|
|
ערעור מס - דיון בדלתיים סגורות - חסוי לציבור - איסור פרסום פסק דין לרבות הסכם פשרה
|
 |
עקרון פומביות הדיון, שקיפות וזכות הציבור לדעת מול מניעת פגיעה חמורה בפרטיות והגנה על אינטרסים נוספים, פרסום פסק הדין לאחר דיון בדלתיים סגורות - דיון
|
|
|
|
|
סקירת הוראות חוק
זכות ערעור – סעיף 153 לפקודת מס הכנסה
153.(א) מי שרואה עצמו מקופח על ידי החלטת פקיד השומה על פי סעיף 152(ב), רשאי לערער לפני בית המשפט המחוזי, שבאזור שיפוטו פעל פקיד השומה.
(ב) הערעור יוגש ויהא נדון בהתאם להוראות הפקודה ובהתאם לתקנות סדרי הדין שהותקנו לפיה ופקיד השומה יהיה המשיב בערעור.
בית משפט של ערעור – סעיף 154 לפקודת מס הכנסה
154.(א) ערעורים לפי סעיף 153 יהיו נדונים לפני שופט אחד או יותר, כפי שיקבע נשיא בית המשפט המחוזי באופן כללי או לצרכי ערעור מסויים.
(ב) על פי בקשת המערער רשאי בית המשפט שלפניו הוגש ערעור להורות שהערעור, או שלב מסויים של הדיון בו, יהיה נדון במקום מושבו של בית משפט מחוזי אחר.
(ג) כל ערעור לפני בית המשפט המחוזי לפי פרק זה יישמע בדלתיים סגורות, אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת לפי בקשת המערער.
הערה שלנו: יש לשים לב כי נאמר בסעיף כי כל ערעור לפני בית המשפט המחוזי יישמע בדלתיים סגורות, דהיינו ערעור לפני בית המשפט העליון - לא בהכרח יישמע בדלתיים סגורות !
פומביות הדיון - סעיף 68 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984
68.(א) בית משפט ידון בפומבי.
(ב) בית משפט רשאי לדון בענין מסויים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, אם ראה צורך בכך באחת מאלה:
(1) - (6) ....
(7) הדיון הפומבי עלול להרתיע עד מלהעיד עדות חפשית או מלהעיד בכלל;
(8) לשם הגנה על סוד מסחרי;
(9) – (13) ...
(ג) בבקשות לצווי ביניים, לצווים זמניים ולהחלטות ביניים אחרות, רשאי בית משפט לדון בדלתיים סגורות.
(ג1) ...
(ג2) ...
(ד) החליט בית משפט על עריכת דיון בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם או לסוגי בני אדם להיות נוכחים בעת הדיון כולו או מקצתו ורשאי הוא להורות כאמור גם בדיון לפי סעיף קטן (ג2), מטעמים שיירשמו.
(ה) ....
איסור פרסומים - סעיף 70 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984
70. (א) לא יפרסם אדם דבר על דיון שהתנהל בבית משפט בדלתיים סגורות אלא ברשות בית המשפט.
(ב) לא יצלם אדם באולם בית משפט ולא יפרסם תצלום כזה אלא ברשות בית המשפט.
(ג) ...
(ג1) לא יפרסם אדם שם או מספר זהות של בעל דין התובע פיצויים בשל נזקי גוף, למעט פיצויים בשל עוגמת נפש, אלא אם כן ניתנה הסכמתו של אותו בעל דין לפני הפרסום או ברשות בית המשפט.
(ד) בית משפט רשאי לאסור כל פרסום בקשר לדיוני בית המשפט, במידה שהוא רואה צורך בכך לשם הגנה על בטחונו של בעל דין, עד או אדם אחר ששמו הוזכר בדיון או לשם מניעת פגיעה חמורה בפרטיות של אחד מהם, לשם מניעת פגיעה בפרטיות של אדם בשל חשיפת מידע רפואי עליו או לשם מניעת פגיעה בפרטיותו של אדם עם מוגבלות שכלית או של אדם עם מוגבלות נפשית, כהגדרתם בחוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות, של אחד מהם.
(ד1) – (ו) ....
בקשה לביטול איסור פרסום - סעיף 70ג לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984
70ג. (א) ציווה בית המשפט על איסור פרסום לפי סעיף 70(ד), (ה) או (ה1), רשאי מי שמעוניין בביטול האיסור, לרבות כלי תקשורת, להגיש לבית המשפט שנתן את הצו בקשה לביטולו; בקשת הביטול תידון לפני דן יחיד.
(ב) היה מבקש הביטול כאמור בסעיף קטן (א) צד לבקשה לאיסור הפרסום, עליו להראות נסיבות חדשות המצדיקות את בקשת הביטול; לעניין זה, "נסיבות חדשות" – לרבות הזמן שחלף ממועד מתן צו איסור הפרסום.
ערעור על החלטה בעניין פרסום - סעיף 70ד לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984
70ד. (א) ההחלטות המפורטות להלן ניתנו לערעור בתוך שבעה ימים, ובית המשפט שלערעור ידון בערעור בדן יחיד:
(1) איסור פרסום לפי סעיף 70(ד), (ה) או (ה1);
(2) התרת פרסום לפי סעיף 70(א), (ב) סיפה, (ג) או (ד1)(2)(א) או התרת צילום לפי סעיף 70(ב) רישה;
(3) ביטול איסור פרסום לפי סעיף 70ג.
(ב) החלטת בית משפט מחוזי בערעור על החלטה כאמור בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף קטן (א), ניתנת לערעור ברשות לבית המשפט העליון בתוך שבעה ימים; בית המשפט העליון ידון בבקשת רשות הערעור בדן יחיד והוא רשאי לדחותה על הסף בלא דיון בנוכחות הצדדים; ניתנה רשות הערעור, ידון בית המשפט העליון בערעור בדן יחיד.
(ג) בית משפט שנתן החלטה כאמור בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף קטן (א) או בית משפט שדן בערעור או בבקשת רשות ערעור כאמור בסעיף קטן (א) או (ב), רשאי להורות על עיכוב ביצועה של ההחלטה שעליה מערער אדם או מבקש לערער, לפרק זמן שיקבע ובתנאים שייראו לו.
ציטוטים נבחרים מהפסיקה
מתוך - רע"א 382/16 ורדה רות יהל, אליעזר יהל, רון יהל, ארמון ראש בע"מ נגד פקיד שומה תל אביב 4 מיום 13/07/2016 -
"על-פי ההלכה שנקבעה בע"א 2800/97 ליפסון נ' גהל, פ"ד נג(3) 714 (1999) (להלן: עניין ליפסון), העובדה כי הליך המס התנהל בדלתיים סגורות לפני הערכאה הדיונית מכוח סעיף 154(ג) לפקודה, אינה גוזרת בהכרח מסקנה כי אין לפרסם את פסק הדין מכוח סעיף 70(א) לחוק בתי המשפט".
"מובן כי לא כל אימת שנסגרו הדלתיים בהליך, נכון יהיה להטיל מגבלות על פרסום פסק הדין. מהלך זה יהא מוצדק רק אם הפרטים שנחשפו יצדיקו זאת. על בית המשפט להפעיל אפוא שיקול דעת, ולבחון האם התכלית שלשמה נסגרו הדלתיים עודנה קיימת כך שהפרסום יעמוד בסתירה למטרת סגירת הדלתיים. בהקשר הזה, הכלל הוא שיש לפרסם את פסק הדין במלואו, בעוד שהטלת מגבלות על הפרסום שמורה למקרים חריגים בלבד, בהם נמצא כי אכן קיימת סתירה כאמור".
"ההפרדה בין ההוראה העוסקת בסגירת הדלתיים לבין ההוראה העוסקת באיסור הפרסום של פסק הדין, מצמצמת את האפשרות להטיל מגבלות על פרסום פסק הדין למקרים חריגים בלבד.
בכך מוגשם עקרון פומביות הדיון. אין צורך לשוב ולעמוד באריכות על חשיבותו ומעמדו של עקרון זה. המדובר בעקרון חוקתי המנוי בסעיף 3 לחוק יסוד: השפיטה, המורה כי "בית משפט ידון בפומבי, זולת אם נקבע אחרת בחוק או אם בית המשפט הורה אחרת לפי חוק".
המחוקק שב ומדגיש את מעמדו הרם גם בהוראות חוק נוספות המצויות בספר החוקים, כדוגמת סעיף 68 לחוק בתי המשפט וסעיף 324 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955. עקרון פומביות הדיון הוא בעל "מעמד-על" בראי החקיקה והפסיקה, והוא פורש את חסותו לא רק על הנעשה בדיונים בזמן אמת, אלא גם על כלל סוגיות הפרסום של פסקי דין והחלטות בתום ההליכים.
באמצעותו ניתנת לאזרחים אפשרות להיחשף לנעשה באולם בית המשפט, בזמן אמת ובדיעבד, וכן לזהות את הצדדים להליכים ואת השופט היושב בדין. כך מובטחת שקיפות ההליכים השיפוטיים, ומתאפשרים פיקוח ובקרה ציבורית על הנעשה בהם".
"ובכן, הכלל הוא שיש לפרסם את פסקי הדין לרבות שמותיהם של בעלי הדין, גם כאשר ההליך בערכאה הדיונית התנהל בדלתיים סגורות. סטייה מן הכלל – אף אם מדובר בסטייה חלקית בלבד – תתאפשר רק בשעה ש"התכלית שלשמה נסגרו הדלתיים עומדת בעינה" [עניין ליפסון, פסקה 6; עניין יצחק, פסקה 7], וכאשר הפרטים שנחשפו בהליך אכן מתבררים בדיעבד כפרטים שפרסומם יחטא למטרת סגירת הדלתיים".
מתוך - ע"א 2800/97 - נתן ליפסון והוצאת עתון הארץ בע"מ נגד . זרח גהל, עדנה גהל ופקיד השומה למפעלים גדולים – פסק דין של בית המשפט העליון מיום 06/07/1999 -
"סעיף 154 (ג) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] לא נועד להגן על האינטרס הפרטי של הנישום, אלא על אינטרס הציבור. בעניין זה אין מקום למתן פירוש מרחיב, המעדיף את פרטיותו של נישום מס הכנסה על-פני פרטיותו של כל מתדיין אחר. מטרתה של ההוראה הינה גביית מס אמת, ולשם השגת מטרה זו בלבד מנוהל ההליך בבית-המשפט המחוזי (אך לא בערעור על החלטתו בבית-המשפט העליון) בדלתיים סגורות. זאת, על מנת לאפשר לנישום למסור מידע מלא על עסקו והכנסותיו, מבלי לחשוש לגילוי סודות מסחריים."
מתוך - ע"א 4963/07 – ידיעות אחרונות בע"מ ואתי אברמוב נגד עו"ד פלוני, פלונית ופלוני – פסק דין של בית המשפט העליון מיום – 27/02/2008 -
"עקרון פומביות הדיון "הינו אחד העקרונות החוקתיים המרכזיים שביסוד שיטת המשפט שלנו. בשמירתו טמונה, כידוע, אחת הערובות העיקריות לתקינותו של ההליך השיפוטי, הן בתחום עשיית הצדק ובירור האמת, הלכה למעשה, והן בתחום מראית פני הצדק קבל עם ועדה" (ע"פ 353/88 וילנר נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(2) 444, 451 (1991) – להלן: עניין וילנר; כן ראו: ע"א 5185/93 היועץ המשפטי לממשלה נ' מרום, פ"ד מט(1) 318, 341 (1995) – להלן: עניין מרום)".
"ביסוד עקרון פומביות הדיון עומדים עקרון חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת"
"בשמירה על עקרון פומביות הדיון טמונה אחת הערובות העיקריות לתקינותו של ההליך השיפוטי ולביצור אמון הציבור בבית המשפט. "באמצעות פומביות הדיון, הצדק לא רק נעשה אלא גם נראה, וכך נמנע הרושם שהדין נעשה במסתרים ומשיקולים נעלמים" (בג"צ 258/07 ח"כ גלאון נ' ועדת הבדיקה הממשלתית לבדיקת אירועי המערכה בלבנון 2006 (לא פורסם, 6.2.07) פסקה 6 לפסק דינה של הנשיאה ד' ביניש – להלן: עניין גלאון; כן ראו עניין חברת החדשות, פסקה 14)".
מתוך - בג"ץ 5917/97 – האגודה לזכויות האזרח בישראל ועו"ד יעקב שמשי נגד שר המשפטים, מנהל בתי המשפט ולשכת עורכי הדין בישראל – פסק דין של בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק מיום 08/10/2009 -
"מהאמור לעיל, מתחייבת המסקנה כי זכות העיון הינה נגזרת של העיקרון החוקתי בדבר פומביות הדיון, והיא אחת הערובות למימוש עקרון זה. לשם הגשמתם של הרציונלים העומדים בבסיס עקרון פומביות הדיון, עלינו להכיר בזכות העיון כנגזרת שלו. לפיכך, עלינו להכיר בכך שהכלל הרחב הינו שיש לאפשר לכל פרט לעיין בתיקי בית המשפט."
התייחסות לזכות העיון ולהתנגדות לעיון – (במסגרת פסק דין זה התקיים דיון מורחב במיוחד בנושא זכות העיון, מומלץ להתעמק בו) - "... על-פי הפרשנות המקובלת והראויה של חובת ההנמקה, על מבקש העיון לגלות בתמצית את מטרת העיון, וזאת על מנת לאפשר לבית המשפט לערוך את האיזון הנדרש בין זכות העיון שלו לבין הזכויות או האינטרסים של העומדים מנגד; של המתנגד לעיון או של הציבור בכללותו. חובה זו אינה עולה כדי נטל שכנוע, שכן נטל זה - להצדיק מדוע יהיה על בית המשפט לסטות מנקודת המוצא של פומביות הדיון - מוטל על המתנגד לעיון ולא על מבקשו".
אקטואליה
עדכון 03/2022- ביום 02/03/2022 ניתן פסק דין בבית המשפט המחוזי מרכז - לוד - ה"פ 62574-06-20 - צוות - ארגון גמלאי צה"ל (ע"ר) ואח' נ' רשות המיסים בישראל ואח' - אשר נתן תוקף של פסק דין להסדר פשרה שהושג בין צוות (ארגון גמלאי צה"ל) לבין רשות המסים.
עד ליום 01/05/2022 לערך, רשות המסים צפויה לפרסם הנחיות חדשות לפקידי השומה ולציבור. מיד עם פרסום ההנחיות החדשות נעדכן כאן בשנית.
ואולם, אנו שואלים מדוע הסדר הפשרה חסוי כאשר הסדר מס זה נוגע לאלפי גימלאי צה"ל ?
היכן השקיפות ? היכן זכות הציבור לדעת ? מי שייכנס לאתר נט המשפט לקבל פרטים על הסדר הפשרה לא יימצא דבר, מלבד ההערה: "חסוי לציבור, פתוח לצדדים".
"מתוך 2.6 מיליון תיקים שנפתחו בין השנים 2017 - 2019 הנהלת בתי המשפט לא פרסמה כ-900,000 מהתיקים (כשליש) באתר בשל החלה גורפת של מניעת הפרסום, לרבות על עצם קיומם. נוסף על כך, יש כ- 321,000 תיקים (12%) שהוטל עליהם חיסיון גורף בשל סיווג התיק, ולא בשל מניעה קונקרטית..." - מתוך דוח מבקר המדינה - מרץ 2022 - ניהול תהליכים באמצעות מערכת נט המשפט.
נציין כי בימים אלו אנו בוחנים את האפשרות לפנות לבית המשפט בבקשה לפרסם את הסדר הפשרה לציבור, זאת לאחר שבקשתנו מרשות המסים, לקבל העתק הסדר הפשרה (לפי חוק חופש המידע), נענתה בסירוב בטענה לחיסיון ולסודיות.
|
סקירת הוראות חוק
זכות ערעור – סעיף 153 לפקודת מס הכנסה
153.(א) מי שרואה עצמו מקופח על ידי החלטת פקיד השומה על פי סעיף 152(ב), רשאי לערער לפני בית המשפט המחוזי, שבאזור שיפוטו פעל פקיד השומה.
(ב) הערעור יוגש ויהא נדון בהתאם להוראות הפקודה ובהתאם לתקנות סדרי הדין שהותקנו לפיה ופקיד השומה יהיה המשיב בערעור.
בית משפט של ערעור – סעיף 154 לפקודת מס הכנסה
154.(א) ערעורים לפי סעיף 153 יהיו נדונים לפני שופט אחד או יותר, כפי שיקבע נשיא בית המשפט המחוזי באופן כללי או לצרכי ערעור מסויים.
(ב) על פי בקשת המערער רשאי בית המשפט שלפניו הוגש ערעור להורות שהערעור, או שלב מסויים של הדיון בו, יהיה נדון במקום מושבו של בית משפט מחוזי אחר.
(ג) כל ערעור לפני בית המשפט המחוזי לפי פרק זה יישמע בדלתיים סגורות, אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת לפי בקשת המערער.
הערה שלנו: יש לשים לב כי נאמר בסעיף כי כל ערעור לפני בית המשפט המחוזי יישמע בדלתיים סגורות, דהיינו ערעור לפני בית המשפט העליון - לא בהכרח יישמע בדלתיים סגורות !
פומביות הדיון - סעיף 68 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984
68.(א) בית משפט ידון בפומבי.
(ב) בית משפט רשאי לדון בענין מסויים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, אם ראה צורך בכך באחת מאלה:
(1) - (6) ....
(7) הדיון הפומבי עלול להרתיע עד מלהעיד עדות חפשית או מלהעיד בכלל;
(8) לשם הגנה על סוד מסחרי;
(9) – (13) ...
(ג) בבקשות לצווי ביניים, לצווים זמניים ולהחלטות ביניים אחרות, רשאי בית משפט לדון בדלתיים סגורות.
(ג1) ...
(ג2) ...
(ד) החליט בית משפט על עריכת דיון בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם או לסוגי בני אדם להיות נוכחים בעת הדיון כולו או מקצתו ורשאי הוא להורות כאמור גם בדיון לפי סעיף קטן (ג2), מטעמים שיירשמו.
(ה) ....
איסור פרסומים - סעיף 70 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984
70. (א) לא יפרסם אדם דבר על דיון שהתנהל בבית משפט בדלתיים סגורות אלא ברשות בית המשפט.
(ב) לא יצלם אדם באולם בית משפט ולא יפרסם תצלום כזה אלא ברשות בית המשפט.
(ג) ...
(ג1) לא יפרסם אדם שם או מספר זהות של בעל דין התובע פיצויים בשל נזקי גוף, למעט פיצויים בשל עוגמת נפש, אלא אם כן ניתנה הסכמתו של אותו בעל דין לפני הפרסום או ברשות בית המשפט.
(ד) בית משפט רשאי לאסור כל פרסום בקשר לדיוני בית המשפט, במידה שהוא רואה צורך בכך לשם הגנה על בטחונו של בעל דין, עד או אדם אחר ששמו הוזכר בדיון או לשם מניעת פגיעה חמורה בפרטיות של אחד מהם, לשם מניעת פגיעה בפרטיות של אדם בשל חשיפת מידע רפואי עליו או לשם מניעת פגיעה בפרטיותו של אדם עם מוגבלות שכלית או של אדם עם מוגבלות נפשית, כהגדרתם בחוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות, של אחד מהם.
(ד1) – (ו) ....
בקשה לביטול איסור פרסום - סעיף 70ג לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984
70ג. (א) ציווה בית המשפט על איסור פרסום לפי סעיף 70(ד), (ה) או (ה1), רשאי מי שמעוניין בביטול האיסור, לרבות כלי תקשורת, להגיש לבית המשפט שנתן את הצו בקשה לביטולו; בקשת הביטול תידון לפני דן יחיד.
(ב) היה מבקש הביטול כאמור בסעיף קטן (א) צד לבקשה לאיסור הפרסום, עליו להראות נסיבות חדשות המצדיקות את בקשת הביטול; לעניין זה, "נסיבות חדשות" – לרבות הזמן שחלף ממועד מתן צו איסור הפרסום.
ערעור על החלטה בעניין פרסום - סעיף 70ד לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984
70ד. (א) ההחלטות המפורטות להלן ניתנו לערעור בתוך שבעה ימים, ובית המשפט שלערעור ידון בערעור בדן יחיד:
(1) איסור פרסום לפי סעיף 70(ד), (ה) או (ה1);
(2) התרת פרסום לפי סעיף 70(א), (ב) סיפה, (ג) או (ד1)(2)(א) או התרת צילום לפי סעיף 70(ב) רישה;
(3) ביטול איסור פרסום לפי סעיף 70ג.
(ב) החלטת בית משפט מחוזי בערעור על החלטה כאמור בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף קטן (א), ניתנת לערעור ברשות לבית המשפט העליון בתוך שבעה ימים; בית המשפט העליון ידון בבקשת רשות הערעור בדן יחיד והוא רשאי לדחותה על הסף בלא דיון בנוכחות הצדדים; ניתנה רשות הערעור, ידון בית המשפט העליון בערעור בדן יחיד.
(ג) בית משפט שנתן החלטה כאמור בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף קטן (א) או בית משפט שדן בערעור או בבקשת רשות ערעור כאמור בסעיף קטן (א) או (ב), רשאי להורות על עיכוב ביצועה של ההחלטה שעליה מערער אדם או מבקש לערער, לפרק זמן שיקבע ובתנאים שייראו לו.
ציטוטים נבחרים מהפסיקה
מתוך - רע"א 382/16 ורדה רות יהל, אליעזר יהל, רון יהל, ארמון ראש בע"מ נגד פקיד שומה תל אביב 4 מיום 13/07/2016 -
"על-פי ההלכה שנקבעה בע"א 2800/97 ליפסון נ' גהל, פ"ד נג(3) 714 (1999) (להלן: עניין ליפסון), העובדה כי הליך המס התנהל בדלתיים סגורות לפני הערכאה הדיונית מכוח סעיף 154(ג) לפקודה, אינה גוזרת בהכרח מסקנה כי אין לפרסם את פסק הדין מכוח סעיף 70(א) לחוק בתי המשפט".
"מובן כי לא כל אימת שנסגרו הדלתיים בהליך, נכון יהיה להטיל מגבלות על פרסום פסק הדין. מהלך זה יהא מוצדק רק אם הפרטים שנחשפו יצדיקו זאת. על בית המשפט להפעיל אפוא שיקול דעת, ולבחון האם התכלית שלשמה נסגרו הדלתיים עודנה קיימת כך שהפרסום יעמוד בסתירה למטרת סגירת הדלתיים. בהקשר הזה, הכלל הוא שיש לפרסם את פסק הדין במלואו, בעוד שהטלת מגבלות על הפרסום שמורה למקרים חריגים בלבד, בהם נמצא כי אכן קיימת סתירה כאמור".
"ההפרדה בין ההוראה העוסקת בסגירת הדלתיים לבין ההוראה העוסקת באיסור הפרסום של פסק הדין, מצמצמת את האפשרות להטיל מגבלות על פרסום פסק הדין למקרים חריגים בלבד.
בכך מוגשם עקרון פומביות הדיון. אין צורך לשוב ולעמוד באריכות על חשיבותו ומעמדו של עקרון זה. המדובר בעקרון חוקתי המנוי בסעיף 3 לחוק יסוד: השפיטה, המורה כי "בית משפט ידון בפומבי, זולת אם נקבע אחרת בחוק או אם בית המשפט הורה אחרת לפי חוק".
המחוקק שב ומדגיש את מעמדו הרם גם בהוראות חוק נוספות המצויות בספר החוקים, כדוגמת סעיף 68 לחוק בתי המשפט וסעיף 324 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955. עקרון פומביות הדיון הוא בעל "מעמד-על" בראי החקיקה והפסיקה, והוא פורש את חסותו לא רק על הנעשה בדיונים בזמן אמת, אלא גם על כלל סוגיות הפרסום של פסקי דין והחלטות בתום ההליכים.
באמצעותו ניתנת לאזרחים אפשרות להיחשף לנעשה באולם בית המשפט, בזמן אמת ובדיעבד, וכן לזהות את הצדדים להליכים ואת השופט היושב בדין. כך מובטחת שקיפות ההליכים השיפוטיים, ומתאפשרים פיקוח ובקרה ציבורית על הנעשה בהם".
"ובכן, הכלל הוא שיש לפרסם את פסקי הדין לרבות שמותיהם של בעלי הדין, גם כאשר ההליך בערכאה הדיונית התנהל בדלתיים סגורות. סטייה מן הכלל – אף אם מדובר בסטייה חלקית בלבד – תתאפשר רק בשעה ש"התכלית שלשמה נסגרו הדלתיים עומדת בעינה" [עניין ליפסון, פסקה 6; עניין יצחק, פסקה 7], וכאשר הפרטים שנחשפו בהליך אכן מתבררים בדיעבד כפרטים שפרסומם יחטא למטרת סגירת הדלתיים".
מתוך - ע"א 2800/97 - נתן ליפסון והוצאת עתון הארץ בע"מ נגד . זרח גהל, עדנה גהל ופקיד השומה למפעלים גדולים – פסק דין של בית המשפט העליון מיום 06/07/1999 -
"סעיף 154 (ג) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] לא נועד להגן על האינטרס הפרטי של הנישום, אלא על אינטרס הציבור. בעניין זה אין מקום למתן פירוש מרחיב, המעדיף את פרטיותו של נישום מס הכנסה על-פני פרטיותו של כל מתדיין אחר. מטרתה של ההוראה הינה גביית מס אמת, ולשם השגת מטרה זו בלבד מנוהל ההליך בבית-המשפט המחוזי (אך לא בערעור על החלטתו בבית-המשפט העליון) בדלתיים סגורות. זאת, על מנת לאפשר לנישום למסור מידע מלא על עסקו והכנסותיו, מבלי לחשוש לגילוי סודות מסחריים."
מתוך - ע"א 4963/07 – ידיעות אחרונות בע"מ ואתי אברמוב נגד עו"ד פלוני, פלונית ופלוני – פסק דין של בית המשפט העליון מיום – 27/02/2008 -
"עקרון פומביות הדיון "הינו אחד העקרונות החוקתיים המרכזיים שביסוד שיטת המשפט שלנו. בשמירתו טמונה, כידוע, אחת הערובות העיקריות לתקינותו של ההליך השיפוטי, הן בתחום עשיית הצדק ובירור האמת, הלכה למעשה, והן בתחום מראית פני הצדק קבל עם ועדה" (ע"פ 353/88 וילנר נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(2) 444, 451 (1991) – להלן: עניין וילנר; כן ראו: ע"א 5185/93 היועץ המשפטי לממשלה נ' מרום, פ"ד מט(1) 318, 341 (1995) – להלן: עניין מרום)".
"ביסוד עקרון פומביות הדיון עומדים עקרון חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת"
"בשמירה על עקרון פומביות הדיון טמונה אחת הערובות העיקריות לתקינותו של ההליך השיפוטי ולביצור אמון הציבור בבית המשפט. "באמצעות פומביות הדיון, הצדק לא רק נעשה אלא גם נראה, וכך נמנע הרושם שהדין נעשה במסתרים ומשיקולים נעלמים" (בג"צ 258/07 ח"כ גלאון נ' ועדת הבדיקה הממשלתית לבדיקת אירועי המערכה בלבנון 2006 (לא פורסם, 6.2.07) פסקה 6 לפסק דינה של הנשיאה ד' ביניש – להלן: עניין גלאון; כן ראו עניין חברת החדשות, פסקה 14)".
מתוך - בג"ץ 5917/97 – האגודה לזכויות האזרח בישראל ועו"ד יעקב שמשי נגד שר המשפטים, מנהל בתי המשפט ולשכת עורכי הדין בישראל – פסק דין של בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק מיום 08/10/2009 -
"מהאמור לעיל, מתחייבת המסקנה כי זכות העיון הינה נגזרת של העיקרון החוקתי בדבר פומביות הדיון, והיא אחת הערובות למימוש עקרון זה. לשם הגשמתם של הרציונלים העומדים בבסיס עקרון פומביות הדיון, עלינו להכיר בזכות העיון כנגזרת שלו. לפיכך, עלינו להכיר בכך שהכלל הרחב הינו שיש לאפשר לכל פרט לעיין בתיקי בית המשפט."
התייחסות לזכות העיון ולהתנגדות לעיון – (במסגרת פסק דין זה התקיים דיון מורחב במיוחד בנושא זכות העיון, מומלץ להתעמק בו) - "... על-פי הפרשנות המקובלת והראויה של חובת ההנמקה, על מבקש העיון לגלות בתמצית את מטרת העיון, וזאת על מנת לאפשר לבית המשפט לערוך את האיזון הנדרש בין זכות העיון שלו לבין הזכויות או האינטרסים של העומדים מנגד; של המתנגד לעיון או של הציבור בכללותו. חובה זו אינה עולה כדי נטל שכנוע, שכן נטל זה - להצדיק מדוע יהיה על בית המשפט לסטות מנקודת המוצא של פומביות הדיון - מוטל על המתנגד לעיון ולא על מבקשו".
אקטואליה
עדכון 03/2022- ביום 02/03/2022 ניתן פסק דין בבית המשפט המחוזי מרכז - לוד - ה"פ 62574-06-20 - צוות - ארגון גמלאי צה"ל (ע"ר) ואח' נ' רשות המיסים בישראל ואח' - אשר נתן תוקף של פסק דין להסדר פשרה שהושג בין צוות (ארגון גמלאי צה"ל) לבין רשות המסים.
עד ליום 01/05/2022 לערך, רשות המסים צפויה לפרסם הנחיות חדשות לפקידי השומה ולציבור. מיד עם פרסום ההנחיות החדשות נעדכן כאן בשנית.
ואולם, אנו שואלים מדוע הסדר הפשרה חסוי כאשר הסדר מס זה נוגע לאלפי גימלאי צה"ל ?
היכן השקיפות ? היכן זכות הציבור לדעת ? מי שייכנס לאתר נט המשפט לקבל פרטים על הסדר הפשרה לא יימצא דבר, מלבד ההערה: "חסוי לציבור, פתוח לצדדים".
"מתוך 2.6 מיליון תיקים שנפתחו בין השנים 2017 - 2019 הנהלת בתי המשפט לא פרסמה כ-900,000 מהתיקים (כשליש) באתר בשל החלה גורפת של מניעת הפרסום, לרבות על עצם קיומם. נוסף על כך, יש כ- 321,000 תיקים (12%) שהוטל עליהם חיסיון גורף בשל סיווג התיק, ולא בשל מניעה קונקרטית..." - מתוך דוח מבקר המדינה - מרץ 2022 - ניהול תהליכים באמצעות מערכת נט המשפט.
נציין כי בימים אלו אנו בוחנים את האפשרות לפנות לבית המשפט בבקשה לפרסם את הסדר הפשרה לציבור, זאת לאחר שבקשתנו מרשות המסים, לקבל העתק הסדר הפשרה (לפי חוק חופש המידע), נענתה בסירוב בטענה לחיסיון ולסודיות. |
|
|
|
|
|
|
|