|
|
מס על פדיון קרן השתלמות דולרית או קרן שבתון דולרית או קרן השתלמות אקדמית או קרן לקשרי מדע או קרן מחקר דולרית או קרן שר"פ
|
 |
אופן המיסוי במקרה סיום עבודה, פרישה או פטירה.
|
|
|
עובדים רבים במשק, סגל אקדמי באוניברסיטאות, רופאים, עובדים בתעשיות הביטחוניות, עובדים במערכת הביטחון, עובדי מדינה, עובדי מחקר ועוד, במהלך תקופת עבודתם זכאים למימון השתלמות ושבתון ולמימון ביצוע מחקרים מקרן השתלמות דולרית, קרן שבתון דולרית, קרן השתלמות אקדמית, קרן לקשרי מדע, קרן מחקר דולרית, קרן שר"פ (כל מיני קרנות, כל מיני שמות).
בחלק מהגופים, בהתייחס לחלק מהקרנות, בעת סיום עבודה או פרישה של העובד, זכאי העובד, או במקרה פטירה של העובד, זכאים השאירים, לפדיון הזכויות שנצברו בקרן.
עולה השאלה מה אופן המיסוי של כספים אלו בעת סיום עבודה, פרישה או פטירה ?
ככלל, לפי הוראות סעיף ד.2 להוראת ביצוע מס' 11/98 - ניכויים - רשות המסים - מיום 27/05/1998 - מיסוי הסגל האקדמי בתקופת שבתון ובעיתות השתלמות - "קיימים מוסדות המאפשרים משיכת יתרות שנצברו - על ידי העובד או שאיריו - בעת פרישה משיכה זו נחשבת לשכר עבודה לכל דבר ועניין". כך גם לפי הוראות סעיף ד.3 לאותה הוראת ביצוע - "גם יתרות מקרן זו ניתן למשוך בעת פרישה - על ידי העובד או שאיריו, והמשיכה הינה שכר עבודה על כל המשתמע".
עוד התייחסות לאופן המיסוי יש בסעיף ה לאותה הוראת ביצוע - "על משיכת יתרות בידי שאירים יחול מס מוגבל על פי סעיף 125א לפקודה" (נזכיר כי הוראות סעיף 125א לפקודה מגבילות את שיעור המס על ההכנסה החייבת כך שהוא לא יעלה על 40%).
כך גם בסעיף ז.4 לאותה הוראת ביצוע - "על משיכה מקרנות בידי שאירים של עובד שנפטר יחולו הוראות סעיף 6(א) לתקנות ניכוי מס ממשכורת, לפיהן ינוכה מס בשיעור הנמוך מבין השניים: 40% או שיעור המס שהיה צריך לנכות מההכנסה אילו שולמה לעובד".
בהתאם לאמור בהוראת הביצוע של מס הכנסה, אכן ניתן לראות בפרסומים של מעסיקים שונים את ההנחיות הבאות - לדוגמא:
סעיף 22.ט לפקודת מטכ"ל - תעסוקת אזרחים - קרנות השתלמות - "פרש העובד (פוטר, התפטר, יצא לקצבה, נפטר), רשאים העובד או שאיריו לפנות למת"ש בבקשה לקבל את הכספים, שהצטברו לזכותו בקרן ההשתלמות לאחר ניכוי מס הכנסה, בהתאם לחוק. הכספים שהצטברו בדולרים יומרו לשקלים, לפי השער היציג של הדולר ביום סיום העבודה".
בניכוי מסים כחוק......משיכה /ניצול הכספים ייעשה בכפוף להוראות רשויות המס..... נפטר גמלאי שהשאיר כספים בקרן, יהיו יורשיו זכאים לקבל את יתרת הכספים בחשבונו, בכפוף להמצאת צו ירושה או צו קיום צוואה. הכספים הללו חייבים בתשלום מסים כחוק".
אנו יכולים להביא דוגמאות נוספות עוד ועוד... לא חסרות על שולחננו.
מאידך, מי שעוסק בתחום הפרישה יגלה שישנם מעסיקים מסויימים במשק אצלם כללי המיסוי שונים. נסביר.
מבלי לציין את שמות כל המעסיקים בהם נתקלנו עד היום נציין כי על שולחננו מונחות דוגמאות של תעשיות ביטחוניות, מוסדות אקדמיים ומוסדות רפואיים. ישנם מעסיקים אשר ביום סיום עבודה או פרישה מדווחים למס הכנסה גם על תשלומים אלו (כספי פדיון קרן לקשרי מדע לדוגמא, פדיון קרן השתלמות דולרית לדוגמא...) כמענקי פרישה נוספים המשולמים לעובד הפורש, במסגרת טופס 161.
מה זה אומר ? זה אומר שבאופן עקרוני העובד הפורש יכול לנצל פטור ממס החל על מענקי פרישה גם על כספים אלו, כמובן עד לתקרת הפטור המגיעה לו ככל שנותרה לו כזו. העובד הפורש יכול לפרוס את החלק החייב במס במטרה להקטין את נטל המס, ועוד. כמו כן ככל שכספים אלו נכנסים להגדרה של מענקי פרישה הרי שבהכרח אין תשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות על הכנסה זו, וייתכנו עוד יתרונות ועוד חלופות מיסוי, בהתאם לנתונים האישיים והמצב האישי של הפורש.
איך זה יכול להיות ? כללי מיסוי שונים ?
מבירורים שביצענו בעבר מול רשות המסים מתברר כי ישנם מעסיקים גדולים במשק שקיבלו אישור לאופן מיסוי מקל זה במסגרת רולינג שהגישו למס הכנסה (החלטת מיסוי בהסכם, הסדר מס מיוחד).
לסיום, להלן דוגמא אחת להנחיות של מעסיק לפיהן תשלומים אלו ימוסו לפי כללי המיסוי החלים על מענקי פרישה וכספי פיצויים:
"חברי הסגל שפורשים לגמלאות ולא הוענק להם תואר פרופסור אמריטוס: ניתן לפדות את יתרת הקרן בניכוי מס הכנסה במועד הפרישה או עד שנה אחריה (שיעור המס הוא על פי כללי מיסוי פיצויי פיטורין). חברי הסגל בדרגת פרופסור מן המניין שהוענק להם בפרישה תואר פרופסור אמריטוס: ניתן לפדות את יתרת הקרן בניכוי מס הכנסה במועד הפרישה או עד שנה אחריה (שיעור המס הוא על פי כללי מיסוי פיצויי פיטורין)".
מאמר זה מובא כאן לידע כללי בלבד והוא אינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ. שום אינפורמציה המופיעה במאמר אינה מהווה המלצה לביצוע או אי ביצוע מהלך כלשהו. מחובתך להתייעץ לפני כל פעולה. מסמך זה מנוסח בלשון זכר אך פונה לנשים ולגברים כאחד. המידע מוצג להמחשה בלבד. חבות המס הסופית בכל מקרה תיקבע אך ורק על ידי רשויות המס על פי הקבוע בפקודת מס הכנסה, בתקנות ובחוזרים המקצועיים.
|
|
עובדים רבים במשק, סגל אקדמי באוניברסיטאות, רופאים, עובדים בתעשיות הביטחוניות, עובדים במערכת הביטחון, עובדי מדינה, עובדי מחקר ועוד, במהלך תקופת עבודתם זכאים למימון השתלמות ושבתון ולמימון ביצוע מחקרים מקרן השתלמות דולרית, קרן שבתון דולרית, קרן השתלמות אקדמית, קרן לקשרי מדע, קרן מחקר דולרית, קרן שר"פ (כל מיני קרנות, כל מיני שמות).
בחלק מהגופים, בהתייחס לחלק מהקרנות, בעת סיום עבודה או פרישה של העובד, זכאי העובד, או במקרה פטירה של העובד, זכאים השאירים, לפדיון הזכויות שנצברו בקרן.
עולה השאלה מה אופן המיסוי של כספים אלו בעת סיום עבודה, פרישה או פטירה ?
ככלל, לפי הוראות סעיף ד.2 להוראת ביצוע מס' 11/98 - ניכויים - רשות המסים - מיום 27/05/1998 - מיסוי הסגל האקדמי בתקופת שבתון ובעיתות השתלמות - "קיימים מוסדות המאפשרים משיכת יתרות שנצברו - על ידי העובד או שאיריו - בעת פרישה משיכה זו נחשבת לשכר עבודה לכל דבר ועניין". כך גם לפי הוראות סעיף ד.3 לאותה הוראת ביצוע - "גם יתרות מקרן זו ניתן למשוך בעת פרישה - על ידי העובד או שאיריו, והמשיכה הינה שכר עבודה על כל המשתמע".
עוד התייחסות לאופן המיסוי יש בסעיף ה לאותה הוראת ביצוע - "על משיכת יתרות בידי שאירים יחול מס מוגבל על פי סעיף 125א לפקודה" (נזכיר כי הוראות סעיף 125א לפקודה מגבילות את שיעור המס על ההכנסה החייבת כך שהוא לא יעלה על 40%).
כך גם בסעיף ז.4 לאותה הוראת ביצוע - "על משיכה מקרנות בידי שאירים של עובד שנפטר יחולו הוראות סעיף 6(א) לתקנות ניכוי מס ממשכורת, לפיהן ינוכה מס בשיעור הנמוך מבין השניים: 40% או שיעור המס שהיה צריך לנכות מההכנסה אילו שולמה לעובד".
בהתאם לאמור בהוראת הביצוע של מס הכנסה, אכן ניתן לראות בפרסומים של מעסיקים שונים את ההנחיות הבאות - לדוגמא:
סעיף 22.ט לפקודת מטכ"ל - תעסוקת אזרחים - קרנות השתלמות - "פרש העובד (פוטר, התפטר, יצא לקצבה, נפטר), רשאים העובד או שאיריו לפנות למת"ש בבקשה לקבל את הכספים, שהצטברו לזכותו בקרן ההשתלמות לאחר ניכוי מס הכנסה, בהתאם לחוק. הכספים שהצטברו בדולרים יומרו לשקלים, לפי השער היציג של הדולר ביום סיום העבודה".
בניכוי מסים כחוק......משיכה /ניצול הכספים ייעשה בכפוף להוראות רשויות המס..... נפטר גמלאי שהשאיר כספים בקרן, יהיו יורשיו זכאים לקבל את יתרת הכספים בחשבונו, בכפוף להמצאת צו ירושה או צו קיום צוואה. הכספים הללו חייבים בתשלום מסים כחוק".
אנו יכולים להביא דוגמאות נוספות עוד ועוד... לא חסרות על שולחננו.
מאידך, מי שעוסק בתחום הפרישה יגלה שישנם מעסיקים מסויימים במשק אצלם כללי המיסוי שונים. נסביר.
מבלי לציין את שמות כל המעסיקים בהם נתקלנו עד היום נציין כי על שולחננו מונחות דוגמאות של תעשיות ביטחוניות, מוסדות אקדמיים ומוסדות רפואיים. ישנם מעסיקים אשר ביום סיום עבודה או פרישה מדווחים למס הכנסה גם על תשלומים אלו (כספי פדיון קרן לקשרי מדע לדוגמא, פדיון קרן השתלמות דולרית לדוגמא...) כמענקי פרישה נוספים המשולמים לעובד הפורש, במסגרת טופס 161.
מה זה אומר ? זה אומר שבאופן עקרוני העובד הפורש יכול לנצל פטור ממס החל על מענקי פרישה גם על כספים אלו, כמובן עד לתקרת הפטור המגיעה לו ככל שנותרה לו כזו. העובד הפורש יכול לפרוס את החלק החייב במס במטרה להקטין את נטל המס, ועוד. כמו כן ככל שכספים אלו נכנסים להגדרה של מענקי פרישה הרי שבהכרח אין תשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות על הכנסה זו, וייתכנו עוד יתרונות ועוד חלופות מיסוי, בהתאם לנתונים האישיים והמצב האישי של הפורש.
איך זה יכול להיות ? כללי מיסוי שונים ?
מבירורים שביצענו בעבר מול רשות המסים מתברר כי ישנם מעסיקים גדולים במשק שקיבלו אישור לאופן מיסוי מקל זה במסגרת רולינג שהגישו למס הכנסה (החלטת מיסוי בהסכם, הסדר מס מיוחד).
לסיום, להלן דוגמא אחת להנחיות של מעסיק לפיהן תשלומים אלו ימוסו לפי כללי המיסוי החלים על מענקי פרישה וכספי פיצויים:
"חברי הסגל שפורשים לגמלאות ולא הוענק להם תואר פרופסור אמריטוס: ניתן לפדות את יתרת הקרן בניכוי מס הכנסה במועד הפרישה או עד שנה אחריה (שיעור המס הוא על פי כללי מיסוי פיצויי פיטורין). חברי הסגל בדרגת פרופסור מן המניין שהוענק להם בפרישה תואר פרופסור אמריטוס: ניתן לפדות את יתרת הקרן בניכוי מס הכנסה במועד הפרישה או עד שנה אחריה (שיעור המס הוא על פי כללי מיסוי פיצויי פיטורין)".
מאמר זה מובא כאן לידע כללי בלבד והוא אינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ. שום אינפורמציה המופיעה במאמר אינה מהווה המלצה לביצוע או אי ביצוע מהלך כלשהו. מחובתך להתייעץ לפני כל פעולה. מסמך זה מנוסח בלשון זכר אך פונה לנשים ולגברים כאחד. המידע מוצג להמחשה בלבד. חבות המס הסופית בכל מקרה תיקבע אך ורק על ידי רשויות המס על פי הקבוע בפקודת מס הכנסה, בתקנות ובחוזרים המקצועיים.
|
|
|
|
|
|
|
|