דף הבית
לתאום פגישת ייעוץ
1599-500-570
בי. פור יועצי פרישה בע''מ פרישה
סימולטור 161
 
אל תשלמו מס מיותר תכנון מס
 
להנות מהמקסימום תכנון כלכלי
 
סימולטור מס
אפליקציות
מחשבונים
טפסים
סרטונים
קיבוע זכויות
פיצויי פיטורים
כתבות
מאמרים
טופס 161
עדכונים שוטפים
מצגות
פיטורים והתפטרות

איך יש לפרש את דיני המס ?

פסק דין אקטואלי וטרי של בית המשפט העליון בעניין שרל שבטון מספק לנו תזכורת.

 
פרסומים אלו מייצגים את עמדת רשות המיסים ביחס לסוגיות מס שונות ומשקפים את דרך פרשנותה את החוק והתקנות. את המאמר הקודם (מה מעמדם של החוזרים של הרשות והאם יש להם תוקף משפטי מחייב ?) סיימנו בקביעה נחרצת כי: פרסומי רשות המסים יכולים להוות מקור שיש בו כדי לסייע לפקיד השומה, לנישום, לאיש המקצוע ולבית המשפט לפרש את הוראות החוק והתקנות, אולם אין לפרסומים אלו תוקף משפטי מחייב ובית המשפט רשאי לתת להוראות החוק ולתקנות פרשנות אחרת שלעיתים אף עומדת בסתירה לעמדתה של רשות המסים !
 
אם כך, נמשיך מנקודה זו בה עצרנו במאמר הקודם ונשיב על השאלה: מהו האופן בו יש לפרש את דיני המס ?

 

 

לדעתנו, אין דרך טובה יותר מלהשיב על שאלה זו אלא באמצעות סקירת פסק דין אקטואלי וטרי של בית המשפט העליון בעניין שרל שבטון (פקיד שומה ת"א 5 נגד שרל שבטון - פקיד שומה כ"ס נגד יעקב בן אריה - ע"א 8958/07 + ע"א 8960/07). במסגרת פסק הדין, שלטעמנו הינו מוקפד ביותר, מקיף ויסודי, טרחו השופטים המכובדים, בין היתר, לתאר ולפרט את כל השלבים במלאכתם כפרשנים וצעד צעד, עקב בצד אגודל, התוו לנו את הדרך כולה, הראויה, לשיטתם, לפרשנות דיני המס:

"דרך הילוכנו בבחינת סעיף 8(ג)(3) לפקודה, תיעשה לפי המתווה שלהלן: תחילה נעסוק בדרך הראויה לפרשנות דיני המס; אחר כך נבדוק את מעמדו המשפטי של מענק הפרישה בענייננו; משם נעבור לניתוח לשונו של סעיף 8(ג)(3) לפקודה ונדרש לתכליותיו. פרק אחרון יוקדש להיבטים שונים שמתחום המשפט החוקתי והמינהלי, הרלבנטיים למנגנון המקופל בסייפא לסעיף 8(ג)(3) לפקודה."

במילים פשוטות, השלבים:

  1. ניתוח לשון החוק (מה שנקרא...פרשנות דווקנית, הנצמדת ללשון החוק), כשלב ראשון.
  2. בחינת תכלית החוק (התחשבות במטרות שבא החוק להגשימן, לדוגמא, אפשר לפנות לדברי ההסבר לחוק ולבחון את תכלית החוק בדרכים נוספות...) כשלב שני ועיקרי.
  3. במקרה הנדון, גם בדיקת "החוקיות" של האופן בו בחרה רשות המסים לפרש את החוק וליישמו (במקרה שלנו, בהיבט חוקתי ובהיבט מינהלי) כשלב מכריע.

"בעבר נהג הכלל כי יש לפרש את דיני המס בצורה דווקנית וכי אין לחייב את הנישום מכח גזירה שווה, או היקש (עיינו: בג"ץ 107/58 אבני לשם נ' גובה המס, פ"ד יג 353 (1959); יוסף גרוס דיני המס החדשים 37 (2003)). עמדה זו נקשרה עם עקרון פרשני נוסף והוא הכלל שבמקרה של ספק – על ההוראה הפיסקלית להתפרש לטובת הנישום (in dubio pro taxpayer), ראו: אלפרד ויתקון "בעיית הפרשנות בדיני מיסים" משפטים ג' 10 (התשל"א). תפיסה זו שונתה בהלכת ע"א 165/82 קיבוץ חצור נ' פקיד השומה רחובות, פ"ד ל"ט(2), 70 (1985) (להלן: עניין חצור) ומאז מקובלת גם בתחום דיני המיסים גישת הפרשנות התכליתית"

במילים פשוטות, הגישה המקובלת היום הינה גישת הפרשנות התכליתית, דהיינו בסופו של דבר יש לפרש את דיני המס בהתאם למטרות שהם באו להגשימן.

דברי כבוד השופט אהרון ברק בע"א 165/82 קיבוץ חצור נ' פקיד השומה רחובות, פ"ד ל"ט(2), 70 (1985) : "לעתים מטרת החקיקה היא הטלת מס, ולעתים מטרתה היא פטור ממס. בזו כבזו על הפרשן ליתן אותו פירוש, המביא להגשמת תכלית החקיקה. אין עליו לפרש את החוק לטובת הנישום ... כשם שאין עליו לפרשו לרעתו. טובתו של נישום אחד היא לעתים רעתו של נישום אחר. אין עליו לפרש את החוק באופן דווקני, כשם שאין עליו לפרשו באופן ליבראלי ... בחוק מס, כמו בכל חוק אחר, אין להסתפק בלשון בלבד. יש לפרש את החוק לפי התכלית החקיקתית, ואותה יש להסיק בדרכים המקובלות והידועות ... על השופט לפרש את חוק המס על רקע עקרונותיה הכלליים של השיטה. אחד מאותם עקרונות כלליים, שהוא רלוואנטי לחקיקת מס, הוא השמירה על חופש הפרט ועל הקניין הפרטי וההגנה עליהם מפני התערבות שלטונית. בהניחו עיקרון זה נר לרגליו ובהעדר כוונת מס ספציפית, עשוי השופט להגיע למסקנה, השוללת הטלת מס שיש בו פגיעה בחופש הפרט והקנין ... אם לאחר מיצוי תהליך הפרשנות נשארת ההוראה סתומה, כי אז יש ליתן אותו פירוש, שאין בו חיוב האזרח להיפרד מהחופש האישי שלו או מרכושו ונכסיו. כך תושג אותה מזיגה ראויה בין הצורך לקיים את צורכי המדינה לבין הצורך לשמור על זכויות הפרט".

1. אין לפרש את החוק לטובת הנישום...ומנגד...

2. אין לפרש את החוק לרעתו של הנישום...

3. אין לפרש את החוק באופן דווקני...ומנגד...

4. אין לפרש את החוק באופן ליבראלי...

5. אין להסתפק בלשון החוק בלבד...

6. יש לפרש את החוק לפי התכלית החקיקתית

7. עיקרון כללי של השיטה - שמירה על חופש הפרט ועל הקניין הפרטי וההגנה עליהם מפני התערבות שלטונית (במידת האפשר).

8. אם בסופו של תהליך הפרשנות, נשארת הוראת החוק "סתומה" – יש ליתן להוראת החוק פירוש שאין בו חיוב האזרח להיפרד מהחופש האישי שלו או מרכושו ונכסיו.

"השלב הראשון בבחינה הפרשנית – השלב הלשוני – הינו קצר יחסית: כשהוא נקרא כפשוטו, לשונו של סעיף 8(ג)(3) לפקודה יכולה להכיל הן את פרשנותם של המערערים, הן את פרשנותם של המשיבים. הסעיף למעשה "שותק" ואינו מספק בשלב הבדיקה הראשון רמזים לשוניים ברורים לפרשנות ה"נכונה" (ודוק: בהמשך נידרש למשמעותם של מונחים מסוימים בלשון הסעיף, אך נעשה זאת בשלב בחינת התכלית, כך שהלשון תהווה אינדיקציה עקיפה בלבד לתכלית). "מרחב התמרון" הנורמטיבי-פרשני נשאר, אם כן, ללא שינוי, כתוצאה מבחינת לשונו הדווקנית של הסעיף, ומכאן שיש להמשיך ולבחון בהמשך את תכליתו של הסעיף (ראו: אהרן ברק פרשנות במשפט כרך שני: פרשנות החקיקה 84 (1993) (להלן: ברק))." "שלב הבדיקה השני: תכליותיו של סעיף 8(ג)(3) לפקודה..."

"עד כאן לעניין "כוונת המחוקק" הסובייקטיבית; אף שזו אינה מסיימת, כידוע, לחלוטין, את המחלוקת הפרשנית, הרי שהיא תורמת תרומה ראשונית ליצירת מכלול, המטה את הכף לטובתם של המשיבים. נמשיך, איפוא, בחקירתנו הפרשנית... (ב) תכליתו האובייקטיבית של סעיף 8(ג)(3) לפקודה..."

כחלק מתהליך הפרשנות:

1. יש לעמוד על כוונתו ה"סובייקטיבית" של המחוקק

2. יש לעמוד על התכלית האובייקטיבית של הוראת החוק

"רשויות המס הן חלק מהמינהל הציבורי ... מכאן, שכאשר פועל המנהל, או המואצלים מכוחו... חלים עליהם כללי המשפט החוקתי והמינהלי... סעיף 1(א) לחוק יסוד: משק המדינה קובע: "מיסים, מלוות חובה ותשלומי חובה אחרים לא יוטלו ושיעוריהם לא ישונו אלא בחוק, או על פיו; הוא הדין לגבי אגרות". חוק היסוד מאפשר איפוא הטלת מיסים ותשלומי חובה אחרים לא רק בחוק, אלא גם על פי חוק, כלומר בתקנות למיניהן. עם זאת אין לקרוא סעיף זה כמאפשר השתת מיסים באמצעות מעשי מינהל גרידא, והתנאת תנאים באה בגדר קטגוריה זו... בגדרי המשפט המינהלי מקובל כי הסמכה ליתן פטור, הקלה, הנחה וכיוצא באלה, משמעותה אף ליתן אותם גם במקצת או בתנאים (עיינו: ס' 12 לחוק הפרשנות, התשמ"א–1981). ואולם נפסק כי אין בכך כדי להתיר פגיעה בזכויות אדם (המצריכה הסדרה מפורשת), או בעלויות כספיות שלא נזכרו במפורש בחיקוק הרלבנטי..."

"זאת ועוד­ – אחרת. אפילו לא נאמר שתניה הדורשת ויתור על הפטור לוקה בחריגה מסמכות... כי אז היא לוקה עדיין בהפליה פסולה, או שאיננה עומדת בדרישות הסבירות והמידתיות. הפליה פסולה – מדוע? שכן ההתניה של פקידי השומה שלא לאשר למשיבים – את הפריסה המהותית, או את הפטור השנתי שמכח ס' 5(9) לפקודה, נשענת על האמור בעדכון 7 להחלטות ועדת הפסיקה של מס הכנסה... דא עקא שחוזר זה, שמעמדו כהנחיה פנימית, שניתן לסטות הימנה במקרה המתאים...לוקה באי-בהירויות, האמורות להתפרש לטובת הנישום. יתר על כן – אפילו לא תאמר שההנחיה פסולה בהיותה מפלה בין זכאי הפטור מכח סעיף 9(5) לפקודה, עדיין אין היא יכולה לעמוד מחמת אי-סבירות מהותית וחוסר מידתיות... שכן הרשות המינהלית איננה יכולה ביד אחת לקרב (לאשר פריסה) וביד אחרת לדחות (את ההנאה מהפריסה)..."

כחלק אחרון ומכריע:

יש להתעכב ולבחון לעומק את כל ההיבטים המנהליים והחוקתיים הרלבנטיים לעניין הנדון. פסק הדין ממחיש חלק זה היטב ולפיכך אנו לא רואים צורך ומקום להרחיב בעניין זה.

 

 

אין מדובר בחוות דעת משפטית. מאמר זה מובא כאן לידע כללי בלבד והוא אינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין. שום אינפורמציה המופיעה במאמר אינה מהווה המלצה לביצוע או אי ביצוע מהלך כלשהו. מחובתך להתייעץ לפני כל פעולה. מסמך זה מנוסח בלשון זכר אך פונה לנשים ולגברים כאחד. המידע מוצג להמחשה בלבד. חבות המס הסופית בכל מקרה תיקבע אך ורק על ידי רשויות המס על פי הקבוע בפקודת מס הכנסה.



מה מעמדם של החוזרים של הרשות והאם יש להם תוקף משפטי מחייב ?
מיפוי כספי פיצויים כספי תגמולים
  דף קודם  
Bookmark and Share
הדפס את המאמר
אפליקציות
מחשבונים
טפסים
מצגות
פיצויי פיטורין
פיטורין והתפטרות
מאמרים
כתבות
טופס 161
קיבוע זכויות
סימולטור מס
עדכונים שוטפים
סרטונים

תכנון פרישה

תכנון מס
תכנון כלכלי
תקנון | קצת עלינו | לתאום פגישת ייעוץ | 1599-500-570
Facebook Google Plus
תקנון | קצת עלינו
לתאום פגישת ייעוץ 1599-500-570
Facebook +Google
© כל הזכויות שמורות לבי. פור יועצי פרישה בע"מ.