זכות לקצבת ילדים
ככלל, בכפוף לכל ההגדרות והתנאים בחוק, לפי הוראות סעיף 66 לחוק הביטוח הלאומי – "הורה מבוטח זכאי לקצבת ילדים חודשית לפי פרק זה בעד כל ילד, למעט הורה מבוטח שיש לו הכנסה החייבת במס נוסף כמשמעותה בסעיף 121ב לפקודת מס הכנסה".
מס על הכנסות גבוהות
לפי הוראות סעיף 121ב לפקודת מס הכנסה, "יחיד אשר הכנסתו החייבת בשנת המס עלתה על 721,560 שקלים חדשים (נכון לשנת המס 2024), יהיה חייב במס נוסף על חלק הכנסתו החייבת העולה על 721,560 שקלים חדשים (נכון לשנת המס 2024), בשיעור של 3%.
במילים פשוטות, הורה לילדים קטנים, שיש לו הכנסות גבוהות, אינו זכאי לקצבת ילדים מהמוסד לביטוח לאומי.
מאחר ולא נתקלתי עד כה במצב בו נשללה הזכות לקצבת ילדים מהורה לילדים קטנים שיש לו הכנסות גבוהות, ביצעתי בדיקה יסודית של הנושא וזה מה שעלה בבדיקתי:
יצירת חובות למשפחות עם ילדים קטנים
להלן הוראות סעיף 3 לחוזר המוסד לביטוח לאומי מס' 1332 מיום 08/08/2013:
"סעיף 66 לחוק תוקן וקובע כי החל מ- 1.1.2014 הורה מבוטח שיש לו הכנסה החייבת במס נוסף כמשמעותה בסעיף 121ב לפקודת מס הכנסה, לא יהיה זכאי לתשלום קצבת הילדים. היות ואין בידנו מידע באופן שוטף על גובה ההכנסות, תמשיך הקצבה להשתלם עד לקבלת נתוני הכנסה רטרו ויצירת חובות למשפחות אלה. אנו נעדכן אתכם בהמשך".
יצירת חובות כספיים למשפחות אלה למוסד לביטוח לאומי ? אין נתונים ? משנת 2014 ועד היום ? נעדכן אתכם בהמשך ? מתי ?
מאחר ולא האמנתי למה שרואות עיניי, לא הסתפקתי בבדיקה זו וביום 18/02/2022 פניתי בכתב למוסד לביטוח לאומי בשאלות בנדון וזו התשובה שקיבלתי בכתב מהמוסד לביטוח לאומי ביום 24/02/2022:
"שלום רב, בהתאם לסעיף 66 לחוק, יש לבחון את שני ההורים, כך שאם רק להורה אחד יש הכנסה החייבת במס יסף הרי שקיימת זכאות לקצבת ילדים. בדיונים ובבדיקות שביצענו מול רשות המיסים, נמצא מספר זעום של משפחות כאלה. לאור המספר הזעום של המקרים ולאור הקושי באיתור המקרים וההשקעה הגבוהה הדרושה, הנושא משובץ בתוכנית העבודה של הביטוח הלאומי בהתאם לסידרי העדיפויות".
האם המוסד לביטוח לאומי רשאי לשלם למבוטח קצבה שלא על פי הקבוע בחוק ? (לענייננו, תשלום קצבת הילדים)
"... המוסד לביטוח לאומי אינו רשאי לשלם למבוטח קיצבה בניגוד להוראות החוק, היינו כאשר הוא אינו זכאי לקבלה מכוח החוק" - עב"ל 20243/97 – עזר מטרני נגד המוסד לביטוח לאומי – פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה – מיום 03/06/2001.
"הקצבה נועדה לסייע למשפחה בהוצאות גידול הילדים, והיא משולמת ללא קשר להכנסות המשפחה"
באתר המוסד לביטוח לאומי, תחת הנושא קצבאות והטבות – ילדים, נכון ליום 26/02/2022 זהו המידע המפורסם לציבור:
"הביטוח הלאומי משלם קצבת ילדים חודשית למשפחות החיות בישראל, שיש להן ילדים עד גיל 18. הקצבה נועדה לסייע למשפחה בהוצאות גידול הילדים, והיא משולמת ללא קשר להכנסות המשפחה, בכל 20 בחודש. ברוב המקרים הקצבה משולמת באופן אוטומטי, על פי מידע שמועבר אלינו מבתי החולים לאחר הלידה".
כלומר, לא רק שאין כל איזכור למבחן ההכנסה לפי סעיף 66 לחוק הביטוח הלאומי או ליצירת חובות למשפחות מסוימות כמפורט מעלה, אלא יש הטעיה, בניגוד לקבוע בחוק: "היא משולמת ללא קשר להכנסות המשפחה...". בדקנו האם יש התייחסות לנושא בעמודים אחרים באתר המוסד לביטוח לאומי ואין. (קצבת ילדים עמוד 2, עמוד 3).
"זכות על-פי החוק מוענקת רק על-פי הוראות החוק. החוק, והוא בלבד, הינו מקור לקביעת זכויות וחובות, לפיכך חומר הסברה שהוצא על-ידי המוסד לביטוח לאומי או כל מוסד אחר אינו בבחינת תחליף למקור בלעדי זה. טענת המערער כי התנהגותו של המוסד לביטוח לאומי יצרה עילה לזכות אשר אינה קיימת בחוק, ושהמחוקק לא התכוון לתתה, נדחתה בפסיקה ואינה מקובלת עלינו . יתרה מזו, פקידי המוסד לביטוח לאומי אינם מוסמכים למסור מידע החורג מן האמור בחוק, ולפיכך אם נפלו טעות או אי-דיוק, הרי אז נמצא הדבר בגדר חריגה מסמכות" - עב"ל 20243/97 – עזר מטרני נגד המוסד לביטוח לאומי – פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה – מיום 03/06/2001.
חובת הודעה על שינויים (לענייננו, דיווח על הכנסות גבוהות)
לפי הוראות סעיף 19 לתקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה) – "מי שמשתלמת לו גמלה חייב להודיע למוסד בכתב, בציון מספר הזיהוי שלו וסוג הגמלה המשתלמת לו, על כל שינוי שחל בכתובתו, במצבו המשפחתי, בהכנסותיו, במקום תשלום הגמלה או במספר חשבון הבנק שבאמצעותו משלם המוסד את הגמלה, וכן על כל שינוי אחר העשוי להשפיע על זכותו לגמלה, על שיעורה, או על הדרך לתשלומה; קיבל המוסד הודעה כאמור, יאשר המוסד בכתב את קבלת ההודעה תוך ציון השינוי שחל לגבי הגמלה, בעקבות ההודעה האמורה".
השהיית תשלומי גמלה (לענייננו, השהיית תשלום קצבת הילדים)
לפי הוראות סעיף 17 לתקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה) – "המוסד רשאי לדרוש ממי שמשתלמת לו גמלה, פרטים וראיות בקשר למתן הגמלה ורשאי הוא להשהות את המשך תשלומה, עד שיוגשו לו הפרטים והראיות".
לפי הוראות סעיף 315 לחוק הביטוח הלאומי -
"שילם המוסד, בטעות או שלא כדין, גמלת כסף או תשלום אחר לפי חוק זה או לפי כל דין אחר, יחולו הוראות אלה:
(1) המוסד רשאי לנכות את הסכומים ששילם כאמור מכל תשלום שיגיע ממנו, בין בבת אחת ובין בשיעורים, כפי שייראה למוסד, בהתחשב במצבו של מקבל התשלום ובנסיבות הענין;
(2) המוסד רשאי לתבוע החזרת כל סכום ששילם, בטעות או שלא כדין, אם מקבל התשלום נהג בקבלת התשלום שלא בתום לב;
(3) המוסד רשאי לנכות או לתבוע את הסכומים ששילם כאמור, בצירוף תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום החזר התשלום בפועל לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שבו שולם הסכום בטעות או שלא כדין;
(4) סכום שנוכה או שנתקבל לפי סעיף זה שלא לטובת המוסד, יעבירו המוסד למי שנושא במימון התשלום".
האם העובדה כי המבוטח פעל בתום לב יכולה לסייע לו ?
"הדרישה להחזר כספים לפי החוק אינה מותנית בקיומו של חוסר תום לב מצד המבוטח; גם שגגה שיצאה מלפניו בתום לב מקנה למוסד זכות להחזר כספים, אם לאמיתו של דבר קיבל המבוטח כספים שאין הוא זכאי להם" – עב"ל - 1381/01 - ויולטה אולחובוק נגד המוסד לביטוח לאומי – פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה – מיום 09/02/2004.
"בסעיף 315 לחוק ישנו הסדר מקיף לגבי גמלת יתר ששולמה בטעות או שלא כדין. אם מקבל התשלום נהג בקבלת התשלום בחוסר תום לב, (סעיף 315(2)), רשאי המוסד לתבוע אותו להחזיר גמלת היתר ששולמה.
אם מקבל התשלום נהג בתום לב, רשאי המוסד רק לנכות את הסכומים ששילם מכל תשלום שיגיע ממנו, בין בבת אחת ובין בשיעורים, כפי שייראה למוסד, בהתחשב במצבו של מקבל התשלום ובנסיבות העניין (סעיף (315(1)).
במילים אחרות, זכות התביעה האקטיבית של המוסד, להבדיל מקיזוז, מוגבלת רק למקרים שמקבל התשלום נהג בחוסר תום לב בקבלת התשלום אחרת קיימת על פי אותו סעיף רק זכות הגבייה הפסיבית - הקיזוז. לגבי זכות הקיזוז ראוי לציין, כי נוכח הסמכות שהוקנתה לו בדין, הוקמה במוסד ועדה לביטול והפחתה של חובות גמלה ששולמה שלא כדין. לאותה ועדה כללים כיצד לנהוג לגבי ביטול או הפחתת חוב גמלה..." - עב"ל 1844-09-10, עב"ל 25466-03-12, עב"ל 36059-03-11, עב"ל 48308-01-11 - המוסד לביטוח לאומי נגד לבנה חג'ג', שוקרי עבד אלכאמל ורחאב עבד אלכאמל נגד המוסד לביטוח לאומי, נעמי קסירר נגד המוסד לביטוח לאומי, המוסד לביטוח לאומי נגד מאיר דהן – פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה מיום – 01/04/2015.
האם יכולה להתקבל בעתיד טענה מצד מבוטח להתיישנות "החוב" שלו למוסד לביטוח לאומי בגין גמלה ששולמה לו ביתר ? (לענייננו, קצבת ילדים ששולמה לו ביתר)
"דיני ההתיישנות האזרחית אינם חלים על... גביית תשלומים ביתר ששילם המוסד לביטוח לאומי. אולם, חלוף הזמן עשוי לאפשר למבוטח לטעון כי אין לאפשר למוסד לביטוח לאומי לנקוט הליך של גבייה, בין גבייה אקטיבית ובין גבייה פאסיבית באמצעות קיזוז מגמלאות, בשל שיהוי מינהלי. את טענת השיהוי המינהלי יש לבחון בכל מקרה לגופו, על פי מכלול נסיבותיו, ותוך עריכת איזון בין האינטרסים של המבוטח לבין האינטרסים של הציבור" - עב"ל 1844-09-10, עב"ל 25466-03-12, עב"ל 36059-03-11, עב"ל 48308-01-11 - המוסד לביטוח לאומי נגד לבנה חג'ג', שוקרי עבד אלכאמל ורחאב עבד אלכאמל נגד המוסד לביטוח לאומי, נעמי קסירר נגד המוסד לביטוח לאומי, המוסד לביטוח לאומי נגד מאיר דהן – פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה מיום – 01/04/2015.
להתייחסות מורחבת לטענת שיהוי מנהלי ראו קישור למאמר - האם ניתן לטעון טענת שיהוי במקרים בהם המוסד לביטוח הלאומי דורש ממבוטח להחזיר גמלת יתר ששולמה לו בטעות או שלא כדין ?
לאור כל האמור, אם אתם נמנים על אותן משפחות עם ילדים קטנים, בעלות הכנסות גבוהות כמוגדר מעלה, כיום או בשנים האחרונות, אל תופתעו אם יום אחד ידפקו לכם בדלת ויבקשו מכם להחזיר את קצבת הילדים ששולמה לכם בכל השנים האחרונות על ידי המוסד לביטוח לאומי