|
רשות המסים קובעת מדיניות חדשה ולראשונה תטיל סנקציות כספיות על מעסיקים שלא ידווחו במועד על העברת עובדים
|
|
ביום 15 במאי 2011, פרסמה רשות המסים חוזר מקצועי הדן באופן הדיווח על העברת עובדים ממעסיק למעסיק ו/או העברת הבעלות על קופות הגמל של העובדים, מה נשתנה ולמה צריך לשים לב.
|
|
ברמה העקרונית, גם לדעתי, יש מקום להטיל סנקציות על מעסיקים בגין אי דיווח במועד על העברת עובדים. שכן, באופן מעשי מי ש"סובל" מהתנהלות לא תקינה כגון זו של מעסיק, הינו העובד, בבואו לברר ולהסדיר את חבות המס שלו מול פקיד השומה על מענקי הפרישה וכספי הפיצויים להם הוא זכאי, מכל מעסיקיו, בעת פרישתו הסופית מהמעסיק האחרון.
ואולם, האם המעסיקים מסוגלים לעמוד בתנאים המפורטים בחוזר ?
1. במציאות העסקית בישראל, לעיתים קרובות, עולה הצורך, בעיקר בקרב מעסיקים גדולים בישראל (קבוצות של חברות, לרוב חברות טכנולוגיה בינלאומיות) להעביר עובד ייצור "מעכשיו לעכשיו" מפס ייצור במפעל א' לפס ייצור במפעל ב', לנייד עובדים מקצועיים ומנהלים בין חברות הקבוצה בהתראה קצרה – מה שלא מאפשר לאותם המעסיקים להגיש בקשה מראש לפקיד השומה להעברת העובדים – "לא יאוחר מ- 60 יום לפני מועד העברת העובדים" אלא רק עם העברת העובדים ובחלק מהמקרים, אף בדיעבד.
2. דוגמא פשוטה נוספת יכולה להיות גם מעסיק "קטן" הפועל בכובע של "עוסק מורשה" ובתום שנת המס, יחד עם רואה החשבון שלו, מגיע להחלטה שהחל מיום ה- 1 בינואר של שנת המס הבאה יחל לפעול בכובע של "חברה בע"מ". גם כאן, ברור שמעסיק זה לא יכול לעמוד בתנאים המפורטים בחוזר ו"אין מצב" שהוא יוכל לדווח על העברת העובדים, 60 יום לפני מועד העברתם. כמובן שניתן לספק עוד ועוד דוגמאות, שכן שינויים מבניים ושינויים עסקיים, מתרחשים במשק הישראלי, חדשות לבקרים.
3. יתרה מכך, על מנת לבצע העברת עובדים בין מעסיקים ולדווח על כך לפקיד השומה הרי שיש לצרף לבקשה את יתרות כספי הפיצויים בקופות של העובדים נכון ליום העברת העובדים. במציאות – חברות הביטוח, קרנות הפנסיה וקופות הגמל מספקות את המידע הנ"ל באיטיות רבה ולבטח רק לאחר שנקלט התשלום האחרון לקופות וזה קורה רק לאחר המועד להעברת העובדים. די בכך להכשיל מראש את המעסיקים בניסיונם לעמוד בתנאים אותם העמידה רשות המסים להעברת עובדים.
כבר ביום 3 באפריל 2011 , בטרם פורסם החוזר הסופי, פנתה לשכת יועצי המס בישראל, בסיוע של עבדכם הנאמן, לרשות המסים בניסיון לבטל את הגזירה. ( ראה מכתב התגובה אשר הוגש לרשות המסים - על ידי לשכת יועצי המס בישראל בסיוע של רו"ח אמיר גבאי - 03.04.2011 - (עוד בטרם פורסם החוזר הסופי !) העברת עובדים ממעסיק למעסיק - תגובה). הצעתנו הייתה כי לא יוטלו סנקציות על מעסיקים על אי דיווח במועד, לכל הפחות, במהלך 60 הימים שלאחר המועד בו הועברו העובדים בפועל. ולגבי מעסיקים שלאחר מועד זה, לא יעמדו בדרישות החוזר – רק עליהם יוטלו הסנקציות. לא ראינו כל נזק בנקיטה בגישה מקילה זו כלפי מעסיקים ואולם, כפי שניתן לראות בחוזר שפורסם , בסופו של דבר רשות המסים בחרה להתעלם מפנייתנו, שוב, להתעלם מהמציאות שבחוץ, להציב תנאים, שמראש, המעסיקים בישראל לא יעמדו בהם ולהטיל על המעסיקים סנקציות כספיות, שאין להן כל בסיס הגיוני. נכון יהיה אם רשות המסים תבחן מחדש את החלטתה !
עוד נושאים מהם מתעלם החוזר
תקרה לרצף זכויות פיצויים
במסגרת מכתבנו לרשות המסים, ביקשנו כי תינתן התייחסות ספציפית לעניין התקרה לרצף זכויות פיצויים, היישום שלה ואופן החישוב שלה בעת העברת עובדים ממעסיק א' למעסיק ב' (שכן בחלק המקרים נכפית על העובד העברתו למעסיק חדש) וכן, תינתן התייחסות לעניין התקרה לרצף זכויות פיצויים, היישום שלה ואופן החישוב שלה כאשר העובד שהועבר בין המעסיקים, זכאי למענקי פרישה ו/או פיצויי פיטורים מוגדלים עם פרישתו מהמעסיק האחרון, כאשר לעיתים אופן החישוב של אותם הכספים והזכאות להם, מבוססים על הסכמים שונים ועל כל תקופות העבודה אצל כל המעסיקים ולא בהכרח רק על תקופת העבודה האחרונה, אצל המעסיק האחרון. בעניין זה, לא זכינו לתגובה.
רצף קצבה
במסגרת מכתבנו לרשות המסים, ביקשנו עוד, כי תינתן הבהרה והתייחסות ספציפית לעניין זכאותו של העובד, שכספי הפיצויים שלו (שבקופות לקצבה) הועברו ממעסיק א' למעסיק ב' ברצף זכויות פיצויים, לחזור בו לכאורה מרצף זכויות הפיצויים (שבחלק מהמקרים נכפה עליו) בעת פרישתו הסופית מהמעסיק האחרון ולייעדם לקצבה במסגרת רצף קצבה. דהיינו שזכותו לרצף קצבה – למען הסר כל ספק – תישמר לו. לגבי העברת עובדים בין מעסיקים שאינם ב"שליטה זהה" אכן הוסיפה רשות המסים התייחסות בחוזר שכעת מניחה את דעתנו בעניין ועל כך אנו מודים לה, ואולם לגבי העברת עובדים בין מעסיקים שב"שליטה זהה", הנושא, לכאורה, נותר מעורפל. אנו מקווים שעובדים, לא יתקלו בקושי בעניין זה, בעת פרישתם הסופית.
כותב המאמר: רו"ח אמיר גבאי, מומחה למיסוי ופרישה
|
ברמה העקרונית, גם לדעתי, יש מקום להטיל סנקציות על מעסיקים בגין אי דיווח במועד על העברת עובדים. שכן, באופן מעשי מי ש"סובל" מהתנהלות לא תקינה כגון זו של מעסיק, הינו העובד, בבואו לברר ולהסדיר את חבות המס שלו מול פקיד השומה על מענקי הפרישה וכספי הפיצויים להם הוא זכאי, מכל מעסיקיו, בעת פרישתו הסופית מהמעסיק האחרון.
ואולם, האם המעסיקים מסוגלים לעמוד בתנאים המפורטים בחוזר ?
1. במציאות העסקית בישראל, לעיתים קרובות, עולה הצורך, בעיקר בקרב מעסיקים גדולים בישראל (קבוצות של חברות, לרוב חברות טכנולוגיה בינלאומיות) להעביר עובד ייצור "מעכשיו לעכשיו" מפס ייצור במפעל א' לפס ייצור במפעל ב', לנייד עובדים מקצועיים ומנהלים בין חברות הקבוצה בהתראה קצרה – מה שלא מאפשר לאותם המעסיקים להגיש בקשה מראש לפקיד השומה להעברת העובדים – "לא יאוחר מ- 60 יום לפני מועד העברת העובדים" אלא רק עם העברת העובדים ובחלק מהמקרים, אף בדיעבד.
2. דוגמא פשוטה נוספת יכולה להיות גם מעסיק "קטן" הפועל בכובע של "עוסק מורשה" ובתום שנת המס, יחד עם רואה החשבון שלו, מגיע להחלטה שהחל מיום ה- 1 בינואר של שנת המס הבאה יחל לפעול בכובע של "חברה בע"מ". גם כאן, ברור שמעסיק זה לא יכול לעמוד בתנאים המפורטים בחוזר ו"אין מצב" שהוא יוכל לדווח על העברת העובדים, 60 יום לפני מועד העברתם. כמובן שניתן לספק עוד ועוד דוגמאות, שכן שינויים מבניים ושינויים עסקיים, מתרחשים במשק הישראלי, חדשות לבקרים.
3. יתרה מכך, על מנת לבצע העברת עובדים בין מעסיקים ולדווח על כך לפקיד השומה הרי שיש לצרף לבקשה את יתרות כספי הפיצויים בקופות של העובדים נכון ליום העברת העובדים. במציאות – חברות הביטוח, קרנות הפנסיה וקופות הגמל מספקות את המידע הנ"ל באיטיות רבה ולבטח רק לאחר שנקלט התשלום האחרון לקופות וזה קורה רק לאחר המועד להעברת העובדים. די בכך להכשיל מראש את המעסיקים בניסיונם לעמוד בתנאים אותם העמידה רשות המסים להעברת עובדים.
כבר ביום 3 באפריל 2011 , בטרם פורסם החוזר הסופי, פנתה לשכת יועצי המס בישראל, בסיוע של עבדכם הנאמן, לרשות המסים בניסיון לבטל את הגזירה. ( ראה מכתב התגובה אשר הוגש לרשות המסים - על ידי לשכת יועצי המס בישראל בסיוע של רו"ח אמיר גבאי - 03.04.2011 - (עוד בטרם פורסם החוזר הסופי !) העברת עובדים ממעסיק למעסיק - תגובה). הצעתנו הייתה כי לא יוטלו סנקציות על מעסיקים על אי דיווח במועד, לכל הפחות, במהלך 60 הימים שלאחר המועד בו הועברו העובדים בפועל. ולגבי מעסיקים שלאחר מועד זה, לא יעמדו בדרישות החוזר – רק עליהם יוטלו הסנקציות. לא ראינו כל נזק בנקיטה בגישה מקילה זו כלפי מעסיקים ואולם, כפי שניתן לראות בחוזר שפורסם , בסופו של דבר רשות המסים בחרה להתעלם מפנייתנו, שוב, להתעלם מהמציאות שבחוץ, להציב תנאים, שמראש, המעסיקים בישראל לא יעמדו בהם ולהטיל על המעסיקים סנקציות כספיות, שאין להן כל בסיס הגיוני. נכון יהיה אם רשות המסים תבחן מחדש את החלטתה !
עוד נושאים מהם מתעלם החוזר
תקרה לרצף זכויות פיצויים
במסגרת מכתבנו לרשות המסים, ביקשנו כי תינתן התייחסות ספציפית לעניין התקרה לרצף זכויות פיצויים, היישום שלה ואופן החישוב שלה בעת העברת עובדים ממעסיק א' למעסיק ב' (שכן בחלק המקרים נכפית על העובד העברתו למעסיק חדש) וכן, תינתן התייחסות לעניין התקרה לרצף זכויות פיצויים, היישום שלה ואופן החישוב שלה כאשר העובד שהועבר בין המעסיקים, זכאי למענקי פרישה ו/או פיצויי פיטורים מוגדלים עם פרישתו מהמעסיק האחרון, כאשר לעיתים אופן החישוב של אותם הכספים והזכאות להם, מבוססים על הסכמים שונים ועל כל תקופות העבודה אצל כל המעסיקים ולא בהכרח רק על תקופת העבודה האחרונה, אצל המעסיק האחרון. בעניין זה, לא זכינו לתגובה.
רצף קצבה
במסגרת מכתבנו לרשות המסים, ביקשנו עוד, כי תינתן הבהרה והתייחסות ספציפית לעניין זכאותו של העובד, שכספי הפיצויים שלו (שבקופות לקצבה) הועברו ממעסיק א' למעסיק ב' ברצף זכויות פיצויים, לחזור בו לכאורה מרצף זכויות הפיצויים (שבחלק מהמקרים נכפה עליו) בעת פרישתו הסופית מהמעסיק האחרון ולייעדם לקצבה במסגרת רצף קצבה. דהיינו שזכותו לרצף קצבה – למען הסר כל ספק – תישמר לו. לגבי העברת עובדים בין מעסיקים שאינם ב"שליטה זהה" אכן הוסיפה רשות המסים התייחסות בחוזר שכעת מניחה את דעתנו בעניין ועל כך אנו מודים לה, ואולם לגבי העברת עובדים בין מעסיקים שב"שליטה זהה", הנושא, לכאורה, נותר מעורפל. אנו מקווים שעובדים, לא יתקלו בקושי בעניין זה, בעת פרישתם הסופית.
כותב המאמר: רו"ח אמיר גבאי, מומחה למיסוי ופרישה |
|
|
|
|