|
|
קופת גמל לפי תיקון 190
|
 |
|
|
|
|
|
|
|
הקדמה
אם היו אומרים לי עם חקיקת תיקון 190 לפקודת מס הכנסה בשנת 2012, כי בחלוף הזמן צירוף המילים "קופת גמל לפי תיקון 190" יהפוך למונח מקובל ושכיח השגור בפיהם של רבים, לא הייתי מאמין.
השילוב בין ריבית אפסית באפיקי החיסכון הבנקאי (חסר הסיכון) לבין הסיכוי לתשואה נאותה בקופת גמל לאורך זמן למרות שאפשר גם להפסיד, היתרון התדמיתי של קופות הגמל על פני פוליסות הביטוח, ההוזלה (בהשוואה לעבר) של דמי הניהול הנהוגים בקופות הגמל (תוצר התחרות בין הגופים הפיננסיים והרפורמות), הרגל רב השנים לחסוך כספים לטווח בינוני או לטווח ארוך במסגרת קופת גמל - לכל אלו תרומה ניכרת לקצב הגידול בהפקדות לקופות גמל (לטובת "קצבה מוכרת").
מאז שיצא לאויר העולם תיקון 190 לפקודת מס הכנסה בשנת 2012 ועד היום (נכון לחודש 08/2026) רשות המסים טרם טרחה לפרסם הנחיות לפעולה. חוזר מס הכנסה העוסק בקצבה מוכרת (צבירה ומשיכה לאחר תיקון 190) עדיין בשלבי טיוטה !
ללא פרסום החלטת המיסוי בהסכם 6849/15 שפורסמה ביום 05/05/2015 - הסדר ניכוי מס במקור בעת היוון קצבה מוכרת השופכת אור על "היוון קצבה מוכרת" ושכל חוסך המעוניין לבצע הפקדה בקופת גמל "לפי תיקון 190" חייב להכירה - הן ציבור החוסכים והן הגופים הפיננסיים היו נותרים באפילה גמורה כאשר "ודאות" בתחומי החיסכון וההשקעה ויישום ברור של כללי המיסוי בפרקטיקה הינם הכרחיים עבור החוסך בבואו לקבל החלטה. כמו כן, עד לרגע זה, נותרים סימני שאלה, לבטח לגבי הפקדות שבוצעו בעבר לטובת קצבה מוכרת, אין נהלי עבודה ברורים ואחידים וקיימת בורות בכל הקשור לנושא הקצבה המוכרת בכללותו, בקרב פקידי השומה.
הקדמה זו, אין בה בכדי להניא את החוסך מלבצע הפקדה ב"קופת גמל לפי תיקון 190" ואינה באה להציג ב"אור שלילי" צעד חיסכון והשקעה זה. מטרתה היחידה היא להפנות את תשומת הלב של החוסך לדגשים חשובים ולתנאים בהם עליו לעמוד, לבטח כאשר בכוונתו למשוך את הכספים בסכום חד פעמי בהמשך הדרך (היוון קצבה מוכרת). כאשר בכוונת החוסך לקבל פנסיה חודשית מאותם הכספים (קבלת קצבה מוכרת), נושא המיסוי פשוט, קל יותר להבנה וברור יותר ליישום והבחינה של הצעד צריכה להתמקד (בהתחשב בנתונים האישיים) בהיבט האקטוארי ובהיבט המימוני של העסקה עם משלם הפנסיה.
קופת גמל לפי תיקון 190
תיקון 190 לפקודת מס הכנסה הינו תיקון חקיקה רחב ומשמעותי הכורך בתוכו נושאים שונים והוא אינו מתחיל ונגמר בהפקדות לקופת גמל ובקצבה מוכרת. גם כאשר נדרשים להתייחס אך ורק לעניין הקצבה המוכרת, לקצבה המוכרת יכולים להיות מקורות כספיים שונים ("תשלומים פטורים") להם היבטי מיסוי שונים. במאמר זה נתמקד אך ורק בסכומים ששילם יחיד בעד עצמו לקופת גמל לקצבה, בלא תשלום מקביל מטעם מעביד, ושהיחיד אינו זכאי בשלהם לזיכוי לפי סעיף 45א או לניכוי לפי סעיף 47, דהיינו הכוונה לאותם כספים, שהופקדו באופן עצמאי בקופת גמל לקצבה, שבעת ההפקדה, במהלך תקופת החיסכון, החוסך לא היה זכאי להטבות מס (כמו ניכוי או זיכוי) בגין אותן הפקדות. דרך כלל, כאשר איש המכירות של קופת הגמל או סוכן הביטוח הפנסיוני שלך מציע לכם "קופת גמל לפי תיקון 190" לזה הוא מתכוון, להפקדה חד פעמית בקופת גמל (במעמד עצמאי) של סכום כסף פנוי שיש ברשותכם.
דגשים בנקודות
לעניין המאפיינים "הרגילים" של קופת גמל, הרי שאין צורך להרחיב ודי בכך שנזכיר כי במהלך כל תקופת החיסכון הן אפשר לנייד את הכספים בין מסלולי השקעה שונים באותה הקופה והן אפשר להעביר את קופת הגמל מחברת ניהול אחת לחברת ניהול אחרת - "ללא אירוע מס" (מידע נוסף בדבר המאפיינים של קופת גמל מכל סוג, כמו לדוגמא, האפשרות לשלב בין מסלולי השקעה שונים ולהתאים את רמת הסיכון, האפשרות לקבוע מוטבים למקרה פטירה, לבטח תקבלו מאיש המכירות של קופת הגמל או מסוכן הביטוח הפנסיוני שלכם).
לעניות דעתנו, חובה על כל חוסך לעיין בקפידה במידע זה בטרם ביצוע כל פעולה !
חשוב להכיר את התנאים למשיכת הכספים בטרם מבצעים הפקדה של כספים !!
לא מומלץ להפקיד שקל אחד ב"קופת גמל לפי תיקון 190" לפני שבוחנים במישור האישי את כל התנאים ומכירים מקרוב את כל ההוראות הרלבנטיות.
לאחר שמכירים את המאפיינים "הרגילים" של קופת גמל, לאחר שבוחנים במישור האישי את כל התנאים ומכירים את כל ההוראות הרלבנטיות להיוון קצבה מוכרת, זה המקום לעשות חיבור בין ההקדמה לבין הסיכום. נעשה את החיבור תוך התייחסות להוראות רלבנטיות נוספות וקצת ביקורת:
הוראות סעיף 9א (ה)(3) לפקודת מס הכנסה - על אף הוראות סעיף 121, על סכום שהתקבל עקב היוון קצבה מוכרת, אשר אינו פטור ממס לפי פסקה (1), יוטל מס רק בשל מרכיב הרווח היחסי, בשיעור של 15%...
1. תשלום מס בשיעור מס קבוע של 15% על הרווח הנומינלי זה לא בהכרח ובכל המקרים, יוצא פחות מתשלום מס בשיעור מס קבוע של 25% על הרווח הריאלי. נכון יותר לומר כי עדיפות מסלול מיסוי אחד על משנהו, מושפעת הן מביצועי הקופה והן משיעור עליית המדד במהלך תקופת החיסכון והיחס ביניהם ושווה גם כאן להביא בחשבון הן את התשואה הצפויה המשוערת (נטו לאחר דמי ניהול) בהתאם לרמת הסיכון הנבחרת על ידי החוסך (המושפעת ממסלולי ההשקעה בה בחר) והן את התחזיות לשינויים במדד, על מנת לקבל החלטות ולהגיע לתוצאה הרצויה, מבחינת המס.
2. יש לשים לב כי עדיין ייתכנו מצבים מסויימים בהם הרווחים, חלקם או כולם, יהיו פטורים ממס, לדוגמא בלבד: נניח כאשר החוסך זכאי לפטור ממס על היוון קצבה מזכה (בכפוף לכל התנאים הרלבנטים ולפרמטרים של החוסך והחשבון בקופת הגמל) עניין שיש לבחון אותו בקפידה כאשר יש להביא בחשבון כי ככל שהחוסך זכאי לפטור ממס על היוון קצבה (מזכה) הרי שזה בא על חשבון הטבת מס אותה יכול היה לנצל על הכנסתו השוטפת מקצבה חודשית במהלך כל תקופת הפנסיה שיש לו ממקורות אחרים של פנסיה !
הערת אגב חשובה בהתייחס לשכבה ראשונה של כספי "הקצבה המזכה" -
נכון להיום, כאשר מבצעים הפקדה לקופת גמל, ברירת המחדל לעניין סיווג ההפקדה לצרכי מס הינה הפקדה לטובת קצבה מזכה ולא הפקדה לטובת קצבה מוכרת. כלומר עד לתקרה השנתית הקבועה בחוק, הרלבנטית לחוסך, ההפקדה תיחשב לטובת קצבה מזכה ולא לטובת קצבה מוכרת. הסכום שהופקד בשנת המס מעבר לתקרה הרלבנטית לחוסך, רק הוא ייחשב כהפקדה לטובת קצבה מוכרת ("קופת גמל לפי תיקון 190").
משיכת כספים מקופת גמל "תיקון 190" - בהתייחס לשכבה הראשונה של כספי "הקצבה המזכה" חלים כללי המיסוי החלים על משיכת כספי תגמולים מסוג קצבה, במידה ורוצים למשוך אותם במזומן ולא כקצבה חודשית, ניתן לעשות זאת כהיוון קצבה מזכה פטור ככל שיש יתרת הון פנויה לכך או כהיוון חייב במס שולי, תוך עמידה בכל התנאים, לדוגמא, גיל פרישה, הוכחת קצבה מינימלית (כ- 5,306 ש"ח לחודש נכון לשנת המס 2026). בהתייחס לשכבה מעל, של כספי "הקצבה המוכרת" עדיין צריכים לעמוד בתנאים כגון הוכחת קצבה מינימלית ואולם הגיל המינימלי הינו 60 לגבר ולאישה. בהתייחס לאופן מיסוי הרווחים שמקורם בהפקדה לקצבה מוכרת ראו ההסבר מעלה. להרחבה לעניין אופן מיסוי "השכבה הראשונה" של הכספים בעת משיכתם בסכום חד פעמי, אלו הנחשבים להפקדה לטובת קצבה מזכה, ראו קישור - היוון קצבה מזכה .
הוראות סעיף 9א(ו)(1) לפקודת מס הכנסה - יחיד שנפטר לאחר שמלאו לו 75 שנים וטרם החל לקבל קצבה מוכרת, יראו אותו כמי שהיוון את הקצבה המוכרת ערב פטירתו ויחולו על היוון כאמור הוראות סעיף קטן (ה);
יש לשים לב כי נכון להיום - במקרה ונפטר העמית טרם מלאו לו 75 שנים הרווחים יהיו פטורים ממס (בדומה לרווחים על "תגמולים רגילים" הפטורים ממס במקרה פטירה).
"לשם מניעת תכנוני מס וניצול קופת הגמל לקצבה למטרת הורשת סכומים בפטור ממס שלא היה ניתן בהשקעה מקבילה בשוק ההון, מוצע לקבוע, בפסקה (1) של סעיף קטן (ו) המוצע לסעיף 9א לפקודה, כי אדם אשר חסך בקופת גמל לקצבה מוכרת, ונפטר לאחר שמלאו לו 75 שנה ובטרם החל לקבל את הקצבה המוכרת, יראו אותו כאילו היוון את הקצבה המוכרת ערב פטירתו ויחולו על היוון כאמור הוראות סעיף קטן (ה) המוצע לסעיף 9א לפקודה. הצורך במנגנון כאמור נובע מחד גיסא מהרצון לעודד הפקדת סכומים בלתי מוגבלת לשם משיכתם כקצבה מוכרת, ומאידך גיסא מהצורך למנוע שימוש בכספים שיועדו לקצבה המוכרת כתכנית הורשה פטורה ממס העוקפת את המס המוטל על שוק ההון".
הוראות סעיף 9א(ו)(2) לפקודת מס הכנסה - על אף האמור בפסקה (1), תשלומים פטורים שהיו בקופת הגמל של היחיד בעת שנפטר (בפסקה זו – תשלומים פטורים בעת הפטירה) וכן ריבית ורווחים הנובעים מהם, שהועברו לקופת גמל לקצבה של מוטב כהגדרתו בחוק הפיקוח על קופות גמל (בסעיף קטן זה – מוטב) לשם משיכתם כקצבה מוכרת, יהיו פטורים ממס אם נמשכו כקצבה, ואולם אם ביקש המוטב להוונם יחולו על ההיוון הוראות סעיף קטן (ה) ויראו לעניין זה כתשלומים פטורים רק את התשלומים הפטורים בעת הפטירה.
למעשה, מדובר באפשרות נוספת של המוטב של העמית שנפטר, לקבל בעצמו את הקצבה המוכרת ואולם אם המוטב, בהמשך הדרך, יבקש לחזור בו מההחלטה לקבל קצבה חודשית מכספים אלו שהועברו אליו בירושה, שוב מדובר בהיוון קצבה, כאשר כל הוראות הסעיף המתייחסות להיוון, בהתאמה, חלות במקרה זה, כפי שמתוארות בהרחבה בקישור הבא - היוון קצבה מוכרת - לפי סעיף 9א לפקודת מס הכנסה - מידע עדכני והסברים וכן בדף - פטור ממס על היוון קצבה, תוך הסתייגות אחת לעניין אופן החישוב וההגדרה של התשלומים הפטורים. כבר נדגיש כי ידוע לנו שכיום יש קושי טכני ליישם חלופה זו, בין היתר יש לשים לב למילים - "לקופת גמל לקצבה של מוטב.." - לא נעשה שימוש במילים "חשבון חדש.." (חשבון חדש לפי סעיף 23(2ב) לחוק הפיקוח) אלא "קופת גמל לקצבה של מוטב" ויש כאן בעיה.
על כוונת המחוקק ניתן ללמוד מדברי ההסבר לחוק - הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 189 והוראת שעה) (הטבות מס לקצבה), התשע"ב-2012 :
"עם זאת מוצע לקבוע כי ההוראה המוצעת בפסקה (1) של סעיף קטן (ו) האמור לא תחול במקרה שבו הועברו כספי המוריש לקופת גמל משלמת לקצבה של יורש לשם משיכתם כקצבה מוכרת, וזאת הן לגבי התשלומים הפטורים שהיו בקופת הגמל של יחיד בעת שנפטר והן לגבי הריבית והרווחים הנובעים מהם. זאת, מכיוון שבמשיכת הכספים כקצבה מממש היורש את הכוונה המקורית של עידוד החיסכון הקצבתי. עם זאת, במקרים שבהם הכספים נמשכו לשם מטרה כאמור ואולם בשלב מאוחר יותר בחר היורש להוונם, יחול על היוון כאמור סעיף (ה) המוצע ויראו כתשלומים פטורים רק את התשלומים הפטורים של המוריש בעת הפטירה, קרי - בגין הריבית והרווחים שנצברו על תשלומים פטורים אלה לא יחול פטור ממס".
הערה שלנו בקשר לדברי ההסבר לחוק - באותם הימים של חקיקת תיקון 190 לפקודה עדיין היו בחוק ההגדרות "קופת גמל משלמת לקצבה" ו"קופת גמל לא משלמת קצבה" אשר נמחקו במסגרת התיקון לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון מס' 13 והוראת שעה), התשע"ו-2015 מיום 02/11/2015 ובמקביל נוספו הגדרות חדשות, בין היתר נוספה ההגדרה - ""קופת גמל לחיסכון" - קופת גמל לקצבה שאינה קופת ביטוח, קרן פנסיה או קופת גמל מרכזית לקצבה;".
לדעתנו, בדברי ההסבר לחוק המחוקק עשה שימוש מכוון בהגדרה "..לקופת גמל משלמת לקצבה של יורש.." מתוך כוונה ברורה שהכספים יועברו לקרן פנסיה או לפוליסת ביטוח בחברת ביטוח מסוג קצבה - קופות שיש בהן מנגנון לתשלום קצבה. עוד נוסיף כי יש לשים לב למילים בסעיף בפקודה - "לשם משיכתם כקצבה מוכרת", כלומר ככל שמטרת ההעברה היא לקבל קצבה מוכרת הרי שיש להעביר את הכספים לקופה שיכולה לשלם קצבה (חברת ביטוח או קרן פנסיה) ולא לקופה שלא יכולה לשלם לו קצבה (קופת גמל לחיסכון) ועל כן הוראות הסעיף יחולו רק על העברה לחברת ביטוח או לקרן פנסיה. ולסיום, יש לשים לב גם למילים בסעיף בפקודה - "לקופת גמל לקצבה של מוטב.." - לא נעשה שימוש במילים "חשבון חדש.." (חשבון חדש לפי סעיף 23(2ב) לחוק הפיקוח) אלא "קופת גמל לקצבה של מוטב".
במציאות, ההסבר לגבי מיסוי במקרה פטירה של העמית לפני / לאחר גיל 75 מורכב יותר מהסבר תמציתי זה, להלן קישור להרחבת ההסבר - קופת גמל - מס על ריבית ורווחים מיום פטירת העמית ועד ליום התשלום למוטבים או ליורשים.
במסגרת חוזר מס הכנסה העוסק בקצבה מוכרת (צבירה ומשיכה לאחר תיקון 190) שעדיין בשלבי טיוטה (כמצוין בתחילת המאמר), רשות המסים "עושה סדר" וקובעת כללים נוספים, גם לעניין אופן סיווג ההפקדות לקופות הגמל לצרכי מס (הפקדה לקצבה מזכה/הפקדה לקצבה מוכרת) ואולם עד אשר יאושר ויפורסם החוזר, זהו המצב וההנחיות "הפורמליות" היחידות נכון להיום בנושא היוון קצבה מוכרת באות לידי ביטוי ב החלטת המיסוי בהסכם 6849/15 שפורסמה ביום 05/05/2015 - הסדר ניכוי מס במקור בעת היוון קצבה מוכרת.
הערת אגב: מומלץ לתת את תשומת הלב גם על הוראות סעיף 8 לחוזר גופים מוסדיים 2021-9-15 שפורסם ביום 22/12/2021 - מרכיבי חשבון בקופת גמל - תיקון - 2021 - הוראות אלו מתייחסות לבקשות עמית להסבת כספים המנוהלים בקופות גמל שונות (לעניין "תשלומים פטורים").
הערה בהתייחס למקרים בהם החוסך מעוניין לקבל קצבה ולצורך כך הוא נדרש להעביר את הכספים לקופה משלמת קצבה -
יש לשים לב להנחיות הספציפיות הבאות ב תקנות הניוד (תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (העברת כספים בין קופות גמל), תשס"ח-2008 (כולל כל התיקונים לתקנות)) -
נדגיש שאלו ההן ההגדרות כפי שהן בתקנות אלו ולא בחוק הפיקוח או בחוקים אחרים.
"קופת גמל לקצבה" – למעט קרן ותיקה ולמעט קופת גמל מרכזית לקצבה;
בפועל נכון להיום קופת גמל לקצבה (ממנה ניתן לקבל קצבה חודשית) יכולה להיות קרן פנסיה חדשה מקיפה (בכפוף לתקרת הפקדה לקרן פנסיה חדשה), קרן פנסיה חדשה כללית או פוליסת ביטוח לקצבה בחברת ביטוח. בהתייחס למגבלה לגבי קרן פנסיה חדשה מקיפה - להלן ההוראה הרלבנטית בתקנות הניוד לעניין תקרת ההפקדה לקרן פנסיה חדשה מקיפה -
סעיף 2(ד) - על אף האמור בתקנת משנה (א)... לא ניתן להעביר –
(1) מקופת גמל שאינה קרן חדשה זכאית לקופת גמל לקצבה שהיא קרן חדשה זכאית, כספים בסכום העולה על הסכום המרבי החודשי שניתן להפקידו לאותה קרן במועד המעבר, לפי הוראות תקנות קופות גמל או תקנות לפי סעיף 22 לחוק שיבואו במקומן, כשהוא מוכפל במספר החודשים שחלפו ממועד התשלום הראשון לקופה המעבירה; ואולם לגבי עמית שהופקדו בשלו כספים לאותה קרן או לקרן חדשה זכאית אחרת בשל אותם חודשים, יופחת מהסכום המרבי האמור, סכום בגובה היתרה הצבורה בשל אותם כספים; לעניין זה, "מועד התשלום הראשון" – כהגדרתו בסעיף 9(18א) לפקודת מס הכנסה;
"קרן חדשה זכאית" – קופת גמל לקצבה שאינה קופת ביטוח שאושרה לראשונה אחרי יום כ"ט בטבת התשנ"ה (1 בינואר 1995) ושנקבע לגביה כי היא זכאית לרכוש איגרות חוב מסוג "ערד";
"קרן חדשה שאינה זכאית" – קופת גמל שאינה קופת ביטוח שאושרה לראשונה אחרי יום כ"ט בטבת התשנ"ה (1 בינואר 1995) ושנקבע לגביה כי אינה זכאית לרכוש איגרות חוב מסוג "ערד";
הערה: מהוראות אלו ניתן להבין שככלל, מומלץ לכל חוסך לפתוח קופת גמל "לפי תיקון 190" מוקדם ככל האפשר, גם אם ביכולתו להפקיד בהתחלה רק סכום קטן, במהלך כל תקופת החיסכון להימנע ממשיכה מלאה של כל הכספים באותו החשבון הספציפי בקופת הגמל (על מנת למנוע סגירת החשבון) וזאת על מנת "לצבור וותק" כך שבמידה וירצה החל מגיל 60 להעביר כספים מקופות הגמל שלו לקצבה לקרן פנסיה חדשה מקיפה, "תקרת ההפקדה" תהיה גדולה ככל האפשר בהתאם לכל הנתונים הרלבנטיים לחישוב התקרה.
מאמר זה מובא כאן לידע כללי בלבד והוא אינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ. שום אינפורמציה המופיעה במאמר אינה מהווה המלצה לביצוע או אי ביצוע מהלך כלשהו. מחובתך להתייעץ לפני כל פעולה. מסמך זה מנוסח בלשון זכר אך פונה לנשים ולגברים כאחד. המידע מוצג להמחשה בלבד. חבות המס הסופית בכל מקרה תיקבע אך ורק על ידי רשויות המס על פי הקבוע בפקודת מס הכנסה ובחוקים הרלבנטיים.
|
|
הקדמה
אם היו אומרים לי עם חקיקת תיקון 190 לפקודת מס הכנסה בשנת 2012, כי בחלוף הזמן צירוף המילים "קופת גמל לפי תיקון 190" יהפוך למונח מקובל ושכיח השגור בפיהם של רבים, לא הייתי מאמין.
השילוב בין ריבית אפסית באפיקי החיסכון הבנקאי (חסר הסיכון) לבין הסיכוי לתשואה נאותה בקופת גמל לאורך זמן למרות שאפשר גם להפסיד, היתרון התדמיתי של קופות הגמל על פני פוליסות הביטוח, ההוזלה (בהשוואה לעבר) של דמי הניהול הנהוגים בקופות הגמל (תוצר התחרות בין הגופים הפיננסיים והרפורמות), הרגל רב השנים לחסוך כספים לטווח בינוני או לטווח ארוך במסגרת קופת גמל - לכל אלו תרומה ניכרת לקצב הגידול בהפקדות לקופות גמל (לטובת "קצבה מוכרת").
מאז שיצא לאויר העולם תיקון 190 לפקודת מס הכנסה בשנת 2012 ועד היום (נכון לחודש 08/2026) רשות המסים טרם טרחה לפרסם הנחיות לפעולה. חוזר מס הכנסה העוסק בקצבה מוכרת (צבירה ומשיכה לאחר תיקון 190) עדיין בשלבי טיוטה !
ללא פרסום החלטת המיסוי בהסכם 6849/15 שפורסמה ביום 05/05/2015 - הסדר ניכוי מס במקור בעת היוון קצבה מוכרת השופכת אור על "היוון קצבה מוכרת" ושכל חוסך המעוניין לבצע הפקדה בקופת גמל "לפי תיקון 190" חייב להכירה - הן ציבור החוסכים והן הגופים הפיננסיים היו נותרים באפילה גמורה כאשר "ודאות" בתחומי החיסכון וההשקעה ויישום ברור של כללי המיסוי בפרקטיקה הינם הכרחיים עבור החוסך בבואו לקבל החלטה. כמו כן, עד לרגע זה, נותרים סימני שאלה, לבטח לגבי הפקדות שבוצעו בעבר לטובת קצבה מוכרת, אין נהלי עבודה ברורים ואחידים וקיימת בורות בכל הקשור לנושא הקצבה המוכרת בכללותו, בקרב פקידי השומה.
הקדמה זו, אין בה בכדי להניא את החוסך מלבצע הפקדה ב"קופת גמל לפי תיקון 190" ואינה באה להציג ב"אור שלילי" צעד חיסכון והשקעה זה. מטרתה היחידה היא להפנות את תשומת הלב של החוסך לדגשים חשובים ולתנאים בהם עליו לעמוד, לבטח כאשר בכוונתו למשוך את הכספים בסכום חד פעמי בהמשך הדרך (היוון קצבה מוכרת). כאשר בכוונת החוסך לקבל פנסיה חודשית מאותם הכספים (קבלת קצבה מוכרת), נושא המיסוי פשוט, קל יותר להבנה וברור יותר ליישום והבחינה של הצעד צריכה להתמקד (בהתחשב בנתונים האישיים) בהיבט האקטוארי ובהיבט המימוני של העסקה עם משלם הפנסיה.
קופת גמל לפי תיקון 190
תיקון 190 לפקודת מס הכנסה הינו תיקון חקיקה רחב ומשמעותי הכורך בתוכו נושאים שונים והוא אינו מתחיל ונגמר בהפקדות לקופת גמל ובקצבה מוכרת. גם כאשר נדרשים להתייחס אך ורק לעניין הקצבה המוכרת, לקצבה המוכרת יכולים להיות מקורות כספיים שונים ("תשלומים פטורים") להם היבטי מיסוי שונים. במאמר זה נתמקד אך ורק בסכומים ששילם יחיד בעד עצמו לקופת גמל לקצבה, בלא תשלום מקביל מטעם מעביד, ושהיחיד אינו זכאי בשלהם לזיכוי לפי סעיף 45א או לניכוי לפי סעיף 47, דהיינו הכוונה לאותם כספים, שהופקדו באופן עצמאי בקופת גמל לקצבה, שבעת ההפקדה, במהלך תקופת החיסכון, החוסך לא היה זכאי להטבות מס (כמו ניכוי או זיכוי) בגין אותן הפקדות. דרך כלל, כאשר איש המכירות של קופת הגמל או סוכן הביטוח הפנסיוני שלך מציע לכם "קופת גמל לפי תיקון 190" לזה הוא מתכוון, להפקדה חד פעמית בקופת גמל (במעמד עצמאי) של סכום כסף פנוי שיש ברשותכם.
דגשים בנקודות
לעניין המאפיינים "הרגילים" של קופת גמל, הרי שאין צורך להרחיב ודי בכך שנזכיר כי במהלך כל תקופת החיסכון הן אפשר לנייד את הכספים בין מסלולי השקעה שונים באותה הקופה והן אפשר להעביר את קופת הגמל מחברת ניהול אחת לחברת ניהול אחרת - "ללא אירוע מס" (מידע נוסף בדבר המאפיינים של קופת גמל מכל סוג, כמו לדוגמא, האפשרות לשלב בין מסלולי השקעה שונים ולהתאים את רמת הסיכון, האפשרות לקבוע מוטבים למקרה פטירה, לבטח תקבלו מאיש המכירות של קופת הגמל או מסוכן הביטוח הפנסיוני שלכם).
לעניות דעתנו, חובה על כל חוסך לעיין בקפידה במידע זה בטרם ביצוע כל פעולה !
חשוב להכיר את התנאים למשיכת הכספים בטרם מבצעים הפקדה של כספים !!
לא מומלץ להפקיד שקל אחד ב"קופת גמל לפי תיקון 190" לפני שבוחנים במישור האישי את כל התנאים ומכירים מקרוב את כל ההוראות הרלבנטיות.
לאחר שמכירים את המאפיינים "הרגילים" של קופת גמל, לאחר שבוחנים במישור האישי את כל התנאים ומכירים את כל ההוראות הרלבנטיות להיוון קצבה מוכרת, זה המקום לעשות חיבור בין ההקדמה לבין הסיכום. נעשה את החיבור תוך התייחסות להוראות רלבנטיות נוספות וקצת ביקורת:
הוראות סעיף 9א (ה)(3) לפקודת מס הכנסה - על אף הוראות סעיף 121, על סכום שהתקבל עקב היוון קצבה מוכרת, אשר אינו פטור ממס לפי פסקה (1), יוטל מס רק בשל מרכיב הרווח היחסי, בשיעור של 15%...
1. תשלום מס בשיעור מס קבוע של 15% על הרווח הנומינלי זה לא בהכרח ובכל המקרים, יוצא פחות מתשלום מס בשיעור מס קבוע של 25% על הרווח הריאלי. נכון יותר לומר כי עדיפות מסלול מיסוי אחד על משנהו, מושפעת הן מביצועי הקופה והן משיעור עליית המדד במהלך תקופת החיסכון והיחס ביניהם ושווה גם כאן להביא בחשבון הן את התשואה הצפויה המשוערת (נטו לאחר דמי ניהול) בהתאם לרמת הסיכון הנבחרת על ידי החוסך (המושפעת ממסלולי ההשקעה בה בחר) והן את התחזיות לשינויים במדד, על מנת לקבל החלטות ולהגיע לתוצאה הרצויה, מבחינת המס.
2. יש לשים לב כי עדיין ייתכנו מצבים מסויימים בהם הרווחים, חלקם או כולם, יהיו פטורים ממס, לדוגמא בלבד: נניח כאשר החוסך זכאי לפטור ממס על היוון קצבה מזכה (בכפוף לכל התנאים הרלבנטים ולפרמטרים של החוסך והחשבון בקופת הגמל) עניין שיש לבחון אותו בקפידה כאשר יש להביא בחשבון כי ככל שהחוסך זכאי לפטור ממס על היוון קצבה (מזכה) הרי שזה בא על חשבון הטבת מס אותה יכול היה לנצל על הכנסתו השוטפת מקצבה חודשית במהלך כל תקופת הפנסיה שיש לו ממקורות אחרים של פנסיה !
הערת אגב חשובה בהתייחס לשכבה ראשונה של כספי "הקצבה המזכה" -
נכון להיום, כאשר מבצעים הפקדה לקופת גמל, ברירת המחדל לעניין סיווג ההפקדה לצרכי מס הינה הפקדה לטובת קצבה מזכה ולא הפקדה לטובת קצבה מוכרת. כלומר עד לתקרה השנתית הקבועה בחוק, הרלבנטית לחוסך, ההפקדה תיחשב לטובת קצבה מזכה ולא לטובת קצבה מוכרת. הסכום שהופקד בשנת המס מעבר לתקרה הרלבנטית לחוסך, רק הוא ייחשב כהפקדה לטובת קצבה מוכרת ("קופת גמל לפי תיקון 190").
משיכת כספים מקופת גמל "תיקון 190" - בהתייחס לשכבה הראשונה של כספי "הקצבה המזכה" חלים כללי המיסוי החלים על משיכת כספי תגמולים מסוג קצבה, במידה ורוצים למשוך אותם במזומן ולא כקצבה חודשית, ניתן לעשות זאת כהיוון קצבה מזכה פטור ככל שיש יתרת הון פנויה לכך או כהיוון חייב במס שולי, תוך עמידה בכל התנאים, לדוגמא, גיל פרישה, הוכחת קצבה מינימלית (כ- 5,306 ש"ח לחודש נכון לשנת המס 2026). בהתייחס לשכבה מעל, של כספי "הקצבה המוכרת" עדיין צריכים לעמוד בתנאים כגון הוכחת קצבה מינימלית ואולם הגיל המינימלי הינו 60 לגבר ולאישה. בהתייחס לאופן מיסוי הרווחים שמקורם בהפקדה לקצבה מוכרת ראו ההסבר מעלה. להרחבה לעניין אופן מיסוי "השכבה הראשונה" של הכספים בעת משיכתם בסכום חד פעמי, אלו הנחשבים להפקדה לטובת קצבה מזכה, ראו קישור - היוון קצבה מזכה .
הוראות סעיף 9א(ו)(1) לפקודת מס הכנסה - יחיד שנפטר לאחר שמלאו לו 75 שנים וטרם החל לקבל קצבה מוכרת, יראו אותו כמי שהיוון את הקצבה המוכרת ערב פטירתו ויחולו על היוון כאמור הוראות סעיף קטן (ה);
יש לשים לב כי נכון להיום - במקרה ונפטר העמית טרם מלאו לו 75 שנים הרווחים יהיו פטורים ממס (בדומה לרווחים על "תגמולים רגילים" הפטורים ממס במקרה פטירה).
"לשם מניעת תכנוני מס וניצול קופת הגמל לקצבה למטרת הורשת סכומים בפטור ממס שלא היה ניתן בהשקעה מקבילה בשוק ההון, מוצע לקבוע, בפסקה (1) של סעיף קטן (ו) המוצע לסעיף 9א לפקודה, כי אדם אשר חסך בקופת גמל לקצבה מוכרת, ונפטר לאחר שמלאו לו 75 שנה ובטרם החל לקבל את הקצבה המוכרת, יראו אותו כאילו היוון את הקצבה המוכרת ערב פטירתו ויחולו על היוון כאמור הוראות סעיף קטן (ה) המוצע לסעיף 9א לפקודה. הצורך במנגנון כאמור נובע מחד גיסא מהרצון לעודד הפקדת סכומים בלתי מוגבלת לשם משיכתם כקצבה מוכרת, ומאידך גיסא מהצורך למנוע שימוש בכספים שיועדו לקצבה המוכרת כתכנית הורשה פטורה ממס העוקפת את המס המוטל על שוק ההון".
הוראות סעיף 9א(ו)(2) לפקודת מס הכנסה - על אף האמור בפסקה (1), תשלומים פטורים שהיו בקופת הגמל של היחיד בעת שנפטר (בפסקה זו – תשלומים פטורים בעת הפטירה) וכן ריבית ורווחים הנובעים מהם, שהועברו לקופת גמל לקצבה של מוטב כהגדרתו בחוק הפיקוח על קופות גמל (בסעיף קטן זה – מוטב) לשם משיכתם כקצבה מוכרת, יהיו פטורים ממס אם נמשכו כקצבה, ואולם אם ביקש המוטב להוונם יחולו על ההיוון הוראות סעיף קטן (ה) ויראו לעניין זה כתשלומים פטורים רק את התשלומים הפטורים בעת הפטירה.
למעשה, מדובר באפשרות נוספת של המוטב של העמית שנפטר, לקבל בעצמו את הקצבה המוכרת ואולם אם המוטב, בהמשך הדרך, יבקש לחזור בו מההחלטה לקבל קצבה חודשית מכספים אלו שהועברו אליו בירושה, שוב מדובר בהיוון קצבה, כאשר כל הוראות הסעיף המתייחסות להיוון, בהתאמה, חלות במקרה זה, כפי שמתוארות בהרחבה בקישור הבא - היוון קצבה מוכרת - לפי סעיף 9א לפקודת מס הכנסה - מידע עדכני והסברים וכן בדף - פטור ממס על היוון קצבה, תוך הסתייגות אחת לעניין אופן החישוב וההגדרה של התשלומים הפטורים. כבר נדגיש כי ידוע לנו שכיום יש קושי טכני ליישם חלופה זו, בין היתר יש לשים לב למילים - "לקופת גמל לקצבה של מוטב.." - לא נעשה שימוש במילים "חשבון חדש.." (חשבון חדש לפי סעיף 23(2ב) לחוק הפיקוח) אלא "קופת גמל לקצבה של מוטב" ויש כאן בעיה.
על כוונת המחוקק ניתן ללמוד מדברי ההסבר לחוק - הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 189 והוראת שעה) (הטבות מס לקצבה), התשע"ב-2012 :
"עם זאת מוצע לקבוע כי ההוראה המוצעת בפסקה (1) של סעיף קטן (ו) האמור לא תחול במקרה שבו הועברו כספי המוריש לקופת גמל משלמת לקצבה של יורש לשם משיכתם כקצבה מוכרת, וזאת הן לגבי התשלומים הפטורים שהיו בקופת הגמל של יחיד בעת שנפטר והן לגבי הריבית והרווחים הנובעים מהם. זאת, מכיוון שבמשיכת הכספים כקצבה מממש היורש את הכוונה המקורית של עידוד החיסכון הקצבתי. עם זאת, במקרים שבהם הכספים נמשכו לשם מטרה כאמור ואולם בשלב מאוחר יותר בחר היורש להוונם, יחול על היוון כאמור סעיף (ה) המוצע ויראו כתשלומים פטורים רק את התשלומים הפטורים של המוריש בעת הפטירה, קרי - בגין הריבית והרווחים שנצברו על תשלומים פטורים אלה לא יחול פטור ממס".
הערה שלנו בקשר לדברי ההסבר לחוק - באותם הימים של חקיקת תיקון 190 לפקודה עדיין היו בחוק ההגדרות "קופת גמל משלמת לקצבה" ו"קופת גמל לא משלמת קצבה" אשר נמחקו במסגרת התיקון לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון מס' 13 והוראת שעה), התשע"ו-2015 מיום 02/11/2015 ובמקביל נוספו הגדרות חדשות, בין היתר נוספה ההגדרה - ""קופת גמל לחיסכון" - קופת גמל לקצבה שאינה קופת ביטוח, קרן פנסיה או קופת גמל מרכזית לקצבה;".
לדעתנו, בדברי ההסבר לחוק המחוקק עשה שימוש מכוון בהגדרה "..לקופת גמל משלמת לקצבה של יורש.." מתוך כוונה ברורה שהכספים יועברו לקרן פנסיה או לפוליסת ביטוח בחברת ביטוח מסוג קצבה - קופות שיש בהן מנגנון לתשלום קצבה. עוד נוסיף כי יש לשים לב למילים בסעיף בפקודה - "לשם משיכתם כקצבה מוכרת", כלומר ככל שמטרת ההעברה היא לקבל קצבה מוכרת הרי שיש להעביר את הכספים לקופה שיכולה לשלם קצבה (חברת ביטוח או קרן פנסיה) ולא לקופה שלא יכולה לשלם לו קצבה (קופת גמל לחיסכון) ועל כן הוראות הסעיף יחולו רק על העברה לחברת ביטוח או לקרן פנסיה. ולסיום, יש לשים לב גם למילים בסעיף בפקודה - "לקופת גמל לקצבה של מוטב.." - לא נעשה שימוש במילים "חשבון חדש.." (חשבון חדש לפי סעיף 23(2ב) לחוק הפיקוח) אלא "קופת גמל לקצבה של מוטב".
במציאות, ההסבר לגבי מיסוי במקרה פטירה של העמית לפני / לאחר גיל 75 מורכב יותר מהסבר תמציתי זה, להלן קישור להרחבת ההסבר - קופת גמל - מס על ריבית ורווחים מיום פטירת העמית ועד ליום התשלום למוטבים או ליורשים.
במסגרת חוזר מס הכנסה העוסק בקצבה מוכרת (צבירה ומשיכה לאחר תיקון 190) שעדיין בשלבי טיוטה (כמצוין בתחילת המאמר), רשות המסים "עושה סדר" וקובעת כללים נוספים, גם לעניין אופן סיווג ההפקדות לקופות הגמל לצרכי מס (הפקדה לקצבה מזכה/הפקדה לקצבה מוכרת) ואולם עד אשר יאושר ויפורסם החוזר, זהו המצב וההנחיות "הפורמליות" היחידות נכון להיום בנושא היוון קצבה מוכרת באות לידי ביטוי ב החלטת המיסוי בהסכם 6849/15 שפורסמה ביום 05/05/2015 - הסדר ניכוי מס במקור בעת היוון קצבה מוכרת.
הערת אגב: מומלץ לתת את תשומת הלב גם על הוראות סעיף 8 לחוזר גופים מוסדיים 2021-9-15 שפורסם ביום 22/12/2021 - מרכיבי חשבון בקופת גמל - תיקון - 2021 - הוראות אלו מתייחסות לבקשות עמית להסבת כספים המנוהלים בקופות גמל שונות (לעניין "תשלומים פטורים").
הערה בהתייחס למקרים בהם החוסך מעוניין לקבל קצבה ולצורך כך הוא נדרש להעביר את הכספים לקופה משלמת קצבה -
יש לשים לב להנחיות הספציפיות הבאות ב תקנות הניוד (תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (העברת כספים בין קופות גמל), תשס"ח-2008 (כולל כל התיקונים לתקנות)) -
נדגיש שאלו ההן ההגדרות כפי שהן בתקנות אלו ולא בחוק הפיקוח או בחוקים אחרים.
"קופת גמל לקצבה" – למעט קרן ותיקה ולמעט קופת גמל מרכזית לקצבה;
בפועל נכון להיום קופת גמל לקצבה (ממנה ניתן לקבל קצבה חודשית) יכולה להיות קרן פנסיה חדשה מקיפה (בכפוף לתקרת הפקדה לקרן פנסיה חדשה), קרן פנסיה חדשה כללית או פוליסת ביטוח לקצבה בחברת ביטוח. בהתייחס למגבלה לגבי קרן פנסיה חדשה מקיפה - להלן ההוראה הרלבנטית בתקנות הניוד לעניין תקרת ההפקדה לקרן פנסיה חדשה מקיפה -
סעיף 2(ד) - על אף האמור בתקנת משנה (א)... לא ניתן להעביר –
(1) מקופת גמל שאינה קרן חדשה זכאית לקופת גמל לקצבה שהיא קרן חדשה זכאית, כספים בסכום העולה על הסכום המרבי החודשי שניתן להפקידו לאותה קרן במועד המעבר, לפי הוראות תקנות קופות גמל או תקנות לפי סעיף 22 לחוק שיבואו במקומן, כשהוא מוכפל במספר החודשים שחלפו ממועד התשלום הראשון לקופה המעבירה; ואולם לגבי עמית שהופקדו בשלו כספים לאותה קרן או לקרן חדשה זכאית אחרת בשל אותם חודשים, יופחת מהסכום המרבי האמור, סכום בגובה היתרה הצבורה בשל אותם כספים; לעניין זה, "מועד התשלום הראשון" – כהגדרתו בסעיף 9(18א) לפקודת מס הכנסה;
"קרן חדשה זכאית" – קופת גמל לקצבה שאינה קופת ביטוח שאושרה לראשונה אחרי יום כ"ט בטבת התשנ"ה (1 בינואר 1995) ושנקבע לגביה כי היא זכאית לרכוש איגרות חוב מסוג "ערד";
"קרן חדשה שאינה זכאית" – קופת גמל שאינה קופת ביטוח שאושרה לראשונה אחרי יום כ"ט בטבת התשנ"ה (1 בינואר 1995) ושנקבע לגביה כי אינה זכאית לרכוש איגרות חוב מסוג "ערד";
הערה: מהוראות אלו ניתן להבין שככלל, מומלץ לכל חוסך לפתוח קופת גמל "לפי תיקון 190" מוקדם ככל האפשר, גם אם ביכולתו להפקיד בהתחלה רק סכום קטן, במהלך כל תקופת החיסכון להימנע ממשיכה מלאה של כל הכספים באותו החשבון הספציפי בקופת הגמל (על מנת למנוע סגירת החשבון) וזאת על מנת "לצבור וותק" כך שבמידה וירצה החל מגיל 60 להעביר כספים מקופות הגמל שלו לקצבה לקרן פנסיה חדשה מקיפה, "תקרת ההפקדה" תהיה גדולה ככל האפשר בהתאם לכל הנתונים הרלבנטיים לחישוב התקרה.
מאמר זה מובא כאן לידע כללי בלבד והוא אינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ. שום אינפורמציה המופיעה במאמר אינה מהווה המלצה לביצוע או אי ביצוע מהלך כלשהו. מחובתך להתייעץ לפני כל פעולה. מסמך זה מנוסח בלשון זכר אך פונה לנשים ולגברים כאחד. המידע מוצג להמחשה בלבד. חבות המס הסופית בכל מקרה תיקבע אך ורק על ידי רשויות המס על פי הקבוע בפקודת מס הכנסה ובחוקים הרלבנטיים. |
|
|
|
|
|
|
|