|
|
ליליאן לנדסברג נגד גל-רוב יועצים בע"מ
|
 |
ע"ע 7243-10-15 - ליליאן לנדסברג נגד גל-רוב יועצים בע"מ - מיום 20/08/2018 - פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה בנושא: האם רשאי עובד לבחור מוצר פנסיוני שאינו כולל ביטוח אובדן כושר עבודה, והאם מוטלת חובה על מעסיק לבטח את עובדו במסלול ביטוח פנסיוני הכולל ביטוח בגין אובדן כושר עבודה.
|
|
|
להלן ציטוטים נבחרים מתוך פסק הדין:
השאלה המשפטית -
"האם רשאי עובד לבחור מוצר פנסיוני שאינו
כולל ביטוח אובדן כושר עבודה, והאם מוטלת חובה על מעסיק לבטח את עובדו במסלול
ביטוח פנסיוני הכולל ביטוח בגין אובדן כושר עבודה, ..... (להלן
גם - כיסוי בגין נכות או מוות)."
עמדת היועץ
המשפטי לממשלה -
"לעמדת היועמ"ש את השאלה בדבר אחריותו של המעסיק יש לבחון
בפריזמה של סעיף 20 לחוק הפיקוח.... לעמדת היועמ"ש סעיף 20 מבטא עקרון יסוד בעולם החיסכון
הפנסיוני, והוא חופש הבחירה המלא של העובד. בהתאם לכך, סעיף זה קובע חופש בחירה
מלא של העובד בסוג המוצר הפנסיוני שבו הוא בוחר להפקיד את הכספים שמופקדים לטובתו,
את החברה שתנהל את הכספים הללו, וככלל, את מסלול ההשקעה שבו ינוהלו הכספים. לעמדת היועמ"ש סעיף 20(א) לחוק הפיקוח, אשר נחקק לפני צו
ההרחבה, וקבע כי "עובד... רשאי לבחור, בכל עת, כל קופת גמל... ומעבידו של
עובד כאמור לא יתנה... והכל אף אם נקבע אחרת בדין או בהסכם" - סעיף זה לא
חייב את העובדים ברכישת ביטוח אובדן כושר עבודה או שאירים כחלק מהחיסכון הפנסיוני
(ועניין זה אף לא שונה במסגרת תיקון 3 לחוק הפיקוח מחודש מרץ 2008).
על כן, לנוכח הוראת סעיף 20 ולפיה לעבוד אוטונומיה מוחלטת
בבחירת הקופה אליה הוא מצטרף, אין המעסיק יכול להתערב בבחירתו של העובד את הקופה
או את המוצר הפנסיוני בו חפץ העובד. היועמ"ש הוסיף כי בהיבט של הוראות צו ההרחבה, הצו
הרלוונטי למקרה דנא הוא צו ההרחבה בניסוחו המקורי מחודש מרץ 2008, מהוראותיו ניתן
ללמוד על כך שישנם מקרים שבהם יתאפשר לעובד לבחור קופת גמל שבה לא כלול רכיב
ביטוחי של אובדן כושר עבודה, ובלבד שמדובר בהסדר פנסיה מיטיב, כאשר בענייננו לא
הוברר אם מתקיימים התנאים לכך. עם זאת, דברים אלו נאמרים מבלי לטעת מסמרות, כאשר
לעמדת היועמ"ש מענה לסוגיה המונחת לפתחנו נמצא בהוראות סעיף 20 לחוק הפיקוח.
עוד הוסיף היועמ"ש, כי מבחינת שיקולי מדיניות הטלת חובה
קטגורית על המעסיק לרכוש לעובד ביטוח אובדן כושר עבודה ושאירים בניגוד לרצונו של
העובד, עלולה לפגוע באינטרסים של העובדים, זאת בפרט במצב שבו בהעדר בחירה אקטיבית
מצדו של העובד הוא מבוטח בביטוחים אלו (באמצעות "קרן ברירת מחדל").
היועמ"ש ציין, כי גם קיים ספק באשר לישימות הטלת חובה שכזו, שכן ניתן לוותר
על כיסויים אלו ללא ידיעת המעסיק, באמצעות פנייה ישירה לקרן הפנסיה. במבט צופה פני עתיד, ונוכח הבעיה כפי שלכאורה התעוררה
בענייננו של העדר מידע לעמיתים אודות ההבדלים בין מסלולי החיסכון הפנסיוני, סבר
היועמ"ש כי הפתרון לכך הוא בהנגשת המידע לציבור באופן טוב יותר מזה שישנו
כיום."
מתוך פסק הדין - דיון והכרעה -
"ניתן לדמות עניין זה לכך, שכשם שהמעסיק אינו
צריך לוודא מה נעשה עם המשכורת אותה הוא משלם לעובד, כך גם למעסיק אסור להתערב במה
שנעשה עם כספי הפנסיה שאותם הוא מעביר לקרן עבור העובד, כאשר מבחינתו של המעסיק
עניין זה צריך להיות בבחינת "שגר ושכח". ... על האמור נוסיף, כי בעצם המעורבות של המעסיק
בבחירת הכיסויים הביטוחיים, יש פגיעה לא רק באוטונומיה של העובד אלא גם בפרטיותו.
כך, למשל, יתכן שבעקבות מצב בריאותי של עובד, שאינו מוכר למעסיק, יסרב הגוף
הפנסיוני לבטחו או יסכים לבטח תמורת פרמיה מאד גבוהה. בנסיבות אלו, לעובד אין סיבה
לתת הסברים למעסיק מדוע בחר בדרך כזו או אחרת, ולמעסיק אין זכות לחסום בחירה שאינה
נראית לו .... ניתן להשוות גם לכך כי
בתיקון שתיקן המחוקק בשנת 2015 לתקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה), תשל"ז-1976 ... הושמטה הקטגוריה של
"אבחון המחלה" מתעודות המחלה הניתנות לעובד על ידי רופא לצורך קבלת דמי
מחלה מהמעסיק)".
"הנה כי כן, בהתאם להוראות הסעיף גם הבחירה
של עובד בביטוח פנסיוני המכונה "ביטוח מנהלים" ללא כיסוי של אובדן כושר
עבודה היא אפשרית, ולמעסיק אין אפשרות להתערב בבחירה שכזו. יתירה מכך, בהתאם להוראת סעיף 49 (א)(7) לחוק
הפיקוח, הפרה של הוראות סעיף 20 לחוק הפיקוח היא עבירה במישור הפלילי שדינה מאסר
שנה או קנס, כך שאין כל ספק בדבר חומרת האיסור של המעסיק להתערב בבחירתו של העובד. בהינתן
זאת, עצם העובדה שמעסיק יסרב לבצע הנחיה של עובד כמו למשל לבטחו בביטוח מנהלים ללא
רכיב של אובדן כושר עבודה עולה לכאורה כדי
עבירה פלילית. למען הסר כל צילו של ספק נבהיר, כי האמור
בהוראות סעיף 20 לחוק הפיקוח גובר על הוראות צו ההרחבה, וממילא לא ניתן ללמוד
מהוראות צו ההרחבה על חובתו של מעסיק לבטח את עובדו במסלול ביטוח פנסיוני הכולל
ביטוח בגין אובדן כושר עבודה, ככל שהדבר מנוגד לבחירתו של העובד, אשר רשאי לבחור מוצר פנסיוני שאינו כולל
ביטוח אובדן כושר עבודה".
|
|
להלן ציטוטים נבחרים מתוך פסק הדין:
השאלה המשפטית -
"האם רשאי עובד לבחור מוצר פנסיוני שאינו
כולל ביטוח אובדן כושר עבודה, והאם מוטלת חובה על מעסיק לבטח את עובדו במסלול
ביטוח פנסיוני הכולל ביטוח בגין אובדן כושר עבודה, ..... (להלן
גם - כיסוי בגין נכות או מוות)."
עמדת היועץ
המשפטי לממשלה -
"לעמדת היועמ"ש את השאלה בדבר אחריותו של המעסיק יש לבחון
בפריזמה של סעיף 20 לחוק הפיקוח.... לעמדת היועמ"ש סעיף 20 מבטא עקרון יסוד בעולם החיסכון
הפנסיוני, והוא חופש הבחירה המלא של העובד. בהתאם לכך, סעיף זה קובע חופש בחירה
מלא של העובד בסוג המוצר הפנסיוני שבו הוא בוחר להפקיד את הכספים שמופקדים לטובתו,
את החברה שתנהל את הכספים הללו, וככלל, את מסלול ההשקעה שבו ינוהלו הכספים. לעמדת היועמ"ש סעיף 20(א) לחוק הפיקוח, אשר נחקק לפני צו
ההרחבה, וקבע כי "עובד... רשאי לבחור, בכל עת, כל קופת גמל... ומעבידו של
עובד כאמור לא יתנה... והכל אף אם נקבע אחרת בדין או בהסכם" - סעיף זה לא
חייב את העובדים ברכישת ביטוח אובדן כושר עבודה או שאירים כחלק מהחיסכון הפנסיוני
(ועניין זה אף לא שונה במסגרת תיקון 3 לחוק הפיקוח מחודש מרץ 2008).
על כן, לנוכח הוראת סעיף 20 ולפיה לעבוד אוטונומיה מוחלטת
בבחירת הקופה אליה הוא מצטרף, אין המעסיק יכול להתערב בבחירתו של העובד את הקופה
או את המוצר הפנסיוני בו חפץ העובד. היועמ"ש הוסיף כי בהיבט של הוראות צו ההרחבה, הצו
הרלוונטי למקרה דנא הוא צו ההרחבה בניסוחו המקורי מחודש מרץ 2008, מהוראותיו ניתן
ללמוד על כך שישנם מקרים שבהם יתאפשר לעובד לבחור קופת גמל שבה לא כלול רכיב
ביטוחי של אובדן כושר עבודה, ובלבד שמדובר בהסדר פנסיה מיטיב, כאשר בענייננו לא
הוברר אם מתקיימים התנאים לכך. עם זאת, דברים אלו נאמרים מבלי לטעת מסמרות, כאשר
לעמדת היועמ"ש מענה לסוגיה המונחת לפתחנו נמצא בהוראות סעיף 20 לחוק הפיקוח.
עוד הוסיף היועמ"ש, כי מבחינת שיקולי מדיניות הטלת חובה
קטגורית על המעסיק לרכוש לעובד ביטוח אובדן כושר עבודה ושאירים בניגוד לרצונו של
העובד, עלולה לפגוע באינטרסים של העובדים, זאת בפרט במצב שבו בהעדר בחירה אקטיבית
מצדו של העובד הוא מבוטח בביטוחים אלו (באמצעות "קרן ברירת מחדל").
היועמ"ש ציין, כי גם קיים ספק באשר לישימות הטלת חובה שכזו, שכן ניתן לוותר
על כיסויים אלו ללא ידיעת המעסיק, באמצעות פנייה ישירה לקרן הפנסיה. במבט צופה פני עתיד, ונוכח הבעיה כפי שלכאורה התעוררה
בענייננו של העדר מידע לעמיתים אודות ההבדלים בין מסלולי החיסכון הפנסיוני, סבר
היועמ"ש כי הפתרון לכך הוא בהנגשת המידע לציבור באופן טוב יותר מזה שישנו
כיום."
מתוך פסק הדין - דיון והכרעה -
"ניתן לדמות עניין זה לכך, שכשם שהמעסיק אינו
צריך לוודא מה נעשה עם המשכורת אותה הוא משלם לעובד, כך גם למעסיק אסור להתערב במה
שנעשה עם כספי הפנסיה שאותם הוא מעביר לקרן עבור העובד, כאשר מבחינתו של המעסיק
עניין זה צריך להיות בבחינת "שגר ושכח". ... על האמור נוסיף, כי בעצם המעורבות של המעסיק
בבחירת הכיסויים הביטוחיים, יש פגיעה לא רק באוטונומיה של העובד אלא גם בפרטיותו.
כך, למשל, יתכן שבעקבות מצב בריאותי של עובד, שאינו מוכר למעסיק, יסרב הגוף
הפנסיוני לבטחו או יסכים לבטח תמורת פרמיה מאד גבוהה. בנסיבות אלו, לעובד אין סיבה
לתת הסברים למעסיק מדוע בחר בדרך כזו או אחרת, ולמעסיק אין זכות לחסום בחירה שאינה
נראית לו .... ניתן להשוות גם לכך כי
בתיקון שתיקן המחוקק בשנת 2015 לתקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה), תשל"ז-1976 ... הושמטה הקטגוריה של
"אבחון המחלה" מתעודות המחלה הניתנות לעובד על ידי רופא לצורך קבלת דמי
מחלה מהמעסיק)".
"הנה כי כן, בהתאם להוראות הסעיף גם הבחירה
של עובד בביטוח פנסיוני המכונה "ביטוח מנהלים" ללא כיסוי של אובדן כושר
עבודה היא אפשרית, ולמעסיק אין אפשרות להתערב בבחירה שכזו. יתירה מכך, בהתאם להוראת סעיף 49 (א)(7) לחוק
הפיקוח, הפרה של הוראות סעיף 20 לחוק הפיקוח היא עבירה במישור הפלילי שדינה מאסר
שנה או קנס, כך שאין כל ספק בדבר חומרת האיסור של המעסיק להתערב בבחירתו של העובד. בהינתן
זאת, עצם העובדה שמעסיק יסרב לבצע הנחיה של עובד כמו למשל לבטחו בביטוח מנהלים ללא
רכיב של אובדן כושר עבודה עולה לכאורה כדי
עבירה פלילית. למען הסר כל צילו של ספק נבהיר, כי האמור
בהוראות סעיף 20 לחוק הפיקוח גובר על הוראות צו ההרחבה, וממילא לא ניתן ללמוד
מהוראות צו ההרחבה על חובתו של מעסיק לבטח את עובדו במסלול ביטוח פנסיוני הכולל
ביטוח בגין אובדן כושר עבודה, ככל שהדבר מנוגד לבחירתו של העובד, אשר רשאי לבחור מוצר פנסיוני שאינו כולל
ביטוח אובדן כושר עבודה".
|
|
צו הרחבה בדבר הגדלת ההפרשות לביטוח פנסיוני במשק לפי חוק ההסכמים הקיבוציים, התשי"ז-1957 - נחתם ביום 23/05/2016
|
|
|
|
|
|