דף הבית
לתאום פגישת ייעוץ
1599-500-570
בי. פור יועצי פרישה בע''מ פרישה
 
 
אל תשלמו מס מיותר תכנון מס
 
להנות מהמקסימום תכנון כלכלי
 
סימולטור מס
אפליקציות
מחשבונים
טפסים
סרטונים
קיבוע זכויות
פיצויי פיטורים
כתבות
מאמרים
טופס 161
עדכונים שוטפים
מצגות
פיטורים והתפטרות

חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)(תיקון מס'__), התשע"ו-2016

תזכיר חוק

עדכון: להלן קישור לנוסח מצומצם של תזכיר החוק שבנדון (בהתייחס לקופת גמל להשקעה ובהתמקד בה) אך עדכני יותר, מיום 02/03/2016: קופת גמל להשקעה - תזכיר חוק.
 
עדכון נוסף: להלן קישור לתיקון הסופי לחוק (בהתייחס לקופת גמל להשקעה ובהתמקד בה) מיום 07/06/2016: קופת גמל להשקעה - תיקון חוק.
 
 
 

 

א. שם החוק המוצע

חוק לתיקון חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון מס' __), התשע"ו-2016.

ב. עיקרי החוק המוצע והצורך בו

כללי

1. החיסכון לגיל הפרישה בישראל מחולק לשלושה רבדים: הרובד הראשון והממלכתי המתבטא בקצבת זקנה המשולמת על ידי הביטוח הלאומי, הרובד השני של חיסכון דרך אפיקים מוטבים במס (קרנות פנסיה, קופות גמל וקופות ביטוח) (להלן - חיסכון פנסיוני) והרובד השלישי של חיסכון וולונטארי ואישי.

הענקת הטבות המס השונות לחיסכון פנסיוני על ידי המדינה באה לעודד אזרחים לחסוך לגיל פרישה כדי להבטיח שיהיה להם מקור הכנסה מספק בתקופת הגמלאות אשר יאפשר להם קיום בכבוד ללא תלות כלכלית בזולת ומבלי שיהיו לנטל על החברה. לצד הטבות המס, וכדי להבטיח שכספי החיסכון הפנסיוני יממשו את המטרה שלשמה נועדו, נקבעו מגבלות שונות בנוגע לתנאים ולאופן המשיכה של הכספים. כך למשל, לעניין משיכת כספי חיסכון פנסיוני, נקבע כי משיכה כאמור תיעשה דרך המרתם לקצבה חודשית שתשולם לחוסך עד פטירתו. ככל שצבר החוסך סכומים המקנים לו קצבה מעל לסכום הקצבה המזערי כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005 (להלן בהתאמה - סכום הקצבה המזערי ו- חוק קופות גמל) (כ- 4,450 ש"ח), תעמוד לזכותו אפשרות הבחירה בין קבלת הסכום העודף דרך קצבה חודשית או דרך משיכה חד-פעמית (משיכה הונית).

חשיבותו של החיסכון הפנסיוני מצריכה קביעת תנאים בהם ניתן יהיה לעקל כספים שנצברו בחשבונותיו של עמית בקופת גמל. הצעה זו מפרטת תנאים ונסיבות בהם ניתן יהיה לעקל זכויות עמית בקופת גמל בשים לב למאפיינים המיוחדים של סוגי החיסכון השונים, במטרה לאזן בין הצורך בשמירה על חסכונותיהם הפנסיונים של חייבים לבין זכויותיהם של נושים. לפי המוצע, הסכומים המוגנים מפני עיקול הם אותם סכומים אשר אינם ניתנים למשיכה כסכום הוני בטרם משך העמית קצבה בגובה סכום הקצבה המזערית, וזאת מתוך כוונה לאפשר לעמית אמצעי קיום והכנסה בסיסיים בעת הפרישה ובקרות אירוע ביטוחי המזכה אותו בקצבה.

2. בתיקון מס' 3 בוטלה קופת הגמל לתגמולים בה ניתן היה לחסוך ולמשוך כספים בסכום חד-פעמי. תיקון זה הביא להפחתה ניכרת בשיעור ההפקדות לקופות גמל לא משלמות לקצבה, אשר החליפו את קופות הגמל לתגמולים, וצמצם את חלופות החיסכון של הציבור, אך מאידך קידם את מדיניות הממשלה בדבר עידוד חיסכון למטרות קצבה.

במטרה לאפשר לציבור החוסכים אפיק חיסכון הוני, ועידוד הציבור למשיכת כספים שייצברו בו כקצבה בתקופת הפרישה, מוצע לאפשר לחברות מנהלות של קופות גמל להקים מוצר חיסכון נוסף שייקרא "קופת גמל להשקעה". קופת גמל כאמור תאפשר לחסוך סכומים שחוסך יכול למשוך אותם בכל עת, ללא הטבות מס בהפקדה, ומתן פטור ממס רווחי הון אם העמית יחליט לקבל כספים אלו כקצבה.

סעיפים 3 עד 1 ו- 4(2)

מוצע להגדיר את המונח "קופת גמל להשקעה", כמפורט לעיל בחלק הכללי. כמו כן מוצע לבצע את ההתאמות הנדרשות מהוספת הגדרה זאת לסעיפים 2 ו- 13 לחוק קופות גמל. בנוסף, מאחר ולפי המוצע כספים בקופת גמל להשקעה יהיו נזילים בכל עת, מוצע להחריג מתחולת סעיף 25(א) לעניין איסור שעבוד כספים בקופת גמל את קופות הגמל להשקעה, בדומה למצב הקיים לגבי כספים נזילים בקופות גמל לתגמולים ובקרנות השתלמות. כמו כן מוצע להחריג מהוראה זאת גם כספים אשר מופקדים בחשבון חדש כמשמעותו בסעיף 23(א)(2א) ו- (2ב) לחוק קופות גמל, שהם כספים אשר היו במקורם כספים ממרכיב הפיצויים או כספים המגיעים למוטב שהועברו לחשבון חדש כאמור, וגם הם כספים אשר ניתנים למשיכה בכל עת.

סעיפים 4(1), (3)-(4) ו- 6

סעיף 25(ב) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005 (להלן – חוק קופות הגמל), שעניינו איסור העברה, שעבוד או עיקול של זכויות עמית, קובע, בין היתר, כי זכויות עמית בקופות גמל אינן ניתנות לעיקול, למעט בתנאים שיקבע השר. סעיף 85(ב) לחוק קובע כי תחילתו של סעיף 25(ב) לחוק קופות הגמל תהיה ביום כניסתן לתוקף של תקנות שיותקנו מכוחו. עד כה טרם הותקנו תקנות מכח סעיף 25(ב) האמור, ועל כן לפי חוק קופות גמל אין מגבלה על הטלת עיקולים על כספי עמית בקופות גמל. להשלמת התמונה יצויין כי סעיף 8(ה) לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 (להלן - חוק הגנת השכר) מסדיר את סוגיית העיקול של כספי קצבה המשתלמת מאת מעביד או מקופת גמל אך בהתאם לסעיף האמור, אין באמור בו כדי לגרוע מהגנה בפני עיקול, העברה או שעבוד, הניתנת לקצבה כאמור על פי חיקוק.

מוצע לבטל את סעיפים 25(ב) ו- 85(ב) לחוק קופות הגמל, שעניינם הסמכה להסדיר בתקנות את נושא עיקול כספי עמית בקופות גמל ולהסדיר את הנושא במסגרת חוק קופות הגמל, כמפורט להלן.

סעיף 5

סעיף 25א לחוק קופות גמל המוצע

סעיפים קטנים (א)-(ב)

מוצע כי כספי עמיתים בקופות גמל, למעט כספים כמפורט להלן, יהיו ניתנים לעיקול בכפוף להוראות המפורטות בסעיף 25א המוצע. מוצע לאסור על עיקולם של סכומי כסף מסוימים כדלקמן:

(1) כספים ממרכיב הפיצויים, מוגנים מעיקול לפי הוראות סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג – 1963 (להלן – חוק פיצויי פיטורים); כמו כן מוצע לקבוע כי לפני שקמה זכאות העובד לכספים לא ניתן יהיה לעקלם, וכי לאחר שקמה זכאות העובד לכספים, ינהגו בכספי הפיצויים כשם שנוהגים בכספי מרכיב התגמולים, כלומר, ניתן יהיה לעקל כספים אלה, הם יילקחו בחשבון לצורך חישוב הסכום המוגן בפני עיקול ("הסכום הקובע"), וככל שיש סכום עודף בחשבון או שיתקיימו שאר התנאים המפורטים בסעיף זה המתירים מימוש עיקול מכספי תגמולים, ניתן יהיה לממש את העיקול גם מתוך כספי הפיצויים.

(2) סכומים שרשאי עמית למשוך מקופת גמל אף בטרם הגיע לגיל הפרישה בשל מצב בריאותי או כלכלי לפי הוראות סעיף 23(ב)(1) לחוק קופות גמל (המוגדרים בסעיף קטן (יב) ולהלן – כסכומים פטורים מעיקול);

(3) כספי עמית שנפטר בקופת גמל להם זכאים מוטבים עקב פטירת עמית. כספים כאמור בפסקה זו, אינם נכללים עקרונית בעזבונו של העמית שנפטר לפי הוראות סעיף 147 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן – חוק הירושה);

(4) כספי קופות גמל אישיות לדמי מחלה, בהן מפקיד המעסיק כספים לטובת הבטחת זכויותיהם של העובדים לתשלום עבור ימי מחלה;

(5) כספי קופות גמל מרכזיות לדמי מחלה, בהן המעסיקים הם העמיתים ובדומה לקופות גמל מרכזיות לפיצויים, אשר הכספים שבהם מוגנים מכוח סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים, מהוות מכשיר בידי המעסיק למטרת צבירת עתודות כספיות לתשלום דמי המחלה.

(6) כספי קופת גמל מרכזית לקצבה – בקופה זו העמית הוא המעסיק, וזאת על אף שהזכויות המובטחות באמצעותה הן זכויות העובדים. עיקול כספים בקופה מן הסוג האמור יפגע בזכויות העובדים בשל חובות המעסיק. לעניין זה יובהר כי קצבה אשר משתלמת לעמית אינה מוגנת לפי פסקת משנה זו מפני עיקול.

(7) כספי קופת גמל מרכזית להשתתפות בפנסיה תקציבית – כספי הקופה האמורה מקורם בהפקדות של העובדים והם נועדו לשמש כמקור לתשלום פנסיה תקציבית על ידי המעסיק. על כן, עיקול הכספים הצבורים בהן, יהיה עיקול של כספי העובד בשל חובות המעסיק.

סעיף קטן (ג)

מטרת ההסדרה המוצעת איזון בין הצורך להגן על כספי החסכון הפנסיוני לבין זכויותיהם של נושים. על כן מוצע לקבוע כי כספי קופות הגמל המפורטות להלן יהיו ניתנים למשיכה לצורך מימוש עיקול רק על ידי מי שעיקלם, ויראו במשיכה כאמור כמשיכת כספים בידי עמית, כמפורט בדברי ההסבר לסעיף 25א(ד)(8):

(1) קופת גמל לתגמולים וקרן השתלמות, שאינן מיועדות לקבלת קצבה לאחר הפרישה והעמית רשאי למשוך את הכספים הצבורים בהן כסכום חד פעמי;

(2) קופת גמל למטרה אחרת, כהגדרתה בחוק קופות הגמל, למעט קופת גמל לדמי מחלה. קופת גמל למטרה אחרת אינה מיועדת לחסכון פנסיוני או להבטחת זכויות סוציאליות ולכן לא מתקיימות לגביה ההצדקות להגנה על כספי עמיתים לפי הצעה זו;

(3) כספי קופת גמל להשקעה וכספי חשבון חדש כמשמעו בסעיף 23(א)(1)(2א) לחוק קופות גמל, שאינם מיועדים בהכרח לקבלת קצבה לאחר הפרישה, והם ניתנים למשיכה בכל עת בידי העמית.

סעיף קטן (ד)

סעיף זה קובע כללים בדבר משיכת כספים מקרנות פנסיה, קופות גמל לא משלמות לקצבה וקופות ביטוח שהן קופות גמל לקצבה (להלן - קופות גמל לקצבה), למעט כספים בחשבון חדש כמשמעו בסעיף 23(א)(1)(2ב), וזאת לצורך מימוש עיקול.

פסקה (ד)(1)

כספים הצבורים בקופות גמל לקצבה הם כספי חיסכון פנסיוני, שמטרתם להוות הכנסה לעמית לאחר גיל הפרישה, ולכן הם מיועדים למשיכה כקצבה בלבד עד לגובה סכום הקצבה המזערי. מוצע לקבוע כי כספי עמית בקופות אלו יהיו מוגנים מפני משיכה לצורך מימוש של עיקול, עד לגובה "הסכום הקובע" כהגדרתו בסעיף קטן (יב) המוצע, שהוא מוערך כסכום הנדרש לצורך קבלת סכום הקצבה המזערי שתשולם לעמית. במקרה בו יצברו בכלל חשבונותיו של עמית בקופות גמל לקצבה כספים בסכום כולל העולה על הסכום הקובע (להלן – הסכום העודף), יהיה רשאי המעקל, ורק הוא, למשוך את החלק המעוקל מתוך הסכום העודף, בדרך היוון קצבה, אם ניתן לבצע היוון כאמור, במשיכה מתוך הקצבה המשתלמת או, אם העמית לא היה רשאי לבצע היוון קצבה כאמור, במשיכה שהיא בסכום חד פעמי.

כמו כן, מוצע כי ככל שעמית החל לקבל קצבאות זקנה, לא תפחתנה הקצבאות המשתלמות לו, לאחר מימוש העיקול, מסכום הקצבה המזערי.

פסקה (ד)(2)

מוצע לקבוע כי בהגיעו של עמית לגיל 75, אם נותרו בחשבונותיו בקופות גמל לקצבה כספים, יהא רשאי המעקל, ורק הוא, למשוך סכומים מעוקלים לצורך מימוש העיקול, אף אם פחתו הסכומים בקופות כאמור מהסכום הקובע. הימנעותו של העמית ממשיכת קצבה עד להגיעו של העמית לגיל האמור, יכולה ללמד על קיומם של מקורות הכנסה נוספים ומכאן שבמצב זה, מתייתר הצורך להגנה על כספי חשבונותיו של העמית בקופות גמל מפני נושים. כספים אשר יומרו לקצבה בטרם נמשכו לצורך מימוש עיקול, יזכו להגנות המוצעות בפסקה (1).

פסקה (ד)(3)

מוצע לקבוע, כי על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2), כספים אסורים בעיקול וסכומים צבורים בקרן ותיקה, לא יהיו ניתנים למשיכה לצורך מימוש עיקול. משיכת כספים מקרנות ותיקות לצורך מימוש עיקול על כספי עמית תביא לביטול מוחלט של זכותו לקבל קצבה מהקרן, ולגרום לפגיעה קשה ביכולתו לכלכל את עצמו לאחר גיל הפרישה.

כמו כן מוצע לקבוע כי עמית הזכאי לפי דין לקבל קצבה, וקיים עיקול על חשבונו בקופת גמל, לא יוכל למשוך קצבה בגובה העולה על גובה הקצבה המזערי. בדרך זו, מתקיים איזון בין הגנה על הכנסתו של העמית לאחר גיל הפרישה לצד הגנה על זכויותיהם של הנושים.

בנוסף, על מנת למנוע פגיעה קשה בזכויות העמית בקרן ותיקה ובכדי לשמור על האיזון שבין זכויותיו של העמית לאלו של הנושה, מוצע לקבוע כי במקרה שבו התמלאו התנאים לתשלום קצבת זקנה לעמית בקרן פנסיה ותיקה על פי הוראות תקנונה ועדיין לא החל לקבל קצבה מהקרן, תחל קרן הפנסיה הוותיקה לשלם לעמית קצבה והמעקל יוכל למשוך מתוכה כספים לצורך מימוש עיקול. משיכת כספים לצורך מימוש עיקול לפי פסקה זו מותנה בכך שסך קצבאות הזקנה המשתלמות לעמית מהקרן הותיקה ומקופות גמל לקצבה אחרות, לא יפחתו מסכום הקצבה המזערי.

פסקה (ד)(4)

מוצע לקבוע כי כספי קופות הגמל של העמית אשר פחתו מהסכום הקובע לא יהיו ניתנים למשיכה בידי המעקל לצורך מימוש העיקול. כספים כאמור יהיו ניתנים למשיכה רק בידי מי שרשאי לעשות כן לפי סעיף 23 לחוק קופות הגמל, כגון העמית עצמו, או מוטב בחשבונו של העמית. משיכת הסכומים כאמור, למעט סכומים פטורים מעיקול ולמעט משיכה על ידי מוטב מחשבונו של עמית שנפטר, תתבצע רק בדרך של קצבה כאשר סך קצבאות הזקנה המשתלמות לעמית לא יעלו על סכום הקצבה המזערי. אולם, כאשר מדובר בקרן ותיקה, העמית יהיה רשאי למשוך כספים מעוקלים רק בדרך של קצבה, ללא מגבלה על גובה הקצבה.

פסקה (ד)(5)

מוצע לקבוע כי בחישוב הכספים שנצברו בכלל חשבונותיו של עמית בקופות גמל לקצבה לא יילקחו בחשבון כספים אסורים בעיקול. עוד מוצע כי בחישוב הכספים כאמור יילקחו בחשבון כספי קצבאות זקנה שהחלו להשתלם לעמית, לרבות קצבאות פנסיה תקציבית וקצבאות המשתלמות מקרן ותיקה, כשהם מוכפלים במקדם ההמרה להון.

פסקה (ד)(6)

בהתאם למוצע בפסקה זו, המעקל יהיה רשאי למשוך כספים מעוקלים מתוך סך קצבאות הנכות והזקנה המשתלמות לעמית מכל קופות הגמל, העולות על סכום הקצבה המזערי.

פסקה (ד)(7)

עמיתים להם משתלמת קצבת זקנה או קצבת נכות מקופת גמל לקצבה אינם מנועים מלקבל בנוסף לכך, בכפוף לכללי הזכאות הקבועים בתקנון או בפוליסת הביטוח, גם פנסיה תקציבית. קצבת הפנסיה התקציבית מהווה אף היא מקור הכנסה קצבתי המבטח את תוחלת החיים והיא מוגנת מפני עיקול בהתאם לחוק הגנת השכר. על מנת שלא תיווצר הגנה כפולה לעמיתים, מוצע כי במקרה בו משתלמות לעמית הן קצבת נכות או קצבת זקנה והן פנסיה תקציבית, יראו גם בסכום הפנסיה התקציבית כאילו היה קצבת זקנה או קצבת נכות לעניין פסקה זו. יצוין כי סכום פנסיה תקציבית נלקח בחשבון גם לצורך חישוב סכום הקצבה המזערי לפי סעיף 23 לחוק קופות גמל.

פסקה (ד)(8)

מוצע לקבוע כי כספים אשר נמשכו לצורך מימוש עיקול בהתאם להוראות סעיף זה, יראו בהם כאילו נמשכו על ידי העמית. קביעה זו הינה בעלת משמעויות, בין היתר לעניין החבות במס בעד הכספים שנמשכו. בדומה למשיכת היתרה הצבורה בחשבון על ידי עמית, משיכת כספים על ידי המעקל בטרם החל העמית לקבל קצבה בסכום גובה הקצבה המזערי, היא משיכה שלא לפי הוראות סעיף 23 לחוק קופות גמל, ולכן, לפי פקודת מס הכנסה מדובר במשיכה אשר חייבת במס בגובה של 35% או המס השולי, לפי הגבוה מביניהם, מהסכום הנמשך. בנוסף, מימוש עיקול בדרך של היוון קצבה כאמור בפסקה (2), יהיה חייב במס, לפי פקודת מס הכנסה, כאילו התבצע היוון קצבה בידי העמית.

סעיף קטן (ה)

כספים הצבורים בקופות גמל משמשים, ביו היתר, להבטחת הכנסה ראויה למוטבי העמית בעת פטירתו. בהתאם לכך, כאמור, כספים אלו אינם נכללים עקרונית בעזבונו של העמית שנפטר לפי הוראות סעיף 147 לחוק הירושה. לפיכך, מוצע לקבוע כי כספי עמית שנפטר שהופקדו בחשבון חדש כמשמעותו בסעיף 23(א)(1)(2ב) לחוק וקצבאות המשולמות למוטביו אחרי פטירתו, יהיו מוגנים מפני משיכה לצורך מימוש של עיקול, עד לגובה "הסכום הקובע" כהגדרתו בסעיף קטן (יב) המוצע. במקרה שבו יצברו לזכות מוטב של עמית שנפטר בקופות גמל כספים בסכום כולל העולה על הסכום הקובע (להלן – הסכום העודף), יהיה רשאי המעקל של המוטב, ורק הוא, למשוך את החלק המעוקל מתוך הסכום העודף, במשיכה שהיא בסכום חד פעמי.

סעיף קטן (ו)

משיכת כספים לצורך מימוש עיקול לפי סעיף זה מותנית בצו בית משפט או של רשם הוצאה לפועל למימוש הכספים, והנטל להראות כי התקיימו התנאים הנדרשים לצורך משיכת הכספים לפי הסעיף האמור מוטל על כתפי מבקש הצו. מוצע כי בית המשפט או רשם הוצאה לפועל, יהיה רשאי להורות על משיכת כספים מעוקלים על ידי המעקל לצורך מימוש עיקול בהתאם לתנאים המפורטים בסעיף זה לאחר שהמעקל הוכיח כי התקיימו התנאים הנדרשים ולאחר שניתנה לעמית הזדמנות להשמיע את דעתו כי משיכת הכספים מוצדקת בנסיבות העניין, בהתחשב, בין היתר, בנכסיו האחרים של העמית הניתנים לעיקול.

סעיף קטן (ז)

מוצע לקבוע כי עמית אשר הוטל עיקול על כספיו בקופות הגמל, יהיה רשאי להעביר את הכספים המעוקלים לקופת גמל אחרת או למסלול השקעה אחר בקופה קיימת, וזאת בכפוף להוראות לפי סעיף 23 לחוק קופות הגמל. קביעה זו נועדה למנוע פגיעה ביכולת ההתנהלות של העמית בנוגע לכספיו, לדוגמא יכולתו לנהל משא ומתן מול הגוף המוסדי ביחס לשיעור דמי הניהול בחשבון. על מנת לשמור על זכויותיו של המעקל לפי התיקון המוצע, מוצע להטיל חובה על המבטח או החברה המנהלת, לפי העניין, ליידע את המעקל בדבר העברת כספים בין קופות גמל או בין מסלולים לפי פסקה זו.

סעיף קטן (ח)

בהתאם למוצע, יוסמך שר האוצר לקבוע כללים בדבר הליך עיקול כספי קופות גמל ומשיכת כספים לצורך מימוש עיקול כספים כאמור. השר יהא רשאי לקבוע כללים והוראות לרבות בעניינים הבאים:

1. דרכי העיקול ומשיכת הכספים המעוקלים על ידי המעקל. בעניין זה נדרשת קביעה של הליך ואמצעים יעילים לצורך ביצוע האמור;

2. עיתוי משיכת כספי קופות הגמל לצורך מימוש עיקול. לענין זה נדרשת קביעת פרקי זמן מספקים בין הטלת עיקול לבין מימוש העיקול, בין היתר כדי לאפשר לחייב לחפש מקורות חלופיים לתשלום החוב;

3. סדר משיכת כספי קופות הגמל על ידי המעקל. משיכת כספים מחשבונות שונים בקופות גמל יכולה להיות בעלת השלכות שונות על זכויות העמית, כגון השלכות על כיסויים ביטוחיים והשלכות בתחום המיסוי. על כן, במקרה בו יש לעמית יותר מחשבון אחד ממנו ניתן למשוך כספים לצורך מימוש עיקול, קיים צורך בקביעת סדר משיכת הכספים המעוקלים מחשבונותיו של העמית, באופן שיצמצם את הפגיעה שעלולה להיגרם לעמית כתוצאה ממשיכת כספיו.

סעיף קטן (ט)

בהתאם לסעיף זה מוצע להסמיך את הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר לקבוע כללים בדבר מתן הודעות לעמית בנוגע לעיקול כספים בחשבונותיו בקופות גמל, לרבות מועדי מתן ההודעות ופרטים שיש לכלול בהן וכן מתן הודעות למעקל בדבר העברת כספים בין קופות גמל או בין מסלולים לפי סעיף קטן (ז) המוצע.

סעיף קטן (י)

בהתאם לסעיף 50(ב) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 נכסים מסוימים אשר אסורים בעיקול, מותרים בעיקול לשם תשלום מזונות, אלא אם כן קיימת הוראת דין מפורשת אשר קובעת במפורש כי נכסים אלו אינם ניתנים לעיקול. מטרתו של סעיף קטן זה להבהיר כי על אף האמור בסעיפים קטנים (ד) ו- (ה), אם נבע החוב הפסוק ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות, לא יהיה בהוראות סעיפים קטנים אלו גם כדי להגביל את מימוש כספי העמית שעוקלו בקופת גמל לקצבה.

סעיף קטן (יא)

מוצע לקבוע כי לא יהיה תוקף לעיקול כספי עמית בקופות גמל ולמימוש כספים בקופות גמל לשם מימושו של עיקול כאמור שנעשה בניגוד להוראות לפי סעיף זה.

סעיף קטן (יב)

בסעיף זה מובאות הגדרות שנעשה בהן שימוש בהוראות סעיף 25א המוצע. בין היתר מוצע לקבוע כי "הסכום הקובע" אשר בהתאם להוראות סעיף 25א(ד)(1) ו- (4) המוצע הינו הסכום שתחתיו המעקל אינו רשאי למשוך כספי קופות גמל לקצבה לצורך מימוש עיקול, יעמוד, לעניין עמיתים בני פחות מ- 75 שנה, על סכום הקצבה המזערית, כשהיא מהוונת (בסעיף זה– סכום הבסיס), בתוספת שיעור של 20% מתוך סכום הבסיס, שמהווה מקדם סיכון מפני מצבים שעשויים להקטין את הקצבה לה יהיו זכאים העמיתים בהגיעם לגיל הפרישה, כגון תנודות בשוק ההון או עלייה בתוחלת החיים.

עמיתים בני 75 ומעלה אינם זקוקים להגנות הקבועות בהצעה זו, מן הטעמים המפורטים לעניין סעיף 25א(ד)(2), ועל כן מתייתר הצורך בהגדרת "סכום קובע" לעניינם.

סעיף 7

מוצע לקבוע כי הממונה יהיה רשאי להטיל עיצום כספי בהתאם לסעיף 43 לחוק קופות גמל על חברה מנהלת שהפרה את תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (כיסויים ביטוחיים בקופות גמל), התשע"ג-2013, שהותקנו מכוח סעיף 16(ד)(6) לחוק קופות גמל. כמו כן, מוצע לקבוע כי הממונה יהיה רשאי להטיל עיצום כספי בהתאם לסעיף 43 לחוק קופות גמל על חברה מנהלת שהפרה תקנות שיקבע השר לפי סעיף 21 לחוק קופות גמל לעניין חלוקה וניהול חשבון קופת גמל למרכיבים.

סעיף 8

מוצע לבצע תיקון עקיף לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א- 1961, על מנת להתאים להגדרות "קופת גמל להשקעה" ולהגדרות נוספות בחוק קופות גמל. כמו כן, מוצע לקבוע כי כספים אשר מופקדים בקופת גמל להשקעה יהיו פטורים ממס רווחי הון אם אותם כספים נמשכו כקצבה וכן מוצע לקבוע כי הקצבה עצמה תהיה פטורה ממס.

סעיף 9

מוצע לעדכן את ההגדרה "סוג מוצר פנסיוני" כך שתכלול גם את קופת הגמל להשקעה.

סעיף 10

מוצע לבצע תיקון עקיף לחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, התשע"ד- 2014, ולכלול את קופת הגמל להשקעה בתוך קופות הגמל המנויות בהגדרה "חיסכון פנסיוני באמצעות צבירת כספים".

סעיף 11

על מנת שלא ליצור חוסר ודאות באשר לעיקולים שהוטלו על כספי עמית בקופת גמל לפני מועד תחילתו של החוק המוצע, מוצע לקבוע כי החוק המוצע לא יחול על כספים כאמור, אלא רק על עיקולים שהוטלו על כספים כאמור מיום תחילתם של הסעיפים הרלוונטיים לחוק המוצע.

ג. השפעת החוק המוצע על החוק הקיים

יתוקנו סעיפים בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005, בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים(ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס"ה-2005 ובפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א- 1961.

ד. השפעת החוק על תקציב המדינה

עלותו של החוק בהבשלה מלאה, אשר נובעת מהפחתת הכנסות ממיסים כתוצאה מיצירת קופות הגמל להשקעה, מוערכת בכ- 70 מיליון ש"ח בשנה.

ה. השפעת החוק המוצע על התקן המנהלי

אין.

 

 

 

ו. נוסח החוק המוצע:

תיקון סעיף 1

1.

בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005 (להלן – החוק העיקרי) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "קופת גמל לדמי מחלה" יבוא:

     

""קופת גמל להשקעה" – קופת גמל המיועדת לתשלום סכום הון בהתאם לתקנונה לעמית עצמאי או למוטביו מכספים שנצברו לזכותו בקופת הגמל;".

תיקון סעיף 2

2.

בסעיף 2(ג) לחוק העיקרי, אחרי פסקה (6) יבוא:

     

"(6א) קופת גמל להשקעה;".

תיקון סעיף 13

3.

בסעיף 13(א) לחוק העיקרי אחרי "לקצבה" יבוא "להשקעה".

תיקון סעיף 25

4.

בסעיף 25 לחוק העיקרי -

   

(1) במקום הכותרת יבוא:

     

"איסור העברה ושיעבוד של זכויות עמית";

   

(2) בסעיף קטן (א)(1), אחרי "בקופת גמל לתגמולים" יבוא "בקופת גמל להשקעה, בחשבון חדש כמשמעותו בסעיף 23(א)(2א) ו- (2ב)";

   

(3) סעיף קטן (ב) - יימחק;

   

(4) בסעיף קטן (ג), במקום "לשעבוד או לעיקול" יבוא "או לשעבוד";

הוספת סעיף 25א

5.

אחרי סעיף 25 לחוק העיקרי יבוא:

   

"עיקול של זכויות עמית

25א

(א) כספי עמית בקופת גמל, למעט כספים כמפורט בסעיף קטן (ב), יהיו ניתנים לעיקול בכפוף להוראות סעיף זה.

           

(ב) על אף האמור בכל דין, כספי עמית בקופת גמל המפורטים להלן, לא יהיו ניתנים לעיקול בידי נושי העמית אף לשם תשלום מזונות (בסעיף זה – כספים אסורים בעיקול):

             

(1) כספים ממרכיב הפיצויים וזאת כל עוד לא קמה זכאותו של העמית לכספים לפי כל דין;

             

(2) סכומים פטורים מעיקול;

             

(3) כספי עמית שנפטר בקופת גמל, לרבות קצבה או תגמולי ביטוח להם זכאים מוטבים עקב פטירת עמית;

             

(4) כספי עמית בקופת גמל אישית לדמי מחלה;

             

(5) כספי עמית בקופת גמל מרכזית לדמי מחלה;

             

(6) סכום צבור בקופת גמל מרכזית לקצבה;

             

(7) סכום צבור בקופת גמל מרכזית להשתתפות בפנסיה תקציבית.

           

(ג) סכומים שהוטל עליהם עיקול ומופקדים באחד מהמפורטים להלן, למעט כספים אסורים בעיקול, יהיו ניתנים למשיכה לצורך מימוש עיקול רק על ידי מי שעיקל את הכספים, ויראו במשיכה כאמור כמשיכת כספים בידי העמית:

             

(1) קופת גמל לתגמולים;

             

(2) קופת גמל להשקעה;

             

(3) קרן השתלמות;

             

(4) קופת גמל למטרה אחרת;

             

(5) כספי חשבון חדש, כמשמעותו בסעיף 23(א)(2א).

           

(ד) על אף האמור בכל דין, עוקלו כספי עמית בקופת גמל לקצבה, למעט כספים בחשבון חדש כמשמעותו בסעיף 23(א)(2ב) (להלן – הכספים המעוקלים), וכל עוד קיים עיקול על כספי עמית בקופת גמל לקצבה, יחול האמור להלן:

             

(1) נצברו בכלל חשבונותיו של עמית בקופות גמל לקצבה כספים בסכום כולל העולה על הסכום הקובע יהא רשאי המעקל, ורק הוא, למשוך את החלק מתוך הסכום העודף אשר עוקל על ידו, לצורך מימוש העיקול; המעקל יהיה רשאי למשוך את הכספים כאמור, בדרכים הבאות:

               

(א) משולמת לעמית קצבת זקנה מקופת הגמל – במשיכה מתוך הקצבה המשתלמת; ואולם אם משתלמות לעמית קצבאות זקנה מקופות גמל לקצבה בסכום הקצבה המזערי או בסכום גבוה יותר, לא יפחתו הקצבאות האמורות, לאחר מימוש העיקול, מסכום הקצבה המזערי;

               

(ב) היה העמית רשאי לבצע היוון קצבה לפי דין אלמלא העיקול – במשיכה בדרך של היוון קצבה;

               

(ג) לא היה העמית רשאי לבצע היוון קצבה לפי דין אלמלא העיקול – במשיכה בסכום חד-פעמי;

             

(2) הגיע העמית לגיל 75 ונותרו בכלל חשבונותיו בקופות גמל לקצבה כספים, רשאי המעקל, ורק הוא, למשוך מתוכם סכומים אשר עוקלו על ידו, לצורך מימוש העיקול, אף אם פחתו הכספים בחשבונותיו של העמית בקופות גמל לקצבה מהסכום הקובע; המעקל יהיה רשאי למשוך את הכספים כאמור, בדרכים הבאות:

               

(א) משולמת לעמית קצבת זקנה מקופת הגמל – במשיכה מתוך הקצבה המשתלמת; ואולם אם משתלמות לעמית קצבאות זקנה מקופות גמל לקצבה בסכום הקצבה המזערי או בסכום גבוה יותר, לא יפחתו הקצבאות האמורות, לאחר מימוש העיקול, מסכום הקצבה המזערי;

               

(ב) היה העמית רשאי לבצע היוון קצבה לפי דין אלמלא העיקול – במשיכה בדרך של היוון קצבה;

               

(ג) לא היה העמית רשאי לבצע היוון קצבה לפי דין אלמלא העיקול – במשיכה בסכום חד-פעמי;

             

(3) על אף האמור בפסקאות (1) ו- (2):

               

(א) הסכומים הבאים לא יהיו ניתנים למשיכה לצורך מימוש עיקול:

                 

(1) כספים אסורים בעיקול בקופות גמל לקצבה;

                 

(2) סכומים צבורים בקרן ותיקה;

               

(ב) עמית הזכאי לקבל קצבת זקנה וקיים עיקול על חשבונותיו בקופות הגמל, יהא רשאי למשוך קצבת זקנה, ובלבד שסך קצבאות הזקנה המשתלמות לעמית מקופות גמל לקצבה, למעט קצבת זקנה המשתלמת לעמית מקרן ותיקה, לא יעלו על סכום הקצבה המזערי, ואולם אם החל העמית לקבל קצבת זקנה בסכום הקצבה המזערי, יהיה המעקל רשאי לממש את יתרת הכספים שעוקלו על ידו בחשבונותיו של העמית.

               

(ג) קרן ותיקה תחל לשלם לעמית אשר טרם החל לקבל קצבת זקנה מקרן ותיקה על אף שמתמלאים בו התנאים לפי תקנון הקרן לקבלת קצבה כאמור, את מלוא הקצבה לה הוא זכאי, והמעקל יהיה רשאי למשוך מתוך הקצבה את הכספים המעוקלים לצורך מימוש עיקול ובלבד שסך קצבאות הזקנה המשתלמות לעמית מהקרן הותיקה ומקופות גמל לקצבה אחרות, לא יפחתו, לאחר מימוש העיקול, מסכום הקצבה המזערי.

             

(4) פחתו הכספים בכלל חשבונותיו של עמית בקופות גמל לקצבה מהסכום הקובע, יחולו ההוראות הבאות:

               

(א) משיכת כספי קופות גמל לקצבה תהיה רק בידי מי שרשאי למשוך כספי קופת גמל לפי סעיף 23 ובהתאם להוראות הסעיף האמור;

               

(ב) משיכת כספי קופות גמל לקצבה, למעט משיכת סכומים פטורים מעיקול ולמעט משיכה על ידי מוטב, תהיה רק בדרך של קצבה אשר לא תעלה על גובה סכום הקצבה המזערי; ואולם גובה סכום הקצבה המתקבלת מקרן ותיקה יוכל לעלות על גובה סכום הקצבה המזערי ויחולו לעניין זה הוראות פסקה (3)(ג);

             

(5) בחישוב סך הכספים שנצברו בכלל חשבונותיו של עמית בקופות גמל לקצבה, לעניין פסקאות (1) ו- (4) -

               

(א) לא ילקחו בחשבון כספים אסורים בעיקול בקופות גמל לקצבה.

               

(ב) יילקח בחשבון סכום קצבאות הזקנה המשולמות לעמית מקופות גמל לקצבה, כשהוא מוכפל במקדם ההמרה להון.

             

(6) החל העמית לקבל קצבת נכות וביקש המעקל למשוך כספים מעוקלים לאחר אותו המועד, יהיה רשאי המעקל למשוך את הכספים המעוקלים מתוך סך קצבאות הנכות והזקנה המשתלמות לעמית מקופות גמל לקצבה העולות על סכום הקצבה המזערי.

             

(7) לעניין פסקאות (1), (2), (3),(4), 5(ב) ו - (6), בחישוב סך קצבאות הזקנה, וסך קצבאות הנכות המשתלמות מקופות הגמל לקצבה, יובאו בחשבון גם סכומי פנסיה תקציבית המשולמים לעמית.

             

(8) משיכת כספים לצורך מימוש עיקול כאמור בפסקאות (1) עד (3) ו- (6) יראו אותה כמשיכת כספים בידי העמית.

           

(ה) על אף האמור בכל דין, עוקלו כספי עמית בחשבון חדש כמשמעותו בסעיף 23(א)(1)(2ב) או קצבה המשולמת למוטב מקופת גמל לקצבה בשל פטירת עמית (להלן יחד – כספי המוטב), וכל עוד קיים עיקול על כספים כאמור, ונצברו בכלל חשבונותיו של עמית כאמור כספי מוטב בסכום כולל העולה על הסכום הקובע, יהא רשאי המעקל של העמית או המוטב כאמור, ורק הוא, למשוך את החלק מתוך הסכום העודף אשר עוקל על ידו, לצורך מימוש העיקול; לעניין זה, בחישוב סך כספי המוטב שנצברו בכלל חשבונותיו של עמית כאמור יילקח בחשבון סכום הקצבאות המשולמות לאותו עמית מקופת גמל לקצבה בשל פטירת עמית, כשהוא מוכפל במקדם ההמרה להון.

           

(ו) מימוש עיקול שהוטל לפי סעיף זה יהיה רק בצו של בית משפט או בצו של רשם הוצאה לפועל, בכפוף להוראות לפי סעיף זה; בית המשפט או רשם הוצאה לפועל, רשאי להורות על מימוש עיקול כאמור רק אם שוכנע, לאחר שנתן לעמית להשמיע את דעתו, כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין בהתחשב, בין היתר, בנכסיו האחרים של העמית הניתנים לעיקול.

           

(ז) הוטל עיקול על כספי עמית בקופות גמל, יהיה רשאי העמית להעביר את הכספים המעוקלים לקופת גמל אחרת או להעביר כספים ממסלול השקעה אחד בקופת גמל מסלולית למסלול השקעה אחר באותה קופה, בכפוף להוראות לפי סעיף 23, והכול ללא צורך בקבלת הסכמתו של המעקל ומבלי לגרוע מתוקפו של העיקול. המבטח או החברה המנהלת, לפי העניין יידעו את המעקל בדבר העברת כספים בין קופות גמל או בין מסלולים לפי פסקה זו.

           

(ח) השר יהיה רשאי לקבוע כללים והוראות לעניין עיקול כספים בקופות גמל, לרבות בדבר -

             

(1) דרכי העיקול ומשיכת הכספים לצורך מימוש עיקול על ידי המעקל;

             

(2) עיתוי משיכת כספי קופות הגמל לצורך מימוש עיקול;

             

(3) סדר משיכת כספי קופות הגמל מחשבונותיו של העמית על ידי המעקל, לצורך מימוש עיקול, בהתאם לסוגיהם או מאפייניהם של החשבונות והכספים המופקדים בהם.

           

(ט) הממונה יהיה רשאי לקבוע כללים בדבר -

             

(1) מתן הודעות לעמית בנוגע לעיקול כספים בחשבונותיו בקופות גמל, לרבות מועדי מתן ההודעות ופרטים שיש לכלול בהן;

             

(2) מתן הודעות למעקל, לרבות לעניין העברת כספים בין קופות גמל או בין מסלולים לפי סעיף קטן (ז) ולרבות מועדי מתן ההודעות ופרטים שיש לכלול בהן.

           

(י) על אף האמור בסעיפים קטנים (ד) ו- (ה), נבע חוב פסוק ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות, לא תהיה הגבלה על מימוש כספי עמית שעוקלו בקופת גמל לקצבה.

           

(יא) לא יהיה תוקף לעיקול כספי עמית בקופות גמל ולמימוש כספים בקופות גמל לשם מימושו של עיקול כאמור שנעשה בניגוד להוראות לפי סעיף זה.

           

(יב) לעניין סעיף זה-

           

"חוב פסוק" – כהגדרתו בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967

           

"מכפיל ההמרה להון" - כהגדרתו בסעיף 9א לפקודת מס הכנסה;

           

"מרכיב הפיצויים" – לרבות כספים בקופת גמל מרכזית לפיצויים;

           

"סכום הבסיס" - סכום בגובה מכפלת סכום הקצבה המזערי במכפיל ההמרה להון;

           

"הסכום הקובע" - אחד מאלה:

             

(1) עד הגיעו של העמית לגיל 75 – סכום הבסיס בתוספת 20% מתוך סכום הבסיס;

             

(2) אחרי הגיעו של העמית לגיל 75 – סכום הבסיס;

           

"סכומים פטורים מעיקול"- סכומים שהעמית זכאי למשוך בשל מצב בריאותי או כלכלי לפי הוראות סעיף 23(ב)(1);

           

"סכום הקצבה המזערי"- כהגדרתו בסעיף 23(ה);

           

"פנסיה תקציבית"- כהגדרתה בסעיף 23(ה);

           

"פסק דין למזונות" - פסק דין שלפיו חייב אדם לשלם מזונות, ולגבי זוכה שהוא המוסד לביטוח לאומי – פסק דין למזונות כהגדרתו בחוק חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972, המוגש לביצוע לפי סעיף 14(א) ו-(ב) לחוק האמור;

           

"קצבת נכות" – תשלומים מקופת גמל לקצבה או ממבטח, המשולמים לעמית מדי חודש לפי תקנון קופת הגמל או הפוליסה, לפי העניין, בשל מקרה שבו איבד עמית את כושרו לעבוד, כולו או חלקו.

ביטול סעיף 85(ב)

6.

סעיף 85 (ב) – בטל.

תיקון התוספת הראשונה

7.

בתוספת השניה לחוק העיקרי, בחלק ב', אחרי פסקה (20) יבוא:

     

"(21) לא פעל בהתאם להוראות השר לפי סעיף 16(ד)(6) לעניין סוגי ביטוחים שבהם יבוטחו עמיתים בקופת גמל או לא פעל בהתאם לתנאים שקבע השר לפי הסעיף האמור לגבי ביטוחים כאמור;

     

(22) לא פעל בהתאם להוראות השר לפי סעיף 21 לעניין חלוקת חשבון קופת גמל למרכיבים או ניהול כל אחד מהמרכיבים האמורים."

תיקון פקודת מס הכנסה

8.

בפקודת מס הכנסה -

     

(1) בסעיף 1, בהגדרה ""קופת גמל", "קופת גמל לתגמולים", "קופת גמל לפיצויים", "קופת גמל לקצבה", "קופת גמל לחיסכון", "קרן השתלמות", "קרן ותיקה", "קופת ביטוח" ו"תכנית ביטוח", אחרי ""קופת גמל לחיסכון"" יבוא ""קרן פנסיה", "קופת גמל מרכזית לקצבה", "קופת גמל להשקעה"";

     

(2) בסעיף 3 -

       

(א) בסעיף קטן (ה4)(3), במקום "מקופת גמל לא משלמת לקצבה" יבוא "מקופת גמל לקצבה שאינה קרן פנסיה או קופת גמל מרכזית לקצבה" ואחרי "לחוק הפיקוח על קופות גמל" יבוא "או מקופת גמל להשקעה";

       

(ב) בסעיף קטן (ה7)(2), במקום "לקופת גמל לא משלמת לקצבה" יבוא "לקופת גמל לקצבה שאינה קרן פנסיה או קופת גמל מרכזית לקצבה"

     

(3) בסעיף 9א, בהגדרה "תשלומים פטורים" אחרי פסקה (3) יבוא:

       

"(4) סכומים ששילם יחיד בעד עצמו לקופת גמל להשקעה;".

תיקון חוק הייעוץ

9.

בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס"ה-2005-

     

(1) בסעיף 1 -

       

(א) בהגדרה ""חברה מנהלת", "מדד" ,"מעביד", "עמית", "עמית-עצמאי", "עמית-שכיר", "קופת גמל", "קופת גמל אישית לפיצויים", "קופת ביטוח", "קופת גמל משלמת לקצבה", "קופת גמל לקצבה", "קופת גמל לחיסכון", "קופת גמל לתגמולים" ו"קרן השתלמות"", במקום "קופת גמל משלמת לקצבה" יבוא "קופת גמל להשקעה";

       

(ב) בהגדרה "סוג מוצר פנסיוני", אחרי פסקה (7) יבוא:

         

"(7א) קופת גמל להשקעה".

תיקון חוק חלוקת חיסכון פנסיוני

10.

בסעיף 1 לחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, התשע"ד- 2014 -

     

(1) בהגדרה ""חברה מנהלת", "מבטח", "מוטב", "הממונה", "מרכיב הפיצויים", "קופת ביטוח", "קופת גמל", "קופת גמל אישית לפיצויים", "קופת גמל מסלולית", "קופת גמל מרכזית להשתתפות בפנסיה תקציבית", "קופת גמל מרכזית לקצבה", "קופת גמל לקצבה", "קופת גמל לא משלמת לקצבה" ו"קופת גמל לתגמולים"", בסופה יבוא "קופת גמל להשקעה";

     

(2) בהגדרה "חיסכון פנסיוני באמצעות צבירת כספים", אחרי פסקה (3) יבוא:

       

"(4) קופת גמל להשקעה".

תחילה ותחולה.

11.

(א) תחילתם של סעיפים 4(1), (3) ו- (4), 5 ו- 6 ביום ________(________) (בסעיף זה – יום התחילה).

   

(ב) הוראות סעיף 5 לא יחולו על עיקולים שהוטלו על כספי עמית בקופת גמל לפני יום התחילה.



 
רע"א 8622/13 המוסד לביטוח לאומי נגד רחלה שחר, עו"ד אלון וולך (כמנהל עזבון) ובנק יהב מיום 07/09/2016 בנושא: למי תינתן הבכורה בהעברת הכספים המצויים בקופת הגמל לאחר פטירתו של העמית - למוטב או למעקל ?
  דף קודם  
Bookmark and Share
הדפס את המאמר
אפליקציות
מחשבונים
טפסים
מצגות
פיצויי פיטורין
פיטורין והתפטרות
מאמרים
כתבות
טופס 161
קיבוע זכויות
סימולטור מס
עדכונים שוטפים
סרטונים

תכנון פרישה

תכנון מס
תכנון כלכלי
תקנון | קצת עלינו | לתאום פגישת ייעוץ | 1599-500-570
Facebook Google Plus
תקנון | קצת עלינו
לתאום פגישת ייעוץ 1599-500-570
Facebook +Google
© כל הזכויות שמורות לבי. פור יועצי פרישה בע"מ.