ההנחיות - עד ליום פרסום טופס 161 החדש והתחלת השימוש בו -
עד למועד פרסום טופס 161 החדש והתחלת השימוש בו - ניתן לקבל אישור לרצף זכויות פיצויים רק מפקיד השומה או מנציבות מס הכנסה - מחלקת קופות גמל, ללא יוצא מן הכלל. אין סמכות למעסיק לאשר הסדר מס של רצף זכויות פיצויים ולהנחות את קופות הגמל בהתאם.
אישור המעסיק כי "הודעת העובד אינה כוללת בקשות נוספות כמפורט בחלק ב.2" - דהיינו בהקשר זה שבקשת העובד אינה כוללת ייעוד סכום לרצף פיצויים מהמעסיק (קוד המשלם 1) או מקופה מרכזית לפיצויים (קוד המשלם 3) + סיכום בקשות העובד כמפורט בחלק ב.1 ואישור המעסיק, לרבות הסכום לרצף פיצויים + ההנחיות לקופות לפיהן יש לראות בסיכום בקשת העובד המפורטת בסעיף ב.1 ובאישור המעסיק, כהודעת העובד על ייעוד הכספים לרצף פיצויים (סעיף ג.1 לטופס 161 החדש) (ראה הערה חשובה באדום מטה).
כמו כן כאמור מעלה, באחריות המעסיק: חישוב סכומים מירביים לפרישה (לרבות סכום לרצף פיצויים) + בדיקה ודיווח האם בחירות העובד בחלק ב.1 לטופס 161 החדש נעשו במגבלת הסכומים המירביים המפורטים בסעיף א.13 לטופס 161 החדש (סעיף א.13 לטופס 161 החדש וסעיף ג.1 + לטופס 161 החדש).
נציין כי החל ממועד פרסום טופס 161 החדש והתחלת השימוש בו - מעסיקים יוכלו לבצע בקלות חישובים של כל הסכומים המירביים לפרישה באמצעות סימולטור 161 (הנתונים הדרושים יופיעו בחלק התחתון של מסך תוצאות החישוב).
דהיינו, החל ממועד פרסום טופס 161 החדש והתחלת השימוש בו, עובד נדרש לאישור לרצף זכויות פיצויים מפקיד השומה או מנציבות מס הכנסה - מחלקת קופות גמל, רק במקרים בהם הוא מבקש במסגרת הסדר מס של רצף זכויות פיצויים, להפקיד בקופת גמל כספי השלמת פיצויים ומענקי פרישה ככל שהוא זכאי להם.
בכל מקרה אחר שלא מעורב בו "מזומן" והכל מתבצע בגבולות הסכומים המירביים ובהתייחס רק לכספים שנצברו בקופות, בסמכות המעסיק לתת אישור לרצף זכויות פיצויים (נדגיש כי המעסיק נדרש לספק את האישור, לא רק רשאי).
נדגיש כי עדיין ישנם מקרים שונים בהם אין עמידה בכל התנאים הנוספים המפורטים בטופס 161 החדש. במקרים כאלה, אין זה בסמכות המעסיק לתת אישור לרצף זכויות פיצויים ועליו להפנות את העובד לפקיד השומה (מומלץ לעבור בקפידה על תרשים הזרימה בטבלה - טופס 161 - סדר הפעולות - תרשים זרימה).
הערה:
אנו מבקשים להסב את תשומת הלב, כי לעניות דעתנו בלבד, בקביעת תנאי מס' 1 לתנאים המפורטים במסגרת חלופה ב' בסעיף ג.1 לטופס 161 החדש, רשות המסים לא הביאה בחשבון מצב נוסף, הפוך, שגם הוא לא תקין לדעתנו. מצב בו אמנם העובד אינו דורש פטור ממס לפי סעיף 9(7א)(א) לפקודה אך הוא דורש להחיל עליו הסדר מס של רצף זכויות פיצויים על תקופת עבודה במהלכה הוא גם עבד במקביל במקום עבודה נוסף וכאשר הוא סיים לעבוד אצל המעסיק החופף הנוסף, הוא כבר ניצל חלק מהפטור המגיע לו לפי סעיף 9(7א)(א) לפקודה.
כלומר, לעניות דעתנו, גם מצב בו בגין אותה תקופת עבודה חופפת, העובד כבר דרש פטור ממס כאשר סיים לעבוד אצל מעסיק אחד ובמקביל הוא דורש הסדר מס של רצף זכויות פיצויים בעת סיום עבודה אצל מעסיק שני, הוא אינו מצב תקין ויש להפנותו לפקיד השומה. ואולם, זו רק דעתנו.
הערה חשובה שלנו:
במסגרת התשלומים "במזומן" אותם עשוי לבקש עובד להפקיד בקופת גמל במסגרת רצף זכויות פיצויים יכולים להיות תשלומים נוספים שאינם תחת קוד משלם 1 כמו לדוגמא בלבד, תשלומים תחת קוד משלם 2 (מענקים לעובדי מדינה בפנסיה תקציבית המשולמים ממנהל הגמלאות).
כמו כן יש לשים לב כי גם תשלומי פיצויים מהמוסד לביטוח לאומי במקרה של פשיטת רגל של מעסיק נכנסים תחת קוד סוג משלם 3 ולא רק תשלומים מקופה מרכזית לפיצויים וראוי היה לציין זאת בצורה קלה להבנה,
ולכן לעניות דעתנו רשות המסים התעלמה בשוגג מתשלומים נוספים אפשריים אותם יבקש העובד להפקיד בקופת גמל תחת הסדר מס של רצף זכויות פיצויים באישור מס הכנסה והניסוח של התנאי אינו מדוייק ויש להרחיב הגדרתו כאמור !
אנו מתכוונים לעת עתה לפעול לפי ההגדרה הרחבה ביותר של תנאי זה כמוסבר.
אין מדובר בחוות דעת משפטית. מאמר זה מובא כאן לידע כללי בלבד והוא אינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ משפטי או כל ייעוץ אחר. שום אינפורמציה המופיעה במאמר אינה מהווה המלצה לביצוע או אי ביצוע מהלך כלשהו. מחובתך להתייעץ לפני כל פעולה. מסמך זה מנוסח בלשון זכר אך פונה לנשים ולגברים כאחד. המידע מוצג להמחשה בלבד, הוראות הדין והוראות רשות המסים בישראל הן המחייבות בלבד.
|
ההנחיות - עד ליום פרסום טופס 161 החדש והתחלת השימוש בו -
עד למועד פרסום טופס 161 החדש והתחלת השימוש בו - ניתן לקבל אישור לרצף זכויות פיצויים רק מפקיד השומה או מנציבות מס הכנסה - מחלקת קופות גמל, ללא יוצא מן הכלל. אין סמכות למעסיק לאשר הסדר מס של רצף זכויות פיצויים ולהנחות את קופות הגמל בהתאם.
אישור המעסיק כי "הודעת העובד אינה כוללת בקשות נוספות כמפורט בחלק ב.2" - דהיינו בהקשר זה שבקשת העובד אינה כוללת ייעוד סכום לרצף פיצויים מהמעסיק (קוד המשלם 1) או מקופה מרכזית לפיצויים (קוד המשלם 3) + סיכום בקשות העובד כמפורט בחלק ב.1 ואישור המעסיק, לרבות הסכום לרצף פיצויים + ההנחיות לקופות לפיהן יש לראות בסיכום בקשת העובד המפורטת בסעיף ב.1 ובאישור המעסיק, כהודעת העובד על ייעוד הכספים לרצף פיצויים (סעיף ג.1 לטופס 161 החדש) (ראה הערה חשובה באדום מטה).
כמו כן כאמור מעלה, באחריות המעסיק: חישוב סכומים מירביים לפרישה (לרבות סכום לרצף פיצויים) + בדיקה ודיווח האם בחירות העובד בחלק ב.1 לטופס 161 החדש נעשו במגבלת הסכומים המירביים המפורטים בסעיף א.13 לטופס 161 החדש (סעיף א.13 לטופס 161 החדש וסעיף ג.1 + לטופס 161 החדש).
נציין כי החל ממועד פרסום טופס 161 החדש והתחלת השימוש בו - מעסיקים יוכלו לבצע בקלות חישובים של כל הסכומים המירביים לפרישה באמצעות סימולטור 161 (הנתונים הדרושים יופיעו בחלק התחתון של מסך תוצאות החישוב).
דהיינו, החל ממועד פרסום טופס 161 החדש והתחלת השימוש בו, עובד נדרש לאישור לרצף זכויות פיצויים מפקיד השומה או מנציבות מס הכנסה - מחלקת קופות גמל, רק במקרים בהם הוא מבקש במסגרת הסדר מס של רצף זכויות פיצויים, להפקיד בקופת גמל כספי השלמת פיצויים ומענקי פרישה ככל שהוא זכאי להם.
בכל מקרה אחר שלא מעורב בו "מזומן" והכל מתבצע בגבולות הסכומים המירביים ובהתייחס רק לכספים שנצברו בקופות, בסמכות המעסיק לתת אישור לרצף זכויות פיצויים (נדגיש כי המעסיק נדרש לספק את האישור, לא רק רשאי).
נדגיש כי עדיין ישנם מקרים שונים בהם אין עמידה בכל התנאים הנוספים המפורטים בטופס 161 החדש. במקרים כאלה, אין זה בסמכות המעסיק לתת אישור לרצף זכויות פיצויים ועליו להפנות את העובד לפקיד השומה (מומלץ לעבור בקפידה על תרשים הזרימה בטבלה - טופס 161 - סדר הפעולות - תרשים זרימה).
הערה:
אנו מבקשים להסב את תשומת הלב, כי לעניות דעתנו בלבד, בקביעת תנאי מס' 1 לתנאים המפורטים במסגרת חלופה ב' בסעיף ג.1 לטופס 161 החדש, רשות המסים לא הביאה בחשבון מצב נוסף, הפוך, שגם הוא לא תקין לדעתנו. מצב בו אמנם העובד אינו דורש פטור ממס לפי סעיף 9(7א)(א) לפקודה אך הוא דורש להחיל עליו הסדר מס של רצף זכויות פיצויים על תקופת עבודה במהלכה הוא גם עבד במקביל במקום עבודה נוסף וכאשר הוא סיים לעבוד אצל המעסיק החופף הנוסף, הוא כבר ניצל חלק מהפטור המגיע לו לפי סעיף 9(7א)(א) לפקודה.
כלומר, לעניות דעתנו, גם מצב בו בגין אותה תקופת עבודה חופפת, העובד כבר דרש פטור ממס כאשר סיים לעבוד אצל מעסיק אחד ובמקביל הוא דורש הסדר מס של רצף זכויות פיצויים בעת סיום עבודה אצל מעסיק שני, הוא אינו מצב תקין ויש להפנותו לפקיד השומה. ואולם, זו רק דעתנו.
הערה חשובה שלנו:
במסגרת התשלומים "במזומן" אותם עשוי לבקש עובד להפקיד בקופת גמל במסגרת רצף זכויות פיצויים יכולים להיות תשלומים נוספים שאינם תחת קוד משלם 1 כמו לדוגמא בלבד, תשלומים תחת קוד משלם 2 (מענקים לעובדי מדינה בפנסיה תקציבית המשולמים ממנהל הגמלאות).
כמו כן יש לשים לב כי גם תשלומי פיצויים מהמוסד לביטוח לאומי במקרה של פשיטת רגל של מעסיק נכנסים תחת קוד סוג משלם 3 ולא רק תשלומים מקופה מרכזית לפיצויים וראוי היה לציין זאת בצורה קלה להבנה,
ולכן לעניות דעתנו רשות המסים התעלמה בשוגג מתשלומים נוספים אפשריים אותם יבקש העובד להפקיד בקופת גמל תחת הסדר מס של רצף זכויות פיצויים באישור מס הכנסה והניסוח של התנאי אינו מדוייק ויש להרחיב הגדרתו כאמור !
אנו מתכוונים לעת עתה לפעול לפי ההגדרה הרחבה ביותר של תנאי זה כמוסבר.
אין מדובר בחוות דעת משפטית. מאמר זה מובא כאן לידע כללי בלבד והוא אינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ משפטי או כל ייעוץ אחר. שום אינפורמציה המופיעה במאמר אינה מהווה המלצה לביצוע או אי ביצוע מהלך כלשהו. מחובתך להתייעץ לפני כל פעולה. מסמך זה מנוסח בלשון זכר אך פונה לנשים ולגברים כאחד. המידע מוצג להמחשה בלבד, הוראות הדין והוראות רשות המסים בישראל הן המחייבות בלבד. |
|
|