|
"כידוע, "דיני החברות ובכללם הכללים להרמת מסך ההתאגדות חלים על בתי הדין לעבודה, אך אלו מפתחים דינים ספציפיים המותאמים למשפט העבודה ולמאפייניו המיוחדים וזאת נוכח 'חוסר האיזון הבסיסי בין העובדים לבין המעסיק המשמש נקודת מוצא לשופט עבודה שמשתדלים לאתר מנגנוני משפט מקובלים על מנת לבצע באמצעותם איזונים סוציאליים....... על פי הפסיקה, אי העברת ניכויים מהשכר לקופות גמל – אף שהניכויים מבוצעים בתלושי השכר – היא מבין ההפרות החמורות ביותר של זכויות עובד קוגנטיות, ומהווה ככלל עילה מספקת להרמת מסך, אם כי הובהר בפסיקה מן העת האחרונה כי "אין מקום לצאת מנקודת מוצא גורפת בדבר עילות המצדיקות או שאינן מצדיקות" הרמת מסך........ וכי "יש להפעיל שיקול דעת פרטני בהתאם לנסיבות כל מקרה – ובמסגרת זו לבחון גם את האפשרות להרמת מסך חלקית ולאו דווקא מלאה"......".
"בנסיבות של המקרה שלפנינו, מאחר שהשתכנענו שהנתבעים 2 ו- 3 היו מודעים לאי-העברת הניכויים מהשכר לקופות הגמל, ולא פעלו לתיקון העוול, גם לא לאחר הגשת התביעה ובמהלך התקופה הארוכה (כמעט שלוש שנים) שבה היה תיק זה תלוי ועומד, הרי שאין בליבנו ספק כי יש להרים את מסך ההתאגדות ולחייב אותם – ביחד ולחוד עם המעסיקה, הנתבעת 1 – באותם רכיבים מהתביעה שעניינם פיצוי על אי ביצוע ההפרשות".
"בנסיבות העניין, שקלנו להסתפק בהרמת מסך חלקית, ולא לחייב את הנתבעים 2 ו- 3 גם בפיצויי הפיטורים של התובעת. בסופו של דבר, החלטנו להרים את מסך ההתאגדות באופן מלא, בעיקר מאחר והנתבעים לא כפרו בטענת התובעת כי תלויות ועומדות כנגד הנתבעת מספר רב של תביעות, וכי מצבה הכלכלי הוא כזה שעשוי לעורר חשש של ממש שמא לא יעלה בידם לשלם את פיצויי הפיטורים לתובעת. נציין בקשר לכך, כי אף שהתובעת הקדישה פרק נכבד מסיכומיה לטיעון מפורט מדוע יש מקום להרמת מסך מלאה, הרי שהנתבעים בחרו שלא להתייחס כלל לעניין זה בסיכומיהם, ומדובר לדעתנו ב"שתיקה רועמת" המחזקת את טענות התובעת – שכן מה פשוט היה לנתבעים, ככל שזהו המצב, להבהיר בסיכומיהם כי מצבה הכלכלי של הנתבעת 1 נכון להיום הינו איתן, ולא תהיה לה כל בעיה לשלם לתובעת את מה שייפסק לה?".
|
|
"כידוע, "דיני החברות ובכללם הכללים להרמת מסך ההתאגדות חלים על בתי הדין לעבודה, אך אלו מפתחים דינים ספציפיים המותאמים למשפט העבודה ולמאפייניו המיוחדים וזאת נוכח 'חוסר האיזון הבסיסי בין העובדים לבין המעסיק המשמש נקודת מוצא לשופט עבודה שמשתדלים לאתר מנגנוני משפט מקובלים על מנת לבצע באמצעותם איזונים סוציאליים....... על פי הפסיקה, אי העברת ניכויים מהשכר לקופות גמל – אף שהניכויים מבוצעים בתלושי השכר – היא מבין ההפרות החמורות ביותר של זכויות עובד קוגנטיות, ומהווה ככלל עילה מספקת להרמת מסך, אם כי הובהר בפסיקה מן העת האחרונה כי "אין מקום לצאת מנקודת מוצא גורפת בדבר עילות המצדיקות או שאינן מצדיקות" הרמת מסך........ וכי "יש להפעיל שיקול דעת פרטני בהתאם לנסיבות כל מקרה – ובמסגרת זו לבחון גם את האפשרות להרמת מסך חלקית ולאו דווקא מלאה"......".
"בנסיבות של המקרה שלפנינו, מאחר שהשתכנענו שהנתבעים 2 ו- 3 היו מודעים לאי-העברת הניכויים מהשכר לקופות הגמל, ולא פעלו לתיקון העוול, גם לא לאחר הגשת התביעה ובמהלך התקופה הארוכה (כמעט שלוש שנים) שבה היה תיק זה תלוי ועומד, הרי שאין בליבנו ספק כי יש להרים את מסך ההתאגדות ולחייב אותם – ביחד ולחוד עם המעסיקה, הנתבעת 1 – באותם רכיבים מהתביעה שעניינם פיצוי על אי ביצוע ההפרשות".
"בנסיבות העניין, שקלנו להסתפק בהרמת מסך חלקית, ולא לחייב את הנתבעים 2 ו- 3 גם בפיצויי הפיטורים של התובעת. בסופו של דבר, החלטנו להרים את מסך ההתאגדות באופן מלא, בעיקר מאחר והנתבעים לא כפרו בטענת התובעת כי תלויות ועומדות כנגד הנתבעת מספר רב של תביעות, וכי מצבה הכלכלי הוא כזה שעשוי לעורר חשש של ממש שמא לא יעלה בידם לשלם את פיצויי הפיטורים לתובעת. נציין בקשר לכך, כי אף שהתובעת הקדישה פרק נכבד מסיכומיה לטיעון מפורט מדוע יש מקום להרמת מסך מלאה, הרי שהנתבעים בחרו שלא להתייחס כלל לעניין זה בסיכומיהם, ומדובר לדעתנו ב"שתיקה רועמת" המחזקת את טענות התובעת – שכן מה פשוט היה לנתבעים, ככל שזהו המצב, להבהיר בסיכומיהם כי מצבה הכלכלי של הנתבעת 1 נכון להיום הינו איתן, ולא תהיה לה כל בעיה לשלם לתובעת את מה שייפסק לה?".
|
|
|