דף הבית שירות מלא – בלי לצאת מהבית !
יצירת קשר
לתאום פגישה
1599-500-570
בי. פור תכנון פרישה בע''מ פרישה
 
 
אל תשלמו מס מיותר תכנון מס
 
להנות מהמקסימום תכנון כלכלי
 
סימולטור מס
מחשבונים
טפסים
סרטונים
קיבוע זכויות
פיצויי פיטורים
כתבות
מאמרים
טופס 161
עדכונים שוטפים
מצגות
פיטורים והתפטרות

במקרים בהם מתקבל תשלום או פיצוי במסגרת הסכם פשרה, אפילו כזה שקיבל תוקף של פסק דין, האם הסכם הפשרה בהכרח קובע את סיווג ההכנסה לצורך החיוב במס ?

קו הפרדה אדום

הכנסה לא חייבת במס, פטורה ממס, חייבת במס בשיעור מס שולי, חייבת בשיעור מס רווח הון, חייבת בשיעור מס מיוחד אחר ? (יש לשים לב גם לחבות בדמי ביטוח לאומי במקרים הרלבנטיים וגם לקביעת עיתוי ההכרה בהכנסה ולייחוסה לשנות המס הרלבנטיות).

לפני שנתחיל אנו מבקשים להפנות אותך לשני המאמרים הבאים באתר פרישה (לפחות...)



עמדת רשות המסים - דוגמא 1

"הייתה החלוקה לעבר ועתיד בהסכמה בין הצדדים או בהסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין, יש להתעלם מקביעת ההסכם, והחלוקה של התשלום החד פעמי תקבע על פי הוראות אלה....".


עמדת רשות המסים - דוגמא 2

"ייתכנו מקרים בהם סכום ההיוון מתקבל במסגרת הסכם פשרה, שקיבל תוקף של פסק דין. הסכם הפשרה נועד לסיים את כלל המחלוקות בין המבוטח לבין חברת הביטוח ואין לראות בהכרח בהסכם כאמור כהכרעה שיפוטית, הן לעניין סיווגו הנכון של התשלום והן לעניין התקופה שבגינה שולם"

מקור: במסגרת חלופה מס' 2 להוראות סעיף 4.8.3 לחוזר מ"ה מס' 2/2022 - סעיף 8(ג) לפקודה – פריסת הכנסה – מיום 02/06/2022.

עמדת בית המשפט - דוגמא 1

"אין בפסק דין הנותן תוקף להסכם פשרה אשר רשות המיסים אינה צד לו, כדי לשלול מהמשיב את יכולתו לבחון את המהות האמיתית של עסקת הפשרה לצרכי מס, לבחור לסווג את העסקה בשונה מהכותרת המשפטית שבחרו הצדדים לכנותה או להפעיל את סמכותו בבחינת העסקה בכלים אנטי תכנוניים אחרים".

מקור: במסגרת פסק הדין - ע"מ 1221-04 יעקב חיננזון נגד פקיד שומה למפעלים גדולים - מיום 13/01/2013

עמדת בית המשפט - דוגמא 2

"המערער מבקש שאסתפק בעובדה שבהסכם הפשרה סווג הפיצוי על ידי הצדדים כתשלום "בגין עוגמת נפש", ובכך שהסכם הפשרה קיבל תוקף של פסק דין על ידי שתי ערכאות שיפוטיות (בית משפט השלום ובית הדין לעבודה), כדי שסיווג הפיצוי יתקבל ככזה ללא כל עוררין. ייאמר מיד כי סיווג התשלום בידי הצדדים להסכם אינו מחייב את המשיב, וכמובן שאינו מחייב את בית המשפט. 

במקום אחר כתבתי כי "...אין באופן ניסוחו של הסכם הפשרה על ידי הצדדים לשנות את מהותם האמיתית של התשלומים ששולמו על פיו, והעובדה שהתשלומים כונו בשם כזה או אחר, אין בה לשנות ממהותם האמיתית. לא המערערים ולא החברה הם אלה המוסמכים לקבוע את אופן סיווגם של התשלומים לצורכי מס וסיווג זה ייעשה על ידי בית המשפט וייקבע לפי המהות האמיתית של התשלומים" (ע"מ (מחוזי ת"א) 54694-02-16 בר ניב נ' פ"ש ת"א 1, פסקה 16 (14.11.2017) (עניין בר ניב)).

למותר לציין כי הצדדים היו רשאים להגדיר, בינם לבין עצמם, כל סכום כפיצוי בגין עוגמת נפש ככל העולה על ליבם ומשיקוליהם שלהם, אולם אין לצפות כי פקיד השומה יקבל מינה וביה הסכמות אלה מבלי שהוכח בפניו כי הן מבוססות על עובדות והערכות נכונות. 

כך בכלל וכך בפרט כאשר מדובר בפיצוי שהמערער טוען לגביו שאינו חייב במס הכנסה, בין אם משום שאינו מהווה "הכנסה" ולכן אינו בר-מיסוי ובין אם משום שהוא פטור ממס לפי סעיף 9(7) לפקודת מס הכנסה. לא מן הנמנע שבבסיס הסכם הפשרה עמד הרצון לשלם למערער פיצוי מוגדל יותר, ללא תשלום מס הכנסה, ורצון זה לבש צורה של תשלום פיצוי לכאורה בגין עוגמת נפש. 

המערער מסתמך על העובדה שהסכם הפשרה קיבל תוקף של פסק דין בשתי ערכאות שיפוטיות כדי לתמוך בטענתו שסיווג התשלום כפיצוי בגין עוגמת נפש קיבל את אישורו של בית המשפט. טענה זו אין לקבל. 

בית המשפט לא קבע הכרעה שיפוטית בסיווגו הנכון של הפיצוי ולא קבע פוזיטיבית כי מהותו האמיתית של התשלום משקפת פיצוי בגין עוגמת נפש. בית המשפט גם לא נתן דעתו לעניין הכימות הראוי של מרכיב זה. לאור זאת, אין ללמוד ממתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה שנוסח על ידי הצדדים כי בתי המשפט הכריעו בשאלת סיווגו הנכון של הפיצוי ובשאלת היקפו".

יותר מכך, לא ניתן להוכיח ממצאים עובדתיים ומסקנות משפטיות באמצעות הצגת פסק דין בהליך משפטי אחר ! (למעט חריג שאינו רלבנטי לנו), נמשיך לצטט:

"למעלה מן הצורך אזכיר, כי הכלל הוא שפסק דין שניתן בהליך אחד אינו יכול להוות ראיה לאמיתות תוכנו בהליך אחר. ממצאים עובדתיים ומסקנות משפטיות שנקבעו בהליך משפטי אחד אינם קבילים בתור שכאלה בהליך משפטי אחר פרט לחריג המיוחד שבהוראת סעיף 42א לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, שאינו חל בענייננו. 

קביעות עובדתיות של שופט המבוססות על דברי עדים שראה ושמע בהליך משפטי אחד הן בגדר עדות שמיעה בכל משפט אחר ומסקנות משפטיות שקבע השופט על סמך אותן עדויות הן בגדר עדות סברה בכל משפט אחר. לא ניתן להוכיח ממצאים עובדתיים ומסקנות משפטיות באמצעות הצגת פסק הדין בהליך המשפטי האחר. 

החריג היחידי הוא לפי סעיף 42א לפקודת הראיות, הקובע זיקת גומלין בין משפט פלילי שהסתיים בהרשעה חלוטה לבין משפט אזרחי שבו המורשע או חליפו הם בעלי דין. כאמור, לחריג זה אין תחולה בענייננו. עוד אזכיר כי המשיב לא היה צד להליכים בפני בית משפט השלום ובית הדין לעבודה ולא הייתה לו ההזדמנות הנאותה להעלות את טענותיו בהקשר לסיווג הנכון של הפיצוי בהקשר של היבטי המס החלים עליו. גם במובן זה לא ניתן לומר כי החלטות בתי המשפט האמורות מחייבות את המשיב כסוף פסוק".

"על בתי המשפט מוטלת החובה לעמוד על המשמר ולא לתת יד לאישור הסדרי פשרה שעולה מהם תמונה ברורה של מלאכותיות ומראית עין שמטרתה להימנע מתשלום מס. לו כך היה נעשה, הייתה נחסכת מאתנו ההתמודדות בערעור הנוכחי עם טענת המערער כי עצם האישור שניתן על ידי בתי המשפט מלמד על סיווגו הנכון של הפיצוי לצורכי מס".

מקור: במסגרת פסק הדין: ע"מ 53681-12-16 - משה שחף נגד פקיד שומה גוש דן - מיום 05/09/2018


עמדת בית המשפט - דוגמא 3

"מכל מקום, מהראיות עולה כי ראוי להתייחס לפסק דין זה של בית הדין לעבודה, לכל היותר, כאל הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין ולא מעבר לכך, וברי כי אין בו כדי לחייב בשום דרך את המשיב, ואף לא את בית משפט זה, הנדרש לבחון את סיווגם של התשלומים על פי טיבם ומהותם ובוודאי שלא על פי הכינוי בו השתמשו הצדדים במסגרת הסכם פשרה שגיבשו, וזאת במיוחד כאשר ניכר בבירור כי כינוי זה נועד לשם הפחתת מס, כפי שהיה בעניין שחף".

"כאמור לעיל, ניכר היטב כי לפסק דינו של בית הדין לעבודה הנכבד, יש להתייחס, לכל היותר, כמי שנותן תוקף להסכמת הצדדים, וכאשר ההסכמה לחלוקת רכיבי התשלום, כך שהרכיב המשמעותי ביותר ישולם תחת הכותרת "בגין עוגמת נפש", נעשה אך ורק על מנת להפחית את המס. אמנם המדובר בפסק דין על פי סעיף 79א לחוק בתי משפט, שבו מציין בית הדין כי הוא ניתן לאחר שעיין בכתבי הטענות ובעדויות הצדדים ולאחר ששקל את טענותיהם, אך לא ניתן להתעלם מהדמיון שבין נוסח פסק הדין ובין האמור במכתב ב"כ המערער באשר לחלוקת הסכומים, תוך עמידה על כך שהסך של 419,000 ש"ח ישולם בגין עוגמת נפש דווקא................................... בהקשר זה יש גם לתת את הדעת לכך כי פסק הדין, כדרכם של פסקי דין על פי סעיף 79א לחוק בתי משפט, ניתן ללא כל הנמקה וללא ניתוח כלשהו של עובדות וממצאים, וכמובן שאף ללא כל הסבר באשר ליחס שבין סכום הרכיב האמור לכלל הפיצוי שנפסק, שלא לדבר על היחס בינו לבין סכום התביעה בכללותו או הסכום שנכלל תחת הכותרת "פיצוי בגין עוגמת נפש ופיטורים שלא כדין" כאמור בכתב התביעה".

"מכל האמור מתבקשת המסקנה כי לצרכי ההכרעה בערעור זה אין לתת משקל של ממש לאופן שבו הוגדר התשלום על ידי הצדדים, ובכלל זאת האופן שבו הוא הוגדר במסגרת פסק הדין, אלא יש לבחון אותו אך ורק לפי טיבו, והכל תוך יישום דין המס המהותי והדין הפרוצדורלי".

מקור: במסגרת פסק הדין: ע"מ 63585-11-17 - בן אנוש נגד פקיד שומה רמלה - מיום 12/02/2019 


עמדת בית המשפט - דוגמא 4

"מהאמור עולה כי התשלום שכונה בהסכם הפשרה כפיצוי בגין "עוגמת נפש" אינו אלא מסווה להכנסת עבודה וכי הגדרתו ככזה נעשתה מטעמי מס גרידא".

מקור: במסגרת פסק הדין: ע"מ 22721-10-18 - צבי ליבושור נגד פקיד שומה רחובות - מיום 22/02/2021
 




אין מדובר בחוות דעת משפטית. מאמר זה מובא כאן לידע כללי בלבד והוא אינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין. שום אינפורמציה המופיעה במאמר אינה מהווה המלצה לביצוע או אי ביצוע מהלך כלשהו. מחובתך להתייעץ לפני כל פעולה. מסמך זה מנוסח בלשון זכר אך פונה לנשים ולגברים כאחד. המידע מוצג להמחשה בלבד. חבות המס הסופית בכל מקרה תיקבע אך ורק על ידי רשויות המס על פי הקבוע בפקודת מס הכנסה.



  דף קודם  
הדפס את המאמר
מחשבונים
טפסים
פיצויי פיטורין
מצגות
מאמרים
פיטורין והתפטרות
קיבוע זכויות
טופס 161
כתבות
סימולטור מס
עדכונים שוטפים
סרטונים

תכנון פרישה

קו הפרדה אדום
תכנון מס
תכנון כלכלי
תקנון | קצת עלינו | לתאום פגישת ייעוץ | 1599-500-570
Facebook
תקנון | קצת עלינו
לתאום פגישת ייעוץ 1599-500-570
Facebook
© כל הזכויות שמורות ל בי. פור תכנון פרישה בע"מ.