 עדכון: עמוד זה אינו מעודכן - בחודש 06/2022 פורסם חוזר מס הכנסה חדש (2/2022), מומלץ לעיין במידע עדכני בדפי האתר הרלבנטיים.משתתפים בפנל:
מר ירון גינדי, יועץ מס – מנחה הפנל
חבר מועצה מחוז ת"א .
גב' ציפי יוסף סקלר, רו"ח -
פקידת שומה אשקלון, רשות המסים.
מר אמיר גבאי, רו"ח -
יועץ בתחום הפנסיה והגמל מטעם לשכת יועצי המס.
מיסוי מענק עקב מוות - דיון לאור העדכון האחרון של מדיניות רשות המסים
• רקע כללי למיסוי מענק עקב מוות – ניתן מפי רו"ח ציפי יוסף סקלר, פקידת שומה אשקלון.
• דיון: האם ניתן לבצע "פריסת מס" על החלק החייב במס של מענק עקב מוות במקרה פטירה של עובד ?
• עדכון לגבי מדיניות רשות המסים לגבי פריסה לשנים הבאות (קדימה) , האפשרות כאמור הוקפאה עד להודעה חדשה – ניתן מפי רו"ח ציפי יוסף סקלר, פקידת שומה אשקלון.
• דברי ביקורת על החלטת רשות המסים - נאמרו על ידי רו"ח אמיר גבאי.
מיסוי מענק עקב מוות – סוגיות נוספות
• הסוגיה שהציג רו"ח אמיר גבאי:
• האם ניתן לצרף את מענק עקב מוות החייב במס להכנסותיו של העובד שנפטר בשנה בה נפטר אך תוך כדי ששיעור המס על הכנסה זו לא יעלה על 40% ? (שאלה זו נשאלת בעקבות אי בהירות שעלתה בשיחות עם פקידי השומה).
• עמדת רשות המסים:
• לא ניתן לצרף את מענק עקב מוות החייב במס להכנסותיו של העובד שנפטר בשנה בה נפטר תוך כדי ששיעור המס על הכנסה זו לא יעלה על 40%.
• שיעור המס המירבי לפי סעיף 125א מתייחס לשאירים / יורשים ולא לנפטר.
• הסוגיה שהציג רו"ח אמיר גבאי:
• במציאות היום יומית חשב שכר בחברה בה עבד עובד שנפטר, מצרף למשכורתו האחרונה, תשלומים נוספים כגון: יתרת ימי חופשה שטרם נוצלה, דמי הבראה שטרם שולמו ותשלומים נוספים אחרים. האם רשות המסים רואה בהכנסות אלו הכנסות של העובד שנפטר ובהתאם לכך שיעור המס יהיה שיעור המס השולי של העובד שנפטר (כפי שנוטה לעשות בפועל חשב השכר) או הכנסות של בן הזוג (לפי החוק, ראה סע' 7 לחוק הגנת השכר, תשי"ח 1958) ואזי שיעור המס יהיה של בן הזוג, תוך שהוא אינו עולה על 40% (סע' 125א לפקודת מס הכנסה) ?
• סימוכין לדיון וטיעונים שהציג רו"ח אמיר גבאי כרקע לשאלה:
• סע' 7 לחוק הגנת השכר, תשי"ח 1958 - שכרו של עובד שנפטר - נפטר עובד לפני ששולם שכר העבודה המגיע לו, ישולם שכר העבודה, על אף האמור בדיני הירושה, לידי מי שהעובד הורה לענין זה; לא הורה - ישולם לבן-זוגו, ובאין לו בן-זוג - ליורשו.
• סעיף 125א: המס על הכנסה לאחר פטירה - על אף האמור בסעיף 121, הכנסתו של אדם שחל עליה סעיף 3(ו) והכנסת עבודה של אדם, שנתקבלו לאחר פטירתם, לא יעלה שיעור המס עליהם על 40%. לעניין זה, הכנסת עבודה – לרבות חלק ממענק שנתקבל עקב מוות, שאינו פטור על פי סעיף 9(7א).
• סעיף 125א: המס על הכנסה לאחר פטירה – קובץ הפרשנות - סעיף 125א קובע, כי המס על הכנסה שחלות עליה הוראות סעיף 3(ו) או על הכנסת עבודה, שנתקבלו אחרי פטירה, יהיה בשיעור שלא יעלה על 40%. הכנסה שהוראות סעיף 3(ו) חלות עליה ונתקבלה שלא לאחר פטירה יחולו עליה שיעורי המס הרגילים. שיעור המס המיוחד הנ"ל יחול גם על אותו חלק ממענק-המוות שאינו פטור על-פי סעיף 9(7א). מכאן, ששיעור המס המוגבל יחול לגבי יורשיו של שכיר, בין אם מדובר בהפרשי-שכר, פדיון-חופשה או אותו חלק ממענק-מוות שאינו פטור. הכנסות כאמור יראו אותן בידי הזכאים להן כשלב הגבוה ביותר בסולם הכנסותיהם החייבות במס.
• תקנות מס הכנסה ומס מעסיקים (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה ותשלום מס מעסיקים), התשנ"ג – 1993 - תקנה 6 (א) – מעביד המשלם הכנסת עבודה לשאיריו של עובד שנפטר, כאמור בסעיף 125א לפקודה, ינכה ממנה בעת התשלום, מס בשיעור הנמוך שבין שניים אלה:
• 1. שיעור של 40%.
• 2. שיעור המס שהיה צריך לנכותו מאותה הכנסה אילו שולמה לעובד.
• הערות: בתקנה 1 מוגדרת "משכורת" הן כהכנסת עבודה {סעיף קטן (1)} והן כמענק עקב פרישה או מוות לפי סעיף 9(7א) לפקודה... {סעיף קטן (4)} ואולם תקנה 6 עושה שימוש במונח הכנסת עבודה בלבד ולא במונח משכורת... מנגד, בסעיף 125א לפקודת מס הכנסה: "הכנסת עבודה – לרבות חלק ממענק שנתקבל עקב מוות, שאינו פטור על פי סעיף 9(7א)...". בכל מקרה יש לשים לב כי מדובר בתקנות ניכויים.
• עמדת רשות המסים:
• רשות המסים רואה בהכנסות אלו (משכורת אחרונה שטרם שולמה, פדיון ימי חופשה וכדומה...) הכנסות של העובד שנפטר ובהתאם לכך שיעור המס יהיה שיעור המס השולי של העובד שנפטר, בין אם זה לטובה בין אם זה לרעה.
• בכל מקרה, בסעיף 125א לפקודה לא כתוב כי ההכנסה היא של השאירים / היורשים אלא ישנה התייחסות צרה רק לעניין שיעור המס המירבי.
• סיכום ותגובת רו"ח אמיר גבאי:
• לדעתנו, התשובות אינן מספקות ועמדת מס הכנסה אינה עולה בקנה אחד עם הוראות החוק והשכל הישר.
• ישנן סתירות, בין הוראות פקודת מס הכנסה, לבין קובץ הפרשנות לפקודת מס הכנסה, לבין תקנות מס הכנסה לעניין ניכויים, לבין הוראות חוק אחרות (חוק הגנת השכר, חוק פיצויי פיטורים) לבין הפרקטיקה ועמדת פקיד השומה (מס הכנסה) כשניגשים אליו שאירים / יורשים לטיפול בנושאים אלו, במקרה פטירה של עובד.
• לדעתנו אין אחידות בין פקידי השומה, ואף אין התאמה לאופן עבודתם של חשבי השכר.
• פעמים רבות השאירים / היורשים נפגעים עקב כך.
• הנושא בכללותו דורש בדיקה מחודשת ורענון ההנחיות לפקידי השומה.
• הסוגיה שהציג רו"ח אמיר גבאי:
• איך הנחיית נציבות מס הכנסה לפקידי השומה שלא להתיר לשאירים ביצוע פריסה קדימה לשנים הבאות עולה בקנה אחד עם הוראות סעיף 8(ד) לפקודת מס הכנסה ?
• עמדת רשות המסים:
• נכון להיום קיימת הבחנה בין שני המצבים. בכל מקרה יש להבדיל בין מיסוי מענק עקב מוות לבין מיסוי יתרת מענק פרישה / פיצויי פיטורים של נישום (עובד) שנפטר לאחר שפרש מעבודתו, במהלך שנות הפריסה.
• בכל מקרה ההכנסה מיתרת מענק פרישה / פיצויי פיטורים של נישום (עובד) שנפטר אינה הכנסה מיגיעה אישית (בידי השאירים)...להבדיל ממענק עקב מוות.
• ראה התייחסות נוספת לעניין סעיף 8(ד), פריסה והגשת דוחות...בהמשך הדיון.
• סיכום ותגובת רו"ח אמיר גבאי:
• את עמדתנו לגבי ביטול / הקפאת האפשרות לבצע פריסה קדימה לשנים הבאות של מענק עקב מוות הבענו בהרחבה בפתח הדיון.
עובד שנפטר לאחר שביצע פריסת מס על מענק פרישה ו/או פיצויי פיטורים - סעיף 8(ד) לפקודת מס הכנסה
• הסוגיה שהציג רו"ח אמיר גבאי:
• ישנן 3 חלופות אותן סקרנו תחילה. לפי החלופה השלישית בה השאירים ייכנסו לנעלי העובד שנפטר וימשיכו את הפריסה עד לתומה כאשר החלק היחסי של מענק הפרישה החייב במס בכל אחת מהשנים שנותרו יצורף להכנסותיהם. ...ועוד....באותו הסעיף בפקודת מס הכנסה נאמר כי במידה ושולמה מקדמה על ידי העובד שפרש ביום הפרישה, יראו במקדמה זו "כסכום המס המגיע" , לפי הפרשנות המילולית דהיינו כמס סופי ולא כמקדמה. האם זו אכן כוונת המחוקק ? אם כך מה המשמעות בייחוס ההכנסה לשאירים ומה המשמעות בהגשת דוחות מס שנתיים על ידי השאירים בכל אחת משנות הפריסה שנותרו, באם בחרו בחלופה זו ?
• עמדת רשות המסים:
• יראו במקדמה ששולמה (רק במידה ושולמה מקדמה) על ידי העובד בעת שביצע פריסה (שלאחר מכן נפטר), "כסכום המס המגיע" דהיינו מדובר במס סופי. גם כאן, אם זה לטובה ואם זה לרעה, זו הוראת החוק.
• לפיכך, במקרים בהם שולמה מקדמה, כפקידת שומה אשקלון, אני יכולה להבטיח כי שאירים שייגשו למשרדנו ויבקשו שלא להגיש דוחות שנתיים – לא נחייב אותם בהגשת דוחות.
• אם לא שולמה מקדמה על ידי העובד בעת שביצע פריסה – הרי שאין מדובר במס סופי ותחול החובה על השאירים להגיש דוחות שנתיים למס הכנסה עד לתום תקופת הפריסה וחיוב המס יבוצע בהתאם.
• סיכום ותגובת רו"ח אמיר גבאי:
• לדעתנו, לא נכון לראות במקדמה כמס סופי. לטוב ולרע.
• מקדמה במהותה היא מקדמה. נקודה.
• פרשנות זו מביאה לכדי אפליה ושונות בין מקרה למקרה.
• פרשנות זו אינה יכולה לדור תחת קורת גג אחת יחד עם הדרישה להגשת דוחות.
• כל מייצג יודע כי שיעור המקדמה וסך המקדמה, אותם קובע פקיד השומה ביום הפרישה מושפע משיקולים ענייניים ושיקולים לא ענייניים ופעמים רבות נקבעים באופן שרירותי.
• דרושה התייחסות והכרעה בסוגיה זו, התשובה אינה מספקת.
• הסוגיה שהציג רו"ח אמיר גבאי:
• בעת הגשת דוח שנתי למס הכנסה, על ידי שאירים (יורשים) של עובד שנפטר, מערכת המחשב של רשות המסים אינה קולטת את מענק המוות ופיצויי הפיטורים ששולמו לשאירים תחת ההגדרה "הכנסה מיגיעה אישית" וזאת בניגוד להוראות פקודת מס הכנסה. כתוצאה מכך, פעמים רבות, השאירים נדרשים לשלם מס בשיעור הגבוה משיעור המס השולי שלהם, שכן שיעור המס המינימלי על הכנסה שאינה מוגדרת כ"הכנסה מיגיעה אישית" הינו 30% נכון לשנת המס 2010. אנו מבקשים הבהרה.. וקוראים לתקן את מערכת המחשב של רשות המסים כך שתפעל לפי הוראות פקודת מס הכנסה...
• עמדת רשות המסים:
• פקיד השומה צריך וחייב למצוא פתרון טכני לבעיה.
• אין מדובר בתקלה ראשונה שנתגלתה במערכת המחשב של מס הכנסה – ואולם כל תקלה שנתגלתה טופלה.
• מערכת המחשב של מס הכנסה צריכה להיות תואמת להוראות פקודת מס הכנסה. נקודה.
• הסוגיה שהציג רו"ח אמיר גבאי:
• עובד שנפטר לאחר שביצע רצף קצבה על מענק פרישה ו/או פיצויי פיטורים
• במקרים בהם נדרשים השאירים לבצע חרטה מרצף קצבה במהלך השנים שלאחר פטירתו של העובד, כאשר העובד בחר ברצף קצבה בעת שפרש וטרם זכה לקבל קצבה. גם כאן לדעתנו דרושה הבהרה לסוגיות המיסוי שעולות במקרה זה.
• עמדת רשות המסים:
• כעיקרון הטיפול במקרה זה צריך להיות זהה לטיפול במקרה של חרטה מרצף קצבה אותה מבקש נישום לעשות...
• ואולם, ידוע לנו כי ישנן אי בהירויות בנושא ואנו מקווים כי בתקופה הקרובה נפרסם הבהרות.
• סיכום ותגובת רו"ח אמיר גבאי:
• מבלי להיכנס לנושא בכללותו ולפרט את כל הסוגיות שעולות, נסתפק בתשובה זו ונמתין להבהרות.
• נציין באופן כללי כי אנו רואים בעייתיות בהקבלת המקרה למקרה של חרטה מרצף קצבה "רגילה" המבוצעת על ידי נישום אחר בעודו בחיים. אם לעניין שיעור המס, סיווג ההכנסה, שיוך ההכנסה, עיתוי ההכרה בהכנסה, סעיף 125א לפקודה, אפשרות לפריסה אם לא בוצעה פריסה, אפשרות לנצל פטור אם לא נוצלה כל התקרה בעת הפרישה ועוד.
רצף קצבה - סעיף 9(7א)(ז) לפקודת מס הכנסה
• הסוגיה שהציג רו"ח אמיר גבאי:
• האם ומתי בכוונת רשות המסים לחזור ולאפשר הפקדה חד פעמית לקצבה של פיצויי פיטורים ומענקי פרישה שנתקבלו בעת עזיבת עבודה במזומן כדרך לגיטימית לתכנון המס והחיסכון פנסיוני לפרישה ?
• עמדת רשות המסים:
• אנו מקווים כי כבר בתיקון הבא לפקודת מס הכנסה לכשיבוצע, נכלול גם תיקון לגבי רצף קצבה.
|