מיסוי הכנסות שכיר על בסיס מזומן – הכלל והחריגים לו

הכלל: על שכיר יוטל מס על בסיס מזומן

"אמנם, הלכה ותיקה היא שעל שכיר יוטל מס על בסיס מזומן, בניגוד למעסיק שעליו יוטל לרוב מס על בסיס מצטבר. יפים לעניין זה דברי הנשיא שמגר בד"נ 9/85, נציב מס הכנסה נ' ד"ר מיכה בר זאב, מיסים א/1 ה- 105 (ינואר 1987): "העותר מבקש, בראשית הדברים, כי ייקבע מפורשות שעל העובד לשלם מס רק על סכומים שקיבל בפועל במישרין, בעקיפין או שקיבל אחר לטובתו; וכי אין עובד חייב בתשלום מס על זקיפה חשבונאית גרידא לזכותו. אין ספק כי בכך הדין עימו. כלל ידוע בדיני מס הכנסה הוא כי שכיר נישום לפי שיטת המזומנים, בשיטה זו נקבע תאריך ההכנסות או ההוצאות להיות התאריך בו התקבל או הוצא הכסף במזומנים. זאת, כמובן להבדיל מן השיטה המסחרית שבה נקבע תאריך ההכנסה או ההוצאה לפי היום, שבו נוצרו הזכות לקבל הכנסה או החיוב להוציא הוצאה (ויתקון, שם בעמוד 102-101, ע"א 421/78, פקיד השומה נ. חברת מורצקי רוזן מהנדסים בע"מ, פד"י ל"ג(2), 454, 458). המעביד לעומתו נישום, בדרך כלל, לפי השיטה המסחרית" (ע"מ 1222-03, בש"א 24451-06 - מאיר שרגאי נגד פקיד שומה תל אביב יפו 1–  פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו – מיום 26/12/2012).

"בהתאם לפסיקה בישראל, עובד שכיר מדווח על הכנסותיו לפי בסיס מזומנים – דהיינו מתחייב במס בישראל על הכנסותיו במועד בו התקבלו ההכנסות בפועל בידיו" (מתוך החלטת מיסוי מס' 2873/16 שפורסמה ביום 28/12/2016).

(גם בהחלטת מיסוי 0989/18 - שפורסמה ביום 20/11/2018 - מיסוי הכנסה מאופציות בידי יחיד אגב שינוי תושבות - החלטת מיסוי לא בהסכם – רשות המסים חוזרת על כלל זה).

הכנסה בשווה כסף / זכות לקבלת תשלום

"החלטתי שבנסיבות הייחודיות של ערעור זה יש לקבל את עמדת המשיב כי חוב החברה מהווה שווה כסף, כלומר ביום היווצרות החוב יש למסות את המערער בגין הכנסה, על אף שהוא מדווח על הכנסותיו על בסיס מזומן".

"אולם, גם בדיווח על הכנסה על בסיס מזומן, ברי כי אין הכוונה שרק הכנסה שנתקבלה במטבעות של ממש תיחשב כהכנסה לצורכי מס. גם תמורה ששולמה לנישום בשווה כסף, כלומר - בנכס או בזכות הניתנים למימוש באופן מיידי בשווי הנקוב שלהם, עשויה להוות הכנסה על פי שיטת המזומנים. המלומד אמנון רפאל עומד על דברים אלו בספרו "מס הכנסה" (כרך 1, מהדורה רביעית, הוצאת רונן, אוקטובר 2009), עמוד 809: "בשיטה על בסיס מזומנים הכלל הגדול הוא, כי ההכנסה נרשמת רק עם קבלתה על ידי הנישום. אין זאת אומרת, כי ההכנסה חייבת ללבוש אופי של מזומנים בלבד והיא תהא כזאת גם אם שולמה בשווה ערך. נישום, המנהל את ספריו בשיטה על בסיס מזומנים, ירשום את שווי הנכס שקיבל, עם קבלתו, כהכנסה הבאה במקום קבלת התמורה במזומנים... נוהגים לומר, כי נישום המנהל את רישומיו בשיטה על בסיס מזומנים, רושם כהכנסה רק אותן זכויות, אשר מקובל לראותן ממש כשוות ערך למזומן, כגון - שיקים ושטרי חוב הניתנים להסבה או לפירעון לאלתר"".

"כאשר שכיר הינו בעל השליטה המלאה בחברה, ולמעשה קיימת זהות כלכלית מוחלטת בין העובד לבין המעביד, הרי שכל יתרת חוב שזוקפת החברה לזכותו של בעל השליטה ניתנת, בהיעדר נסיבות מיוחדות, לפירעון מיידי. מרגע שההכנסה של הנישום הוצעה לו ועומדת לזכותו, באופן שאינו ניתן עוד לערעור ואין הנישום נדרש עוד לנקוט באף יוזמה בכדי לקבל את התשלום, הרי שיש לראות את ההכנסה כהכנסה שצמחה כבר במועד בו היא עמדה לזכות הנישום. הזכאות של הנישום להכנסה צריכה להיות ברורה וחד משמעית, באופן שלא ניתן לערער עוד כי המזומנים עומדים לרשותו מבחינה משפטית ומבחינה מעשית, כאשר נותר לו רק ליטול את התשלום בפועל. זהו המצב כאשר חברה מזכה את חשבונו של בעל השליטה בה. הזהות הכלכלית בין הצדדים מבטיחה כי מכל הבחינות, הכספים עומדים כבר לרשות בעל השליטה".

"זיכוי יתרת זכות של בעל מניות בחברה כמוה כתשלום מזומנים לידי אותו בעל מניות".

(ע"מ 1222-03, בש"א 24451-06 - מאיר שרגאי נגד פקיד שומה תל אביב יפו 1 - פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו – מיום 26/12/2012).

"בשיטת הדיווח על בסיס מזומן, ההכנסה אינה חייבת "ללבוש" אופי של מזומנים בלבד, והיא תחשב כהכנסה גם אם שולמה ב"שווה ערך", קרי: בנכס או בזכות הניתנים למימוש באופן מידי".

(ע"א 3561/13 - מאיר שרגאי נגד פקיד שומה תל אביב יפו 1 - פסק דין של בית המשפט העליון - מיום 23/10/2017)

זכות לפדיון ימי חופשה אינה דומה לחוב חברה כלפי בעל מניות בה

"כאמור, יש לראות בזכות הנישום לקבל מזומן כזכות שוות כסף כאשר רק נותר לנישום ליטול את הכסף בפועל ואין עוררין כי מבחינה משפטית ומבחינה מעשית, הכסף כבר ברשותו. אין זה המצב במקרה של פדיון דמי חופשה. בכדי לפדות את דמי החופשה נדרש הנישום לפעולה אקטיבית מיוזמתו שתקנה לו את הזכאות לקבל את התשלום בפועל, למרות שאין חולק שהזכות לדרוש את התשלום כבר קמה בעבר. אין הדבר דומה למצב שבו החברה מצהירה על חובה כלפי בעל המניות, אשר יכול כבר בכל עת ליטול את הכסף".

"ייתכן כי במצבים מסוימים יש לחרוג מהכלל האמור, לפי נסיבות העניין. לו הייתי משתכנע כי המערער אכן איבד כל שליטה על מקורותיה הכספיים של החברה, באופן שבו רישום חוב לזכותו בספרי החברה הינה פעולה חשבונאית גרידא שלא יכולות להיות לה השלכות כלכליות במציאות שמחוץ לספרי הנהלת החשבונות, ייתכן והייתי נכון להכיר בטענותיו כי לא צמחה לו הכנסה בפועל. במקרה כזה, הרי שהיה מקום לראות את יתרת הזכות כיתרת חוב כלפי בעל המניות שאינה שוות ערך למזומן".

(ע"מ 1222-03, בש"א 24451-06 - מאיר שרגאי נגד פקיד שומה תל אביב יפו 1 - פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו – מיום 26/12/2012).

מיסוי אופציות לעובדים

"... אופציה היא זכות ביחס לנכס בסיס. אופציות המוקצות לעובדים, הן בדרך כלל, אופציות שחברה כתבה על מניותיה והיא תצטרך להנפיק אותן, אם תמומש האופציה במחיר המימוש הנקוב באופציה (להלן - מחיר המימוש). שלושה מסעיפי הפקודה רלוונטיים לסוגיית מיסוי אופציות לעובדים. הסעיף הראשון הוא סעיף 2(2) לפקודה, שהוא סעיף המקור לחיובה במס של הכנסת עבודה. סעיף זה מחייב במס כל תשלום או טובת הנאה שניתנו לעובד ממעבידו "בין שניתנו בכסף ובין בשווה כסף". קבלת אופציה מהווה קבלת הכנסה ב"שווה כסף". סעיף 2(2) לפקודה מחייב את מיסוי ההטבה כבר במועד הקצאת האופציה, וזאת בתנאים מסויימים (י' מרגליות, מיסוי אופציות לעובדים: שילוב של מספר סוגיות יסוד במס הכנסה, מיסים טו/4 א-42)" (ע"א 2362-08 אייזנברג נ' טי.טי.אי תים טלקום אינטרנשיונל בע"מ – פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו מיום – 29/12/2010).

חיוב במס על בסיס מקום הפקת ההכנסה

"הכנסת עבודה של יחיד, לרבות בונוסים, פדיון ימי חופשה, מחלה והפרשי שכר אחרים, מענק פרישה או פיצויי פיטורין, תשלום מבוסס מניות או אופציות וכיוצא בזה, בגין עבודתו בישראל, חייבת במס בישראל גם אם במועד קבלת התשלום היה היחיד תושב חוץ, וזאת על בסיס מקום הפקת ההכנסה ובהתאם להוראות סעיפים 2 רישא ו- 4א לפקודה והכל בכפוף להוראות אמנת המס הרלבנטית ככל שחלה (קרי, הייתה קיימת עילת חיוב בישראל לפי הוראות האמנה במידה והתשלום היה מתקבל במהלך שהותו בישראל). היה וחלק מההכנסה הופק בישראל וחלק מחוץ לישראל, חבות המס בישראל תהיה בהתאם לתקופת עבודתו בישראל ביחס לסך תקופת ההעסקה".

(מתוך עמדה מספר 45/2018 - הכנסת עבודה שמתקבלת בידי תושב חוץ בגין עבודתו בישראל - רשימת עמדות חייבות בדיווח בנושא מס הכנסה).

להלן הוראות סעיפים 2 רישא ו- 4א לפקודה:

הוראות סעיף 2 רישא לפקודת מס הכנסה – "מס הכנסה יהא משתלם, בכפוף להוראות פקודה זו, לכל שנת מס, בשיעורים המפורטים להלן, על הכנסתו של אדם תושב ישראל שהופקה או שנצמחה בישראל או מחוץ לישראל ועל הכנסתו של אדם תושב חוץ שהופקה או שנצמחה בישראל, ממקורות אלה...".

הוראות סעיף 4א לפקודת מס הכנסה – "(א) המקום שבו הופקה או נצמחה הכנסה, השתכרות או רווח מכל אחד מהמקורות המפורטים להלן יהיה – (4) לגבי הכנסה מעבודה - מקום ביצוע העבודה".

פיצוי בגין תקופת עבודה בחו"ל טרם היות הנישום תושב ישראל

"במידה שהמבקש יוכיח, להנחת דעתו של פקיד השומה, כי הפיצוי ניתן בגין תקופת עבודתו בחו"ל טרם היותו תושב ישראל, לא יחויב בגינו במס בישראל" (מתוך החלטת מיסוי מס' 22/06 שפורסמה ביום 05/06/2006).

מועד קבלת התשלום קובע ולא התקופה בה נצברה הזכות לתשלום

"... היות שהסכום שנשתלם למנוח בא בגדר "הכנסה מיגיעה אישית", ובעת קבלתו - שנת המס 1983- היה המנוח זכאי לפטור, הייתי מקבל את הערעור בעניין זה וקובע, כי יש להחיל את הוראות סעיף 9(5) על הסכומים, שקיבל המנוח בגין פדיון החופשה בשנת 1983" (ע"א 833/87 - יורשי המנוח טבר רגא עודה ז"ל נגד פקיד שומה נצרת – פסק דין של בית המשפט העליון מיום 20/08/1990).

כספי פיצויי פיטורים בקופות גמל – "כאילו נתקבלו בידו"

לדוגמא, נקרא בדרך השלילה את הוראות סעיף 9(7א)(א)(4)(א) לפקודת מס הכנסה, המדבר על רצף זכויות פיצויים -

"עובד שעם פרישתו ממעבידו עמדו לזכותו בקופת גמל לפיצויים או במרכיב הפיצויים בקופת גמל לקצבה כספים המיועדים למענק פרישה........לא יראו את הסכומים שהשאיר בקופת גמל כאמור.....כאילו נתקבלו בידו... לעניין זה –"מרכיב הפיצויים" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על קופות גמל..."

כלומר, למרות שככלל אדם שכיר ממוסה על הכנסותיו על בסיס מזומן, לפי הוראות סעיף ספציפי זה בפקודה, בדרך השלילה - ככל שלא בחר העובד בהסדר מס של רצף זכויות פיצויים עם פרישתו ממעבידו, הרי שיראו את כספי הפיצויים שהשאיר בקופת גמל כאמור, כאילו נתקבלו בידו ביום סיום עבודה !

לדוגמא, נקרא בדרך החיוב את הוראות סעיפים 9(7א)(ז) + (ז1) לפקודת מס הכנסה, המדברים על רצף קצבה -

"בכפוף לאמור בפסקת משנה (א)(4)(א),רואים מענק הון עקב פרישה.... כמענק שנתקבל גם אם נשאר מופקד בקופת גמל. הוראה זו לא תחול על סכומים העומדים לזכותו של עובד שפרש בקופת גמל לקיצבה, אם בעת פרישתו הודיע למנהל על רצונו להמשיך ולהשאירם למטרת תשלום קיצבה..."

"לעניין פסקת משנה (ז), יראו עובד שפרש והסכומים העומדים לזכותו במרכיב הפיצויים בכל קופות הגמל לקצבה בשל עבודתו אצל אותו מעביד אינם עולים על 405,900 ש"ח (נכון לשנת 2026) או על תקרת הפיצויים כהגדרתה בסעיף 3(ה3)(2) לכל שנת עבודה – לפי הגבוה, כאילו הודיע למנהל, בעת פרישתו, על רצונו להמשיך ולהשאירם למטרת תשלום קצבה, אלא אם כן הודיע למנהל אחרת".

כלומר, למרות שככלל אדם שכיר ממוסה על הכנסותיו על בסיס מזומן, לפי הוראות סעיף ספציפי זה בפקודה, בדרך החיוב – רואים את כספי הפיצויים כאילו נתקבלו בידו ביום סיום עבודה גם אם נשארו בקופת הגמל, כל עוד לא בחר באופן יזום ברצף קצבה או חל עליו רצף קצבה "אוטומטי" (רצף קצבה ברירת מחדל).

עדכון מיום 11/01/2024 - 

ניתן ללמוד על פרשנות ומדיניות רשות המסים גם מהמענה שנתקבל לפנייתנו על השאלה מהו "היום שבו התקבלו" (לצורך הצמדה למדד של "מענקים פטורים" במסגרת קיבוע זכויות) בהתייחס לכספי פיצויים שנצברו בקופת הגמל - 

מצד אחד בסעיף 4 למכתב התגובה נכתב - "........ המחוקק קבע כלל לפיו מועד קבלת מענק הפרישה בידי העובד הוא המועד שבו הועמדו לרשות העובד מענקי הפרישה ולא המועד שבו משך אותם העובד בפועל מקופת הגמל..." (ואנו מוסיפים ומבהירים, מענקי הפרישה הכוונה כאן לכספי הפיצויים שנצברו בקופות הגמל, וכאלו שלא נבחר לגביהם באופן יזום רצף פיצויים או רצף קצבה או חל לגביהם רצף קצבה ברירת מחדל).

מצד שני בסעיפים 7 ו- 8 למכתב התגובה צוין כי "רשות המסים נוהגת במדיניות מקילה.." המשפיעה בין היתר גם על קביעת "היום שבו התקבלו" ויש לעיין בסעיפים אלו במכתב התגובה לפירוט המצבים השונים.

(מכתב תגובה אשר נתקבל בתודה ביום 11/01/2024 מהגברת רו"ח רונית כהן – מנהלת מחלקת קופות גמל ומיסוי יחידים - רשות המסים בישראל - אופן היישום של הוראות סעיף 9א(ג)(1)(ב) לפקודת מס הכנסה וזאת בהמשך לפנייתנו בנושא זה לרו"ח רונית כהן – מנהלת מחלקת קופות גמל - רשות המסים בישראל ולמנהלים ולמנהלות בכירים/בכירות ברשות המסים בישראל - מיום 14/11/2022 - רשות המסים אינה מיישמת את הוראות הפקודה כלשונן ואינה נוהגת בצורה אחידה ועקבית בכל המקרים בהם נישומים פונים אליה בבקשה לבצע "קיבוע זכויות" - אופן היישום של הוראות סעיף 9א(ג)(1) לפקודת מס הכנסה - (אופן ההצמדה)).

מענק פרישה והשלמת פיצויים המשולמים במזומן

לאור הכלל לפיו על שכיר יוטל מס על בסיס מזומן ובהתחשב בעובדה כי לעניין מענק פרישה והשלמת פיצויים המשולמים במזומן, אין בפקודת מס הכנסה הוראה ספציפית הקובעת אחרת, הרי שהשכיר יתחייב במס על הכנסה זו במועד בו התקבלה ההכנסה בפועל בידיו.

זה המקום להזכיר את הוראות סעיף 8(ג) לפקודת מס הכנסה לעניין האפשרויות לבצע פריסה לצורך הקלה בחישוב המס למרות שההכנסה מתקבלת במלואה במזומן.

כמו כן זה המקום להפנות את תשומת הלב להוראות הבאות, בתקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), תשנ"ג-1993, לרבות ההגדרה של "משכורת" הכוללת מענק פרישה.

משכורת חודש דצמבר ששולמה בתחילת חודש ינואר של השנה העוקבת – תיחשב כתשלום ששולם בשנת המס הקודמת

"על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), משכורת או שכר עבודה ששולמו בין 1 בינואר ל- 13 בינואר של שנת המס בשל שנות מס קודמות, ייכללו בטופס 106 כתשלומים ששולמו בשנת המס הקודמת". (סעיף 13(ג) לתקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), תשנ"ג-1993).

בהקשר זה יש לשים לב להגדרה הרחבה של "משכורת" בתקנות ניכוי המס במקור –

"משכורת" –

(1) הכנסת עבודה, לרבות ...... וכן כל הכנסה שנקבע לגביה שדינה כדין הכנסת עבודה;

(2) קיצבה לפי סעיף 2(5) לפקודה, לרבות סכום המתקבל עקב היוון קיצבה שאינו פטור על פי סעיפים 9א או 9ב לפקודה, ולרבות קיצבאות חייבות מס המשולמות על ידי המוסד לביטוח לאומי;

(3) הטבה הנובעת ממימוש זכות שמקבל עובד ממעבידו לרכישת נכס או שירות, וכן הפרשי ריבית על הלוואה שקיבל עובד ממעבידו, כאמור בסעיף 3(ט) לפקודה;

(4) מענק עקב פרישה או מוות לפי סעיף 9(7א) לפקודה (להלן — מענק פרישה);

(5) שכר עובדי פושט רגל או חברה בפירוק, כמשמעותו בצו מס הכנסה (קביעת שכר עובדי פושט רגל או חברה בפירוק כהכנסה), תשל"ב–1971;

(6) סכומים ותשלומים שחל עליהם סעיף 18(ב) לפקודה והמהווים הכנסה בידי מקבלם וכן תשלומים לפי צו מס הכנסה (קביעת סכומים ששולמו לבעל שליטה כהכנסה), תשמ"ו-1986 למעט תשלום ריבית שחלות עליה תקנות מס הכנסה (ניכוי מריבית), התשס"ג-2002;

עדכון מיום 11/01/2024 - 

ניתן ללמוד על פרשנות ומדיניות רשות המסים גם מהמענה שנתקבל לפנייתנו על השאלה מהו "היום שבו התקבלו" (לצורך הצמדה למדד של "מענקים פטורים" במסגרת קיבוע זכויות) בהתייחס למענקי פרישה וכספי פיצויים המשולמים במזומן על ידי המעסיק, מענקים ופיצויים המשולמים על ידי קרן פנסיה ותיקה או מנהל הגמלאות ופיצויים המשולמים מקופה מרכזית לפיצויים -

בסעיף 8.3 למכתב התגובה נכתב כך -

"מענקי פרישה המשולמים על ידי המעסיק או על ידי קופה מרכזית בבעלות המעסיק (קוד משלם 1,3), ככלל, "היום שבו התקבלו" יחשב יום התשלום כפי שדווח על ידי המעסיק בטופס 161. אולם, במקרה בו המעסיק לא ציין את יום התשלום בדיווח שהגיש בטופס 161 אזי, "היום שבו התקבלו" יחשב למועד בו הועמדו המענקים לרשות העובד. קרי, מועד הפקת 161".

בסעיף 8.5 למכתב התגובה נכתב כך -

"מענקי פרישה המשולמים על ידי משלמים אחרים ושלא דווחו על ידי המעסיק בטופס 161 - מענק שנים עודפות מקרנות פנסיה הוותיקות, פדיון ימי מחלה ממנהלת הגמלאות - "היום שבו התקבלו" יחשב מועד התשלום בפועל".

(מכתב תגובה אשר נתקבל בתודה ביום 11/01/2024 מהגברת רו"ח רונית כהן – מנהלת מחלקת קופות גמל ומיסוי יחידים - רשות המסים בישראל - אופן היישום של הוראות סעיף 9א(ג)(1)(ב) לפקודת מס הכנסה וזאת בהמשך לפנייתנו בנושא זה לרו"ח רונית כהן – מנהלת מחלקת קופות גמל - רשות המסים בישראל ולמנהלים ולמנהלות בכירים/בכירות ברשות המסים בישראל - מיום 14/11/2022 - רשות המסים אינה מיישמת את הוראות הפקודה כלשונן ואינה נוהגת בצורה אחידה ועקבית בכל המקרים בהם נישומים פונים אליה בבקשה לבצע "קיבוע זכויות" - אופן היישום של הוראות סעיף 9א(ג)(1) לפקודת מס הכנסה - (אופן ההצמדה)).

להלן גם ציטוט הוראות סעיף 18 מתוך דברי הסבר למילוי טופס 161 "החדש" - גרסה מחודש ינואר 2024 - 

"תאריך התשלום לעובד - ביחס למענקים שישולמו על ידי המעסיק או מטעמו ושאינם משולמים באמצעות קופות גמל (קוד משלם, 1, 2, ו- 3) על המעסיק לציין את התאריך בו שולמו המענקים לעובד. היה והתאריך לא יצוין אזי, תאריך התשלום יחשב המועד בו הועמדו המענקים לרשות העובד (תאריך הפקת טופס זה)".

ומה לגבי מקרים בהם בוצעה פריסה של הכנסה ?

מיותר להרחיב רק נציין כי אופן המיסוי לרבות אופן ייחוס ההכנסה לשנות המס ייקבעו לפי הפריסה בכפוף לתנאים לפריסה.

(פריסה של הכנסה לפי סעיף 8(ג) לפקודת מס הכנסה או פריסת שבח מקרקעין (פריסת מס שבח)  לפי סעיף 48א(ה) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ"ג-1963)

ומה קורה במציאות ?

תיאוריה, פרשנות, הוראות חוק והנחיות רשות המסים לחוד ומציאות לחוד. במציאות יש לנו דוגמאות להכל מהכל... דוגמאות מנוגדות וסותרות בכל המצבים השונים ביחס לכל סוגי התשלומים המשולמים לעובד במעמד סיום עבודה ופרישה.

באופן מכוון לא נעלה לעמוד זה דוגמאות המצויות בידינו וזאת על מנת לא לבלבל או להטעות מאחר ועל כל דוגמא אחת יש בידינו דוגמא אחרת סותרת ואולם רק נציין באופן כללי את הנקודות הבאות (ויש עוד):

1. למועד התשלום בפועל של מענק הפרישה יש משמעות כספית והשלכות על אופן המיסוי של המענק, קחו לדוגמא מקרה בו עובד סיים לעבוד במקום עבודה בסוף שנת המס ודה פקטו המענק שולם לו במהלך חודש פברואר של השנה העוקבת לשנת סיום עבודה רק לאחר שסיים את כל התהליך מול המעסיק ומס הכנסה וסיפק למעסיק את האישורים מפקיד השומה לצורך קבלת המענק. 

באופן מעשי המעסיק של עובד זה ידווח על מענק הפרישה במסגרת טופס 106 לשנת המס העוקבת ולא במסגרת טופס 106 לשנת סיום עבודה שהסתיימה בטרם שולם מענק הפרישה ובפועל ההכנסה תשוייך לשנת המס העוקבת ולא לשנת סיום עבודה.

(הערת אגב, על בסיס דוגמאות המצויות בידינו,  גם פקיד השומה בקביעת שיעור המס לניכוי המס במקור מהחלק החייב במס של מענק הפרישה (אמנם זו לא התחשבנות מס סופית אבל בכל זאת) ככל הנראה לא יביא בחשבון את ההכנסה המצטברת לשנת סיום עבודה וגם לא יטרח לברר מול העובד האם הוא החל לעבוד במקום חדש ומה הכנסתו בשנה העוקבת (כמובן אנו לא מדברים על מקרה של פריסה) מה שהביא לכך שבדוגמאות שיש בידינו בהן צפינו טרם הפרישה מס לתשלום בשיעור של 50%, העובד קיבל אישור מפקיד השומה הדורש ניכוי מס במקור בשיעור של 5% בלבד).

2. לזהות המעסיק המשלם את מענק הפרישה יש משמעות והשלכות על אופן המיסוי של המענק. נסביר, אם מדובר במעסיק כמו צה"ל לדוגמא (ולא רק צה"ל !!) , הרי מעסיק זה משלם את מענק הפרישה, מנכה מס במקור ולא ממתין לעובד לקבל ממנו אישורים מפקיד השומה כך שאם העובד סיים לעבוד ביום 31 בדצמבר לאותה השנה, המענק ייחשב להכנסה בשנת סיום עבודה ולא בשנה העוקבת, גם אם הוא שולם בפועל לעובד בתחילת חודש ינואר של השנה העוקבת, המעסיק (צה"ל לדוגמא) ידווח על מענק הפרישה במסגרת טופס 106 של שנת סיום עבודה ולא במסגרת טופס 106 של השנה העוקבת (ושוב אין אנו מדברים על מקרה של פריסה).

לסיכום, רק מהשוואה של שתי נקודות אלו בלבד, אפשר להבין כי במציאות תיתכן אפליה בין שני נישומים, האחד סיים לעבוד בחברת הייטק (לדוגמא בלבד) ביום 31 בדצמבר של שנת המס, השני סיים לעבוד בצה"ל (לדוגמא בלבד) ביום 31 בדצמבר של שנת המס, שניהם לא ביקשו פריסה, שניהם קיבלו מענק פרישה זהה והוותק שלהם במקום העבודה זהה והמשכורת שלהם זהה ועדיין באופן מעשי - ניתן להגיע לשתי תוצאות מיסוי שונות הרחוקות זו מזו ! 

לסיום נציין את הברור מאליו כי ייתכנו גם דוגמאות הפוכות, בהן יש כדאיות כלכלית לייחוס ההכנסה לשנת סיום עבודה ולא לשנה העוקבת, הכל תלוי בנתונים האישיים ובנתוני ההכנסות וכן לא הכל תלוי בעובד עצמו אלא גם במעסיקו ובמדיניותו.

סיימת לעבוד ביום האחרון של שנת המס (31/12 - 31 בדצמבר) - איזו תקרת פטור ממס על מענק פרישה וכספי פיצויי פיטורים תחול לגביך ? של שנת המס בה סיימת לעבוד במקום העבודה או של שנת המס העוקבת ?

אין מדובר בחוות דעת משפטית. מאמר זה מובא כאן לידע כללי בלבד והוא אינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ משפטי או כל ייעוץ אחר. שום אינפורמציה המופיעה במאמר אינה מהווה המלצה לביצוע או אי ביצוע מהלך כלשהו. מחובתך להתייעץ לפני כל פעולה. מסמך זה מנוסח בלשון זכר אך פונה לנשים ולגברים כאחד. המידע מוצג להמחשה בלבד, חבות המס הסופית בכל מקרה תיקבע אך ורק על ידי רשויות המס על פי הקבוע בפקודת מס הכנסה, בתקנות ובחוזרים המקצועיים.