החזרת גמלאות

החזרת גמלאות

לפי הוראות סעיף 315 לחוק הביטוח הלאומי - 

"שילם המוסד, בטעות או שלא כדין, גמלת כסף או תשלום אחר לפי חוק זה או לפי כל דין אחר, יחולו הוראות אלה:

(1) המוסד רשאי לנכות את הסכומים ששילם כאמור מכל תשלום שיגיע ממנו, בין בבת אחת ובין בשיעורים, כפי שייראה למוסד, בהתחשב במצבו של מקבל התשלום ובנסיבות הענין;

(2) המוסד רשאי לתבוע החזרת כל סכום ששילם, בטעות או שלא כדין, אם מקבל התשלום נהג בקבלת התשלום שלא בתום לב;

(3) המוסד רשאי לנכות או לתבוע את הסכומים ששילם כאמור, בצירוף תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום החזר התשלום בפועל לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שבו שולם הסכום בטעות או שלא כדין;

(4) סכום שנוכה או שנתקבל לפי סעיף זה שלא לטובת המוסד, יעבירו המוסד למי שנושא במימון התשלום".

האם העובדה כי המבוטח פעל בתום לב יכולה לסייע לו ?

"הדרישה להחזר כספים לפי החוק אינה מותנית בקיומו של חוסר תום לב מצד המבוטח; גם שגגה שיצאה מלפניו בתום לב מקנה למוסד זכות להחזר כספים, אם לאמיתו של דבר קיבל המבוטח כספים שאין הוא זכאי להם" – עב"ל - 1381/01 - ויולטה אולחובוק נגד המוסד לביטוח לאומי – פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה – מיום 09/02/2004.

"בסעיף 315 לחוק ישנו הסדר מקיף לגבי גמלת יתר ששולמה בטעות או שלא כדין. אם מקבל התשלום נהג בקבלת התשלום בחוסר תום לב, (סעיף 315(2)), רשאי המוסד לתבוע אותו להחזיר גמלת היתר ששולמה.

אם מקבל התשלום נהג בתום לב, רשאי המוסד רק לנכות את הסכומים ששילם מכל תשלום שיגיע ממנו, בין בבת אחת ובין בשיעורים, כפי שייראה למוסד, בהתחשב במצבו של מקבל התשלום ובנסיבות העניין (סעיף (315(1)).

במילים אחרות, זכות התביעה האקטיבית של המוסד, להבדיל מקיזוז, מוגבלת רק למקרים שמקבל התשלום נהג בחוסר תום לב בקבלת התשלום אחרת קיימת על פי אותו סעיף רק זכות הגבייה הפסיבית - הקיזוז. לגבי זכות הקיזוז ראוי לציין, כי נוכח הסמכות שהוקנתה לו בדין, הוקמה במוסד ועדה לביטול והפחתה של חובות גמלה ששולמה שלא כדין. לאותה ועדה כללים כיצד לנהוג לגבי ביטול או הפחתת חוב גמלה..." - עב"ל 1844-09-10, עב"ל 25466-03-12, עב"ל 36059-03-11, עב"ל 48308-01-11 - המוסד לביטוח לאומי נגד לבנה חג'ג', שוקרי עבד אלכאמל ורחאב עבד אלכאמל נגד המוסד לביטוח לאומי, נעמי קסירר נגד המוסד לביטוח לאומי, המוסד לביטוח לאומי נגד מאיר דהן – פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה מיום – 01/04/2015.

האם יכולה להתקבל בעתיד טענה מצד מבוטח להתיישנות "החוב" שלו למוסד לביטוח לאומי בגין גמלה ששולמה לו ביתר ? (לענייננו, קצבת ילדים ששולמה לו ביתר)

"דיני ההתיישנות האזרחית אינם חלים על... גביית תשלומים ביתר ששילם המוסד לביטוח לאומי. אולם, חלוף הזמן עשוי לאפשר למבוטח לטעון כי אין לאפשר למוסד לביטוח לאומי לנקוט הליך של גבייה, בין גבייה אקטיבית ובין גבייה פאסיבית באמצעות קיזוז מגמלאות, בשל שיהוי מינהלי. את טענת השיהוי המינהלי יש לבחון בכל מקרה לגופו, על פי מכלול נסיבותיו, ותוך עריכת איזון בין האינטרסים של המבוטח לבין האינטרסים של הציבור" - עב"ל 1844-09-10, עב"ל 25466-03-12, עב"ל 36059-03-11, עב"ל 48308-01-11 - המוסד לביטוח לאומי נגד לבנה חג'ג', שוקרי עבד אלכאמל ורחאב עבד אלכאמל נגד המוסד לביטוח לאומי, נעמי קסירר נגד המוסד לביטוח לאומי, המוסד לביטוח לאומי נגד מאיר דהן – פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה מיום – 01/04/2015.

להתייחסות מורחבת לטענת שיהוי מנהלי ראו קישור למאמר - האם ניתן לטעון טענת שיהוי במקרים בהם המוסד לביטוח הלאומי דורש ממבוטח להחזיר גמלת יתר ששולמה לו בטעות או שלא כדין ?

חוב בשל קבלת קצבת יתר - הוראות המוסד לביטוח לאומי - מתוך אתר המוסד לביטוח לאומי