המס על ריווח הון
סעיף 91(ב)(1) לפקודת מס הכנסה: "יחיד יהיה חייב במס על רווח הון ריאלי כאמור בסעיף 121, בשיעור שלא יעלה על 25% ויראו את רווח ההון כשלב הגבוה ביותר בסולם הכנסתו החייבת".(לא לגבי בעל מניות מהותי...).
סעיף 91(ב)(3)(א) לפקודת מס הכנסה: "על אף האמור בפסקאות (1) ו- (2), רווח הון במכירת איגרת חוב, נייר ערך מסחרי, מילווה או הלוואה, שאינם צמודים למדד, יחויב במס בשיעור שלא יעלה על 15%, (או של 20% לעניין בעל מניות מהותי), ויראו את כל רווח ההון כרווח הון ריאלי".
"שלא יעלה על" דהיינו שיעור המס המירבי (המקסימלי) ולא בהכרח שיעור מס קבוע ומוחלט !
שיעור המס ליחיד (נכון לשנת המס 2025)
סעיף 121(ב)(1) לפקודת מס הכנסה: "על אף האמור בסעיף קטן (א)(1) ובכפוף לאמור בפסקה (2), לגבי הכנסה חייבת בשנת המס מיגיעה אישית ולגבי הכנסה חייבת בשנת המס של יחיד שמלאו לו 60 שנים, יחולו שיעורים אלה:
(א) על כל שקל חדש מ- 84,120 השקלים החדשים הראשונים – 10%.
(ב) על כל שקל חדש מ- 84,120 שקלים חדשים עד 120,720 שקלים חדשים – 14%.
(ג) על כל שקל חדש מ- 120,720 שקלים חדשים עד 193,800 שקלים חדשים – 20%.
(ד) ..."
מדרגות מס על הכנסות מיגיעה אישית או על הכנסות חייבות במס של יחיד שבשנת המס מלאו לו 60 שנים (לרבות הכנסות שאינן מיגיעה אישית) - שנת המס 2025
מדרגת המס |
הכנסה חודשית למדרגה |
הכנסה חודשית מצטברת |
הכנסה שנתית מתואמת |
10% |
7,010 |
7,010 |
84,120 |
14% |
3,050 |
10,060 |
120,720 |
20% |
6,090 |
16,150 |
193,800 |
הערות:
המדרגות מעודכנות נכון לשנת המס 2025.
"הכנסה חייבת" – מאחר ואין הגדרה ספציפית למונח זה במסגרת סעיף 91 ובסעיף 121 נפנה לסעיף 1 (הגדרות) לפקודת מס הכנסה:
""הכנסה חייבת" – הכנסה לאחר הניכויים, הקיזוזים והפטורים שהותרו ממנה לפי כל דין".
""הכנסה" – סך כל הכנסתו של אדם מן המקורות המפורשים בסעיפים 2 ו- 3, בצירוף סכומים שנקבע לגביהם בכל דין שדינם כהכנסה לעניין פקודה זו".
מה דינו של רווח הון ? נפנה לסעיף 89 (א) (דין תמורה ודין ריווח הון) לפקודת מס הכנסה: "דין תמורה כדין הכנסה לפי סעיף 2 ודין ריווח הון כדין הכנסה חייבת, והכל בשינויים המחוייבים לפי הענין ובאין פירוש אחר מפורש או משתמע מהוראות חלק זה או חלק ה1".
סיכום ומסקנות:
ככלל, יחיד שמלאו לו 60 שנים בשנת המס ויש לו הכנסה חייבת במס מרווח הון, על רווח ההון הריאלי ישלם מס בשיעור של 25% (או בשיעור של 15% מהרווח, במידה ומדובר בנייר ערך שאינו צמוד) ואולם, אם אין לו כלל הכנסות חייבות במס נוספות או ההכנסות החייבות במס הנוספות אינן מגיעות לסך של 193,800 שקלים בשנת המס 2025, יכול הוא במסגרת הגשת דוח שנתי למס הכנסה לדרוש לשלם מס בשיעורים נמוכים מאלו, דהיינו "לנצל" את מדרגות המס הנמוכות הרלבנטיות להן הוא זכאי בשיעורים של 10% , 14% ו- 20% בלבד גם על רווח הון ! (או מה שנותר מהן לאחר שהביא בחשבון את ההכנסות החייבות במס הנוספות במידה ויש לו).
כלל אצבע מעשי:
אם יש לך, לדוגמא בלבד, בשנת המס 2025, הכנסה חייבת במס מעבודה או מפנסיה חודשית (חייבת במס) בסך של 16,150 שקלים ברוטו לחודש (או יותר), או לדוגמא בלבד, ביצעת פריסה של מענק פרישה או פיצויי פיטורים חייבים במס והחלק היחסי של הפריסה לשנת המס 2025 הינו סך של 193,800 שקלים (או יותר) – על רווח ההון יחולו שיעורי המס "הרגילים" ולא תהנה מהטבה כלשהי....
אך אם אינך מגיע לסך הכנסה חייבת במס בסך של 193,800 שקלים בשנת המס 2025 (למעט רווח ההון) ויש לך רווח הון חייב במס, שווה לבדוק אם מגיע לך החזר מס (מאחר ובדרך כלל המס מנוכה במקור ולפי שיעור המס "הרגיל").
דוגמא מספרית:
-
גיל 60+
-
הכנסה שנתית חייבת במס בסך של 60,000 שקלים ממקורות אחרים.
-
רווח הון ריאלי חייב במס בסך של 50,000 שקלים .
רווח הון בסך של 24,120 שקלים צ"ל מחויב בשיעור מס של 10% בלבד (84,120-60,000)
רווח הון בסך של 25,880 שקלים צ"ל מחויב בשיעור מס של 14% בלבד (110,000-84,120)
סך תשלום המס צ"ל כ – 6,035 שקלים בלבד (שיעור מס משוקלל כ - 12.07% בלבד), במקום סך של – 12,500 ₪ (שיעור מס קבוע 25%) אשר לבטח נוכה במקור ויש לדרוש את החזר המס במסגרת הגשת דוח שנתי למס הכנסה.
מה לגבי הכנסה שנתקבלה מדיבידנד ?
בסעיף 125ב (1) לפקודת מס הכנסה (שיעור המס על דיבידנד) נקבע כי "דיבידנד בידי יחיד - 25%", דהיינו להבדיל מרווח הון, דיבידנד חייב בשיעור מס קבוע ומוחלט. (לא בעל מניות מהותי...)
מה לגבי רווחים שחילקה קרן נאמנות ?
בסעיף 125ב1(ב) לפקודת מס הכנסה (שיעור המס ופטור ממס על רווחים של יחיד מקרן נאמנות) נקבע כי "רווחים שחילק מנהל קרן נאמנות פטורה לבעל יחידה שהוא יחיד, (וההכנסה אינה מהווה בידיו הכנסה מעסק או ממשלח יד), חייבים במס בשיעור של 25%", דהיינו גם כאן מדובר בשיעור מס קבוע ומוחלט.
מה לגבי הכנסה מריבית ודמי ניכיון ?
בסעיף 125ג(ב) לפקודת מס הכנסה (שיעור המס על הכנסה מריבית ודמי ניכיון) נקבע כי "יחיד חייב במס על הכנסה מריבית בשיעור שלא יעלה על 25%, ויראו את הכנסתו זו כשלב הגבוה ביותר בסולם הכנסתו החייבת".
בסעיף 125ג(ג)(1) לפקודת מס הכנסה נקבע כי "על אף האמור בסעיף קטן (ב), שולמה הריבית על נכס שאינו צמוד למדד, או שהוא צמוד בחלקו לשיעור עליית המדד, כולו או חלקו, או שאינו צמוד למדד עד לפדיון או עד להחזר, תחויב הכנסתו של היחיד מריבית במס בשיעור של 15%".
דהיינו באופן דומה להכנסה מרווח הון ריאלי, גם על הכנסה מריבית מנכס צמוד יחול שיעור מס מירבי (מקסימלי) של 25% ולא בהכרח שיעור מס קבוע ומוחלט וגם כאן יש לבדוק את האפשרות "לנצל" מדרגות מס נמוכות יותר.
לגבי הכנסה מריבית מנכס לא צמוד, מלשון הסעיף, עולה כי הדבר נתון לפרשנות, האם כוונת המחוקק היא כי שיעור המס של 15% הוא מירבי (מקסימלי) או קבוע ומוחלט. (נוסיף כי בפועל פרשנות זו אינה מקובלת על רשות המסים).
כאן המקום להוסיף ולהדגיש כי מלבד "ההטבה" בשיעורי המס הנמוכים, אליה התייחסנו במאמר זה לבני 60 שנים ומעלה ישנן הטבות מס נוספות לגמלאים (כהגדרתם בפקודה) ולבעלי הכנסות נמוכות (כהגדרתם בפקודה) על הכנסות מריבית ואולם הן רלבנטיות לגבי הכנסות מריבית מפיקדון בנקאי או מתכנית חסכון (כהגדרתן בפקודה) בלבד ובכפוף לכל התנאים בפקודה.
מה לגבי שבח ? (רווח ממכירת מקרקעין)
גם חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ"ג-1963 בסעיפים הרלבנטיים הקובעים את שיעורי המס החלים על שבח במקרה שמדובר ביחיד, באופן דומה למיסוי רווח הון בפקודת מס הכנסה, עושה שימוש במילים "בשיעור של עד" ו- "לא יעלה המס על" וגם מציין באופן דומה כי "יראו את השבח כשלב הגבוה ביותר בסולם ההכנסה החייבת"..
דהיינו כמו מס על רווח הון, שיעור המס הוא מירבי (המקסימלי) ולא בהכרח שיעור מס קבוע ומוחלט !
האם ייתכן מצב בו בפועל לא יהנה החוסך/המשקיע ממדרגות המס הנמוכות על אף כל ההסברים מעלה ?
התשובה היא כן.
הרקע:
כלל - סעיף 65 לפקודת מס הכנסה (חישוב מאוחד) - "הכנסת בני זוג יראוה לענין פקודה זו כהכנסת בן הזוג הרשום והיא תחוייב על שמו...".
כלל - סעיף 66 לפקודת מס הכנסה (חישוב נפרד) - "(א) על אף האמור בסעיף 65 – (2) לענין חישוב המס תיווסף ההכנסה החייבת שאינה מיגיעה אישית של בני הזוג להכנסה החייבת של בן הזוג שהכנסתו החייבת מיגיעה אישית גבוהה יותר; לא היתה לבני הזוג הכנסה חייבת מיגיעה אישית, יראו את ההכנסה שאינה מיגיעה אישית כהכנסת בן הזוג הרשום".
סייג - סעיף 38 לפקודת מס הכנסה - "(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), אם הכנסתו של בן הזוג שאינו בן זוג רשום איננה עולה על סכום שהוא פי חמישה מסכום חלקי נקודות הזיכוי האמורות, לפי הענין, לא תיכלל בהכנסתו של בן הזוג הרשום, ובחישוב המס של בן הזוג הרשום לא יובאו בחשבון חלקי נקודות הזיכוי האמורות".
דוגמא למצב כזה:
לדוגמא בלבד, החוסך/המשקיע מקבל ההכנסה הוא גבר בן 60 פלוס, לא עובד, לא מקבל פנסיה, נשוי והוא אינו מוגדר בתיק מס הכנסה לפי כל הכללים, "בן הזוג הרשום". כל ההכנסות שלו בשנת המס הן רק מריבית (50,000 ש"ח לדוגמא בלבד) ואין לו הכנסות אחרות. אשתו מוגדרת "בן הזוג הרשום" בתיק מס הכנסה, היא מתחת לגיל 60, עדיין עובדת, יש לה הכנסות מכל וכל (לא נמוכות). מאחר והיא מוגדרת בן הזוג הרשום, ולפי האמור מעלה במצב כזה יראו את ההכנסה מריבית כהכנסת בן הזוג הרשום, ומאחר והיא לא הגיעה לגיל 60 וגם יש לה הכנסות (לא נמוכות) ממקורות נוספים.. הרי שבאופן מעשי הוא/הם לא יהנו ממדרגות המס הנמוכות. דוגמא זו מבוססת הן על הוראות פקודת מס הכנסה כמוזכר מעלה והן על דוגמאות של דוחות שנתיים שהוגשו למס הכנסה לנישומים בעלי פרופיל כמתואר.
איך נקבע "בן הזוג הרשום" ?
סעיף 64ב לפקודת מס הכנסה (בן זוג רשום)
(א) פקיד השומה רשאי לקבוע, בהודעה לכל שני בני זוג, כי אחד מהם הוא בן זוג רשום לענין חוק זה, כאשר הכנסתו החייבת בשנת המס שקדמה בשנתיים לשנת המס הנדונה לראשונה לענין זה היתה למעלה מ-50% מסך כל ההכנסה החייבת של שני בני הזוג.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאים בני זוג ביחד להודיע בכתב לפקיד השומה, לפחות שלושה חדשים לפני תחילתה של שנת מס פלונית, כי הם בוחרים שבן הזוג האחר ייחשב כבן זוג רשום, ובלבד שהכנסתו בשנת המס שקדמה לשנת המס שבה ניתנה ההודעה היא לפחות בגובה של 25% מהכנסת בן זוגו; לענין סעיף קטן זה וסעיף קטן (ד)(2), "הכנסה בשנת המס" - למעט הכנסה ממקור הכנסה משותף לפי סעיף 66(ד) שלא מתקיימות לגביה הוראות אותו סעיף.
(ג) בני זוג שלא היתה לאף אחד מהם הכנסה חייבת בשנת המס האמורה בסעיף קטן (א), רשאי פקיד השומה לקבוע אחד מהם לבן זוג רשום, ולא יהיה בכך כדי לגרוע מזכותם לפעול לפי סעיף קטן (ב).
(ד) (1) בכפוף לאמור בסעיף קטן (ב), קביעה או בחירה של בן זוג רשום תעמוד בתקפה לא פחות מחמש שנות מס זולת אם בני הזוג אינם עוד בני זוג או על פי החלטת המנהל;
(2) על אף הוראות פסקה (1), היתה בשנת מס הכנסתו של בן הזוג הרשום לפי בחירה פחותה מ-25% מהכנסת בן זוגו באותה שנת המס, רשאי פקיד השומה לקבוע בן זוג רשום לאותה שנת מס.
(ה) המנהל רשאי לקבוע בכללים דרכי קביעה ובחירה של בן זוג רשום.
למידע נוסף לגבי הטבות מס נוספות קרא עוד בקישורים הבאים:
המידע מוצג להמחשה בלבד, חבות המס הסופית תיקבע אך ורק על ידי רשות המסים בישראל.
|