דף הבית
לתאום פגישת ייעוץ
1599-500-570
בי. פור יועצי פרישה בע''מ פרישה
סימולטור 161
 
אל תשלמו מס מיותר תכנון מס
 
להנות מהמקסימום תכנון כלכלי
 
סימולטור מס
אפליקציות
מחשבונים
טפסים
סרטונים
קיבוע זכויות
פיצויי פיטורים
כתבות
מאמרים
טופס 161
עדכונים שוטפים
מצגות
פיטורים והתפטרות

תשלום לפי הסכם בין עובד למעביד להתחייבות לאי תחרות - האם זה הסוף ?

האם בהצעת תקציב המדינה לשנים 2015-2016 משרד האוצר "עושה סוף" למחלוקת רבת השנים עם רשויות המס בישראל, באשר לדרך שיש למסות תשלומים לפי הסכם בין עובד למעביד להתחייבות לאי תחרות ? לאור הצעת החוק החדשה שפורסמה מסתמן שכן, ואף גרוע מכך, להצעת החוק החדשה, בנוסח הנוכחי, השלכות מרחיקות לכת גם על אופן המיסוי של תשלומים מסוגים נוספים אחרים.

 
האם זה הסוף למחלוקת בסוגיית אופן המיסוי של תשלומים לפי הסכם בין עובד למעביד להתחייבות לאי תחרות ?
 
עבור כל מי שלא מכיר את הנושא, נתחיל בהקדמה, כי יש מחלוקת עם רשויות המס בישראל, עקבית, החוזרת על עצמה בכל פעם בה מקבל עובד "לשעבר" תשלום בתמורה להתחייבות לאי תחרות: האם מדובר בתקבול הוני החייב במס בשיעור קבוע (מס רווח הון) או שמא מדובר בתקבול פירותי המצטרף להכנסה מיגיעה אישית החייב במס שולי ?
 
כרקע לעדכון אחרון זה, להלן קישורים למידע נוסף:
 
 
אי תחרות - שמירת סודיות - הגבלת חופש העיסוק - תקופת צינון - האם זה חוקי להגביל את חופש העיסוק של העובד ? מהו שיעור המס החל על תשלומים לפי הסכם בין עובד למעביד להתחייבות לאי תחרות ?
 
פסקי דין בנושא:
 
ברמן נ' פקיד שומה כפר סבא - ע"מ 55727-04-13 - פסק דין מיום 16/12/2015
 
קרמר נ' מדינת ישראל (פ"ש כ"ס) - ע"מ (ת"א) 8619-12-09 מיום 08/01/2015 (למען הגילוי הנאות: פסק דין בעניינו של פורש אותו ליווינו החל מרגע הפרישה ועד להגשת ערעור המס לבית המשפט).
 
אברהם קרינגל נ' פקיד שומה פתח תקווה - עמ"ה 6790-01-10 - פסק דין מיום 19/01/2014
 
אבידן נ' פקיד שומה חיפה - ע"מ 24270-01-11 פסק דין מיום 07/08/2013
 
ברנע נ' פקיד שומה כפר סבא - עמ (מרכז) 29425-01-11 - פסק דין מיום 21/05/2013
 
באתר פרישה תוכלו למצוא פסקי דין נוספים בנושא זה, מוזמנים לעיין
 
(עדכון חשוב: זה המקום להפנות את תשומת הלב לעדכונים נוספים מאז חודש 10/2015 ועד היום לרבות פסקי דין חדשים - ראו מטה קישור לכל המידע העדכני).
 
  1. בהצעת תקציב המדינה הקודמת (לשנת 2015) משרד האוצר ביקש לעשות סוף למחלוקת זו בדרך של תיקון חקיקה, מה שלא יצא לפועל בסופו של דבר.
  2. בהצעת התקציב לשנים 2015-2016 משרד האוצר מבקש פעם נוספת לעשות סוף למחלוקת זו בדרך של תיקון חקיקה. במידה ואכן בסופו של דבר יבוצע תיקון זה בפקודת מס הכנסה, לאחר שנים רבות של אי בהירות לכאורה (לטענת רשויות המס בישראל) ודרישה מעשית להתייחסות ספציפית לכל מקרה ומקרה, יוסר נטל ההכרעה בסוגיה זו מכתפי השופטים בבתי המשפט, (הכרעה בסוגיה מקצועית ומשפטית לה הם נדרשים בכל פעם מחדש). 
  3. בהמשך להצעת התקציב, ביום 28.10.2015 פורסמה הצעת חוק חדשה הנוגעת בין היתר גם לנושא זה, להלן קישור: הצעת חוק להעמקת גביית המסים ולהגברת האכיפה (תיקוני חקיקה) התשע"ו-2015 (החלק המתייחס לפרישה ועזיבת מקום עבודה).
  4. ראו גם בהמשך להצעת חוק זו: הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 219), התשע"ו-2016 מיום 13/01/2016.
 
בשורה התחתונה, לאחר תיקון החקיקה באם אכן יושלם: התמורה הכספית להתחייבות לאי תחרות תמיד תיחשב כתקבול פירותי המצטרף להכנסה מיגיעה אישית, החייב במס שולי.
 
עוד מתברר מהצעת החוק מיום 28.10.2015 כי לא רק שהתמורה הכספית להתחייבות לאי תחרות בכל המקרים תחוייב במס שולי (ובשום מקרה לא במס רווח הון), היא תיחשב ל"חלף שכר" כאשר קביעה זו גוררת אחריה גם חבות בתשלום נוסף של דמי ביטוח לאומי ומס בריאות מעבר למס השולי ! 
 
הקביעה כי מדובר ב"חלף שכר" שוללת גם את האפשרות לטעון מהצד השני כי מדובר בסוג של מענק פרישה נוסף. כך שמעבר לחיוב התמורה הכספית במס שולי (ובדמי ביטוח לאומי ומס בריאות), לעניין תמורה כספית נוספת זו, הצעת החוק הנוכחית סוגרת בפני העובד העוזב את מקום עבודתו את כל חלופות המיסוי הרלבנטיות למענקי פרישה כמו לדוגמא, הזכות לממש את הפטור ממס עד התקרה המגיע על מענקי פרישה, הזכות לבצע רצף זכויות פיצויים וכדומה.
 
ומה לגבי האפשרות לבצע פריסה של ההכנסה החייבת במס ? ככל שמדובר ב"חלף שכר" וההתחייבות לאי תחרות שמטבעה החוקי מוגבלת בזמן, הרי שיש מקום לאפשר ביצוע פריסה של ההכנסה החייבת במס על פני שנות המס הרלבנטיות (ייחוס ההכנסה לתקופת ההתחייבות). עוד נוסיף כי לא רק שיש מקום לאפשר ביצוע פריסה, הרי שלאור העובדה כי לתשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות יש תקרה חודשית, בניגוד לרשות המסים לה אינטרס הפוך, עשוי המוסד לביטוח לאומי לכפות ביצוע פריסה וייחוס ההכנסה לשנות המס הרלבנטיות וזאת במטרה לגבות יותר דמי ביטוח לאומי ויותר מס בריאות.. נדגיש כי לעניין הפריסה ואופן ייחוס ההכנסה, הן בהיבט מס ההכנסה והן בהיבט דמי הביטוח הלאומי ומס הבריאות - אין התייחסות מפורשת בהצעת החוק הנוכחית.
 
כנראה, לא בכדי קוראים להצעת החוק, הצעת חוק להעמקת גביית המסים... רשויות המס מבקשות הפעם, להכניס את היד לכיס של ציבור השכירים, הכי עמוק שאפשר ! בהתייחס להכנסה זו, שום הקלות במס.
 
 
באופן מעשי, אם עד לנקודה זו דברינו לא היו ברורים, הרי שמדובר בשינוי ממשי לרעת הנישום. (למעט מקרים חריגים).
 
במילים פשוטות, לפי גישת האוצר הבאה לידי ביטוי בשתי הצעות התקציב האחרונות ובהצעת החוק הנוכחית:
  • לשיטת המדינה, אין עוד רלבנטיות למציאות העסקית המורכבת בה אנו חיים !
  • בנושא זה בחרה המדינה לפעול באופן שרלטני ולקבוע קביעה חד חד ערכית, אשר חוסמת מכל צד אפשרי, כל טענה אחרת. מבחינת המדינה, למהות התשלום אין עוד בהכרח משמעות וקשר לאופן המיסוי של התשלום.
  • אין היתכנות כלל וכלל למצבים בהם הקשר והיחסים בין תאגיד בעל אינטרסים מסחריים בשוק תחרותי, לבין עובד "לשעבר" שלה, מתנהלים במקביל בכמה מישורים ולא רק במסגרת יחסי עובד מעביד גרידא.
  • אין עוד חשיבות לעובדות ולפרטי המקרה הספציפי.
  • אין עוד לגיטימיות לטענות מקצועיות ולדיון מקצועי ממשי.
  • כולם ללא יוצא מן הכלל, אנשים מניפולטיביים המבקשים "לגנוב" באלגנטיות כספים מקופת המדינה, בדרך של הקטנת תשלומי המס להם הם נדרשים. ממש כמו פעם, כמו שנהוג היה לומר על מסדר חולים בצה"ל, מאחר ותמיד יש גם כאלו, שלא באמת חולים, פשוט בוחרים שלא להאמין לאף חולה, בהגדרה, בצורה גורפת.
מיותר לציין כי לעניות דעתנו, לא זו הדרך הראויה לעשות סוף למחלוקת רבת השנים, לה יש צדדים לכאן ולכאן. כמו כן אין זה פיתרון הוגן ונכון מקצועית, משפטית וכלכלית וייתכן ובהמשך נהיה עדים לסלילת דרכים משפטיות חדשות, לתקוף את הוראת החוק שתהא והקביעה הגורפת כי לתשלום מסוג זה יש רק "אופי אחד" ודרך אחת למיסוי אותה ההכנסה.
 
האם באמת, הצעת החוק הנוכחית "עושה סוף" למחלוקת ? האם לא נראה עוד מקרים דומים בהם רשות המסים מאלצת את הנישומים לגלגל את הדיון וההכרעה בו לפתחו של בית המשפט ?
 
להזכירכם אחת הטענות שנשמעו במהלך השנים שהובילו לחקיקה, היא הנטל "המיותר" הנופל בכל פעם מחדש על כתפי השופטים בבתי המשפט. לעניות דעתינו המחלוקת המוכרת רק תתחלף במחלוקת חדשה אחרת.
 
במציאות הכלכלית של היום, ללא כל קשר למישור המס, בעת סיום יחסי עובד מעביד, מעסיקים רבים (בעיקר מעסיקים גלובליים) דורשים הן מעובדים בכירים והן מעובדים זוטרים, לחתום על התחייבות לשמירת סודיות והתחייבות לאי תחרות. בין אם זה כחלק ממדיניות הארגון הגלובלי (כל עוד זה חוקי...) ובין אם זה כתנאי מפורש לתשלום מענקי פרישה מוגדלים במסגרת הסכם לפרישה מוקדמת. אנו כבר צופים טענה "חדשה" אשר עלולות רשויות המס להעלות במקרים אלו, לפיה בכל אותם מקרים, בהכרח מדובר ב"חלף שכר" ולא במענק פרישה מוגדל, והכל על מנת "להעמיק" עוד יותר את גביית המסים... (הן חיוב במס שולי ללא הקלות במס הרלבנטיות למענקי פרישה, והן חיוב בדמי ביטוח לאומי ובמס בריאות...).
 
איך הצעת החוק הנוכחית תשפיע על ההכרעה במחלוקות קודמות, שלאור הסחבת בבתי המשפט, עדיין מתקיים בהן דיון בבית המשפט ?
 
אנו רק יכולים לשער כי, מעבר לדיון במישור המשפטי (לדוגמא, האם תיתכן תחולה רטרואקטיבית...), כל שופט הוא לפני הכל בן אנוש, ולכן לא יוכל להתעלם מהכיוון החדש והברור שמתווה הצעת החוק הנוכחית בבואו לקבל החלטה ואולי בכלל הוא המתין לה וייחל לבואה כדי לקבל חיזוק לשלילת טענותיו של הנישום.
 
זה המקום להעלות עניין נוסף אחר, לא פחות מהותי. האם, לאור הצעת החוק הנוכחית, תשלומים המשולמים לעובד מאת מעבידו במסגרת הסדר פשרה המושג ביניהם לאחר מאבק משפטי המהווים פיצוי נזיקי בשל עגמת נפש, מעתה, ללא יוצא מן הכלל, יחויבו במס ?
 
הכוונה לאותם סכומי כסף הנועדים לפצות את העובד בגין נזקי גוף, נזקים נפשיים ועוגמת נפש אשר נגרמו לו לטענתו במסגרת יחסי עובד – מעביד / במקום עבודתו... לדוגמא פיצוי בגין נזק "לא ממוני" המשולם לעובדת במקרה של פיטורים שלא כדין, מקרה בו פוטרה רק בגלל שנעדרה ממקום עבודתה בשל טיפולי פוריות... (לא חסרות דוגמאות...) להזכירכם, עד כה, סוגי תשלומים אלו, אשר לא קיים לגביהם "מקור חיוב" במס בפקודת מס הכנסה, נכון להיום, "חייבים במס אפס" (לא פטורים ממס לפי הפקודה אך גם לא חייבים במס...).
 
לצערינו, כאשר נוסח הסעיף המוצע במסגרת הצעת החוק הנוכחית הוא גורף וטוטאלי שלא מותיר שום פתח לתשלומים חריגים מסוג אחר... (להלן ציטוט: "סכום, מענק, או טובת הנאה אחרת... שהגיעו לידי יחיד אגב סיום יחסי עבודה, לרבות פרישה, ..., בין במישרין ובין בעקיפין... יבואו בחשבון בקביעת הכנסתו...") הרי ש"הכתובת על הקיר" ובאופן מכוון או שלא מכוון, רשות המסים מצאה את הדרך לחייב במס גם תשלומים אלו ולחסוך ממנה בעתיד כל דיון נוסף בנושא מול כל נישום באופן פרטני.
 
אין אנו יכולים שלא להביע שוב, את הביקורת העקרונית שלנו, עליה אנו חוזרים בשנים האחרונות, כי גישת האוצר הבאה לידי ביטוי בשתי הצעות התקציב האחרונות ובהצעת החוק הנוכחית, היא גישה אותה לבטח גם הפעם, מובילה רשות המסים בעצמה. לא ייתכן שהרשות המבצעת, האמונה על האכיפה והגבייה היא זו שתיזום ותוביל בעצמה את הרשות המחוקקת בהליכי חקיקה, בדומיננטיות היוצאת מגדר הסביר, שהציבור אינו ער לה, תוך נקיטת עמדות חד צדדיות שאינן מאוזנות, הנגועות באינטרסים מובהקים, פופוליזם חברתי ואוירת "שנאת" בעלי ההכנסות הגבוהות במדינה ללא כל הבחנה בין נושא לנושא או בין מקרה למקרה... מדיניות שאינה בהכרח משקפת עמדות מקצועיות "טהורות" המביאות בחשבון כי ייתכנו מצבים בהם הנישום ראוי (מבחינת פרשנות מקצועית גרידא) לשלם מס בשיעור אחר/מופחת מהרגיל, מדובר בהתנהלות ללא רסן, אנשי רשות המסים פעם אחר פעם "מאכילים" את פקידי האוצר וחברי הכנסת בהצעות לשינויי חקיקה, שכל מטרתן גביית מסים נוספים ללא הצדקה ממשית.
 
להלן קישור לפרק המתייחס לעניין זה בהצעת תקציב המדינה הקודמת (לשנת 2015): תקציב מדינה 2015 - פרק המס.
 
להלן קישור לפרק המתייחס לעניין זה בהצעת תקציב המדינה הנוכחית (לשנים 2015-2016): תקציב המדינה לשנת 2015-2016 - פרק המס . (ראו סעיף 10 (א) לפרק המס).
 
 
ראו גם בהמשך להצעת חוק זו: הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 219), התשע"ו-2016 מיום 13/01/2016.
 
להלן ציטוט הסעיף הרלבנטי בהצעת תקציב המדינה הקודמת (לשנת 2015) אליו מפנים גם בהצעת התקציב הנוכחית:
 
"5. ייקבע מיסוי של הכנסות במסגרת סיום יחסי עובד ומעביד, הפסקת שירותים ובמסגרת מכירת מניות, לרבות בהקשר של "אי תחרות", כך שבמסגרת סיום העסקה, או סיום יחסי עובד מעביד, או בהפסקת מתן שירותים, במישרין או בעקיפין, יסווג תקבול כאמור כהכנסת עבודה או כהכנסה ממשלח יד. בהתאם לכך, הכנסה זו תמוסה בשיעור מס שולי. במקרים של מכירת מניות על ידי בעל מניות מהותי, סיווג ההכנסה כולה ייחשב כתמורה בעד המניות. במקרה זה, ההכנסה תמוסה בשיעורי מס של רווח הון ולא תותר הוצאה בידי המשלם".
 
להלן ציטוט מתוך דברי ההסבר לסעיף הרלבנטי בהצעת תקציב המדינה הקודמת (לשנת 2015) אליו מפנים גם בהצעת התקציב הנוכחית:
 
"לסעיף ה' - מוצע להבהיר כי כל סכום או מענק שהגיע לידי יחיד אגב יחסי עבודה, לרבות פרישה, או אגב הפסקת מתן שירותים, בין במישרין ובין בעקיפין, ובכלל זה סכומים ששולמו לו כדי שלא יעסוק בתחומי הפעילות של המעסיק או יתחרה בו בדרך אחרת, יראו אותו כהכנסת עבודה או כהכנסה מעסק או ממשלח יד לפי סעיף 2(1), או כמענק פרישה, לפי העניין. זאת במסגרת הכלל כי "הטפל הולך אחרי העיקר". עוד מוצע לקבוע, כי במכירת מניות של בעל מניות מהותי, סיווג ההכנסה כולה ייחשב כתמורה בעת המניות. במקביל, מוצע לתקן את סעיף 32 לפקודה, כך שלא תותר הוצאה שוטפת בידי הרוכש בגין רכישת המניות מבעל המניות המהותי, אלא במכירת המניה".
 
להלן ציטוטים רלבנטים מתוך דברי ההסבר לסעיפים הרלבנטים בהצעת החוק הנוכחית:
 
"...לאור טענות שלפיהן תשלומים המשולמים אגב סיום יחסי עבודה ולא במהלכם חייבים במס רווח הון (ולא במס שולי), מוצע להבהיר, כי כל סכום או מענק, או טובת הנאה אחרת (להלן - טובת הנאה), שהגיעו לידי יחיד אגב סיום יחסי עבודה, לרבות פרישה, בין במישרין ובין בעקיפין, ובכלל זה טובת הנאה שניתנה ליחיד כדי שלא יעסוק בתחומי הפעילות של המעסיק או מזמין השירותים או יתחרה בו בדרך אחרת.... יבוא בחשבון בקביעת הכנסתו וימוסה במס שולי". "התשלום  בגין אי תחרות בא להבטיח למעסיק כי העובד לא יעסוק בתחום עיסוקו ומקצועו ולא יתחרה בו. המדובר בתשלום שבא להחליף את שכרו של העובד בתקופה שבה הוא מנוע לעסוק במקצועו ובעיסוקו, ועל כן יש לראות בכך תוספת להכנסתו של העובד החייבת בדמי ביטוח".
 
 
 
 
 
מדובר בדיעה אישית בלבד. אין מדובר בחוות דעת משפטית. מאמר זה מובא כאן לידע כללי בלבד והוא אינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין. שום אינפורמציה המופיעה במאמר אינה מהווה המלצה לביצוע או אי ביצוע מהלך כלשהו. מחובתך להתייעץ לפני כל פעולה. מסמך זה מנוסח בלשון זכר אך פונה לנשים ולגברים כאחד. המידע מוצג להמחשה בלבד. חבות המס הסופית בכל מקרה תיקבע אך ורק על ידי רשויות המס על פי הקבוע בפקודת מס הכנסה.


ע"מ 47236-01-14 + ע"מ 18139-01-15 קרופסקי נגד פקיד שומה נתניה - פסק דין של בית המשפט המחוזי מיום 03/09/2017
 
ע"מ 28006-01-14 פלדמן נגד פקיד שומה פתח תקווה - פסק דין של בית המשפט המחוזי מיום 13/11/2016
       
 
 
הכנסה ממענק המשולם לאדם אגב סיום יחסי עבודה, לרבות פרישה, או אגב הפסקת מתן שירותים - סעיף 3(יא) לפקודת מס הכנסה (עדיין בסטטוס הצעת חוק - הליך החקיקה נעצר !)

עדכון 02/2019 - הכנסות עובד שכיר הפטורות מתשלום דמי ביטוח - חוזר המוסד לביטוח לאומי (ביטוח 1460, חוזר מעסיקים 1479, חוזר ביקורת ניכויים 12) מיום 21/02/2019.
מיפוי כספי פיצויים כספי תגמולים
  דף קודם  
Bookmark and Share
הדפס את המאמר
אפליקציות
מחשבונים
טפסים
מצגות
פיצויי פיטורין
פיטורין והתפטרות
מאמרים
כתבות
טופס 161
קיבוע זכויות
סימולטור מס
עדכונים שוטפים
סרטונים

תכנון פרישה

תכנון מס
תכנון כלכלי
תקנון | קצת עלינו | לתאום פגישת ייעוץ | 1599-500-570
Facebook Google Plus
תקנון | קצת עלינו
לתאום פגישת ייעוץ 1599-500-570
Facebook +Google
© כל הזכויות שמורות לבי. פור יועצי פרישה בע"מ.