תקציר פנל בנושא: חסכון פנסיוני ומענקי פרישה - היבטי מס

עדכון: עמוד זה אינו מעודכן - בחודש 06/2022 פורסם חוזר מס הכנסה חדש (2/2022), מומלץ לעיין במידע עדכני בדפי האתר הרלבנטיים.

פאנל בנושא חסכון פנסיוני ומענקי פרישה - היבטי מס

כנס לשכת יועצי המס בישראל - אילת 2011

28/11/2011

משתתפים בפאנל:

רו"ח צור גינת – מחלקה מקצועית – מיזוגים ופיצולים – רשות המסים

רו"ח אמיר גבאי – יועץ בתחום הפנסיה והגמל מטעם הלשכה

נושאים לדיון:

• אופן הטיפול בחרטה מרצף קצבה

• הכנסות עבודה ו\או מענקי פרישה \ מוות המתקבלות לאחר אריכות ימים

• העברת עובדים ממעסיק למעסיק ו\או העברת הבעלות על קופת הגמל

• הטבות מס בגין חסכון פנסיוני – לאן?

• מיסוי פנסיה - תזכיר חוק לתיקון פקודת מס הכנסה

חוזר מס הכנסה מס' 3/2011 מיום 01/05/2011 

סעיף 1.5 לחוזר

• "אירוע של חרטה מרצף קצבה מחייב ביצוע התחשבנות עם פקיד השומה לצורך חישוב המס לתשלום, בגין כל כספי הפיצויים העומדים לרשות העובד אשר הופקדו על ידי אותו מעביד"

סעיף 1.5 לחוזר - שאלות לדיון

• האם חרטה מרצף קצבה לגבי כספי פיצויים שיועדו לקצבה בקופה לקצבה אחת גוררת אחריה חרטה מרצף קצבה לגבי כל כספי הפיצויים שיועדו לקצבה בכל הקופות לקצבה ?

• האם חרטה מרצף קצבה לגבי כספי פיצויים שיועדו לקצבה בקופה לקצבה אחת גוררת אחריה חרטה גם מרצף זכויות פיצויים, אם במקביל לרצף הקצבה בחר העובד בעת עזיבת מקום העבודה להחיל רצף זכויות פיצויים לגבי חלק אחר של כספי הפיצויים באותה הקופה או בקופה אחרת ?

• על מי תחול חובת המונח "ביצוע התחשבנות" ? האם גם על פורש, שבמהלך תקופת העבודה הופקדו לו כספי פיצויים, מלבד לקרן פנסיה חדשה, גם לקופת גמל אישית לפיצויים שמאז ינואר 2008 מוגדרת כקופת גמל לא משלמת קצבה..(אותם ה- 2.33%...) והוא, בהיסח דעת, בעת פרישתו, בחר ברצף קצבה גם לגבי כספים אלו וכיום מאחר ומדובר בסכום זניח שנצבר לו בקופה ובכל מקרה לא מובטח לו מקדם המרה סביר לקצבה, מעוניין לבצע חרטה מרצף קצבה רק לגבי כספי פיצויים אלו שבקופה לא משלמת קצבה ?

תקציר תשובה שניתנה (רו"ח צור גינת – רשות המסים)

• הפורש נדרש במועד פרישתו לבחור את המסלול לחישוב המס. בין יתר האפשרויות העומדות לרשות הפורש - לייעד לרצף קצבה חלק או את כל כספי הפיצויים שהופקדו בקופות לקצבה, קרי, הפורש מבקש להשאיר כספים למטרת קצבה מתוך ידיעה שכספים אלו ימוסו כאשר ישולמו לו בדרך של קצבה.

• מטרת המחוקק הינה לעודד אנשים לחסוך לקצבה ולכן נתן בידי הפורש אפשרויות חרטה, תוך שמירה על זכויותיו של הפורש ובכלל זה מתן אפשרות להתחרט בכל שלב וכן שמירת הפטור. מנגד אין בכוונת הסעיף ליצור מנגנון תכנון מס נוסף, ולכן קבע המחוקק כי במועד החרטה יהיה חייב הפורש למשוך את כל הכספים שיועדו לקצבה בבת אחת, (יש לסייג בעניין זה שמשיכת כל הכספים שיועדו לקצבה, אינה כוללת כספים שהופקדו בקרנות הפנסיה הותיקות).

• במועד הפרישה יכול העובד לבקש רצף פיצויים וכן לייעד כספים לקצבה. רק במועד הפרישה מהמעביד האחרון ולאחר שהיה אירוע המס של הפרישה, יכול העובד להתחרט. בשלב זה אכן יוכל להתחרט לגבי כל מעביד בנפרד.

• כאמור, החרטה היא מכל הכספים שיועדו לקצבה, אצל כל הקופות, מאותו מעביד. שאם לא כן ייווצר כאן מנגנון פריסה נוסף של ההכנסות החייבות במס.

סעיף 4.2 לחוזר

• "היורשים יוכלו לבקש לבצע חרטה מרצף ולמשוך את הכספים שיועדו לקצבה...כסכום חד פעמי – במקרה זה יחשב אירוע המס אצל הנפטר (ולא אצל היורשים) בהתאם לשיעור המס שחל עליו בשנת הפטירה (ומבלי שיחול שיעור מס מוגבל של 40% שנקבע במסגרת סעיף 125א לפקודה, הואיל וכאמור וההכנסה מחויבת בתיק הנפטר)....בכל אופן, יצוין כי במידה ופעלו היורשים עפ"י סעיף זה (4.2) בחוזר, ניתן יהיה על פי בקשתם לבצע פריסה לאחור של החלק החייב, כאשר שנת הפריסה האחרונה תהיה שנת הפטירה ושנת הפריסה הראשונה תהיה שנת הפרישה..."

סעיף 4.2 לחוזר - שאלות לדיון

• מדוע שלא להעמיד ליורשים חלופה לבחירה לפיה יראו בכספי הפיצויים המתקבלים במזומן כתוצאה מהחרטה הכפויה, כהכנסתם של היורשים ולא של הנישום ובמסגרת חלופה זו, לקבוע כי שיעור המס יהיה שיעור המס השולי של היורשים (המוגבל לפי סעיף 125א לפקודה) ולא שיעור המס השולי של הנישום שנפטר, בשנת הפטירה ?

• די בכך שנזכיר כי חלופה מתוארת זו, לפי הוראות פקודת מס הכנסה, ניתנת לבחירה על ידי יורשים, הן במקרה של קבלת מענק הון שנתקבל עקב מוות של עובד והן במקרה של פטירה של נישום במידה וטרם הגיעה לסיומה תקופת הפריסה, לפי סעיף 8 (ד) לפקודת מס הכנסה.

תקציר תשובה שניתנה (רו"ח צור גינת – רשות המסים)

• ייעוד כספים לקצבה, הינו חלף האפשרות לקבל את מלוא הסכום במועד הפרישה, ולשלם את מלוא המס בגינו. המחוקק נתן אפשרות כאמור, לייעד כספים לקצבה אשר תשמש את הנפטר או את שאיריו. אם שאיריו לא זכאים או לא מעוניינים בקצבה, הרי שלמעשה הפטירה מייתרת את הייעוד לקצבה, וכמוה כחרטה. יש להדגיש שייעוד לקצבה, הינו דחיית אירוע המס בלבד. ההשוואה למענק עקב מוות אינה רלוונטית, מאחר ומענק המוות מיועד במהותו לשאירים על פי חוק פיצויי פיטורין, ואילו ייעוד לקצבה, נועד לאפשר קצבה לנפטר או לשאיריו על פי תקנון הקופה המשלמת קצבה.

הכנסות עבודה ו\או מענקי פרישה \ מוות המתקבלות לאחר אריכות ימים - סעיפים: 8 (ג), 8 (ד), 125א לפקודת מס הכנסה –

חוזר מס הכנסה מס' 10/2011 מיום 13/07/2011 

סעיף 2.3 לחוזר

• "כספים שנתקבלו בידי היורשים, בשל הפרשי שכר להם היה זכאי המוריש עובר לפטירתו, יראו אותם כהכנסות הנפטר".

סעיף 2.3 לחוזר - שאלות לדיון

• מדוע הרשות בחרה להציג בחוזר עמדה העומדת בסתירה לאמור בחב"ק, דהיינו שהפרשי השכר המשולמים ליורשים לאחר פטירתו של העובד, ייחשבו להכנסת הנפטר ולא להכנסת היורשים ?

• סעיף 125א: המס על הכנסה לאחר פטירה – קובץ הפרשנות – קובע כי המס על הכנסה שחלות עליה הוראות סעיף 3(ו) או על הכנסת-עבודה, שנתקבלו אחרי פטירה, יהיה בשיעור שלא יעלה על 40%. הכנסה שהוראות סעיף 3(ו) חלות עליה ונתקבלה שלא לאחר פטירה יחולו עליה שיעורי המס הרגילים.שיעור המס המיוחד הנ"ל יחול גם על אותו חלק ממענק-המוות שאינו פטור על-פי סעיף 9(7א). מכאן, ששיעור המס המוגבל יחול לגבי יורשיו של שכיר, בין אם מדובר בהפרשי-שכר, פדיון-חופשה או אותו חלק ממענק-מוות שאינו פטור.הכנסות כאמור יראו אותן בידי הזכאים להן כשלב הגבוה ביותר בסולם-הכנסותיהם החייבות במס.

תקציר תשובה שניתנה (רו"ח צור גינת – רשות המסים)

• השאלה לגבי תחולתו של סעיף 125א נדונה בפס"ד אריסון ושם נקבע במפורש כי הסעיף אינו חל על הכנסה לפי סעיף 2(2) . סעיף 125א קובע גם שיעור מס מירבי למענק פטירה, ואינו כולל בה את מענק הפרישה, כאשר בכל מקום שרצה להחיל כללים זהים קבע מענק פרישה או מענק פטירה, מכאן שהסעיף חל על מענק פטירה בלבד. (להבהרה, נציין כי מענק פטירה הינו מענק הניתן לזכאים או ליורשים, על ידי מעבידו של הנפטר אצלו עבד כאשר נפטר)

סעיפים 2.3.1 + 2.3.2 לחוזר

• "שיעור המס בגין הכנסה זו יהא מוגבל ל- 40% וזאת בהתאם להוראות סעיף 125א לפקודה".

סעיפים 2.3.1 + 2.3.2 לחוזר - שאלות לדיון

• מדוע קביעה זו עומדת בסתירה לאומר בסעיף 4.2 לחוזר הדן בחרטה מרצף קצבה (3/2011): "במקרה זה יחשב אירוע המס אצל הנפטר (ולא אצל היורשים) בהתאם לשיעור המס שחל עליו בשנת הפטירה (ומבלי שיחול שיעור מס מוגבל של 40% שנקבע במסגרת סעיף 125א לפקודה, הואיל וכאמור וההכנסה מחויבת בתיק הנפטר)" ?

• מהי עמדתה הסופית של הרשות לעניין סעיף 125א ?

• ההבחנה בין המצב המתואר בסעיף 2.3.1 (הפרשי שכר שהתקבלו בשנת הפטירה) לבין המצב המתואר בסעיף 2.3.2 (הפרשי שכר שהתקבלו לאחר שנת הפטירה) - מדוע היה מקום לעשותה ?

תקציר תשובה שניתנה (רו"ח צור גינת – רשות המסים)

• ישנה עקביות מלאה בכל האמור ואין בה משום סתירה. כאשר ההכנסה הינה בידי הנפטר או בשנה שבה נפטר הרי שלא חלות עליו הוראות סעיף 125א (בשנה זו הוא מקבל את מלוא הפטורים, מדרגות המס והזיכויים שיש לכל יחיד). אם נתקבלו בשנה שלאחר השנה שבה נפטר, הרי שאינו זכאי לכל ההטבות האמורות ונכנס לתחולת סעיף 125א במקביל. מבחינת השכיר, רואים אותו כמי שזכאי להכנסה ולהטבות המגיעות ליחיד עד תום השנה שבה נפטר.

סעיף 2.4.1 לחוזר

• "...לצורך קביעת השארים לעניין זה, יש להימנע מלדרוש או להסתמך על צו הירושה, שאינו תקף לגבי הכנסה זו".

סעיף 2.4.1 לחוזר - שאלות לדיון

• איך נוהגים היום פקידי השומה ? איזה מסמך דורש פקיד השומה בעת הפניה אליו, שיניח את דעתו לגבי זהותם של השאירים כהגדרתם בחוק ? איזה כלים עומדים לרשות פקיד השומה לבירור זהותם של השאירים בצורה מהירה וקלה ? האם יכול לדעת פקיד השומה על קיומו של בן זוג ידוע בציבור או נכד שכל פרנסתו היתה על הנישום שנפטר ?

• מוטב היה להשאיר את האחריות לבירור זהות השאירים בידי המעביד והקופות, שהם בפועל, בסופו של דבר, משלמים את הכספים לשאירים.

תקציר תשובה שניתנה (רו"ח צור גינת – רשות המסים)

• כאשר מדובר בכספי פיצויים, ישנו חוק מפורש הקובע מי הם הזכאים, ולכן התנכרות להכנסה כמוה כקבלת הסכום על ידי מי שמתנכר להכנסה והענקתה כמתנה לאחר. אין האמור נכון לגבי עיזבון המנוח, שם ניתן להתנכר להכנסה ואירוע המס יהיה בידי מקבל ההכנסה על פי החלטת היורשים.

• משכך, חובתו של פקיד השומה לוודא כי מקבל ההכנסה הוא מי שזכאי לה. במידה ולא מדובר בילדיו או באשתו על פי רישומי משרד הפנים הרי שעל היורשים להוכיח את זכויותיהם בכספי הפיצויים.

סעיף 2.5.1 לחוזר

• "...לפיכך, ומכיוון שלפי כללי המנהל, יש לדרוש מקדמה בעת עריכת הפריסה, הרי שבמקרה בו נפטר הנישום, המס ששולם לגבי יתרת השנים ייחשב כמס המגיע ללא צורך בתיקונים ו/או שינויים"

סעיף 2.5.1 לחוזר - שאלות לדיון

• האם הנחיה זו תעמוד במבחן בית המשפט ?

• פעמים רבות בעת הפרישה קובע פקיד השומה מקדמה בשיעור גבוה לאחר שהניח הנחות כי במהלך תקופת הפריסה ישולמו לפורש לאחר פרישתו לכל הפחות דמי אבטלה ו/או הפורש ימשיך לעבוד בעבודה אחרת ו/או יהיו לפורש הכנסות חייבות במס נוספות כגון פנסיה חודשית. במקרה שנפטר הנישום בטרם הסתיימה תקופת הפריסה, ברור כי ההנחות עליהן התבסס פקיד השומה - לא התממשו ועקב כך, בפועל, רשות המסים גובה מסים שלא בהכרח היו מגיעים לקופת המדינה.

תקציר תשובה שניתנה (רו"ח צור גינת – רשות המסים)

• הפקודה הסמיכה את המנהל לקבוע כללים למקרה של פריסה קדימה ובכלל זה הסמיכה אותו לקבוע מקדמה והכל כאמור בסעיף 8(ג)(3). המנהל קבע כללים וכן קבע כי תנאי ליישום הכללים הינו תשלום מקדמה כפי שיקבע פקיד השומה מתבסס על שיעור המס הצפוי. לאור האמור בסעיף 8(ד) והקביעה הנחרצת כי אם נגבתה מקדמה יראו אותה כסופית, הרי שיתרת הסעיף מתייתרת. הטענה כי הרשות גובה מס ביתר- מטעה, מאחר וברוב המקרים נלקחו בחשבון נקודות זיכוי ומדרגות מס לשנים שלאחר הפטירה, ולכן בגין שנים אלו הנפטר לא זכאי להטבה שניתנה לו מראש.

סעיף 2.5.2.2 לחוזר

• "נפטר נישום, ועמדו לרשותו כספי פיצויים המיועדים לקצבה, ולא הודיעו השאירים על כוונתם להשאיר הכספים לצורך קבלת קצבת שאירים, ייראו את סכום הפיצויים כסכום שלגביו התבקשה חרטה מייעוד לקצבה, הפטור יחושב לפי סעיף 9(7א)(ז) לפקודה. החלק החייב, יחויב כהכנסת הנפטר בשנת פטירתו, כאמור לעיל".

• כאמור לעיל ? >

• "פרש נישום מעבודתו, ושולמו מענקי פרישה חייבים לאחר פטירתו, אך בשנת הפטירה, ייראו את המענק החייב כהכנסתו מיגיעה אישית של הנפטר בשנת פטירתו. הנישום יהיה זכאי לפטור לפי סעיף 9(5) לפקודה בגין הכנסה זו, ושיעור המס עליה לא יעלה על 40% בהתאם לסעיף 125א לפקודה (סעיף 2.5.2.1)

סעיף 2.5.2.2 לחוזר - שאלות לדיון

• עמדת רשות המסים עומדת בסתירה לכלל שקבעה (ולנימוק לקביעתו) לעניין הזכאות לשיעור המס מירבי במסגרת סעיף 4.2 לחוזר הדן בחרטה מרצף קצבה:

"...במקרה זה יחשב אירוע המס אצל הנפטר (ולא אצל היורשים) בהתאם לשיעור המס שחל עליו בשנת הפטירה (ומבלי שיחול שיעור מס מוגבל של 40% שנקבע במסגרת סעיף 125א לפקודה, הואיל וכאמור וההכנסה מחויבת בתיק הנפטר)..."

• שכן כאן בחוזר זה, ניתן להבין מהכתוב בסעיף, כי שיעור המס לא יעלה על 40% בהתאם לסעיף 125א לפקודה. (מאחר וסעיף 2.5.2.2 מפנה לסעיף 2.5.2.1 במילים "כאמור לעיל").

תקציר תשובה שניתנה (רו"ח צור גינת – רשות המסים)

• אין סתירה בין האמור כאן ובין האמור בסעיף 4.2 לחוזר 3/2011 הדן בחרטה מרצף קצבה. בעוד סעיף זה עוסק במרכיב הקצבה שבתוך כספי הפיצויים מהמעביד האחרון שטרם טופלו על ידי הנפטר, ולכן הזכות קמה רק לאחר פטירתו. הרי שבאמור בחוזר 3/2011 מדובר באירוע מס שהיה אצל הנפטר בעודו בחיים. במועד פטירתו, חדלה יכולתו לממש קצבה ולכן אירוע המס הינו לכאורה בידי הנפטר קודם לפטירתו.

• האבחנה הינה אם כן בין סוגי הכספים שיועדו לקצבה האם מקורם בכספים שיועדו לקצבה על פי בקשת הנפטר במועד הפרישה, או כספים שיועדו לקצבה במהלך ההפקדה השוטפת ולא במהלך פרישה וייעוד לקצבה מול רשויות המס.

עניין חסר בחוזר - שאלות לדיון

• נישום שפרס היוון פנסיה חייב במס ונפטר במהלך שנות הפריסה

• פורשים רבים עם פרישתם, מהוונים חלק מהפנסיה החודשית כאשר חלקם מיד לאחר ההיוון, פורסים את החלק החייב במס באישור פקיד השומה. מהי עמדתה הנוכחית של רשות המסים לגבי מקרה זה במידה ונפטר הנישום במהלך תקופת הפריסה ? האם השאירים ו/או היורשים רשאים להמשיך את הפריסה ?.

תקציר תשובה שניתנה (רו"ח צור גינת – רשות המסים)

• המנהל קבע כללים לפריסה של סכומים שהוונו ובעיקרם הם דומים לכללים שקבע המנהל לפריסה של כספי פיצויים והכל על פי הקבוע בסעיף 9א(ד). עם פטירתו חלים עליו הכללים שנקבעו בסעיף 8(ד), ולאור האמור בסעיף 8(ד) והקביעה הנחרצת כי אם נגבתה מקדמה יראו אותה כסופית, הרי שהחישוב סופי.

העברת עובדים ממעסיק למעסיק ו\או העברת הבעלות על קופת הגמל - הנחיות רשות המסים - חוזר מס הכנסה מס' 6/2011 מיום 15/05/2011 

• הטלת סנקציות על מעבידים בגין אי דיווח על העברות עובדים

סעיף 5 לחוזר – דיון !

תקציר תשובה שניתנה (רו"ח צור גינת – רשות המסים)

• דיווח על העברת עובדים נדרש משני טעמים, האחד בחינה של השלכות מס אם יש, והשנייה נועדה להבטיח את רציפות הדיווח של הרצף במעסיקים. לא אחת מגיע עובד שפרש ממקום עבודה עם 40 שנות ותק כאשר החברה שבה סיים את עבודתו קיימת רק מספר מועט של שנים. עובד כזה יכול להפסיד 20 או 30 שנות פטור אם לא יוכיח את מקומות עבודתו הקודמים ואת העובדה שלא קיבל פיצויים במעברים בין מעבידים.

• סעיף 5 לחוזר מטיל סנקציה רק על מי שלא דיווח בתוך 60 ימים לאחר מועד העברת העובדים. אולם, דיווח לאחר מעשה, ואי קבלת אישור פקיד השומה להעברת העובדים מראש, אין בו כדי להבטיח שהעברת העובדים לא תיחשב אירוע מס עם תוצאת מס.

מעמדם של החוזרים המקצועיים

האם מדובר ב"סוף פסוק" מבחינת הנישום ?

פרסומים אלו יכולים להוות מקור שיש בו כדי לסייע לפקיד השומה, לנישום, לאיש המקצוע ולבית המשפט לפרש את הוראות החוק והתקנות, אולם אין לפרסומים אלו תוקף משפטי מחייב ובית המשפט רשאי לתת להוראות החוק ולתקנות פרשנות אחרת שלעיתים אף עומדת בסתירה לעמדתה של רשות המסים !

דברי שופטים ומלומדים

• "פרשנות המשיב כשהיא לכשעצמה גם אם היא נכללת בהוראות החב"ק אינה מחייבת את ביהמ"ש (ראה נמדר דיני מיסים, מס הכנסה, מהד' שניה ע' 27 והאסמכתאות בהערות 5ד' ו- 5ה')" . (עמ"ה (חי') 138/00 שמואל (ואסתר) מנו נ' פקיד שומה חיפה).

• "נקודת המוצא היא, שאין לפנינו דין מחייב אלא הנחיות המיועדות – כשמן - להנחות את הרשות בהפעלת שיקול-דעתה באשר לסמכות קונקרטית המוענקת לה בדין המסמיך. אין בהנחיות כדי להוסיף קביעה נורמאטיבית למשפט הנוהג, ובכך - כאשר הן עונות על דרישת הכלליות - נבדלות הן מתקנות בנות פועל תחיקתי. לצורך התקנתן של האחרונות יש להצביע על הסמכה של המוסד המחוקק, זו אינה קיימת באשר להנחיות כאמור, ומכאן היעדר תוקף מחייב לאמור בהן". (מעמדן של הנחיות – סעיף 241, עמוד 222, בספרו של פרופסור ברוך ברכה, משפט מנהלי (ב)).

• "בפרשנותו של החוק יפעל השופט על פי שיקול דעתו. במסגרת זו הוא אמנם לא יתעלם מהשקפת המנהל בדבר הפירוש, אך גם לא יוותר על פירושו שלו לטובת פירוש אחר שלא נראה לו, רק משום שפירוש אחר זה הוא של המנהל". (כבוד השופט אהרון ברק, פרשנות במשפט [33], בעמ' 791 ובעמ' 797-798).

• "אמת, אין בכוחן של הוראות כאלו לשמש פירוש מוסמך וסופי לחוק ולא כל שכן שאין בכוחן לשוות לו משמעות אחרת מזו העולה מלשונו הפשוטה והברורה". (בג"ץ 333/68 מפעלי מושבי הדרום בע"מ ואח' נ' מנהל מס רכוש וקרן פיצויים ואח' [18], בעמ' 512).

• "אין בפרשנותו של המשיב כדי להטות את הכף או להוות שיקול מכריע..." (רע"א 3527/96, 4539 אקסלברד ואח' נ' מנהל מס רכוש – אזור חדרה, פ"ד נב (5) 385).

התייחסות שניתנה (רו"ח צור גינת – רשות המסים)

• החוזרים משקפים את עמדת רשות המיסים לאחר שנבחנה על ידי כל הגורמים המקצועיים ברשות המיסים. יתרונם הגדול במתן אחידות בהתנהלות פקידי השומה, ויותר מכך במתן וודאות ליחיד.

• הדבר חשוב במיוחד כשמדובר בקופות גמל בהם נדרש תכנון ארוך טווח, כך שהמפקיד בקופת גמל או הפורש שמקבל החלטה בעלת משמעות, ידע את הצפוי לו.

• החוזר חשוב גם ליועץ הפנסיוני, שידע לייעץ ולתכנן ברמה גבוהה של סבירות, את תוצאת המס ומבלי לנחש או לשער את עמדת הרשות.

הטבות מס בגין חסכון פנסיוני – לאן?

• סקירת המלצות הועדה למיסוי פנסיוני ברשות המסים

מיסוי פנסיה

• תזכיר חוק לתיקון פקודת מס הכנסה