|
|
הרעת תנאים - מי צריך להוכיח - העובד או המעביד ?
|
 |
|
|
|
"נטל ההוכחה להראות כי התקיימו בעובד הנסיבות כאמור בסעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, מוטל על העובד הטוען לזכאות לפיצויי פיטורים בדין מפוטר [ראה: דב"ע מח159/-3 חיים שלום – מירון סובל שור ושות', פד"ע כ' 290]. ואשר לרמת ההוכחה הנדרשת להרמת נטל זה נקבע כי: "השאלה, אימתי נקלע עובד למצב, שבו תנאי עבודתו הורעו בצורה מוחשית, דורשת התייחסות למכלול הנסיבות שהביאו להתפטרות. אין די בתחושתו הסובייקטיבית של העובד, שלפיה תנאי עבודתו הורעו, אלא עליו להוכיח קיומה של תשתית עובדתית אובייקטיבית, המלמדת על הרעה מוחשית בתנאי העבודה, ורק הוכחתה תביא את ההתפטרות להיחשב כפיטורים" [ראה: דב"ע נא/3/203 הרשקו רובין - מפעלי זכוכית ישראליים פניציה בע"מ (לא פורסם) סעיף 6 לפסק הדין]." (סע (חי') 21938-09-10, סרגיי יפנוב נ' אליהו תעשיות פלסטיק בע"מ, חלק מההדגשות אינן במקור).
"יש לזכור שככלל לעניין הזכאות לפיצויי פיטורים, כי העילה לזכאות "מתגבשת במעשה הפיטורים או ההתפטרות, בצרוף המניע שפעל כך, היינו הנסיבות המודעות שהסבו למעשה את סיים היחסים" [ראה: דב"ע לג/3-2 זילבר - גלוביס בע"מ, פד"ע ד, 153, 157 דב"ע מב/132-3 להבים בע" משה מ ואח' – פרנסה, פד"ע יד, 264, 269].
אי לכך נפסק, כדלקמן: "יודגש כי בסעיפים שבחוק פיצויי הפיטורים, תשכ"ג- 1963 (להלן - החוק), שעניינם התפטרות המזכה בפיצויים (הסעיפים 6, 8 ו-11), נאמר במפורש שהמדובר הוא בהתפטרות "לרגל", "עקב" או "מחמת" האמור באותם הסעיפים, ללמדך שהגורם לא רק שצריך להיות קיים, אלא והוא העיקר - שאותו גורם יהיה הפועל, המניע והמביא לתוצאה" [ראה: דב"ע לה41-3 יעקב היגר -דינה שוורץ, פד"ע ז 24; דב"ע נג/210-3 אהרון רביוב -נאקו שיווק בע"מ פד"ע כז 514].
במילים אחרות, מעבר להוכחת עצם קיומה של הרעה מוחשית או קיומן נסיבות בהן לא ניתן לדרוש מעובד להמשיך בעבודתו, יש להראות קשר סיבתי בין אותה הרעה או אותן נסיבות לבין ההתפטרות בפועל. מכאן שלא די בקיומה של נסיבה אשר היא עצמה יכולה להוות טעם התפטרות בדין מפוטר אלא, יש לבחון את הנסיבות "לפי מצב הדברים עובר להתפטרות, עת נותנים את הדעת לנתונים שפעלו למעשה ולא לנתונים רדומים אשר יכלו לפעול, אך לא היו אלה שמחמת קיומם התפטר העובד [ראה: דב"ע לו/123-3 מדינת ישראל נגד שלום לבבי, פד"ע ח', 261]." (סע (חי') 21938-09-10, סרגיי יפנוב נ' אליהו תעשיות פלסטיק בע"מ, חלק מההדגשות אינן במקור).
לאור האמור בפסק דין זה ובכלל, ניתן לסכם ולומר בנקודות את הדברים הבאים:
-
על העובד מוטלת החובה להוכיח כי חלה הרעה מוחשית בתנאי העבודה אשר בעטיה התפטר.
-
לא די בתחושה של העובד לפיה הורעו תנאי עבודתו, אלא עליו להוכיח באופן עובדתי ואובייקטיבי כי חלה הרעה מוחשית בתנאי העבודה.
-
הגורם (כמו הרעה מוחשית בתנאי העבודה או "נסיבות אחרות") לא רק שצריך להתקיים, אלא הוא גם צריך להיות הגורם העיקרי שהביא בפועל לכדי התפטרות העובד. דהיינו, מעבר להוכחת עצם קיומה של הרעה מוחשית או קיומן של נסיבות אחרות בהן לא ניתן לדרוש מעובד להמשיך בעבודתו, על העובד להראות קשר סיבתי ישיר בין אותה הרעת תנאים או אותן נסיבות אחרות לבין התפטרותו בפועל.
אין מדובר בחוות דעת משפטית. מאמר זה מובא כאן לידע כללי בלבד והוא אינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין. שום אינפורמציה המופיעה במאמר אינה מהווה המלצה לביצוע או אי ביצוע מהלך כלשהו. מחובתך להתייעץ לפני כל פעולה. מסמך זה מנוסח בלשון זכר אך פונה לנשים ולגברים כאחד. המידע מוצג להמחשה בלבד.
|
|
"נטל ההוכחה להראות כי התקיימו בעובד הנסיבות כאמור בסעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, מוטל על העובד הטוען לזכאות לפיצויי פיטורים בדין מפוטר [ראה: דב"ע מח159/-3 חיים שלום – מירון סובל שור ושות', פד"ע כ' 290]. ואשר לרמת ההוכחה הנדרשת להרמת נטל זה נקבע כי: "השאלה, אימתי נקלע עובד למצב, שבו תנאי עבודתו הורעו בצורה מוחשית, דורשת התייחסות למכלול הנסיבות שהביאו להתפטרות. אין די בתחושתו הסובייקטיבית של העובד, שלפיה תנאי עבודתו הורעו, אלא עליו להוכיח קיומה של תשתית עובדתית אובייקטיבית, המלמדת על הרעה מוחשית בתנאי העבודה, ורק הוכחתה תביא את ההתפטרות להיחשב כפיטורים" [ראה: דב"ע נא/3/203 הרשקו רובין - מפעלי זכוכית ישראליים פניציה בע"מ (לא פורסם) סעיף 6 לפסק הדין]." (סע (חי') 21938-09-10, סרגיי יפנוב נ' אליהו תעשיות פלסטיק בע"מ, חלק מההדגשות אינן במקור).
"יש לזכור שככלל לעניין הזכאות לפיצויי פיטורים, כי העילה לזכאות "מתגבשת במעשה הפיטורים או ההתפטרות, בצרוף המניע שפעל כך, היינו הנסיבות המודעות שהסבו למעשה את סיים היחסים" [ראה: דב"ע לג/3-2 זילבר - גלוביס בע"מ, פד"ע ד, 153, 157 דב"ע מב/132-3 להבים בע" משה מ ואח' – פרנסה, פד"ע יד, 264, 269].
אי לכך נפסק, כדלקמן: "יודגש כי בסעיפים שבחוק פיצויי הפיטורים, תשכ"ג- 1963 (להלן - החוק), שעניינם התפטרות המזכה בפיצויים (הסעיפים 6, 8 ו-11), נאמר במפורש שהמדובר הוא בהתפטרות "לרגל", "עקב" או "מחמת" האמור באותם הסעיפים, ללמדך שהגורם לא רק שצריך להיות קיים, אלא והוא העיקר - שאותו גורם יהיה הפועל, המניע והמביא לתוצאה" [ראה: דב"ע לה41-3 יעקב היגר -דינה שוורץ, פד"ע ז 24; דב"ע נג/210-3 אהרון רביוב -נאקו שיווק בע"מ פד"ע כז 514].
במילים אחרות, מעבר להוכחת עצם קיומה של הרעה מוחשית או קיומן נסיבות בהן לא ניתן לדרוש מעובד להמשיך בעבודתו, יש להראות קשר סיבתי בין אותה הרעה או אותן נסיבות לבין ההתפטרות בפועל. מכאן שלא די בקיומה של נסיבה אשר היא עצמה יכולה להוות טעם התפטרות בדין מפוטר אלא, יש לבחון את הנסיבות "לפי מצב הדברים עובר להתפטרות, עת נותנים את הדעת לנתונים שפעלו למעשה ולא לנתונים רדומים אשר יכלו לפעול, אך לא היו אלה שמחמת קיומם התפטר העובד [ראה: דב"ע לו/123-3 מדינת ישראל נגד שלום לבבי, פד"ע ח', 261]." (סע (חי') 21938-09-10, סרגיי יפנוב נ' אליהו תעשיות פלסטיק בע"מ, חלק מההדגשות אינן במקור).
לאור האמור בפסק דין זה ובכלל, ניתן לסכם ולומר בנקודות את הדברים הבאים:
-
על העובד מוטלת החובה להוכיח כי חלה הרעה מוחשית בתנאי העבודה אשר בעטיה התפטר.
-
לא די בתחושה של העובד לפיה הורעו תנאי עבודתו, אלא עליו להוכיח באופן עובדתי ואובייקטיבי כי חלה הרעה מוחשית בתנאי העבודה.
-
הגורם (כמו הרעה מוחשית בתנאי העבודה או "נסיבות אחרות") לא רק שצריך להתקיים, אלא הוא גם צריך להיות הגורם העיקרי שהביא בפועל לכדי התפטרות העובד. דהיינו, מעבר להוכחת עצם קיומה של הרעה מוחשית או קיומן של נסיבות אחרות בהן לא ניתן לדרוש מעובד להמשיך בעבודתו, על העובד להראות קשר סיבתי ישיר בין אותה הרעת תנאים או אותן נסיבות אחרות לבין התפטרותו בפועל.
אין מדובר בחוות דעת משפטית. מאמר זה מובא כאן לידע כללי בלבד והוא אינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין. שום אינפורמציה המופיעה במאמר אינה מהווה המלצה לביצוע או אי ביצוע מהלך כלשהו. מחובתך להתייעץ לפני כל פעולה. מסמך זה מנוסח בלשון זכר אך פונה לנשים ולגברים כאחד. המידע מוצג להמחשה בלבד. |
|
|
|
|
|
|