מודל הטבות המס החדש לחיסכון פנסיוני יפגע פגיעה אנושה, בלתי הפיכה, בחיסכון לתקופת הפנסיה ובהגנות הביטוחיות לאורך הדרך, של כל אחד ואחת מאיתנו

מאת: עו"ד (רו"ח) אמיר גבאי

זה נראה מגוחך בעיניים לא מבינות בפוליטיקה איך ברמה העקרונית חברי כנסת מאותה קואליציה מתנגדים אחד לשני בצורה כל כך קיצונית בכל הנוגע למדיניות הכלכלית של הממשלה בה הם חברים. זה משול לשני שותפים עסקיים המתקוטטים ביניהם בפגישה מול לקוח, שותפים שלא השכילו להגיע להסכמות ולעשות שיעורי בית בצורה יסודית, לפני אותה פגישת מכירה.

וככה הם מתכוונים למכור לנו רעיון גרוע לטיפול בגירעון כמו קיצוץ דרמטי של הטבות המס לחיסכון פנסיוני עד כדי פגיעה אנושה בו בלי דרך חזרה ?

הרעיון למנגנון חדש להטבות מס לחיסכון פנסיוני תוך קיצוץ בהכנסה לצרכי הטבות המס ובהטבות המס עצמן, גרוע עוד יותר מכפי שמציגים אותו חברי הכנסת המתנגדים לו, בדיוני הועדה, תוך התלהמות הנתמכת בבורות ולא בידע מעמיק.

לו ציבור האנשים העובדים בישראל, הן השכירים והן העצמאים, היה נשאל לדעתו, אני משער כי "הוא" היה אומר בצורה פשוטה את הדברים הבאים: "אם אין ברירה, תפגעו לי בהכנסה השוטפת. אם אין ברירה, תכבידו עליי עד הנקודה בה אני מסוגל לשאת בנטל ועדיין להתקדם קדימה. אך אל תפגעו לי בביטחון הכלכלי שלי בעתיד, בתקופת הפנסיה המתארכת ומתייקרת משנה לשנה, תקופה בה אזדקק לכל שקל על מנת לשרוד כלכלית. עד כאן".

הרעיון למודל הטבות המס החדש כה גרוע מאחר ומדובר בפגיעה ארוכת טווח ורחבת היקף עם נזקים בלתי הפיכים שאינם ברי שיקום. במפורש אין מדובר בפגיעה בעלת אופי זמני שתוכננה ונבנתה להתמודדות עם גירעון נקודתי, לפרק זמן קצוב. לצד תוצאות הדרך המוצעת יש תוצר לוואי, נזק בלתי הפיך במישורים אחרים מלבד כמה כסף נקבל בחזרה מהמדינה בצורה של זיכוי במס, על הפקדות שנבצע לטובת חיסכון פנסיוני.

למה אני מתכוון ?

תחילה, כמה מילים...

בעת ביצוע רפורמה בתחום המיסוי הפנסיוני חלה על המדינה חובת זהירות כפולה מהטעמים הבאים:

· חיסכון פנסיוני מושתת על תכנון כלכלי אישי ארוך טווח. לפיכך על המדינה "לשריין" (עד כמה שניתן) כל שינוי חקיקה משמעותי כך שיהיה לו אופק יישומי רחוק ככל האפשר. למעלה מעשור שמבוצעים שינויים תכופים שאין ביניהם הלימה, הציבור מאבד אמון ומתקשה לכלכל צעדיו בתבונה.

· חיסכון פנסיוני כורך בתוכו מרכיבים נוספים כמו כיסוי ביטוחי למקרה נכות או פטירה, התחייבות חוזית כדוגמת הבטחת תשואה או זכויות פנסיה עדיפות כדוגמת קרן פנסיה ותיקה. רכיבים אלו ניתנים להקטנה אך לא תמיד (אם בכלל) ניתן להגדילם בחזרה.

· החוסן הכלכלי של המדינה על אזרחיה מבוסס, בין היתר, על החיסכון הפנסיוני של הציבור, והא בהא תליא - כלומר שני הדברים קשורים ותלויים זה בזה. צמצום החיסכון הפנסיוני משול לגול עצמי. פגיעה ביכולת הכלכלית של הציבור לעמוד על רגליו בתקופה של אבטלה, במקרה פטירה של מפרנס עיקרי בבית או בתקופת הפנסיה תתגלגל בחזרה, כבומרנג, לפתחו של משרד האוצר.

לפני כל שינוי חקיקה משמעותי בתחום המיסוי הפנסיוני חובה לבצע עבודת מחקר מקדימה לאורך ולרוחב, צופה פני עתיד, באמצעות גורמים מקצועיים ואובייקטיביים. לא יתכן שאנשי רשות המסים (האמונים על האכיפה והגבייה) ואנשי משרד האוצר (הנדרשים להתמודד מעת לעת עם גירעון כלכלי נקודתי) יובילו באופן בלעדי כל שינוי משמעותי בתחום המיסוי הפנסיוני. כל אלו נגועים בניגוד עניינים מובנה.

אם כך מה הנזק הנוסף ? מה תוצר הלוואי השלילי של הקיצוץ בהטבות המס ?

אם נתייחס לגזירות הקרובות לשנים הבאות על פי התכנית הכלכלית של האוצר, הן אנשי רשות המסים והן אנשי האוצר לא יוכלו לסייע בעתיד למבוטח להחזיר את המצב לקדמותו.

· כך במקרה בו מבוטח יסלק פוליסות מבטיחות תשואה, בגלל שהקטינו לו את ההכנסה המזכה אותו בהטבות מס בגין הפקדות לחיסכון פנסיוני (ולו לתקופה קצרה);

· כך במקרה בו עמית בקרן פנסיה ותיקה יקטין את השכר המבוטח בקרן הפנסיה מאותה הסיבה;

· וכך במקרה בו אדם נהפך לנכה – דווקא לאחר שהקטין את כל ההגנות הביטוחיות שלו.