|
|
דוגמא לחישוב מס על פיצויי הלנת שכר
|
 |
לפי סעיף 9(21) לפקודת מס הכנסה
|
|
| דוגמא 1 לחישוב מס על פיצויי הלנת שכר |
| כאשר ה"הכנסה החייבת" של העובד כהגדרתה בפקודת מס הכנסה בחודש כלשהו מ-24 החודשים שקדמו לקבלת פיצויי הלנת השכר עלתה על "סכום התקרה" לאותו חודש |
| מה |
סכום |
איך |
הערות |
| פיצויי הלנת שכר שפסק בית המשפט |
50,000 |
|
נתונים לדוגמא (נתונים סתמיים לצורך ההמחשה בלבד של אופן יישום הוראות סעיף 9(21) לפקודת מס הכנסה |
| השכר המולן |
15,000 |
|
| מועד תשלום פיצויי הלנת השכר |
03/2022 |
|
| "סכום התקרה" לפי סעיף 9(21) נכון לשנת המס 2022 |
8,280 |
|
| "סכום התקרה" לפי סעיף 9(21) נכון לשנת המס 2021 |
8,160 |
|
| "סכום התקרה" לפי סעיף 9(21) נכון לשנת המס 2020 |
8,160 |
|
| ה"הכנסה החייבת" של העובד כהגדרתה בפקודת מס הכנסה בכל אחד מ- 24 החודשים שקדמו לקבלת פיצויי הלנת השכר |
17,000 |
|
|
| חישוב סכום "הפרשי הצמדה וריבית" על "השכר המולן" |
20,000 |
מחושב מחוץ לטבלה |
נתון סתמי, לא חושב, רק לצורך המחשה |
| בדיקה - האם ה"הכנסה החייבת" של העובד כהגדרתה בפקודת מס הכנסה בחודש כלשהו מ-24 החודשים שקדמו לקבלת פיצויי הלנת השכר עלתה על "סכום התקרה" לאותו חודש (לא עושים ממוצע, בודקים כל חודש בנפרד) |
כן |
=17,000>or(8,280, 8,160, 8,160) |
במידה והתשובה "כן" - יש לחשב את המס ו"מרכיב המס", במידה והתשובה "לא" - "מרכיב המס" כהגדרתו בסעיף 9(21) יהיה אפס ! |
| חישוב המס שהיה משלם העובד על השכר המולן אילו השכר המולן היה משולם במועד |
3,000 |
מחושב מחוץ לטבלה לפי טבלאות המס |
נתון סתמי, לא חושב, רק לצורך המחשה |
| חישוב "מרכיב המס" כהגדרתו בסעיף 9(21) - כל הסכום הזה ישולם כמס (בשיעור 100%) למס הכנסה |
4,000 |
=(3,000/15,000)*20,000 |
סכום מס ראשון לתשלום |
| חישוב הסכום הפטור ממס מתוך פיצויי הלנת השכר |
16,000 |
=20,000-4,000 |
|
| חישוב הסכום החייב במס מתוך פיצויי הלנת השכר |
30,000 |
=50,000-4,000-16,000 |
סכום זה נחשב ל"הכנסת עבודה" החייב גם בתשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות אשר לא חושבו במסגרת דוגמא זו ! |
| שיעור מס שולי "משוקלל" של העובד על הכנסה זו (בשנת קבלת פיצויי הלנת השכר בהתחשב בכל הכנסותיו החייבות במס מכל המקורות) |
31.20% |
|
|
| חישוב המס לתשלום בגין החלק החייב במס מתוך פיצויי הלנת השכר (בנוסף לתשלום "מרכיב המס"!) |
9,360 |
=30,000*31.2% |
סכום מס שני לתשלום |
| פיצויי הלנת שכר המשולמים לעובד - לאחר תשלום מס הכנסה, לפני תשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות |
36,640 |
=50,000-4,000-9,360 |
|
| המידע מוצג להמחשה בלבד. חבות המס הסופית בכל מקרה תיקבע אך ורק על ידי רשות המסים על פי הקבוע בפקודת מס הכנסה, בתקנות ובחוקים הרלבנטים. בדוגמא זו לשם הפשטות לא הובאה בחשבון החבות לעניין ביטוח לאומי (ראה הערה נוספת מטה בהתייחס לתשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות על החלק החייב במס מתוך פיצויי הלנת השכר הנחשב להכנסת עבודה !) |
|
| דוגמא 2 לחישוב מס על פיצויי הלנת שכר |
| כאשר ה"הכנסה החייבת" של העובד כהגדרתה בפקודת מס הכנסה בחודש כלשהו מ-24 החודשים שקדמו לקבלת פיצויי הלנת השכר לא עלתה על "סכום התקרה" לאותו חודש |
| מה |
סכום |
איך |
הערות |
| פיצויי הלנת שכר שפסק בית המשפט |
50,000 |
|
נתונים לדוגמא (נתונים סתמיים לצורך ההמחשה בלבד של אופן יישום הוראות סעיף 9(21) לפקודת מס הכנסה |
| השכר המולן |
15,000 |
|
| מועד תשלום פיצויי הלנת השכר |
03/2022 |
|
| "סכום התקרה" לפי סעיף 9(21) נכון לשנת המס 2022 |
8,280 |
|
| "סכום התקרה" לפי סעיף 9(21) נכון לשנת המס 2021 |
8,160 |
|
| "סכום התקרה" לפי סעיף 9(21) נכון לשנת המס 2020 |
8,160 |
|
| ה"הכנסה החייבת" של העובד כהגדרתה בפקודת מס הכנסה בכל אחד מ- 24 החודשים שקדמו לקבלת פיצויי הלנת השכר |
7,500 |
|
|
| חישוב סכום "הפרשי הצמדה וריבית" על "השכר המולן" |
20,000 |
מחושב מחוץ לטבלה |
נתון סתמי, לא חושב, רק לצורך המחשה |
| בדיקה - האם ה"הכנסה החייבת" של העובד כהגדרתה בפקודת מס הכנסה בחודש כלשהו מ-24 החודשים שקדמו לקבלת פיצויי הלנת השכר עלתה על "סכום התקרה" לאותו חודש (לא עושים ממוצע, בודקים כל חודש בנפרד) |
לא |
=7,500<or(8,280, 8,160, 8,160) |
במידה והתשובה "כן" - יש לחשב את המס ו"מרכיב המס", במידה והתשובה "לא" - "מרכיב המס" כהגדרתו בסעיף 9(21) יהיה אפס ! |
| חישוב המס שהיה משלם העובד על השכר המולן אילו השכר המולן היה משולם במועד |
- |
אין צורך לחשב ! |
|
| חישוב "מרכיב המס" כהגדרתו בסעיף 9(21) - כל הסכום הזה ישולם כמס (בשיעור 100%) למס הכנסה |
- |
אין צורך לחשב ! |
|
| חישוב הסכום הפטור ממס מתוך פיצויי הלנת השכר |
20,000 |
=20,000-0 |
|
| חישוב הסכום החייב במס מתוך פיצויי הלנת השכר |
30,000 |
=50,000-0-20,000 |
סכום זה נחשב ל"הכנסת עבודה" החייב גם בתשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות אשר לא חושבו במסגרת דוגמא זו ! |
| שיעור מס שולי "משוקלל" של העובד על הכנסה זו (בשנת קבלת פיצויי הלנת השכר בהתחשב בכל הכנסותיו החייבות במס מכל המקורות) |
18.80% |
|
|
| חישוב המס לתשלום בגין החלק החייב במס מתוך פיצויי הלנת השכר |
5,640 |
=30,000*18.8% |
סכום המס לתשלום |
| פיצויי הלנת שכר המשולמים לעובד - לאחר תשלום מס הכנסה, לפני תשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות |
44,360 |
=50,000-0-5,640 |
|
המידע מוצג להמחשה בלבד. חבות המס הסופית בכל מקרה תיקבע אך ורק על ידי רשות המסים על פי הקבוע בפקודת מס הכנסה, בתקנות ובחוקים הרלבנטים. בדוגמא זו לשם הפשטות לא הובאה בחשבון החבות לעניין ביטוח לאומי (ראה הערה נוספת מטה בהתייחס לתשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות על החלק החייב במס מתוך פיצויי הלנת השכר הנחשב להכנסת עבודה !)
|
|
| דוגמא 1 לחישוב מס על פיצויי הלנת שכר |
| כאשר ה"הכנסה החייבת" של העובד כהגדרתה בפקודת מס הכנסה בחודש כלשהו מ-24 החודשים שקדמו לקבלת פיצויי הלנת השכר עלתה על "סכום התקרה" לאותו חודש |
| מה |
סכום |
איך |
הערות |
| פיצויי הלנת שכר שפסק בית המשפט |
50,000 |
|
נתונים לדוגמא (נתונים סתמיים לצורך ההמחשה בלבד של אופן יישום הוראות סעיף 9(21) לפקודת מס הכנסה |
| השכר המולן |
15,000 |
|
| מועד תשלום פיצויי הלנת השכר |
03/2022 |
|
| "סכום התקרה" לפי סעיף 9(21) נכון לשנת המס 2022 |
8,280 |
|
| "סכום התקרה" לפי סעיף 9(21) נכון לשנת המס 2021 |
8,160 |
|
| "סכום התקרה" לפי סעיף 9(21) נכון לשנת המס 2020 |
8,160 |
|
| ה"הכנסה החייבת" של העובד כהגדרתה בפקודת מס הכנסה בכל אחד מ- 24 החודשים שקדמו לקבלת פיצויי הלנת השכר |
17,000 |
|
|
| חישוב סכום "הפרשי הצמדה וריבית" על "השכר המולן" |
20,000 |
מחושב מחוץ לטבלה |
נתון סתמי, לא חושב, רק לצורך המחשה |
| בדיקה - האם ה"הכנסה החייבת" של העובד כהגדרתה בפקודת מס הכנסה בחודש כלשהו מ-24 החודשים שקדמו לקבלת פיצויי הלנת השכר עלתה על "סכום התקרה" לאותו חודש (לא עושים ממוצע, בודקים כל חודש בנפרד) |
כן |
=17,000>or(8,280, 8,160, 8,160) |
במידה והתשובה "כן" - יש לחשב את המס ו"מרכיב המס", במידה והתשובה "לא" - "מרכיב המס" כהגדרתו בסעיף 9(21) יהיה אפס ! |
| חישוב המס שהיה משלם העובד על השכר המולן אילו השכר המולן היה משולם במועד |
3,000 |
מחושב מחוץ לטבלה לפי טבלאות המס |
נתון סתמי, לא חושב, רק לצורך המחשה |
| חישוב "מרכיב המס" כהגדרתו בסעיף 9(21) - כל הסכום הזה ישולם כמס (בשיעור 100%) למס הכנסה |
4,000 |
=(3,000/15,000)*20,000 |
סכום מס ראשון לתשלום |
| חישוב הסכום הפטור ממס מתוך פיצויי הלנת השכר |
16,000 |
=20,000-4,000 |
|
| חישוב הסכום החייב במס מתוך פיצויי הלנת השכר |
30,000 |
=50,000-4,000-16,000 |
סכום זה נחשב ל"הכנסת עבודה" החייב גם בתשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות אשר לא חושבו במסגרת דוגמא זו ! |
| שיעור מס שולי "משוקלל" של העובד על הכנסה זו (בשנת קבלת פיצויי הלנת השכר בהתחשב בכל הכנסותיו החייבות במס מכל המקורות) |
31.20% |
|
|
| חישוב המס לתשלום בגין החלק החייב במס מתוך פיצויי הלנת השכר (בנוסף לתשלום "מרכיב המס"!) |
9,360 |
=30,000*31.2% |
סכום מס שני לתשלום |
| פיצויי הלנת שכר המשולמים לעובד - לאחר תשלום מס הכנסה, לפני תשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות |
36,640 |
=50,000-4,000-9,360 |
|
| המידע מוצג להמחשה בלבד. חבות המס הסופית בכל מקרה תיקבע אך ורק על ידי רשות המסים על פי הקבוע בפקודת מס הכנסה, בתקנות ובחוקים הרלבנטים. בדוגמא זו לשם הפשטות לא הובאה בחשבון החבות לעניין ביטוח לאומי (ראה הערה נוספת מטה בהתייחס לתשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות על החלק החייב במס מתוך פיצויי הלנת השכר הנחשב להכנסת עבודה !) |
|
| דוגמא 2 לחישוב מס על פיצויי הלנת שכר |
| כאשר ה"הכנסה החייבת" של העובד כהגדרתה בפקודת מס הכנסה בחודש כלשהו מ-24 החודשים שקדמו לקבלת פיצויי הלנת השכר לא עלתה על "סכום התקרה" לאותו חודש |
| מה |
סכום |
איך |
הערות |
| פיצויי הלנת שכר שפסק בית המשפט |
50,000 |
|
נתונים לדוגמא (נתונים סתמיים לצורך ההמחשה בלבד של אופן יישום הוראות סעיף 9(21) לפקודת מס הכנסה |
| השכר המולן |
15,000 |
|
| מועד תשלום פיצויי הלנת השכר |
03/2022 |
|
| "סכום התקרה" לפי סעיף 9(21) נכון לשנת המס 2022 |
8,280 |
|
| "סכום התקרה" לפי סעיף 9(21) נכון לשנת המס 2021 |
8,160 |
|
| "סכום התקרה" לפי סעיף 9(21) נכון לשנת המס 2020 |
8,160 |
|
| ה"הכנסה החייבת" של העובד כהגדרתה בפקודת מס הכנסה בכל אחד מ- 24 החודשים שקדמו לקבלת פיצויי הלנת השכר |
7,500 |
|
|
| חישוב סכום "הפרשי הצמדה וריבית" על "השכר המולן" |
20,000 |
מחושב מחוץ לטבלה |
נתון סתמי, לא חושב, רק לצורך המחשה |
| בדיקה - האם ה"הכנסה החייבת" של העובד כהגדרתה בפקודת מס הכנסה בחודש כלשהו מ-24 החודשים שקדמו לקבלת פיצויי הלנת השכר עלתה על "סכום התקרה" לאותו חודש (לא עושים ממוצע, בודקים כל חודש בנפרד) |
לא |
=7,500<or(8,280, 8,160, 8,160) |
במידה והתשובה "כן" - יש לחשב את המס ו"מרכיב המס", במידה והתשובה "לא" - "מרכיב המס" כהגדרתו בסעיף 9(21) יהיה אפס ! |
| חישוב המס שהיה משלם העובד על השכר המולן אילו השכר המולן היה משולם במועד |
- |
אין צורך לחשב ! |
|
| חישוב "מרכיב המס" כהגדרתו בסעיף 9(21) - כל הסכום הזה ישולם כמס (בשיעור 100%) למס הכנסה |
- |
אין צורך לחשב ! |
|
| חישוב הסכום הפטור ממס מתוך פיצויי הלנת השכר |
20,000 |
=20,000-0 |
|
| חישוב הסכום החייב במס מתוך פיצויי הלנת השכר |
30,000 |
=50,000-0-20,000 |
סכום זה נחשב ל"הכנסת עבודה" החייב גם בתשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות אשר לא חושבו במסגרת דוגמא זו ! |
| שיעור מס שולי "משוקלל" של העובד על הכנסה זו (בשנת קבלת פיצויי הלנת השכר בהתחשב בכל הכנסותיו החייבות במס מכל המקורות) |
18.80% |
|
|
| חישוב המס לתשלום בגין החלק החייב במס מתוך פיצויי הלנת השכר |
5,640 |
=30,000*18.8% |
סכום המס לתשלום |
| פיצויי הלנת שכר המשולמים לעובד - לאחר תשלום מס הכנסה, לפני תשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות |
44,360 |
=50,000-0-5,640 |
|
המידע מוצג להמחשה בלבד. חבות המס הסופית בכל מקרה תיקבע אך ורק על ידי רשות המסים על פי הקבוע בפקודת מס הכנסה, בתקנות ובחוקים הרלבנטים. בדוגמא זו לשם הפשטות לא הובאה בחשבון החבות לעניין ביטוח לאומי (ראה הערה נוספת מטה בהתייחס לתשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות על החלק החייב במס מתוך פיצויי הלנת השכר הנחשב להכנסת עבודה !)
|
|
| חבות לעניין דמי ביטוח לאומי - "פיצויי הלנת שכר, ריבית והפרשי הצמדה על השכר המולן" - עד לתקרה הפטורה ממס על פי הוראות פקודת מס הכנסה - פטורים גם מתשלום דמי ביטוח לאומי, מעבר לתקרה הפטורה ממס על פי הוראות פקודת מס הכנסה - נחשבים להכנסת עבודה וחייבים בתשלום דמי ביטוח לאומי (הוראות חוזר המוסד לביטוח לאומי (ביטוח 1460, חוזר מעסיקים 1479, חוזר ביקורת ניכויים 12) מיום 21/02/2019 - הכנסות עובד שכיר הפטורות מתשלום דמי ביטוח לאומי).
הלנת שכר - פיצויי הלנת שכר
ע"מ 1221-04 יעקב חיננזון נגד פקיד שומה למפעלים גדולים - מיום 13/01/2013 - פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בנושא: האם הפרשי הצמדה וריבית שקיבל העובד בגין שכר שהולן (כאשר בפועל לא נפסק לטובתו בבית הדין לעבודה פיצוי בגין הלנת שכר אלא רק הפרשי הצמדה וריבית בלבד בגין השכר שהולן) מהווים הכנסה חייבת בידיי המערער, או שמא מדובר בהכנסה הפטורה ממס מתוקף סעיף 9(21)(א) לפקודה.
הערה חשובה: סעיף זה, סעיף 9(21)(א) לפקודת מס הכנסה, אינו מתייחס לאופן המיסוי של פיצויי הלנת פיצויי פיטורים אלא רק לאופן המיסוי של פיצויי הלנת שכר, יש לשים לב להבדל ! לפי הוראות סעיף 20(ב1) לחוק הגנת השכר :"פיצוי הלנת פיצויי פיטורים יהיה לכל דבר, פרט לענין סעיף קטן (ב), חלק מפיצויי הפיטורים". משמעות הדבר, בין היתר, כי הסעיף הרלבנטי לעניין פטור ממס על פיצויי הלנת פיצויי פיטורים הוא סעיף 9(7א)(א) לפקודת מס הכנסה (לרבות כל יתר ההוראות והסעיפים בפקודה הרלבנטיים לאופן מיסוי כספי פיצויים ומענקי פרישה). |
|
|
|
|
|