|
להלן ציטוטים נבחרים מתוך פסק הדין:
"לא מצאתי כי מקום ביתו הקבוע של המערער הוא בניגריה, ולכל היותר, למערער בית קבוע גם בניגריה וגם בישראל".
"...ההשוואה כשלעצמה אינה מחייבת שהמסקנה בהכרח תהיה שאין שני מרכזי חיים. יכול שההשוואה תגלה שיש שני מרכזים שווים בעוצמתם. במציאות המודרנית ניתן לחיות בו זמנית בכמה מקומות במקביל, עם זיקות מהותיות וחזקות בכל אחד מהמקומות. במקרים מסוימים, גם אם הם אינם שכיחים, לאדם יכולים להיות שני מרכזי חיים מקבילים. כך למשל, כאשר נישום מקפיד לחלק את זמנו באופן שווה בין שני מקומות, כאשר בשני המקומות הוא מחזיק בתי קבע ומנהל שגרת חיים קבועה ומלאה".
"גם הפסיקה הזרה מלמדת שניתן לקיים שני מרכזי חיים לצורך הגדרת "תושבות"".
"ניתן לסכם ולומר, כי למערער בית קבע והוא מתגורר בישראל, מכלול קשריו המשפחתיים והחברתיים הוא בישראל, ואילו מכלול קשריו העסקיים הוא בניגריה, כאשר מבחינה סובייקטיבית, המערער ראה עצמו במרבית שנות המס שבערעור כמי שמרכז חייו בישראל. במצב עניינים שכזה, אין די על מנת לסתור את החזקה".
".. אם נישום מבקש לסתור את קיומה של החזקה, לא די בהשוואה בין מרכזי החיים אלא יש להסביר בראיות משכנעות ובמידה גבוהה מדוע יש להתעלם מקיומה (עניין ספיר, בפס' 6); וכן להסביר מדוע נישום שלכאורה נטול מרכז חיים בישראל שוהה בה כל כך הרבה זמן..... הסבר מסוים, כאמור, יכול להיות קיומו של עניין ספציפי וברור שאליו הוא נדרש ושלו הוא מקדיש את כל זמנו בישראל. ויובהר, כי אין הדבר סותר את הדין לפיו מרכז החיים הוא שקובע את מקום תושבות הנישום, אלא שיש בחזקה ללמד על מרכז החיים של הנישום".
"חשוב להדגיש כי במקרה דנן לא נדרשתי להגיע למסקנה אם למערער שני מרכזי חיים מקבילים אם לאו, שכן לא מצאתי שהמערער סתר את קיומה של חזקת הימים, ומשכך, מרכז חייו בשנות המס הנדונות הוא בישראל".
"המערער היה תושב ישראל בשנות המס שבערעור, שכן הוא לא הצליח לסתור את חזקת הימים שמתקיימת בעניינו באותן השנים".
|
|
להלן ציטוטים נבחרים מתוך פסק הדין:
"לא מצאתי כי מקום ביתו הקבוע של המערער הוא בניגריה, ולכל היותר, למערער בית קבוע גם בניגריה וגם בישראל".
"...ההשוואה כשלעצמה אינה מחייבת שהמסקנה בהכרח תהיה שאין שני מרכזי חיים. יכול שההשוואה תגלה שיש שני מרכזים שווים בעוצמתם. במציאות המודרנית ניתן לחיות בו זמנית בכמה מקומות במקביל, עם זיקות מהותיות וחזקות בכל אחד מהמקומות. במקרים מסוימים, גם אם הם אינם שכיחים, לאדם יכולים להיות שני מרכזי חיים מקבילים. כך למשל, כאשר נישום מקפיד לחלק את זמנו באופן שווה בין שני מקומות, כאשר בשני המקומות הוא מחזיק בתי קבע ומנהל שגרת חיים קבועה ומלאה".
"גם הפסיקה הזרה מלמדת שניתן לקיים שני מרכזי חיים לצורך הגדרת "תושבות"".
"ניתן לסכם ולומר, כי למערער בית קבע והוא מתגורר בישראל, מכלול קשריו המשפחתיים והחברתיים הוא בישראל, ואילו מכלול קשריו העסקיים הוא בניגריה, כאשר מבחינה סובייקטיבית, המערער ראה עצמו במרבית שנות המס שבערעור כמי שמרכז חייו בישראל. במצב עניינים שכזה, אין די על מנת לסתור את החזקה".
".. אם נישום מבקש לסתור את קיומה של החזקה, לא די בהשוואה בין מרכזי החיים אלא יש להסביר בראיות משכנעות ובמידה גבוהה מדוע יש להתעלם מקיומה (עניין ספיר, בפס' 6); וכן להסביר מדוע נישום שלכאורה נטול מרכז חיים בישראל שוהה בה כל כך הרבה זמן..... הסבר מסוים, כאמור, יכול להיות קיומו של עניין ספציפי וברור שאליו הוא נדרש ושלו הוא מקדיש את כל זמנו בישראל. ויובהר, כי אין הדבר סותר את הדין לפיו מרכז החיים הוא שקובע את מקום תושבות הנישום, אלא שיש בחזקה ללמד על מרכז החיים של הנישום".
"חשוב להדגיש כי במקרה דנן לא נדרשתי להגיע למסקנה אם למערער שני מרכזי חיים מקבילים אם לאו, שכן לא מצאתי שהמערער סתר את קיומה של חזקת הימים, ומשכך, מרכז חייו בשנות המס הנדונות הוא בישראל".
"המערער היה תושב ישראל בשנות המס שבערעור, שכן הוא לא הצליח לסתור את חזקת הימים שמתקיימת בעניינו באותן השנים".
|
|
|