|
|
התנגשות חזיתית בין הוראות סעיף 4.2.1 לחוזר מס הכנסה מס' 6/2011 (העברת עובדים ממעסיק למעסיק ו/או העברת הבעלות על קופת הגמל) לבין הוראות סעיף 3(ה3)(1ב) לפקודת מס הכנסה (תקרת השלמה לפיצויים)
|
 |
|
|
|
לפי הוראות סעיף 4.2.1 לחוזר מס הכנסה מס' 6/2011 (העברת עובדים ממעסיק למעסיק ו/או העברת הבעלות על קופת הגמל) כאשר מדובר בהעברת עובדים בין מעסיקים שאינם ב"שליטה זהה" -
"מעסיק מעביר יהיה חייב בתשלום לכיסוי מלוא חבות הפיצויים על פי חוק והפקדתה למרכיב הפיצויים בקופת גמל על שם העובד, קודם להעברת העובד. יודגש, כי לעניין זה יראו כאילו המעביד המעביר כיסה את מלוא חבות הפיצויים, אם על פי הוראות סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג – 1963 וצו ההרחבה, אין למעביד המעביר חובה להשלים פיצויים".
"סכומים ששילמו כל מעבידיו של עובד, בעבורו, לקופות גמל לקצבה על חשבון השלמה לפיצויים, העולים על תקרת ההשלמה לפיצויים, יראו אותם כהכנסת עבודה של העובד, במועד שבו שולמו לקופות הגמל, סכומים ששולמו כאמור לקופות הגמל, אשר אינם עולים על תקרת ההשלמה לפיצויים, יראו אותם כהכנסה של העובד, במועד שקיבל אותם".
היכן ההתנגשות ?
אין טוב ממראה עיניים. להלן קישור לדוגמא לתלוש משכורת של עובד שהופק לו ערב המעבר בין שתי חברות בתוך קבוצת חברות - תלוש משכורת.
בתלוש המשכורת שהובא כאן כדוגמא ניתן לראות שהמעסיק ביצע השלמה לפיצויים כנדרש על ידו ערב העברת העובד בין שתי החברות בקבוצה ועקב כך (בהתחשב בנתוני העובד והשכר הגבוה יחסית מעבר לתקרה) זקף לעובד הכנסה נוספת בתלוש המשכורת בסך של כ- 50,943 שקלים ("הפרשה עודפת לפיצויים") (הסכום בגין ההשלמה הינו 49,553 שקלים והיתרה בגין ההפקדה השוטפת לפיצויים בגין חודש עבודה זה מעבר לתקרת ההפקדה לפיצויים). זקיפת ההכנסה הנוספת לצורך החיוב במס (וככלל גם בדמי ביטוח לאומי ובמס בריאות, עד לתקרה לחיוב בדמי ביטוח) הביאה לכך שההכנסה נטו בתלוש משכורת זה היא בסך כ- 1,145 שקלים בלבד !!
איך נפגע העובד ?
גם אם נתעלם מהעובדה שההכנסה נטו בתלוש המשכורת שהובא כאן לדוגמא, ערב המעבר בין החברות בתוך הקבוצה, היא בסך כ- 1,145 שקלים בלבד. מול כל היתרונות לעובד, בביצוע השלמת פיצויים לקופה של העובד על ידי המעסיק, אנו רואים גם חסרונות אפשריים. בהחלט ייתכן, בהתקיים תנאים מסויימים ובהתחשב בנתונים מסויימים, לו היתה מבוצעת השלמת הפיצויים לעובד, במזומן ולא כהפקדה לקופה, ביום סיום עבודה (אצל חברה ב' בקבוצת החברות אליה עבר), היו עומדות לרשותו חלופות שונות להקטנת נטל המס על כספי פיצויים אלו עד כדי פטור מלא ממס (החל מניצול פטור ממס על כספי פיצויים ועד לפריסה). אין אנו קובעים מראש ביחס לכל המקרים מה כדאי יותר, כמו כן כך או כך אין זו החלטה של העובד ואולם ניתן לראות בדוגמא זו כי התנגשות בין הוראות מיסוי שונות מובילה לתאונת מס ולמצב אבסורדי.
אין מדובר בחוות דעת משפטית. מאמר זה מובא כאן לידע כללי בלבד והוא אינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ משפטי או כל ייעוץ אחר. שום אינפורמציה המופיעה במאמר אינה מהווה המלצה לביצוע או אי ביצוע מהלך כלשהו. מחובתך להתייעץ לפני כל פעולה. מסמך זה מנוסח בלשון זכר אך פונה לנשים ולגברים כאחד. המידע מוצג להמחשה בלבד, חבות המס הסופית בכל מקרה תיקבע אך ורק על ידי רשויות המס על פי הקבוע בפקודת מס הכנסה, בתקנות ובחוזרים המקצועיים.
|
לפי הוראות סעיף 4.2.1 לחוזר מס הכנסה מס' 6/2011 (העברת עובדים ממעסיק למעסיק ו/או העברת הבעלות על קופת הגמל) כאשר מדובר בהעברת עובדים בין מעסיקים שאינם ב"שליטה זהה" -
"מעסיק מעביר יהיה חייב בתשלום לכיסוי מלוא חבות הפיצויים על פי חוק והפקדתה למרכיב הפיצויים בקופת גמל על שם העובד, קודם להעברת העובד. יודגש, כי לעניין זה יראו כאילו המעביד המעביר כיסה את מלוא חבות הפיצויים, אם על פי הוראות סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג – 1963 וצו ההרחבה, אין למעביד המעביר חובה להשלים פיצויים".
"סכומים ששילמו כל מעבידיו של עובד, בעבורו, לקופות גמל לקצבה על חשבון השלמה לפיצויים, העולים על תקרת ההשלמה לפיצויים, יראו אותם כהכנסת עבודה של העובד, במועד שבו שולמו לקופות הגמל, סכומים ששולמו כאמור לקופות הגמל, אשר אינם עולים על תקרת ההשלמה לפיצויים, יראו אותם כהכנסה של העובד, במועד שקיבל אותם".
היכן ההתנגשות ?
אין טוב ממראה עיניים. להלן קישור לדוגמא לתלוש משכורת של עובד שהופק לו ערב המעבר בין שתי חברות בתוך קבוצת חברות - תלוש משכורת.
בתלוש המשכורת שהובא כאן כדוגמא ניתן לראות שהמעסיק ביצע השלמה לפיצויים כנדרש על ידו ערב העברת העובד בין שתי החברות בקבוצה ועקב כך (בהתחשב בנתוני העובד והשכר הגבוה יחסית מעבר לתקרה) זקף לעובד הכנסה נוספת בתלוש המשכורת בסך של כ- 50,943 שקלים ("הפרשה עודפת לפיצויים") (הסכום בגין ההשלמה הינו 49,553 שקלים והיתרה בגין ההפקדה השוטפת לפיצויים בגין חודש עבודה זה מעבר לתקרת ההפקדה לפיצויים). זקיפת ההכנסה הנוספת לצורך החיוב במס (וככלל גם בדמי ביטוח לאומי ובמס בריאות, עד לתקרה לחיוב בדמי ביטוח) הביאה לכך שההכנסה נטו בתלוש משכורת זה היא בסך כ- 1,145 שקלים בלבד !!
איך נפגע העובד ?
גם אם נתעלם מהעובדה שההכנסה נטו בתלוש המשכורת שהובא כאן לדוגמא, ערב המעבר בין החברות בתוך הקבוצה, היא בסך כ- 1,145 שקלים בלבד. מול כל היתרונות לעובד, בביצוע השלמת פיצויים לקופה של העובד על ידי המעסיק, אנו רואים גם חסרונות אפשריים. בהחלט ייתכן, בהתקיים תנאים מסויימים ובהתחשב בנתונים מסויימים, לו היתה מבוצעת השלמת הפיצויים לעובד, במזומן ולא כהפקדה לקופה, ביום סיום עבודה (אצל חברה ב' בקבוצת החברות אליה עבר), היו עומדות לרשותו חלופות שונות להקטנת נטל המס על כספי פיצויים אלו עד כדי פטור מלא ממס (החל מניצול פטור ממס על כספי פיצויים ועד לפריסה). אין אנו קובעים מראש ביחס לכל המקרים מה כדאי יותר, כמו כן כך או כך אין זו החלטה של העובד ואולם ניתן לראות בדוגמא זו כי התנגשות בין הוראות מיסוי שונות מובילה לתאונת מס ולמצב אבסורדי.
אין מדובר בחוות דעת משפטית. מאמר זה מובא כאן לידע כללי בלבד והוא אינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ משפטי או כל ייעוץ אחר. שום אינפורמציה המופיעה במאמר אינה מהווה המלצה לביצוע או אי ביצוע מהלך כלשהו. מחובתך להתייעץ לפני כל פעולה. מסמך זה מנוסח בלשון זכר אך פונה לנשים ולגברים כאחד. המידע מוצג להמחשה בלבד, חבות המס הסופית בכל מקרה תיקבע אך ורק על ידי רשויות המס על פי הקבוע בפקודת מס הכנסה, בתקנות ובחוזרים המקצועיים.
|
|
|
|
|
|
|
|