חובת העסקה אחרי גיל הפרישה

הוראות סעיף 33א לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש"י-1950

33א. (א) שר הבטחון, בהסכמת שר העבודה ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי להתקין תקנות בדבר חובת נותן עבודה להמשיך ולהעסיק עובד שעבד אצלו בתכוף לפני הגיעו לגיל הפרישה מהעבודה והוא כשיר לעבודה בהתאם לכללים שייקבעו בתקנות כאמור, במשך תקופה שלא תעלה על חמש שנים מיום הגיעו לגיל הפרישה, הכל כפי שייקבע בתקנות ובתנאים שייקבעו.

(ב) עובד הממשיך בעבודה מכוח סעיף זה לא יפוטר ולא יחוייב לפרוש מעבודתו במשך התקופה כאמור בסעיף קטן (א) אלא על-פי החלטה של ועדת תעסוקה כמשמעותה בחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט-1949, שניתנה על יסוד נימוקים המתירים לפטר נכה מלחמה מכוח תקנות על-פי סעיף 31 לחוק האמור, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

(ג) עובד שפוטר מעבודתו סמוך לפני הגיעו לגיל הפרישה מהעבודה יחולו עליו הוראות סעיף זה כאילו הגיע אותה שעה לגיל הפרישה זולת אם הוכח כי פיטוריו נעשו שלא כדי להימנע ממילוי הוראות סעיף זה.

(ד) לענין סעיף זה –

"עובד" – אלמנה או הורה של נספה, לרבות הורה חורג והורה מאמץ, אולם אם היה לנספה הורה מלידה והורה חורג או מאמץ, שניהם בני מין אחד, לא יראו כהורה של נספה אלא אותו הורה שקצין התגמולים החליט כי זיקתו של הנספה לאותו הורה חזקה יותר;

"גיל הפרישה מעבודה" – גיל הפרישה כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004.

הוראות סעיף 7(א) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל-1970

7(א) גרמה פגיעת איבה למותו של הנפגע, יהיו בני המשפחה זכאים לתגמול והוראות סעיפים 1ג, 7, 8, 8א, 8ב, 8ג, 9, 10, 10א, 10ג, 11, 12, 13א, 13ב, 13ג, 14א, 14ב, 15, 17, 18, 20(ג), 21ב, 22, 24, 25ב, 29, 29א, 29ג, 29ד, 29ה, 32, 32א ו-33א לחוק משפחות חיילים יחולו עליהם, בשינויים המחוייבים.