פונה לנשים ולגברים כאחד.

 

 

 



במקרה בו מוטב הלך לעולמו לפני העמית בקופת הגמל - האם הזכאים לכספים במות העמית - הם היורשים של העמית או היורשים של המוטב ?

 
רע"א 8622/13 המוסד לביטוח לאומי נגד רחלה שחר, עו"ד אלון וולך (כמנהל עזבון) ובנק יהב מיום 07/09/2016 בנושא: למי תינתן הבכורה בהעברת הכספים המצויים בקופת הגמל לאחר פטירתו של העמית - למוטב או למעקל ?
 
עיזבון המנוחה ט' - פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה במחוז ת"א - תמ"ש 10421-06-12 מיום 15/11/2012 - האם ניתן לראות בצוואה משום שינוי של המוטב בקופת הגמל ? האם יש תוקף לשינוי זה, שנודע לקופת הגמל רק לאחר פטירתו המנוח ? האם תקנון קופת הגמל מאפשר שינוי זה באמצעות צוואה, למרות שנמסר לקופת הגמל לאחר פטירת המנוח ?
 
פסגות קופות גמל ופנסיה בע"מ נגד ורדה סטולובי - פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב - יפו - ק"ג 19827-05-15 מיום 18/06/2017 - למי מגיעים הכספים בקופת הגמל, ליורשים על פי דין של המוטבים (המוטבים הלכו לעולמם) או לעיזבון / ליורשים על פי צוואה של העמית ? האם יש להשיב את הכספים ששולמו בטעות ?
מיפוי כספי פיצויים כספי תגמולים
  דף קודם  
Bookmark and Share
הדפס את המאמר
אפליקציות
מחשבונים
טפסים
מצגות
פיצויי פיטורין
פיטורין והתפטרות
מאמרים
כתבות
טופס 161
קיבוע זכויות
סימולטור מס
עדכונים שוטפים
סרטונים

תכנון פרישה

תכנון מס
תכנון כלכלי
תקנון | קצת עלינו | לתאום פגישת ייעוץ | 1599-500-570
Facebook Google Plus
תקנון | קצת עלינו
לתאום פגישת ייעוץ 1599-500-570
Facebook +Google
© כל הזכויות שמורות לבי. פור יועצי פרישה בע"מ.