הבהרות רשות המסים והנחיות לפעולה – תיקון 190 לפקודה

מאת: עו"ד (רו"ח) אמיר גבאי

בחודש מאי 2013 פרסמה רשות המסים חוזר מקצועי העוסק בפטור על קצבה מזכה לפי תיקון 190 לפקודה: חוזר מס הכנסה מס' 02/2013 (תיקון 190 לפקודה – הוראות סעיף 9א למתן פטור על הקצבה המזכה). להזכירכם, תחילתו של תיקון 190 לפקודה ביום 1 בינואר 2012 (למעט סעיפים מסויימים להם נקבע ספציפית תאריך תחילה שונה).

למרבה הצער, גם לאחר פרסומו של החוזר, כשנה וחצי מאז תחילתו של תיקון 190 לפקודה, אני בספק רב אם יש פקיד שומה המכיר את כל הוראות תיקון 190 לפקודה ויודע ליישם את אותן ההוראות כהלכה. עובדה זו פוגמת באופן ניכר בשירות לו זוכים הנישומים הפונים למשרדי פקיד השומה בעת עזיבת מקום עבודה או פרישה.

פורשים רבים מטורטרים שלא לצורך בין פקיד השומה לבין המעסיק לבין סוכן הביטוח לבין חברות הביטוח, קרנות הפנסיה וקופות הגמל. הן המעסיק והן סוכן הביטוח, הניצבים בתווך, לא בהכרח מעודכנים בכל השינויים ומשמעותם ורובם המכריע נמנע מלספק לפורשים כל הכוונה.

מעבר מיתרה להיוון בפטור לקצבה פטורה ולהיפך – הנחיות לא ברורות

מי שבחר בקצבה פטורה וחזר בו בתוך 90 ימים, יוכל לשנות את בחירתו במתן הודעה מנומקת לפקיד השומה על כוונתו. לאחר 5 חודשים מתום החודש שבו ביצע את בחירתו לראשונה או לאחר שקיבל 3 תלושי שכר הכוללים את הפטור על הקצבה, המוקדם שבהם, לא ניתן יהיה לשנות את הבחירה ולהפוך קצבה פטורה ליתרה להיוון בפטור. את היתרה להיוון בפטור העומדת לרשותו של היחיד ניתן להסב לקצבה פטורה על ידי ויתור על חלק מהיתרה להיוון בפטור וחלוקה במכפיל המרה להון (180).

למה התכוון המשורר ?

90 יום ? 5 חודשים ? 3 תלושי שכר ? המוקדם שבהם ? מודה כי לא עלה בידי להבין הנחיות אלו ולא הצלחתי למצוא את העוגן להנחיות אלו בפקודת מס הכנסה. לפיכך, לא יכולתי שלא לפנות לרשות המסים בבקשה להבהרת האמור בפסקה זו.

להלן התשובה שקיבלתי:

"סעיף 9א(ה)(1) קובע כי ניתן להגדיר את הסכום להיוון בפטור בתוך 90 ימים מהיום שניתן לו פטור ממס על קצבה מזכה (או היוונה). על אף האמור ולנוחות הציבור הרחבנו את התקופה ב- 60 ימים נוספים ואולם בכדי לא לחרוג מהאמור בפקודה הגבלנו את התקופה לשלושה תלושי שכר. לסיכום: תקופת החרטה או שינוי הבחירה הינה, חמישה חדשים מאז פנה לבקש פטור לקצבה מזכה (למשל, אם פנה לפני התקופה שבה זכאי לפטור) או שלושה תלשי שכר, המוקדם שבהם".

הנחיות לפעולה

היוון קצבה מזכה – סנקציה בלתי סבירה

"היוון קצבה מזכה שהוא משיכה כדין ושלא ביקשו בגינו פטור לפי סעיף 9א לפקודה, חייב במס שולי החל על היחיד. על היוון קצבה כאמור חלות הוראות הפריסה וניתן לפרוס לאחור או לפרוס קדימה שש שנים לכל היותר על פי הוראות סעיף 8(ג)(3). יובהר כי הפריסה קדימה משקפת יחס של שנה אחת לכל ארבע שנות היוון. לפיכך, יש לבחון את גילו של מי שבחר להוון, וכל ארבע שנים שלאחר גיל 70 (לאישה ולגבר) יפחיתו מתקופת הפריסה שנה אחת, מכאן, מי שמלאו לו 74 במועד ההיוון יוכל לפרוס ל- 5 שנים לכל היותר, ומי שמלאו לו 78 יוכל לפרוס ל- 4 שנים לכל היותר וכך הלאה. מי שמלאו לו 94 שנים לא יוכל לפרוס את הכנסתו מהיוון קצבה מזכה".

כבר בעת הפצת טיוטת החוזר הנדון לתגובות, (נדגיש כי טיוטת החוזר הועלתה לאתר רק בחודש אוגוסט 2013 ולא במהלך התקופה בה היא היתה "שלא לפרסום..."), במסגרת פעילותי כיועץ בתחום הפנסיה והגמל מטעם לשכת יועצי המס בישראל, בנייר עמדה של לשכת יועצי המס (גם נייר העמדה הועלה לאתר רק בחודש אוגוסט 2013 מאותן הסיבות) שהועבר לרשות המסים, הבענו מחאה באשר לגישת רשות המסים הפוגעת בפורשים מבוגרים ללא כל הצדקה.

זה מה שכתבנו לרשות המסים בנייר העמדה:

"אמנם, בסעיף 8(ג)(3) לפקודה מצויין בין היתר כי:"רשאי המנהל, אם נתבקש על כך, להתיר חלוקה לתקופה אחרת לרבות לשנים הבאות, בתנאים שיקבע, לרבות תשלום מקדמה". עם זאת, לא ניתן להסכים עם הגישה בה רשות המסים מבקשת לנקוט במקרים אלו, גישה אשר תוצאתה הישירה פגיעה בפורשים מבוגרים, כאשר אין סיבה ממשית לעשות כן."

לסיכום, גם בנקודה זו, כמו בנקודות אחרות, אנשי רשות המסים בחרו להתעלם מהאמור בנייר העמדה שטרחנו להעביר לעיונם עוד בשלבי הטיוטה של חוזר זה. לפיכך, כל שנותר הוא, לקוות כי אנשי רשות המסים יחזרו בהם מגישה זו בהקדם.