דרכים לחלוקת נכסי פרישה וזכויות פנסיה בין בני זוג בעת גירושין

עם זאת, כאשר בני - זוג מתגרשים, בן- זוג אחד מתקשה לממש את זכותו בקרן הפנסיה של האחר, שכן לפי תקנוני קרנות הפנסיה, הזכויות שנצברו בקרן הפנסיה נחשבות לזכויות של העמית בלבד ואינן ניתנות להעברה. בעיה נוספת במימוש הזכויות בקרן הפנסיה של בן-הזוג לשעבר מתעוררת כאשר העמית נפטר מבלי שהותיר אחריו שאירים לפני גיל הפנסיה. עמית שנפטר ויש לו שאירים – שאיריו יקבלו פנסיית שאירים ובן-זוגו יהיה זכאי לחלקו היחסי מתוך פנסיה זו, אך כאשר העמית נפטר בלא שאירים – הכללים קובעים כי בן-הזוג לשעבר לא יהיה זכאי לפנסיה.

(נדגיש כי יש להבחין בין זכויות פנסיה בקרן פנסיה לבין כספים שנצברו בקופות גמל, קרנות השתלמות ומכשירי חסכון פנסיוני אחרים)

פתרונות אפשריים לבעיה:

היוון הזכויות במועד הגירושין

עריכת חישוב אקטוארי של שווי הזכויות הפנסיוניות שנצברו במהלך חיי הנישואין וחישוב חלקו של כל אחד מבני-הזוג במסגרת איזון משאבים ביניהם. במצב זה, בן-הזוג של העמית בקרן הפנסיה, המקבל תשלום חד פעמי עבור חלקו בקרן הפנסיה, כבר לא יהיה זכאי לתשלום קצבה חודשית בעת יציאתו לפנסיה. נדגיש כי יישום שיטת ההיוון עשוי להוות בעיה, שכן לזוגות רבים אין די נכסים שיאפשרו לצד אחד לשלם לצד האחר עבור חלקו.

חלוקה והפרדת זכויות הפנסיה בין בני הזוג ("חלוקת רוחב")

חלוקה והפרדת זכויות פנסיה שהצטברו בקרן פנסיה לשני חשבונות נפרדים בקרן הפנסיה – האחד על שם הבעל והאחר על שם האישה – אשר ינוהלו בנפרד החל ממועד הגירושין. הסדר כזה יאפשר לכל בן-זוג לקבל קצבה חודשית החל מהמועד בו הוא זכאי לצאת לפנסיה. נדגיש כי מדובר בפתרון תיאורטי שכן נכון להיום, פתרון זה אינו ישים, מאחר והוא משנה באופן מובהק את אופיין של קרנות הפנסיה כמכשירי חיסכון פנסיוני אישיים שאינם ניתנים להעברה ובין היתר פתרון זה פוגע בזכויותיו של עמית ההופך לנכה, שכן הוא לא יהיה זכאי למלוא גמלת הנכות שהיה זכאי לה אילולא בוצע הפיצול.

משרד האוצר הביע בעבר הסכמה עקרונית, לעיגון זכותו של בן-הזוג שאינו העמית, וגיבש עקרונות יסוד להסדרת הזכאות ולפי הצעת משרד האוצר, ההסדר היה אמור להתממש באמצעות "הוראות ממונה" לקרנות הפנסיה, שעיקרן:

• בן-הזוג יהיה זכאי לחלקו בקרן הפנסיה של העמית אם יירשם ברישומי הקרן על סמך צו של ערכאה שיפוטית מוסמכת. בן-זוג שנרשם כאמור ייקרא "בן-זוג רשום".
• ההתחייבויות של קרן הפנסיה יחולקו במועד שבו התגבשו כלפי העמית (כלומר, במועד הפרישה) בין העמית ושאיריו לבין בן-הזוג הרשום; החלוקה תשקף את היחס בין הפנסיה שצבר העמית בתקופת החיים המשותפת עם בן-הזוג הרשום לבין הפנסיה שצבר בכל תקופה אחרת, כלומר, אימוץ הפתרון של "חלוקת אורך".
• זכאותו של בן-הזוג הרשום לקבל תשלומים מהקרן אינה עצמאית, והיא קמה אך ורק מכוח זכותו של העמית. התשלומים לבן-הזוג הרשום לא יטילו חבות על הקרן נוסף על סך חבותה כלפי העמית. כלומר, קרן הפנסיה אינה משנה את אופייה כמכשיר ליחיד.
• עקרונות המיסוי של תשלומים מכל סוג מקרן פנסיה לא ישתנו, דהיינו, המס יחושב לפי החבות במס של העמית. (עיוות).
• במקרה מוות של העמית – יקבלו שאיריו פנסיית שאירים. בן-הזוג הרשום זכאי לחלק יחסי בפנסיית השאירים לפי החלק היחסי של תקופת החיים המשותפים שלו עם העמית. פנסיה זו תשולם כל ימי חייו (בלא תלות במשך חיי השאירים) ממועד פטירת העמית או מהמועד שבו העמית היה אמור לצאת לפנסיה (המאוחר מן השניים). אם לעמית אין שאירים בעת פטירתו – בן-הזוג הרשום לא יהיה זכאי לפנסיה, כדי שלא תוטל חבות נוספת על הקרן. (לעניין זה לא הוצע פתרון).
• כאשר נקבעת זכאות העמית לפנסיית נכות – בן-הזוג הרשום לא יהיה זכאי לחלק מפנסיה זו, שכן היא משולמת בשל אובדן כושר השתכרות של העמית, ואין לה נגיעה לזכויות הפנסיה שנצברו לעמית בתקופת החיים המשותפת.
• בכל מקרה שהעמית יבקש לעשות פעולה שיש בה משום השפעה על הצבירה בתקופת החיים המשותפת, על הקרן לדווח על כך לבן-הזוג הרשום ולעכב את הפעולה 45 יום ממשלוח ההודעה, כדי לאפשר לבן-הזוג הרשום להתנגד לפעולה.
• בן-הזוג הרשום יוכל לקבל דיווח תקופתי בתשלום על מצב העמית בקרן.
  
  המאמר מבוסס על – "מסמך רקע לדיון בנושא: זכויות פנסיוניות לנשים גרושות", המסמך נכתב על ידי הגב' רחל ורצברגר, עוזרת מחקר בוועדת המשנה לקידום מעמד האישה בעבודה ובכלכלה, (מרכז מחקר ומידע, הכנסת).