|
|
הצעת חוק גיל פרישה (תיקון – העלאת גיל הפרישה לנשים וקביעת צעדים תומכים לנשים בגילאי העבודה), התשע"ט–2019
|
 |
בסטטוס הצעת חוק - הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום 27/05/2019.
|
|
|
מספר פנימי: 2078657
הכנסת העשרים ואחת
יוזם:
חבר הכנסת מיקי לוי
______________________________________________
פ/204/21
הצעת
חוק גיל פרישה (תיקון – העלאת גיל הפרישה לנשים וקביעת צעדים תומכים לנשים בגילאי
העבודה), התשע"ט–2019
|
ביטול פרק ד'
|
1.
|
בחוק גיל פרישה, התשס"ד–2004 [1] (להלן – החוק העיקרי), פרק ד' – בטל.
|
|
הוספת סעיף 9א
|
2.
|
אחרי סעיף 9 לחוק העיקרי יבוא:
|
|
|
|
"מחקר
לעניין העלאת גיל הפרישה
|
9א.
|
החל משנת 2020 ובכל שנה לאחר מכן,
המוסד לביטוח לאומי יבחן במחקר את השפעת העלאת גיל הפרישה לנשים על נשים שגיל
הפרישה שלהן עלה החל משנת 2018, בין היתר לגבי מספר הנשים שהמשיכו לעבוד עד גיל
הפרישה, מספר הנשים שהפסיקו לעבוד לפני הגיען לגיל הפרישה והסיבות לכך, מספר
הנשים שהמשיכו לעבוד לאחר הגיען לגיל הפרישה, רמת הכנסתן של הנשים ערב פרישתן
מעבודה ורמת הכנסתן לאחר פרישתן מהעבודה ובכלל זה מקורות הכנסתן, רמת הכנסתן ככל
שהן המשיכו לעבוד, וצעדים משלימים לעידוד העסקתן של נשים שטרם הגיעו לגיל פרישה
ומעוניינות בכך.
|
|
|
|
פרק ד'1: הכשרות מקצועיות לנשים
|
|
|
|
הכשרה מקצועית לאישה בגיל 55 ומעלה
|
9ב.
|
(א) אישה שהגיעה לגיל 55 וטרם הגיעה לגיל הפרישה זכאית לקבל מאת
המדינה תכנית להכשרה מקצועית, אף אם היא עובדת.
|
|
|
|
|
|
|
|
(ב) ההכשרות המקצועיות יינתנו לאישה כשוברים לפי בחירת האישה,
ובהשתתפות כספית של המדינה ושל האישה; השתתפות המדינה לעניין זה לא תפחת מ-75%
מעלות ההכשרה או 9,000 שקלים חדשים – לפי הגבוה.
|
|
|
|
הכשרה מקצועית לאישה בגיל 45 ושטרם מלאו לה 55 שנים
|
9ג.
|
(א) אישה שהגיעה לגיל 45 וטרם מלאו לה 55 שנים, תהיה זכאית להכשרות
מקצועיות כאמור בסעיף 9ב, ובלבד שלא עבדה 18 חודשים לפחות, עובר לתחילת ההכשרה
המקצועית.
|
|
|
|
מחקר – פרק ד'1
|
9ד.
|
החל משנת 2020 ובכל שנה לאחר מכן,
משרד הכלכלה והתעשייה יבחן במחקר את מידת ההשתתפות של נשים בהכשרות המקצועיות
הניתנות לפי סעיף זה, את מידת השתתפותן של הנשים בשוק העבודה לאחר שהשתתפו
בהכשרות המקצועיות ואת רמת הכנסתן, תוך השוואה בין היתר לרמת הכנסתן לפני
שהשתתפו בהכשרות מקצועיות."
|
|
הוספת סעיף 12א
|
3.
|
אחרי סעיף 12 לחוק העיקרי יבוא:
|
|
|
|
"הסכם
לעניין מקצוע שוחק
|
12א.
|
בהסכם לעניין פרישת עובדים שהמדינה
צד לו כמעביד ייקבעו תנאי פרישה מועדפים לעובד במקצוע שוחק לעומת עובדים אחרים
באותו מקום עבודה, אף אם עובדים אלה אינם צד לאותו הסכם; בסעיף זה, "מקצוע
שוחק" – מקצוע שהעבודה בו מתאפיינת בשחיקה פיזית או מנטלית ניכרת."
|
|
תיקון התוספת
|
4.
|
בתוספת לחוק העיקרי, בחלק ב', במקום
הקטע החל במילים "מרס 1956" עד המילים "יולי 1959 ואילך 64" יבוא:
|
|
|
|
"מרס 1956 עד פברואר
1957 62 ו-2 חודשים
|
|
|
|
מרס 1957 עד פברואר 1958 62 ו-5 חודשים
|
|
|
|
מרס 1958 עד פברואר 1959 62 ו-7 חודשים
|
|
|
|
מרס 1959 עד פברואר 1960 62 ו-10 חודשים
|
|
|
|
מרס 1960 עד פברואר 1961 63
|
|
|
|
מרס 1961 עד פברואר 1962 63 ו-3 חודשים
|
|
|
|
מרס 1962 עד פברואר 1963 63 ו-5 חודשים
|
|
|
|
מרס 1963 עד פברואר 1964 63 ו-8 חודשים
|
|
|
|
מרס 1964 עד פברואר 1965 63 ו-10 חודשים
|
|
|
|
מרס 1965 ואילך 64".
|
|
תיקון חוק עסקאות גופים ציבוריים
|
5.
|
בחוק עסקאות גופים ציבוריים,
התשל"ו–1976[2], בסעיף
2ב –
|
|
|
|
(1) בסעיף
קטן (ב), אחרי פסקה (3) יבוא:
|
|
|
|
|
"(4) לא יתקשר גוף ציבורי עם ספק בעסקה לקבלת
שירות לגוף הציבורי, אלא אם כן נוכח מי שמייצג את הגוף הציבורי באותה עסקה, על
פי תצהיר בכתב מאת אותו ספק שהוא קובע בהסכם תנאי פרישה מועדפים לעובדים במקצוע
שוחק לעומת עובדים אחרים באותו מקום עבודה, אף אם עובדים אלה אינם צד לאותו
הסכם; לעניין פסקה זו, "מקצוע שוחק" – כהגדרתו בסעיף 12א לחוק גיל
פרישה, התשס"ד–2004 [3].";
|
|
|
|
(2) בסעיף קטן (ב1)(1), במקום "סעיף קטן (ב)" יבוא
"סעיף קטן (ב)(1) עד (3)".
|
|
תיקון חוק הבטחת הכנסה
|
6.
|
בחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א–1980[4], בסעיף
5, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
|
|
|
|
"(ב1) הגמלה לזכאית שהגיעה לגיל 60 וטרם הגיעה לגיל
הפרישה תהיה בהתאם להוראות סעיף קטן (א) או (ב), לפי העניין, ובתוספת 300 שקלים
חדשים; התוספת לגמלה תעודכן בהתאם להוראות פסקה (2) להגדרה "הסכום
הבסיסי."
|
|
תיקון חוק הביטוח הלאומי
|
7.
|
בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב],
התשנ"ה–1995 [5] -
|
|
|
|
(1) בסעיף
161, אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
|
|
|
|
|
"(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), בתקופה שמיום
י"ד בטבת התשע"ח (1 בינואר 2018) ועד יום ג' בטבת התש"פ (31
בדצמבר 2019) תקופת האכשרה שבסעיף הקטן האמור לא תחול על אישה שמלאו לה 59 שנים
וטרם מלאו לה 61 שנים.";
|
|
|
|
(2) בסעיף
171(א), אחרי פסקה (1א) יבוא:
|
|
|
|
|
"(1ב) 600 – אם היא אישה ומלאו לה 55 שנים; ורשאית
האישה לחלק את הימים עד לשתי תקופות, ולא יותר מהן; חילקה האישה את התקופה
האמורה – לא יחול לגביה האמור בסעיף 161(א) לעניין התקופה השניה;
|
|
|
|
|
(1ג) 175 – אם היא אישה ומתקיים בה האמור בסעיף 161(א1);";
|
|
|
|
(3)
|
בסעיף 173(א)(1) במקום "זכאי
שנשלח" יבוא "זכאי, שאינו אישה שמלאו לה 55, שנשלח".
|
|
תיקון חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים
|
8.
|
בחוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח
העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה), התשס"ח–2007 [6]
|
|
|
|
(1) אחרי
סעיף 2 יבוא:
|
|
|
|
"זכאות
למענק לעובדת שמלאו לה 57 שנים וטרם מלאו לה 64 שנים
|
2א.
|
על האמור בסעיף 2, עובדת שמלאו לה 57
שנים וטרם מלאו לה 64 שנים בשנת המס, שהכנסתה החודשית הממוצעת, באותה שנת מס,
היא כמפורט בפסקאות שלהלן, לפי העניין, תהיה זכאית, בכפוף להוראות סעיפים 3 עד
7, למענק בעד כל חודש עבודה בפועל בשנת המס שלא קיבלה בה הכנסת עבודה מאת קרובה,
בסכומים המפורטים באותן פסקאות:
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) אם הכנסתה החודשית הממוצעת עולה על 1,250 שקלים חדשים ואינה
עולה על 2,500 שקלים חדשים – סכום של 240 שקלים חדשים בתוספת 30.8% מחלק הכנסתה
החודשית הממוצעת העולה על 1,250 שקלים חדשים;
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) אם הכנסתה החודשית הממוצעת עולה על 2,500 שקלים חדשים ואינה
עולה על 3,500 שקלים חדשים – סכום של 830 שקלים חדשים;
|
|
|
|
|
|
|
|
(3) אם הכנסתה החודשית הממוצעת עולה על 3,500 שקלים חדשים ואינה
עולה על 5,000 שקלים חדשים – סכום של 700 שקלים חדשים, בניכוי 37% מחלק הכנסתה
החודשית הממוצעת העולה על 4,000 שקלים חדשים;
|
|
|
|
|
|
|
|
(4) אם הכנסתה החודשית הממוצעת עולה על 5,000 שקלים חדשים ואינה
עולה על 6,170 שקלים חדשים – סכום של 500 שקלים חדשים, בניכוי 23.5% מחלק הכנסתה
החודשית הממוצעת העולה על 5,000 שקלים חדשים.";
|
|
|
|
(2) בסעיף 17(ב), במקום "ולגבי עצמאי ללא ילדים שמלאו לו 55
שנים," יבוא "ולגבי עצמאי ללא ילדים שמלאו לו 55 שנים, או עצמאית
שמלאו לה 57 שנים וטרם מלאו לה 64 שנים בשנת המס,".
|
דברי הסבר
חוק גיל פרישה, התשס"ד–2004 (להלן – חוק
גיל פרישה), שנדון בוועדת הכספים, קובע בסעיף 9 מנגנון לבחינת השאלה בדבר העלאת
גיל הפרישה שבו אישה רשאית לפרוש מעבודתה (כיום, גיל 62). לפי סעיף 9 לחוק האמור,
נדרש שר האוצר להקים ועדה ציבורית לבחינת העלאת גיל הפרישה לנשים, על הוועדה
הציבורית להגיש את המלצותיה לשר האוצר שיניח את המלצות הוועדה הציבורית על שולחן
הכנסת, ועל שר האוצר להביא לאישור ועדת הכספים את המלצותיו לעניין גיל הפרישה
לנשים, בהתחשב בהמלצות הוועדה הציבורית, והן יכולות לכלול שינוי בגיל הפרישה לנשים
בתנאים שייקבעו. ערב תיקון מס' 6 לחוק גיל פרישה, היה על ועדת הכספים ליתן החלטה
בהמלצות שר האוצר עד לתאריך שהיה קבוע בחוק, ואם לא החליטה הוועדה בהמלצות השר עד
אותו תאריך, קבע חוק גיל פרישה העלאה אוטומטית של גיל הפרישה לנשים לפי התוספת
לחוק גיל פרישה. יצוין, כי עד לתיקון מס' 6 האמור, גיל הפרישה לנשים שזיכה אותן
בקצבת אזרח ותיק לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 (להלן –
חוק הביטוח הלאומי) היה עצמאי ומנותק מגיל הפרישה לנשים לפי חוק גיל פרישה.
מאז שנת 2011 דחתה הכנסת את העלאת גיל הפרישה
לנשים שלוש פעמים, פעמיים מתוכן בכנסת הזו, בין היתר כיוון ששר האוצר לא הביא
לוועדת הכספים את המלצותיו כמתחייב בחוק גיל פרישה; בפעם הראשונה ניתנה לשר אורכה,
אך בפעם השנייה, בתיקון מס' 6 לחוק גיל פרישה, החליטה ועדת הכספים לשנות את מנגנון
העלאת גיל הפרישה, כך שאם השר הביא את המלצותיו לוועדת הכספים וועדת הכספים לא
החליטה – גיל הפרישה יעלה אוטומטית, כאמור; ואולם, אם שר האוצר לא הביא לוועדת
הכספים את המלצותיו וועדת הכספים של הכנסת לא החליטה אחרת – ימשיך גיל הפרישה של
הנשים להיות 62. נוסף על כך, וכדי שתהיה אחידות בין גיל הפרישה לפי חוק גיל פרישה
לבין גיל הזכאות של אישה לקצבת אזרח ותיק לפי חוק הביטוח הלאומי, החליטה ועדת
הכספים שגיל הזכאות של אישה לקצבת אזרח ותיק תהיה כגיל פרישתה לפי חוק גיל פרישה.
מתוך הבנה שגיל הפרישה לנשים צריך לעלות,
ושהעלאתו היא לטובת הנשים בטווח הארוך, אבל שלא די בכך אלא גם נדרשים צעדים משלימים
ותומכים לנשים, יזם יושב ראש ועדת הכספים של הכנסת מתווה חקיקתי שהוצג בפני חברי
הכנסת בדיונים שקיימה ועדת הכספים (להלן – המתווה). מתווה זה זכה לתמיכת כל חברי
הכנסת בוועדה, ובראשם חברות הכנסת שפעלו עוד קודם לכן בעניין הצעדים המשלימים
והתומכים לנשים.
לסעיף 1
מוצע לבטל את פרק ד' לחוק גיל פרישה שלפיו
נקבע אופן העלאת גיל הפרישה לנשים, כפי שתואר בתחילתם של דברי הסבר.
לסעיף 2
מוצע לקבוע שהחל משנת 2020 ובכל שנה לאחר מכן
יבחן המוסד לביטוח לאומי, במחקר, את השפעת גיל הפרישה על נשים שגיל הפרישה שלהן
עלה החל משנת 2018. המחקר יבחן, בין היתר, את מספר הנשים שעבדו עד גיל הפרישה,
שהפסיקו לעבוד לפני הגיען לגיל הפרישה, או שהמשיכו לעבוד לאחר גיל הפרישה וכן את
רמת הכנסתן לאחר פרישתן מהעבודה, ובכלל זה מקורות הכנסתן, וכן רמת הכנסתן אם הן
ממשיכות לעבוד לאחר גיל הפרישה. עוד מוצע שהמחקר האמור יכלול צעדים משלימים לעידוד
העסקתן של נשים שטרם הגיעו לגיל פרישה ומעוניינות לעבוד גם לאחר הגיען לגיל
הפרישה.
כמו כן, מוצע לאפשר לנשים בגיל 55 ומעלה שטרם
הגיעו לגיל פרישה להיות זכאיות להכשרה מקצועית מהמדינה אף אם הן עובדות, לפי בחירת
האישה ובהשתתפות המדינה בסכום של לפחות
75% מעלות ההכשרה או 9,000 שקלים חדשים – לפי הגבוה. נשים שגילן 45 וטרם
הגיעו לגיל 55 יהיו זכאיות להכשרות המקצועיות אם הן לא עבדו 18 חודשים לפחות. כן
מוצע שמשרד הכלכלה והתעשייה יבחן במחקר את מידת השתתפותן של נשים בהכשרות מקצועיות
ואת מידת השתתפותן של אותן נשים בשוק העבודה לאחר ההכשרה המקצועית, כמו גם רמת
הכנסתן בהשוואה, בין היתר, לרמת הכנסתן לפני כן.
לסעיפים 3 ו-5
נושא פרישתן של נשים שעובדות במקצועות שוחקים,
כגון ניקיון, שמירה, או נהיגה על כלי רכב כבדים העסיק רבות את חברות הכנסת בעת
הצגת המתווה. מוצע שבהסכם שהמדינה צד לו כמעביד ייקבעו תנאי פרישה מועדפים לעובד
במקצוע שוחק, מקצוע שהעבודה בו מתאפיינת בשחיקה פיזית או מנטלית ניכרת, לעומת
עובדים אחרים באותו מקום עבודה – גם אם עובדים אלה אינם צד לאותו הסכם; זאת, בין
היתר לאור העסקת עובדי קבלן במסגרת שירותים הניתנים על ידי המדינה לאזרחיה. כן
מוצע לתקן את חוק עסקאות גופים ציבוריים, התשל"ו–1976 ולאסור על גוף ציבורי
להתקשר עם ספק בעסקה לקבלת שירות לגוף הציבורי, אלא אם כן נוכח מי שמייצג את הגוף
הציבורי שאותו ספק קובע בהסכם תנאי פרישה מועדפים לעובדים במקצוע שוחק, לעומת
עובדים אחרים באותו מקום עבודה.
לסעיף 4
מוצע להעלות את גיל הפרישה שבו אישה זכאית
לפרוש מעבודתה מגיל 62 לגיל 64. העלאת גיל הפרישה תתפרס על תקופה של 10 שנים.
לסעיף 6
מוצע לתקן את חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א–1980,
ולקבוע תוספת של 300 שקלים חדשים לגמלת הבטחת הכנסה שמקבלת זכאית לגמלה שהגיעה
לגיל 60 וטרם הגיעה לגיל הפרישה.
לסעיף 7
מוצע לתקן את חוק הביטוח הלאומי ולקבוע
שבתקופה שמיום י"ד בטבת התשע"ח (1 בינואר 2018) ועד יום ג' הטבת
התש"פ (31 בדצמבר 2019) לא תחול על נשים שמלאו להן 59 וטרם מלאו להן 61 שנים
ההוראה לעניין תקופת האכשרה לדמי אבטלה והן יהיו זכאיות ל-175 ימי אבטלה. עוד מוצע
לקבוע תקופת אבטלה של 600 ימים לאישה שמלאו לה 55 שנים לפחות; אישה כאמור תהיה
רשאית לחלק את התקופה הזו עד לשתי תקופות, ואם היא החליטה לחלק את התקופה – ההוראה
לעניין תקופת האכשרה לא תחול לעניין התקופה השנייה. בנוסף מוצע לקבוע שלא ינוכו
סכומים מדמי האבטלה המשולמים לאישה שמלאו לה 55 שנים לפחות והיא נמצאת בהכשרה
מקצועית.
לסעיף 8
מוצע להגדיל את מענק העבודה, לפי חוק להגדלת
שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה),
התשס"ח–2007, לעובדת או לעצמאית שמלאו לה 57 שנים וטרם מלאו לה 64 שהכנסתה
הממוצעת באותה שנת מס היא בין 1,251 שקלים חדשים ל-6,170 שקלים חדשים; סכומי המענק
יהיו בין 240 שקלים חדשים ל-830 שקלים חדשים בעד כל חודש עבודה באותה שנת מס.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים על ידי
חבר הכנסת משה גפני וקבוצת חברי הכנסת (פ/4952/20).
---------------------------------
הוגשה
ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה
על שולחן הכנסת ביום
כ"ב
באייר התשע"ט – 27.5.19
|
|
מספר פנימי: 2078657
הכנסת העשרים ואחת
יוזם:
חבר הכנסת מיקי לוי
______________________________________________
פ/204/21
הצעת
חוק גיל פרישה (תיקון – העלאת גיל הפרישה לנשים וקביעת צעדים תומכים לנשים בגילאי
העבודה), התשע"ט–2019
|
ביטול פרק ד'
|
1.
|
בחוק גיל פרישה, התשס"ד–2004 [1] (להלן – החוק העיקרי), פרק ד' – בטל.
|
|
הוספת סעיף 9א
|
2.
|
אחרי סעיף 9 לחוק העיקרי יבוא:
|
|
|
|
"מחקר
לעניין העלאת גיל הפרישה
|
9א.
|
החל משנת 2020 ובכל שנה לאחר מכן,
המוסד לביטוח לאומי יבחן במחקר את השפעת העלאת גיל הפרישה לנשים על נשים שגיל
הפרישה שלהן עלה החל משנת 2018, בין היתר לגבי מספר הנשים שהמשיכו לעבוד עד גיל
הפרישה, מספר הנשים שהפסיקו לעבוד לפני הגיען לגיל הפרישה והסיבות לכך, מספר
הנשים שהמשיכו לעבוד לאחר הגיען לגיל הפרישה, רמת הכנסתן של הנשים ערב פרישתן
מעבודה ורמת הכנסתן לאחר פרישתן מהעבודה ובכלל זה מקורות הכנסתן, רמת הכנסתן ככל
שהן המשיכו לעבוד, וצעדים משלימים לעידוד העסקתן של נשים שטרם הגיעו לגיל פרישה
ומעוניינות בכך.
|
|
|
|
פרק ד'1: הכשרות מקצועיות לנשים
|
|
|
|
הכשרה מקצועית לאישה בגיל 55 ומעלה
|
9ב.
|
(א) אישה שהגיעה לגיל 55 וטרם הגיעה לגיל הפרישה זכאית לקבל מאת
המדינה תכנית להכשרה מקצועית, אף אם היא עובדת.
|
|
|
|
|
|
|
|
(ב) ההכשרות המקצועיות יינתנו לאישה כשוברים לפי בחירת האישה,
ובהשתתפות כספית של המדינה ושל האישה; השתתפות המדינה לעניין זה לא תפחת מ-75%
מעלות ההכשרה או 9,000 שקלים חדשים – לפי הגבוה.
|
|
|
|
הכשרה מקצועית לאישה בגיל 45 ושטרם מלאו לה 55 שנים
|
9ג.
|
(א) אישה שהגיעה לגיל 45 וטרם מלאו לה 55 שנים, תהיה זכאית להכשרות
מקצועיות כאמור בסעיף 9ב, ובלבד שלא עבדה 18 חודשים לפחות, עובר לתחילת ההכשרה
המקצועית.
|
|
|
|
מחקר – פרק ד'1
|
9ד.
|
החל משנת 2020 ובכל שנה לאחר מכן,
משרד הכלכלה והתעשייה יבחן במחקר את מידת ההשתתפות של נשים בהכשרות המקצועיות
הניתנות לפי סעיף זה, את מידת השתתפותן של הנשים בשוק העבודה לאחר שהשתתפו
בהכשרות המקצועיות ואת רמת הכנסתן, תוך השוואה בין היתר לרמת הכנסתן לפני
שהשתתפו בהכשרות מקצועיות."
|
|
הוספת סעיף 12א
|
3.
|
אחרי סעיף 12 לחוק העיקרי יבוא:
|
|
|
|
"הסכם
לעניין מקצוע שוחק
|
12א.
|
בהסכם לעניין פרישת עובדים שהמדינה
צד לו כמעביד ייקבעו תנאי פרישה מועדפים לעובד במקצוע שוחק לעומת עובדים אחרים
באותו מקום עבודה, אף אם עובדים אלה אינם צד לאותו הסכם; בסעיף זה, "מקצוע
שוחק" – מקצוע שהעבודה בו מתאפיינת בשחיקה פיזית או מנטלית ניכרת."
|
|
תיקון התוספת
|
4.
|
בתוספת לחוק העיקרי, בחלק ב', במקום
הקטע החל במילים "מרס 1956" עד המילים "יולי 1959 ואילך 64" יבוא:
|
|
|
|
"מרס 1956 עד פברואר
1957 62 ו-2 חודשים
|
|
|
|
מרס 1957 עד פברואר 1958 62 ו-5 חודשים
|
|
|
|
מרס 1958 עד פברואר 1959 62 ו-7 חודשים
|
|
|
|
מרס 1959 עד פברואר 1960 62 ו-10 חודשים
|
|
|
|
מרס 1960 עד פברואר 1961 63
|
|
|
|
מרס 1961 עד פברואר 1962 63 ו-3 חודשים
|
|
|
|
מרס 1962 עד פברואר 1963 63 ו-5 חודשים
|
|
|
|
מרס 1963 עד פברואר 1964 63 ו-8 חודשים
|
|
|
|
מרס 1964 עד פברואר 1965 63 ו-10 חודשים
|
|
|
|
מרס 1965 ואילך 64".
|
|
תיקון חוק עסקאות גופים ציבוריים
|
5.
|
בחוק עסקאות גופים ציבוריים,
התשל"ו–1976[2], בסעיף
2ב –
|
|
|
|
(1) בסעיף
קטן (ב), אחרי פסקה (3) יבוא:
|
|
|
|
|
"(4) לא יתקשר גוף ציבורי עם ספק בעסקה לקבלת
שירות לגוף הציבורי, אלא אם כן נוכח מי שמייצג את הגוף הציבורי באותה עסקה, על
פי תצהיר בכתב מאת אותו ספק שהוא קובע בהסכם תנאי פרישה מועדפים לעובדים במקצוע
שוחק לעומת עובדים אחרים באותו מקום עבודה, אף אם עובדים אלה אינם צד לאותו
הסכם; לעניין פסקה זו, "מקצוע שוחק" – כהגדרתו בסעיף 12א לחוק גיל
פרישה, התשס"ד–2004 [3].";
|
|
|
|
(2) בסעיף קטן (ב1)(1), במקום "סעיף קטן (ב)" יבוא
"סעיף קטן (ב)(1) עד (3)".
|
|
תיקון חוק הבטחת הכנסה
|
6.
|
בחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א–1980[4], בסעיף
5, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
|
|
|
|
"(ב1) הגמלה לזכאית שהגיעה לגיל 60 וטרם הגיעה לגיל
הפרישה תהיה בהתאם להוראות סעיף קטן (א) או (ב), לפי העניין, ובתוספת 300 שקלים
חדשים; התוספת לגמלה תעודכן בהתאם להוראות פסקה (2) להגדרה "הסכום
הבסיסי."
|
|
תיקון חוק הביטוח הלאומי
|
7.
|
בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב],
התשנ"ה–1995 [5] -
|
|
|
|
(1) בסעיף
161, אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
|
|
|
|
|
"(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), בתקופה שמיום
י"ד בטבת התשע"ח (1 בינואר 2018) ועד יום ג' בטבת התש"פ (31
בדצמבר 2019) תקופת האכשרה שבסעיף הקטן האמור לא תחול על אישה שמלאו לה 59 שנים
וטרם מלאו לה 61 שנים.";
|
|
|
|
(2) בסעיף
171(א), אחרי פסקה (1א) יבוא:
|
|
|
|
|
"(1ב) 600 – אם היא אישה ומלאו לה 55 שנים; ורשאית
האישה לחלק את הימים עד לשתי תקופות, ולא יותר מהן; חילקה האישה את התקופה
האמורה – לא יחול לגביה האמור בסעיף 161(א) לעניין התקופה השניה;
|
|
|
|
|
(1ג) 175 – אם היא אישה ומתקיים בה האמור בסעיף 161(א1);";
|
|
|
|
(3)
|
בסעיף 173(א)(1) במקום "זכאי
שנשלח" יבוא "זכאי, שאינו אישה שמלאו לה 55, שנשלח".
|
|
תיקון חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים
|
8.
|
בחוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח
העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה), התשס"ח–2007 [6]
|
|
|
|
(1) אחרי
סעיף 2 יבוא:
|
|
|
|
"זכאות
למענק לעובדת שמלאו לה 57 שנים וטרם מלאו לה 64 שנים
|
2א.
|
על האמור בסעיף 2, עובדת שמלאו לה 57
שנים וטרם מלאו לה 64 שנים בשנת המס, שהכנסתה החודשית הממוצעת, באותה שנת מס,
היא כמפורט בפסקאות שלהלן, לפי העניין, תהיה זכאית, בכפוף להוראות סעיפים 3 עד
7, למענק בעד כל חודש עבודה בפועל בשנת המס שלא קיבלה בה הכנסת עבודה מאת קרובה,
בסכומים המפורטים באותן פסקאות:
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) אם הכנסתה החודשית הממוצעת עולה על 1,250 שקלים חדשים ואינה
עולה על 2,500 שקלים חדשים – סכום של 240 שקלים חדשים בתוספת 30.8% מחלק הכנסתה
החודשית הממוצעת העולה על 1,250 שקלים חדשים;
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) אם הכנסתה החודשית הממוצעת עולה על 2,500 שקלים חדשים ואינה
עולה על 3,500 שקלים חדשים – סכום של 830 שקלים חדשים;
|
|
|
|
|
|
|
|
(3) אם הכנסתה החודשית הממוצעת עולה על 3,500 שקלים חדשים ואינה
עולה על 5,000 שקלים חדשים – סכום של 700 שקלים חדשים, בניכוי 37% מחלק הכנסתה
החודשית הממוצעת העולה על 4,000 שקלים חדשים;
|
|
|
|
|
|
|
|
(4) אם הכנסתה החודשית הממוצעת עולה על 5,000 שקלים חדשים ואינה
עולה על 6,170 שקלים חדשים – סכום של 500 שקלים חדשים, בניכוי 23.5% מחלק הכנסתה
החודשית הממוצעת העולה על 5,000 שקלים חדשים.";
|
|
|
|
(2) בסעיף 17(ב), במקום "ולגבי עצמאי ללא ילדים שמלאו לו 55
שנים," יבוא "ולגבי עצמאי ללא ילדים שמלאו לו 55 שנים, או עצמאית
שמלאו לה 57 שנים וטרם מלאו לה 64 שנים בשנת המס,".
|
דברי הסבר
חוק גיל פרישה, התשס"ד–2004 (להלן – חוק
גיל פרישה), שנדון בוועדת הכספים, קובע בסעיף 9 מנגנון לבחינת השאלה בדבר העלאת
גיל הפרישה שבו אישה רשאית לפרוש מעבודתה (כיום, גיל 62). לפי סעיף 9 לחוק האמור,
נדרש שר האוצר להקים ועדה ציבורית לבחינת העלאת גיל הפרישה לנשים, על הוועדה
הציבורית להגיש את המלצותיה לשר האוצר שיניח את המלצות הוועדה הציבורית על שולחן
הכנסת, ועל שר האוצר להביא לאישור ועדת הכספים את המלצותיו לעניין גיל הפרישה
לנשים, בהתחשב בהמלצות הוועדה הציבורית, והן יכולות לכלול שינוי בגיל הפרישה לנשים
בתנאים שייקבעו. ערב תיקון מס' 6 לחוק גיל פרישה, היה על ועדת הכספים ליתן החלטה
בהמלצות שר האוצר עד לתאריך שהיה קבוע בחוק, ואם לא החליטה הוועדה בהמלצות השר עד
אותו תאריך, קבע חוק גיל פרישה העלאה אוטומטית של גיל הפרישה לנשים לפי התוספת
לחוק גיל פרישה. יצוין, כי עד לתיקון מס' 6 האמור, גיל הפרישה לנשים שזיכה אותן
בקצבת אזרח ותיק לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 (להלן –
חוק הביטוח הלאומי) היה עצמאי ומנותק מגיל הפרישה לנשים לפי חוק גיל פרישה.
מאז שנת 2011 דחתה הכנסת את העלאת גיל הפרישה
לנשים שלוש פעמים, פעמיים מתוכן בכנסת הזו, בין היתר כיוון ששר האוצר לא הביא
לוועדת הכספים את המלצותיו כמתחייב בחוק גיל פרישה; בפעם הראשונה ניתנה לשר אורכה,
אך בפעם השנייה, בתיקון מס' 6 לחוק גיל פרישה, החליטה ועדת הכספים לשנות את מנגנון
העלאת גיל הפרישה, כך שאם השר הביא את המלצותיו לוועדת הכספים וועדת הכספים לא
החליטה – גיל הפרישה יעלה אוטומטית, כאמור; ואולם, אם שר האוצר לא הביא לוועדת
הכספים את המלצותיו וועדת הכספים של הכנסת לא החליטה אחרת – ימשיך גיל הפרישה של
הנשים להיות 62. נוסף על כך, וכדי שתהיה אחידות בין גיל הפרישה לפי חוק גיל פרישה
לבין גיל הזכאות של אישה לקצבת אזרח ותיק לפי חוק הביטוח הלאומי, החליטה ועדת
הכספים שגיל הזכאות של אישה לקצבת אזרח ותיק תהיה כגיל פרישתה לפי חוק גיל פרישה.
מתוך הבנה שגיל הפרישה לנשים צריך לעלות,
ושהעלאתו היא לטובת הנשים בטווח הארוך, אבל שלא די בכך אלא גם נדרשים צעדים משלימים
ותומכים לנשים, יזם יושב ראש ועדת הכספים של הכנסת מתווה חקיקתי שהוצג בפני חברי
הכנסת בדיונים שקיימה ועדת הכספים (להלן – המתווה). מתווה זה זכה לתמיכת כל חברי
הכנסת בוועדה, ובראשם חברות הכנסת שפעלו עוד קודם לכן בעניין הצעדים המשלימים
והתומכים לנשים.
לסעיף 1
מוצע לבטל את פרק ד' לחוק גיל פרישה שלפיו
נקבע אופן העלאת גיל הפרישה לנשים, כפי שתואר בתחילתם של דברי הסבר.
לסעיף 2
מוצע לקבוע שהחל משנת 2020 ובכל שנה לאחר מכן
יבחן המוסד לביטוח לאומי, במחקר, את השפעת גיל הפרישה על נשים שגיל הפרישה שלהן
עלה החל משנת 2018. המחקר יבחן, בין היתר, את מספר הנשים שעבדו עד גיל הפרישה,
שהפסיקו לעבוד לפני הגיען לגיל הפרישה, או שהמשיכו לעבוד לאחר גיל הפרישה וכן את
רמת הכנסתן לאחר פרישתן מהעבודה, ובכלל זה מקורות הכנסתן, וכן רמת הכנסתן אם הן
ממשיכות לעבוד לאחר גיל הפרישה. עוד מוצע שהמחקר האמור יכלול צעדים משלימים לעידוד
העסקתן של נשים שטרם הגיעו לגיל פרישה ומעוניינות לעבוד גם לאחר הגיען לגיל
הפרישה.
כמו כן, מוצע לאפשר לנשים בגיל 55 ומעלה שטרם
הגיעו לגיל פרישה להיות זכאיות להכשרה מקצועית מהמדינה אף אם הן עובדות, לפי בחירת
האישה ובהשתתפות המדינה בסכום של לפחות
75% מעלות ההכשרה או 9,000 שקלים חדשים – לפי הגבוה. נשים שגילן 45 וטרם
הגיעו לגיל 55 יהיו זכאיות להכשרות המקצועיות אם הן לא עבדו 18 חודשים לפחות. כן
מוצע שמשרד הכלכלה והתעשייה יבחן במחקר את מידת השתתפותן של נשים בהכשרות מקצועיות
ואת מידת השתתפותן של אותן נשים בשוק העבודה לאחר ההכשרה המקצועית, כמו גם רמת
הכנסתן בהשוואה, בין היתר, לרמת הכנסתן לפני כן.
לסעיפים 3 ו-5
נושא פרישתן של נשים שעובדות במקצועות שוחקים,
כגון ניקיון, שמירה, או נהיגה על כלי רכב כבדים העסיק רבות את חברות הכנסת בעת
הצגת המתווה. מוצע שבהסכם שהמדינה צד לו כמעביד ייקבעו תנאי פרישה מועדפים לעובד
במקצוע שוחק, מקצוע שהעבודה בו מתאפיינת בשחיקה פיזית או מנטלית ניכרת, לעומת
עובדים אחרים באותו מקום עבודה – גם אם עובדים אלה אינם צד לאותו הסכם; זאת, בין
היתר לאור העסקת עובדי קבלן במסגרת שירותים הניתנים על ידי המדינה לאזרחיה. כן
מוצע לתקן את חוק עסקאות גופים ציבוריים, התשל"ו–1976 ולאסור על גוף ציבורי
להתקשר עם ספק בעסקה לקבלת שירות לגוף הציבורי, אלא אם כן נוכח מי שמייצג את הגוף
הציבורי שאותו ספק קובע בהסכם תנאי פרישה מועדפים לעובדים במקצוע שוחק, לעומת
עובדים אחרים באותו מקום עבודה.
לסעיף 4
מוצע להעלות את גיל הפרישה שבו אישה זכאית
לפרוש מעבודתה מגיל 62 לגיל 64. העלאת גיל הפרישה תתפרס על תקופה של 10 שנים.
לסעיף 6
מוצע לתקן את חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א–1980,
ולקבוע תוספת של 300 שקלים חדשים לגמלת הבטחת הכנסה שמקבלת זכאית לגמלה שהגיעה
לגיל 60 וטרם הגיעה לגיל הפרישה.
לסעיף 7
מוצע לתקן את חוק הביטוח הלאומי ולקבוע
שבתקופה שמיום י"ד בטבת התשע"ח (1 בינואר 2018) ועד יום ג' הטבת
התש"פ (31 בדצמבר 2019) לא תחול על נשים שמלאו להן 59 וטרם מלאו להן 61 שנים
ההוראה לעניין תקופת האכשרה לדמי אבטלה והן יהיו זכאיות ל-175 ימי אבטלה. עוד מוצע
לקבוע תקופת אבטלה של 600 ימים לאישה שמלאו לה 55 שנים לפחות; אישה כאמור תהיה
רשאית לחלק את התקופה הזו עד לשתי תקופות, ואם היא החליטה לחלק את התקופה – ההוראה
לעניין תקופת האכשרה לא תחול לעניין התקופה השנייה. בנוסף מוצע לקבוע שלא ינוכו
סכומים מדמי האבטלה המשולמים לאישה שמלאו לה 55 שנים לפחות והיא נמצאת בהכשרה
מקצועית.
לסעיף 8
מוצע להגדיל את מענק העבודה, לפי חוק להגדלת
שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה),
התשס"ח–2007, לעובדת או לעצמאית שמלאו לה 57 שנים וטרם מלאו לה 64 שהכנסתה
הממוצעת באותה שנת מס היא בין 1,251 שקלים חדשים ל-6,170 שקלים חדשים; סכומי המענק
יהיו בין 240 שקלים חדשים ל-830 שקלים חדשים בעד כל חודש עבודה באותה שנת מס.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים על ידי
חבר הכנסת משה גפני וקבוצת חברי הכנסת (פ/4952/20).
---------------------------------
הוגשה
ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה
על שולחן הכנסת ביום
כ"ב
באייר התשע"ט – 27.5.19
|
|
גיל פרישה - חייבים לשנות גישה - מאמר דיעה (מומלץ לקרוא)
|
|
|
|
|
|