דף הבית שירות מלא – בלי לצאת מהבית !
יצירת קשר
לתאום פגישה
1599-500-570
בי. פור תכנון פרישה בע''מ פרישה
 
 
אל תשלמו מס מיותר תכנון מס
 
להנות מהמקסימום תכנון כלכלי
 
סימולטור מס
מחשבונים
טפסים
סרטונים
קיבוע זכויות
פיצויי פיטורים
כתבות
מאמרים
טופס 161
עדכונים שוטפים
מצגות
פיטורים והתפטרות

הערות לתזכיר חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' ), התשס"ח - 2008

קו הפרדה אדום

מכתב אשר נשלח ביום 02.07.08 ללשכת היועץ המשפטי - משרד האוצר - הערות לתזכיר חוק מיום 29 ביוני 2008 , לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' ), התשס"ח - 2008

 

לצפייה במכתב בקובץ PDF ולהדפסה לחץ כאן -

הערות לתזכיר חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' ), התשס"ח - 2008

אמיר גבאי – רואה חשבון
הודעת פקס עבור:
לשכת היועץ המשפטי
משרד האוצר
הערות לתזכיר חוק מיום 29 ביוני 2008

תזכיר חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' ), התשס"ח - 2008

עמוד 1 מתוך 7

‏02/07/2008





2 ביולי 2008

לכבוד

עו"ד יואל בריס – מ"מ היועץ המשפטי
לשכת היועץ המשפטי
משרד האוצר
רח' קפלן 1
ירושלים 91030


א.נ.
שלום רב,



הנדון: תזכיר חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' ), התשס"ח - 2008

1. אנו מתכבדים להביא בפניך את הערותינו לתזכיר החוק מיום 29 ביוני 2008:
2. סע' ג. עיקרי החוק המוצע – לסעיף 3 –
"מן האמור עלה כי בעלי תפקידים בכירים שבמסגרת פרישתם מהעבודה קיבלו סכומים גבוהים ביותר, הפעילו את הוראות הסעיף האמור ובהתאם לו דחו את אירוע המס למועד עתידי בלתי ידוע".
"כמו כן, מוצע לקבוע כי מענק פרישה שסכומו עולה על זכאותו של הנישום בהתאם לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג – 1963, יוגבל בתקרה של הסכום המתקבל מהכפלת שכרו החודשי של הנישום במספר שנות עבודתו אצל אותו מעביד ממנו פרש בצירוף ההפרש שבין הסכום הנדרש לכיסוי התחייבויות של אותו מעביד עבור עובד לאחר שהופקדו עבורו על ידי אותו מעביד, לעניין זה, "השכר" יהיה הנמוך מבין משכורתו של העובד או ארבע פעמים השכר הממוצע במשק, כהגדרת מונחים אלה בסעיף 3(ה3) לפקודה".

להלן הערותינו לעניין זה:

3. דחיית אירוע המס אינה "למועד עתידי בלתי ידוע" אלא היא לכל היותר ליום בו חלפה שנה ממועד פרישתו הסופית של העובד מעבודתו אצל מעבידו האחרון וזאת לפי סעיף 9 (7א)(א)(4)(א) לפקודת מס הכנסה בנוסח הקיים.
4. במקרה המוזכר לעיל, ממועד הפרישה של העובד מעבודתו אצל מעבידו הראשון (לצורך העניין) ועד לאירוע המס (במהלך תקופת דחיית אירוע המס) - שיעור המס החל לרבות על הרווחים בגין כספי הפיצויים ומענקי הפרישה שהופקדו בקופה נותר שיעור המס השולי של הנישום ולפיכך, לעניות דעתנו אין מדובר בהתחמקות מתשלום מס אלא בתכנון מס לגיטימי של הנישום.
5. בסיס החיוב במס לגבי נישום שהוא יחיד הינו בסיס מזומן ולפיכך כל עוד לא נטל לידיו בפועל את כספי הפיצויים ומענקי הפרישה אין מקום לחייב אותו בתשלום מס.
6. דחיית אירוע המס למועד פרישתו הסופית של העובד מעבודתו מונעת מהעובד מלעשות שימוש בכספי הפיצויים ומענקי הפרישה בטרם פרישתו הסופית מעבודתו ולפיכך תומכת במדיניות משרד האוצר המבקשת לעודד את הציבור לחיסכון ארוך טווח, לתקופת הפנסיה המתארכת משנה לשנה בשל הגידול התמידי החל בתוחלת החיים.
7. אנו משערים כי קביעת תקרה לרצף זכויות פיצויים לפי סעיף 9 (7א)(א)(4)(א) לפקודת מס הכנסה עשויה להוות תמריץ מחודש למעסיקים ולעובדים ליצור תשתית ראייתית חדשה ולייצר את התנאים המשפטיים לסיווג הסכומים המשולמים במועד הפרישה, חלקם או כולם, כתמורה על הגבלת תחרות, שמירת סודיות ו/או כל תמורה על "נכס" אחר כהגדרתו בפקודת מס הכנסה ובכך להוביל לאפשרות של מיסוי סכומים אלו, חלקם או כולם, במישור ההוני, בשיעור מס רווח הון בלבד ואזי ייתכן והתוצאה אותה מנסה להשיג המחוקק תהיה הפוכה.
8. הטענה לכאורה כי מדובר ב"בעלי תפקידים בכירים" בלבד לעניות דעתנו אינה נכונה בכללותה ואינה מצדיקה פגיעה בכלל הנישומים ולהלן נביא בפניך דוגמאות:
9. חברות טכנולוגיות רבות המבקשות להתייעל ולהצעיר את החברה מעודדות את עובדיה לפרוש בגיל צעיר יחסית (גיל 50+) תוך כדי שהן מתמרצות את עובדיה הותיקים במענקי פרישה וכספי פיצויים מוגדלים, זאת כאשר בפני העובדים הללו עומדים כשני עשורים עד למועד הגעתם לגיל הפרישה על פי החוק בו הם יחלו לקבל פנסיה חודשית לראשונה במידה וצברו זכויות לפנסיה. במהלך התקופה ממועד פרישתם ממעבידם הראשון (לצורך העניין) ועד למועד הגעתם לגיל הפרישה לפי החוק, במידה וימצאו תעסוקה, הם עלולים להידרש להסתפק בשכר חודשי מופחת באופן משמעותי במקום עבודה חדש ולפיכך ביצוע רצף זכויות פיצויים על כל הסכומים שקיבלו ממעבידם הראשון הינו צעד הכרחי על מנת לשמר את נכסיהם הפיננסיים לתקופת הפנסיה.
10. ישנם מעסיקים רבים במשק אשר במהלך העשורים האחרונים לא נהגו להפקיד כספים בקרנות הפנסיה עבור עובדים ותיקים ולפיכך מסלול הפרישה של אותם העובדים הותיקים הינו מסלול מענקי פרישה ו/או פיצויים מוגדלים במזומן, מסלול הנועד לפצות את העובדים הותיקים על העדר זכויות פנסיה ממקום העבודה לכשיגיעו לגיל הפרישה על פי החוק, גם עבורם ביצוע רצף זכויות פיצויים על כל הסכומים שקיבלו ממעבידם הראשון הינו צעד הכרחי על מנת לשמר את נכסיהם הפיננסיים לתקופת הפנסיה.
11. כדוגמא נוספת נביא את אנשי כוחות הביטחון הפורשים בשנות ה- 40 לחייהם המקבלים מענקי פרישה במזומן ומעוניינים לשמר את חסכונותיהם ולדחות את אירוע המס למועד פרישתם הסופית, לאחר קריירה נוספת בשוק האזרחי. גם עבורם ביצוע רצף זכויות פיצויים על כל הסכומים שקיבלו ממעבידם הראשון הינו צעד הכרחי על מנת לשמר את נכסיהם הפיננסיים לתקופת הפנסיה.




12. סע' ג. עיקרי החוק המוצע – לסעיף 3 –
"בעקבות תיקון מס' 3 רוקנה הוראת סעיף 9(7א)(א)(ג)(א) לפקודה, כנוסחה טרם תיקונה בהצעה זו, מתוכן, מהטעם שלא ניתן, החל מתחילת תוקפו של תיקון מס' 3 האמור, להפקיד כספים לקופת גמל לפיצויים".

להלן הערותינו לעניין זה:

13. אנו מפנים תשומת לבך למכתבו של מר ניר כהן, משנה לממונה על שוק ההון מיום 18 בפברואר 2008 , לרבות לדברי ההסבר ולהוראת השעה – "תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)(הוראת שעה)(מס' 2), התשס"ח – 2008". "עד למועד חקיקתו של תיקון מס' 3 היו קופות אלה קופות גמל אישיות לפיצויים ולא נדרש בהן תשלום למרכיב תגמולי המעביד כתנאי לתשלום כספי הפיצויים. מכיוון שלאחר חקיקתו של תיקון מס' 3 ייחשבו קופות אלה כקופות גמל לקצבה, ולצורך היערכותן של הקופות, מצ"ב הוראת השעה מאפשרת להן לקבל כספי פיצויים גם ללא תשלום מקביל למרכיב התגמולים, בשנת המס הקרובה."
14. לפיכך, לעניות דעתנו, עד כה ניתן היה ואף ניתן יהיה להחיל את הוראת השעה גם לגבי הפקדת מענקי פרישה ו/או כספי פיצויים במסגרת רצף זכויות פיצויים עד לתום שנת המס 2008 והטיעון לכאורה כי סעיף 9(7א)(א)(ג)(א) לפקודת התרוקן מתוכן אינו נכון כל עוד הוראת השעה בתוקף.

15. סע' ג. עיקרי החוק המוצע – לסעיף 3 –
"מוצע לתקן את הסעיף ולקבוע כי הוא יחול מקום שבו הופקדו כספי הפרישה לקופת גמל לקצבה למרכיב הפיצויים"

להלן הערותינו לעניין זה:

16. אנו מבקשים לקבל הבהרות נוספות לעניין ניסוח זה שכן הוא אינו ברור דיי, לרבות מה מעמדם של כספי הפיצויים בקופת הגמל לקצבה לאחר הפקדתם בקופה.


17. סע' ג. עיקרי החוק המוצע – לסעיף 8 –
"בהתאם לנקבע לגבי תחילתו של תיקון מס' 3, ומאחר ומדובר בתיקונים משלימים מוצע כי תחילתו של חוק זה לגבי השינויים בפקודה תהא ביום 1 בינואר 2008, כך שהוא יחול גם לגבי שנת המס 2008."

להלן הערותינו לעניין זה:

18. מבלי להכביר במילים לגבי הנזקים הממוניים שכבר נגרמו לכל הנישומים אשר פרשו מעבודתם החל מחודש ינואר 2008 והגישו בקשה לרצף זכויות פיצויים במועד פרישתם, בשל השיהוי המוחלט בהמצאת האישורים לרצף זכויות פיצויים עד ליום 29 ביוני 2008, המועד בו הודיעה רשות המסים כי היא תחדש הוצאת אישורי רצף זכויות פיצויים לעובדים שעזבו מקום עבודתם ואולם תחת מגבלות שהוזכרו בתזכיר חוק זה, אנו מבקשים להפנות תשומת לבך לדבריה של כבוד השופטת ש' וסרקרוג בהתייחסותה לחקיקה בעלת תחולה רטרואקטיבית בעניין דומה, מיום 4 ביוני 2008, בפסק הדין עמ"ה 804 / עמ"ה 830 - ריכנבך אליעזר / אברהם קביצל נגד פקיד שומה חיפה - "קיימת חזקה שתכלית החוק היא כנגד החלה רטרואקטיבית. עיקרון זה מקובל בשיטת המשפט בארץ ובשיטות משפט אחרות והיא מבוססת על הצורך בוודאות ובביטחון ביחסים הבין-אישיים, ומאפשרת יציבות ותכנון מראש של ההתנהגות."
19. אנו אף מפנים תשומת לבך לאמור בתקנה 16 (א) ל"תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)(תיקון), התשס"ח - 2008" – "תחילתן של תקנות אלה, למעט כאמור בתקנות משנה (ב) ו- (ג), ביום ב' בתשרי התשס"ט (1 באוקטובר 2008) (להלן – יום התחילה)." לפיכך, לעניות דעתנו הטיעון לכאורה המועלה בתזכיר חוק זה כי תיקון פקודת מס הכנסה מהווה תיקון משלים לתיקון 3 ולכן תחילתו של חוק זה לגבי השינויים בפקודה תהא ביום 1 בינואר 2008, כך שהוא יחול גם לגבי שנת המס 2008 - אינה משקפת גישה אחידה של המחוקק כלפי כלל השינויים בחקיקה הנובעים מתיקון 3.
20. לסיכום, מאחר ומשרד האוצר נאלץ להוביל חקיקה זו בשלבים בשל הסיבות השמורות עימו, ובשל הכאוס הפנסיוני שנוצר בתחום החיסכון ארוך הטווח בישראל הן בקרב המנהלים המוסדיים, הן בקרב המשווקים והיועצים והן בקרב ציבור החוסכים, מן הראוי יהיה לדחות את תחילתו של תיקון 3 בכללותו ליום 1 בינואר 2009.


21. סע' ג. עיקרי החוק המוצע – לסעיף 6 – פסקה (3)
"בתקנות מס הכנסה (כללים לאישור וניהול קופות גמל), התשכ"ד – 1964 (להלן – תקנות מס הכנסה), נקבעו, בין היתר, תנאים למשיכה של סכומים חד פעמים מקופת גמל לתגמולים ומקופת גמל לקצבה, בשל מצב בריאותי או כלכלי של העמית או של קרובו. בדומה לאמור מוצע לקבוע כי שר האוצר רשאי לקבוע תנאים כאמור למשיכה לגבי קופת גמל לא משלמת לקצבה. עם זאת, לנוכח מדיניות הממשלה בדבר ייעוד החיסכון הפנסיוני למטרת קצבה בגיל זקנה, מוצע לצמצם את אפשרויות משיכת הכספים למטרה האמורה, וזאת למעט משיכה בשל מצב כלכלי או בריאותי של העמית או של בן זוגו. עוד מוצע לקבוע כי אם קבע השר תנאים כאמור הם יחולו גם לגבי משיכת כספים מקופת גמל משלמת לקצבה שלא בדרך קצבה או בדרך של היוון חלק מקצבה לסכום חד פעמי."

להלן הערותינו לעניין זה:

22. כאמור, הגדרת "קרוב" לפי סעיף 1 (הגדרות) לתקנות קופות גמל - ""קרוב"- בן זוג, הורה, הורי הורה, צאצא וצאצאי בן הזוג ובן זוגו של כל אחד מהם"
23. ביטול אפשרות משיכת הכספים בשל מצב כלכלי או בריאותי של קרובו של העמית, בפועל עשוי לפגוע בסופו של דבר שוב בשכבות החלשות בחברה ובכל מקרה מציב את העמית הנדרש לסייע לקרובו, בדילמה מוסרית שכן במצב אליו שואף תזכיר החוק, לא יוכל העמית לסייע אף להורהו במידת הצורך.

נושאים נוספים שאינם מופיעים בתזכיר החוק –

24. סעיף 32 (9) (א) (2) לפקודת מס הכנסה בנוסח הקיים -
"תשלומים לקופת גמל ששילמה חברה כאמור בפסקת משנה (1) בשל חבר, למעט תשלומים לקופת גמל לפיצויים או לקיצבה בשיעורים ובתנאים שנקבעו לפי סעיף 22 לחוק הפיקוח על קופות גמל, אך לא יותר מ- 10,500 ₪ ולמעט תשלומים לקרן השתלמות ובלבד שלא יותר בניכוי סכום העולה על 4.5% ממשכורתו הקובעת של החבר."
25. בעקבות תיקון 3, נדרש תיקון נוסף לפקודת מס הכנסה הנוגע לתשלומים לחבר בעל שליטה ואולם תזכיר החוק אינו מתייחס לנושא זה. אנו מבקשים התייחסות לנושא זה במסגרת התיקון הצפוי לפקודת מס הכנסה.


26. ברצוננו לנצל במה זו ולהעלות בפני הגורמים הרלבנטיים שוב את טענותינו לגבי סוגיית תקנה 34א(א) לתקנות מס הכנסה – ולשם כך מצורף בזה העתק ממכתבנו האחרון לאוצר מיום 29 ביוני 2008.
27. אנו משאירים לעצמנו את הזכות להמשיך ולעיין בתזכיר החוק ולהעביר הערות נוספות במידת הצורך וזאת עד למועד האחרון, ביום 13 ביולי 2008.





בכבוד רב,
אמיר גבאי,

רואה חשבון



העתק:
היועץ המשפטי לממשלה
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (חקיקה), מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
רו"ח ידין ענתבי, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון
מר ניר כהן , המשנה לממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון (היוצא)
מר יואב בן אור , המשנה לממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון (הנכנס)
מר רג'ואן גרייב, מנהל מחלקת קופות גמל - אגף שוק ההון, ביטוח וחסכון
מר יהודה נסרדישי, מנהל רשות המיסים
רו"ח (משפטן) גידי בר – זכאי , סמנכ"ל בכיר לעניינים מקצועיים, רשות המסים
רו"ח יעקב כהן, מנהל מחלקת קופות גמל – רשות המסים
חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב, יו"ר ועדת הכספים









הודעת פקס עבור:
____________

חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)(תיקון מס' 3), התשס"ח - 2008

4 עמודים
‏29/06/2008





29 ביוני 2008
בקשה לתגובה דחופה
לכבוד

מר יואב בן אור , משנה לממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון
אגף שוק ההון, ביטוח וחסכון
משרד האוצר
רח' קפלן 1
ירושלים 91950


א.נ.
שלום רב,



הנדון: חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)(תיקון מס' 3), התשס"ח – 2008
סימוכין: מכתב האוצר (ניר כהן – משנה לממונה על שוק ההון) מיום 15 באפריל 2008

28. בפתח דבריי, ברכותיי על מינויך לתפקיד המשנה לממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון.
29. בעקבות תיקון החוק ותיקון תקנות מס הכנסה אשר נתקבלו בתחילת שנת 2008 ולאור מכתבכם שבסימוכין, נוצרה אי בהירות באשר לסוגיית העברת כספי קופת גמל אישית לפיצויים ו/או השארת כספי הפיצויים בחשבון התגמולים באותה הקופה, כאשר על פי הוראות התיקון לחוק ולתקנות מס הכנסה עולה כי האמור במכתבכם שבסימוכין עומד לכאורה בסתירה להוראות החוק ותקנות מס הכנסה אשר מאפשרות להשאיר את כספי קופת גמל אישית לפיצויים בחשבון התגמולים באותה הקופה או להעביר את כספי קופת גמל אישית לפיצויים לקופת גמל לא משלמת לקצבה ולהשאיר את כספי הפיצויים נזילים.

בהמשך לפניותינו הקודמות נודה לתיאום פגישה דחופה לקבלת הבהרות באשר לסתירה בין הוראות התיקון לחוק ולתקנות מס הכנסה לאמור במכתבכם שבסימוכין ולהורות למנהלי הגופים המוסדיים לפעול על פי התקנות.

30. ביום 23 בינואר 2008 התקבל בכנסת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון מס' 3), התשס"ח–2008.
31. ביום 24 במרץ 2008 פורסמו תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל),(תיקון), התשס"ח-2008 (להלן: "תקנות מס הכנסה (תיקון)").
32. במסגרת מכתבכם שבסימוכין ביקשתם ליתן הנחיות לגבי סוגיות בנושא חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)(תיקון מס' 3), התשס"ח-2008. במסגרת מכתבכם ניתנה בין היתר פרשנות משפטית לתיקון החוק ולתיקון תקנות מס הכנסה לרבות הנחיות למנהלי הגופים המוסדיים. למיטב הבנתו של הח"מ, מכתבכם אינו אלא המלצה לגופים הממוענים ואינו מהווה תחליף או נוהל ליישום החקיקה והתקנות.
33. הוראות החוק קובעות, באופן מפורש, את מועד כניסתו לתוקף של התיקון לתקנות מס הכנסה - 1.10.2008 מן הראוי שהעניין יובהר כי בכל מקרה עד למועד כניסת התיקון לתוקף אין נפקות לאמור במכתבם ובוודאי שהגורמים הרלוונטיים מחוייבים לנוסח הישן, בהעדר הוראות מעבר.
34. נוסח תקנה 34א (צ"ל) לאחר התיקון כדלקמן:

34א. תגמולים ופיצויים של עמית - שכיר

(א) עמית שכיר בקופת גמל לתגמולים או עמית בקופת גמל אישית לפיצויים, הזכאי למשוך סכומים מקופת הגמל, רשאי לבחור באחת מאלה:
(1) אם הסכימה לכך הקופה – להשאיר את התגמולים או הפיצויים המגיעים לו בחשבון התגמולים בקופה ולמשוך סכומים בכל עת שיבחר ללא זכות להפקיד לחשבון כספים נוספים;
(2) להעביר את כל סכום התגמולים או הפיצויים המגיעים לו לחשבון עמית-עצמאי באותה קופה או בקופת גמל לתגמולים אחרת או להעביר את כל הסכום האמור למרכיב התגמולים בחשבון בקופת גמל משלמת לקצבה;
ובלבד שסכום הפיצויים יישאר בקופה או שיועבר לקופת גמל אחרת יהיה הסכום שנותר לאחר תשלום המס המגיע מן העמית לפי הנחיות פקיד השומה.
(ב) בחר העמית להעביר את כל סכום התגמולים או הפיצויים המגיעים לו, כאמור בתקנת משנה (א)(2) לקופת גמל שאינה קופת גמל לקצבה רשאי הוא למשוך סכומים מן החשבון בכל עת שיבחר ללא זכות להפקיד בחשבון כספים נוספים.

כאמור הוראותיו של סעיף 8 למכתבכם מיום 15 באפריל 2008 ואופן היישום של התיקון לחוק ולתקנות מס הכנסה בפועל של מנהלי קופות הגמל נכון למועד כתיבת מכתב זה - סותרים את הוראות תקנה 34א הנ"ל, להלן סעיף 8 למכתבכם: "לעניין כספי קופת גמל אישית לפיצויים שמבקש עמית שכיר להעביר לפי הוראות תקנה 34א(א) לתקנות מס הכנסה, נבהיר כי על כספים אלה לא יחול אישור מס הכנסה כקופת גמל לתגמולים מכיוון שהעברה כאמור מהווה הפקדה חדשה. על כספים אלה יחול אישור מס הכנסה של קופת גמל לא משלמת קצבה. עמית שהעביר כספים כאמור במהלך התקופה הקובעת יוכל לבחור בין החלופות המנויות בסעיף 1 לעיל (השארת הכספים או ביטול ההפקדה) ובהתאם לתנאים הקבועים באותו סעיף."
35. ישנה סתירה כאמור בין האמור בסעיף 8 למכתבכם לבין תיקון החוק ותקנות מס הכנסה.


36. נפנה תשומת לבכם להשלכות נוספות של ההוראות במכתב מיום 15 באפריל 2008:
37. היעדר הלימות בין כוונת משרד האוצר לעודד המשך חיסכון לטווח ארוך לרבות אי משיכת כספי פיצויי פיטורים בעת החלפת מקום עבודה או פרישה, לבין אופן היישום בפועל של החקיקה לרבות הפרשנות וההנחיות שניתנו במסגרת מכתב האוצר.
38. פגיעה בעקרון ההסתמכות - של העמיתים אשר במשך שנים הופקדו עבורם כספי פיצויים בקופות השונות מתוך מטרה בין היתר כי כספים אלו יעמדו לרשותם כסכום חד פעמי במידה והם זקוקים לו מבלי להיאלץ להעביר את הכספים לחשבון הבנק. כעת הם עשויים להיאלץ לפגוע בתנאים להם הם זכאים כגון תשואה מובטחת במידה ומדובר בפוליסת ביטוח מנהלים.
39. פגיעה בקניין – מרבית העמיתים אף אינם משקיעים מתוחכמים שיש בידיהם בהכרח הכלים לנהל השקעותיהם בכוחות עצמם.
40. שינוי תפיסה כי כספי פיצויים אינם חלק מהחיסכון לטווח ארוך מוביל לתוצאה לפיה במקרים רבים יימשכו הכספים בעת החלפת מקום עבודה עוד בטרם הגעתו של הפורש לגיל הפרישה.





בכבוד רב,
אמיר גבאי,

רואה חשבון







העתק:
רו"ח ידין ענתבי, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון
מר ניר כהן , המשנה לממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון (היוצא)
מר רג'ואן גרייב, מנהל מחלקת קופות גמל - אגף שוק ההון, ביטוח וחסכון
רו"ח יעקב כהן, מנהל מחלקת קופות גמל – רשות המסים




  דף קודם  
הדפס את המאמר
מחשבונים
טפסים
פיצויי פיטורין
מצגות
מאמרים
פיטורין והתפטרות
קיבוע זכויות
טופס 161
כתבות
סימולטור מס
עדכונים שוטפים
סרטונים

תכנון פרישה

קו הפרדה אדום
תכנון מס
תכנון כלכלי
תקנון | קצת עלינו | לתאום פגישת ייעוץ | 1599-500-570
Facebook
תקנון | קצת עלינו
לתאום פגישת ייעוץ 1599-500-570
Facebook
© כל הזכויות שמורות ל בי. פור תכנון פרישה בע"מ.