דף הבית נפגשים בזום ושומרים על הבריאות
יצירת קשר
לתאום פגישה
1599-500-570
בי. פור תכנון פרישה בע''מ פרישה
 
 
אל תשלמו מס מיותר תכנון מס
 
להנות מהמקסימום תכנון כלכלי
 
סימולטור מס
מחשבונים
טפסים
סרטונים
קיבוע זכויות
פיצויי פיטורים
כתבות
מאמרים
טופס 161
עדכונים שוטפים
מצגות
פיטורים והתפטרות

פיצויי פיטורים - מענק פרישה - מענק מוות - למי הם שייכים במקרה שהעובד נפטר ?

קו הפרדה אדום


הגדרת שאירים לפי חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג - 1963

 
במקרה שעובד נפטר הזכאים לפיצויי פיטורים (כהגדרתם בסעיף 12 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג – 1963) הם השאירים (כהגדרתם בסעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג – 1963).
 
נגדיש כי גם במקרים בהם העובד מינה מוטבים למקרה מוות בקופת גמל ו/או בפוליסת ביטוח מנהלים בה מופקדים כספי הפיצויים (במעמד שכיר במסגרת מקום עבודתו) - ככלל, המוטבים יהיו הנהנים לעניין מרכיב התגמולים בלבד בקופת הגמל ואילו לעניין מרכיב הפיצויים בקופת הגמל - הנהנים יהיו השאירים כהגדרתם בחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג – 1963.

מה לגבי מענק מוות, מענקי פרישה, פיצויים מוגדלים, במידה ומשולמים מעבר לשיעור הקבוע בחוק פיצויי פיטורים ? מי זכאי להם ? השאירים כהגדרתם בחוק פיצויי פיטורים או היורשים החוקיים ? 

את התשובה חיפשנו ומצאנו בפסיקה, להלן ציטוט מתוך פסק דין של בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב – יפו – עב 008682/02 – מיום 12/03/2003 – שירותי בריאות כללית נגד עזבון המנוחה ימיני חנה ז"ל - "משעולה, לכאורה, מנוסח ההסכם כי אין המדובר בפיצויי פיטורים כחוק הרי שסעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים אינו חל בענייננו". (נזכיר, סעיף 5 מגדיר את השאירים כזכאים לפיצויי פיטורים).
     

אם כך מדוע בכל זאת מומלץ למנות מוטבים למקרה מוות במועד מילוי טופס ההצטרפות לקופת הגמל ו/או פוליסת ביטוח מנהלים במעמד שכיר במסגרת מקום העבודה מעבר לחשיבותם לעניין מרכיב התגמולים ?

 
מכמה סיבות. סיבה אחת לדוגמא, בהמשך המאמר נראה כי ייתכנו מצבים בהם באין שאירים כהגדרתם בחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג – 1963 כספי הפיצויים ישולמו למוטבים או ליורשים החוקיים (לפי צו ירושה או צוואה), תלוי בפרטי המקרה. סיבה שניה לדוגמא, הגדרת שאירים רלבנטית עד ליום סיום יחסי עובד מעביד (לרבות בתקופת הודעה מוקדמת), ליתר דיוק רלבנטית למקרה פטירה של עובד, שהעובד נפטר בהיותו עובד אצל אותו מעסיק ולא במועד מאוחר יותר ואולם מה הדין כאשר אין מדובר בעובד שנפטר ? מה קורה כאשר העובד נפטר לאחר סיום יחסי עובד מעביד אצל אותו מעסיק הרלבנטי לאותם כספי פיצויים שהופקדו בקופה ? מה קורה כאשר שונה סיווג הכספים בפוליסה מכספי פיצויים לכספי פרט ? מה קורה כאשר שונה מעמד הכספים בקופה ? אז יהיו רלבנטים המוטבים גם לגבי חלק זה של הכספים בקופה, ככל שמונו מוטבים כנדרש ובנוסח המתאים ! אחרת, כספים אלו עשויים להיחשב לחלק מהעיזבון והזכאים להם יהיו היורשים החוקיים... מומלץ מאוד לעדכן מוטבים !
 

להלן הסעיף הרלבנטי מתוך חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג – 1963 המגדיר מי הם שאירים

 
5. עובד שנפטר
 
(א) נפטר עובד, ישלם המעביד לשאיריו פיצויים כאילו פיטר אותו. "שאירים" לעניין זה –  בן זוג של העובד בשעת פטירתו, לרבות הידוע בציבור כבן-זוגו והוא גר עמו, וילד של העובד שהוא בגדר תלוי במבוטח לענין גימלאות לפי פרק ג' לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשכ"ח 1968, ובאין בן-זוג או ילדים כאמור - ילדים והורים שעיקר פרנסתם הייתה על הנפטר וכן אחים ואחיות שגרו בביתו של הנפטר לפחות שנים-עשר חודש לפני פטירתו וכל פרנסתם הייתה על הנפטר.
 
(ב) היו פיצויי-פיטורים משתלמים לשאירים שאינם בן-זוג או ילד התלוי כאמור, יופקדו הפיצויים בבית הדין האזורי לעבודה ויינתנו לשאירים שיקבע בית דין האזורי לעבודה ולפי החלוקה שיקבע, בהתחשב במצב הכלכלי ובמידת תלותם בעובד שנפטר.
 
(ג) פיצויים המשתלמים לשאירים של עובד שנפטר לא יראו אותם כחלק מהעיזבון.
       
 

מיהו  "ילד של העובד שהוא בגדר תלוי במבוטח לענין גימלאות לפי פרק ג' לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשכ"ח 1968 " ?                                      

"ילד" - ילד של המבוטח לרבות נכד שכל פרנסתו על המבוטח, ובלבד שנתקיים בהם אחד מאלה:

(1) לא מלאו להם 18 שנים.

(2) לא מלאו להם 20 שנים, ובלבד שעיקר זמנם מוקדש לסיום לימודים במוסד חינוכי על-יסודי או שהם שוחרים במסגרת קדם צבאית של צבא הגנה לישראל.

(3) לא מלאו להם 24 שנים והם אחד מאלה:

(א) בשירות סדיר כמשמעותו בחוק שירות בטחון, למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, ואולם לא יובא בחשבון, לענין פסקה זו, שירות סדיר העולה על 36 חודשים.

(ב) (1) בת המשרתת בהתנדבות בשירות לאומי שאישר השר ובתנאים שקבע באישור ועדת העבודה והרווחה.

(2) בן המשרת בהתנדבות בשירות לאומי שאישר השר לפי פסקת משנה (1) ובתנאים שקבע לפי הפסקה האמורה, בשינויים המחויבים, ובלבד שמתקיימים לגביו שניים אלה:

(א) הוא יוצא צבא כהגדרתו בחוק שירות ביטחון, שקיבל פטור מחובת שירות ביטחון או שלא נקרא לשירות סדיר, לפי החוק האמור.

(ב) הוא קיבל אישור מאת השר או מי שהשר הסמיך לענין זה, לשרת בשירות לאומי כאמור.

(3) משרת בשירות לאומי - אזרחי.

(ג) לומדים באחד ממסלולי העתודה שהוכרו בפקודות הצבא כהגדרתן בחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955, ושירותם הסדיר לפי חוק שירות בטחון נדחה עקב לימודיהם כאמור.

(4) לא מלאו להם 21 שנים והם משרתים בהתנדבות בשירות למטרה ציבורית או לאומית שאישר השר ובתנאים שקבע באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, תקופה שאינה עולה על 12 חודשים ושירותם הסדיר לפי חוק שירות בטחון נדחה עקב שירותם בהתנדבות כאמור.

 
הסבר :
                             
על פי הסעיף, סדר הקדימויות והחלוקה הם כדלהלן:
  • בן זוג של העובד בשעת פטירתו, לרבות הידוע בציבור כבן-זוגו והוא גר עמו.
  • ילד של העובד שהוא בגדר תלוי במבוטח לעניין גמלאות לפי פרק ג' לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשכ"ח 1968.
 
החלוקה בין השאירים הינה בחלקים שווים !

כחיזוק לכך, בהקשר זה נזכיר גם את - 

הוראות החב"ק (קובץ הפרשנות לפקודת מס הכנסה) בהתייחס לתשלום לשאירים: "סעיף 5(ג) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, קובע, כי פיצויים המשתלמים לשאירים של עובד - לא ייראו חלק מהעיזבון. לפיכך, פיצויים אלה יחולקו, בחלקים שוויםבין השאירים".

פסקי דין בנושא, במסגרתם חזרו השופטים פעם אחר פעם במהלך כל השנים על הקביעה כי פיצויי הפיטורים מתחלקים בין השאירים בחלקים שווים, לדוגמא:

"להוראה זו שתי נפקויות: האחת - אין כספי פיצויי הפיטורים המגיעים מכוח אותו סעיף לחוק, מתחלקים בשיעורים שנקבעו בחוק הירושה, בין היורשים, גם אם כל היורשים הם שאיריו של המנוח; במילים אחרות, כספי פיצויי הפיטורים מתחלקים בין השאירים, בחלקים שווים ביניהם (אלא אם, כמובן, קיים הסכם אחר בין כל השאירים)" - דיון מס' נב/74-9 (ארצי) - דניאל שחר נ' עזבון המנוח שלום לחוביץ ז"ל - מיום 20/05/1992.

"סכום פיצויי הפיטורים שאינו שנוי במחלוקת, שהינו 368,076 ש"ח (ברוטו) בצירוף הפרשי הצמדה כחוק, יחולק באופן שווה בין 4 התובעים וישולם להם תוך 30 יום מהיום" - עב 011835/07 - אייל קרמר נגד א. סיניבר ושות' מהנדסים בע"מ - מיום 13/09/2009.

"על הנתבעת 1 לשלם לשאירים - התובע והתובעת - 455,369 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 09/03/2009 ועד מועד התשלום המלא בפועל. הסכום יחולק בין התובע והתובעת בחלקים שווים" - ס"ע 30324-02-10, ס"ע 25872-08-10 - דניאל גביש שניידר ואנה אוסטרובסקי נגד דקל שירותי מחשב להנדסה (1986) בע"מ ואחרים - מיום 21/02/2013.

נמשיך...
 
אם אין בן זוג או ילדים כהגדרתם בסעיף זה אזי השאירים יהיו:
  • ילדים והורים שעיקר פרנסתם הייתה על הנפטר וכן אחים ואחיות שגרו בביתו של הנפטר לפחות שנים-עשר חודש לפני פטירתו וכל פרנסתם הייתה על הנפטר.
 

החלוקה בין שאירים אלו הינה לפי החלטת בית הדין האזורי לעבודה בהתחשב במצב הכלכלי ובמידת תלותם של כל אחד מהשאירים (כהגדרתם בסעיף) בעובד שנפטר.

   
ראו פסק דין לדוגמא - "הרינו קובעים כי התובעים הם אכן שאיריה של המנוחה (שהיא בתם) בהתאם לסעיף הנ"ל ולכן על הנתבעת לחלק בין התובעים בחלקים שווים ולהעביר להם את כספי פיצויי הפיטורים שנצברו בחשבונה של המנוחה ועל שמה" - ק"ג 10875-01-21 - שולי שכטר ואמיר שכטר נגד הפניקס אקסלנס פנסיה וגמל בע"מ - מיום 31/05/2021.


מה הדין כאשר אין שאירים כהגדרתם בחוק פיצויי פיטורים ?


לעניין שאלה זו יש להבחין בין תשלום פיצויי פיטורים או השלמת פיצויים במזומן המשולמים על ידי המעסיק לבין כספי פיצויים של אותו המעסיק אשר נצברו בקופה:

במקרה פטירה של עובד, הזכאים לתשלום פיצויי פיטורים או להשלמת פיצויים במזומן מהמעסיק ככל שיש זכאות כזו על פי הוראות החוק, הסכם עבודה או נוהג, הם אך ורק שאירים כהגדרתם בחוק פיצויי פיטורים. דהיינו אין שאירים, אין זכאות. 

זאת להבדיל מזכאות לכספי פיצויים שנצברו בקופת גמל, בפוליסת ביטוח מנהלים או בקרן פנסיה (והכל בכפוף לתקנון הקופה!) שיכולה להיות באין שאירים: או למוטבים או ליורשים על פי דין או על פי צוואה, בהתאם לפרטי כל מקרה.

להלן ציטוטים מתוך הפסיקה המדגישה זאת -

תשלום פיצויי פיטורים או השלמת פיצויים במזומן -

פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה – תע"א 2620-80 מיום 08/06/2010 – יורשי המנוח קעדאן ג'מאל ז"ל, רדייה קעדאנה נגד עיריית באקה גת –  "...התובעים הינם יורשים והזכאות לפיצויי פיטורין הינה לשאירים". 

פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים – עב 1213/00 – מיום 27/10/2002 - קוקה עזרא וקוקה מזל נגד רשות השידור וועדת הפיצויים בנציבות שירות המדינה – "הזכות לפיצויי פיטורים הינה לשאיריו,  כהגדרתם בחוק ולא ליורשיו..." 

"הזכות, היא הזכות לפיצויי פיטורים, קמה מכוח מעשה שבדין. היא קמה ברגע מוגדר, רגע הפיטורים, או רגע ההתפטרות, בנסיבות שבהן מכיר הדין כאילו היתה פיטורים, או רגע פטירתו של העובד. כל זאת בנסיבות אותן קובע הדין. ברגע הפטירה, הזכות לפיצויי פיטורים היא זכותם של השאירים כהגדרתם בחוק. הזכות איננה זכותו של העובד שנפטר, ואין היא זכותו של חליפו של העובד עם מותו (דהיינו, עזבונו או יורשיו, לפי חוק הירושה)".

פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה - דב"ע נז / 3-98 , דב"ע נ ז/ 3-101 מיום 27/4/1998 - שמילוביץ נ' בית חולים בלומנטל בע"מ ואח' - בית חולים בלומנטל בע"מ ואח' נ' שמילוביץ - 

"פטירתו של המנוח היא זו שהולידה במקרה זה את הזכות לפיצויי הפיטורים.... אילולא נפטר המנוח, לא הייתה נוצרת הזכות לפיצויי פיטורים". 

"נקודת הזמן של פטירת המנוח (להלן – הרגע הקובע) היא שיצרה את הזכות לפיצויי פיטורים לגב' שמילוביץ, אך בד בבד, בו-זמנית, באותו הרגע הקובע היה המנוח ככל אדם נפטר לחסר יכולת (לא רק פיזית אלא גם משפטית) לקבל כספים ולחוב חובות". 

"לגבי פיצויי הפיטורים המגיעים ומשתלמים לשאירי הנפטר, קבע המחוקק באופן יוצא מן הכלל שאלה לא יהיו חלק מהעיזבון אלא מנת חלקו של ה"שאיר" בלבד", "הזכות לפיצויי פיטורים מכוח סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים היא ודאי לא של המנוח, ובאופן חריג גם לא זכות של עיזבונו. היא יוחדה כולה ל"שאיר" המנוח, ואין לעיזבון כל חלק ונחלה בזכות זו". 

"פיצויי הפיטורים במקרה זה גם הם אינם של "העובד", הם פיצויי פיטורים של ה"שאיר", במקרה הנוכחי, של האלמנה. הם שייכים רק לה, ואין העיזבון יכול לנגוס מהם מאומה".

ראה גם פסק דין בנושא - פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה - ע"ע 17777-10-13 מיום 12/09/2017 - ג'ודי בן עזרא נגד הסתדרות מדיצינית "הדסה", קופת הפנסיה לעובדי הדסה בע"מ (בניהול מיוחד), עמליה חרוש ממרוד.


כספי פיצויים שנצברו בקופות -

פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה תל אביב - ק"ג 2898-10-19 מיום 28/03/2020 - חיים סבג וסמדר סבג נגד הפניקס חברה לביטוח בע"מ - "עובד שנפטר ואין לו שאירים (כהגדרתם בסעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים), זכאים יורשיו לקבל את פיצויי הפיטורים שנצברו עבורו בקופת פיצויים ושהופקדו "במקום" פיצויי פיטורים בהתאם לצו הרחבה פנסיה חובה. זאת בהינתן שלמעסיק אין טענה כלפי העובד שיש לשלול ממנו את פיצויי הפיטורים לפי סעיפים 16 ו-17 לחוק".

פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה תל אביב - יפו - פ"ה 68499-06-17 מיום 25/06/2019 - מגדל חברה לביטוח בע"מ נגד האפוטרופוס הכללי במחוז תל אביב, מרכזי רועי, עוז מרכזי ואבי ברקוביץ - מאחר ולעניין חלק הפיצויים, לעמית שנפטר אין שאירים כהגדרתם בחוק ובמינוי המוטבים בקופה ביקש העמית שנפטר לשלם ל"יורשים החוקיים", הן כספי התגמולים והן כספי הפיצויים בקופת הגמל ישולמו ליורשים החוקיים שהם המוטבים בקופה.

פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה תל אביב - יפו - פ"ה 1321-04-16 מיום 07/10/2016 - אסותא מרכזים רפואיים בע"מ נגד רימה מוסקט ז"ל ובר עם אריקה - כספי התגמולים בקופת הגמל ישולמו למוטבים ובאין שאירים כספי הפיצויים בקופת הגמל ישולמו ליורשים (על פי צוואה) (ולא למוטבים) - ראו פירוט המקרה בקישור לפסק הדין.

להלן התייחסות נוספת למצב של העדר שאירים במקרה פטירה של עובד במסגרת הוראות למינוי מוטבים בקרן פנסיה או בקופת גמל מתוך חוזר הצטרפות לקרן פנסיה או לקופת גמל - תיקון - חוזר גופים מוסדיים - 2021-9-5 - חוזר רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון מיום 24 במאי 2021 :

"12. הוראת מינוי מוטבים בקרן פנסיה או בקופת גמל

א. עמית המצטרף לקרן פנסיה או לקופת גמל רשאי למסור הוראת מינוי מוטבים לסכומים שיעמדו לזכותו בקרן או בקופה, לפי העניין, ערב פטירתו, ולסכומים שיתקבלו ממבטח בשל ביטוח חיים שנרכש עבור העמית.
ב. בטופס הוראת מינוי מוטבים לקרן פנסיה, יירשם כי ככל שבמועד הפטירה לא יהיו לעמית שאירים ובהיעדר הוראה לעניין מינוי מוטבים במועד האמור, הסכומים המגיעים לעמית לפי סעיף קטן (א) יועברו ליורשיו על פי דין או על פי צו קיום צוואה, והכל בכפוף להוראות התקנון. לא מסר עמית לחברה מנהלת של קרן פנסיה הוראה למינוי מוטבים, תודיע לו החברה המנהלת במסגרת הודעה כאמור בסעיף 13 לחוזר זה, כי בהתאם להוראות תקנון הקרן, עד שלא ימסור הוראה כאמור ובהיעדר שאירים במקרה פטירה, יועברו הכספים ליורשיו על פי דין או על פי צו קיום צוואה.
ג. בטופס הוראת מינוי מוטבים לקופת גמל, יירשם כי בהיעדר הוראת מינוי מוטבים הסכומים המגיעים לעמית יועברו ליורשיו על פי דין או על פי צו קיום צוואה. לא מסר עמית לחברה מנהלת של קופת גמל הוראה למינוי מוטבים, תודיע לו החברה המנהלת במסגרת הודעה כאמור בסעיף 13 לחוזר זה, כי בהתאם להוראות תקנון הקופה, עד שלא ימסור הוראה כאמור, במקרה פטירה יועברו הכספים ליורשיו על פי דין או על פי צו קיום צוואה.
ד. מסירת הודעה על מינוי מוטבים תיעשה על גבי הטופס שבנספח ד' לחוזר זה.
ה. ...."

בהקשר זה יש לשים לב גם לכל ההוראות הרלבנטיות לענייננו, סעיפים 28 עד 35, לתקנון התקני לקופת גמל לא משלמת לקצבה, קופת גמל לתגמולים וקופת גמל אישית לפיצויים שהופץ על ידי רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון ביום 25 באוגוסט 2015, נציין בתמצית כי - 

1. בתקנון התקני לקופת גמל נעשית הבחנה בין - 

א. פטירת עמית בטרם נסתיימו יחסי עובד מעסיק בינו לבין מעסיקו כאשר במקרה זה ישולמו כספי הפיצויים שנצברו בחשבונו לשאיריו כהגדרתם בסעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים. (ואנו נוסיף: באין שאירים כהגדרתם בחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג – 1963 למוטבים, באין מוטבים ליורשים החוקיים על פי צו ירושה או צו קיום צוואה).

ב. פטירת עמית לאחר שנסתיימו יחסי עובד מעסיק בינו לבין מעסיקו שהפקיד עבורו את כספי הפיצויים, במקרה בו העמית היה זכאי לכספים בשל סיום היחסים כאמור, וטרם הספיק למשוך את כספי הפיצויים או להעבירם לחשבון חדש בקופת גמל לא משלמת לקצבה כאשר במקרה זה ישולמו כספי הפיצויים שנצברו בחשבונו למוטבים (ואנו נוסיף: באין מוטבים ליורשים החוקיים על פי צו ירושה או צו קיום צוואה) (בקשר לסיטואציה זו, פטירת עמית לאחר סיום יחסי עובד מעסיק, ראה מטה בסוף המאמר דיון מורחב בנדון).

2. בתקנון התקני יש התייחסות מפורטת לכל נושא מינוי המוטבים.






  

הוראות החוק לעניין פיצויי פיטורים, הוראות החוק לעניין שכר עבודה שטרם שולם לעובד שנפטר, הוראות תקנון קרן פנסיה לעניין זכויות פנסיה, הוראות תקנון קופת גמל לעניין מינוי מוטבים, הוראות למינוי מוטבים למקרה מוות בפוליסת ביטוח חיים  - ככלל, גוברות על צוואה !

  
המחשה טובה לכך, שכספי פיצויי פיטורים ישולמו לשאירים כהגדרתם בחוק פיצויי פיטורים ולא ליורשים כפי שנקב בשמותיהם וקבע את חלקם בכספי הפיצויים, המצווה בצוואתו, ניתן לראות לדוגמא, בהחלטת הרשם לענייני ירושה, מר יוסף זילביגר מיום 29/07/2009 - בקשה לצו ירושה וקיום צוואה במסגרתה קבע כי כל אותם סעיפים בצוואה, אשר לגבי האמור בהם, הוראות החוק והוראות אחרות (כגון תקנון קרן פנסיה, תקנון קופת גמל) גוברות על הוראות המצווה בצוואה - סעיפים אלו בצוואה - בטלים אף אם כך ציווה המצווה בצוואתו. 

פיצויי פיטורים ישולמו לשאירים כהגדרתם בחוק פיצויי פיטורים, כספי תגמולים בקופות גמל ישולמו למוטבים כפי שהודיע העמית לקופת הגמל בפעם האחרונה בה עדכן את שמות המוטבים וחלקיהם, זכויות הפנסיה (פנסיית שאירים) ישולמו לפי תקנון קרן הפנסיה ועוד. 

זה המקום להדגיש כי לו שלח המצווה עוד בחייו, העתק מצוואתו לקופת הגמל היה די בכך והמוטבים, לעניין חלק התגמולים בקופת הגמל, היו כפי שנקב בצוואה וכך היה מתקיים רצונו כפי שהביע אותו בצוואתו לגבי חלק התגמולים. משלוח העתק צוואה על ידי המצווה עוד בחייו נחשב גם הוא לעדכון המוטבים בקופות הגמל לעניין חלק התגמולים ואף נוסיף ונעדכן כי לאור הפסיקה במהלך השנים ייתכנו מצבים (בתנאים מסוימים) בהם גם מסירת העתק הצוואה לאחר פטירתו של המצווה תיחשב גם היא לעדכון המוטבים בקופות. כמו כן במהלך השנים חלו שינויים בנדון במסגרת הוראות תקנון קופת גמל תקני ותקנון קרן פנסיה חדשה תקני, לפיהן בכפוף לכל התנאים המפורטים בתקנון, ניתן לעדכן מוטבים גם באמצעות משלוח צוואה גם לאחר פטירת העמית. להרחבה בנקודה חשובה זו ראה פסקי דין נוספים באתר וכן המאמר הדן בנושאים אלו - מוטבים, יורשים על פי דין או זוכים על פי צוואה ? מי גובר על מי ? (במאמר זה קישורים לכל ההנחיות).
 
ואולם בכל מקרה לעניין כספי פיצויי פיטורים  - הם ישולמו לפי הוראות חוק פיצויי פיטורים הגוברות על הוראות צוואה !

פיצויים המשתלמים לשאירים של עובד שנפטר לא יראו אותם כחלק מהעיזבון – מה זה אומר ?

 
לפי חוק הירושה, תשכ"ה- 1965 במות אדם עובר עזבונו ליורשיו. מי הם יורשיו ? היורשים הם יורשים על פי דין או זוכים על פי צוואה; הירושה היא על פי דין זולת במידה שהיא על פי צוואה.
 
משמעות הדבר היא שהנהנים מכספי הפיצויים הם השאירים כהגדרתם בחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג – 1963 ולא היורשים כהגדרתם  בחוק הירושה, תשכ"ה- 1965 גם אם העובד ציווה בצוואתו להוריש את כספי הפיצויים לאדם אחר שאינו נכלל בהגדרת שאירים לפי חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג – 1963, אלא אם אין שאירים כהגדרתם בחוק פיצויי פיטורים ואז כמפורט מעלה ייתכן והנהנים מכספי הפיצויים יהיו היורשים החוקיים...

עוד זה אומר, שככלל הפיצויים מוגנים, ראה הסבר הבא.
 

האם מעביד רשאי לקזז חוב של עובד מכספי פיצויי פיטורים במקרה שהעובד נפטר ?

 
לפי סעיף 20 (ב2) לחוק הגנת השכר "המעביד רשאי להפחית מפיצויי הפיטורים ומפיצוי ההלנה סכום של חוב שחייב העובד למעביד או סכום שהמעביד חייב או זכאי לנכותו מפיצויי הפיטורים". ואולם, במקרה של פטירה של עובד, קבע המחוקק בחוק פיצויי פיטורים כי כספי פיצויי פיטורין ומענק בגין מוות אינם חלק מהעיזבון והם ישולמו לשאירים כהגדרתם בחוק פיצויי פיטורים. משכך, המעביד אינו רשאי לקזז את החוב של העובד מכספי פיצויי פיטורים ומענק מוות המשולמים לשאירים. דוגמא לכך ניתן לראות בפסק הדין - שמילוביץ נ' בית חולים בלומנטל בע"מ ואח' - בית חולים בלומנטל בע"מ ואח' נ' שמילוביץ דב"ע נז / 3-98 , 3-101 .

ילדים של עובד שנפטר שהם קטינים - מה החוק קובע לגבי חלקם בכספי פיצויי פיטורים ? מה לגבי חלקם במענק מוות ?

 
במרוצת השנים נתקלתי במקרים רבים בהם שולמו כספי פיצויי פיטורין ו/או מענק מוות לשאירים של עובד שנפטר כאשר אופן ביצוע התשלום וחלוקת התשלום בין השאירים לא היו קבועים ואחידים. דהיינו, בחלק מהמקרים העביר המעביד את כל כספי פיצויי הפיטורים וכספי מענק המוות לאלמנת העובד שנפטר או לאלמן העובדת שנפטרה מבלי להתייחס לחלקם של הילדים הקטינים בכספי הפיצויים ומענק המוות. 

בחלק מהמקרים שילמה חברת הביטוח את כספי פיצויי הפיטורים (שהיו בפוליסות ביטוח מנהלים) בהמחאות נפרדות, לפקודת האלמנה או האלמן בנפרד, ולפקודת כל ילד קטין בנפרד. כאשר ההורה קיבל לידיו את ההמחאות לפקודת הילדים נדרש הוא לפתוח חשבון בנק על שם הילד הקטין ולהפקיד את כספי הפיצויים בחשבון זה. 

עד כאן, מדובר בבירוקרטיה, יש מקרים בהם היא "נחסכת" מההורה ויש מקרים בהם היא לא.
 
בחיפוש אחר התשובה, מה היא הדרך הנכונה, החוקית, של ביצוע תשלום פיצויי פיטורים ו/או מענק מוות לשאירים כאשר יש אלמנה או אלמן וילדים קטינים, נתקלתי גם בתשובות לא אחידות מצד הבנקים, מצד חברות הביטוח, מצד מעסיקים ואף מצד עורכי דין לדיני עבודה ועורכי דין לדיני משפחה ויתרה מכך, העסיקה אותי השאלה, מעבר לבירוקרטיה, מה יעשה הורה צעיר הזקוק גם לחלקם של הקטינים בכספי הפיצויים לצורך גידול ילדיו ? האם הוא רשאי "לגעת" בכספי הפיצויים שהופקדו בחשבון בנק על שם הקטין ? האם הוא רשאי להשקיע את הכספים במסגרת חשבונו של הילד הקטין, בכל אפיק השקעה ?
  
 
כך הגעתי ...לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962:
 
לפי סעיף 14 לחוק, "ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים" ועל כך אין צורך להרחיב.
 
לפי סעיף 15 לחוק, "אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין,...וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם, וצמודה לה...הסמכות לייצגו". מכאן ניתן להבין כי מצד אחד חלה החובה על ההורה לשמור על נכסיו של הקטין ומצד שני להורה יש את הזכות לייצגו דהיינו ההורה רשאי לבצע פעולות בחשבון הקטין ולתת הוראות לבנק בשמו של הקטין.
 
לפי סעיף 22 לחוק, "........ההורים לא ישאו באחריות לנזק שגרמו לרכושו של הקטין תוך מילוי תפקידי אפוטרופסותם, אם פעלו בתום לב ונתכוונו לטובת הקטין". מכך אני מסיק כי במידה וההורה עשה "טעות" באופן השקעת הכספים בתום לב...אין לכך סנקציה בחוק.
 
לפי סעיף 23 לחוק, "קטין הסמוך על שולחן הוריו ויש לו הכנסות מעבודתו או מכל מקור אחר, הכנסותיו ישמשובמידה נאותה לפי הנהוג בנסיבות דומותלקיום משק הבית המשפחתי ולסיפוק צרכי הקטין עצמו, אולם נכסיו לא ישמשו למטרות אלה, אלא במידה שבית המשפט אישר שההורים אינם יכולים לקיים את משק הבית המשפחתי ולספק צרכי הקטין". מכאן ניתן להבין כי מההכנסות השוטפות, מהרווחים, אין מניעה ממשית לעשות בהן שימוש ואולם במידה וההורה מעוניין לעשות שימוש בקרן (בכספים שהופקדו) הוא זקוק לפנות לבית המשפט על מנת לקבל אישור. ואולם, זו פרשנותי בלבד, שכן ייתכן ורואים בכל הכספים בחשבון הקטין כולל הרווחים "נכסיו של הקטין".
 
לפי סעיף 20 לחוק, "ואלה פעולות שבהן אין ההורים מוסמכים לייצג את הקטין בלי שבית המשפט אישרן מראש: (1) העברה, שעבוד, חלוקה או חיסול של יחידה משקית בחקלאות, בתעשיה, במלאכה או במסחר, או של דירה. (2) פעולה שתקפה תלוי ברישום בפנקס על פי חוק. (3) נתינת מתנות, זולת מתנות ותרומות הניתנות לפי הנהוג בנסיבות העניין. (4) נתינת ערבות. (5) פעולה משפטית בין הקטין לבין הוריו או קרובי הוריו, זולת קבלת מתנות הניתנות לקטין. בסעיף זה לא רשום כי ההורה זקוק לאישור בית משפט על מנת לפעול בחשבונו של הילד הקטין בבנק. כאן ניתן לראות את ההבחנה שיצר המחוקק בין חלק של קטין בדירה (לדוגמא) לבין חלק של קטין בכספי פיצויי פיטורים, כסף שנתקבל בידו במזומן.
  
 
לסיכום, למיטב הבנתי, ניתן לומר כי העובדה שחלקם של הילדים הקטינים בכספי פיצויי פיטורים ו/או מענק מוות מופקד לחשבונות בנק על שמם אינה מונעת מההורה לנהל את הכספים בשמם של הקטינים ובמידה וההורה זקוק לעשות שימוש בכספים אלו לקיום משק הבית ולסיפוק צרכי הילדים, לכל היותר, יידרש ההורה להגיש בקשה לבית המשפט שזה יאשר לו למשוך את הכספים ולעשות בהם שימוש. אגב, בכל מקרה, איני יכול לקבוע בודאות כי הבנק בו מתנהל החשבון של הקטין, יעמוד על כך, לקבל אישור של בית משפט, ייתכן ולא, שכן ההורה הוא האפוטרופוס הטבעי והוא זה המבצע את הפעולות בשמו של הילד הקטין ומשיכת כספים מחשבון הבנק של הקטין לא בהכרח מבוצעת לצורך קיום משק הבית ולסיפוק צרכי הילדים, ייתכנו מצבים בהם היא מבוצעת לצורך השקעת הכספים בדרכים אחרות. לפיכך, חשבון הבנק של הקטין הנפתח לצורך הפקדת ההמחאה לפקודתו יכול להיות רק תחנה בדרך בלבד שאין מנוס אלא לעבור בה. בכל מקרה, לסיכום הדיון, לבטח בכל הנוגע לקטינים מומלץ ביותר לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין מתאים.
 
 
כמובן שייתכנו מצבים בהם השאירים כהגדרתם בחוק פיצויי פיטורים הם אותם היורשים על פי דין או על פי צוואה, של המוריש...
 

אם כך, מי הם היורשים לפי חוק הירושה ?

 
היורשים הם יורשים על פי דין או זוכים על פי צוואה.
            
 

יורשים על פי דין:               

 
10.  יורשים מבני המשפחה
 
יורשים על פי דין הם:
 
(1)   מי שהיה במות המוריש בן-זוגו;
(2)   ילדי המוריש וצאצאיהם, הוריו וצאצאיהם, הורי הוריו וצאצאיהם (בחוק זה — קרובי המוריש).
זכויות הירושה שלהם יהיו לפי האמור בפרק זה.
 
11.   זכות הירושה של בן זוג
 
(א)  בן-זוגו של המוריש נוטל את המיטלטלין כולל מכונית נוסעים השייכים, לפי המקובל ולפי הנסיבות, למשק הבית המשותף, ונוטל משאר העזבון -
 
(1)   אם הניח המוריש ילדים או צאצאיהם או הורים — חצי;
 
(2)   אם הניח המוריש אחים או צאצאיהם או הורי הורים — שני שלישים, ובלבד שאם ערב מותו של המוריש היה בן הזוג נשוי לו שלוש שנים או יותר וגר עמו אותה שעה בדירה הכלולה, כולה או חלקה, בעזבון, יטול בן-הזוג את כל חלקו של המוריש בדירה האמורה, ושני שלישים מהנותר משאר העזבון;
 
(ב)  אם לא הניח המוריש קרוב מן המנויים בסעיף קטן (א), יורש בן הזוג את העזבון כולו.
 
(ג)   המגיע לבן-זוג על-פי עילה הנובעת מקשר האישות, ובכלל זה מה שאשה מקבלת על פי כתובה, ינוכה מחלקו בעזבון; הוראה זו לא תחול על מה שמגיע לבן-זוג לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973, או לפי הסכם ממון כמשמעותו באותו חוק, ואינה באה לפגוע בזכותו של בן-זוג לקבל מן העזבון מה שהמוריש קיבל לרגל הנישואין על מנת להחזיר כשיפקעו.
 
12.   סדר העדיפות בין קרובי המוריש
 
ילדי המוריש קודמים להוריו, הוריו קודמים להורי הוריו. 
 
13.   החלקים בעזבון
 
ילדי המוריש חולקים ביניהם בשווה, וכן חולקים הורי המוריש ביניהם והורי הוריו ביניהם.
 
 
משמעות לא מבוטלת לסעיף זה היא שבאופן מעשי עצם ההחרגה של כספי פיצויי פיטורים מהגדרתו של עיזבון - מעניקה הגנה יתרה על כספי הפיצויים במצב של חובות שהשאיר אחריו עובד שנפטר, דהיינו אם בדרך כלל חובות שהשאיר אחריו עובד שנפטר יקוזזו מנכסיו (לעניין זה – העיזבון) שהשאיר אחריו לאחר שנפטר, במקרה זה, לא ניתן יהיה לקזז את החובות הללו מתוך כספי הפיצויים להם זכאים השאירים. (כותב המאמר הוא אינו עורך דין - יש לקבל ייעוץ משפטי בנושאים אלו).
 

מה לגבי זכויות נוספות כגון שכר עבודה שטרם שולם לעובד שנפטר, פדיון ימי חופשה ויתרת דמי הבראה, דמי הודעה מוקדמת וחודשי הסתגלות (הכוונה לדמי הודעה מוקדמת וחודשי הסתגלות כאשר הם משתלמים בפועל במהלך תקופה בה ממשיכים להתקיים יחסי עובד מעביד ולא כפיצוי בגין אי הודעה מוקדמת ומענק הסתגלות כמענק חד פעמי המוגדרים כמענק פרישה) ?

 
מאחר וכל הזכויות הללו מוגדרות כשכר עבודה, לשאלה זו מצאנו תשובה  בחוק הגנת השכר, תשי"ח 1958:

הגדרות - סעיף 1 לחוק הגנת השכר, תשי"ח 1958

"שכר עבודה" – לרבות תשלומים בעד חגים, פריון עבודה ושעות נוספות ותשלומים אחרים המגיעים לעובד עקב עבודתו ובמשך עבודתו.

שכרו של עובד שנפטר - סעיף 7 לחוק הגנת השכר, תשי"ח 1958

נפטר עובד לפני ששולם שכר העבודה המגיע לו, ישולם שכר העבודה, על אף האמור בדיני הירושהלידי מי שהעובד הורה לענין זה; לא הורה - ישולם לבן-זוגו, ובאין לו בן-זוג – ליורשו.


מה לגבי פדיון ימי מחלה ? פיצוי בגין ימי מחלה שלא נוצלו ?

 
הזכות לפיצוי בגין ימי מחלה שלא נוצלו - אינה מעוגנת בהוראת חוק אלא מקור הזכות הוא בהסכם קיבוצי, אם בהסכם הקיבוצי נקבע כי הזכות היא של השאירים בלבד כהגדרתם בהסכם הקיבוצי, השאירים הם אלו הזכאים לתשלום (שאירים כהגדרתם לעניין ההסכם הקיבוצי, לא בהכרח שאירים כהגדרתם בחוק פיצויי פיטורים). נדגיש כי באין שאירים לפי הגדרה זו, אין זכאות ליורשים על פי דין או צוואה לפדיון ימי מחלה. ראה פסק דין בנושא - פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה - ע"ע 17777-10-13 מיום 12/09/2017 - ג'ודי בן עזרא נגד הסתדרות מדיצינית "הדסה", קופת הפנסיה לעובדי הדסה בע"מ (בניהול מיוחד), עמליה חרוש ממרוד.


מה הדין במקרה שעובד שהתפטר בדין מפוטר, נפטר בתקופת ההודעה המוקדמת ? האם השאירים כהגדרתם בחוק פיצויי פיטורים הם הזכאים לכספי הפיצויים ?

"הוא הדין בעובד שהתפטר בדין מפוטר ולא קיבל את פיצויי הפיטורים טרם פטירתו. עובד אשר מסר הודעת התפטרות מוקדמת למעבידו ונפטר בתקופת ההודעה המוקדמת זכאים שאיריו לפיצויי פיטורים מאחר ובתקופה ההודעה המוקדמת נמשכו יחסי העבודה בין הצדדים. (גולדברג האוזמן, דיני עבודה, חלק ראשון עמ' 8-18 והאסמכתאות שם)".

   

להבדיל ממקרה פטירה של עובד (כלומר שהעובד נפטר במהלך תקופת עבודתו או בתקופת ההודעה המוקדמת לפיטוריו או להתפטרותו) בו השאירים כהגדרתם בחוק פיצויי פיטורים זכאים לתשלום כספי הפיצויים, מה הדין במקרה והעובד נפטר לאחר סיום יחסי עובד מעביד (ולאחר תקופת ההודעה המוקדמת), שזיכה אותו בכספי פיצויים אך המעסיק טרם ביצע את התשלום ? האם היורשים על פי צו ירושה או צו קיום צוואה זכאים לתשלום כספי הפיצויים ?

במקרה כזה השאירים כהגדרתם בחוק פיצויי פיטורים אינם רלבנטים, מי שהיה זכאי לכספי הפיצויים הוא העובד שנפטר לאחר סיום יחסי עובד מעביד ולא השאירים. ולכן, במידה והמעסיק טרם שילם לעובד את התשלום המגיע לו והעובד נפטר לאחר סיום יחסי עובד מעביד, הרי שהמעסיק חייב את התשלום לעזבונו של העובד שנפטר ולכן, היורשים על פי צו ירושה או צו קיום צוואה (בכפוף להוראות הצוואה באשר לעזבונו) זכאים לקבל מהמעסיק את תשלום כספי הפיצויים שטרם שולם לעובד.

פסק דין של בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב – יפו – עב 008682/02 – מיום 12/03/2003 – שירותי בריאות כללית נגד עזבון המנוחה ימיני חנה ז"ל

"על פי ההלכה הפסוקה סעיף זה (ואנו מוסיפים – הכוונה לסעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים) מתייחס אך ורק למקרה שבו נפטר עובד שעה ששררו יחסי עובד ומעביד בינו לבין מעבידו, אולם אם פוטר העובד, ופיטוריו נכנסו לתוקף לפני פטירתו זכאים יורשיו ולא שאיריו לפיצויי פיטורים גם אם לא הספיק המעביד להעבירם לידי העובד מיד עם ניתוקם של יחסי עובד ומעביד (גודלברג האוזמן, דיני עבודה, חלק ראשון עמ' 7-18 והאסמכתאות שם)".

פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה – דיון מס' מז' 64-3 (ארצי) - מיום 03/01/1988 – בעניין עזבון פרופסור פרידמן אברהם ז"ל –

"סעיף 5(א) לחוק פיצויי פיטורים הקובע: "נפטר עובד, ישלם המעביד לשאיריו, פיצויים כאילו פיטר אותו", מתייחס אך ורק למקרה שבו נפטר העובד שעה ששררו יחסי עובד-מעביד בין הצדדים. פירוש זה עולה מנוסחו של החוק, ומהגיונם של דברים. נוסחו של החוק, האומר "כאילו פיטר אותו", אינו ניתן לפירוש כחל שעה שיחסי עובד-מעביד בין הצדדים אינם קיימים עוד. אם פוטר האיש או התפטר טרם פטירתו - מה משמעות יש לקביעה שבחוק המחייבת את המעביד בפיצויים "כאילו פיטר אותו"?, והרי הזכאות לפיצויי פיטורים מתגבשת עם סיומם של יחסי עובד-מעביד".

"כך גם לענייננו. אם אכן פוטר העובד, ופיטוריו נכנסו לתוקפם טרם פטירתו - על מה ולמה לא יזכו יורשיו לפיצויי הפיטורים, זכיה שהיו זוכים לה לו המעביד "הספיק לעשות את המוטל עליו" (בלשונו של בית-המשפט העליון), דהיינו - לשלם את פיצויי הפיטורים המגיעים מייד עם ניתוקם של יחסי עובד-מעביד".

"אף הגיונם של דברים מביא לתוצאה זהה. לא יעלה על הדעת כי המחוקק התכוון לכך שעובד שפוטר או התפטר תוך זכאות לפיצויים, מכוח חוק פיצויי פיטורים, וקיבל את הכספים ממעבידו במועד יהפכו אלה לחלק מעזבונו משנפטר, בעוד שמעביד שהתחמק מתשלום פיצויי הפיטורים יהיה פטור מתשלומם, משימות עובדו לשעבר מבלי שיותיר אחריו "שאירים"".

זה המקום להתייחס גם לכספי פיצויים שנצברו בקופת גמל ולא רק לתשלומים במזומן מהמעסיק ולהפנות פעם נוספת, גם בקשר לסיטואציה זו (פטירה של עמית בקופת גמל לאחר סיום יחסי עובד מעביד ולא לפני) להוראות סעיף 35.2 לתקנון התקני לקופת גמל לא משלמת לקצבה, קופת גמל לתגמולים וקופת גמל אישית לפיצויים שהופץ על ידי רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון ביום 25 באוגוסט 2015 לפיהן במקרה פטירת עמית לאחר שנסתיימו יחסי עובד מעסיק בינו לבין מעסיקו שהפקיד עבורו את כספי הפיצויים, במקרה בו העמית היה זכאי לכספים בשל סיום היחסים כאמור, וטרם הספיק למשוך את כספי הפיצויים או להעבירם לחשבון חדש בקופת גמל לא משלמת לקצבה - ישולמו כספי הפיצויים שנצברו בחשבונו למוטבים (ואנו נוסיף: באין מוטבים ליורשים החוקיים על פי צו ירושה או צו קיום צוואה).



לתשומת הלב !


תמיד יש להבחין בין עובד שנפטר לבין אדם שנפטר לאחר סיום יחסי עובד מעביד, תמיד יש להבחין בין כספי פיצויים בקופות של מעסיק שהעובד נפטר בזמן שחלו יחסי עובד מעביד עם אותו מעסיק להם זכאים השאירים והם נניח טרם משכו את אותם הכספים.. לבין כספי פיצויים בקופות של מעסיקים שהעובד עבד אצלם אך נפטר לאחר סיום עבודתו אצל אותם המעסיקים והעובד לא משך אותם מהקופות...במקרה הראשון הזכאים הם השאירים, במקרה השני הזכאים הם או המוטבים או היורשים על פי דין או הזוכים על פי צוואה, לפי פרטי המקרה.


 
  
נסיים באמירה - יש לבחון כל מקרה לגופו ! 

אין מדובר בייעוץ משפטי, מומלץ ביותר לפנות לעורך דין מתאים לקבלת ייעוץ משפטי מלא ומקצועי בכל הסוגיות הרלבנטיות לאירוע הפטירה.
     
  
 
 
מאמר זה מובא כאן לידע כללי בלבד והוא אינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין. שום אינפורמציה המופיעה במאמר אינה מהווה המלצה לביצוע או אי ביצוע מהלך כלשהו. מחובתך להתייעץ לפני כל פעולה. מסמך זה מנוסח בלשון זכר אך פונה לנשים ולגברים כאחד. 


שאירי עובד שנפטר נאלצים לבחור בין הזכות לפטור "כפול" על מענק עקב מוות לבין הזכות לפריסה לאחור של יתרת המענק החייב במס כהכנסת הנפטר בשנות המס שקדמו לפטירה ועד (כולל) שנת הפטירה - קול קורא מיום 19/04/2019

רשות המסים גובה מס ביתר משאירים ויורשים של עובד שנפטר - גם מעסיקים מנכים מס ביתר משאירים ויורשים של עובד שנפטר ומדווחים על ההכנסה באופן שגוי - ראו דוגמאות אמיתיות

מענק מוות - מס הכנסה על מענק מוות של עובד שנפטר ואפשרויות תכנון מס

עובד שביצע פריסת מס (עד 6 שנים) ונפטר לפני תום תקופת פריסת המס


שכר עבודה שטרם שולם לעובד שנפטר לרבות פדיון ימי חופשה, יתרת דמי הבראה, דמי הודעה מוקדמת וחודשי הסתגלות - למי ישולמו תשלומים אלו ? האם המעסיק רשאי לבצע קיזוזים וניכויים משכר העבודה האחרון ? מה לגבי מס הכנסה ? האם אפשר לבצע פריסה ? מה לגבי חבות בתשלום דמי ביטוח לאומי ?
 
מענק עקב מוות - פטור על כספי פיצויים שראו בהם הכנסת עבודה ושולם עליהם המס בשלב ההפקדה (לרבות פטור ממס על הרווחים שנצברו) - סעיף 9(7א)(ב1) לפקודת מס הכנסה
 
  
  

מיסוי מקרה פטירה של עובד (מאמר דיעה בלבד - דיון תיאורטי בלבד !)

  דף קודם  
Bookmark and Share
הדפס את המאמר
מחשבונים
טפסים
פיצויי פיטורין
מצגות
מאמרים
פיטורין והתפטרות
קיבוע זכויות
טופס 161
כתבות
סימולטור מס
עדכונים שוטפים
סרטונים

תכנון פרישה

קו הפרדה אדום
תכנון מס
תכנון כלכלי
תקנון | קצת עלינו | לתאום פגישת ייעוץ | 1599-500-570
Facebook
תקנון | קצת עלינו
לתאום פגישת ייעוץ 1599-500-570
Facebook
© כל הזכויות שמורות ל בי. פור תכנון פרישה בע"מ.