|
|
מס הכנסה על פיצויי הלנת שכר
|
 |
סעיף 9(21) לפקודת מס הכנסה (הכנסות פטורות)
|
|
|
|
|
|
פיצויי הלנת שכר - סעיף 9(21) לפקודת מס הכנסה - הכנסות פטורות
(א). סכום שקיבל עובד כפיצוי הלנת שכר על פי חוק הגנת השכר, תשי"ח- 1958, בגבולות סכום "הפרשי הצמדה וריבית" על "השכר המולן";
(ב). על אף האמור בפסקת משנה (א), לגבי מי ש"הכנסתו החייבת" בחודש כלשהו מ-24 החודשים שקדמו לקבלת הפיצוי עלתה על "סכום התקרה" לאותו חודש, "מרכיב המס" שבפיצוי הפטור ישולם כמס;
(ג). בפסקה זו -
"מרכיב המס" – הפיצוי הניתן בשל חלק השכר שהיה משתלם כמס אילו שולם השכר במועדו;
"סכום התקרה" – סכום של 9,000 שקלים חדשים (נכון לשנת 2026), כשהוא מתואם כאילו היה תקרת ההכנסה כהגדרתה בסעיף 120א.
ואנו מוסיפים:
"שכר עבודה" – לרבות תשלומים בעד חגים, פריון עבודה ושעות נוספות ותשלומים אחרים המגיעים לעובד עקב עבודתו ובמשך עבודתו (סעיף 1 - הגדרות - חוק הגנת השכר, תשי"ח- 1958).
"היום הקובע" - היום התשיעי שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה או הקצבה לפי סעיפים 9, 10, 11, 13, 14 ו-16(ב), לפי הענין, ולגבי עובד שירות בעבודת משק לפי סימן ב'1 לפרק ו' של חוק העונשין, תשל"ז-1977 - היום העשרים ואחד שלאחר המועד האמור (סעיף 1 - הגדרות - חוק הגנת השכר, תשי"ח- 1958).
"הפרשי הצמדה וריבית" - תוספת לסכום שמדובר בו, השווה לסכום האמור כשהוא מוכפל בשיעור עליית מדד המחירים לצרכן בתקופה הנדונה, בתוספת ריבית בשיעור של 4% לשנה על הסכום שמדובר בו לאחר שנוספו הפרשי הצמדה כאמור, או בשיעור אחר שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת (סעיף 159א (א) לפקודת מס הכנסה).
"הכנסה חייבת" - לנוחיותך, ראה קישור להגדרה הרחבה של הכנסה חייבת על פי פקודת מס הכנסה במסגרת המאמר - מס על הכנסות גבוהות.
הסבר: הפטור ממס יינתן בגובה הפרשי ההצמדה והריבית כהגדרתם על השכר המולן והכל בכפוף ליתר הוראות הסעיף.
מה לגבי החלק שאינו פטור ממס ?
לפי הוראות סעיף 17(ב) לחוק הגנת השכר: "פיצוי הלנת שכר יהיה לכל דבר, פרט לענין סעיף זה, חלק משכר העבודה". כלומר, לאחר חישוב החלק הפטור ממס לפי סעיף 9(21)(א) ולאחר חישוב החלק שישולם כמס לפי סעיף 9(21)(ב), היתר נחשב להכנסת עבודה ויחוייב במס בהתאם.
הערה חשובה: סעיף זה, סעיף 9(21)(א) לפקודת מס הכנסה, אינו מתייחס לאופן המיסוי של פיצויי הלנת פיצויי פיטורים אלא רק לאופן המיסוי של פיצויי הלנת שכר, יש לשים לב להבדל ! לפי הוראות סעיף 20(ב1) לחוק הגנת השכר :"פיצוי הלנת פיצויי פיטורים יהיה לכל דבר, פרט לענין סעיף קטן (ב), חלק מפיצויי הפיטורים". משמעות הדבר, בין היתר, כי הסעיף הרלבנטי לעניין פטור ממס על פיצויי הלנת פיצויי פיטורים הוא סעיף 9(7א)(א) לפקודת מס הכנסה (לרבות כל יתר ההוראות והסעיפים בפקודה הרלבנטיים לאופן מיסוי כספי פיצויים ומענקי פרישה).
חבות לעניין דמי ביטוח לאומי - "פיצויי הלנת שכר, ריבית והפרשי הצמדה על השכר המולן" - עד לתקרה הפטורה ממס על פי הוראות פקודת מס הכנסה - פטורים גם מתשלום דמי ביטוח לאומי, מעבר לתקרה הפטורה ממס על פי הוראות פקודת מס הכנסה - נחשבים להכנסת עבודה וחייבים בתשלום דמי ביטוח לאומי (הוראות חוזר המוסד לביטוח לאומי (ביטוח 1460, חוזר מעסיקים 1479, חוזר ביקורת ניכויים 12) מיום 21/02/2019 - הכנסות עובד שכיר הפטורות מתשלום דמי ביטוח לאומי).
להלן ההסבר להוראה בסעיף קטן (ב) מעלה, מתוך חוזר מ"ה 90/7 משפטית/חקיקה מיום 11/03/1990 הדן בתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 81), התש"ן-1990 במסגרתו נוסף סעיף קטן (ב):
"סעיף 3.3 מטרת התיקון: המטרה בחקיקת סעיף 9(21) לפקודה היתה לפטור ממס הפרשי הצמדה הנובעים מאיחור בתשלום שכר הנטו שהולן, אך לא לפטור גם אותו חלק מהפרשי ההצמדה על המס שצריך היה להשתלם לפקיד השומה. מטרה זו הושגה, כאמור, בחלקה בתיקון".
מאמר זה מובא כאן לידע כללי בלבד והוא אינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ. שום אינפורמציה המופיעה במאמר אינה מהווה המלצה לביצוע או אי ביצוע מהלך כלשהו. מחובתך להתייעץ לפני כל פעולה. מסמך זה מנוסח בלשון זכר אך פונה לנשים ולגברים כאחד. המידע מוצג להמחשה בלבד. חבות המס הסופית בכל מקרה תיקבע אך ורק על ידי רשויות המס על פי הקבוע בפקודת מס הכנסה.
|
|
פיצויי הלנת שכר - סעיף 9(21) לפקודת מס הכנסה - הכנסות פטורות
(א). סכום שקיבל עובד כפיצוי הלנת שכר על פי חוק הגנת השכר, תשי"ח- 1958, בגבולות סכום "הפרשי הצמדה וריבית" על "השכר המולן";
(ב). על אף האמור בפסקת משנה (א), לגבי מי ש"הכנסתו החייבת" בחודש כלשהו מ-24 החודשים שקדמו לקבלת הפיצוי עלתה על "סכום התקרה" לאותו חודש, "מרכיב המס" שבפיצוי הפטור ישולם כמס;
(ג). בפסקה זו -
"מרכיב המס" – הפיצוי הניתן בשל חלק השכר שהיה משתלם כמס אילו שולם השכר במועדו;
"סכום התקרה" – סכום של 9,000 שקלים חדשים (נכון לשנת 2026), כשהוא מתואם כאילו היה תקרת ההכנסה כהגדרתה בסעיף 120א.
ואנו מוסיפים:
"שכר עבודה" – לרבות תשלומים בעד חגים, פריון עבודה ושעות נוספות ותשלומים אחרים המגיעים לעובד עקב עבודתו ובמשך עבודתו (סעיף 1 - הגדרות - חוק הגנת השכר, תשי"ח- 1958).
"היום הקובע" - היום התשיעי שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה או הקצבה לפי סעיפים 9, 10, 11, 13, 14 ו-16(ב), לפי הענין, ולגבי עובד שירות בעבודת משק לפי סימן ב'1 לפרק ו' של חוק העונשין, תשל"ז-1977 - היום העשרים ואחד שלאחר המועד האמור (סעיף 1 - הגדרות - חוק הגנת השכר, תשי"ח- 1958).
"הפרשי הצמדה וריבית" - תוספת לסכום שמדובר בו, השווה לסכום האמור כשהוא מוכפל בשיעור עליית מדד המחירים לצרכן בתקופה הנדונה, בתוספת ריבית בשיעור של 4% לשנה על הסכום שמדובר בו לאחר שנוספו הפרשי הצמדה כאמור, או בשיעור אחר שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת (סעיף 159א (א) לפקודת מס הכנסה).
"הכנסה חייבת" - לנוחיותך, ראה קישור להגדרה הרחבה של הכנסה חייבת על פי פקודת מס הכנסה במסגרת המאמר - מס על הכנסות גבוהות.
הסבר: הפטור ממס יינתן בגובה הפרשי ההצמדה והריבית כהגדרתם על השכר המולן והכל בכפוף ליתר הוראות הסעיף.
מה לגבי החלק שאינו פטור ממס ?
לפי הוראות סעיף 17(ב) לחוק הגנת השכר: "פיצוי הלנת שכר יהיה לכל דבר, פרט לענין סעיף זה, חלק משכר העבודה". כלומר, לאחר חישוב החלק הפטור ממס לפי סעיף 9(21)(א) ולאחר חישוב החלק שישולם כמס לפי סעיף 9(21)(ב), היתר נחשב להכנסת עבודה ויחוייב במס בהתאם.
הערה חשובה: סעיף זה, סעיף 9(21)(א) לפקודת מס הכנסה, אינו מתייחס לאופן המיסוי של פיצויי הלנת פיצויי פיטורים אלא רק לאופן המיסוי של פיצויי הלנת שכר, יש לשים לב להבדל ! לפי הוראות סעיף 20(ב1) לחוק הגנת השכר :"פיצוי הלנת פיצויי פיטורים יהיה לכל דבר, פרט לענין סעיף קטן (ב), חלק מפיצויי הפיטורים". משמעות הדבר, בין היתר, כי הסעיף הרלבנטי לעניין פטור ממס על פיצויי הלנת פיצויי פיטורים הוא סעיף 9(7א)(א) לפקודת מס הכנסה (לרבות כל יתר ההוראות והסעיפים בפקודה הרלבנטיים לאופן מיסוי כספי פיצויים ומענקי פרישה).
חבות לעניין דמי ביטוח לאומי - "פיצויי הלנת שכר, ריבית והפרשי הצמדה על השכר המולן" - עד לתקרה הפטורה ממס על פי הוראות פקודת מס הכנסה - פטורים גם מתשלום דמי ביטוח לאומי, מעבר לתקרה הפטורה ממס על פי הוראות פקודת מס הכנסה - נחשבים להכנסת עבודה וחייבים בתשלום דמי ביטוח לאומי (הוראות חוזר המוסד לביטוח לאומי (ביטוח 1460, חוזר מעסיקים 1479, חוזר ביקורת ניכויים 12) מיום 21/02/2019 - הכנסות עובד שכיר הפטורות מתשלום דמי ביטוח לאומי).
להלן ההסבר להוראה בסעיף קטן (ב) מעלה, מתוך חוזר מ"ה 90/7 משפטית/חקיקה מיום 11/03/1990 הדן בתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 81), התש"ן-1990 במסגרתו נוסף סעיף קטן (ב):
"סעיף 3.3 מטרת התיקון: המטרה בחקיקת סעיף 9(21) לפקודה היתה לפטור ממס הפרשי הצמדה הנובעים מאיחור בתשלום שכר הנטו שהולן, אך לא לפטור גם אותו חלק מהפרשי ההצמדה על המס שצריך היה להשתלם לפקיד השומה. מטרה זו הושגה, כאמור, בחלקה בתיקון".
מאמר זה מובא כאן לידע כללי בלבד והוא אינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ. שום אינפורמציה המופיעה במאמר אינה מהווה המלצה לביצוע או אי ביצוע מהלך כלשהו. מחובתך להתייעץ לפני כל פעולה. מסמך זה מנוסח בלשון זכר אך פונה לנשים ולגברים כאחד. המידע מוצג להמחשה בלבד. חבות המס הסופית בכל מקרה תיקבע אך ורק על ידי רשויות המס על פי הקבוע בפקודת מס הכנסה.
|
| הלנת שכר - פיצויי הלנת שכר
ע"מ 1221-04 יעקב חיננזון נגד פקיד שומה למפעלים גדולים - מיום 13/01/2013 - פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בנושא: האם הפרשי הצמדה וריבית שקיבל העובד בגין שכר שהולן (כאשר בפועל לא נפסק לטובתו בבית הדין לעבודה פיצוי בגין הלנת שכר אלא רק הפרשי הצמדה וריבית בלבד בגין השכר שהולן) מהווים הכנסה חייבת בידיי המערער, או שמא מדובר בהכנסה הפטורה ממס מתוקף סעיף 9(21)(א) לפקודה.
|
|
|
|
|
|