|
|
טופס 161 של עובד מדינה - דגשים חשובים
|
 |
מומלץ לקרוא בטרם ביצוע כל פעולה !
|
|
|
|
|
|
שני טפסי 161
עובדי מדינה רבים, עם פרישתם ויציאתם לפנסיה, הן במקרה של יציאה לפנסיה מוקדמת והן במקרה של פרישה לגמלאות ב גיל פרישה, זכאים לתשלומים חד פעמיים שונים, מלבד תשלום הפנסיה החודשית. החל מתשלום בגין פדיון ימי מחלה, מענק פרישה, מענק הסתגלות, תשלום בגין שנים עודפות וכדומה.
רבים מהפורשים מקבלים את התשלומים החד פעמיים משני משלמים שונים. האחד, "המעסיק הישיר", לדוגמא משרד הבריאות,, משרד החינוך, משרד החקלאות, הגוף בו עבד הפורש במהלך השנים. השני, "המדינה", מינהלת הגמלאות במשרד האוצר.
יוצא מכך כי לעובדי מדינה אלו, המוזכרים מעלה, מונפקים 2 טפסי 161. טופס 161 אחד, המתקבל מהמעסיק הישיר, הגוף בו עבד העובד עד למועד פרישתו וטופס 161 שני, המתקבל ממנהל הגמלאות.
ולכן, הכרחי להמתין עד לקבלת 2 טפסי 161 בטרם פונים ל מומחה למיסוי ופרישה לצורך קבלת ייעוץ מס בנוגע לעזיבת מקום העבודה והיציאה לפנסיה ובטרם ניגשים לפקיד השומה לצורך הגשת הטפסים והבקשות וקבלת האישורים ממס הכנסה.
ככל שהפורש לא פעל כאמור במועד פרישתו, כמובן שניתן לגשת פעם נוספת לפקיד השומה, להגיש את הטפסים והבקשות מחדש ולקבל אישורים מעודכנים ואולם אין זה מצב רצוי מכמה וכמה טעמים (במקרה כזה מומלץ לקבל ייעוץ מס פעם נוספת המביא בחשבון את התשלומים הנוספים).
עדכון ותיקון טופס 161 של המעסיק הישיר
עבור רבים מעובדי המדינה, במהלך תקופת עבודתם, בנוסף לכל, המעסיק מפקיד כספי פיצויים בקופות גמל ו/או בקרנות פנסיה חדשות. בכל המקרים ללא יוצא מן הכלל בהם נתקלנו עד היום, המעסיק הישיר לא טורח לכלול פרטים נוספים אלו בטופס 161 אותו הוא מוסר לעובד הפורש. רישום כספי הפיצויים שנצברו בקופות הגמל ובקרנות הפנסיה בטופס 161 הכרחי עבור הפורש לצורך ביצוע חישובי המס ותכנון המס, עריכת ה טפסים והבקשות, הפניה ל פקיד השומה וקבלת ה אישורים המתאימים ממס הכנסה עבור קופות הגמל וקרנות הפנסיה.
מה צריך לעשות ? על הפורש לפנות בעצמו לקופת הגמל ו/או לקרן הפנסיה בבקשה לקבל אישור יתרה עדכני של כספי הפיצויים נכון ליום הפרישה תוך ציון הסיווג של כספי הפיצויים (הון או קצבה, קוד 4 או קוד 6) בתוספת מספר תיק הניכויים של קופת הגמל ו/או קרן הפנסיה (מנסיוננו, אין לצפות כי חשב/ת השכר במקום העבודה יעשה/תעשה זאת בשבילך...). עם קבלת אישור יתרת כספי הפיצויים ומספר תיק הניכויים יש לפנות לחשב/ת השכר בבקשה לעדכון ותיקון טופס 161 בפרטים הנ"ל (סעיף ח' בטופס), כמו לדוגמא, יתרת כספי הפיצויים, שם הקופה/הקרן, מספר תיק הניכויים וקוד המשלם (4 או 6).
התעלמות מכספי הפיצויים שנצברו בקופות הגמל ובקרנות הפנסיה במועד הפרישה מביאה לכך כי בהמשך הדרך עולה הצורך בפניה נוספת לפקיד השומה לצורך קבלת אישורים ומונעת מהפורש לבצע תכנון מס אופטימלי המתחשב גם בכספים אלו.
זה המקום להעיר כי לא משנה כמה פעמים במהלך העשור האחרון פעלנו יחד עם הפורשים, עובדי מדינה, מול המעסיקים הישירים שלהם, לעדכון ותיקון טופס 161, בכל מקרה ומקרה, עם כל פורש ופורש, עולה הצורך לפעול באופן דומה מול חשב/ת השכר במקום העבודה, גם כאשר מדובר באותו מקום עבודה ובאותו חשב שכר או באותה חשבת שכר.
בהיבט הזה, המעסיקים הישירים של עובדי המדינה הם הרשלניים ביותר שנתקלנו בהם. גם כאשר נאות חשב השכר או נאותה חשבת השכר לעדכן ולתקן את הטופס לפי הנחייתנו, תמיד זה נעשה בכתב יד מרושל על גבי הטופס הקיים, תוך ציון מידע חלקי ולאחר יד. למה ? למה זה סוג הטיפול וזה סוג היחס להם זוכים עובדי המדינה ? לפי תפיסתנו, אין דבר כזה "מדינה", אין דבר כזה "מקום עבודה", מדובר אך ורק באנשים ולכן בעניין זה האצבע המאשימה שלנו מופנית ישירות ובאופן אישי, לאותם חשבי השכר האמונים על מתן השירות לעובדי המדינה הפורשים.
לא להיבהל, להתאזר בסבלנות, לעקוב אחר דברי הדואר ולעשות כל מאמץ אפשרי ככל שניתן להשלים את כל הפעולות בטרם שנת המס מגיעה לסיומה
דרך כלל, מהתשלומים החד פעמיים המוזכרים מעלה, מהשקל הראשון ועד האחרון, מנוכה מס במקור בשיעור מס מירבי החל על יחיד בישראל כאשר ברוב המקרים מדובר במס המשולם ביתר. לא להיבהל, כך דרך כלל זה עובד. תחילה מקבלים את התשלומים הללו תוך ניכוי מס מקסימלי ורק לאחר שמעבירים למשלמים (המעסיק הישיר ומנהלת הגמלאות) את אישורי מס הכנסה, בתום תהליך הטיפול המתבצע על ידי הפורש מול פקיד השומה באיזור מגוריו, מתבצע חישוב מחדש והמס שנגבה ביתר מוחזר לפורש. זה המקום להדגיש את החשיבות הגדולה של קבלת ייעוץ מס מקצועי ממומחה למיסוי ופרישה שמטרתו להקטין ככל האפשר את תשלומי המס, בהתאם לחלופות המיסוי השונות ובהתאם לנתונים האישיים של הפורש ולמקסם את התשלומים החד פעמיים המתקבלים בעת עזיבת מקום העבודה והיציאה לפנסיה.
טופס 161, השני, האמור להתקבל בידי הפורש ממנהל הגמלאות, לרוב, חולף זמן מה עד אשר הוא מגיע לכתובת מגוריו של הפורש באמצעות דואר ישראל. יש להתאזר בסבלנות, בסופו של דבר הוא אמור להגיע... מומלץ בחום לא לפעול מול פקיד השומה בטרם קבלתו והשלמת כל המסמכים הדרושים. זה המקום להדגיש כי, במקביל, גם כך, יש להמתין לקבלת תלוש פנסיה ראשון.
כמו כן, ככל שניתן הדבר, מומלץ להשלים את כל הפעולות בטרם שנת המס מגיעה לסיומה וזאת על מנת שיתאפשר למשלמים (המעסיק הישיר ומנהל הגמלאות) להחזיר לכם את המס שנוכה במקור ביתר (ככל שנוכה ביתר) באופן ישיר ומיידי בטרם תיק הניכויים של המשלם לשנת המס הרלבנטית, נסגר. ככל שלא עולה בידי הפורש להשלים את כל הפעולות בתוך אותה שנת מס, זה לא סוף העולם. המס שנוכה ביתר יוחזר לפורש במועד מאוחר יותר על ידי רשות המסים באמצעות הגשת דוח שנתי למס הכנסה. לאילו פעולות אנו מתכוונים ? איסוף וריכוז כל המסמכים הדרושים, קבלת ייעוץ מס מקצועי ככל שמעוניינים בו, הגשת טפסים ובקשות לפקיד השומה, קבלת אישורים מפקיד השומה והעברתם למשלמים.
עדכון ינואר 2023 - לקראת פרסום טופס 161 החדש והתחלת השימוש בו
ייתכן ויחול שיפור באופן הדיווח (הלקוי נכון להיום) במסגרת טופס 161 של עובד מדינה מרגע פרסום טופס 161 החדש והתחלת השימוש בו. נמשיך לעקוב ונעדכן.
עדכון יולי 2024 - לאחר פרסום טופס 161 החדש והתחלת השימוש בו
לא חל שיפור באופן הדיווח הלקוי נכון להיום במסגרת טופס 161 של עובד מדינה, על כן מומלץ לבדוק אותו עם קבלתו תחת הקפדה יתרה בטרם הפניה למס הכנסה לקבלת אישורים עבור המשלמים השונים.
להלן דוגמא לטופס 161 של עובד מדינה מחודש 06/2024 לאחר שהחל השימוש בטופס 161 החדש, נציין כי אין חדש תחת השמש והמדינה כמעסיק נותרה רשלנית בכל הקשור לדיווח על סיום עבודה של עובד ועדיין מסבה נזקים אישיים וכלכליים לעובדים הפורשים, ראו הסברים נוספים והמחשה של נזק כלכלי ממשי הנגרם עקב כך לעובדי מדינה שפרשו מעבודתם במשרד ממשלתי. להלן הדוגמא לטופס 161 הלוקה בחסר - טופס 161 של עובד מדינה 062024.
דוגמא לנזק כלכלי לפורש עובד מדינה (עובד הוראה) שנגרם לו לפני כל סיבה אחרת, בגלל שהמעסיק שלו, המדינה, משרד החינוך, היה רשלן בדיווח למס הכנסה ביום סיום עבודה. נסביר
1. ביום 31/01/2020 פרש עובד הוראה
ממשרד החינוך (לפני גיל פרישה).
2. ביום 03/05/2020 נתקבל בידי העובד
טופס 161 מהמעסיק משרד החינוך (כן, כן, רק בחודש מאי למרות שפרש בסוף ינואר).
3. במסגרת טופס 161 שנתקבל מהמעסיק משרד
החינוך ביום 03/05/2020 המעסיק משרד החינוך לא טרח לציין במסגרת טופס 161 שיש כספי
פיצויים בסכום לא מבוטל בקרן הפנסיה מנורה מבטחים (נכון ליום בדיקתנו 09/01/2024
הסכום היה סך של 325,558 שקלים כלומר סכום גדול מאוד שלא ניתן היה להתעלם ממנו
ביום סיום עבודה). נדגיש כי המעסיק משרד החינוך ציין בטופס 161 רק את סכום פדיון
ימי המחלה ששילם לעובד במזומן ביום סיום עבודה כפי שקורה במרבית המקרים כאשר מדובר
בעובד מדינה כמתואר מעלה במאמר זה.
4. ביום 20/05/2020 פנה העובד לפקיד
השומה כאשר הוא מצויד בטופס 161 הלוקה בחסר, הכולל בתוכו אך ורק את סכום פדיון ימי
המחלה ואינו כולל בתוכו את הסכום הגדול של הפיצויים שנצברו בקרן הפנסיה מנורה
מבטחים ולכן קיבל מפקיד השומה אישור לפטור ממס על פדיון ימי המחלה בלבד ללא כל
התייחסות לפיצויים בקרן הפנסיה שבפועל לא דווח על קיומם למס הכנסה.
5. העובד מקבל פנסיה תקציבית ממנהל
הגמלאות.
6. בתחילת שנת 2024 פנה העובד לקרן
הפנסיה מנורה מבטחים בבקשה למשוך במזומן את כספי הפיצויים שנצברו בקרן הפנסיה ונדרש
על ידה לספק לה אישורים ממס הכנסה לצורך משיכת הכספים.
7. בהמשך לבקשת קרן הפנסיה מנורה
מבטחים, בתחילת 2024 פנה העובד לפקיד השומה בבקשה לקבל אישורים למשיכת הכספים במזומן וצירף לבקשתו
בין כל המסמכים גם טופס בקשה לפריסה קדימה (זכות שטרם ניצל מאז
פרישתו) החל משנת 2020 (שנת סיום עבודה) עד וכולל שנת 2024, פריסה שהיתה מיטיבה עימו
בכל הקשור לחישוב המס לתשלום על החלק החייב במס של כספי הפיצויים שנצברו בקרן הפנסיה
אותם הוא מבקש למשוך במזומן (עד גובה הפטור ממס המגיע לו הוא דרש פטור ולגבי החלק
החייב במס ביקש פריסה קדימה). מבחינת העובד מדובר ב"כספי פיצויים ללא
התחשבנות מס" שלא
טופלו בשוגג מול מס הכנסה ביום סיום עבודה וכעת הוא מבקש לטפל בהם באיחור.
8. פקיד השומה דחה את בקשת הפריסה קדימה
(כאן עיקר הנזק הכספי לעובד שנגרם בין היתר עקב רשלנות המעסיק משרד החינוך שלא
דיווח על כספי הפיצויים בקרן הפנסיה בטופס 161 ביום סיום עבודה שכן אם היה מדווח
המעסיק כנדרש ייתכן והעובד היה מטפל בכספי הפיצויים ומבקש את הפריסה קדימה כבר
ביום סיום עבודה ולא באיחור ניכר).
9. למה פקיד השומה דחה את הבקשה לפריסה
קדימה ? מאחר ולפי גישת פקיד השומה (תוך שהוא מתעלם מהעובדה שהמעסיק משרד החינוך
התרשל ולא דיווח בכלל ביום סיום עבודה על כספי הפיצויים בקרן הפנסיה מנורה מבטחים
בטופס 161 למס הכנסה ו/או לעובד) כספי הפיצויים שנותרו בקרן הפנסיה מנורה מבטחים
מיום סיום עבודה הם בסטטוס "רצף קצבה" לפי הוראות סעיף
9(7א)(ז1) לפקודת מס הכנסה (הסדר מס של "רצף
קצבה ברירת מחדל") ולא בסטטוס של "פיצויים ללא התחשבנות מס".
10. נזכיר את הוראות סעיף 9(7א)(ז1) לפקודת מס הכנסה - "לעניין פסקת
משנה (ז), יראו עובד שפרש והסכומים העומדים לזכותו במרכיב הפיצויים בכל קופות הגמל
לקצבה בשל עבודתו אצל אותו מעביד אינם עולים על 405,900 ש"ח (נכון לשנת 2024)
או על תקרת הפיצויים כהגדרתה בסעיף 3(ה3)(2) לכל שנת עבודה - לפי הגבוה, כאילו הודיע
למנהל, בעת פרישתו, על רצונו להמשיך ולהשאירם למטרת תשלום קצבה, אלא אם כן הודיע למנהל
אחרת".
11. אז מה אם לגישת פקיד השומה הפיצויים ברצף
קצבה ? למה דחה את הבקשה לפריסה קדימה שהוגשה באיחור ניכר ?
12. הוראות סעיף 5.2.1 לחוזר מס הכנסה מס' 2/2022 - סעיף 8(ג) לפקודה – פריסת הכנסה - מיום
02/06/2022 - "במקרים בהם בעת הפרישה העובד משך רק את המענק הפטור ממס ואת חלק המענק
החייב במס בחר לייעד לקצבה (בהתאם להוראות סעיף 9(7א)(ז) לפקודה), ובמועד מאוחר יותר
החליט לבצע חזרה מרצף קצבה ולקבל לידיו את יתרת המענק, אזי, בגין חלק המענק החייב במס
תתאפשר פריסה ליתרת השנים בהן ניתן היה לפרוס, אילו הנישום היה מבקש לפרוס את המענק
החייב במועד פרישתו".
13. נסביר, העובד שבדוגמא עבד במשרד
החינוך במשך 21 שנים אשר מזכות אותו בפריסה קדימה ב- 5 שנות פריסה החל משנת המס
2020 עד וכולל 2024, ככל שכאמור בסעיף הקודם, במקרה של חרטה מרצף קצבה, הפריסה
קדימה אפשרית רק ליתרת שנות הפריסה שנותרו לעובד והוא פנה בבקשה לפריסה קדימה רק בשנת
2024, הרי ששנות הפריסה שנותרו לו מכל שנות הפריסה קדימה שהיו לו, הן רק – שנת המס
2024 וכך דה פקטו אין לו אפשרות לבצע פריסה קדימה (בפועל לא נותרו שנות פריסה).
14. נעיר למבינים שגם לא היתה לו אפשרות
לבצע "היוון קצבה" ופריסה של היוון קצבה כי היה מדובר רק במרכיב פיצויים
גדול ללא תגמולים לצידם בקרן (ראו הוראות פקודת מס הכנסה לעניין זה).
15. למזלו של עובד זה (וזה תלוי בנתונים
האישיים ובנתוני ההכנסות), לאחר שפנה אלינו במצוקתו, סייענו לו בפנייתו לפקיד
השומה ומצאנו עבורו חלופת מיסוי נוספת שעמדה לרשותו לפי החוק במסגרתה הוא הגיע לאותה תוצאת
מס בדיוק אליה היה מגיע בפריסה קדימה (שכאמור לא אושרה לו) ובכך בסופו של דבר,
במקרה ספציפי זה לא נגרם לו נזק כספי והוא לא שילם מס ביתר. ואולם, האם בנתונים
אישיים אחרים ובנתוני הכנסות אחרות יכול היה להיגרם נזק כספי גדול לעובד הפורש ?
ללא שום ספק. האם אנו מניחים שעובדי מדינה רבים אחרים נפגעים כלכלית בכל שנה
מרשלנות המדינה כמעסיק שאינו ממלא חובותיו כנדרש בחוק בכל הקשור לדיווח תקין בסיום
עבודה של עובד ? בהחלט, לא רק מניחים אלא גם מכירים מקרים כאלה מקרוב המגיעים
לשולחננו לרוב בסמוך לגיל הפרישה כאשר העובד מבקש לקבל ייעוץ מס וסיוע מקצועי בביצוע
"קיבוע זכויות" ואז כל יתרות כספי הפיצויים בקופות שלא טופלו מול מס
הכנסה ביום סיום עבודה "מתגלות".
16. מה המסקנה ? להפנות את תשומת הלב
לנושאים שהעלנו במאמר זה כבר ביום סיום עבודה ולא לדחות את הטיפול בנושאים אלו מול
מס הכנסה ביום אחד ולהגיד "לא נגענו בקופות" כפי שפורשים רבים נוהגים להשיב
כאשר הם נשאלים האם הם פעלו נכון וטיפלו בכל הנדרש ביום סיום עבודה. זו בהחלט לא
התשובה הנכונה.
17. בהצלחה.
מאמר זה אין בו כדי להכיל את כל הנושאים הקשורים לפרישה והוא מובא כאן להמחשה בלבד, נקיטה בפעולות אלו אינן מהוות תחליף לקבלת ייעוץ פרישה וליווי מקצועי מאיש מקצוע. שום אינפורמציה המופיעה במאמר אינה מהווה המלצה לביצוע או אי ביצוע מהלך כלשהו. מחובתך להתייעץ לפני כל פעולה.
מסמך זה מנוסח בלשון זכר אך פונה לנשים ולגברים כאחד.
|
|
שני טפסי 161
עובדי מדינה רבים, עם פרישתם ויציאתם לפנסיה, הן במקרה של יציאה לפנסיה מוקדמת והן במקרה של פרישה לגמלאות ב גיל פרישה, זכאים לתשלומים חד פעמיים שונים, מלבד תשלום הפנסיה החודשית. החל מתשלום בגין פדיון ימי מחלה, מענק פרישה, מענק הסתגלות, תשלום בגין שנים עודפות וכדומה.
רבים מהפורשים מקבלים את התשלומים החד פעמיים משני משלמים שונים. האחד, "המעסיק הישיר", לדוגמא משרד הבריאות,, משרד החינוך, משרד החקלאות, הגוף בו עבד הפורש במהלך השנים. השני, "המדינה", מינהלת הגמלאות במשרד האוצר.
יוצא מכך כי לעובדי מדינה אלו, המוזכרים מעלה, מונפקים 2 טפסי 161. טופס 161 אחד, המתקבל מהמעסיק הישיר, הגוף בו עבד העובד עד למועד פרישתו וטופס 161 שני, המתקבל ממנהל הגמלאות.
ולכן, הכרחי להמתין עד לקבלת 2 טפסי 161 בטרם פונים ל מומחה למיסוי ופרישה לצורך קבלת ייעוץ מס בנוגע לעזיבת מקום העבודה והיציאה לפנסיה ובטרם ניגשים לפקיד השומה לצורך הגשת הטפסים והבקשות וקבלת האישורים ממס הכנסה.
ככל שהפורש לא פעל כאמור במועד פרישתו, כמובן שניתן לגשת פעם נוספת לפקיד השומה, להגיש את הטפסים והבקשות מחדש ולקבל אישורים מעודכנים ואולם אין זה מצב רצוי מכמה וכמה טעמים (במקרה כזה מומלץ לקבל ייעוץ מס פעם נוספת המביא בחשבון את התשלומים הנוספים).
עדכון ותיקון טופס 161 של המעסיק הישיר
עבור רבים מעובדי המדינה, במהלך תקופת עבודתם, בנוסף לכל, המעסיק מפקיד כספי פיצויים בקופות גמל ו/או בקרנות פנסיה חדשות. בכל המקרים ללא יוצא מן הכלל בהם נתקלנו עד היום, המעסיק הישיר לא טורח לכלול פרטים נוספים אלו בטופס 161 אותו הוא מוסר לעובד הפורש. רישום כספי הפיצויים שנצברו בקופות הגמל ובקרנות הפנסיה בטופס 161 הכרחי עבור הפורש לצורך ביצוע חישובי המס ותכנון המס, עריכת ה טפסים והבקשות, הפניה ל פקיד השומה וקבלת ה אישורים המתאימים ממס הכנסה עבור קופות הגמל וקרנות הפנסיה.
מה צריך לעשות ? על הפורש לפנות בעצמו לקופת הגמל ו/או לקרן הפנסיה בבקשה לקבל אישור יתרה עדכני של כספי הפיצויים נכון ליום הפרישה תוך ציון הסיווג של כספי הפיצויים (הון או קצבה, קוד 4 או קוד 6) בתוספת מספר תיק הניכויים של קופת הגמל ו/או קרן הפנסיה (מנסיוננו, אין לצפות כי חשב/ת השכר במקום העבודה יעשה/תעשה זאת בשבילך...). עם קבלת אישור יתרת כספי הפיצויים ומספר תיק הניכויים יש לפנות לחשב/ת השכר בבקשה לעדכון ותיקון טופס 161 בפרטים הנ"ל (סעיף ח' בטופס), כמו לדוגמא, יתרת כספי הפיצויים, שם הקופה/הקרן, מספר תיק הניכויים וקוד המשלם (4 או 6).
התעלמות מכספי הפיצויים שנצברו בקופות הגמל ובקרנות הפנסיה במועד הפרישה מביאה לכך כי בהמשך הדרך עולה הצורך בפניה נוספת לפקיד השומה לצורך קבלת אישורים ומונעת מהפורש לבצע תכנון מס אופטימלי המתחשב גם בכספים אלו.
זה המקום להעיר כי לא משנה כמה פעמים במהלך העשור האחרון פעלנו יחד עם הפורשים, עובדי מדינה, מול המעסיקים הישירים שלהם, לעדכון ותיקון טופס 161, בכל מקרה ומקרה, עם כל פורש ופורש, עולה הצורך לפעול באופן דומה מול חשב/ת השכר במקום העבודה, גם כאשר מדובר באותו מקום עבודה ובאותו חשב שכר או באותה חשבת שכר.
בהיבט הזה, המעסיקים הישירים של עובדי המדינה הם הרשלניים ביותר שנתקלנו בהם. גם כאשר נאות חשב השכר או נאותה חשבת השכר לעדכן ולתקן את הטופס לפי הנחייתנו, תמיד זה נעשה בכתב יד מרושל על גבי הטופס הקיים, תוך ציון מידע חלקי ולאחר יד. למה ? למה זה סוג הטיפול וזה סוג היחס להם זוכים עובדי המדינה ? לפי תפיסתנו, אין דבר כזה "מדינה", אין דבר כזה "מקום עבודה", מדובר אך ורק באנשים ולכן בעניין זה האצבע המאשימה שלנו מופנית ישירות ובאופן אישי, לאותם חשבי השכר האמונים על מתן השירות לעובדי המדינה הפורשים.
לא להיבהל, להתאזר בסבלנות, לעקוב אחר דברי הדואר ולעשות כל מאמץ אפשרי ככל שניתן להשלים את כל הפעולות בטרם שנת המס מגיעה לסיומה
דרך כלל, מהתשלומים החד פעמיים המוזכרים מעלה, מהשקל הראשון ועד האחרון, מנוכה מס במקור בשיעור מס מירבי החל על יחיד בישראל כאשר ברוב המקרים מדובר במס המשולם ביתר. לא להיבהל, כך דרך כלל זה עובד. תחילה מקבלים את התשלומים הללו תוך ניכוי מס מקסימלי ורק לאחר שמעבירים למשלמים (המעסיק הישיר ומנהלת הגמלאות) את אישורי מס הכנסה, בתום תהליך הטיפול המתבצע על ידי הפורש מול פקיד השומה באיזור מגוריו, מתבצע חישוב מחדש והמס שנגבה ביתר מוחזר לפורש. זה המקום להדגיש את החשיבות הגדולה של קבלת ייעוץ מס מקצועי ממומחה למיסוי ופרישה שמטרתו להקטין ככל האפשר את תשלומי המס, בהתאם לחלופות המיסוי השונות ובהתאם לנתונים האישיים של הפורש ולמקסם את התשלומים החד פעמיים המתקבלים בעת עזיבת מקום העבודה והיציאה לפנסיה.
טופס 161, השני, האמור להתקבל בידי הפורש ממנהל הגמלאות, לרוב, חולף זמן מה עד אשר הוא מגיע לכתובת מגוריו של הפורש באמצעות דואר ישראל. יש להתאזר בסבלנות, בסופו של דבר הוא אמור להגיע... מומלץ בחום לא לפעול מול פקיד השומה בטרם קבלתו והשלמת כל המסמכים הדרושים. זה המקום להדגיש כי, במקביל, גם כך, יש להמתין לקבלת תלוש פנסיה ראשון.
כמו כן, ככל שניתן הדבר, מומלץ להשלים את כל הפעולות בטרם שנת המס מגיעה לסיומה וזאת על מנת שיתאפשר למשלמים (המעסיק הישיר ומנהל הגמלאות) להחזיר לכם את המס שנוכה במקור ביתר (ככל שנוכה ביתר) באופן ישיר ומיידי בטרם תיק הניכויים של המשלם לשנת המס הרלבנטית, נסגר. ככל שלא עולה בידי הפורש להשלים את כל הפעולות בתוך אותה שנת מס, זה לא סוף העולם. המס שנוכה ביתר יוחזר לפורש במועד מאוחר יותר על ידי רשות המסים באמצעות הגשת דוח שנתי למס הכנסה. לאילו פעולות אנו מתכוונים ? איסוף וריכוז כל המסמכים הדרושים, קבלת ייעוץ מס מקצועי ככל שמעוניינים בו, הגשת טפסים ובקשות לפקיד השומה, קבלת אישורים מפקיד השומה והעברתם למשלמים.
עדכון ינואר 2023 - לקראת פרסום טופס 161 החדש והתחלת השימוש בו
ייתכן ויחול שיפור באופן הדיווח (הלקוי נכון להיום) במסגרת טופס 161 של עובד מדינה מרגע פרסום טופס 161 החדש והתחלת השימוש בו. נמשיך לעקוב ונעדכן.
עדכון יולי 2024 - לאחר פרסום טופס 161 החדש והתחלת השימוש בו
לא חל שיפור באופן הדיווח הלקוי נכון להיום במסגרת טופס 161 של עובד מדינה, על כן מומלץ לבדוק אותו עם קבלתו תחת הקפדה יתרה בטרם הפניה למס הכנסה לקבלת אישורים עבור המשלמים השונים.
להלן דוגמא לטופס 161 של עובד מדינה מחודש 06/2024 לאחר שהחל השימוש בטופס 161 החדש, נציין כי אין חדש תחת השמש והמדינה כמעסיק נותרה רשלנית בכל הקשור לדיווח על סיום עבודה של עובד ועדיין מסבה נזקים אישיים וכלכליים לעובדים הפורשים, ראו הסברים נוספים והמחשה של נזק כלכלי ממשי הנגרם עקב כך לעובדי מדינה שפרשו מעבודתם במשרד ממשלתי. להלן הדוגמא לטופס 161 הלוקה בחסר - טופס 161 של עובד מדינה 062024.
דוגמא לנזק כלכלי לפורש עובד מדינה (עובד הוראה) שנגרם לו לפני כל סיבה אחרת, בגלל שהמעסיק שלו, המדינה, משרד החינוך, היה רשלן בדיווח למס הכנסה ביום סיום עבודה. נסביר
1. ביום 31/01/2020 פרש עובד הוראה
ממשרד החינוך (לפני גיל פרישה).
2. ביום 03/05/2020 נתקבל בידי העובד
טופס 161 מהמעסיק משרד החינוך (כן, כן, רק בחודש מאי למרות שפרש בסוף ינואר).
3. במסגרת טופס 161 שנתקבל מהמעסיק משרד
החינוך ביום 03/05/2020 המעסיק משרד החינוך לא טרח לציין במסגרת טופס 161 שיש כספי
פיצויים בסכום לא מבוטל בקרן הפנסיה מנורה מבטחים (נכון ליום בדיקתנו 09/01/2024
הסכום היה סך של 325,558 שקלים כלומר סכום גדול מאוד שלא ניתן היה להתעלם ממנו
ביום סיום עבודה). נדגיש כי המעסיק משרד החינוך ציין בטופס 161 רק את סכום פדיון
ימי המחלה ששילם לעובד במזומן ביום סיום עבודה כפי שקורה במרבית המקרים כאשר מדובר
בעובד מדינה כמתואר מעלה במאמר זה.
4. ביום 20/05/2020 פנה העובד לפקיד
השומה כאשר הוא מצויד בטופס 161 הלוקה בחסר, הכולל בתוכו אך ורק את סכום פדיון ימי
המחלה ואינו כולל בתוכו את הסכום הגדול של הפיצויים שנצברו בקרן הפנסיה מנורה
מבטחים ולכן קיבל מפקיד השומה אישור לפטור ממס על פדיון ימי המחלה בלבד ללא כל
התייחסות לפיצויים בקרן הפנסיה שבפועל לא דווח על קיומם למס הכנסה.
5. העובד מקבל פנסיה תקציבית ממנהל
הגמלאות.
6. בתחילת שנת 2024 פנה העובד לקרן
הפנסיה מנורה מבטחים בבקשה למשוך במזומן את כספי הפיצויים שנצברו בקרן הפנסיה ונדרש
על ידה לספק לה אישורים ממס הכנסה לצורך משיכת הכספים.
7. בהמשך לבקשת קרן הפנסיה מנורה
מבטחים, בתחילת 2024 פנה העובד לפקיד השומה בבקשה לקבל אישורים למשיכת הכספים במזומן וצירף לבקשתו
בין כל המסמכים גם טופס בקשה לפריסה קדימה (זכות שטרם ניצל מאז
פרישתו) החל משנת 2020 (שנת סיום עבודה) עד וכולל שנת 2024, פריסה שהיתה מיטיבה עימו
בכל הקשור לחישוב המס לתשלום על החלק החייב במס של כספי הפיצויים שנצברו בקרן הפנסיה
אותם הוא מבקש למשוך במזומן (עד גובה הפטור ממס המגיע לו הוא דרש פטור ולגבי החלק
החייב במס ביקש פריסה קדימה). מבחינת העובד מדובר ב"כספי פיצויים ללא
התחשבנות מס" שלא
טופלו בשוגג מול מס הכנסה ביום סיום עבודה וכעת הוא מבקש לטפל בהם באיחור.
8. פקיד השומה דחה את בקשת הפריסה קדימה
(כאן עיקר הנזק הכספי לעובד שנגרם בין היתר עקב רשלנות המעסיק משרד החינוך שלא
דיווח על כספי הפיצויים בקרן הפנסיה בטופס 161 ביום סיום עבודה שכן אם היה מדווח
המעסיק כנדרש ייתכן והעובד היה מטפל בכספי הפיצויים ומבקש את הפריסה קדימה כבר
ביום סיום עבודה ולא באיחור ניכר).
9. למה פקיד השומה דחה את הבקשה לפריסה
קדימה ? מאחר ולפי גישת פקיד השומה (תוך שהוא מתעלם מהעובדה שהמעסיק משרד החינוך
התרשל ולא דיווח בכלל ביום סיום עבודה על כספי הפיצויים בקרן הפנסיה מנורה מבטחים
בטופס 161 למס הכנסה ו/או לעובד) כספי הפיצויים שנותרו בקרן הפנסיה מנורה מבטחים
מיום סיום עבודה הם בסטטוס "רצף קצבה" לפי הוראות סעיף
9(7א)(ז1) לפקודת מס הכנסה (הסדר מס של "רצף
קצבה ברירת מחדל") ולא בסטטוס של "פיצויים ללא התחשבנות מס".
10. נזכיר את הוראות סעיף 9(7א)(ז1) לפקודת מס הכנסה - "לעניין פסקת
משנה (ז), יראו עובד שפרש והסכומים העומדים לזכותו במרכיב הפיצויים בכל קופות הגמל
לקצבה בשל עבודתו אצל אותו מעביד אינם עולים על 405,900 ש"ח (נכון לשנת 2024)
או על תקרת הפיצויים כהגדרתה בסעיף 3(ה3)(2) לכל שנת עבודה - לפי הגבוה, כאילו הודיע
למנהל, בעת פרישתו, על רצונו להמשיך ולהשאירם למטרת תשלום קצבה, אלא אם כן הודיע למנהל
אחרת".
11. אז מה אם לגישת פקיד השומה הפיצויים ברצף
קצבה ? למה דחה את הבקשה לפריסה קדימה שהוגשה באיחור ניכר ?
12. הוראות סעיף 5.2.1 לחוזר מס הכנסה מס' 2/2022 - סעיף 8(ג) לפקודה – פריסת הכנסה - מיום
02/06/2022 - "במקרים בהם בעת הפרישה העובד משך רק את המענק הפטור ממס ואת חלק המענק
החייב במס בחר לייעד לקצבה (בהתאם להוראות סעיף 9(7א)(ז) לפקודה), ובמועד מאוחר יותר
החליט לבצע חזרה מרצף קצבה ולקבל לידיו את יתרת המענק, אזי, בגין חלק המענק החייב במס
תתאפשר פריסה ליתרת השנים בהן ניתן היה לפרוס, אילו הנישום היה מבקש לפרוס את המענק
החייב במועד פרישתו".
13. נסביר, העובד שבדוגמא עבד במשרד
החינוך במשך 21 שנים אשר מזכות אותו בפריסה קדימה ב- 5 שנות פריסה החל משנת המס
2020 עד וכולל 2024, ככל שכאמור בסעיף הקודם, במקרה של חרטה מרצף קצבה, הפריסה
קדימה אפשרית רק ליתרת שנות הפריסה שנותרו לעובד והוא פנה בבקשה לפריסה קדימה רק בשנת
2024, הרי ששנות הפריסה שנותרו לו מכל שנות הפריסה קדימה שהיו לו, הן רק – שנת המס
2024 וכך דה פקטו אין לו אפשרות לבצע פריסה קדימה (בפועל לא נותרו שנות פריסה).
14. נעיר למבינים שגם לא היתה לו אפשרות
לבצע "היוון קצבה" ופריסה של היוון קצבה כי היה מדובר רק במרכיב פיצויים
גדול ללא תגמולים לצידם בקרן (ראו הוראות פקודת מס הכנסה לעניין זה).
15. למזלו של עובד זה (וזה תלוי בנתונים
האישיים ובנתוני ההכנסות), לאחר שפנה אלינו במצוקתו, סייענו לו בפנייתו לפקיד
השומה ומצאנו עבורו חלופת מיסוי נוספת שעמדה לרשותו לפי החוק במסגרתה הוא הגיע לאותה תוצאת
מס בדיוק אליה היה מגיע בפריסה קדימה (שכאמור לא אושרה לו) ובכך בסופו של דבר,
במקרה ספציפי זה לא נגרם לו נזק כספי והוא לא שילם מס ביתר. ואולם, האם בנתונים
אישיים אחרים ובנתוני הכנסות אחרות יכול היה להיגרם נזק כספי גדול לעובד הפורש ?
ללא שום ספק. האם אנו מניחים שעובדי מדינה רבים אחרים נפגעים כלכלית בכל שנה
מרשלנות המדינה כמעסיק שאינו ממלא חובותיו כנדרש בחוק בכל הקשור לדיווח תקין בסיום
עבודה של עובד ? בהחלט, לא רק מניחים אלא גם מכירים מקרים כאלה מקרוב המגיעים
לשולחננו לרוב בסמוך לגיל הפרישה כאשר העובד מבקש לקבל ייעוץ מס וסיוע מקצועי בביצוע
"קיבוע זכויות" ואז כל יתרות כספי הפיצויים בקופות שלא טופלו מול מס
הכנסה ביום סיום עבודה "מתגלות".
16. מה המסקנה ? להפנות את תשומת הלב
לנושאים שהעלנו במאמר זה כבר ביום סיום עבודה ולא לדחות את הטיפול בנושאים אלו מול
מס הכנסה ביום אחד ולהגיד "לא נגענו בקופות" כפי שפורשים רבים נוהגים להשיב
כאשר הם נשאלים האם הם פעלו נכון וטיפלו בכל הנדרש ביום סיום עבודה. זו בהחלט לא
התשובה הנכונה.
17. בהצלחה.
מאמר זה אין בו כדי להכיל את כל הנושאים הקשורים לפרישה והוא מובא כאן להמחשה בלבד, נקיטה בפעולות אלו אינן מהוות תחליף לקבלת ייעוץ פרישה וליווי מקצועי מאיש מקצוע. שום אינפורמציה המופיעה במאמר אינה מהווה המלצה לביצוע או אי ביצוע מהלך כלשהו. מחובתך להתייעץ לפני כל פעולה.
מסמך זה מנוסח בלשון זכר אך פונה לנשים ולגברים כאחד.
|
|
|
|
|
|
|
|