|
|
פריסת הפרשי קצבת אובדן כושר עבודה ופריסת היוון קצבת אובדן כושר עבודה
|
 |
סעיף 8(ג) לפקודת מס הכנסה
|
|
|
|
|
מיסוי תשלומים המתקבלים בגין פוליסות ביטוח מפני אובדן כושר עבודה - בעקבות תיקון 190 לפקודה - חוזר מס הכנסה מס' 03/2015 - מיום 08/09/2015 + הוראות סעיף 4.8 לחוזר מס הכנסה מס' 2/2022 - סעיף 8(ג) לפקודה – פריסת הכנסה – מיום 02/06/2022 - המחליפות את הוראות סעיף 4.3 לחוזר מס הכנסה מס' 03/2015 !
|
פסק דין של בית המשפט המחוזי בנושא: פריסה של היוון קצבת אובדן כושר עבודה (ע"מ 59612-02-15 - פלוני נגד פקיד שומה גוש דן מיום 18/06/2017) |
| אופן חלוקת הסכום החד פעמי המתקבל כפיצוי בגין אי תשלום קצבת אובדן כושר עבודה - בין הפרשי הקצבה בגין השנים שקדמו לשנה התקבל הסכום החד פעמי לבין השנה השוטפת לבין הקצבאות העתידיות בגין התקופה שלאחר תום השנה בה התקבל הסכום החד פעמי - ייקבע לפי כל הכללים המפורטים בסעיף 3 לחוזר |
סכום המשולם בגין תקופת העבר: הפרשי קצבת אובדן כושר עבודה בגין השנים שקדמו לשנה בה התקבל הסכום החד פעמי, ימוסו במועד קבלתו, כאשר אם היה המבוטח זכאי לפטור לפי סעיף 9א לפקודה בגין תשלומי הקצבה שהיה זכאי לקבל בעבר, יהא אותו חלק מהפרשי הקצבה פטור אף הוא (בפרקטיקה וליתר דיוק - במסגרת בקשה לפריסה אחורה לשנים קודמות, ניתן לדרוש את הפטור המגיע עד לתקרה בכל אחד מאותם החודשים באותן השנים). |
ניתן לפרוס את ההכנסה מהפרשי קצבת אובדן כושר העבודה לאחור לשנים הרלבנטיות. ליתר דיוק לייחס את הפרשי הקצבה לאותם החודשים בגינם הם שולמו, כלומר אין מדובר בפריסה ליניארית (שווה) על פני שנות הפריסה אלא מדובר בייחוס ספציפי של הפרשי קצבת אובדן כושר העבודה לתקופות בגינן הם שולמו. "אך לא יותר משש שנות מס המסתיימות בשנה שבה נתקבלו" - ניתן לייחס את הפרשי הקצבה לאותם החודשים בגינם הם שולמו לכל היותר עד 6 שנים אחורה (כולל השנה בה הם נתקבלו). כלומר הפרשי קצבת אובדן כושר העבודה ששולמו בגין חודשי התשלום מעבר ל- 6 שנים אחורה (כולל השנה בה הם נתקבלו) - לא ניתן לייחס אותם לשנות מס קודמות, הם ימוסו על "בסיס מזומן" בשנת קבלתם (ללא אפשרות לפריסה).
|
|
"...קביעת בית המשפט באשר לתכליתו של סעיף 8(ג)(3) לפקודה והיות הפריסה לפיו "מהותית", מצדיקה פריסת "הכנסה מיגיעה אישית" לתקופה שונה מזו הקבועה בסעיף לרבות לשנים הבאות במקרים מתאימים כמו המקרה כאן".
"טענת המשיב, לפיה המנהל קבע כללים לפריסה לשנים הבאות בחוזר מס 5/78 ו- 3/2015 וכללים אלה מחייבים גם במקרה כאן, אינה מקובלת עליי..."
"תכליתו של סעיף 8(ג)(3) לפקודה, להשוות את מצבם של מקבלי הכנסה מיגיעה אישית בסכום אחד למצבם של נישומים שהיו מקבלים את הסכום האמור בפריסה על פני מספר שנים. מילא בהתחשב בנסיבות העניין כאן היה מקום להשוות בין המערער אשר קיבל את דמי הביטוח המהווים "הכנסה מיגיעה אישית" בסכום אחד לבין נישום אחר שהיה מקבל את דמי הביטוח בתשלומים חודשיים פרוסים על פני 20 שנים, כפי שנקבע והוסכם בהסדר הדיוני, ולא לפרוס את ההכנסה על פני שש שנים, המהווה תקופה שרירותית ומנותקת מנסיבות העניין". |
סכום המשולם בגין קצבאות השנה השוטפת בה מתקבל התשלום ימוסה כחלק מהכנסתו של הנישום בשנת קבלת הסכום כהכנסה מקצבה. כאשר אם הנישום זכאי לפטור לפי 9א לפקודה בגין תשלומי הקצבה, יהא אותו חלק של השנה השוטפת פטור אף הוא (בפרקטיקה וליתר דיוק - במסגרת תיאום מס, ניתן לדרוש את הפטור המגיע עד לתקרה בכל אחד מאותם החודשים בשנה השוטפת)
|
ללא אפשרות פריסה |
|
| סכום המתקבל בגין היוון קצבאות עתידיות שאמורות היו להשתלם בגין תקופות שלאחר תום השנה בה מתקבל הסכום החד פעמי ועד לתום תקופת הביטוח - ימוסה בעת קבלתו, כאשר היוון חלק הקצבה הזכאי לפטור לפי סעיף 9א לפקודה יהא אף הוא פטור. |
המבוטח יכול לפרוס אחורה את הסכום שהתקבל בגין
ההיוון החייב במס של קצבת אובדן כושר העבודה בחלקים שנתיים שווים בתקופה שבה נוצרה
הזכות לקצבה (התקופה שבה נוצרה הזכות לקצבה = החל ממועד הפגיעה) אך לא יותר
משש שנות מס המסתיימות בשנה שבה נתקבלו סכומי היוון הקצבה - כלומר פריסה
לאחור לתקופה של עד שש שנים לכל היותר. כמו כן, ניתן לבצע פריסה קדימה של היוון קצבאות אובדן כושר עבודה, לפי הכללים הבאים > |
במקרה בו הסכום המהוון שולם לנישום מכוח פסיקה חלוטה של ערכאה שיפוטית (פסיקה שאינה מהווה הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין) ובפסק הדין מצויה קביעה שיפוטית לעניין התקופה שבשלה משולם הסכום המהוון, תשמש קביעה זו לצורך קביעת מספר שנות הפריסה על ידי פקיד השומה לעניין הפריסה ובלבד שמספר השנים לצורך הפריסה לא יעלה על יותר משש שנות מס. (חלופה מס' 1 להוראות סעיף 4.8.3 לחוזר מס הכנסה מס' 2/2022 - סעיף 8(ג) לפקודה – פריסת הכנסה – מיום 02/06/2022). (הערה של אתר פרישה: הכלל לפיו: מספר שנות הפריסה קדימה יהיה לפי מפתח של שנת פריסה אחת בגין כל ארבע שנות היוון (בהתייחס להיוון קצבת אובדן כושר עבודה) בוטל במסגרת חוזר מ"ה 2/2022).
|
ייתכנו מקרים בהם סכום ההיוון מתקבל במסגרת הסכם פשרה, שקיבל תוקף של פסק דין. הסכם הפשרה נועד לסיים את כלל המחלוקות בין המבוטח לבין חברת הביטוח ואין לראות בהכרח בהסכם כאמור כהכרעה שיפוטית, הן לעניין סיווגו הנכון של התשלום והן לעניין התקופה שבגינה שולם. במקרים אלו, פקיד השומה יקבע את מספר שנות הפריסה אליהן מתייחס הסכום המהוון (מקסימום שש שנים), באופן הבא: חלוקה של הסכום המהוון שהתקבל בידי הנישום (A) במכפלת סכום השכר המבוטח - כשהוא צמוד למדד ליום תשלום הסכום המהוון (B), בשיעור הביטוח (C) ובשיעור הפגיעה (D) (שיעור אובדן ההשתכרות), כפי שנתונים אלה מוצגים בפוליסת הביטוח שמכוחה שולם לנישום הסכום המהוון וכן בהסתמך על נתונים אובייקטיבים נוספים. מספר שנות הפריסה = A/(B*C*D) . (חלופה מס' 2 להוראות סעיף 4.8.3 לחוזר מ"ה מס' 2/2022 - סעיף 8(ג) לפקודה – פריסת הכנסה – מיום 02/06/2022). (הערה של אתר פרישה: הכלל לפיו: מספר שנות הפריסה קדימה יהיה לפי מפתח של שנת פריסה אחת בגין כל ארבע שנות היוון (בהתייחס להיוון קצבת אובדן כושר עבודה) בוטל במסגרת חוזר מ"ה 2/2022).
במקרים בהם מתקבל תשלום או פיצוי במסגרת הסכם פשרה, אפילו כזה שקיבל תוקף של פסק דין, האם הסכם הפשרה בהכרח קובע את סיווג ההכנסה לצורך החיוב במס ?
|
הוראות סעיף 4.8.4 לחוזר מ"ה מס' 2/2022 - ככלל, שנת הפריסה הראשונה תהיה השנה בה התקבל הסכום המהוון. אולם, אם הסכום המהוון התקבל במהלך הרבעון האחרון של שנת המס ובהתאם לבקשת הנישום, ניתן לקבוע את השנה העוקבת לקבלת הסכום המהוון, כשנה ראשונה לפריסת סכום היוון וזאת מבלי לפגוע במספר שנות הפריסה להן הנישום זכאי.
|
חלופת הפריסה לפי סעיף 4.3.4 לחוזר מס הכנסה מס' 03/2015 - שילוב של פריסה - חלק אחורה וחלק קדימה, בטלה, אינה קיימת בחוזר מ"ה 2/2022.
|
הוראות סעיף 4.8.5 לחוזר מ"ה מס' 2/2022 - כמו כן ולבקשת הנישום, ניתן יהיה לפרוס את הסכום המהוון לשנים הבאות, כך ששנת הפריסה הראשונה תהיה זו העוקבת לשנה שבה התקבל הסכום המהוון, ובלבד שסך שנות הפריסה, לרבות השנה שבה התקבל הסכום המהוון, לא יעלה על מספר שנות הפריסה שהנישום היה זכאי להן בהתאם לסעיף 4.8.3 לחוזר זה. כלומר, נישום יוכל לבקש לדחות את שנת הפריסה הראשונה אך במקביל, תופחת לו שנה אחת משנות הפריסה להן הוא זכאי.
|
יובהר, כי מי שקיבל סכום חד פעמי בגין אובדן כושר עבודה המתייחס גם לקצבאות בגין העבר וגם לקצבאות עתידיות יוכל לבצע פריסה לשני הסכומים בהתאם לאמור בחוזרים אלו, ללא תלות ביניהם, כלומר תיתכן פריסה של עד 6 שנים לאחור בגין הפרשי הקצבה לפי סעיף 8(ג)(1) לפקודה ובנוסף עד 6 שנים נוספות קדימה בגין היוון הקצבה לפי סעיף 8(ג)(3) לפקודה ובסך הכל 11 שנים (השנה שבה חל מועד התשלום נכללת בפריסה קדימה בהיוון קצבה ובפריסה לאחור בהפרשי קצבה) היה התשלום ברבעון האחרון של השנה תהא הפריסה ל- 12 שנים לכל היותר.
|
| מה מעמדם של החוזרים המקצועיים של רשות המסים והאם יש להם תוקף משפטי מחייב ? |
האם פסק דין של בית המשפט המחוזי מחייב את מס הכנסה ? |
| איך יש לפרש את דיני המס ? |
אין מדובר בחוות דעת משפטית. מאמר זה מובא כאן לידע כללי בלבד והוא אינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ משפטי או כל ייעוץ אחר. שום אינפורמציה המופיעה במאמר אינה מהווה המלצה לביצוע או אי ביצוע מהלך כלשהו. מחובתך להתייעץ לפני כל פעולה. מסמך זה מנוסח בלשון זכר אך פונה לנשים ולגברים כאחד. המידע מוצג להמחשה בלבד, חבות המס הסופית בכל מקרה תיקבע אך ורק על ידי רשויות המס על פי הקבוע בפקודת מס הכנסה, בתקנות ובחוזרים המקצועיים.
|
|
מיסוי תשלומים המתקבלים בגין פוליסות ביטוח מפני אובדן כושר עבודה - בעקבות תיקון 190 לפקודה - חוזר מס הכנסה מס' 03/2015 - מיום 08/09/2015 + הוראות סעיף 4.8 לחוזר מס הכנסה מס' 2/2022 - סעיף 8(ג) לפקודה – פריסת הכנסה – מיום 02/06/2022 - המחליפות את הוראות סעיף 4.3 לחוזר מס הכנסה מס' 03/2015 !
|
פסק דין של בית המשפט המחוזי בנושא: פריסה של היוון קצבת אובדן כושר עבודה (ע"מ 59612-02-15 - פלוני נגד פקיד שומה גוש דן מיום 18/06/2017) |
| אופן חלוקת הסכום החד פעמי המתקבל כפיצוי בגין אי תשלום קצבת אובדן כושר עבודה - בין הפרשי הקצבה בגין השנים שקדמו לשנה התקבל הסכום החד פעמי לבין השנה השוטפת לבין הקצבאות העתידיות בגין התקופה שלאחר תום השנה בה התקבל הסכום החד פעמי - ייקבע לפי כל הכללים המפורטים בסעיף 3 לחוזר |
סכום המשולם בגין תקופת העבר: הפרשי קצבת אובדן כושר עבודה בגין השנים שקדמו לשנה בה התקבל הסכום החד פעמי, ימוסו במועד קבלתו, כאשר אם היה המבוטח זכאי לפטור לפי סעיף 9א לפקודה בגין תשלומי הקצבה שהיה זכאי לקבל בעבר, יהא אותו חלק מהפרשי הקצבה פטור אף הוא (בפרקטיקה וליתר דיוק - במסגרת בקשה לפריסה אחורה לשנים קודמות, ניתן לדרוש את הפטור המגיע עד לתקרה בכל אחד מאותם החודשים באותן השנים). |
ניתן לפרוס את ההכנסה מהפרשי קצבת אובדן כושר העבודה לאחור לשנים הרלבנטיות. ליתר דיוק לייחס את הפרשי הקצבה לאותם החודשים בגינם הם שולמו, כלומר אין מדובר בפריסה ליניארית (שווה) על פני שנות הפריסה אלא מדובר בייחוס ספציפי של הפרשי קצבת אובדן כושר העבודה לתקופות בגינן הם שולמו. "אך לא יותר משש שנות מס המסתיימות בשנה שבה נתקבלו" - ניתן לייחס את הפרשי הקצבה לאותם החודשים בגינם הם שולמו לכל היותר עד 6 שנים אחורה (כולל השנה בה הם נתקבלו). כלומר הפרשי קצבת אובדן כושר העבודה ששולמו בגין חודשי התשלום מעבר ל- 6 שנים אחורה (כולל השנה בה הם נתקבלו) - לא ניתן לייחס אותם לשנות מס קודמות, הם ימוסו על "בסיס מזומן" בשנת קבלתם (ללא אפשרות לפריסה).
|
|
"...קביעת בית המשפט באשר לתכליתו של סעיף 8(ג)(3) לפקודה והיות הפריסה לפיו "מהותית", מצדיקה פריסת "הכנסה מיגיעה אישית" לתקופה שונה מזו הקבועה בסעיף לרבות לשנים הבאות במקרים מתאימים כמו המקרה כאן".
"טענת המשיב, לפיה המנהל קבע כללים לפריסה לשנים הבאות בחוזר מס 5/78 ו- 3/2015 וכללים אלה מחייבים גם במקרה כאן, אינה מקובלת עליי..."
"תכליתו של סעיף 8(ג)(3) לפקודה, להשוות את מצבם של מקבלי הכנסה מיגיעה אישית בסכום אחד למצבם של נישומים שהיו מקבלים את הסכום האמור בפריסה על פני מספר שנים. מילא בהתחשב בנסיבות העניין כאן היה מקום להשוות בין המערער אשר קיבל את דמי הביטוח המהווים "הכנסה מיגיעה אישית" בסכום אחד לבין נישום אחר שהיה מקבל את דמי הביטוח בתשלומים חודשיים פרוסים על פני 20 שנים, כפי שנקבע והוסכם בהסדר הדיוני, ולא לפרוס את ההכנסה על פני שש שנים, המהווה תקופה שרירותית ומנותקת מנסיבות העניין". |
סכום המשולם בגין קצבאות השנה השוטפת בה מתקבל התשלום ימוסה כחלק מהכנסתו של הנישום בשנת קבלת הסכום כהכנסה מקצבה. כאשר אם הנישום זכאי לפטור לפי 9א לפקודה בגין תשלומי הקצבה, יהא אותו חלק של השנה השוטפת פטור אף הוא (בפרקטיקה וליתר דיוק - במסגרת תיאום מס, ניתן לדרוש את הפטור המגיע עד לתקרה בכל אחד מאותם החודשים בשנה השוטפת)
|
ללא אפשרות פריסה |
|
| סכום המתקבל בגין היוון קצבאות עתידיות שאמורות היו להשתלם בגין תקופות שלאחר תום השנה בה מתקבל הסכום החד פעמי ועד לתום תקופת הביטוח - ימוסה בעת קבלתו, כאשר היוון חלק הקצבה הזכאי לפטור לפי סעיף 9א לפקודה יהא אף הוא פטור. |
המבוטח יכול לפרוס אחורה את הסכום שהתקבל בגין
ההיוון החייב במס של קצבת אובדן כושר העבודה בחלקים שנתיים שווים בתקופה שבה נוצרה
הזכות לקצבה (התקופה שבה נוצרה הזכות לקצבה = החל ממועד הפגיעה) אך לא יותר
משש שנות מס המסתיימות בשנה שבה נתקבלו סכומי היוון הקצבה - כלומר פריסה
לאחור לתקופה של עד שש שנים לכל היותר. כמו כן, ניתן לבצע פריסה קדימה של היוון קצבאות אובדן כושר עבודה, לפי הכללים הבאים > |
במקרה בו הסכום המהוון שולם לנישום מכוח פסיקה חלוטה של ערכאה שיפוטית (פסיקה שאינה מהווה הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין) ובפסק הדין מצויה קביעה שיפוטית לעניין התקופה שבשלה משולם הסכום המהוון, תשמש קביעה זו לצורך קביעת מספר שנות הפריסה על ידי פקיד השומה לעניין הפריסה ובלבד שמספר השנים לצורך הפריסה לא יעלה על יותר משש שנות מס. (חלופה מס' 1 להוראות סעיף 4.8.3 לחוזר מס הכנסה מס' 2/2022 - סעיף 8(ג) לפקודה – פריסת הכנסה – מיום 02/06/2022). (הערה של אתר פרישה: הכלל לפיו: מספר שנות הפריסה קדימה יהיה לפי מפתח של שנת פריסה אחת בגין כל ארבע שנות היוון (בהתייחס להיוון קצבת אובדן כושר עבודה) בוטל במסגרת חוזר מ"ה 2/2022).
|
ייתכנו מקרים בהם סכום ההיוון מתקבל במסגרת הסכם פשרה, שקיבל תוקף של פסק דין. הסכם הפשרה נועד לסיים את כלל המחלוקות בין המבוטח לבין חברת הביטוח ואין לראות בהכרח בהסכם כאמור כהכרעה שיפוטית, הן לעניין סיווגו הנכון של התשלום והן לעניין התקופה שבגינה שולם. במקרים אלו, פקיד השומה יקבע את מספר שנות הפריסה אליהן מתייחס הסכום המהוון (מקסימום שש שנים), באופן הבא: חלוקה של הסכום המהוון שהתקבל בידי הנישום (A) במכפלת סכום השכר המבוטח - כשהוא צמוד למדד ליום תשלום הסכום המהוון (B), בשיעור הביטוח (C) ובשיעור הפגיעה (D) (שיעור אובדן ההשתכרות), כפי שנתונים אלה מוצגים בפוליסת הביטוח שמכוחה שולם לנישום הסכום המהוון וכן בהסתמך על נתונים אובייקטיבים נוספים. מספר שנות הפריסה = A/(B*C*D) . (חלופה מס' 2 להוראות סעיף 4.8.3 לחוזר מ"ה מס' 2/2022 - סעיף 8(ג) לפקודה – פריסת הכנסה – מיום 02/06/2022). (הערה של אתר פרישה: הכלל לפיו: מספר שנות הפריסה קדימה יהיה לפי מפתח של שנת פריסה אחת בגין כל ארבע שנות היוון (בהתייחס להיוון קצבת אובדן כושר עבודה) בוטל במסגרת חוזר מ"ה 2/2022).
במקרים בהם מתקבל תשלום או פיצוי במסגרת הסכם פשרה, אפילו כזה שקיבל תוקף של פסק דין, האם הסכם הפשרה בהכרח קובע את סיווג ההכנסה לצורך החיוב במס ?
|
הוראות סעיף 4.8.4 לחוזר מ"ה מס' 2/2022 - ככלל, שנת הפריסה הראשונה תהיה השנה בה התקבל הסכום המהוון. אולם, אם הסכום המהוון התקבל במהלך הרבעון האחרון של שנת המס ובהתאם לבקשת הנישום, ניתן לקבוע את השנה העוקבת לקבלת הסכום המהוון, כשנה ראשונה לפריסת סכום היוון וזאת מבלי לפגוע במספר שנות הפריסה להן הנישום זכאי.
|
חלופת הפריסה לפי סעיף 4.3.4 לחוזר מס הכנסה מס' 03/2015 - שילוב של פריסה - חלק אחורה וחלק קדימה, בטלה, אינה קיימת בחוזר מ"ה 2/2022.
|
הוראות סעיף 4.8.5 לחוזר מ"ה מס' 2/2022 - כמו כן ולבקשת הנישום, ניתן יהיה לפרוס את הסכום המהוון לשנים הבאות, כך ששנת הפריסה הראשונה תהיה זו העוקבת לשנה שבה התקבל הסכום המהוון, ובלבד שסך שנות הפריסה, לרבות השנה שבה התקבל הסכום המהוון, לא יעלה על מספר שנות הפריסה שהנישום היה זכאי להן בהתאם לסעיף 4.8.3 לחוזר זה. כלומר, נישום יוכל לבקש לדחות את שנת הפריסה הראשונה אך במקביל, תופחת לו שנה אחת משנות הפריסה להן הוא זכאי.
|
יובהר, כי מי שקיבל סכום חד פעמי בגין אובדן כושר עבודה המתייחס גם לקצבאות בגין העבר וגם לקצבאות עתידיות יוכל לבצע פריסה לשני הסכומים בהתאם לאמור בחוזרים אלו, ללא תלות ביניהם, כלומר תיתכן פריסה של עד 6 שנים לאחור בגין הפרשי הקצבה לפי סעיף 8(ג)(1) לפקודה ובנוסף עד 6 שנים נוספות קדימה בגין היוון הקצבה לפי סעיף 8(ג)(3) לפקודה ובסך הכל 11 שנים (השנה שבה חל מועד התשלום נכללת בפריסה קדימה בהיוון קצבה ובפריסה לאחור בהפרשי קצבה) היה התשלום ברבעון האחרון של השנה תהא הפריסה ל- 12 שנים לכל היותר.
|
| מה מעמדם של החוזרים המקצועיים של רשות המסים והאם יש להם תוקף משפטי מחייב ? |
האם פסק דין של בית המשפט המחוזי מחייב את מס הכנסה ? |
| איך יש לפרש את דיני המס ? |
אין מדובר בחוות דעת משפטית. מאמר זה מובא כאן לידע כללי בלבד והוא אינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ משפטי או כל ייעוץ אחר. שום אינפורמציה המופיעה במאמר אינה מהווה המלצה לביצוע או אי ביצוע מהלך כלשהו. מחובתך להתייעץ לפני כל פעולה. מסמך זה מנוסח בלשון זכר אך פונה לנשים ולגברים כאחד. המידע מוצג להמחשה בלבד, חבות המס הסופית בכל מקרה תיקבע אך ורק על ידי רשויות המס על פי הקבוע בפקודת מס הכנסה, בתקנות ובחוזרים המקצועיים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|