|
|
החשש שלנו התממש: רשות המסים עושה שימוש לרעת העובד הפורש ברצף קצבה אוטומטי
|
 |
עדכונים שוטפים עד וכולל 2024
|
|
|
|
|
רקע
(ז1) לעניין פסקת משנה (ז), יראו עובד שפרש והסכומים העומדים לזכותו במרכיב הפיצויים בכל קופות הגמל לקצבה בשל עבודתו אצל אותו מעביד אינם עולים על 405,900 ש"ח (נכון לשנת 2024) או על תקרת הפיצויים כהגדרתה בסעיף 3(ה3)(2) לכל שנת עבודה - לפי הגבוה, כאילו הודיע למנהל, בעת פרישתו, על רצונו להמשיך ולהשאירם למטרת תשלום קצבה, אלא אם כן הודיע למנהל אחרת.
תקרת הפיצויים כהגדרתה בסעיף 3(ה3)(2) - משכורת העובד ביום ההפקדה (המשכורת המבוטחת) או 41,500 ש"ח (נכון לשנת 2024), לפי הנמוך.
כבר אז, הן בשלב הצעת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה, הן במועד פרסום החוק והן לאחריו, עם יישומו על ידי רשות המסים, במסגרת מאמרים מפורטים שפרסמנו בנושא התראנו על כך שרשות המסים עלולה לעשות שימוש לרעת הנישום בהגדרת הסדר המס של רצף הקצבה, כברירת מחדל:
מה הבעיה שלפנינו ?
במקרים בהם, לדעת פקיד השומה, חל שיהוי בפנייתו של העובד הפורש לפקיד השומה לטיפול בסיום עבודתו (הגשת טופס 161 על כל נספחיו, לרבות הגשת בקשה לפריסה), כל עוד לא יחול שינוי בהוראות פקודת מס הכנסה ובהנחיות רשות המסים הנוגעות לחרטה מרצף קצבה, בהנחה שהעובד עומד בקריטריונים שנקבעו לרצף קצבה אוטומטי, הרי שפנייתו "המאוחרת" לפקיד השומה, לבצע התחשבנות מס על כספי הפיצויים מסוג קצבה, המפורטים בטופס 161, עלולה להיחשב בעיני פקיד השומה לפעולה של "חרטה מרצף קצבה" ואז יחולו על פנייתו, בין היתר, הוראות סעיף 9(7א)(ז) לפקודת מס הכנסה והוראות חוזר מ"ה מס' 3/2011 - אופן הטיפול בחרטה מרצף קצבה לפי סעיף 9(7א)(ז) לפקודת מס הכנסה.
מה זה אומר במילים פשוטות ?
במסגרת מאמר זה, לא נחזור על כל ההשלכות השליליות האפשריות לעניות דעתנו של רצף הקצבה "האוטומטי". להרחבה ולפירוט בנושא, אנו ממליצים להיכנס לקישורים למאמרים אלו שפרסמנו כאן באתר פרישה.
במסגרת מאמר זה נתמקד בשני היבטים שליליים, הראשון מביניהם - אובדן שנות פריסה. נסביר.
במידה והעובד הפורש, מעוניין לפרוס קדימה את כספי הפיצויים החייבים במס, שנצברו בקופות לקצבה, תאושר לו פריסה רק למשך יתרת שנות המס לגביהן ניתן היה לבצע פריסה ביום עזיבת מקום העבודה, מה שעלול להביא לכדי תשלום מס גבוה יותר. למען הגילוי הנאות נאמר כי ייתכנו גם מקרים בהם "סנקציה" זו תביא להקטנת תשלום המס, תלוי בנתונים.
מקרים אלו, אנו מבקשים להמשיך לנתח, על כל הזויות האפשריות, באמצעות התייחסות לדוגמא חיה של פורש.
דחיה של פקיד השומה לבקשה לפריסה למקסימום שנות פריסה החל משנת הפרישה - 03/2022
1. בדוגמא שלפנינו, העובד הפורש סיים לעבוד במקום עבודתו ביום 30/04/2021 ומסיבות שאינן תלויות בו, פנה לפקיד השומה רק ביום 13/02/2022, לצורך ביצוע התחשבנות מס, כאשר הוא מצויד בכל הטפסים והמסמכים הנדרשים (טופס 161, טופס 161א, טופס 161ד, טופס בקשה לפריסה וכל האסמכתאות הנלוות).
2. במסגרת טופס 161 אשר הוגש לפקיד השומה, דווח על תשלומים שונים, פטורים ממס וחייבים במס - כספי פיצויים מסוג קצבה (קוד 6) שנצברו בקופות גמל לקצבה שונות, מענק שנים עודפות והחזר דמי גמולים ששולמו לו על ידי קרן פנסיה ותיקה בתלוש הפנסיה הראשון שקיבל עם יציאתו לפנסיה, מענק פרישה שקיבל במזומן מהמעסיק שלו (קוד 1), כספי פיצויים מסוג הון (קוד 4) שנצברו בקופות גמל שונות ועוד.
3. עיניכם רואות במכתב הדחיה המצ"ב את הדברים הבאים, להלן ציטוט תשובת פקיד השומה:
"הבקשה מוחזרת בזאת מאחר והמדובר בפרישה משנת 2021 והבקשה שלך הוגשה רק ב- 2/22. מאחר והכספים טרם נמשכו לא ניתן לדרוש פריסה אחורנית משנת 2021 קדימה. האפשרות שניתן במקרים כאלה היא פריסה מרגע המשיכה עד השלמה ל- 6 שנים. כלומר אם המשיכה תהיה ב- 2022, אזי המשיכה תהיה מ- 2022 עד 2026 בלבד (שנה אחת מתבטלת)".
להלן הניתוח שלנו:
שאלה 1 -
הוראות סעיף 9(7א)(ז1) לפקודת מס הכנסה - "... יראו עובד שפרש והסכומים העומדים לזכותו במרכיב הפיצויים בכל קופות הגמל לקצבה בשל עבודתו אצל אותו מעביד... כאילו הודיע למנהל, בעת פרישתו, על רצונו להמשיך ולהשאירם למטרת תשלום קצבה, אלא אם כן הודיע למנהל אחרת".
כמה זמן עומד לרשות העובד הפורש לפנות לפקיד השומה ולהודיע אחרת ? היכן קבוע פרק הזמן ?
האם פקיד השומה יכול לקבוע כלל לפיו - העובד הפורש רשאי להודיע לו אחרת כל עוד לא התחלפה שנת מס מיום סיום עבודה ? אנו מניחים שלא. מדוע ? מאחר וקחו לדוגמא עובדים המסיימים לעבוד במקום עבודתם, נניח ביום 30 בנובמבר באותה השנה, נניח ביום 31 בדצמבר באותה השנה, אז אם יפנו לפקיד השומה לאחר ה- 1 בינואר של שנת המס העוקבת יטען פקיד השומה בפניהם שחלפה שנת מס ? ברור שזה לא הגיוני.
האם פקיד השומה יכול לקבוע כלל לפיו - העובד הפורש רשאי להודיע לו אחרת כל עוד לא חלפה שנה מלאה מיום סיום עבודה ? אנו רואים לפנינו דוגמא בה לא חלפה שנה מלאה מיום סיום עבודה ועדיין דחה פקיד השומה את בקשתו של העובד הפורש לפריסה למקסימום שנות הפריסה החל משנת הפרישה.
באופן דומה, ניתן להעלות דוגמא של עובד פורש שסיים לעבוד ביום 1 בינואר בשנה מסויימת ופנה בבקשה לפריסה ביום 31 בדצמבר באותה השנה, לכאורה חלפה שנה מלאה ואולם ברור שאין עילה לפקיד השומה לדחות בקשתו המוגשת ביום 31 בדצמבר באותה השנה. אפשר לחשוב על דוגמאות נוספות, מקרים בהם הבקשה לפריסה מוגשת במסגרת דוח שנתי המוגש למס הכנסה, ועוד...
לסיכום נקודה זו - אין לנו כל ספק, נכון לעכשיו, כל עוד לא ייקבע אחרת בדרך של חקיקה והעניין יישאר עניין של פרשנות ומבחן סבירות, כי ניתן לתקוף החלטה זו של פקיד השומה בנקל, במיוחד במקרים בהם השיהוי שחל בפניית העובד הפורש לפקיד השומה - חל בנסיבות שלא היו תלויות בו.
עדכון 28/09/2023 -
במסגרת מכתב הנחיות של רשות המסים למעסיקים ולשכות השירות מיום 28/09/2023 בנושא מערכת מקוונת לדיווח על עזיבת מקום עבודה (פרישה ממקום עבודה) -
בסעיף 1 (ו) במכתב זה מציינת רשות המסים כי מיד לאחר שתופעל המערכת המקוונת לדיווח על עזיבת מקום עבודה (בשלבים כמובן, מדובר בתהליך ארוך ומורכב לעניות דעתנו) - "במקרים בהם העובד לא יודיע על בחירתו בחלוף 3 חודשים מדיווח המעסיק, והמערכת תזהה כי העובד עומד בתנאים להחלת ייעוד לקצבה כברירת מחדל, בהתאם להוראות פקודת מס הכנסה, המערכת תייעד לקצבה את כספי הפיצויים ויונפקו האישורים המתאימים".
כלומר אפשר לומר כי לראשונה, לפי מיטב ידיעתנו, רשות המסים נוקבת בפרק זמן מוגדר (3 חודשים מדיווח המעסיק לרשות המסים) כמענה לשאלה ששאלנו את עצמנו זמן רב, מהו פרק הזמן העומד לרשות העובד המסיים לעבוד במקום עבודה בטרם יוחל עליו באופן "אוטומטי" הסדר מס של רצף קצבה כברירת מחדל, במקרים העונים לכל התנאים להסדר מס זה, על כל ההשלכות של הסדר מס "אוטומטי" זה. נוסיף ונדגיש פעם נוספת כי לעניות דעתנו כל עוד לא ייקבע אחרת בדרך של חקיקה והעניין יישאר במסגרת חוזרים מקצועיים של מס הכנסה, ניתן לתקוף מדיניות זו של רשות המסים, במיוחד במקרים בהם השיהוי שחל בפניית העובד הפורש לפקיד השומה - חל בנסיבות שלא היו תלויות בו (מה מעמדם של החוזרים המקצועיים של רשות המסים והאם יש להם תוקף משפטי מחייב ?).
עדכון ינואר 2024 - עדכון ראשון
בינואר 2024 רשות המסים בישראל השיקה מערכת דיווח חדשה למעסיקים ("טופס 161 דיגיטלי") המאפשרת למעסיק או למייצג של המעסיק לדווח באופן מקוון על כל מקרה של סיום עבודה של עובד. ואולם, נכון לינואר 2024 המענה שהמערכת נותנת לעובד הוא מוגבל. נכון לינואר 2024, הדיווח המקוון הוא דיווח רשות ולא דיווח חובה !במקרה בו בחר המעסיק לבצע את הדיווח באופן מקוון, במקרים בהם העובד לא יודיע על בחירתו בתוך שלושה חודשים מדיווח המעסיק, והמערכת תזהה כי העובד עומד בתנאים להחלת ייעוד לקצבה כברירת מחדל בהתאם להוראות פקודת מס הכנסה, בחלוף מועד הבחירה המערכת תייעד לקצבה את כספי הפיצויים ויונפקו האישורים המתאימים ! (הוראות סעיף 1.ו.למכתב הנחיות של רשות המסים לפקידי השומה, המעסיקים, לשכות שירות, בתי תוכנה והמייצגים מיום 31/12/2023).
עדכון ינואר 2024 - עדכון שני
במסגרת מכתב תגובה אשר נתקבל בתודה ביום 11/01/2024 מהגברת רו"ח רונית כהן – מנהלת מחלקת קופות גמל ומיסוי יחידים - רשות המסים בישראל - אופן היישום של הוראות סעיף 9א(ג)(1)(ב) לפקודת מס הכנסה וזאת בהמשך לפנייתנו בנושא זה לרו"ח רונית כהן – מנהלת מחלקת קופות גמל - רשות המסים בישראל ולמנהלים ולמנהלות בכירים/בכירות ברשות המסים בישראל - מיום 14/11/2022 - רשות המסים אינה מיישמת את הוראות הפקודה כלשונן ואינה נוהגת בצורה אחידה ועקבית בכל המקרים בהם נישומים פונים אליה בבקשה לבצע "קיבוע זכויות" - אופן היישום של הוראות סעיף 9א(ג)(1) לפקודת מס הכנסה - (אופן ההצמדה), רשות המסים, בין היתר, מתייחסת גם לנושא אותו הגדירה "התחשבנות מאוחרת" -
סעיף 7 במכתב -
"בהקשר זה יצוין, כי רשות המיסים נוהגת במדיניות מקילה בה העובד רשאי לגבש בחירותיו במהלך שנת
הפרישה וגם בשנה העוקבת לפרישה ואלו יראו בבחינת "התחשבנות מאוחרת" על הסכומים שהועמדו לרשות
העובד בקופת הגמל. ומכאן שעומדת בפני העובד האפשרות למשוך גם חלק מהמענק בפטור ממס ולגבי חלק
מהסכומים לבקש רצף קצבה במסגרת התחשבנות מאוחרת זו (להלן: "התחשבנות מאוחרת").
כלומר, על אף האמור עד כה במאמר זה, במכתב זה רשות המסים "מצהירה" לראשונה על עמדתה ומדיניותה באשר למענה על השאלה כמה זמן עומד לרשות העובד הפורש (מבחינתה) לפנות לפקיד השומה ולהודיע אחרת ? היכן קבוע פרק הזמן ? וזה בהחלט לא כאמור מעלה: "3 חודשים מדיווח המעסיק לרשות המסים...".
הערה: מבחינתנו אין זו "מדיניות מקילה" אלא הבנה פשוטה מצד רשות המסים שהיא אינה יכולה לנהוג באופן אחר במסגרת החוק, וזאת בהתאם לניתוח שלנו מעלה במאמר זה....
ראה כל התייחסותנו לנושא זה (פרק הזמן) בפסקאות הקודמות על מנת שלא לחזור על הדברים.
עדכון אוגוסט 2024
אנו ממליצים לקרוא עדכון נוסף בנושא: מתי התחשבנות מס תיחשב להתחשבנות "רגילה" ומתי היא תיחשב ל"התחשבנות מאוחרת" ומה ההבדל ביניהן - מענקים פטורים - מהו היום שבו הם התקבלו ?
שאלה 2 -
הוראות סעיף 9(7א)(ז1) לפקודת מס הכנסה - "... יראו עובד שפרש והסכומים העומדים לזכותו במרכיב הפיצויים בכל קופות הגמל לקצבה בשל עבודתו אצל אותו מעביד... כאילו הודיע למנהל, בעת פרישתו, על רצונו להמשיך ולהשאירם למטרת תשלום קצבה, אלא אם כן הודיע למנהל אחרת".
עם כל הכבוד לקביעת פקיד השומה ונניח שלצורך הדיון אנו מקבלים אותה בהתייחס לכספי הפיצויים מסוג קצבה שנצברו בקופות לקצבה (קוד 6), הרי שאין לפקיד השומה עילה לדחות את בקשת העובד הפורש לפריסה למקסימום שנות הפריסה החל משנת הפרישה של יתר כספי הפיצויים ומענקי הפרישה החייבים במס שאינם כספי פיצויים מסוג קצבה לגביהם ההסדר לרצף קצבה אוטומטי אינו רלבנטי בכלל (מענק שנים עודפות, מענק פרישה במזומן מהמעסיק, כספי פיצויים מסוג הון ועוד...).
בהקשר זה כבר כעת נדגיש כי בשיחתנו עם גורמים בכירים ברשות המסים אליהם פנינו בנושא הנדון, הגענו להסכמה ברורה מאליה באופן עקרוני, כי במקרה כגון זה יהא על פקיד השומה לאשר לעובד הפורש 2 פריסות שונות לשתי תקופות שונות !
האחת בהתייחס לכספי הפיצויים מסוג קצבה לגביהם הוא רואה בבקשה להתחשבנות מס כחרטה מרצף קצבה והשניה בהתייחס לכספי הפיצויים האחרים ומענקי הפרישה האחרים !
דהיינו, הגענו להבנה ולהסכמה כי תשובת פקיד השומה שבדוגמא - שגויה !
שאלה 3 -
הוראות סעיף 9(7א)(ז1) לפקודת מס הכנסה - "לעניין פסקת משנה (ז), יראו עובד שפרש והסכומים העומדים לזכותו במרכיב הפיצויים בכל קופות הגמל לקצבה בשל עבודתו אצל אותו מעביד אינם עולים על 405,900 ש"ח (נכון לשנת 2024) או על תקרת הפיצויים כהגדרתה בסעיף 3(ה3)(2) לכל שנת עבודה - לפי הגבוה, כאילו הודיע למנהל, בעת פרישתו, על רצונו להמשיך ולהשאירם למטרת תשלום קצבה, אלא אם כן הודיע למנהל אחרת.
תקרת הפיצויים כהגדרתה בסעיף 3(ה3)(2) - משכורת העובד ביום ההפקדה (המשכורת המבוטחת) או 41,500 ש"ח (נכון לשנת 2024), לפי הנמוך.
מה הדין לגבי עובד פורש שאינו עומד בכל התנאים להחלת רצף קצבה אוטומטי לפי כל המבחנים ולפי כל ההגדרות והתקרות ? לגביו לא תחול "הסנקציה" ? במקרה שלו לא יראו בפנייתו המאוחרת כחרטה מרצף קצבה ?
בהערת אגב נוסיף כי אנו בספק אם פקיד השומה שבדוגמא בחן את העמידה של העובד הפורש בתנאים לרצף הקצבה האוטומטי לפני שדחה את בקשתו של העובד הפורש.
שאלה 4 -
באופן מעשי, בדוגמא שלפנינו, שאלנו בתום לב (שאלה רטורית) בכירים ברשות המסים, מה תהא התשובה של פקיד השומה, במידה ונעדכן את הטפסים שהוגשו לפקיד השומה, לרבות טופס 161א והבקשה לפריסה, כך שבהתייחס לכספי הפיצויים מסוג קצבה שנצברו בקופות לקצבה (קוד 6) יבקש הפורש את הפטור המגיע לו על כספי פיצויים ומענקי פרישה עד לתקרה (במקום על כספי הפיצויים מסוג הון או מענק שנים העודפות או מענק הפרישה שגם היו בטופס 161א) כך שבפועל בקשת הפריסה לא תתייחס בכלל לכספי הפיצויים מסוג קצבה שנצברו בקופות לקצבה - האם עדיין תהא עילה לפקיד השומה לדחות את הבקשה לפריסה למקסימום שנות הפריסה החל משנת הפרישה ?
(שאלנו זאת מאחר ובמקרה ספציפי זה היתה גמישות לבחור אחרת בטפסים, היו עוד תשלומים והיתה תקרת פטור מספיק גדולה)
כמובן שמדובר בשאלה רטורית ועם כל הכבוד לקביעת פקיד השומה בדוגמא זו, יכולנו לתקוף קביעתו זו, במקרה ספיצפי זה בנקל.
דחיית בקשה למשיכה של כספי פיצויים פטורים ממס עד לתקרה בלבד תוך השארת יתר כספי הפיצויים החייבים במס בקופה לקצבה תחת הסדר מס של רצף קצבה - 06/2022
1. במהלך חודש 06/2022 נתקלנו בדוגמא אחרת של פורש אחר, אשר סיים לעבוד במקום עבודתו במהלך שנת 2017 ורק בחודש 06/2022 פנה לפקיד השומה לצורך ביצוע התחשבנות מס, כאשר הוא מצויד בכל הטפסים והמסמכים הנדרשים (טופס 161, טופס 161א, אישורי יתרה של הקופות..).
2. בקשת הפורש היתה לבצע משיכה חלקית של כספי פיצויים שנצברו בקופות לקצבה, דהיינו למשוך מהקופות לקצבה את כספי הפיצויים הפטורים ממס בלבד, עד לתקרת הפטור על כספי פיצויים ואת יתר כספי הפיצויים החייבים במס להשאיר בקופות לקצבה, למטרת תשלום פנסיה חודשית בעתיד, תחת הסדר מס של רצף קצבה.
3. פקיד השומה דחה את בקשתו של הפורש מאחר ולטענתו מדובר בפעולה של "חרטה מרצף קצבה". נסביר.
"מובהר בזאת, כי אירוע של חרטה מרצף קצבה מחייב ביצוע התחשבנות עם פקיד השומה לצורך חישוב המס לתשלום, בגין כל כספי הפיצויים העומדים לרשות העובד אשר הופקדו על ידי אותו מעביד"
(הערה של אתר פרישה: זו הדגשה וחזרה על הוראות סעיף 9(7א)(ז) לפקודת מס הכנסה לפיהן: "....חזר בו כאמור, יראו את כל הסכום – בכפוף לפסקה (17) – כולל ריבית, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים עליו, כמענק פרישה...").
5. במילים פשוטות מאחר ולטענת פקיד השומה, במקרה זה חל רצף קצבה אוטומטי (סיום עבודה לאחר 01/2017), הרי שכעת מדובר בחרטה מרצף קצבה ומאחר ומדובר בחרטה מרצף קצבה, אין אפשרות ל"חרטה חלקית" מרצף קצבה וככל שהפורש מעוניין לבצע משיכה במזומן של כספי פיצויים מהקופות לקצבה הוא רשאי לעשות זאת ואולם ייאלץ לבצע "התחשבנות מס מלאה", דהיינו ככל שהוא מעוניין בכך, הוא יקבל את הפטור ממס המגיע לו על כספי הפיצויים עד לתקרת הפטור ואולם יידרש לשלם מס על החלק החייב במס.
6. איך פקיד השומה יכול לדחות בקשתו ולדרוש ממנו לבצע התחשבנות מס מלאה ? כמוזכר מעלה, אלו הן הוראות סעיף 9(7א)(ז) לפקודת מס הכנסה.
7. האם יש דרך "לתקוף" זאת ? לעניין דרישת פקיד השומה להתחשבנות מס מלאה בעת חרטה מרצף קצבה הרי שכל עוד לא יחול שינוי חקיקה אלו הן הוראות הפקודה. לעניין תחולתו של רצף הקצבה האוטומטי נחזור על השאלה העולה במקרים אלו:
כמה זמן עומד לרשות העובד הפורש לפנות לפקיד השומה ולהודיע שהוא לא מעוניין ברצף קצבה "אוטומטי" ? היכן קבוע פרק הזמן ?
לעניות דעתנו, אם יש פתח "לתקוף" את מדיניות רשות המסים בנושא זה, לפחות בחלק מהמקרים, זהו הפתח. למיטב הבנתנו וידיעתנו, בפקודת מס הכנסה לא מצוין תוך כמה זמן על העובד הפורש לפנות לפקיד השומה ולהודיע זאת (ומה קורה אם הוא לא פנה בגלל נסיבות שאינן תלויות בו).
בהקשר זה על מנת שלא לחזור על הדברים נשוב ונפנה לאמור מעלה בדיון במאמר זה העוסק בשאלה: מהו פרק הזמן העומד לרשות העובד המסיים לעבוד במקום עבודה בטרם יוחל עליו באופן "אוטומטי" הסדר מס של רצף קצבה כברירת מחדל, במקרים העונים לכל התנאים להסדר מס זה, על כל ההשלכות של הסדר מס "אוטומטי" זה ? (ראו מעלה עדכונים שוטפים והתייחסות מפורטת).
המלצות לסיכום -
על מנת להימנע מויכוחים מיותרים עם פקיד השומה ונזקים אפשריים - עובד אשר עומד בקריטריונים שנקבעו לרצף קצבה אוטומטי אך אינו מעוניין ברצף קצבה על כל כספי הפיצויים מסוג קצבה שנצברו בקופות לקצבה – אין אנו ממליצים לו לדחות את הפניה לפקיד השומה ביום אחד !
ככל שבנסיבות שאינן תלויות בעובד הפורש, הוא נאלץ להתעכב בפנייתו לפקיד השומה לבצע התחשבנות מס על כספי הפיצויים ומענקי הפרישה - לכל הפחות שיגיש לפקיד השומה מכתב קצר ופשוט בו הוא "מודיע למנהל אחרת..." - כלומר מבקש שלא להחיל עליו את הסדר רצף הקצבה האוטומטי ומבקש ארכה לטיפול בסיום עבודתו.
לאור כל האמור מעלה, נוסיף כי גם כאשר פקיד השומה דוחה בקשה לפריסה למקסימום שנות הפריסה החל משנת הפרישה בטענה שחל שיהוי בהגשת הבקשה לפריסה מאחר ולדעתו מדובר בפועל בחרטה מרצף קצבה אוטומטי - לעניות דעתנו אין זה בהכרח סוף פסוק וייתכן וניתן לתקוף את החלטת פקיד השומה, כפי שפירטנו בהרחבה במאמר זה.
בהצלחה
מאמר זה מובא כאן לידע כללי בלבד והוא אינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ. שום אינפורמציה המופיעה במאמר אינה מהווה המלצה לביצוע או אי ביצוע מהלך כלשהו. מחובתך להתייעץ לפני כל פעולה. מסמך זה מנוסח בלשון זכר אך פונה לנשים ולגברים כאחד. המידע מוצג להמחשה בלבד. חבות המס הסופית בכל מקרה תיקבע אך ורק על ידי רשויות המס על פי הקבוע בפקודת מס הכנסה.
|
רקע
(ז1) לעניין פסקת משנה (ז), יראו עובד שפרש והסכומים העומדים לזכותו במרכיב הפיצויים בכל קופות הגמל לקצבה בשל עבודתו אצל אותו מעביד אינם עולים על 405,900 ש"ח (נכון לשנת 2024) או על תקרת הפיצויים כהגדרתה בסעיף 3(ה3)(2) לכל שנת עבודה - לפי הגבוה, כאילו הודיע למנהל, בעת פרישתו, על רצונו להמשיך ולהשאירם למטרת תשלום קצבה, אלא אם כן הודיע למנהל אחרת.
תקרת הפיצויים כהגדרתה בסעיף 3(ה3)(2) - משכורת העובד ביום ההפקדה (המשכורת המבוטחת) או 41,500 ש"ח (נכון לשנת 2024), לפי הנמוך.
כבר אז, הן בשלב הצעת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה, הן במועד פרסום החוק והן לאחריו, עם יישומו על ידי רשות המסים, במסגרת מאמרים מפורטים שפרסמנו בנושא התראנו על כך שרשות המסים עלולה לעשות שימוש לרעת הנישום בהגדרת הסדר המס של רצף הקצבה, כברירת מחדל:
מה הבעיה שלפנינו ?
במקרים בהם, לדעת פקיד השומה, חל שיהוי בפנייתו של העובד הפורש לפקיד השומה לטיפול בסיום עבודתו (הגשת טופס 161 על כל נספחיו, לרבות הגשת בקשה לפריסה), כל עוד לא יחול שינוי בהוראות פקודת מס הכנסה ובהנחיות רשות המסים הנוגעות לחרטה מרצף קצבה, בהנחה שהעובד עומד בקריטריונים שנקבעו לרצף קצבה אוטומטי, הרי שפנייתו "המאוחרת" לפקיד השומה, לבצע התחשבנות מס על כספי הפיצויים מסוג קצבה, המפורטים בטופס 161, עלולה להיחשב בעיני פקיד השומה לפעולה של "חרטה מרצף קצבה" ואז יחולו על פנייתו, בין היתר, הוראות סעיף 9(7א)(ז) לפקודת מס הכנסה והוראות חוזר מ"ה מס' 3/2011 - אופן הטיפול בחרטה מרצף קצבה לפי סעיף 9(7א)(ז) לפקודת מס הכנסה.
מה זה אומר במילים פשוטות ?
במסגרת מאמר זה, לא נחזור על כל ההשלכות השליליות האפשריות לעניות דעתנו של רצף הקצבה "האוטומטי". להרחבה ולפירוט בנושא, אנו ממליצים להיכנס לקישורים למאמרים אלו שפרסמנו כאן באתר פרישה.
במסגרת מאמר זה נתמקד בשני היבטים שליליים, הראשון מביניהם - אובדן שנות פריסה. נסביר.
במידה והעובד הפורש, מעוניין לפרוס קדימה את כספי הפיצויים החייבים במס, שנצברו בקופות לקצבה, תאושר לו פריסה רק למשך יתרת שנות המס לגביהן ניתן היה לבצע פריסה ביום עזיבת מקום העבודה, מה שעלול להביא לכדי תשלום מס גבוה יותר. למען הגילוי הנאות נאמר כי ייתכנו גם מקרים בהם "סנקציה" זו תביא להקטנת תשלום המס, תלוי בנתונים.
מקרים אלו, אנו מבקשים להמשיך לנתח, על כל הזויות האפשריות, באמצעות התייחסות לדוגמא חיה של פורש.
דחיה של פקיד השומה לבקשה לפריסה למקסימום שנות פריסה החל משנת הפרישה - 03/2022
1. בדוגמא שלפנינו, העובד הפורש סיים לעבוד במקום עבודתו ביום 30/04/2021 ומסיבות שאינן תלויות בו, פנה לפקיד השומה רק ביום 13/02/2022, לצורך ביצוע התחשבנות מס, כאשר הוא מצויד בכל הטפסים והמסמכים הנדרשים (טופס 161, טופס 161א, טופס 161ד, טופס בקשה לפריסה וכל האסמכתאות הנלוות).
2. במסגרת טופס 161 אשר הוגש לפקיד השומה, דווח על תשלומים שונים, פטורים ממס וחייבים במס - כספי פיצויים מסוג קצבה (קוד 6) שנצברו בקופות גמל לקצבה שונות, מענק שנים עודפות והחזר דמי גמולים ששולמו לו על ידי קרן פנסיה ותיקה בתלוש הפנסיה הראשון שקיבל עם יציאתו לפנסיה, מענק פרישה שקיבל במזומן מהמעסיק שלו (קוד 1), כספי פיצויים מסוג הון (קוד 4) שנצברו בקופות גמל שונות ועוד.
3. עיניכם רואות במכתב הדחיה המצ"ב את הדברים הבאים, להלן ציטוט תשובת פקיד השומה:
"הבקשה מוחזרת בזאת מאחר והמדובר בפרישה משנת 2021 והבקשה שלך הוגשה רק ב- 2/22. מאחר והכספים טרם נמשכו לא ניתן לדרוש פריסה אחורנית משנת 2021 קדימה. האפשרות שניתן במקרים כאלה היא פריסה מרגע המשיכה עד השלמה ל- 6 שנים. כלומר אם המשיכה תהיה ב- 2022, אזי המשיכה תהיה מ- 2022 עד 2026 בלבד (שנה אחת מתבטלת)".
להלן הניתוח שלנו:
שאלה 1 -
הוראות סעיף 9(7א)(ז1) לפקודת מס הכנסה - "... יראו עובד שפרש והסכומים העומדים לזכותו במרכיב הפיצויים בכל קופות הגמל לקצבה בשל עבודתו אצל אותו מעביד... כאילו הודיע למנהל, בעת פרישתו, על רצונו להמשיך ולהשאירם למטרת תשלום קצבה, אלא אם כן הודיע למנהל אחרת".
כמה זמן עומד לרשות העובד הפורש לפנות לפקיד השומה ולהודיע אחרת ? היכן קבוע פרק הזמן ?
האם פקיד השומה יכול לקבוע כלל לפיו - העובד הפורש רשאי להודיע לו אחרת כל עוד לא התחלפה שנת מס מיום סיום עבודה ? אנו מניחים שלא. מדוע ? מאחר וקחו לדוגמא עובדים המסיימים לעבוד במקום עבודתם, נניח ביום 30 בנובמבר באותה השנה, נניח ביום 31 בדצמבר באותה השנה, אז אם יפנו לפקיד השומה לאחר ה- 1 בינואר של שנת המס העוקבת יטען פקיד השומה בפניהם שחלפה שנת מס ? ברור שזה לא הגיוני.
האם פקיד השומה יכול לקבוע כלל לפיו - העובד הפורש רשאי להודיע לו אחרת כל עוד לא חלפה שנה מלאה מיום סיום עבודה ? אנו רואים לפנינו דוגמא בה לא חלפה שנה מלאה מיום סיום עבודה ועדיין דחה פקיד השומה את בקשתו של העובד הפורש לפריסה למקסימום שנות הפריסה החל משנת הפרישה.
באופן דומה, ניתן להעלות דוגמא של עובד פורש שסיים לעבוד ביום 1 בינואר בשנה מסויימת ופנה בבקשה לפריסה ביום 31 בדצמבר באותה השנה, לכאורה חלפה שנה מלאה ואולם ברור שאין עילה לפקיד השומה לדחות בקשתו המוגשת ביום 31 בדצמבר באותה השנה. אפשר לחשוב על דוגמאות נוספות, מקרים בהם הבקשה לפריסה מוגשת במסגרת דוח שנתי המוגש למס הכנסה, ועוד...
לסיכום נקודה זו - אין לנו כל ספק, נכון לעכשיו, כל עוד לא ייקבע אחרת בדרך של חקיקה והעניין יישאר עניין של פרשנות ומבחן סבירות, כי ניתן לתקוף החלטה זו של פקיד השומה בנקל, במיוחד במקרים בהם השיהוי שחל בפניית העובד הפורש לפקיד השומה - חל בנסיבות שלא היו תלויות בו.
עדכון 28/09/2023 -
במסגרת מכתב הנחיות של רשות המסים למעסיקים ולשכות השירות מיום 28/09/2023 בנושא מערכת מקוונת לדיווח על עזיבת מקום עבודה (פרישה ממקום עבודה) -
בסעיף 1 (ו) במכתב זה מציינת רשות המסים כי מיד לאחר שתופעל המערכת המקוונת לדיווח על עזיבת מקום עבודה (בשלבים כמובן, מדובר בתהליך ארוך ומורכב לעניות דעתנו) - "במקרים בהם העובד לא יודיע על בחירתו בחלוף 3 חודשים מדיווח המעסיק, והמערכת תזהה כי העובד עומד בתנאים להחלת ייעוד לקצבה כברירת מחדל, בהתאם להוראות פקודת מס הכנסה, המערכת תייעד לקצבה את כספי הפיצויים ויונפקו האישורים המתאימים".
כלומר אפשר לומר כי לראשונה, לפי מיטב ידיעתנו, רשות המסים נוקבת בפרק זמן מוגדר (3 חודשים מדיווח המעסיק לרשות המסים) כמענה לשאלה ששאלנו את עצמנו זמן רב, מהו פרק הזמן העומד לרשות העובד המסיים לעבוד במקום עבודה בטרם יוחל עליו באופן "אוטומטי" הסדר מס של רצף קצבה כברירת מחדל, במקרים העונים לכל התנאים להסדר מס זה, על כל ההשלכות של הסדר מס "אוטומטי" זה. נוסיף ונדגיש פעם נוספת כי לעניות דעתנו כל עוד לא ייקבע אחרת בדרך של חקיקה והעניין יישאר במסגרת חוזרים מקצועיים של מס הכנסה, ניתן לתקוף מדיניות זו של רשות המסים, במיוחד במקרים בהם השיהוי שחל בפניית העובד הפורש לפקיד השומה - חל בנסיבות שלא היו תלויות בו (מה מעמדם של החוזרים המקצועיים של רשות המסים והאם יש להם תוקף משפטי מחייב ?).
עדכון ינואר 2024 - עדכון ראשון
בינואר 2024 רשות המסים בישראל השיקה מערכת דיווח חדשה למעסיקים ("טופס 161 דיגיטלי") המאפשרת למעסיק או למייצג של המעסיק לדווח באופן מקוון על כל מקרה של סיום עבודה של עובד. ואולם, נכון לינואר 2024 המענה שהמערכת נותנת לעובד הוא מוגבל. נכון לינואר 2024, הדיווח המקוון הוא דיווח רשות ולא דיווח חובה !במקרה בו בחר המעסיק לבצע את הדיווח באופן מקוון, במקרים בהם העובד לא יודיע על בחירתו בתוך שלושה חודשים מדיווח המעסיק, והמערכת תזהה כי העובד עומד בתנאים להחלת ייעוד לקצבה כברירת מחדל בהתאם להוראות פקודת מס הכנסה, בחלוף מועד הבחירה המערכת תייעד לקצבה את כספי הפיצויים ויונפקו האישורים המתאימים ! (הוראות סעיף 1.ו.למכתב הנחיות של רשות המסים לפקידי השומה, המעסיקים, לשכות שירות, בתי תוכנה והמייצגים מיום 31/12/2023).
עדכון ינואר 2024 - עדכון שני
במסגרת מכתב תגובה אשר נתקבל בתודה ביום 11/01/2024 מהגברת רו"ח רונית כהן – מנהלת מחלקת קופות גמל ומיסוי יחידים - רשות המסים בישראל - אופן היישום של הוראות סעיף 9א(ג)(1)(ב) לפקודת מס הכנסה וזאת בהמשך לפנייתנו בנושא זה לרו"ח רונית כהן – מנהלת מחלקת קופות גמל - רשות המסים בישראל ולמנהלים ולמנהלות בכירים/בכירות ברשות המסים בישראל - מיום 14/11/2022 - רשות המסים אינה מיישמת את הוראות הפקודה כלשונן ואינה נוהגת בצורה אחידה ועקבית בכל המקרים בהם נישומים פונים אליה בבקשה לבצע "קיבוע זכויות" - אופן היישום של הוראות סעיף 9א(ג)(1) לפקודת מס הכנסה - (אופן ההצמדה), רשות המסים, בין היתר, מתייחסת גם לנושא אותו הגדירה "התחשבנות מאוחרת" -
סעיף 7 במכתב -
"בהקשר זה יצוין, כי רשות המיסים נוהגת במדיניות מקילה בה העובד רשאי לגבש בחירותיו במהלך שנת
הפרישה וגם בשנה העוקבת לפרישה ואלו יראו בבחינת "התחשבנות מאוחרת" על הסכומים שהועמדו לרשות
העובד בקופת הגמל. ומכאן שעומדת בפני העובד האפשרות למשוך גם חלק מהמענק בפטור ממס ולגבי חלק
מהסכומים לבקש רצף קצבה במסגרת התחשבנות מאוחרת זו (להלן: "התחשבנות מאוחרת").
כלומר, על אף האמור עד כה במאמר זה, במכתב זה רשות המסים "מצהירה" לראשונה על עמדתה ומדיניותה באשר למענה על השאלה כמה זמן עומד לרשות העובד הפורש (מבחינתה) לפנות לפקיד השומה ולהודיע אחרת ? היכן קבוע פרק הזמן ? וזה בהחלט לא כאמור מעלה: "3 חודשים מדיווח המעסיק לרשות המסים...".
הערה: מבחינתנו אין זו "מדיניות מקילה" אלא הבנה פשוטה מצד רשות המסים שהיא אינה יכולה לנהוג באופן אחר במסגרת החוק, וזאת בהתאם לניתוח שלנו מעלה במאמר זה....
ראה כל התייחסותנו לנושא זה (פרק הזמן) בפסקאות הקודמות על מנת שלא לחזור על הדברים.
עדכון אוגוסט 2024
אנו ממליצים לקרוא עדכון נוסף בנושא: מתי התחשבנות מס תיחשב להתחשבנות "רגילה" ומתי היא תיחשב ל"התחשבנות מאוחרת" ומה ההבדל ביניהן - מענקים פטורים - מהו היום שבו הם התקבלו ?
שאלה 2 -
הוראות סעיף 9(7א)(ז1) לפקודת מס הכנסה - "... יראו עובד שפרש והסכומים העומדים לזכותו במרכיב הפיצויים בכל קופות הגמל לקצבה בשל עבודתו אצל אותו מעביד... כאילו הודיע למנהל, בעת פרישתו, על רצונו להמשיך ולהשאירם למטרת תשלום קצבה, אלא אם כן הודיע למנהל אחרת".
עם כל הכבוד לקביעת פקיד השומה ונניח שלצורך הדיון אנו מקבלים אותה בהתייחס לכספי הפיצויים מסוג קצבה שנצברו בקופות לקצבה (קוד 6), הרי שאין לפקיד השומה עילה לדחות את בקשת העובד הפורש לפריסה למקסימום שנות הפריסה החל משנת הפרישה של יתר כספי הפיצויים ומענקי הפרישה החייבים במס שאינם כספי פיצויים מסוג קצבה לגביהם ההסדר לרצף קצבה אוטומטי אינו רלבנטי בכלל (מענק שנים עודפות, מענק פרישה במזומן מהמעסיק, כספי פיצויים מסוג הון ועוד...).
בהקשר זה כבר כעת נדגיש כי בשיחתנו עם גורמים בכירים ברשות המסים אליהם פנינו בנושא הנדון, הגענו להסכמה ברורה מאליה באופן עקרוני, כי במקרה כגון זה יהא על פקיד השומה לאשר לעובד הפורש 2 פריסות שונות לשתי תקופות שונות !
האחת בהתייחס לכספי הפיצויים מסוג קצבה לגביהם הוא רואה בבקשה להתחשבנות מס כחרטה מרצף קצבה והשניה בהתייחס לכספי הפיצויים האחרים ומענקי הפרישה האחרים !
דהיינו, הגענו להבנה ולהסכמה כי תשובת פקיד השומה שבדוגמא - שגויה !
שאלה 3 -
הוראות סעיף 9(7א)(ז1) לפקודת מס הכנסה - "לעניין פסקת משנה (ז), יראו עובד שפרש והסכומים העומדים לזכותו במרכיב הפיצויים בכל קופות הגמל לקצבה בשל עבודתו אצל אותו מעביד אינם עולים על 405,900 ש"ח (נכון לשנת 2024) או על תקרת הפיצויים כהגדרתה בסעיף 3(ה3)(2) לכל שנת עבודה - לפי הגבוה, כאילו הודיע למנהל, בעת פרישתו, על רצונו להמשיך ולהשאירם למטרת תשלום קצבה, אלא אם כן הודיע למנהל אחרת.
תקרת הפיצויים כהגדרתה בסעיף 3(ה3)(2) - משכורת העובד ביום ההפקדה (המשכורת המבוטחת) או 41,500 ש"ח (נכון לשנת 2024), לפי הנמוך.
מה הדין לגבי עובד פורש שאינו עומד בכל התנאים להחלת רצף קצבה אוטומטי לפי כל המבחנים ולפי כל ההגדרות והתקרות ? לגביו לא תחול "הסנקציה" ? במקרה שלו לא יראו בפנייתו המאוחרת כחרטה מרצף קצבה ?
בהערת אגב נוסיף כי אנו בספק אם פקיד השומה שבדוגמא בחן את העמידה של העובד הפורש בתנאים לרצף הקצבה האוטומטי לפני שדחה את בקשתו של העובד הפורש.
שאלה 4 -
באופן מעשי, בדוגמא שלפנינו, שאלנו בתום לב (שאלה רטורית) בכירים ברשות המסים, מה תהא התשובה של פקיד השומה, במידה ונעדכן את הטפסים שהוגשו לפקיד השומה, לרבות טופס 161א והבקשה לפריסה, כך שבהתייחס לכספי הפיצויים מסוג קצבה שנצברו בקופות לקצבה (קוד 6) יבקש הפורש את הפטור המגיע לו על כספי פיצויים ומענקי פרישה עד לתקרה (במקום על כספי הפיצויים מסוג הון או מענק שנים העודפות או מענק הפרישה שגם היו בטופס 161א) כך שבפועל בקשת הפריסה לא תתייחס בכלל לכספי הפיצויים מסוג קצבה שנצברו בקופות לקצבה - האם עדיין תהא עילה לפקיד השומה לדחות את הבקשה לפריסה למקסימום שנות הפריסה החל משנת הפרישה ?
(שאלנו זאת מאחר ובמקרה ספציפי זה היתה גמישות לבחור אחרת בטפסים, היו עוד תשלומים והיתה תקרת פטור מספיק גדולה)
כמובן שמדובר בשאלה רטורית ועם כל הכבוד לקביעת פקיד השומה בדוגמא זו, יכולנו לתקוף קביעתו זו, במקרה ספיצפי זה בנקל.
דחיית בקשה למשיכה של כספי פיצויים פטורים ממס עד לתקרה בלבד תוך השארת יתר כספי הפיצויים החייבים במס בקופה לקצבה תחת הסדר מס של רצף קצבה - 06/2022
1. במהלך חודש 06/2022 נתקלנו בדוגמא אחרת של פורש אחר, אשר סיים לעבוד במקום עבודתו במהלך שנת 2017 ורק בחודש 06/2022 פנה לפקיד השומה לצורך ביצוע התחשבנות מס, כאשר הוא מצויד בכל הטפסים והמסמכים הנדרשים (טופס 161, טופס 161א, אישורי יתרה של הקופות..).
2. בקשת הפורש היתה לבצע משיכה חלקית של כספי פיצויים שנצברו בקופות לקצבה, דהיינו למשוך מהקופות לקצבה את כספי הפיצויים הפטורים ממס בלבד, עד לתקרת הפטור על כספי פיצויים ואת יתר כספי הפיצויים החייבים במס להשאיר בקופות לקצבה, למטרת תשלום פנסיה חודשית בעתיד, תחת הסדר מס של רצף קצבה.
3. פקיד השומה דחה את בקשתו של הפורש מאחר ולטענתו מדובר בפעולה של "חרטה מרצף קצבה". נסביר.
"מובהר בזאת, כי אירוע של חרטה מרצף קצבה מחייב ביצוע התחשבנות עם פקיד השומה לצורך חישוב המס לתשלום, בגין כל כספי הפיצויים העומדים לרשות העובד אשר הופקדו על ידי אותו מעביד"
(הערה של אתר פרישה: זו הדגשה וחזרה על הוראות סעיף 9(7א)(ז) לפקודת מס הכנסה לפיהן: "....חזר בו כאמור, יראו את כל הסכום – בכפוף לפסקה (17) – כולל ריבית, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים עליו, כמענק פרישה...").
5. במילים פשוטות מאחר ולטענת פקיד השומה, במקרה זה חל רצף קצבה אוטומטי (סיום עבודה לאחר 01/2017), הרי שכעת מדובר בחרטה מרצף קצבה ומאחר ומדובר בחרטה מרצף קצבה, אין אפשרות ל"חרטה חלקית" מרצף קצבה וככל שהפורש מעוניין לבצע משיכה במזומן של כספי פיצויים מהקופות לקצבה הוא רשאי לעשות זאת ואולם ייאלץ לבצע "התחשבנות מס מלאה", דהיינו ככל שהוא מעוניין בכך, הוא יקבל את הפטור ממס המגיע לו על כספי הפיצויים עד לתקרת הפטור ואולם יידרש לשלם מס על החלק החייב במס.
6. איך פקיד השומה יכול לדחות בקשתו ולדרוש ממנו לבצע התחשבנות מס מלאה ? כמוזכר מעלה, אלו הן הוראות סעיף 9(7א)(ז) לפקודת מס הכנסה.
7. האם יש דרך "לתקוף" זאת ? לעניין דרישת פקיד השומה להתחשבנות מס מלאה בעת חרטה מרצף קצבה הרי שכל עוד לא יחול שינוי חקיקה אלו הן הוראות הפקודה. לעניין תחולתו של רצף הקצבה האוטומטי נחזור על השאלה העולה במקרים אלו:
כמה זמן עומד לרשות העובד הפורש לפנות לפקיד השומה ולהודיע שהוא לא מעוניין ברצף קצבה "אוטומטי" ? היכן קבוע פרק הזמן ?
לעניות דעתנו, אם יש פתח "לתקוף" את מדיניות רשות המסים בנושא זה, לפחות בחלק מהמקרים, זהו הפתח. למיטב הבנתנו וידיעתנו, בפקודת מס הכנסה לא מצוין תוך כמה זמן על העובד הפורש לפנות לפקיד השומה ולהודיע זאת (ומה קורה אם הוא לא פנה בגלל נסיבות שאינן תלויות בו).
בהקשר זה על מנת שלא לחזור על הדברים נשוב ונפנה לאמור מעלה בדיון במאמר זה העוסק בשאלה: מהו פרק הזמן העומד לרשות העובד המסיים לעבוד במקום עבודה בטרם יוחל עליו באופן "אוטומטי" הסדר מס של רצף קצבה כברירת מחדל, במקרים העונים לכל התנאים להסדר מס זה, על כל ההשלכות של הסדר מס "אוטומטי" זה ? (ראו מעלה עדכונים שוטפים והתייחסות מפורטת).
המלצות לסיכום -
על מנת להימנע מויכוחים מיותרים עם פקיד השומה ונזקים אפשריים - עובד אשר עומד בקריטריונים שנקבעו לרצף קצבה אוטומטי אך אינו מעוניין ברצף קצבה על כל כספי הפיצויים מסוג קצבה שנצברו בקופות לקצבה – אין אנו ממליצים לו לדחות את הפניה לפקיד השומה ביום אחד !
ככל שבנסיבות שאינן תלויות בעובד הפורש, הוא נאלץ להתעכב בפנייתו לפקיד השומה לבצע התחשבנות מס על כספי הפיצויים ומענקי הפרישה - לכל הפחות שיגיש לפקיד השומה מכתב קצר ופשוט בו הוא "מודיע למנהל אחרת..." - כלומר מבקש שלא להחיל עליו את הסדר רצף הקצבה האוטומטי ומבקש ארכה לטיפול בסיום עבודתו.
לאור כל האמור מעלה, נוסיף כי גם כאשר פקיד השומה דוחה בקשה לפריסה למקסימום שנות הפריסה החל משנת הפרישה בטענה שחל שיהוי בהגשת הבקשה לפריסה מאחר ולדעתו מדובר בפועל בחרטה מרצף קצבה אוטומטי - לעניות דעתנו אין זה בהכרח סוף פסוק וייתכן וניתן לתקוף את החלטת פקיד השומה, כפי שפירטנו בהרחבה במאמר זה.
בהצלחה
מאמר זה מובא כאן לידע כללי בלבד והוא אינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ. שום אינפורמציה המופיעה במאמר אינה מהווה המלצה לביצוע או אי ביצוע מהלך כלשהו. מחובתך להתייעץ לפני כל פעולה. מסמך זה מנוסח בלשון זכר אך פונה לנשים ולגברים כאחד. המידע מוצג להמחשה בלבד. חבות המס הסופית בכל מקרה תיקבע אך ורק על ידי רשויות המס על פי הקבוע בפקודת מס הכנסה. |
תקרה לרצף קצבה "אוטומטי" (רצף קצבה "ברירת מחדל") - תקרה לשנת המס 2017 ואילך
|
|
|
|
|
|