|
האם "המלחמה" הייתה מוצדקת ?
במהלך השנתיים האחרונות ראו אור מאמרים רבים של עורכי דין ורואי חשבון בעלי שם בתחום המס אשר פעלו ללא לאות להביא את רשויות המס בישראל לידיי הכרה כי פיצויי פיטורין מהווים הכנסה הונית. כל זאת במטרה להביא לכדי חיוב החלק החייב במס של פיצויי הפיטורין בשיעור מס מופחת ("לכאורה") , קבוע וסופי, בשיעור של 25% (שיעור המס על רווח הון נכון לשנת 2012 החל על יחיד שאינו בעל שליטה).
בכל אותם טיעונים מלומדים ובמסגרת כל אותם המאמרים המנומקים לעילא ולעילא , לא ניתנה הדעת ולא הובאה כל התייחסות לגבי חלק לא מבוטל מקהל הפורשים ועוזבי העבודה בישראל אשר לגביהם קבלת עמדתם של אותם אנשי המקצוע על ידי רשויות המס הייתה עשויה להביא לחיוב מס ביתר ביחס למצב הקיים. כלומר, אותם אנשי המקצוע לא הביאו בחשבון את כל ההשלכות של מהלך מסוג זה לרבות מניעת האפשרות מהפורש הממוצע לתכנן את החיוב במס באופן לגיטימי במסגרת חוקי המס ותקנות המס הקיימים נכון להיום כך שלמעשה שיעור המס האפקטיבי שיחול על החלק החייב במס של כספי הפיצויים עשוי להיות נמוך מ- 25%, ואף במקרים מסויימים אפס!
יתרה מזאת, איך זה עולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי לעידוד החיסכון לטווח ארוך ומניעת העוני בקרב אוכלוסיית הפורשים בישראל ?
האין מדובר בעוד סוג של ניסיון להפליית מס לעשירים המנוגדת לעקרונות עליהם מושתתות הרפורמות האחרונות ב- מס המשקפות את רצון הממשלה להקטין את הפערים החברתיים והכלכליים בין השכבות השונות באוכלוסיה בישראל ?
למה הכוונה ?
ניקח לדוגמא, פורש מהעבודה אשר שכרו החודשי האחרון ברוטו הינו בגובה השכר הממוצע במשק, כ- 7,537 ₪ שאף קיבל לידיו בעת פרישתו מענקי פרישה מוגדלים ו/או פיצויי פיטורין בגובה של 200% משכרו האחרון. בהנחה שהחל לעבוד בגיל 25 ופרש פרישה מוקדמת בגיל 62 דהיינו תקופת עבודתו הינה 37 שנים. החלק הפטור ממס של כספי הפיצויים הינו – 278,869 ₪ בלבד והחלק החייב במס של כספי הפיצויים הינו – 278,869 ₪ בלבד וזאת מבלי שיפנה לפקיד השומה לקבלת פטור מוגדל. כידוע, אדם שפרש מעבודתו לאחר 37 שנים, יכול לפנות לפקיד השומה לבצע פריסה של החלק החייב במס של כספי הפיצויים. הפריסה קדימה למשך 6 שנים, בהנחה שאין לו הכנסות נוספות מעבודה או פנסיה לאחר פרישתו, בשיעורי המס הקיימים נכון להיום, מביאה אותו לכדי ששיעור המס האפקטיבי החל על סך כספי הפיצויים הינו אפס! (נגדיש כי חישוב מס זה בדוגמה זו בוצע בעבר ולא בשנת 2012! והוא נועד להמחשה בלבד).
במידה, ופיצויי הפיטורין היו בגדר הכנסה הונית, החלק החייב של כספי הפיצויים היה מחויב במס בשיעור סופי וקבוע של 25% או 30% לפי העניין. דהיינו תשלום של כ- 70 אלף שקלים לכל הפחות !
גם אם ניקח לדוגמא פורש מהעבודה אשר שכרו החודשי האחרון ברוטו הינו בגובה פעמיים השכר הממוצע במשק, כ- 15,074 ₪ שקיבל לידיו בעת פרישתו מענקי פרישה רגילים ו/או פיצויי פיטורין בגובה של 100% משכרו האחרון. בהנחה שהחל לעבוד בגיל 25 ופרש פרישה מוקדמת בגיל 62 דהיינו תקופת עבודתו הינה 37 שנים. החלק הפטור ממס של כספי הפיצויים הינו – 378,140 ש"ח בלבד והחלק החייב במס של כספי הפיצויים הינו – 179,598 ₪ בלבד. כידוע, אדם שפרש מעבודתו לאחר 37 שנים, יכול לפנות לפקיד השומה לבצע פריסה של החלק החייב במס של כספי הפיצויים. הפריסה קדימה למשך 6 שנים, בהנחה שאין לו הכנסות נוספות מעבודה או פנסיה לאחר פרישתו, בשיעורי המס הקיימים נכון להיום, מביאה אותו לכדי ששיעור המס האפקטיבי החל על סך כספי הפיצויים הינו אפס! (נגדיש כי חישוב מס זה בדוגמה זו בוצע בעבר ולא בשנת המס הנוכחית !!!!! והוא נועד להמחשה בלבד).
במידה, ופיצויי הפיטורין היו בגדר הכנסה הונית, החלק החייב של כספי הפיצויים היה מחויב במס בשיעור סופי וקבוע של 25% או 30% לפי העניין. דהיינו תשלום של כ- 45 אלף שקלים לכל הפחות !
ניתן להמשיך להפליג ולהציג אינספור דוגמאות בהן גם בשכר הגבוה מפי 2 מהשכר הממוצע במשק וגם במקרים של מענקי פרישה נדיבים לרבות זכות לקבלת פנסיה חודשית תוך כדי שימוש לגיטימי בחוקי המס ובתקנות ניתן להגיע לחבות מס בשיעור אפס! אז למה לטעון בצורה פופוליסטית תוך כדי שימוש בנימוקים מלומדים כי ראוי וכדאי שפיצויי פיטורין יוגדרו כהכנסה הונית ?
ניתן לומר כי למרבית אוכלוסיית הפורשים בישראל קבלת עמדה זו על ידי רשויות המס תהיה לרועץ.
נקודות נוספות למחשבה
1. באשר לעידוד החיסכון לטווח ארוך, במידה וכאשר פיצויי פיטורין יוגדרו כהכנסה הונית והם יחויבו בשיעור מס סופי וקבוע תהיה משמעות שולית ביותר לדחיית ההתחשבנות במס על כספי הפיצויים למועד הפרישה הסופי, פועל יוצא הוא שעובד אשר עובר ממקום עבודה אחד למקום עבודה אחר יעדיף למשוך את כספי הפיצויים המהווים עבורו כיום נדבך חשוב ביותר במקורות ההכנסה שלו לתקופת הפנסיה. הדבר יגרום לכך שייעשה שימוש מוגבר בכספים אלו במהלך הדרך והעובד יגיע לגיל הפרישה כשפחות כסף בכיסו לכלכל את עצמו ואת משפחתו בכבוד.
2. באשר לפערים החברתיים ולאפליית המס לעשירים, השוואת שיעור המס החל על פיצויי פיטורין לשיעור המס החל על דיבידנד ו/או רווחי הון לרבות הגדרת מקור ההכנסה ואפשרויות הקיזוז בין רווחים להפסדים (לרבות פריסת רווח הון) עשוי באופן כזה או אחר לפתוח פתח נוסף ליצירת תכנוני מס יצירתיים חדשים במישור ההוני לבעלי השליטה בחברות שהם מהווים חלק לא מבוטל מבעלי ההון בישראל. שוב קיטון בתשלומי המס, שוב הגדלת הפערים בין השכבות. גם בלי אפשרויות קיזוז למיניהן, אין ספק שהגדרת פיצויי פיטורין כהכנסה הונית תשרת ראשית כל ובעיקר את קומץ מקבלי "מצנחי הזהב"...
3. הטענה בה מצדדים אנשי המקצוע כי כך העובד "הפשוט" יוכל לקזז את ההכנסה מפיצויי פיטורין מול הפסדי הון שנצברו לו, ריקה מתוכן שכן לפורש הממוצע בישראל אין הפסדי הון!
4. במידה ופיצויי פיטורין יוגדרו כהכנסה הונית ייווצר עיוות וחוסר איזון בין הכנסה מפיצויים חייבים במס לבין הכנסה מפנסיה חודשית, תהיה עקירה מתוכן של אפשרות הפריסה, תופר ההקבלה בין הכנסה בידי העובד לבין הוצאה בידי המעביד בצורה כזאת או אחרת, ויהיה צורך בשינוי משמעותי של חוקי המס הנוכחיים לרבות בכל הנוגע לפטורים על קצבאות ומיסוי הפנסיה.
לאור פניות הגולשים בתגובה לפרסום המאמר, למען מניעת אי בהירויות ולמען הסר ספק - נדגיש שוב כי פיצויי פיטורין אינם מהווים הכנסה הונית והכל לפי עמדת מס הכנסה, נכון להיום.
|