דף הבית שירות מלא – בלי לצאת מהבית !
יצירת קשר
לתאום פגישה
1599-500-570
בי. פור תכנון פרישה בע''מ פרישה
 
 
אל תשלמו מס מיותר תכנון מס
 
להנות מהמקסימום תכנון כלכלי
 
סימולטור מס
מחשבונים
טפסים
סרטונים
קיבוע זכויות
פיצויי פיטורים
כתבות
מאמרים
טופס 161
עדכונים שוטפים
מצגות
פיטורים והתפטרות

צ'יגרב אנה נגד המוסד לביטוח לאומי - סניף באר שבע, בל 1057/07

קו הפרדה אדום

אישה שמקצועה הוא מטפלת אינה זכאית לדמי אבטלה אם בתקופת האבטלה היא מטפלת ללא שכר בנכד שלה.

בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע
בל 001057/07
בפני: כב' השופטת יהודית גלטנר הופמן
סגנית נשיא כדן יחיד
13/03/2008
בעניין:
צ'יגרב אנה

ע"י ב"כ עו"ד  צינמן אילן התובעת


נ ג ד


המוסד לבטוח לאומי-סניף באר שבע
ע"י ב"כ עוה"ד רחל גרוס הנתבע


פסק דין

1. התובעת הגישה תביעה לתשלום דמי אבטלה שנשללו ממנה לתקופה מיום 1/10/05 עד 4/06, שכן הנתבע טען כי בתקופה זו לא הייתה בבחינת "מובטלת" על פי סעיף 163 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה - 1995 (להלן: "החוק"), מאחר ועבדה כמטפלת אצל בתה בחודשים אלה.

2. לטענת התובעת, בתקופה זו קיבלה אמנם דמי אבטלה, אך עבדה כמטפלת אצל בתה ללא שכר או תמורה כלשהי ורק החל מחודש 5/06, מועד בו סיימה לקבל דמי אבטלה מהנתבע, החלה לקבל שכר מהבת.

3. מדובר בתובעת ילידת 1952, תושבת באר שבע, שעבדה כמטפלת מחודש 8/03 עד 8/05, אצל משפחת אינגר בשכונת רמות בבאר שבע. התובעת טיפלה בשני ילדים.

4. בחודש ספטמבר 2005 מאחר ושני הילדים של משפחת אינגר נרשמו לגן ילדים - פוטרה מעבודתה.

5. התובעת נרשמה בלשכת שירות התעסוקה כ"דורש עבודה" החל מ-9/05.

6. באותה תקופה, בתה של התובעת העסיקה מטפלת לבתה אריאל (נכדתה של התובעת).

7. בחודש 9/05, הודיעה המטפלת של הנכדה כי יוצאת לחו"ל לתקופה בלתי ידועה ובעקבות כך החלה התובעת ב-10/05 לטפל בנכדתה בביתה של הבת שהתגוררה בעומר באותה עת וללא תמורה.

8. התובעת עבדה בתקופה זו מידי יום ביומו.

9. במקביל המשיכה התובעת להתייצב בלשכת העבודה אולם לא הוצעה לה כל עבודה, ולגרסתה, בין היתר, בשל גילה.

10. בסיום תקופת האבטלה, בחודש 4/06 המשיכה התובעת לעבוד כמטפלת בנכדתה, באותה מסגרת עבודה, אולם בשל העובדה כי הפסיקה לקבל דמי אבטלה, החלה הבת לשלם לה שכר בסך 2,500 ₪ ודיווחה לרשויות המס על עבודתה זו, כנדרש.

11. ביולי 2006 נחקרה על ידי הנתבע בגין היותה מטפלת בתקופה בה קיבלה דמי אבטלה 10/05 עד 4/06 ובעקבות חקירתה נשללה גמלתה לתקופה הזו. התובעת משלמת החוב על פי הסדר בינה לבין הנתבע.

12. בחודש 5/07 נרשמה הנכדה לגן והתובעת פוטרה מעבודתה אצל הבת.

13. בעקבות פיטוריה הנ"ל הגישה הנתבעת תביעה לדמי אבטלה. (סע' 7 לסיכומי הנתבע)

14. התובעת נחקרה על ידי חוקר המוסד וכן הגישה תצהיר עדות ראשית מטעמה. הבת גזמן מאשה, הגישה תצהיר ונחקרה. החתן גזמן אילן, נחקר על ידי חוקר המוסד וכן בבית הדין.

15. סעיף 160(א) לחוק קובע:
"(א) דמי אבטלה ישולמו למבוטח שהוא מובטל, אשר השלים את תקופת האכשרה כמוגדר בסעיף 161 ומלאו לו 20 שנים (בפרק זה - זכאי) וטרם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב' בלוח א'1."

16. הגדרת אדם כ"מובטל" קבועה בסעיף 163(א) לחוק, כדלקמן:
"(א) רואים אדם כמובטל אם הוא רשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה לפי תנאים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה, והוא מוכן ומסוגל לעבודה במקצועו או בכל עבודה אחרת המתאימה לו (לשני אלה ייקרא להלן - עבודה מתאימה), ולשכת שירות התעסוקה לא הציעה לו עבודה באמור."

17. התובעת טוענת, כי בתקופה בה עבדה כמטפלת אצל בתה וקיבלה דמי אבטלה, יש לראות עבודתה כעזרה משפחתית או כ"מתנדבת", שכן לא קיבלה כל תמורה עבור הטיפול בנכדתה. התובעת מפנה לפסק דין של בית הדין הארצי לעבודה בעב"ל 1083/04 המוסד לביטוח לאומי - כרמלה דבש (פס"ד מיום 29/3/05) לתמיכה בגרסתה באשר למעמדה כמתנדבת.

עוד טוענת התובעת בסיכום טענותיה, כי באותה עת הייתה רשומה בלשכת שירות התעסוקה והייתה זמינה לכל הצעת עבודה ושמרה על מקצועיותה עת המשיכה לעבוד במקצועה כמטפל בילדים.

18. הנתבע חולק על גרסת התובעת וטוען כי אין די בכך שהתובעת לא קיבלה כל תמורה עבור עבודתה, כדי לראותה כ"מובטלת" בתקופה שבמחלוקת. נטען בין היתר כי בתקופה שבמחלוקת אין מדובר בעזרה משפחתית או ב"התנדבות", אלא התובעת הייתה בבחינת "עובדת" אצל הבת על פי הגדרת המושג בסעיף 1 לחוק, כל תקופת עבודתה כאשר ביצעה למעשה את אותה עבודה.

19. הנתבע טוען, כי לא יעלה על הדעת כי התובעת תבחר לעבוד בהתנדבות אצל בתה רק בתקופה בה קיבלה דמי אבטלה. דברים אלה מקבלים משנה תוקף נוכח בקשת התובעת לקבל דמי אבטלה בגין עבודתה אצל בתה החל מחודש 5/06 ואילך.

דיון והכרעה

בנסיבות אלה מוסיף הנתבע, כי לא יעלה על הדעת שהתובעת תוכר כ"עובדת" לצורך קבלת דמי אבטלה ולא תוכר כ"עובדת" בזמן קבלת דמי אבטלה קודמים, כאשר בפועל מבצעת את אותה עבודה בדיוק ואצל אותו מעסיק (הבת). נטען מפי הנתבע, כי לא יתכן שהתובעת "תתנדב", כטענתה לעבודה במשרה מלאה רק מפני שקיבלה דמי אבטלה מהנתבע ותפסיק את התנדבותה מיד עם תום תקופת האבטלה.

20. נשאלת השאלה, האם עבודתה של התובעת כמטפלת בנכדתה בתקופה מ-1/10/05 עד 4/06, ללא תמורה, שוללת ממנה זכאות לדמי אבטלה שכן יש לראותה כ"עובדת", או שמא התייחסות החוק ל"מובטל" משמעה מי שאינו משתכר למחייתו, ומשלא הוכח כי התובעת קיבלה שכר מבתה בתקופה זו, הרי שאין לראותה כעובדת.

21. בפסק הדין בענין כרמלה דבש (עב"ל 1083/04) נקבעה פרשנות של המונח "מובטל", לצורך בחינת זכאות לקבלת דמי אבטלה. וכך נפסק:
"סעיף 160 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי... המונח "מובטל" אינו מוגדר ופשיטא שמדובר באדם שאין לו מקור פרנסה, כגון מי שפוטר מעבודתו. מושג זה של "מובטל" הורחב ויוחל גם על מי שהוצא – בניגוד לרצונו – לחופשה ללא תשלום.
המשותף לשני מצבים אלה הוא שעובד נקלע למצב בו – שלא ברצונו – המעסיק חדל לספק לו עבודה ולשלם לו שכר... החוק נועד להעניק רמת חיים מינימלית למי שלא עולה בידו למצוא פרנסה. עבודה בהתנדבות שאינה כרוכה בתשלום שכר, מכניסה את המתנדב לגדר של "מובטל" במשמעות תכלית החוק... המתנדב אינו רשאי לראות עצמו מחוייב כלפי מעסיקו להמשיך לעבוד אצלו..."

22. בענין כרמלה דבש, נפסק כי על אף שניתן לגב' דבש להמשיך להגיע למשרד הנסיעות על מנת לשמור על קשר עם לקוחותיה, ולעבוד ללא שכר, אין לראותה כעובדת מאחר והיא נרשמה בלשכת התעסוקה והיתה זמינה לקבלת עבודה. על כן נפסק כי יש לראות בה "מובטלת".

23. כמו כן נפסק על ידי השופט רבינוביץ, באותו עניין, כי לא ניתן לראות בעבודתה של הגב' דבש עבודה, לדבריו:
"עצם הרישום של דורש העבודה בלשכת שירות התעסוקה במדור אבטלה מעיד, לכאורה, על כך, כי דורש העבודה הרשום בלשכת התעסוקה במדור זה, הוא מחוסר עבודה המוכן ומסוגל לעבודות במקצועו... חזקה זו קיימת כל עוד לא הוכח ההפך..."

ראה: עב"ל (ארצי) 1083/04 המוסד לביטוח לאומי - כרמלה דבש, מיום 29.3.05.

24. אקדים ואומר כי לאחר עיון בטענות הצדדים, לרבות הפסיקה, שהתובעת היפנתה לצורך תמיכה בגרסתה, מסקנתי כי בנסיבות המקרה הנדון, יש לדחות את התביעה. עובדות המקרה שלפנינו שונות במהותן מהעובדות שפורטו בפסקי הדין שפורטו לעיל.

25. הנטל להוכיח, כי התובעת לא הייתה בגדר "מובטלת", בתקופה בה הייתה רשומה בלשכת שירות התעסוקה כ"דורש עבודה", מוטל על הנתבע.

26. מטרת ביטוח אבטלה, הינה לאפשר לעובדים, אשר נפלטו ממעגל העבודה, קיום בכבוד, עד שייקלטו במקום העבודה החדש, כאשר בתקופת האבטלה, הינם בבחינת "דורש עבודה", היינו מוכנים ומסוגלים לעשות כל עבודה ולשכת שירות התעסוקה לא הציעה להם "עבודה מתאימה אחרת".

27. במקרה שלפנינו, אמנם מחד לא הוצעה כל עבודה לתובעת במהלך "תקופת האבטלה", ואף לא הוכח כי קיבלה שכר עבור הטיפול בנכדתה, אולם מאידך, עבדה באופן סדיר אצל בתה באותה במסגרת בשתי התקופות, כאשר ההבדל היחידי בין השתיים הינו, כי דאגה שבתקופה בה קיבלה דמי אבטלה לא לקבל שכר מבתה.

28. התובעת העידה, "בזמן האבטלה אני לא רציתי לחפש טיפול בילד אחר" (עמ' 5 לפרוטוקול). עובדה זו סותרת את המסקנה לפיה הייתה מוכנה ומסוגלת לעבוד במקצועה או בכל עבודה אחרת שתידרש.

29. יש לבחון האם בנסיבות המקרה שלפנינו יש לראות בתובעת "עובדת".

30. בענף הביטוח הלאומי, קרבה משפחתית - ולו קרבה בין הורים לילדים - אין בה כשלעצמה כדי למנוע אפשרות של היווצרות יחסי עובד-מעביד. המניע לבחירת העובד, בין אם הוא מניע עיקרי או משני, אינו קובע לעניין קיומם של יחסי עובד-מעביד. מהות היחסים שנוצרו היא הקובע לעניין זה.

31. "עובד" הוגדר בסעיף 1 ל"חוק": - "לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחס של עובד ומעביד, ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, הייתה נעשית בידי עובד; לעניין זה, "בן משפחה" - אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות;"

הפסיקה אימצה את שני מבחנים אלה - עבודה סדירה וצורך במחליף - כמבחנים לקביעה מיהו עובד (דב"ע מז/0-6 מרדכי סרוסי - המוסד, פד"ע יח, 434; עב"ל 20182 המוסד לביטוח לאומי - גרוסקופף, פד"ע ל"ד 97)

בהתאם לאמור, לצורך הבחנה בין יחסי עבודה לעזרה משפחתית, נבחנו בפסיקה מסגרת שעות העבודה, מילוי מקומו של התובע בהיעדרו או עם עזיבתו ובנוסף, נבחנה תמורת העבודה - אם שכר ראלי ואם בתמורה חילופית.

כאשר עסקינן ביחסי עבודה לכאורה בין קרובי משפחה, הלכה פסוקה במשפט הביטחון הסוציאלי היא, כי: "בית הדין בודק בקפידת יתר את טיבם של היחסים שנוצרו; האם
בפניו מערכת יחסים התנדבותית המגלמת בחובה עזרה משפחתית או שמא נוצר בין בני משפחה קשר חוזי המסדיר מערכת של חובות וזכויות".

את כל אלה יש לבחון גם אל מול תכליתו של ענף ביטוח האבטלה שהינה להבטיח פרנסה חלופית למי שנפלט ממעגל העבודה ועתה הוא מובטל, זאת עד להשתלבותו בעבודה חדשה.
ראה: עב"ל 20105/96 אורלי יהלום - המוסד לביטוח לאומי ואח' , פד"ע ל"ו, 603.

32. מבחינת המדיניות המשפטית הרצויה - על בית הדין להיזהר במקרים מעין אלה, לבל יהפוך מערכת יחסים משפחתית, בה לטיפל בילדה נעזרת הבת באמה או בחמותה, למערכת יחסים מסחרית עסקית בה כל פעולה של עזרה הדדית טבעית בין בני משפחה נמדדת בכסף ומוערכת כשכר עבודה במסגרת קשר חוזי להסדרת זכויות וחובות שבין עובד למעביד (עב"ל 373/97 שושנה שוורץ - המוסד לא פורסם).

33. מהעדויות שנשמעו בפנינו, עולה כי התובעת שימשה כמטפלת לנכדתה בעבודה שביצעה קודם לכן. כן הוכח כי לא היה כל הבדל במסגרת עבודתה או מהות עבודתה של התובעת, בהיותה מטפלת בתקופה בה קיבלה דמי אבטלה, לבין התקופה בה החלה לקבל שכר.

34. מהעדויות שנשמעו בפנינו, אישר חתנה של התובעת כי מסגרת עבודתה של התובעת בתקופת האבטלה ולאחריה, הייתה כמעט זהה וכך העיד: "התובעת עבדה אותה מסגרת שעות בזמן האבטלה ולאחר שהחלה לקבל כסף, די דומה, רק שבתקופת האבטלה היו פעמיים שלוש בחודש, אני הייתי מביא את הילדה יותר מאוחר, או שהייתי נשאר איתה כל הבוקר" (עמ' 7 לפרוטוקול מיום 6/11/07).

35. ובאשר לתנאי השני, שבהגדרת המונח "עובד" בסעיף 1 לחוק, נשאלה בתה של התובעת:
ש: "את מסכימה איתי שאמא שלך לא הייתה עובדת אצלך, היית צריכה לקחת מישהי במקומה?
ת. כן. (עמ' 4 לפרוטקול מיום 6/11/07).

36. במקרה שלפנינו, ברי כי אלמלא טיפלה התובעת בנכדתה, בתה של התובעת הייתה שוכרת מטפלת אחרת, ולפיכך ההסדר בין השתיים בא במקום שכירת מטפלת. למותר לציין, כי התובעת החלה לעבוד כמטפלת אצל בתה, בשל העובדה כי המטפלת הקודמת עזבה והתובעת מילאה את מקומה.

37. התובעת נחקרה בפני חוקר המוסד וציינה כי בעת שקיבלה דמי אבטלה, לא קיבלה שכר והוסיפה כי "בושה בשבילי לקחת מהם כסף, אבל עכשיו אין לי ברירה, אני לא עובדת בעבודה אחרת ואני צריכה משכורת" (נ/2).

38. בנסיבות אלה, אין לשלול קיום יחסי עובד ומעביד רק מהטעם כי התובעת לא קיבלה שכר עבור תקופה זו בה טיפלה בנכדתה (ולא הוכח אחרת בפנינו - י.ה.). לא ניתן לומר, כי יש לראות בתובעת כ"מתנדבת", אשר בין היתר לא הייתה זכאית לשכר. אמנם התובעת העידה כי לא צפתה לקבל שכר, שכן מדובר בבתה וממילא קיבלה דמי אבטלה, אך מבחינה אובייקטיבית הייתה זכאית לשכר בגין עבודתה זו ויש לראותה כמי שוויתרה על קבלתו.

39. לא ניתן לראות במערכת היחסים בין התובעת לבתה וחתנה, מערכת יחסים התנדבותית בבחינת "עזרה משפחתית" בלבד, לאור האמור בחוק ובפסיקה ויש לראות את התובעת בגדר "עובדת" בתקופה בה הייתה רשומה בלשכה לשירות התעסוקה, "כמובטלת" ועבדה כמטפלת.

40. לא ניתן להבחין בין תקופת עבודתה של התובעת אצל הבת לפני תום תקופת האבטלה ולאחריה.

41. בנסיבות המקרה הנוכחי, לא הוכח כי התובעת הייתה בבחינת "מובטל" על פי סעיף 160 לחוק; לא הייתה "מחוסרת עבודה" על פי סעיף 163 לחוק ואמנם לא הוכח כי הוצעה לה עבודה על ידי שירות התעסוקה, אולם שאלת מוכנותה ומסוגלותה לעבודה במקצועה אינה ראויה להיבחן תיאורתית משפרקטית עסקה במקצועה (מטפלת בילדים), כאשר בענייננו אף אישרה כי בזמן האבטלה לא רצתה לחפש טיפול בילד אחר.
ראה: עב"ל 1330/04 דוד סיגל - המוסד לביטוח לאומי, פס"ד מיום 27/2/06.

42. מכל שנאמר לעיל, דין התביעה להידחות.

43. אין צו להוצאות.

44. המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום 13 במרץ, 2008 (ו' ב אדר ב תשס"ח) בהעדר הצדדים.

______________________

י. גלטנר-הופמן, שופטת
סגנית נשיא
קלדנית: רות רחמים.



  דף קודם  
הדפס את המאמר
מחשבונים
טפסים
פיצויי פיטורין
מצגות
מאמרים
פיטורין והתפטרות
קיבוע זכויות
טופס 161
כתבות
סימולטור מס
עדכונים שוטפים
סרטונים

תכנון פרישה

קו הפרדה אדום
תכנון מס
תכנון כלכלי
תקנון | קצת עלינו | לתאום פגישת ייעוץ | 1599-500-570
Facebook
תקנון | קצת עלינו
לתאום פגישת ייעוץ 1599-500-570
Facebook
© כל הזכויות שמורות ל בי. פור תכנון פרישה בע"מ.