|
|
היוון קצבה מוכרת
|
 |
לפי סעיף 9א לפקודת מס הכנסה - מידע עדכני והסברים
|
|
|
להלן סקירה של אופן חישוב המס על החלק החייב במס בהיוון קצבה מוכרת, לאור תיקון מס' 190 לפקודת מס הכנסה ותיקוני חקיקה נוספים שבאו לאחריו, לפי סעיף 9א לפקודת מס הכנסה - פטור לקיצבה המשתלמת מאת מעביד או קופת גמל ולקיצבה המשתלמת על פי ביטוח מפני אבדן כושר עבודה (מאמר זה אינו מתייחס להיוון קצבה של פורשי כוחות הביטחון).
נוסח הסעיף לאחר תיקון מס' 190 לפקודת מס הכנסה ותיקוני חקיקה נוספים שבאו לאחריו:
היוון קצבה מוכרת
הוראות סעיף 9א (ה) (3) לפקודת מס הכנסה
על אף הוראות סעיף 121, על סכום שהתקבל עקב היוון קצבה מוכרת, אשר אינו פטור ממס לפי פסקה (1), יוטל מס רק בשל מרכיב הרווח היחסי, בשיעור של 15%; לעניין זה –
"מרכיב הרווח היחסי" – (V) - הסכום המתקבל מחלוקת הסכום האמור בפסקה משנה (א) בסכום האמור בפסקת משנה (ב) –
(א) הסכום שהתקבל עקב היוון קצבה מוכרת (H), כשהוא מוכפל בהפרש החיובי שבין היתרה הצבורה (S) לבין התשלומים הפטורים (P);
(ב) היתרה הצבורה; (S)
"היתרה הצבורה" – (S) - הכספים שנצברו לזכותו של יחיד בחשבונו בקופת גמל לקצבה שאינה קרן ותיקה, עד למועד חישוב רווחי הקופה שקדם לגיל הזכאות של היחיד, והנובעים מתשלומים פטורים (P).
לעניין הגדרת "תשלומים פטורים" (P) – ראה קישור – קצבה מוכרת
הסבר
כאשר מדובר בכספים שנצברו בקופה המהווים קצבה מוכרת (ראה קישור לעניין הגדרת קצבה מוכרת – מהי קצבה מוכרת):
בשלב ראשון - יבוצע חישוב מהו סכום ההיוון הפטור ממס, כל עוד ומתקיימים כל התנאים לפטור ממס על היוון קצבה, לעניין אופן חישוב הפטור ממס על היוון קצבה, ראה קישור – היוון פנסיה פטור ממס .
בשלב שני - יבוצע חישוב של המס המוטל על "מרכיב הרווח היחסי" בלבד, כהגדרתו בסעיף, המיוחס לחלק ההיוון שאינו פטור ממס, לפי הוראות אלו, ככלל, בשיעור של 15% בלבד ולא לפי שיעור המס השולי. (נזכיר כי כאשר אין מדובר בקצבה מוכרת, כל חלק ההיוון החייב במס (שמעל החלק הפטור), מחוייב בשיעור המס השולי וכן יש אפשרות לבצע פריסה של חלק ההיוון החייב במס).
באילו מקרים יוטל מס בשיעור של 25% על הרווח הריאלי ? ראו הוראות סעיף 9א (ה1) לפקודה בהמשך עמוד זה.
באיזה מקרה יחול פטור ממס ? ראו בהמשך עמוד זה.
יש לשים לב כי - מעבר לכל התנאים המפורטים בפקודת מס הכנסה באשר לזכאות להיוון קצבה (לרבות היוון קצבה מוכרת) יש תנאים נוספים, כאן נכנס לתמונה סעיף 23 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), תשס"ה-2005. כמו לדוגמא שהמשיכה הינה "משיכה כדין" לרבות החובה החלה על החוסך להוכיח כי הוא מקבל קצבה מזערית.
הנוסחה לחישוב מרכיב הרווח היחסי (החייב במס בשיעור של 15%):
(V=(H*Max(S-P,0))/(S
הוראות נוספות
הוראות סעיף 9א (ו) (1) לפקודה - יחיד שנפטר לאחר שמלאו לו 75 שנים וטרם החל לקבל קצבה מוכרת, יראו אותו כמי שהיוון את הקצבה המוכרת ערב פטירתו ויחולו על היוון כאמור הוראות סעיף קטן (ה);
הסבר:
למעשה מדובר בהיוון קצבה "כפוי", כאשר כל הוראות הסעיף המתייחסות להיוון, בהתאמה, חלות במקרה זה, כפי שתוארו במאמר זה בהרחבה וכן בדף - פטור ממס על היוון קצבה. יוצא מכך, נכון להיום בפרקטיקה כי במקרה ונפטר העמית טרם מלאו לו 75 שנים הרווחים יהיו פטורים ממס (בדומה לרווחים על "תגמולים רגילים" הפטורים ממס במקרה פטירה).
עדכון - ינואר 2017
ביום 29/12/2016 פורסם ברשומות: חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו- 2018), התשע"ז -2016. במסגרת החוק, בוצעו שינויים מהותיים בכל הקשור למיסוי כספי פיצויים. לפני שנתקדם, נגדיר עבור מי מידע נוסף זה מיועד: ככלל, כל עובד העוזב מקום עבודה החל מיום 1 בינואר 2017 + משכורתו החודשית (הקובעת לפיצויים) עולה על 44,100 ש"ח ברוטו לחודש (נכון לשנת 2025). (במסגרת הסבר זה, במטרה לפשט אותו ככל האפשר, אין אנו נכנסים להגדרות מדוייקות ואין אנו מפרטים את הוראות החוק החדשות והחריגים להן. באתר פרישה ניתן למצוא מידע מלא ועדכני בנושא זה, לרבות, (אך לא רק) בקישור שלהלן: תקרה לפיצויים).
בהתחשב בהוראות החדשות לפיהן, ככלל, החל מיום 1 בינואר 2017:
1. סכומים ששילמו כל מעבידיו של עובד, בעבורו, לקופות גמל לקצבה, על חשבון מרכיב הפיצויים, העולים על תקרת הפיצויים, יראו אותם כהכנסת עבודה של העובד, במועד שבו שולמו לקופות הגמל..
2. סכומים ששילמו כל מעבידיו של עובד, בעבורו, לקופות גמל לקצבה, על חשבון השלמה לפיצויים, העולים על תקרת ההשלמה לפיצויים, יראו אותם כהכנסת עבודה של העובד, במועד שבו שולמו לקופות הגמל...
לעניין הרווחים שנצברו בקופה בגין חלק ספציפי זה של כספי הפיצויים (ששולם עליו המס כבר בשלב ההפקדה):
-
הן במקרה של משיכת הכספים כבר ביום עזיבת מקום העבודה או בהמשך הדרך, בחלוף הזמן, לאחר שהושארו בקופה ביום עזיבת מקום העבודה...
-
הן במקרה של פטירה של החוסך בהמשך הדרך, בחלוף הזמן, לאחר שהושארו בקופה ביום עזיבת מקום העבודה...
-
למעט במקרה מוות של עובד, כאשר מדובר בפטירה של העובד תוך תקופת העבודה, בהיותו עובד שכיר (שכן כאשר מדובר במענק מוות כהגדרתו בפקודה, הרווחים בגין חלק ספציפי זה של כספי הפיצויים, פטורים ממס ללא תקרה, לפי הוראות סעיף 9(7א)(ב1) לפקודת מס הכנסה)
-
כמו כן, למעט מקרה בו החוסך מבקש לקבל מכספים אלו "קצבה מוכרת" כהגדרתה...
יחול מס על הרווחים לפי סעיף 9(7א)(א1) לפקודת מס הכנסה:
(1) "על ריבית ורווחים אחרים שמקורם בסכומים האמורים, אשר נמשכו מהקופה בידי העובד או בעקבות פטירתו, יוטל מס בשיעור הקבוע לפי סעיף 125ג(ג)".
שיעור המס לפי סעיף 125ג(ג) לפקודת מס הכנסה: (1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), שולמה הריבית על נכס שאינו צמוד למדד, או שהוא צמוד בחלקו לשיעור עליית המדד, כולו או חלקו, או שאינו צמוד למדד עד לפדיון או עד להחזר, תחויב הכנסתו של היחיד מריבית במס בשיעור של 15%. (2) שר האוצר רשאי לשנות בצו את שיעור המס הקבוע בפסקה (1), בהתאם לשינוי במדד.
לא ברור לנו מדוע בחר המחוקק להתייחס באופן שונה לחלק ספציפי זה של כספי הפיצויים, לעניין שיעור המס על הרווחים, ואולם נכון להיום אלו הן ההוראות.
כמו כן, לעניות דעתנו, היה מקום במסגרת דברי ההסבר בהצעת החוק לחדד ולהדגיש כי ככל שבוחרים שלא למשוך את הכספים הללו, כקצבה חודשית (מוכרת) אלא בסכום חד פעמי במזומן, בכל שלב, גם במהלך תקופת הפנסיה, הרווחים שנצברו ימוסו בהתאם להוראות הספציפיות במסגרת סעיף 9(7א) לפקודה, ולא לפי כל הכללים הנוגעים להיוון קצבה מוכרת והיוון קצבה בכלל - ככל שזו כוונת המחוקק - שנכון להיום, אינה ברורה באופן חד משמעי ונראה כי קיימת סתירה בין הסעיפים בפקודה. נוסיף כי נציגי רשות המסים העדיפו בשלב זה שלא להשיב על עניין ספיצי זה כאשר פנינו אליהם בבקשה להבהרה, ייאמר לזכותם כי העדר המענה נומק על ידם, כי לשיטתה, היא אינה רואה איך, באופן מעשי, זה משנה לעניין חבות המס בפועל. אנחנו חושבים אחרת. לאור האמור, האם הוראות סעיף 9א(ו)(1) לפקודה, כמפורט מעלה, חלות גם על חלק ספציפי זה של כספי הפיצויים (ששולם עליו המס כבר בשלב ההפקדה) ? ימים יגידו.
הוראות סעיף 9א(ו)(2) לפקודה - על אף האמור בפסקה (1), תשלומים פטורים שהיו בקופת הגמל של היחיד בעת שנפטר (בפסקה זו – תשלומים פטורים בעת הפטירה) וכן ריבית ורווחים הנובעים מהם, שהועברו לקופת גמל לקצבה של מוטב כהגדרתו בחוק הפיקוח על קופות גמל (בסעיף קטן זה – מוטב) לשם משיכתם כקצבה מוכרת, יהיו פטורים ממס אם נמשכו כקצבה, ואולם אם ביקש המוטב להוונם יחולו על ההיוון הוראות סעיף קטן (ה) ויראו לעניין זה כתשלומים פטורים רק את התשלומים הפטורים בעת הפטירה.
הסבר:
למעשה, מדובר באפשרות נוספת של המוטב של העמית שנפטר, לקבל בהמשך, בעצמו, את הקצבה המוכרת ואולם אם המוטב, בהמשך הדרך, יבקש לחזור בו לכאורה מההחלטה לקבל קצבה חודשית מכספים אלו שהועברו אליו בירושה, שוב מדובר בהיוון קצבה "כפוי", כאשר כל הוראות הסעיף המתייחסות להיוון, בהתאמה, חלות במקרה זה, כפי שתוארו במאמר זה בהרחבה וכן בדף - פטור ממס על היוון קצבה, תוך הסתייגות אחת לעניין אופן החישוב וההגדרה של התשלומים הפטורים.
הוראות סעיף 9א(ו)(3) לפקודה - יחיד שנפטר לאחר שהתחיל לקבל קצבה מוכרת מקופת גמל לקצבה והובטח לו מספר מזערי של תשלומי קצבה שישולם לו, ולאחר פטירתו – למוטביו, יראו ביתרת התשלומים המשולמים למוטביו כקצבה או כקצבת שאירים, לפי העניין, ואולם אם ביקש המוטב להוון את יתרת התשלומים יחולו על ההיוון הוראות סעיף קטן (ה)(3). לעניין סעיף זה, "יתרת התשלומים" – לרבות הסכום שנותר בקופת הגמל שממנו היו עתידים להשתלם תשלומי הקצבה המוכרת. (תחולת הוראות סעיף ו – 01.01.2013).
הסבר:
במקרה המתואר בסעיף זה, במידה והמוטב של העמית שנפטר, ביקש שלא לקבל בעצמו את הקצבה המוכרת, חודש בחודשו, אלא לקבל את יתרת תשלומי "הקצבה" בסכום חד פעמי (דהיינו לבצע היוון יתרת התשלומים), הוראות הסעיף המתייחסות להיוון, בהתאמה, חלות במקרה זה, כפי שתוארו במאמר זה בהרחבה וכן בדף - פטור ממס על היוון קצבה.
הוראות סעיף 9א (ה1) לפקודה - על אף האמור בסעיף קטן (ה), על היוון קצבה מוכרת הנובעת מכספים שהועברו לחשבון חדש כאמור בסעיף 23(א)(2א) או (2ב) לחוק הפיקוח על קופות גמל, יחול האמור בסעיף 3(ה4)(3).
הסבר:
הוראות סעיף זה מתייחסות לאופן מיסוי הרווחים במקרה של היוון קצבה מוכרת כאשר מקור הכספים הוא: כספי פיצויי פיטורים שהושארו בקופת גמל (לאחר שנוכה מהם המס כחוק בהתאם להוראת פקיד השומה) כשהם נזילים וניתנים לפדיון בכל עת כסכום חד פעמי במזומן או כספי מוטבים שהושארו בקופת גמל במקרה פטירתו של העמית, כשהם נזילים וניתנים לפדיון בכל עת כסכום חד פעמי במזומן. הוראות סעיף זה מחריגות מהכלל. אופן המיסוי יהיה 25% מהרווח הריאלי ולא 15% מהרווח הנומינלי גם כאשר המשיכה נופלת להגדרת היוון קצבה (מוכרת). ראה הסבר מורחב במאמר - להשאיר או לא להשאיר את כספי הפיצויים בקופת הגמל לאחר עזיבת מקום עבודה או פרישה ?
גם בהתייחס לסעיף זה - ראו מעלה עדכון נכון לינואר 2017 הנוגע לכספי פיצויים ששולם עליהם המס כבר בשלב ההפקדה !
תחילה, תחולה והוראות מעבר - לעניין הוראות הסעיף החדשות - יש לעיין ביסודיות בסיפא של תיקון 190 לפקודה.
הוראות סעיף 9א (ה) (1) לפקודת מס הכנסה - סכום המתקבל עקב היוון קיצבה פטורה – פטור ממס ובלבד שסכום זה לא יעלה על הסכום שהיה מתקבל מהיוון 35% מהקיצבה המזכה.
הוראות סעיף 9א (ה) (2) לפקודת מס הכנסה – ניתן פטור ממס לפי פסקה (1) לחלק מקצבה שהוון, יופחת מסכום הקצבה החודשית הפטורה לפי סעיף קטן (ב), בשנות המס שבשלהן הוון אותו חלק מהקצבה, סכום השווה לקצבה החודשית הפטורה שהוונה, כשהוא מוכפל ביחס שבין הסכום הנקוב בהגדרה "קצבה מזכה" בשנת המס שבה משולמת הקצבה, לבין הסכום שהיה נקוב באותה הגדרה בשנת המס שבה נעשה ההיוון.
|
|
להלן סקירה של אופן חישוב המס על החלק החייב במס בהיוון קצבה מוכרת, לאור תיקון מס' 190 לפקודת מס הכנסה ותיקוני חקיקה נוספים שבאו לאחריו, לפי סעיף 9א לפקודת מס הכנסה - פטור לקיצבה המשתלמת מאת מעביד או קופת גמל ולקיצבה המשתלמת על פי ביטוח מפני אבדן כושר עבודה (מאמר זה אינו מתייחס להיוון קצבה של פורשי כוחות הביטחון).
נוסח הסעיף לאחר תיקון מס' 190 לפקודת מס הכנסה ותיקוני חקיקה נוספים שבאו לאחריו:
היוון קצבה מוכרת
הוראות סעיף 9א (ה) (3) לפקודת מס הכנסה
על אף הוראות סעיף 121, על סכום שהתקבל עקב היוון קצבה מוכרת, אשר אינו פטור ממס לפי פסקה (1), יוטל מס רק בשל מרכיב הרווח היחסי, בשיעור של 15%; לעניין זה –
"מרכיב הרווח היחסי" – (V) - הסכום המתקבל מחלוקת הסכום האמור בפסקה משנה (א) בסכום האמור בפסקת משנה (ב) –
(א) הסכום שהתקבל עקב היוון קצבה מוכרת (H), כשהוא מוכפל בהפרש החיובי שבין היתרה הצבורה (S) לבין התשלומים הפטורים (P);
(ב) היתרה הצבורה; (S)
"היתרה הצבורה" – (S) - הכספים שנצברו לזכותו של יחיד בחשבונו בקופת גמל לקצבה שאינה קרן ותיקה, עד למועד חישוב רווחי הקופה שקדם לגיל הזכאות של היחיד, והנובעים מתשלומים פטורים (P).
לעניין הגדרת "תשלומים פטורים" (P) – ראה קישור – קצבה מוכרת
הסבר
כאשר מדובר בכספים שנצברו בקופה המהווים קצבה מוכרת (ראה קישור לעניין הגדרת קצבה מוכרת – מהי קצבה מוכרת):
בשלב ראשון - יבוצע חישוב מהו סכום ההיוון הפטור ממס, כל עוד ומתקיימים כל התנאים לפטור ממס על היוון קצבה, לעניין אופן חישוב הפטור ממס על היוון קצבה, ראה קישור – היוון פנסיה פטור ממס .
בשלב שני - יבוצע חישוב של המס המוטל על "מרכיב הרווח היחסי" בלבד, כהגדרתו בסעיף, המיוחס לחלק ההיוון שאינו פטור ממס, לפי הוראות אלו, ככלל, בשיעור של 15% בלבד ולא לפי שיעור המס השולי. (נזכיר כי כאשר אין מדובר בקצבה מוכרת, כל חלק ההיוון החייב במס (שמעל החלק הפטור), מחוייב בשיעור המס השולי וכן יש אפשרות לבצע פריסה של חלק ההיוון החייב במס).
באילו מקרים יוטל מס בשיעור של 25% על הרווח הריאלי ? ראו הוראות סעיף 9א (ה1) לפקודה בהמשך עמוד זה.
באיזה מקרה יחול פטור ממס ? ראו בהמשך עמוד זה.
יש לשים לב כי - מעבר לכל התנאים המפורטים בפקודת מס הכנסה באשר לזכאות להיוון קצבה (לרבות היוון קצבה מוכרת) יש תנאים נוספים, כאן נכנס לתמונה סעיף 23 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), תשס"ה-2005. כמו לדוגמא שהמשיכה הינה "משיכה כדין" לרבות החובה החלה על החוסך להוכיח כי הוא מקבל קצבה מזערית.
הנוסחה לחישוב מרכיב הרווח היחסי (החייב במס בשיעור של 15%):
(V=(H*Max(S-P,0))/(S
הוראות נוספות
הוראות סעיף 9א (ו) (1) לפקודה - יחיד שנפטר לאחר שמלאו לו 75 שנים וטרם החל לקבל קצבה מוכרת, יראו אותו כמי שהיוון את הקצבה המוכרת ערב פטירתו ויחולו על היוון כאמור הוראות סעיף קטן (ה);
הסבר:
למעשה מדובר בהיוון קצבה "כפוי", כאשר כל הוראות הסעיף המתייחסות להיוון, בהתאמה, חלות במקרה זה, כפי שתוארו במאמר זה בהרחבה וכן בדף - פטור ממס על היוון קצבה. יוצא מכך, נכון להיום בפרקטיקה כי במקרה ונפטר העמית טרם מלאו לו 75 שנים הרווחים יהיו פטורים ממס (בדומה לרווחים על "תגמולים רגילים" הפטורים ממס במקרה פטירה).
עדכון - ינואר 2017
ביום 29/12/2016 פורסם ברשומות: חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו- 2018), התשע"ז -2016. במסגרת החוק, בוצעו שינויים מהותיים בכל הקשור למיסוי כספי פיצויים. לפני שנתקדם, נגדיר עבור מי מידע נוסף זה מיועד: ככלל, כל עובד העוזב מקום עבודה החל מיום 1 בינואר 2017 + משכורתו החודשית (הקובעת לפיצויים) עולה על 44,100 ש"ח ברוטו לחודש (נכון לשנת 2025). (במסגרת הסבר זה, במטרה לפשט אותו ככל האפשר, אין אנו נכנסים להגדרות מדוייקות ואין אנו מפרטים את הוראות החוק החדשות והחריגים להן. באתר פרישה ניתן למצוא מידע מלא ועדכני בנושא זה, לרבות, (אך לא רק) בקישור שלהלן: תקרה לפיצויים).
בהתחשב בהוראות החדשות לפיהן, ככלל, החל מיום 1 בינואר 2017:
1. סכומים ששילמו כל מעבידיו של עובד, בעבורו, לקופות גמל לקצבה, על חשבון מרכיב הפיצויים, העולים על תקרת הפיצויים, יראו אותם כהכנסת עבודה של העובד, במועד שבו שולמו לקופות הגמל..
2. סכומים ששילמו כל מעבידיו של עובד, בעבורו, לקופות גמל לקצבה, על חשבון השלמה לפיצויים, העולים על תקרת ההשלמה לפיצויים, יראו אותם כהכנסת עבודה של העובד, במועד שבו שולמו לקופות הגמל...
לעניין הרווחים שנצברו בקופה בגין חלק ספציפי זה של כספי הפיצויים (ששולם עליו המס כבר בשלב ההפקדה):
-
הן במקרה של משיכת הכספים כבר ביום עזיבת מקום העבודה או בהמשך הדרך, בחלוף הזמן, לאחר שהושארו בקופה ביום עזיבת מקום העבודה...
-
הן במקרה של פטירה של החוסך בהמשך הדרך, בחלוף הזמן, לאחר שהושארו בקופה ביום עזיבת מקום העבודה...
-
למעט במקרה מוות של עובד, כאשר מדובר בפטירה של העובד תוך תקופת העבודה, בהיותו עובד שכיר (שכן כאשר מדובר במענק מוות כהגדרתו בפקודה, הרווחים בגין חלק ספציפי זה של כספי הפיצויים, פטורים ממס ללא תקרה, לפי הוראות סעיף 9(7א)(ב1) לפקודת מס הכנסה)
-
כמו כן, למעט מקרה בו החוסך מבקש לקבל מכספים אלו "קצבה מוכרת" כהגדרתה...
יחול מס על הרווחים לפי סעיף 9(7א)(א1) לפקודת מס הכנסה:
(1) "על ריבית ורווחים אחרים שמקורם בסכומים האמורים, אשר נמשכו מהקופה בידי העובד או בעקבות פטירתו, יוטל מס בשיעור הקבוע לפי סעיף 125ג(ג)".
שיעור המס לפי סעיף 125ג(ג) לפקודת מס הכנסה: (1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), שולמה הריבית על נכס שאינו צמוד למדד, או שהוא צמוד בחלקו לשיעור עליית המדד, כולו או חלקו, או שאינו צמוד למדד עד לפדיון או עד להחזר, תחויב הכנסתו של היחיד מריבית במס בשיעור של 15%. (2) שר האוצר רשאי לשנות בצו את שיעור המס הקבוע בפסקה (1), בהתאם לשינוי במדד.
לא ברור לנו מדוע בחר המחוקק להתייחס באופן שונה לחלק ספציפי זה של כספי הפיצויים, לעניין שיעור המס על הרווחים, ואולם נכון להיום אלו הן ההוראות.
כמו כן, לעניות דעתנו, היה מקום במסגרת דברי ההסבר בהצעת החוק לחדד ולהדגיש כי ככל שבוחרים שלא למשוך את הכספים הללו, כקצבה חודשית (מוכרת) אלא בסכום חד פעמי במזומן, בכל שלב, גם במהלך תקופת הפנסיה, הרווחים שנצברו ימוסו בהתאם להוראות הספציפיות במסגרת סעיף 9(7א) לפקודה, ולא לפי כל הכללים הנוגעים להיוון קצבה מוכרת והיוון קצבה בכלל - ככל שזו כוונת המחוקק - שנכון להיום, אינה ברורה באופן חד משמעי ונראה כי קיימת סתירה בין הסעיפים בפקודה. נוסיף כי נציגי רשות המסים העדיפו בשלב זה שלא להשיב על עניין ספיצי זה כאשר פנינו אליהם בבקשה להבהרה, ייאמר לזכותם כי העדר המענה נומק על ידם, כי לשיטתה, היא אינה רואה איך, באופן מעשי, זה משנה לעניין חבות המס בפועל. אנחנו חושבים אחרת. לאור האמור, האם הוראות סעיף 9א(ו)(1) לפקודה, כמפורט מעלה, חלות גם על חלק ספציפי זה של כספי הפיצויים (ששולם עליו המס כבר בשלב ההפקדה) ? ימים יגידו.
הוראות סעיף 9א(ו)(2) לפקודה - על אף האמור בפסקה (1), תשלומים פטורים שהיו בקופת הגמל של היחיד בעת שנפטר (בפסקה זו – תשלומים פטורים בעת הפטירה) וכן ריבית ורווחים הנובעים מהם, שהועברו לקופת גמל לקצבה של מוטב כהגדרתו בחוק הפיקוח על קופות גמל (בסעיף קטן זה – מוטב) לשם משיכתם כקצבה מוכרת, יהיו פטורים ממס אם נמשכו כקצבה, ואולם אם ביקש המוטב להוונם יחולו על ההיוון הוראות סעיף קטן (ה) ויראו לעניין זה כתשלומים פטורים רק את התשלומים הפטורים בעת הפטירה.
הסבר:
למעשה, מדובר באפשרות נוספת של המוטב של העמית שנפטר, לקבל בהמשך, בעצמו, את הקצבה המוכרת ואולם אם המוטב, בהמשך הדרך, יבקש לחזור בו לכאורה מההחלטה לקבל קצבה חודשית מכספים אלו שהועברו אליו בירושה, שוב מדובר בהיוון קצבה "כפוי", כאשר כל הוראות הסעיף המתייחסות להיוון, בהתאמה, חלות במקרה זה, כפי שתוארו במאמר זה בהרחבה וכן בדף - פטור ממס על היוון קצבה, תוך הסתייגות אחת לעניין אופן החישוב וההגדרה של התשלומים הפטורים.
הוראות סעיף 9א(ו)(3) לפקודה - יחיד שנפטר לאחר שהתחיל לקבל קצבה מוכרת מקופת גמל לקצבה והובטח לו מספר מזערי של תשלומי קצבה שישולם לו, ולאחר פטירתו – למוטביו, יראו ביתרת התשלומים המשולמים למוטביו כקצבה או כקצבת שאירים, לפי העניין, ואולם אם ביקש המוטב להוון את יתרת התשלומים יחולו על ההיוון הוראות סעיף קטן (ה)(3). לעניין סעיף זה, "יתרת התשלומים" – לרבות הסכום שנותר בקופת הגמל שממנו היו עתידים להשתלם תשלומי הקצבה המוכרת. (תחולת הוראות סעיף ו – 01.01.2013).
הסבר:
במקרה המתואר בסעיף זה, במידה והמוטב של העמית שנפטר, ביקש שלא לקבל בעצמו את הקצבה המוכרת, חודש בחודשו, אלא לקבל את יתרת תשלומי "הקצבה" בסכום חד פעמי (דהיינו לבצע היוון יתרת התשלומים), הוראות הסעיף המתייחסות להיוון, בהתאמה, חלות במקרה זה, כפי שתוארו במאמר זה בהרחבה וכן בדף - פטור ממס על היוון קצבה.
הוראות סעיף 9א (ה1) לפקודה - על אף האמור בסעיף קטן (ה), על היוון קצבה מוכרת הנובעת מכספים שהועברו לחשבון חדש כאמור בסעיף 23(א)(2א) או (2ב) לחוק הפיקוח על קופות גמל, יחול האמור בסעיף 3(ה4)(3).
הסבר:
הוראות סעיף זה מתייחסות לאופן מיסוי הרווחים במקרה של היוון קצבה מוכרת כאשר מקור הכספים הוא: כספי פיצויי פיטורים שהושארו בקופת גמל (לאחר שנוכה מהם המס כחוק בהתאם להוראת פקיד השומה) כשהם נזילים וניתנים לפדיון בכל עת כסכום חד פעמי במזומן או כספי מוטבים שהושארו בקופת גמל במקרה פטירתו של העמית, כשהם נזילים וניתנים לפדיון בכל עת כסכום חד פעמי במזומן. הוראות סעיף זה מחריגות מהכלל. אופן המיסוי יהיה 25% מהרווח הריאלי ולא 15% מהרווח הנומינלי גם כאשר המשיכה נופלת להגדרת היוון קצבה (מוכרת). ראה הסבר מורחב במאמר - להשאיר או לא להשאיר את כספי הפיצויים בקופת הגמל לאחר עזיבת מקום עבודה או פרישה ?
גם בהתייחס לסעיף זה - ראו מעלה עדכון נכון לינואר 2017 הנוגע לכספי פיצויים ששולם עליהם המס כבר בשלב ההפקדה !
תחילה, תחולה והוראות מעבר - לעניין הוראות הסעיף החדשות - יש לעיין ביסודיות בסיפא של תיקון 190 לפקודה.
הוראות סעיף 9א (ה) (1) לפקודת מס הכנסה - סכום המתקבל עקב היוון קיצבה פטורה – פטור ממס ובלבד שסכום זה לא יעלה על הסכום שהיה מתקבל מהיוון 35% מהקיצבה המזכה.
הוראות סעיף 9א (ה) (2) לפקודת מס הכנסה – ניתן פטור ממס לפי פסקה (1) לחלק מקצבה שהוון, יופחת מסכום הקצבה החודשית הפטורה לפי סעיף קטן (ב), בשנות המס שבשלהן הוון אותו חלק מהקצבה, סכום השווה לקצבה החודשית הפטורה שהוונה, כשהוא מוכפל ביחס שבין הסכום הנקוב בהגדרה "קצבה מזכה" בשנת המס שבה משולמת הקצבה, לבין הסכום שהיה נקוב באותה הגדרה בשנת המס שבה נעשה ההיוון.
|
קצבה מוכרת - פטור ממס על קצבה מוכרת - לפי סעיף 9א לפקודת מס הכנסה - מידע עדכני והסברים
|
|
|
|
|
|