|
|
דמי הסתגלות - חופשת הסתגלות או מענק הסתגלות
|
 |
פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות - הוראות המוסד לביטוח לאומי
|
|
להבדיל ממתן תקופת הודעה מוקדמת לעובד או תשלום פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת לעובד, לפי חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, בגבולות התקופה הקבועה בחוק, לעניין דמי הסתגלות (חופשת הסתגלות או מענק הסתגלות) - אין זכאות לתשלום מסוג זה על פי חוק ואולם תיתכן זכאות לתשלום מסוג זה לפי הסכם עבודה או הסכם פרישה אישי, הסכם קיבוצי או חוק הנוגע לזכויות בעת פרישה, המתייחס למגזר מסוים.
האם על "דמי הסתגלות" צריך לשלם דמי ביטוח לאומי ומס בריאות ?
-
נדגיש כי ככל שמדובר בחופשת הסתגלות, דהיינו חופשה נוספת המנוצלת בפועל הרי שלא מדובר בתשלום דמי הסתגלות המבוצע לאחר ניתוק יחסי עובד מעביד - ולכן מדובר בשכר עבודה "רגיל" החייב בתשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות !
-
ואולם, לעניין תשלום דמי הסתגלות המבוצע בדרך של מענק הסתגלות לאחר ניתוק יחסי עובד מעביד (לבטח לעניין ביטוח לאומי!) אין מדובר בשכר עבודה "רגיל" ולכן מענק הסתגלות פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות.
-
התשלום לעובד במהלך תקופת חופשת הסתגלות נחשב לשכר עבודה "רגיל" וחייב במס הכנסה באותו האופן ששכר עבודה מחוייב במס. ואולם לעניין מענק הסתגלות, כפי שהגדרנו אותו מעלה, הזכאות לפטור ממס על מענק הסתגלות נקבעת, כחלק מהפטור ממס על מענקי הפרישה, במסגרת סעיף 9(7א) לפקודת מס הכנסה. כמו כן ניתן לבחון לגביו את כל אפשרויות תכנון המס לרבות האפשרות לבצע פריסה של החלק החייב במס (פריסת מס - סעיף 8 (ג) לפקודת מס הכנסה).
על מה מבוסס הפטור מתשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות על מענק הסתגלות ?
הוראות המוסד לביטוח לאומי עד שנת 2015 -
מענק הסתגלות, כפי שהגדרנו אותו מעלה, מאחר משולם לעובד, לאחר שיחסי עובד-מעביד הגיעו לסיומם, נהוג שלא לראותו כחלק משכר עבודה (לבטח לעניין ביטוח לאומי) ולפיכך לא חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות וזאת בהתבסס על חוזר המוסד לביטוח לאומי.
הוראות חוק הביטוח לאומי החל משנת 2015 - הצעת חוק שלא עברה בחקיקה !
במסגרת הצעת החוק החדשה, המחוקק ביקש לעגן בחקיקה את הפטור מתשלום דמי הביטוח הלאומי ומס הבריאות כמפורט מעלה, אשר עד כה ניתן בהסתמך על הוראות המוסד לביטוח לאומי (כמפורט בחוזר של המוסד לביטוח לאומי). להלן התיקון שהוצע לסעיף ההכנסות הפטורות מתשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות:
סעיף 350 ( הכנסות פטורות מדמי ביטוח) ל חוק הביטוח לאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995:
(א) לעניין תשלום דמי ביטוח לא יראו כהכנסה -
(10) "סכום, מענק או טובת הנאה אחרת (בפסקה זו - טובת הנאה) שהגיעו לידי עובד אגב סיום יחסי עבודה, לרבות פרישה, בין במישרין ובין בעקיפין, ובכלל זה סכום שהופקד בעבורו למרכיב הפיצויים בקופת גמל, אך למעט טובת הנאה שניתנה לעובד כדי שלא יעסוק בתחומי הפעילות של המעסיק או יתחרה בו בדרך אחרת, ולמעט פיצוי ששולם לו בשל אי-מתן הודעה מוקדמת, לפי סעיף 7(א) לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001, לעניין זה, "מרכיב הפיצויים" - כהגדרתו ב סעיף 9(7א)(א)(4) לפקודת מס הכנסה".
חשוב מאוד לא להתבלבל ! לדוגמא, אם נתייחס למענק הסתגלות או לפיצוי בשל אי-מתן הודעה מוקדמת ששולם לעובד לתקופה שמעבר לתקופה הקבועה בחוק הודעה מוקדמת, (דהיינו בהתייחס אך ורק לחלק היחסי הנוסף שמעבר לתקופה הקבועה בחוק!). הרי שניתן להקביל ביניהם באופן מלא, בהתייחס לכל אחד מההיבטים שפירטנו כעת ! שימו לב ! במילים פשוטות מדובר במענק פרישה נוסף לכל דבר ועניין !
הכנסות עובד שכיר הפטורות מתשלום דמי ביטוח - חוזר המוסד לביטוח לאומי (ביטוח 1460, חוזר מעסיקים 1479, חוזר ביקורת ניכויים 12) מיום 21/02/2019. במסגרת חוזר זה מצוין באופן מפורש כי תשלום דמי הסתגלות אינו חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי.
להלן התייחסות ספציפית למחלוקת (שהוכרעה) בין צה"ל לבין המוסד לביטוח לאומי בכל הקשור לחבות בדמי ביטוח לאומי ומס בריאות לעניין תשלום חופשת ההסתגלות / חודשי ההסתגלות המשולם לפורשי צה"ל ("חופשת פרישה" כפי שמכנים אותה בצה"ל):
1. אין לבלבל בין תקופת "החופשה הצבורה" (כך מכנים בצה"ל את ימי החופשה המגיעים על פי חוק לפורש) לבית תקופת "חופשת הפרישה" (כך מכנים בצה"ל את חופשת ההסתגלות).
2. בהתייחס ל" חופשה צבורה" - הפורש רשאי לנצל אותה בפועל בטרם הוא פורש מצה"ל ו"להצמיד" אותה ל" חופשת הפרישה" המגיעה לו או לחילופין לבצע "פדיון חופשה" לאחר פרישתו מצה"ל. (התייחסות ל"חופשה צבורה" ראה - פדיון חופשה - פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות - הוראות המוסד לביטוח לאומי).
3. בהתייחס ל"חופשת הפרישה" (חודשי ההסתגלות) - עדכון אשר נכתב בשנת 2016:
עד לפני כשנתיים - נהגו בצה"ל לנכות מתשלום "חופשת הפרישה", במהלך כל חודשי ההסתגלות, דמי ביטוח לאומי ומס בריאות.
החל מלפני כשנתיים ועד לאחרונה - חדלו בצה"ל מלנכות מתשלום "חופשת הפרישה", במהלך כל חודשי ההסתגלות, דמי ביטוח לאומי ומס בריאות ומאז ועד אוגוסט 2016 בפועל "פטר" צה"ל את הפורשים מתשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות במהלך "חופשת הפרישה" לה הם זכאים לפי מידת זכאותם. (זה המקום להדגיש כי ככל שפורש צה"ל, במהלך תקופת "חופשת הפרישה" כבר עובד במקום עבודה חדש, במקום העבודה החדש בכל מקרה, כך או כך, מהכנסתו מעבודה, צריך לנכות דמי ביטוח לאומי ומס בריאות עד לתקרה).
החל מיום 21 באוגוסט 2016 (עם תחולה רטרואקטיבית מלאה) - בתום דיונים בנושא זה בין צה"ל לבין המוסד לביטוח לאומי ובהכרעת היועץ המשפטי לממשלה - שבו לנכות בצה"ל דמי ביטוח לאומי ומס בריאות מתשלום "חופשת הפרישה", במהלך כל חודשי ההסתגלות (לרבות חיוב רטרואקטיבי של כל הפורשים באותה התקופה בה צה"ל "פטר" אותם מתשלומים אלו).
ההכרעה בנושא קיבלה משנה תוקף גם במסגרת פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב יפו:
אין מדובר בחוות דעת משפטית. מאמר זה מובא כאן לידע כללי בלבד והוא אינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ אישי. שום אינפורמציה המופיעה במאמר אינה מהווה המלצה לביצוע או אי ביצוע מהלך כלשהו. מחובתך להתייעץ לפני כל פעולה. מסמך זה מנוסח בלשון זכר אך פונה לנשים ולגברים כאחד. המידע מוצג להמחשה בלבד. חבות המסים הסופית בכל מקרה תיקבע אך ורק על ידי רשויות המס על פי הקבוע בפקודת מס הכנסה ובחוק הביטוח הלאומי.
|
להבדיל ממתן תקופת הודעה מוקדמת לעובד או תשלום פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת לעובד, לפי חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, בגבולות התקופה הקבועה בחוק, לעניין דמי הסתגלות (חופשת הסתגלות או מענק הסתגלות) - אין זכאות לתשלום מסוג זה על פי חוק ואולם תיתכן זכאות לתשלום מסוג זה לפי הסכם עבודה או הסכם פרישה אישי, הסכם קיבוצי או חוק הנוגע לזכויות בעת פרישה, המתייחס למגזר מסוים.
האם על "דמי הסתגלות" צריך לשלם דמי ביטוח לאומי ומס בריאות ?
-
נדגיש כי ככל שמדובר בחופשת הסתגלות, דהיינו חופשה נוספת המנוצלת בפועל הרי שלא מדובר בתשלום דמי הסתגלות המבוצע לאחר ניתוק יחסי עובד מעביד - ולכן מדובר בשכר עבודה "רגיל" החייב בתשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות !
-
ואולם, לעניין תשלום דמי הסתגלות המבוצע בדרך של מענק הסתגלות לאחר ניתוק יחסי עובד מעביד (לבטח לעניין ביטוח לאומי!) אין מדובר בשכר עבודה "רגיל" ולכן מענק הסתגלות פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות.
-
התשלום לעובד במהלך תקופת חופשת הסתגלות נחשב לשכר עבודה "רגיל" וחייב במס הכנסה באותו האופן ששכר עבודה מחוייב במס. ואולם לעניין מענק הסתגלות, כפי שהגדרנו אותו מעלה, הזכאות לפטור ממס על מענק הסתגלות נקבעת, כחלק מהפטור ממס על מענקי הפרישה, במסגרת סעיף 9(7א) לפקודת מס הכנסה. כמו כן ניתן לבחון לגביו את כל אפשרויות תכנון המס לרבות האפשרות לבצע פריסה של החלק החייב במס (פריסת מס - סעיף 8 (ג) לפקודת מס הכנסה).
על מה מבוסס הפטור מתשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות על מענק הסתגלות ?
הוראות המוסד לביטוח לאומי עד שנת 2015 -
מענק הסתגלות, כפי שהגדרנו אותו מעלה, מאחר משולם לעובד, לאחר שיחסי עובד-מעביד הגיעו לסיומם, נהוג שלא לראותו כחלק משכר עבודה (לבטח לעניין ביטוח לאומי) ולפיכך לא חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות וזאת בהתבסס על חוזר המוסד לביטוח לאומי.
הוראות חוק הביטוח לאומי החל משנת 2015 - הצעת חוק שלא עברה בחקיקה !
במסגרת הצעת החוק החדשה, המחוקק ביקש לעגן בחקיקה את הפטור מתשלום דמי הביטוח הלאומי ומס הבריאות כמפורט מעלה, אשר עד כה ניתן בהסתמך על הוראות המוסד לביטוח לאומי (כמפורט בחוזר של המוסד לביטוח לאומי). להלן התיקון שהוצע לסעיף ההכנסות הפטורות מתשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות:
סעיף 350 ( הכנסות פטורות מדמי ביטוח) ל חוק הביטוח לאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995:
(א) לעניין תשלום דמי ביטוח לא יראו כהכנסה -
(10) "סכום, מענק או טובת הנאה אחרת (בפסקה זו - טובת הנאה) שהגיעו לידי עובד אגב סיום יחסי עבודה, לרבות פרישה, בין במישרין ובין בעקיפין, ובכלל זה סכום שהופקד בעבורו למרכיב הפיצויים בקופת גמל, אך למעט טובת הנאה שניתנה לעובד כדי שלא יעסוק בתחומי הפעילות של המעסיק או יתחרה בו בדרך אחרת, ולמעט פיצוי ששולם לו בשל אי-מתן הודעה מוקדמת, לפי סעיף 7(א) לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001, לעניין זה, "מרכיב הפיצויים" - כהגדרתו ב סעיף 9(7א)(א)(4) לפקודת מס הכנסה".
חשוב מאוד לא להתבלבל ! לדוגמא, אם נתייחס למענק הסתגלות או לפיצוי בשל אי-מתן הודעה מוקדמת ששולם לעובד לתקופה שמעבר לתקופה הקבועה בחוק הודעה מוקדמת, (דהיינו בהתייחס אך ורק לחלק היחסי הנוסף שמעבר לתקופה הקבועה בחוק!). הרי שניתן להקביל ביניהם באופן מלא, בהתייחס לכל אחד מההיבטים שפירטנו כעת ! שימו לב ! במילים פשוטות מדובר במענק פרישה נוסף לכל דבר ועניין !
הכנסות עובד שכיר הפטורות מתשלום דמי ביטוח - חוזר המוסד לביטוח לאומי (ביטוח 1460, חוזר מעסיקים 1479, חוזר ביקורת ניכויים 12) מיום 21/02/2019. במסגרת חוזר זה מצוין באופן מפורש כי תשלום דמי הסתגלות אינו חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי.
להלן התייחסות ספציפית למחלוקת (שהוכרעה) בין צה"ל לבין המוסד לביטוח לאומי בכל הקשור לחבות בדמי ביטוח לאומי ומס בריאות לעניין תשלום חופשת ההסתגלות / חודשי ההסתגלות המשולם לפורשי צה"ל ("חופשת פרישה" כפי שמכנים אותה בצה"ל):
1. אין לבלבל בין תקופת "החופשה הצבורה" (כך מכנים בצה"ל את ימי החופשה המגיעים על פי חוק לפורש) לבית תקופת "חופשת הפרישה" (כך מכנים בצה"ל את חופשת ההסתגלות).
2. בהתייחס ל" חופשה צבורה" - הפורש רשאי לנצל אותה בפועל בטרם הוא פורש מצה"ל ו"להצמיד" אותה ל" חופשת הפרישה" המגיעה לו או לחילופין לבצע "פדיון חופשה" לאחר פרישתו מצה"ל. (התייחסות ל"חופשה צבורה" ראה - פדיון חופשה - פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות - הוראות המוסד לביטוח לאומי).
3. בהתייחס ל"חופשת הפרישה" (חודשי ההסתגלות) - עדכון אשר נכתב בשנת 2016:
עד לפני כשנתיים - נהגו בצה"ל לנכות מתשלום "חופשת הפרישה", במהלך כל חודשי ההסתגלות, דמי ביטוח לאומי ומס בריאות.
החל מלפני כשנתיים ועד לאחרונה - חדלו בצה"ל מלנכות מתשלום "חופשת הפרישה", במהלך כל חודשי ההסתגלות, דמי ביטוח לאומי ומס בריאות ומאז ועד אוגוסט 2016 בפועל "פטר" צה"ל את הפורשים מתשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות במהלך "חופשת הפרישה" לה הם זכאים לפי מידת זכאותם. (זה המקום להדגיש כי ככל שפורש צה"ל, במהלך תקופת "חופשת הפרישה" כבר עובד במקום עבודה חדש, במקום העבודה החדש בכל מקרה, כך או כך, מהכנסתו מעבודה, צריך לנכות דמי ביטוח לאומי ומס בריאות עד לתקרה).
החל מיום 21 באוגוסט 2016 (עם תחולה רטרואקטיבית מלאה) - בתום דיונים בנושא זה בין צה"ל לבין המוסד לביטוח לאומי ובהכרעת היועץ המשפטי לממשלה - שבו לנכות בצה"ל דמי ביטוח לאומי ומס בריאות מתשלום "חופשת הפרישה", במהלך כל חודשי ההסתגלות (לרבות חיוב רטרואקטיבי של כל הפורשים באותה התקופה בה צה"ל "פטר" אותם מתשלומים אלו).
ההכרעה בנושא קיבלה משנה תוקף גם במסגרת פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב יפו:
אין מדובר בחוות דעת משפטית. מאמר זה מובא כאן לידע כללי בלבד והוא אינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ אישי. שום אינפורמציה המופיעה במאמר אינה מהווה המלצה לביצוע או אי ביצוע מהלך כלשהו. מחובתך להתייעץ לפני כל פעולה. מסמך זה מנוסח בלשון זכר אך פונה לנשים ולגברים כאחד. המידע מוצג להמחשה בלבד. חבות המסים הסופית בכל מקרה תיקבע אך ורק על ידי רשויות המס על פי הקבוע בפקודת מס הכנסה ובחוק הביטוח הלאומי. |
|
|
|
|
|
|
|