|
(א) 35% מהכנסת שכירות מוטבת שמקבל יחיד זכאי, פטורים ממס, אם התקיימו כל אלה:
(1) ליחיד או לבן זוגו לא היו הכנסות מקצבה, שחלות עליה הוראות סעיפים 9א או 9ב, או הכנסות מריבית, שחלות עליה הוראות סעיפים 125ד או 125ה;
(2) דמי השכירות אינם משולמים על ידי קרוב, כהגדרתו בסעיף 105יא, או על ידי חבר בני אדם שהיחיד הוא בעל שליטה בו.
(ב) פטור לפי סעיף קטן (א) יינתן לאחד מבני הזוג בלבד.
(ג) בסעיף זה - "בעל שליטה" – כהגדרתו בסעיף 32(9); "הכנסת שכירות מוטבת" – הכנסה חייבת מדמי שכירות לפי סעיף 2(6) או (7) שמקבל יחיד מהשכרת נכס שהיה בבעלותו, ששימש בידיו במישרין להפקת הכנסתו מיגיעה אישית מעסק או ממשלח יד בישראל, עד לתקרת ההכנסה, כשהיא מוכפלת בשיעור הזכאות;
"יחיד זכאי" – כל אחד מאלה:
(2) יחיד, אם הוא או בן זוגו הגיעו לגיל הפרישה.
והכול אם הוא תושב ישראל ומלאו לו במועד הקובע, כהגדרתו בסעיף 88, 55 שנים;
"שיעור הזכאות" – שיעור של 2% לכל שנת מס שבה שימש הנכס, במישרין, בידי היחיד להפקת הכנסה מיגיעה אישית מעסק או ממשלח יד בישראל, אך לא יותר מ-70%.
"תקרת ההכנסה" – הסכום הנקוב בהגדרה "קצבה מזכה" שבסעיף 9א, כשהוא מוכפל ב-12.
"קצבה מזכה" - סך של 8,480 ש"ח נכון לשנת המס 2019 (סעיף 9א לפקודת מס הכנסה).
"המועד הקובע" – 1 בינואר 2003 (סעיף 88 לפקודת מס הכנסה).
|