שיעורי תשלום של מעביד ושל עמית שכיר לקופת גמל - תקנה מס' 19 לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), תשכ"ד-1964
19.(א) אישור לפי תקנה 6 לקופת גמל המקבלת תשלומים מאת מעביד יחול רק על אותם הכספים שהיא תקבל ממנו בדרך של תשלומים חדשיים רצופים בשיעור שווה ממשכורתו של עמית-שכיר, העובד אצל אותו מעביד ובלבד שהתשלום החדשי של המעביד שעליו יחול אישור כאמור, יהיה בשיעור או בשיעורים, הכל לפי הענין, כאמור בפסקאות (1) עד (4) להלן:
(1)(א) לקופת גמל לתגמולים למרכיב תגמולי המעביר – שיעור שלא יעלה על 7.5% מן המשכורת, ואולם –
(1) בתכנית ביטוח המבטיחה תשואה יהיה התשלום שמעבר לשיעור של 5% לחשבון אחר שאינו מבטיח תשואה בתכנית לאותה מטרה;
בתקנה זו, "תכנית ביטוח המבטיחה תשואה" – תכנית ביטוח המזכה את המבטח באיגרות חוב שמנפיקה הממשלה לפי חוק המילווה (חברות ביטוח), התשכ"ג-1962, או לפי חוק המילווה (ביטוח חיים), התשכ"ה-1965;
(2) בקופת גמל המבטיחה תשואה, כהגדרתה בתקנה 38ב1, יהיה התשלום שמעבר לשיעור של 5%, לחשבון אחר שאינו מבטיח תשואה לאותה מטרה;
(3) בתכנית ביטוח שביום י"ט בטבת התשס"ה (31 בדצמבר 2004) משלם בה העמית תשלומים, שעל פי תנאי הפוליסה לא ניתן להגדילם, יהיה התשלום שמעבר לשיעור של 5%, לחשבון אחר שאינו כולל הגבלה כאמור, בתכנית לאותה מטרה;
(4) בתכנית ביטוח שביום י"ט בטבת התשס"ה (31 בדצמבר 2004) משלם בה העמית על פי תנאי הפוליסה שאושרו לפני יום ז' בטבת התשס"ד (1 בינואר 2004), והובטחו בה לעמית מקדמי קצבה קבועים, יכול שהתשלום שמעבר ל-5% יהיה לחשבון אחר, ובלבד שישולם בתכנית לאותה מטרה;
(ב)(1) לקופת גמל לפיצויים – שיעור שלא יעלה על השיעור הדרוש לכיסוי התחייבויות המעביד עבור אותו עמית-שכיר לפי חוק פיצויי פיטורים או לפי הסכם עבודה ובלבד שלא יעלה על השיעור על 8.33% מאותה משכורת;
(2) נצבר בתום שנת המס בקופת גמל לפיצויים שבה לא מתנהל חשבון אישי לכל עמית-שכיר סכום העולה ביותר מ-10% על הסכום שהיה המעביד חייב כפיצויים לכל עובדיו אילו פרשו מעבודתם באותה עת, כשהוא מחושב לפי משכורת של חודש לכל שנת עבודה, כשהוא מוגדל בשיעור תוספת היוקר הראשונה ששולמה לאחר תום שנת המס, יוקטנו תשלומי המעביד על פי פסקת משנה (1) בשנת המס שלאחריה בסכום העודף;
בפסקה זו, "שנת מס" - לרבות תקופת שומה מיוחדת;
(ג) לקופת גמל לקצבה –
(1) למרכיב תגמולי המעביד – שיעור שלא יעלה על 7.5% מן המשכורת; ואולם בתכניות ביטוח כאמור בפסקאות משנה (א)(1), (3) ו-(4) יחול האמור בפסקאות המשנה האמורות;
(2) למרכיב הפיצויים – שיעור שלא יעלה על השיעורים לפי פסקת משנה (ב), ובלבד שבקופת גמל משלמת לקצבה שפסקת משנה (ג1) אינה חלה עליה, שולם למרכיב תגמולי המעביד, באותו חשבון קופת גמל לקצבה, תשלום בשיעור של 5% לפחות מהמשכורת;
(ג1) למרכיב הפיצויים בקופת גמל לקצבה שהיא –
(1) קרן ותיקה שמונה לה מנהל מיוחד לפי חוק הפיקוח על עסקי הביטוח, התשמ"א-1981 – שיעור שלא יעלה על השיעורים לפי פסקת משנה (ב), ובלבד ששולם למרכיב תגמולי המעביד, באותו חשבון קופת גמל, תשלום בשיעור הקבוע בסעיף 78יא לחוק האמור;
(2) תכנית ביטוח שביום ו' באדר התשנ"ט (22 בפברואר 1999) שילם לה עמית כספים – שיעור שלא יעלה על השיעורים לפי פסקת משנה (ב), ובלבד ששולם למרכיב תגמולי המעביד בקופת ביטוח לקצבה, תשלום בשיעור של 5% לפחות מהמשכורת;
(ד) הנציב רשאי להורות על הקטנת שיעורי התשלומים כאמור בתקנת משנה (א)(1)(ב) ו-(א)(1)(ג), אם לדעתו, נצטברו בקופת הגמל סכומים העודפים על הדרוש לכיסוי התחייבויות המעביד כלפי כל העמיתים-השכירים העובדים אצלו;
(ה) סך כל התשלומים של המעביד לקופות גמל לתגמולים, לפיצויים ולקיצבה, בכפוף לסייגים שבתקנת משנה זו, לא יעלו על שיעור של 15.83% מהמשכורת;
(1א) לקרן השתלמות - לפי הקבוע בפקודה;
(2) לקופת גמל לחופשה לא יעלה שיעור התשלום על –
(א) משכורת בעד חופשה שנתית לפי חוק חופשה שנתית, תשי"א-1951, ולא יותר מהסכום שנקבע בחוזה העבודה או בהסכם קיבוצי, לפי הגבוה משניהם;
(ב) (בוטלה);
(3) לקופת גמל למטרה אחרת - לפי הסכמי עבודה קיבוציים;
(4) לקופת גמל לדמי מחלה – לפי מחויבותו של העמית לעובדיו לפי הוראות זכאות לדמי מחלה, בשנה שקדמה לשנה שבה שולמו כספים לקופה (להלן – השנה הקודמת), ועד לסכום שלא יעלה על 2.5% מכלל המשכורות ששילם העמית לעובדיו בשנה הקודמת או עד לסכום שהוא ההפרש שבין תקרת הצבירה של העמית לבין סך הסכומים העומדים לזכותו בקופה, בניכוי סכומים שגבתה הקופה בהתאם לתקנה 41ח, לפי הנמוך מביניהם; לענין זה, "תקרת צבירה" של עמית בשנה פלונית – סכום השווה ל-7.5% מכלל המשכורות ששילם לעובדיו בשנה הקודמת.
(ב) אישור כאמור בתקנת משנה (א) לקופת גמל לתגמולים או לקופת גמל לקצבה יחול רק אם נתקיימו כל אלה:
(1) כנגד תשלומי המעביד למרכיב תגמולי המעביד עד שיעור של 5% ממשכורתו של העמית השכיר, משלם העמית השכיר אף הוא, מדי חודש, למרכיב תגמולי העובד באותו חשבון קופת גמל, סכום השווה לסכום ששילם המעביד למעט במקרים שמפורטים בפסקת משנה (4);
(2) שיעור תשלומי העמית השכיר למרכיב תגמולי העובד אינו עולה על 7% ממשכורתו, ואם שיעור תשלומי המעביד למרכיב תגמולי המעביר אינו עולה על 5% ממשכורתו של העמית השכיר יהיה שיעור תשלומי העמית השכיר שווה לשיעור תשלומי המעביד;
(3) תשלומי העמית השכיר הועברו בדרך של תשלומים חודשיים רצופים בשיעור שווה ממשכורתו;
(4) כל תשלומי העמית השכיר ששולמו לפי תקנת משנה זו למרכיב תגמולי העובד, ישולמו לאותו חשבון קופת גמל שאליו שילם המעביד למרכיב תגמולי המעביד בשל אותה משכורת לפי תקנת משנה (א) ולאותה מטרה, ואולם –
(א) בתכנית ביטוח המבטיחה תשואה יהיה התשלום שמעבר לשיעור הקבוע בפסקה (1) לחשבון אחר שאינו מבטיח תשואה בקופת גמל שיבחר המבוטח לאותה מטרה, ואם הפקיד המעביד סכומים לחשבון כאמור בתקנת משנה (א)(1)(א)(1), יהיו הפקדות העובד לפי פסקה זו, לחשבון שבו הפקיד המעביד לפי תקנת המשנה האמורה;
(ב) בקופת גמל המבטיחה תשואה, כהגדרתה בתקנה 38ב1, יהיה התשלום שמעבר לשיעור הקבוע בפסקה (1), לחשבון אחר שאינו מבטיח תשואה בקופת גמל שיבחר המבוטח לאותה מטרה ואם הפקיד המעביד סכומים לחשבון כאמור בתקנת משנה (א)(1)(א)(2), יהיו הפקדות העובד לפי פסקה זו, לחשבון שבו הפקיד המעביד לפי תקנת המשנה האמורה;
(ג) בתכנית ביטוח שביום י"ט בטבת התשס"ה (31 בדצמבר 2004) משלם בה העמית תשלומים, שעל פי תנאי הפוליסה לא ניתן להגדילם בה, יהיה התשלום שמעבר לשיעור הקבוע בפסקה (1), לחשבון אחר שאינו כולל הגבלה כאמור, בקופת גמל שיבחר המבוטח לאותה מטרה ואם הפקיד המעביד סכומים לחשבון כאמור בתקנת משנה (א)(1)(א)(3), יהיו הפקדות העובד לפי פסקה זו, לחשבון שבו הפקיד המעביד לפי תקנת המשנה האמורה;
(ד) בתכנית ביטוח שביום י"ט בטבת התשס"ה (31 בדצמבר 2004) משלם בה העמית על פי תנאי הפוליסה שאושרו לפני יום ז' בטבת התשס"ד (1 בינואר 2004), והובטחו בה לעמית מקדמי קצבה קבועים, יכול שהתשלום שמעבר לשיעור הקבוע בפסקה (1) יהיה לחשבון אחר, ובלבד שישולם בקופת גמל שיבחר המבוטח לאותה מטרה ואם הפקיד המעביד סכומים לחשבון כאמור בתקנת משנה (א)(1)(א)(4), יהיו הפקדות העובד לפי פסקה זו, לחשבון שבו הפקיד המעביד לפי תקנת המשנה האמורה.
(ב1) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו–(ב) -
(1) הפקדות המעביד והעובד בקרן חדשה מקיפה לא יעלו על תקרת ההפקדה
החודשית;
(2) הפקדות המעביד והעובד לקופת גמל לקצבה שהיא קופת ביטוח יהיו רק
בשל חלק מן המשכורת העולה על התקרה החודשית של השכר המבוטח, ובלבד
שהופקד בעבור העובד בקופת גמל לקצבה שאינה קופת ביטוח, בחודש שבו
בוצעה הפקדה לקופת גמל לקצבה שהיא קופת ביטוח, סכום העומד על תקרת
ההפקדה החודשית לפחות (הערה שלנו: יש לשים לב לתחולה ולסייג לתחולה לעניין הוראות סעיף זה ! כמפורט מטה בסוף התקנות).
(ב2)(1) אישור כאמור בתקנת משנה (א) לקרן השתלמות יחול רק אם העמית ישלם אף הוא מדי חודש בחודשו לקרן שליש לפחות מהסכום ששילם המעביד;
(2) הוראות פסקה (1) לא יחולו על עמית-רופא אשר תשלומיו לקרן הם לפי הוראות הסכם קיבוצי שנחתם עד יום ד' בטבת התשס"ט (31 בדצמבר 2008), ושאושר בידי שר האוצר; לעניין זה, "עמית-רופא" – רופא שביום כ"ח בסיוון התשס"ח (1 ביולי 2008) התקיימו בו שני אלה:
(א) היה עמית בקרן השתלמות;
(ב) היה זכאי על פי הסכם העבודה של רופאים שחל עליו, שיופקדו בעבורו תשלומים לקרן שאינם לפי הוראות פסקה (1).
(ג) אישור כאמור בתקנת משנה (א) לא יחול על –
(1) (נמחקה);
(2) תשלומי מעביד לקופת גמל בעד עובד הזכאי לקיצבה בשל אותה משכורת, על פי דין או חוזה, למעט אישור לקרן השתלמות ולקופת גמל אישית לפיצויים לחשבון שנפתח עד יום ו' בטבת התשס"ד (31 בדצמבר 2003) ועל פי הסכם קיבוצי שנחתם עד יום ה' בחשון התשס"ד (31 באוקטובר 2003) ושאושר בידי שר האוצר, לגבי תשלומים חודשיים רצופים בשיעור שווה מהמשכורת ואשר אינו עולה על %⅓2 ממנה.
(ד) על אף האמור בתקנת משנה (א), קופת גמל מרכזית לפיצויים או קופת גמל לדמי מחלה תהיה רשאית לקבל תשלומים מאת עמית-מעביד שלא בדרך של תשלומים חדשיים רצופים.
תקנה 19(ב1) לתקנות מעלה, לא תחול לעניין פוליסת ביטוח שהוצאה על פי קופת ביטוח לפני יום 1 בספטמבר 2023; נוסף על האמור, לא תחול לעניין פוליסת ביטוח שהועברו אליה כספים לאחר יום 1 בספטמבר 2023 לפי סעיף 23 לחוק
מפוליסת ביטוח אחרת שהוצאה על פי קופת ביטוח לפני יום 1 בספטמבר 2023 ועל כל פוליסת
ביטוח נוספת שתוצא לאחר יום 1 בספטמבר 2023 ושיועברו אליה הכספים המועברים כאמור;
לעניין פוליסת ביטוח שחל לגביה הסייג לתחולה לפי תקנה זו, תמשיך לחול תקנה 19 לתקנות מעלה כנוסחה ערב תחילתן של תקנות אלה (דהיינו הנוסח עד ליום 1 בספטמבר 2023).
תשלומים לקופת גמל - סע' 22 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), תשס"ה-2005
22. (א) השר, באישור ועדת הכספים, יקבע שיעורים או סכומים, מרביים, לתשלומים של עמית, ואם הוא עמית-שכיר – גם של מעבידו, לקופת גמל.......
(ב) השר רשאי לקבוע הוראות בענינים אלה:
(1) תנאים שיחולו לענין תשלומי כספים לקופת גמל לרבות תנאים שיחולו על תשלומים מעבר לסכומים או לשיעורים שיקבע;
(2) הריבית שתגבה חברה מנהלת ממעביד, בין שהוא עמית ובין שאינו עמית, בשל איחור בהפקדת התשלומים האמורים בסעיף קטן (א) בקופת גמל;
(ג) הממונה רשאי לתת הוראות בעניינים אלה:
(1) אופן הפקדת התשלומים האמורים בסעיף קטן (א) בקופת גמל, הפרטים שעל מעביד, בין שהוא עמית ובין שאינו עמית, למסור לחברה המנהלת בעת ההפקדה והמועדים להפקדת התשלומים;
(2) אישורים שחברה מנהלת חייבת להמציא לעמיתים בקופת גמל שבניהולה, ולעניין עמיתים-שכירים – גם למעבידיהם, לגבי הפקדת התשלומים בקופת הגמל.