|
|
מיסוי כספי פיצויי פיטורים בשלב ההפקדה בקופה
|
 |
מתוך הצעות לשינויי חקיקה בהתייחס לכספי פיצויי פיטורים - טיוטת הצעות החלטה לממשלה במסגרת התכנית הכלכלית לשנים 2017 ו- 2018.
|
|
|
עו"ד (רו"ח) אמיר גבאי
נכון לשנת המס 2016 השכר המבוטח בגינו יכול המעסיק לבצע הפקדות ותשלומים (עד לשיעור של 8.33%) לטובת רכיב פיצויי הפיטורים בקופה בעבור העובד, מבלי שחלק המעסיק בהפקדות ובתשלומים אלו ייחשב להכנסה חייבת במס בידי העובד - אינו מוגבל בתקרה !
אי אפשר שלא לומר גם הפעם דברי ביקורת נוקבים כלפי השר "קח-לו" שמאז שנכנס לתפקיד שר האוצר, באופן שיטתי, פעם אחר פעם, מעלה מסים תוך שהוא מעביר לציבור בדרכים פופוליסטיות מסרים הפוכים ושקריים באופן מוחלט. ולמי שהספיק לשכוח:
ברוח המאמר הקודם שפורסם בסוף השנה שעברה, בהתחשב בזיכרון הקצר של הציבור, מידת מעורבותו והבנתו ובהתייחס לדרך העקיפה והערמומית של השר כחלון להעלות מסים, בתחילת השנה הנוכחית (2016) על הפקדות המעסיק לפנסיה ובתחילת השנה הבאה (2017) על הפקדות המעסיק לפיצויים, תוך שלכאורה ולכאורה בלבד! הוא לא מעלה מיסים על ההכנסה השוטפת של העובד באופן ישיר... הייתי קורא למאמר חדש זה בשם: "בזמן שישנת 2". סיבוב שני בתוך שנה על התנאים הסוציאליים של העובדים.
ככלל, מוטב היה, לו היה מעלה את שיעורי המס ומשנה את מדרגות המס ולא משנה סדרי עולם, שכן שיעורי מס ומדרגות מס מהווים כלי עבודה גמיש בידי הכנסת והממשלה ובקלות יחסית ניתן לשנותם בהתאם לרמה הנדרשת של הכנסות המדינה ממסים והגירעון התקציבי מבלי שתהא פגיעה בשיטת המס הנהוגה בישראל ובמודלים השונים.
ההיסטוריה מלמדת שכל שינוי לרעה במודל המיסוי הפנסיוני - אין ממנו דרך חזרה. מעבר לכך, כל שינוי החורג מהלוגיקה והרציונל של שיטת המס ומהווה טלאי על גביה, הוא זה היוצר עיוותי מס "שלא עושים שכל" וסירבול של כל המערכות. אף שר אוצר לא ימהר להגדיל תקרות או לבטלן, טלאים יישארו נטע זר, ללא היגיון כלכלי ויהיו מכוונים לאוכלוסיה מסויימת בלבד (ראה "מס יסף" והעיוותים שהוא יוצר).
לאור כל האמור, אם כך, מדוע השר "קח-לו" בוחר לפגוע במודל החיסכון הפנסיוני ? כי זו הדרך הקלה מבחינת ההתמודדות עם הציבור בישראל. העלאת שיעורי המס ושינוי מדרגות המס זו העלאה ישירה, "שקופה מדיי", לא פופולרית ושאינה מאפשרת לו לספר לציבור סיפורים אחרים... לעומת מניפולציות ושינויים עקיפים מוזרים.. מוזרים..כמו להיות הראשון ששולח יד לכספי הפיצויים של העובדים, שינויים שלוקח זמן לציבור להתעורר ולעכל.
נמשיך.
מה גובה התקרה ?
" תקרת הפיצויים" כהגדרתה בסעיף 3(ה3)(2) - "משכורת העובד ביום ההפקדה או 39,300 ש"ח (נכון לשנת 2023), לפי הנמוך" ( מעודכן לפי הנוסח הסופי).
בהתייחס לרמות השכר החוצות את התקרה הנ"ל, מאחר ונכון לשנת המס 2017, שיעור המס השולי של העובד, הצפוי, הינו כ- 35% (לכל הפחות) ושיעור דמי הביטוח הלאומי ומס הבריאות הינו כ- 12%, משמעות הדבר היא, כי בעקבות זקיפת "השווי למס" בתלוש השכר, של יתרת ההפקדה העולה על התקרה החדשה:
החל מחודש ינואר 2017, במונחים אלו, ייקטן השכר נטו של העובד לכל הפחות בסך של כ- 47 ש"ח לחודש על כל 100 ש"ח הפקדה "עודפת" של פיצויים לקופה
בדומה להקבלה שעשינו במאמר הקודם שפורסם בסוף השנה שעברה - "בזמן שישנת" - שהתייחס להעלאת תשלומי המס בעקבות הקטנת התקרה לטובת ההפקדות לפנסיה החל מינואר 2016, גם במקרה זה ניתן לעשות את אותה ההקבלה ולתרגם את התוספת החדשה בתשלומי המס ל"דמי ניהול" נוספים על הפנסיה שלנו המורכבת גם מכספי הפיצויים בקופה. כך שגם במישור זה, שוב, ההצהרות של שר האוצר כחלון והשוליות שלו, כביכול דמי הניהול פוחתים בעקבות הרפורמות שביצעו והפנסיה שלנו חשובה להם, הן הצהרות שקריות.
מה זה משנה לעזאזל אם קוראים לזה מסים או קוראים לזה דמי ניהול ? בפועל אנו נשארים עם פחות כסף בכיס.
בשורה התחתונה, אם אתה נמנה על אותם עובדים כמתואר מעלה, החל מינואר הקרוב "יגזרו עליך קופון" מטורף נוסף מכל הפקדה חודשית של המעסיק שלך לטובת פיצויים שהם חלק מהפנסיה שלך !
כאשר את הקופון הזה "יגזרו עליך" כל חודש בחודשו, מהנטו שלך, שנים רבות לפני יציאתך לפנסיה !
גם הפעם, כל זה קורה "בזמן שישנת" ובזמן שלשכת רואי החשבון, לשכת יועצי המס, לשכת סוכני הביטוח, ההסתדרות וכל הארגונים למיניהם, ממשיכים לעסוק אך ורק באינטרסים שלהם ! (סליחה, וגם כל חברי הכנסת). ולכל "המצקצקים" שיטענו גם הפעם כי מדובר באנשים עשירים וב"עשירון עליון", גם הפעם, לא אגיב.
לצורך השלמת התמונה המלאה בהיבט ההסבר המקצועי, נציין כי במסגרת התיקון המוצע לחוק, ככל שיעבור בחקיקה, במטרה למנוע כפל מס בעת סיום יחסי עובד מעביד, יבוצע תיקון משלים לסעיפי חוק נוספים כך שכספי הפיצויים שייצברו בקופה בגין ההפקדות שמעבר לתקרה, שחוייבו במס בידי העובד במהלך תקופת העבודה, מעמד המיסוי של כספים אלו ביום עזיבת מקום העבודה יהיה זהה לזה של כספי פיצויים שכבר בוצעה לגביהם התחשבנות מס, דהיינו ייחשבו ל" תשלומים פטורים" מהם ניתן יהיה לקבל בהמשך " קצבה מוכרת" או ניתן יהיה למשוך אותם בסכום חד פעמי במזומן תחת ניכוי מס במקור בשיעור של כ- 15%, והכל לפי העדפת העובד. ( מעודכן לפי נוסח אחרון), ( זה המקום להדגיש כי הוראה זו עומדת בסתירה למצב החוקי הנוכחי לפיו בהתייחס לכספי פיצויים נזילים מבוצע ניכוי מס במקור על הרווח הריאלי בלבד בשיעור של כ- 25%).
מדוע מנגנון של קצבה מוכרת אינו מהווה פיצוי ראוי לעומת המצב הנוכחי ?
די בכך שנשווה את שיעור המס השולי של העובד במהלך תקופת העבודה לעומת שיעור המס השולי שלו, הצפוי לו, במהלך תקופת הפנסיה בה הכנסתו צפויה להיות קטנה יותר, די בכך שנזכיר את החיוב בדמי ביטוח לאומי ומס בריאות במהלך תקופת העבודה (בכפוף לתקרה לעניין חבות בדמי ביטוח לאומי) לעומת פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות במהלך תקופת הפנסיה החל מגיל הפרישה או לעומת העדר החיוב בדמי ביטוח לאומי ומס בריאות הכנסה ממענק פרישה או מפיצויי פיטורים ! גם מנגנון של מיסוי על הרווח בלבד אינו מהווה פיצוי לעומת המצב הנוכחי ואין צורך להרחיב, זה עניין של חשבון פשוט, עיקרון הריבית דה ריבית, תשלום מס היום מול תשלום מס בעתיד, וכן פוטנציאל למימוש פטורים שונים בהמשך הדרך לרבות במקרים של נכות או פטירה.
מעבר לאמור, מיסוי כספי פיצויים כבר בשלב ההפקדה בקופה יביא לכך כי יותר ויותר עובדים העוזבים מקום עבודתם כבר במעמד עזיבת מקום העבודה יבקשו למשוך במזומן את כספי הפיצויים עליהם כבר שילמו את המס... ברור כשמש שצעד נוסף זה של משרד האוצר מטרתו היחידה הינה גביית מס נוסף ואינו מעודד הגדלת החיסכון ושמירה עליו לתקופת הפנסיה.
עבור עובדים צעירים, הכורעים נטל נטל המשכנתא ודאגתם נתונה למחר בבוקר, האפשרות לקבל קצבה "מוכרת" בעוד שנים רבות, עם יציאתם לפנסיה, אינה מהווה תמריץ ממשי להשארת הכספים הנזילים בקופה בעת עזיבת מקום עבודה, לבטח כאשר חלק מהם מובטל מעבודה לתקופה ממושכת, עד מציאת מקום עבודה חדש. כמו כן, בשל תחושת אי הודאות (האובייקטיבית או הסובייקטיבית, זה לא משנה...) השוררת בקרב עובדים צעירים בקשר לעתיד החיסכון הפנסיוני שלהם ובטחונו, חדשות לבקרים אני שומע את המשפט הבא: "עדיף שהכסף יהיה אצלי מאשר אצלם...". ולכן, זהו צעד המקטין עוד יותר את החיסכון לפנסיה, נקודה.
באופן מעשי, השינוי המוצע על ידי מר "קח-לו" הופך את העובד לשותף הנושא בחלק מנטל הפקדות המעסיק לטובת רכיב הפיצויים, נטל שהיה מוטל עד היום על כתפי המעסיק בלבד. המעסיק מפקיד, העובד משלם את המסים "בו במקום".
במה התקרה להפקדות מעסיק לטובת חלק הפיצויים בקופה אותה מבקש השר כחלון לקבוע לראשונה שונה באופן מהותי מתקרה להפקדות מעסיק לטובת חלק התגמולים בקופה או כל תקרה דומה אחרת, כמו לדוגמא תקרה להפקדות מעסיק לטובת חלקו בקרן השתלמות ואיך היא פוגעת באופן בלתי מידתי בזכות הקניין של העובד ?
אם נתייחס לתקרה להפקדות מעסיק לטובת חלק התגמולים בקופה, הרי שבמקרה כגון זה, דרך כלל ברמות שכר אלו, רשאי העובד לבקש מהמעסיק שלא יבוצעו הפקדות לקופה מעבר לתקרה והחלק העודף ישולם לו כתוספת לשכר העבודה השוטף, כך גם במקרה של קרן השתלמות. אין אנו באים לטעון כי אנו ממליצים על בחירה באפשרות זו ואולם טכנית היא אפשרית. ככלל, עומדת לזכות העובד אפשרות הבחירה והשליטה על נכסיו.
ואולם, בהתייחס לתקרה להפקדות מעסיק לטובת חלק הפיצויים בקופה, הרי שבמקרה זה, העובד אינו רשאי לבקש מהמעסיק שלא יבוצעו הפקדות לקופה מעבר לתקרה והחלק העודף ישולם לו כתוספת לשכר העבודה השוטף. כלומר, מצד אחד הוא מחוייב במס על סכומים עודפים אלו ומצד שני אין לו אפשרות לבחור לפעול אחרת ואין לו שליטה על נכסיו, כספי הפיצויים "נעולים" בקופה לכל הפחות עד למועד סיום יחסי עובד מעביד.
האם מצב כזה יכול להתקבל על הדעת ? לעניות דעתנו מדובר באונס. אונסים את העובד לשלם מס על נכס שיופשר לטובתו רק בעתיד מבלי לאפשר לו לפעול אחרת ולכן לעניות דעתנו מדובר בתיקון לחוק - שאינו חוקתי הפוגע באופן בלתי מידתי בזכות יסוד של האדם.
האבסורד הוא שלתיקון המוצע לחוק בחרו לקרוא "תיקון עיוותי מס" כאשר התיקון עצמו הוא זה המעוות את שיטת המס.
מאמר זה מובא כאן לידע כללי בלבד והוא אינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ . במסגרת המאמר מובאות דעה אישית ופרשנות אישית בלבד של כותב המאמר. שום אינפורמציה המופיעה במאמר אינה מהווה המלצה לביצוע או אי ביצוע מהלך כלשהו. מחובתך להתייעץ לפני כל פעולה. מסמך זה מנוסח בלשון זכר אך פונה לנשים ולגברים כאחד.
|
|
עו"ד (רו"ח) אמיר גבאי
נכון לשנת המס 2016 השכר המבוטח בגינו יכול המעסיק לבצע הפקדות ותשלומים (עד לשיעור של 8.33%) לטובת רכיב פיצויי הפיטורים בקופה בעבור העובד, מבלי שחלק המעסיק בהפקדות ובתשלומים אלו ייחשב להכנסה חייבת במס בידי העובד - אינו מוגבל בתקרה !
אי אפשר שלא לומר גם הפעם דברי ביקורת נוקבים כלפי השר "קח-לו" שמאז שנכנס לתפקיד שר האוצר, באופן שיטתי, פעם אחר פעם, מעלה מסים תוך שהוא מעביר לציבור בדרכים פופוליסטיות מסרים הפוכים ושקריים באופן מוחלט. ולמי שהספיק לשכוח:
ברוח המאמר הקודם שפורסם בסוף השנה שעברה, בהתחשב בזיכרון הקצר של הציבור, מידת מעורבותו והבנתו ובהתייחס לדרך העקיפה והערמומית של השר כחלון להעלות מסים, בתחילת השנה הנוכחית (2016) על הפקדות המעסיק לפנסיה ובתחילת השנה הבאה (2017) על הפקדות המעסיק לפיצויים, תוך שלכאורה ולכאורה בלבד! הוא לא מעלה מיסים על ההכנסה השוטפת של העובד באופן ישיר... הייתי קורא למאמר חדש זה בשם: "בזמן שישנת 2". סיבוב שני בתוך שנה על התנאים הסוציאליים של העובדים.
ככלל, מוטב היה, לו היה מעלה את שיעורי המס ומשנה את מדרגות המס ולא משנה סדרי עולם, שכן שיעורי מס ומדרגות מס מהווים כלי עבודה גמיש בידי הכנסת והממשלה ובקלות יחסית ניתן לשנותם בהתאם לרמה הנדרשת של הכנסות המדינה ממסים והגירעון התקציבי מבלי שתהא פגיעה בשיטת המס הנהוגה בישראל ובמודלים השונים.
ההיסטוריה מלמדת שכל שינוי לרעה במודל המיסוי הפנסיוני - אין ממנו דרך חזרה. מעבר לכך, כל שינוי החורג מהלוגיקה והרציונל של שיטת המס ומהווה טלאי על גביה, הוא זה היוצר עיוותי מס "שלא עושים שכל" וסירבול של כל המערכות. אף שר אוצר לא ימהר להגדיל תקרות או לבטלן, טלאים יישארו נטע זר, ללא היגיון כלכלי ויהיו מכוונים לאוכלוסיה מסויימת בלבד (ראה "מס יסף" והעיוותים שהוא יוצר).
לאור כל האמור, אם כך, מדוע השר "קח-לו" בוחר לפגוע במודל החיסכון הפנסיוני ? כי זו הדרך הקלה מבחינת ההתמודדות עם הציבור בישראל. העלאת שיעורי המס ושינוי מדרגות המס זו העלאה ישירה, "שקופה מדיי", לא פופולרית ושאינה מאפשרת לו לספר לציבור סיפורים אחרים... לעומת מניפולציות ושינויים עקיפים מוזרים.. מוזרים..כמו להיות הראשון ששולח יד לכספי הפיצויים של העובדים, שינויים שלוקח זמן לציבור להתעורר ולעכל.
נמשיך.
מה גובה התקרה ?
" תקרת הפיצויים" כהגדרתה בסעיף 3(ה3)(2) - "משכורת העובד ביום ההפקדה או 39,300 ש"ח (נכון לשנת 2023), לפי הנמוך" ( מעודכן לפי הנוסח הסופי).
בהתייחס לרמות השכר החוצות את התקרה הנ"ל, מאחר ונכון לשנת המס 2017, שיעור המס השולי של העובד, הצפוי, הינו כ- 35% (לכל הפחות) ושיעור דמי הביטוח הלאומי ומס הבריאות הינו כ- 12%, משמעות הדבר היא, כי בעקבות זקיפת "השווי למס" בתלוש השכר, של יתרת ההפקדה העולה על התקרה החדשה:
החל מחודש ינואר 2017, במונחים אלו, ייקטן השכר נטו של העובד לכל הפחות בסך של כ- 47 ש"ח לחודש על כל 100 ש"ח הפקדה "עודפת" של פיצויים לקופה
בדומה להקבלה שעשינו במאמר הקודם שפורסם בסוף השנה שעברה - "בזמן שישנת" - שהתייחס להעלאת תשלומי המס בעקבות הקטנת התקרה לטובת ההפקדות לפנסיה החל מינואר 2016, גם במקרה זה ניתן לעשות את אותה ההקבלה ולתרגם את התוספת החדשה בתשלומי המס ל"דמי ניהול" נוספים על הפנסיה שלנו המורכבת גם מכספי הפיצויים בקופה. כך שגם במישור זה, שוב, ההצהרות של שר האוצר כחלון והשוליות שלו, כביכול דמי הניהול פוחתים בעקבות הרפורמות שביצעו והפנסיה שלנו חשובה להם, הן הצהרות שקריות.
מה זה משנה לעזאזל אם קוראים לזה מסים או קוראים לזה דמי ניהול ? בפועל אנו נשארים עם פחות כסף בכיס.
בשורה התחתונה, אם אתה נמנה על אותם עובדים כמתואר מעלה, החל מינואר הקרוב "יגזרו עליך קופון" מטורף נוסף מכל הפקדה חודשית של המעסיק שלך לטובת פיצויים שהם חלק מהפנסיה שלך !
כאשר את הקופון הזה "יגזרו עליך" כל חודש בחודשו, מהנטו שלך, שנים רבות לפני יציאתך לפנסיה !
גם הפעם, כל זה קורה "בזמן שישנת" ובזמן שלשכת רואי החשבון, לשכת יועצי המס, לשכת סוכני הביטוח, ההסתדרות וכל הארגונים למיניהם, ממשיכים לעסוק אך ורק באינטרסים שלהם ! (סליחה, וגם כל חברי הכנסת). ולכל "המצקצקים" שיטענו גם הפעם כי מדובר באנשים עשירים וב"עשירון עליון", גם הפעם, לא אגיב.
לצורך השלמת התמונה המלאה בהיבט ההסבר המקצועי, נציין כי במסגרת התיקון המוצע לחוק, ככל שיעבור בחקיקה, במטרה למנוע כפל מס בעת סיום יחסי עובד מעביד, יבוצע תיקון משלים לסעיפי חוק נוספים כך שכספי הפיצויים שייצברו בקופה בגין ההפקדות שמעבר לתקרה, שחוייבו במס בידי העובד במהלך תקופת העבודה, מעמד המיסוי של כספים אלו ביום עזיבת מקום העבודה יהיה זהה לזה של כספי פיצויים שכבר בוצעה לגביהם התחשבנות מס, דהיינו ייחשבו ל" תשלומים פטורים" מהם ניתן יהיה לקבל בהמשך " קצבה מוכרת" או ניתן יהיה למשוך אותם בסכום חד פעמי במזומן תחת ניכוי מס במקור בשיעור של כ- 15%, והכל לפי העדפת העובד. ( מעודכן לפי נוסח אחרון), ( זה המקום להדגיש כי הוראה זו עומדת בסתירה למצב החוקי הנוכחי לפיו בהתייחס לכספי פיצויים נזילים מבוצע ניכוי מס במקור על הרווח הריאלי בלבד בשיעור של כ- 25%).
מדוע מנגנון של קצבה מוכרת אינו מהווה פיצוי ראוי לעומת המצב הנוכחי ?
די בכך שנשווה את שיעור המס השולי של העובד במהלך תקופת העבודה לעומת שיעור המס השולי שלו, הצפוי לו, במהלך תקופת הפנסיה בה הכנסתו צפויה להיות קטנה יותר, די בכך שנזכיר את החיוב בדמי ביטוח לאומי ומס בריאות במהלך תקופת העבודה (בכפוף לתקרה לעניין חבות בדמי ביטוח לאומי) לעומת פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות במהלך תקופת הפנסיה החל מגיל הפרישה או לעומת העדר החיוב בדמי ביטוח לאומי ומס בריאות הכנסה ממענק פרישה או מפיצויי פיטורים ! גם מנגנון של מיסוי על הרווח בלבד אינו מהווה פיצוי לעומת המצב הנוכחי ואין צורך להרחיב, זה עניין של חשבון פשוט, עיקרון הריבית דה ריבית, תשלום מס היום מול תשלום מס בעתיד, וכן פוטנציאל למימוש פטורים שונים בהמשך הדרך לרבות במקרים של נכות או פטירה.
מעבר לאמור, מיסוי כספי פיצויים כבר בשלב ההפקדה בקופה יביא לכך כי יותר ויותר עובדים העוזבים מקום עבודתם כבר במעמד עזיבת מקום העבודה יבקשו למשוך במזומן את כספי הפיצויים עליהם כבר שילמו את המס... ברור כשמש שצעד נוסף זה של משרד האוצר מטרתו היחידה הינה גביית מס נוסף ואינו מעודד הגדלת החיסכון ושמירה עליו לתקופת הפנסיה.
עבור עובדים צעירים, הכורעים נטל נטל המשכנתא ודאגתם נתונה למחר בבוקר, האפשרות לקבל קצבה "מוכרת" בעוד שנים רבות, עם יציאתם לפנסיה, אינה מהווה תמריץ ממשי להשארת הכספים הנזילים בקופה בעת עזיבת מקום עבודה, לבטח כאשר חלק מהם מובטל מעבודה לתקופה ממושכת, עד מציאת מקום עבודה חדש. כמו כן, בשל תחושת אי הודאות (האובייקטיבית או הסובייקטיבית, זה לא משנה...) השוררת בקרב עובדים צעירים בקשר לעתיד החיסכון הפנסיוני שלהם ובטחונו, חדשות לבקרים אני שומע את המשפט הבא: "עדיף שהכסף יהיה אצלי מאשר אצלם...". ולכן, זהו צעד המקטין עוד יותר את החיסכון לפנסיה, נקודה.
באופן מעשי, השינוי המוצע על ידי מר "קח-לו" הופך את העובד לשותף הנושא בחלק מנטל הפקדות המעסיק לטובת רכיב הפיצויים, נטל שהיה מוטל עד היום על כתפי המעסיק בלבד. המעסיק מפקיד, העובד משלם את המסים "בו במקום".
במה התקרה להפקדות מעסיק לטובת חלק הפיצויים בקופה אותה מבקש השר כחלון לקבוע לראשונה שונה באופן מהותי מתקרה להפקדות מעסיק לטובת חלק התגמולים בקופה או כל תקרה דומה אחרת, כמו לדוגמא תקרה להפקדות מעסיק לטובת חלקו בקרן השתלמות ואיך היא פוגעת באופן בלתי מידתי בזכות הקניין של העובד ?
אם נתייחס לתקרה להפקדות מעסיק לטובת חלק התגמולים בקופה, הרי שבמקרה כגון זה, דרך כלל ברמות שכר אלו, רשאי העובד לבקש מהמעסיק שלא יבוצעו הפקדות לקופה מעבר לתקרה והחלק העודף ישולם לו כתוספת לשכר העבודה השוטף, כך גם במקרה של קרן השתלמות. אין אנו באים לטעון כי אנו ממליצים על בחירה באפשרות זו ואולם טכנית היא אפשרית. ככלל, עומדת לזכות העובד אפשרות הבחירה והשליטה על נכסיו.
ואולם, בהתייחס לתקרה להפקדות מעסיק לטובת חלק הפיצויים בקופה, הרי שבמקרה זה, העובד אינו רשאי לבקש מהמעסיק שלא יבוצעו הפקדות לקופה מעבר לתקרה והחלק העודף ישולם לו כתוספת לשכר העבודה השוטף. כלומר, מצד אחד הוא מחוייב במס על סכומים עודפים אלו ומצד שני אין לו אפשרות לבחור לפעול אחרת ואין לו שליטה על נכסיו, כספי הפיצויים "נעולים" בקופה לכל הפחות עד למועד סיום יחסי עובד מעביד.
האם מצב כזה יכול להתקבל על הדעת ? לעניות דעתנו מדובר באונס. אונסים את העובד לשלם מס על נכס שיופשר לטובתו רק בעתיד מבלי לאפשר לו לפעול אחרת ולכן לעניות דעתנו מדובר בתיקון לחוק - שאינו חוקתי הפוגע באופן בלתי מידתי בזכות יסוד של האדם.
האבסורד הוא שלתיקון המוצע לחוק בחרו לקרוא "תיקון עיוותי מס" כאשר התיקון עצמו הוא זה המעוות את שיטת המס.
מאמר זה מובא כאן לידע כללי בלבד והוא אינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ . במסגרת המאמר מובאות דעה אישית ופרשנות אישית בלבד של כותב המאמר. שום אינפורמציה המופיעה במאמר אינה מהווה המלצה לביצוע או אי ביצוע מהלך כלשהו. מחובתך להתייעץ לפני כל פעולה. מסמך זה מנוסח בלשון זכר אך פונה לנשים ולגברים כאחד. |
|
פיצויי פיטורים - תקרה להפקדות מעסיק - חיוב במס בשלב ההפקדה - מתוך פרק ג' לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו- 2018), התשע"ז -2016 - פיצויי פיטורים.
פיצויי פיטורים - פרק ג' לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו- 2018), התשע"ז -2016
מדחי לדחי - די בלצפות בדיון ובלהקשיב לו, שהתקיים בועדת הכספים בנושא מיסוי כספי הפיצויים בשלב ההפקדה על מנת להתרשם איך מנהלים במדינתנו שיח צעקני, לא תרבותי, שאין בו תרומה עניינית ובעיקר לא ניכר בו ידע מקצועי, בנושא כל כך מהותי, עד כמה פקידי האוצר מנותקים מהמציאות ולא פועלים בשקיפות ועד כמה חברי הכנסת שאמורים בסופו של דבר להצביע בעד או נגד השינויים לא מבינים על מה הם מדברים ואמירותיהם רצופות שגיאות יסודיות:
פרק ג` כולו (פיצויי פיטורים), מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות 2017 ו-2018), התשע”ז-2016 - דיון ועדת הכספים - יום שלישי, 15 בנובמבר 2016, י"ד בחשון תשע"ז, בשעה 10:00 - דיון ועדת הכספים - מיסוי הפקדת כספי פיצויים. למזלנו, עם כל בורותם של חברי הכנסת בנושא זה, לעת עתה, הם נגד השינויים המוצעים ולא בעדם. |
|
|
|
|
|