|
|
רצף קצבה - ייעוד פיצויי פיטורים לקצבה
|
 |
סעיף 9(7א)(ז) לפקודת מס הכנסה + סעיף 9(7א)(ז1) לפקודת מס הכנסה
|
|
|
|
|
|
רצף קצבה / ייעוד פיצויי פיטורים לקצבה - סעיף 9(7א)(ז) לפקודת מס הכנסה + סעיף 9(7א)(ז1) לפקודת מס הכנסה
(ז) בכפוף לאמור בפסקת משנה (א)(4)(א), רואים מענק הון עקב פרישה וכן מענק הון עקב מוות כמענק שנתקבל גם אם נשאר מופקד בקופת גמל; הוראה זו לא תחול על סכומים העומדים לזכותו של עובד שפרש בקופת גמל לקיצבה, אם בעת פרישתו הודיע למנהל על רצונו להמשיך ולהשאירם למטרת תשלום קיצבה; הודיע כאמור, רשאי הוא לחזור בו על ידי הודעה למנהל; חזר בו כאמור, יראו את כל הסכום – בכפוף לפסקה (17) – כולל ריבית, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים עליו, כמענק פרישה ויחולו לגביו ההוראות הבאות:
(1) לא קיבל מענק בעת פרישתו – יהיה זכאי לפטור על פי פסקת משנה (א), ותקרת הפטור תהיה כפי שהייתה בעת חזרתו מבחירתו.
(2) קיבל מענק בעת פרישתו, תופחת תקרת הפטור בשיעור השווה לסכום המענק לכל שנת עבודה, מחולק בתקרת הפטור כפי שהייתה בעת הפרישה.
(ז1) לעניין פסקת משנה (ז), יראו עובד שפרש והסכומים העומדים לזכותו במרכיב הפיצויים בכל קופות הגמל לקצבה בשל עבודתו אצל אותו מעביד אינם עולים על 405,900 ש"ח (נכון לשנת 2026) או על תקרת הפיצויים כהגדרתה בסעיף 3(ה3)(2) לכל שנת עבודה - לפי הגבוה, כאילו הודיע למנהל, בעת פרישתו, על רצונו להמשיך ולהשאירם למטרת תשלום קצבה, אלא אם כן הודיע למנהל אחרת. (הוראה חדשה, החל מינואר 2017)
תקרת הפיצויים כהגדרתה בסעיף 3(ה3)(2) - משכורת העובד ביום ההפקדה (המשכורת המבוטחת) או 45,600 ש"ח (נכון לשנת 2026), לפי הנמוך.
הסבר לעניין הוראות סעיף 9(7א)(ז) לפקודת מס הכנסה:
בעת עזיבת מקום עבודה או פרישה ניתן לייעד למטרת תשלום קצבה כספי פיצויי פיטורים שהופקדו באופן שוטף במהלך תקופת העבודה בקופת גמל לקצבה (קרן פנסיה, פוליסת ביטוח מנהלים לקצבה או פוליסת ביטוח מנהלים שיש לה נספח קצבה וכן כל קופת גמל לקצבה בהתייחס להפקדות שבוצעו החל מינואר 2008) (כמו כן, גם כספי השלמת פיצויים עד לתקרה שנקבעה, שהופקדו אף בעת סיום יחסי עובד מעביד (עדכון ינואר 2017)).
קבלת אישור לרצף קצבה מפקיד השומה, תביא לכך כי לא ישולם מס על כספים אלו בעת עזיבת מקום העבודה או הפרישה, אלא תשלום המס יידחה לתקופת הפנסיה וישולם על הקצבה החודשית הנובעת מכספים אלו לפי הקבוע בפקודת מס הכנסה (לפי שיעור המס השולי של הפורש, זכאות / אי זכאות לפטור ממס על הקצבה ועד לתקרה).
בהקשר זה נזכיר כי ככלל, קצבה המשתלמת לפורש עד להגעתו לגיל הפרישה חייבת גם בתשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות (למעט מקרים בהם חל פטור מתשלום דמי ביטוח, לדוגמא אישה המוגדרת לפי חוק הביטוח הלאומי "עקרת בית" שבעלה מוגדר מבוטח במוסד לביטוח לאומי...).
בכל מקרה, בחירה ברצף קצבה מומלצת רק לאחר ביצוע בדיקות כדאיות על ידי מומחה למיסוי בפרישה וזאת על מנת שלא להגיע למצב בו סך תשלומי המס בתקופת הפנסיה גדול מסך תשלום המס על כספים אלו, במידה ובוחרים לקבלם כסכום המשולם במזומן כבר במועד עזיבת מקום העבודה או הפרישה ולא כקצבה חודשית עם היציאה לפנסיה. למידע נוסף, מומלץ לקרוא את המאמר - רצף קצבה.
עד לתיקון מס' 120 לפקודת מס הכנסה קבע הסעיף כדלקמן:
"לעניין זה, אם נתקבל המענק בתוך חמש שנים שלפני חזרתו מבחירתו, יובא בחשבון המענק בשלמותו, ואילו אם נתקבל בין השנה השישית לבי השנה העשירית שלפני חזרתו מבחירתו – יוקטן סכום המענק שיובא בחשבון ב-20% לכל שנה מהשנה השישית שלפני הבחירה ועד השנה העשירית".
דהיינו עובדים שכירים אשר בחרו ברצף קצבה (ייעוד כספי הפיצויים לקצבה) בעת עזיבתם את מקום העבודה עד ינואר 2000 יכולים לקבל "פטור כפול" על כספי הפיצויים בעת ביצוע "חרטה מרצף קצבה", להבדיל מעובדים אשר בחרו ברצף קצבה בעת עזיבתם את מקום העבודה החל/לאחר ינואר 2000 אשר אינם יכולים לקבל "פטור כפול" בעת ביצוע "חרטה מרצף קצבה". (בטרם ביצוע חרטה מרצף קצבה מומלץ להיוועץ עם מומחה למיסוי ופרישה).
הסבר לעניין הוראות סעיף 9(7א)(ז1) לפקודת מס הכנסה:
ככלל, בעת עזיבת מקום עבודה או פרישה, בכפוף להוראות סעיף 9(7א) לפקודת מס הכנסה, ניתן לבחור בין חלופות שונות למיסוי כספי פיצויי הפיטורים ומענקי הפרישה (מימוש הפטור על הפיצויים ומענק הפרישה וחיוב במס על הסכום שמעבר לתקרת הפטור, חיוב במס על כל הפיצויים ומענק הפרישה ומימוש הפטור על הפנסיה, רצף פיצויים, רצף קצבה וכן שילובים אפשריים של החלופות).
החלופה החדשה, החל מחודש ינואר 2017, (רצף קצבה "אוטומטי" לפי סעיף 9(7א)(ז1) לפקודה) מתווספת ליתר החלופות הקיימות נכון להיום ואינה גורעת מהן. מדובר בברירת מחדל למקרים בהם העובד אינו יוזם פניה לפקיד השומה בעת עזיבת מקום עבודה.
חלופה זו, המוגבלת בתקרה, מטרתה להקל, הן על העובד העוזב מקום עבודה והן על רשות המסים, באותם המקרים בהם העובד אינו מעוניין למשוך במזומן את כספי הפיצויים שנצברו בקופות גמל לקצבה בעת עזיבת מקום העבודה (אין צורך באישור פקיד השומה). באמצעות חלופה זו ניתן לדחות את עצם ההחלטה בדבר משיכת כספי הפיצויים כחלק מקצבה או בסכום חד פעמי (חשוב לשים לב להשלכות אפשריות של דחיית ההחלטה על המס לתשלום בהמשך הדרך במקרה של חרטה...).
בהמשך לחקיקה זו עולים סימני שאלה, לדוגמא:
סימן שאלה ראשון - האם בעקבות הוראה חוק חדשה זו, תנהג רשות המסים בגישה מקלה כלפי עובדים שעזבו מקומות עבודה בעבר ולא פנו ביום עזיבת מקום העבודה לפקיד השומה לקבלת אישור לרצף קצבה ?
סימן שאלה שני - לעניין רצף קצבה אוטומטי - האם מסירת טופס 161א חתום על ידי העובד לקופה לקצבה, כחלופה לאישור לרצף קצבה מפקיד השומה, לאחר התיקון לחוק, עדיין תהווה תנאי להגדרת אותם כספי פיצויים על ידי הקופה ככספי פיצויים תחת הסדר של רצף קצבה ? או יהא על הקופה להסתפק בטופס 161 (הודעת המעסיק) בלבד ? (הערה נכון לשנת 2023: השאלה נכונה גם לחתימת העובד על חלק העובד בטופס 161 החדש בהתאמה).
"בהמשך להוראות לציבור המעסיקים שפורסמו ביולי 2008, המעסיק ידווח על פרישתו של עובד באמצעות טופס 161 ומסירת עותק מטופס 161 כאמור לרשות המסים ולקופות הגמל".
לאור האמור, חתימת העובד על טופס 161א (וחתימת העובד על חלק העובד בטופס 161 החדש החל משנת 2023) לא מהווה תנאי להחלתו של רצף הקצבה האוטומטי והקופה תצבע את הכספים ככספים המיועדים לתשלום קצבה על בסיס קבלת טופס 161 חתום על ידי המעסיק בלבד. (הערה: מניסיוננו אנו ממליצים לוודא כי הקופה אכן פועלת כך).
עדכון - מענה נוסף לסימן שאלה זה ניתן במסגרת תשובה שנתקבלה בכתב מרשות המסים - מחלקת קופות גמל - במענה לפניית מעסיק אליה בשאלה בנושא זה בדיוק ביום 10/07/2023 - "עובד שפרש המעוניין ברצף קצבה בהתאם לברירת המחדל לא צריך להגיש
לפקיד השומה את הבקשה. המשמעות של ברירת מחדל היא, שהפורש לא צריך לעשות דבר ויראו את
העובד כאילו בחר ברצף קצבה".
נדגיש כי גם טרם התיקון האחרון לחוק, במקרים מסויימים ובכפוף לתנאים שנקבעו הן במסגרת חוזר מס הכנסה מס' 04/2006 מיום 08/11/2006 והן במסגרת מכתב הנחיות למעסיקים שהפיצה רשות המסים ביום 09/07/2008 ניתן היה לחסוך את הביקור במשרד פקיד השומה ולהורות לקופת הגמל לקצבה להגדיר את את כספי הפיצויים תחת הסדר של רצף קצבה. זה המקום לקרוא לרשות המסים לרענן את ההנחיות !
"...אלא אם כן הודיע למנהל אחרת" – בהתייחס לסיפא של הסעיף כמצוטט מעלה ובהתחשב בהשלכות השליליות לקבלת החלטה למשוך כספי פיצויים במזומן, במועד מאוחר יותר ממועד עזיבת מקום העבודה, במסגרת חרטה מרצף קצבה, מהו פרק הזמן המוקצב לעובד, מיום עזיבת מקום העבודה, לצורך פניה לפקיד השומה על מנת שפנייתו לא תיחשב לחרטה מרצף קצבה ?
האם משיכה במזומן של כספי פיצויים שחוייבו במס בשלב ההפקדה בקופה שנכללו באופן מכוון או בשוגג במסגרת בסכום הכולל שאושר לרצף קצבה תיחשב לחרטה מרצף קצבה על כל ההשלכות של חרטה מרצף קצבה ?
במסגרת מענה בכתב שנתקבל בתודה מהגברת היקרה, רו"ח רונית כהן – מנהלת מחלקת קופות גמל - רשות המסים בישראל ביום 21/09/2023 בין היתר ניתנה ההתייחסות גם לשאלה זו -
הגברת היקרה, רו"ח רונית כהן הבהירה לבקשתנו כי "בין אם ניתן אישור לרצף קצבה ובין אם לאו, חלים על הסכומים שחויבו בשווי ההוראות שלהלן: 1. קיימת אפשרות לקבל מסכומים שחויבו בשווי קצבה מוכרת פטורה ממס. (מכוח החוק). 2. סכומים שחויבו בשווי ניתנים למשיכה על ידי פנייה ישירות לקופת הגמל ולא נדרש אישור מפקיד שומה ומשיכתם לא תחשב הפרה של הרצף. (ניתנה הנחייה)".
דהיינו, במילים שלנו -
א. לא נדרש אישור מס הכנסה המתייחס לכספי פיצויים שחוייבו במס בשלב ההפקדה,
ב. למשיכה במזומן של כספי פיצויים אלו, למי שמעוניין בכך, יש לפנות ישירות לקופה,
ג. זה לא משנה אם באופן מכוון או בשוגג נכללו גם כספי פיצויים אלו במסגרת אישור מס הכנסה לרצף קצבה או לא ניתן לגביהם אישור מס הכנסה בכלל,
ד. משיכה במזומן של כספי פיצויים אלו לא תיחשב לחרטה מרצף קצבה, לא תיחשב להפרה של התנאים לרצף קצבה ולא תגרור אחריה חרטה מרצף קצבה מכלל כספי הפיצויים שבהסדר מס של רצף קצבה מהמעסיק הרלבנטי,
ה. וכן ניתנו הנחיות לקופות דהיינו לדברי רו"ח רונית כהן הקופות מעודכנות בכל הנחיות אלו !
|
|
רצף קצבה / ייעוד פיצויי פיטורים לקצבה - סעיף 9(7א)(ז) לפקודת מס הכנסה + סעיף 9(7א)(ז1) לפקודת מס הכנסה
(ז) בכפוף לאמור בפסקת משנה (א)(4)(א), רואים מענק הון עקב פרישה וכן מענק הון עקב מוות כמענק שנתקבל גם אם נשאר מופקד בקופת גמל; הוראה זו לא תחול על סכומים העומדים לזכותו של עובד שפרש בקופת גמל לקיצבה, אם בעת פרישתו הודיע למנהל על רצונו להמשיך ולהשאירם למטרת תשלום קיצבה; הודיע כאמור, רשאי הוא לחזור בו על ידי הודעה למנהל; חזר בו כאמור, יראו את כל הסכום – בכפוף לפסקה (17) – כולל ריבית, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים עליו, כמענק פרישה ויחולו לגביו ההוראות הבאות:
(1) לא קיבל מענק בעת פרישתו – יהיה זכאי לפטור על פי פסקת משנה (א), ותקרת הפטור תהיה כפי שהייתה בעת חזרתו מבחירתו.
(2) קיבל מענק בעת פרישתו, תופחת תקרת הפטור בשיעור השווה לסכום המענק לכל שנת עבודה, מחולק בתקרת הפטור כפי שהייתה בעת הפרישה.
(ז1) לעניין פסקת משנה (ז), יראו עובד שפרש והסכומים העומדים לזכותו במרכיב הפיצויים בכל קופות הגמל לקצבה בשל עבודתו אצל אותו מעביד אינם עולים על 405,900 ש"ח (נכון לשנת 2026) או על תקרת הפיצויים כהגדרתה בסעיף 3(ה3)(2) לכל שנת עבודה - לפי הגבוה, כאילו הודיע למנהל, בעת פרישתו, על רצונו להמשיך ולהשאירם למטרת תשלום קצבה, אלא אם כן הודיע למנהל אחרת. (הוראה חדשה, החל מינואר 2017)
תקרת הפיצויים כהגדרתה בסעיף 3(ה3)(2) - משכורת העובד ביום ההפקדה (המשכורת המבוטחת) או 45,600 ש"ח (נכון לשנת 2026), לפי הנמוך.
הסבר לעניין הוראות סעיף 9(7א)(ז) לפקודת מס הכנסה:
בעת עזיבת מקום עבודה או פרישה ניתן לייעד למטרת תשלום קצבה כספי פיצויי פיטורים שהופקדו באופן שוטף במהלך תקופת העבודה בקופת גמל לקצבה (קרן פנסיה, פוליסת ביטוח מנהלים לקצבה או פוליסת ביטוח מנהלים שיש לה נספח קצבה וכן כל קופת גמל לקצבה בהתייחס להפקדות שבוצעו החל מינואר 2008) (כמו כן, גם כספי השלמת פיצויים עד לתקרה שנקבעה, שהופקדו אף בעת סיום יחסי עובד מעביד (עדכון ינואר 2017)).
קבלת אישור לרצף קצבה מפקיד השומה, תביא לכך כי לא ישולם מס על כספים אלו בעת עזיבת מקום העבודה או הפרישה, אלא תשלום המס יידחה לתקופת הפנסיה וישולם על הקצבה החודשית הנובעת מכספים אלו לפי הקבוע בפקודת מס הכנסה (לפי שיעור המס השולי של הפורש, זכאות / אי זכאות לפטור ממס על הקצבה ועד לתקרה).
בהקשר זה נזכיר כי ככלל, קצבה המשתלמת לפורש עד להגעתו לגיל הפרישה חייבת גם בתשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות (למעט מקרים בהם חל פטור מתשלום דמי ביטוח, לדוגמא אישה המוגדרת לפי חוק הביטוח הלאומי "עקרת בית" שבעלה מוגדר מבוטח במוסד לביטוח לאומי...).
בכל מקרה, בחירה ברצף קצבה מומלצת רק לאחר ביצוע בדיקות כדאיות על ידי מומחה למיסוי בפרישה וזאת על מנת שלא להגיע למצב בו סך תשלומי המס בתקופת הפנסיה גדול מסך תשלום המס על כספים אלו, במידה ובוחרים לקבלם כסכום המשולם במזומן כבר במועד עזיבת מקום העבודה או הפרישה ולא כקצבה חודשית עם היציאה לפנסיה. למידע נוסף, מומלץ לקרוא את המאמר - רצף קצבה.
עד לתיקון מס' 120 לפקודת מס הכנסה קבע הסעיף כדלקמן:
"לעניין זה, אם נתקבל המענק בתוך חמש שנים שלפני חזרתו מבחירתו, יובא בחשבון המענק בשלמותו, ואילו אם נתקבל בין השנה השישית לבי השנה העשירית שלפני חזרתו מבחירתו – יוקטן סכום המענק שיובא בחשבון ב-20% לכל שנה מהשנה השישית שלפני הבחירה ועד השנה העשירית".
דהיינו עובדים שכירים אשר בחרו ברצף קצבה (ייעוד כספי הפיצויים לקצבה) בעת עזיבתם את מקום העבודה עד ינואר 2000 יכולים לקבל "פטור כפול" על כספי הפיצויים בעת ביצוע "חרטה מרצף קצבה", להבדיל מעובדים אשר בחרו ברצף קצבה בעת עזיבתם את מקום העבודה החל/לאחר ינואר 2000 אשר אינם יכולים לקבל "פטור כפול" בעת ביצוע "חרטה מרצף קצבה". (בטרם ביצוע חרטה מרצף קצבה מומלץ להיוועץ עם מומחה למיסוי ופרישה).
הסבר לעניין הוראות סעיף 9(7א)(ז1) לפקודת מס הכנסה:
ככלל, בעת עזיבת מקום עבודה או פרישה, בכפוף להוראות סעיף 9(7א) לפקודת מס הכנסה, ניתן לבחור בין חלופות שונות למיסוי כספי פיצויי הפיטורים ומענקי הפרישה (מימוש הפטור על הפיצויים ומענק הפרישה וחיוב במס על הסכום שמעבר לתקרת הפטור, חיוב במס על כל הפיצויים ומענק הפרישה ומימוש הפטור על הפנסיה, רצף פיצויים, רצף קצבה וכן שילובים אפשריים של החלופות).
החלופה החדשה, החל מחודש ינואר 2017, (רצף קצבה "אוטומטי" לפי סעיף 9(7א)(ז1) לפקודה) מתווספת ליתר החלופות הקיימות נכון להיום ואינה גורעת מהן. מדובר בברירת מחדל למקרים בהם העובד אינו יוזם פניה לפקיד השומה בעת עזיבת מקום עבודה.
חלופה זו, המוגבלת בתקרה, מטרתה להקל, הן על העובד העוזב מקום עבודה והן על רשות המסים, באותם המקרים בהם העובד אינו מעוניין למשוך במזומן את כספי הפיצויים שנצברו בקופות גמל לקצבה בעת עזיבת מקום העבודה (אין צורך באישור פקיד השומה). באמצעות חלופה זו ניתן לדחות את עצם ההחלטה בדבר משיכת כספי הפיצויים כחלק מקצבה או בסכום חד פעמי (חשוב לשים לב להשלכות אפשריות של דחיית ההחלטה על המס לתשלום בהמשך הדרך במקרה של חרטה...).
בהמשך לחקיקה זו עולים סימני שאלה, לדוגמא:
סימן שאלה ראשון - האם בעקבות הוראה חוק חדשה זו, תנהג רשות המסים בגישה מקלה כלפי עובדים שעזבו מקומות עבודה בעבר ולא פנו ביום עזיבת מקום העבודה לפקיד השומה לקבלת אישור לרצף קצבה ?
סימן שאלה שני - לעניין רצף קצבה אוטומטי - האם מסירת טופס 161א חתום על ידי העובד לקופה לקצבה, כחלופה לאישור לרצף קצבה מפקיד השומה, לאחר התיקון לחוק, עדיין תהווה תנאי להגדרת אותם כספי פיצויים על ידי הקופה ככספי פיצויים תחת הסדר של רצף קצבה ? או יהא על הקופה להסתפק בטופס 161 (הודעת המעסיק) בלבד ? (הערה נכון לשנת 2023: השאלה נכונה גם לחתימת העובד על חלק העובד בטופס 161 החדש בהתאמה).
"בהמשך להוראות לציבור המעסיקים שפורסמו ביולי 2008, המעסיק ידווח על פרישתו של עובד באמצעות טופס 161 ומסירת עותק מטופס 161 כאמור לרשות המסים ולקופות הגמל".
לאור האמור, חתימת העובד על טופס 161א (וחתימת העובד על חלק העובד בטופס 161 החדש החל משנת 2023) לא מהווה תנאי להחלתו של רצף הקצבה האוטומטי והקופה תצבע את הכספים ככספים המיועדים לתשלום קצבה על בסיס קבלת טופס 161 חתום על ידי המעסיק בלבד. (הערה: מניסיוננו אנו ממליצים לוודא כי הקופה אכן פועלת כך).
עדכון - מענה נוסף לסימן שאלה זה ניתן במסגרת תשובה שנתקבלה בכתב מרשות המסים - מחלקת קופות גמל - במענה לפניית מעסיק אליה בשאלה בנושא זה בדיוק ביום 10/07/2023 - "עובד שפרש המעוניין ברצף קצבה בהתאם לברירת המחדל לא צריך להגיש
לפקיד השומה את הבקשה. המשמעות של ברירת מחדל היא, שהפורש לא צריך לעשות דבר ויראו את
העובד כאילו בחר ברצף קצבה".
נדגיש כי גם טרם התיקון האחרון לחוק, במקרים מסויימים ובכפוף לתנאים שנקבעו הן במסגרת חוזר מס הכנסה מס' 04/2006 מיום 08/11/2006 והן במסגרת מכתב הנחיות למעסיקים שהפיצה רשות המסים ביום 09/07/2008 ניתן היה לחסוך את הביקור במשרד פקיד השומה ולהורות לקופת הגמל לקצבה להגדיר את את כספי הפיצויים תחת הסדר של רצף קצבה. זה המקום לקרוא לרשות המסים לרענן את ההנחיות !
"...אלא אם כן הודיע למנהל אחרת" – בהתייחס לסיפא של הסעיף כמצוטט מעלה ובהתחשב בהשלכות השליליות לקבלת החלטה למשוך כספי פיצויים במזומן, במועד מאוחר יותר ממועד עזיבת מקום העבודה, במסגרת חרטה מרצף קצבה, מהו פרק הזמן המוקצב לעובד, מיום עזיבת מקום העבודה, לצורך פניה לפקיד השומה על מנת שפנייתו לא תיחשב לחרטה מרצף קצבה ?
האם משיכה במזומן של כספי פיצויים שחוייבו במס בשלב ההפקדה בקופה שנכללו באופן מכוון או בשוגג במסגרת בסכום הכולל שאושר לרצף קצבה תיחשב לחרטה מרצף קצבה על כל ההשלכות של חרטה מרצף קצבה ?
במסגרת מענה בכתב שנתקבל בתודה מהגברת היקרה, רו"ח רונית כהן – מנהלת מחלקת קופות גמל - רשות המסים בישראל ביום 21/09/2023 בין היתר ניתנה ההתייחסות גם לשאלה זו -
הגברת היקרה, רו"ח רונית כהן הבהירה לבקשתנו כי "בין אם ניתן אישור לרצף קצבה ובין אם לאו, חלים על הסכומים שחויבו בשווי ההוראות שלהלן: 1. קיימת אפשרות לקבל מסכומים שחויבו בשווי קצבה מוכרת פטורה ממס. (מכוח החוק). 2. סכומים שחויבו בשווי ניתנים למשיכה על ידי פנייה ישירות לקופת הגמל ולא נדרש אישור מפקיד שומה ומשיכתם לא תחשב הפרה של הרצף. (ניתנה הנחייה)".
דהיינו, במילים שלנו -
א. לא נדרש אישור מס הכנסה המתייחס לכספי פיצויים שחוייבו במס בשלב ההפקדה,
ב. למשיכה במזומן של כספי פיצויים אלו, למי שמעוניין בכך, יש לפנות ישירות לקופה,
ג. זה לא משנה אם באופן מכוון או בשוגג נכללו גם כספי פיצויים אלו במסגרת אישור מס הכנסה לרצף קצבה או לא ניתן לגביהם אישור מס הכנסה בכלל,
ד. משיכה במזומן של כספי פיצויים אלו לא תיחשב לחרטה מרצף קצבה, לא תיחשב להפרה של התנאים לרצף קצבה ולא תגרור אחריה חרטה מרצף קצבה מכלל כספי הפיצויים שבהסדר מס של רצף קצבה מהמעסיק הרלבנטי,
ה. וכן ניתנו הנחיות לקופות דהיינו לדברי רו"ח רונית כהן הקופות מעודכנות בכל הנחיות אלו !
|
|
|
|
|
|
|
|