דף הבית
אפס מכירות, 100% ייעוץ
לתאום פגישת ייעוץ
1599-500-570
בי. פור יועצי פרישה בע''מ פרישה
סימולטור 161
 
אל תשלמו מס מיותר תכנון מס
 
להנות מהמקסימום תכנון כלכלי
 
סימולטור מס
אפליקציות
מחשבונים
טפסים
סרטונים
קיבוע זכויות
פיצויי פיטורים
כתבות
מאמרים
טופס 161
עדכונים שוטפים
מצגות
פיטורים והתפטרות

פיצויי פיטורים - מענק פרישה - מענק מוות - למי הם שייכים במקרה שהעובד נפטר ?

 

הגדרת שאירים לפי חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג - 1963

 
במקרה שעובד נפטר הזכאים לפיצויי פיטורים, מענק פרישה, מענק מוות הם השאירים כהגדרתם בחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג – 1963.
 
נגדיש כי גם במקרים בהם העובד מינה מוטבים למקרה מוות בקופת גמל ו/או בפוליסת ביטוח מנהלים בה מופקדים כספי הפיצויים (במעמד שכיר במסגרת מקום עבודתו) - כעיקרון, המוטבים יהיו הנהנים לעניין מרכיב התגמולים בלבד בקופת הגמל ואילו לעניין מרכיב הפיצויים בקופת הגמל - הנהנים יהיו השאירים כהגדרתם בחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג – 1963.
 

אם כך מדוע בכל זאת מומלץ לנקוב בשמות מוטבים למקרה מוות במועד מילוי טופס ההצטרפות לקופת הגמל ו/או פוליסת ביטוח מנהלים במעמד שכיר במסגרת מקום העבודה מעבר לחשיבותם לעניין מרכיב התגמולים ?

 
לעיתים כאשר עוזבים מקום עבודה, הגוף המנהל את קופת הגמל מסב אוטומטית את מעמד קופת הגמל ממעמד שכיר למעמד עצמאי ואז אין מדובר עוד בכספי פיצויים כהגדרתם בחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג – 1963 אלא בכספים נזילים ומשוחררים לכל דבר ועניין ואז ייכנסו לתוקף לגבי כלל הכספים הצבורים בקופת הגמל, (לרבות מרכיב הפיצויים) -  המוטבים למקרה מוות אשר מינה אותם העובד במועד מילוי טופס ההצטרפות לקופת הגמל במעמד שכיר במסגרת מקום העבודה או לאחר מכן.
 
כל עוד מוגדרים הכספים בקופת הגמל ו/או בפוליסת ביטוח המנהלים כפיצויי פיטורים ומעמד הקופה עודנו שכיר - לכספים אלו יהיו זכאים השאירים על פי חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג – 1963 .
 
בהקשר זה נדגיש כי במקרים בהם קופת הגמל ו/או פוליסת ביטוח המנהלים בה מופקדים כספי העובד העמידה לעובד הלוואה כנגד הכספים הצבורים בה, היא תהיה רשאית לקזז את יתרת החוב כנגד הכספים הצבורים בה במקרה מוות של העובד. התקנות מאפשרות לקופת גמל להעניק הלוואה לעובד בגובה 50% מהסכום הצבור בה בלבד כך שברוב המקרים אם לא בכולם, באופן מעשי, יתרת ההלוואה תקוזז כנגד מרכיב כספי התגמולים ושוב מרכיב כספי הפיצויים יעמוד לזכותם של השאירים. 
 
 

להלן הסעיף הרלבנטי מתוך חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג – 1963 המגדיר מי הם שאירים

 
5. עובד שנפטר (תיקון: תשל"ז, תש"ם)
 
(א) נפטר עובד, ישלם המעביד לשאיריו פיצויים כאילו פיטר אותו. "שאירים" לעניין זה –  בן זוג של העובד בשעת פטירתו, לרבות הידוע בציבור כבן-זוגו והוא גר עמו, וילד של העובד שהוא בגדר תלוי במבוטח לענין גימלאות לפי פרק ג' לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשכ"ח 1968, ובאין בן-זוג או ילדים כאמור - ילדים והורים שעיקר פרנסתם הייתה על הנפטר וכן אחים ואחיות שגרו בביתו של הנפטר לפחות שנים-עשר חודש לפני פטירתו וכל פרנסתם הייתה על הנפטר.
 
(ב) היו פיצויי-פיטורים משתלמים לשאירים שאינם בן-זוג או ילד התלוי כאמור, יופקדו הפיצויים בבית הדין האזורי לעבודה ויינתנו לשאירים שיקבע בית דין האזורי לעבודה ולפי החלוקה שיקבע, בהתחשב במצב הכלכלי ובמידת תלותם בעובד שנפטר.
 
(ג) פיצויים המשתלמים לשאירים של עובד שנפטר לא יראו אותם כחלק מהעיזבון.
       
 

מיהו  "ילד של העובד שהוא בגדר תלוי במבוטח לענין גימלאות לפי פרק ג' לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשכ"ח 1968 " ?                                      

"ילד" - ילד של המבוטח לרבות נכד שכל פרנסתו על המבוטח, ובלבד שנתקיים בהם אחד מאלה:

(1) לא מלאו להם 18 שנים.

(2) לא מלאו להם 20 שנים, ובלבד שעיקר זמנם מוקדש לסיום לימודים במוסד חינוכי על-יסודי או שהם שוחרים במסגרת קדם צבאית של צבא הגנה לישראל.

(3) לא מלאו להם 24 שנים והם אחד מאלה:

(א) בשירות סדיר כמשמעותו בחוק שירות בטחון, למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, ואולם לא יובא בחשבון, לענין פסקה זו, שירות סדיר העולה על 36 חודשים.

(ב) (1) בת המשרתת בהתנדבות בשירות לאומי שאישר השר ובתנאים שקבע באישור ועדת העבודה והרווחה.

(2) בן המשרת בהתנדבות בשירות לאומי שאישר השר לפי פסקת משנה (1) ובתנאים שקבע לפי הפסקה האמורה, בשינויים המחויבים, ובלבד שמתקיימים לגביו שניים אלה:

(א) הוא יוצא צבא כהגדרתו בחוק שירות ביטחון, שקיבל פטור מחובת שירות ביטחון או שלא נקרא לשירות סדיר, לפי החוק האמור.

(ב) הוא קיבל אישור מאת השר או מי שהשר הסמיך לענין זה, לשרת בשירות לאומי כאמור.

(3) משרת בשירות לאומי - אזרחי.

(ג) לומדים באחד ממסלולי העתודה שהוכרו בפקודות הצבא כהגדרתן בחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955, ושירותם הסדיר לפי חוק שירות בטחון נדחה עקב לימודיהם כאמור.

(4) לא מלאו להם 21 שנים והם משרתים בהתנדבות בשירות למטרה ציבורית או לאומית שאישר השר ובתנאים שקבע באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, תקופה שאינה עולה על 12 חודשים ושירותם הסדיר לפי חוק שירות בטחון נדחה עקב שירותם בהתנדבות כאמור.

 
הסבר :
                             
על פי הסעיף, סדר הקדימויות והחלוקה הם כדלהלן:
  • בן זוג של העובד בשעת פטירתו, לרבות הידוע בציבור כבן-זוגו והוא גר עמו.
  • ילד של העובד שהוא בגדר תלוי במבוטח לעניין גמלאות לפי פרק ג' לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשכ"ח 1968.
 
החלוקה בין השאירים הינה בחלקים שווים !
 
אם אין בן זוג או ילדים כהגדרתם בסעיף זה אזי השאירים יהיו:
  • ילדים והורים שעיקר פרנסתם הייתה על הנפטר וכן אחים ואחיות שגרו בביתו של הנפטר לפחות שנים-עשר חודש לפני פטירתו וכל פרנסתם הייתה על הנפטר.
 

החלוקה בין שאירים אלו הינה לפי החלטת בית הדין האזורי לעבודה בהתחשב במצב הכלכלי ובמידת תלותם של כל אחד מהשאירים (כהגדרתם בסעיף) בעובד שנפטר.

 
 

פיצויים המשתלמים לשאירים של עובד שנפטר לא יראו אותם כחלק מהעיזבון – מה זה אומר ?

 
לפי חוק הירושה, תשכ"ה- 1965 במות אדם עובר עזבונו ליורשיו. מי הם יורשיו ? היורשים הם יורשים על פי דין או זוכים על פי צוואה; הירושה היא על פי דין זולת במידה שהיא על פי צוואה.
 
משמעות הדבר היא שהנהנים מכספי הפיצויים ו/או מענק הפרישהו/או מענק המוותהם השאירים כהגדרתם בחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג – 1963 ולא היורשים כהגדרתם  בחוק הירושה, תשכ"ה- 1965 גם אם העובד ציווה בצוואתו להוריש את כספי הפיצויים לאדם אחר, יורש, שאינו נכלל בהגדרת שאירים לפי חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג – 1963.
 
 

הוראות החוק לעניין פיצויי פיטורין, הוראות החוק לעניין שכר עבודה שטרם שולם לעובד שנפטר, הוראות תקנון קרן פנסיה לעניין זכויות פנסיה, הוראות תקנון קופת גמל לעניין מינוי מוטבים, הוראות למינוי מוטבים למקרה מוות בפוליסת ביטוח חיים  - גוברות על צוואה !

  
המחשה טובה לכך, שכספי פיצויי פיטורין ומענק בגין מוות ישולמו לשאירים כהגדרתם בחוק פיצויי פיטורים ולא ליורשים כפי שנקב בשמותיהם וקבע את חלקם בכספי הפיצויים, המצווה בצוואתו, ניתן לראות לדוגמא, בהחלטת הרשם לענייני ירושה, מר יוסף זילביגר מיום 29/07/2009 - בקשה לצו ירושה וקיום צוואה במסגרתה קבע כי כל אותם סעיפים בצוואה, אשר לגבי האמור בהם, הוראות החוק והוראות אחרות (כגון תקנון קרן פנסיה, תקנון קופת גמל) גוברות על הוראות המצווה בצוואה - סעיפים אלו בצוואה - בטלים , אף אם כך ציווה המצווה בצוואתו. פיצויי פיטורים ישולמו לשאירים כהגדרתם בחוק פיצויי פיטורים, כספי תגמולים בקופות גמל ישולמו למוטבים כפי שהודיע העמית לקופת הגמל, בפעם האחרונה בה עידכן את שמות המוטבים וחלקיהם, זכויות הפנסיה (פנסיית שאירים) ישולמו לפי תקנון קרן הפנסיה וכדומה. כאן המקום להדגיש כי לו שלח המצווה עוד בחייו, העתק מצוואתו לקופת הגמל היה די בכך והמוטבים, לעניין חלק התגמולים בקופת הגמל, היו כפי שנקב בצוואה וכך היה מתקיים רצונו כפי שהביע אותו בצוואתו.
 
(משלוח העתק צוואה על ידי המצווה עוד בחייו נחשב גם הוא לעדכון המוטבים בקופות הגמל לעניין חלק התגמולים ונוסיף כי לאור הפסיקה ייתכנו מצבים (בתנאים מסוימים) בהם גם מסירת העתק הצוואה לאחר פטירתו של המצווה תיחשב גם היא לעדכון המוטבים בקופות, להרחבה בנקודה חשובה זו ראה - מוטבים, יורשים על פי דין או זוכים על פי צוואה ? מי גובר על מי ?)
 
ואולם בכל מקרה לעניין כספי פיצויי פיטורין ומענק בגין מוות - תמיד ישולמו לפי הוראות חוק פיצויי פיטורים הגוברות על הוראות צוואה.
 

האם מעביד רשאי לקזז חוב של עובד מכספי פיצויי פיטורין ומענק מוות, במקרה שהעובד נפטר ?

 
לפי סעיף 20 (ב2) לחוק הגנת השכר "המעביד רשאי להפחית מפיצויי הפיטורים ומפיצוי ההלנה סכום של חוב שחייב העובד למעביד או סכום שהמעביד חייב או זכאי לנכותו מפיצויי הפיטורים". ואולם, במקרה של פטירה של עובד, קבע המחוקק בחוק פיצויי פיטורים כי כספי פיצויי פיטורין ומענק בגין מוות אינם חלק מהעיזבון והם ישולמו לשאירים כהגדרתם בחוק פיצויי פיטורים. משכך, המעביד אינו רשאי לקזז את החוב של העובד מכספי פיצויי פיטורים ומענק מוות המשולמים לשאירים. דוגמא לכך ניתן לראות בפסק הדין - שמילוביץ נ' בית חולים בלומנטל בע"מ ואח' - בית חולים בלומנטל בע"מ ואח' נ' שמילוביץ דב"ע נז / 3-98 , 3-101 .
 

ילדים של עובד שנפטר שהם קטינים - מה החוק קובע לגבי חלקם בכספי פיצויי פיטורים ומענק מוות ?

 
במרוצת השנים נתקלתי במקרים רבים בהם שולמו כספי פיצויי פיטורין ומענק מוות לשאירים של עובד שנפטר כאשר אופן ביצוע התשלום וחלוקת התשלום בין השאירים לא היו קבועים ואחידים. דהיינו, בחלק מהמקרים העביר המעביד את כל כספי פיצויי הפיטורים ומענק המוות לאלמנת העובד שנפטר או לאלמן העובדת שנפטרה מבלי להתייחס לחלקם של הילדים הקטינים בכספי הפיצויים ומענק המוות. בחלק מהמקרים שילמה חברת הביטוח את כספי פיצויי הפיטורים (שהיו בפוליסות ביטוח מנהלים) בהמחאות נפרדות, לפקודת האלמנה או האלמן בנפרד, ולפקודת כל ילד קטין בנפרד. כאשר ההורה קיבל לידיו את ההמחאות לפקודת הילדים נדרש הוא לפתוח חשבון בנק על שם הילד הקטין ולהפקיד את כספי הפיצויים בחשבון זה. עד כאן, מדובר בבירוקרטיה, יש מקרים בהם היא "נחסכת" מההורה ויש מקרים בהם היא לא.
 
 
בחיפוש אחר התשובה, מה היא הדרך הנכונה, החוקית, של ביצוע תשלום פיצויי פיטורים ומענק מוות לשאירים כאשר יש אלמנה או אלמן וילדים קטינים, נתקלתי גם בתשובות לא אחידות מצד הבנקים, מצד חברות הביטוח, מצד מעסיקים ואף מצד עורכי דין לדיני עבודה ועורכי דין לדיני משפחה ויתרה מכך, העסיקה אותי השאלה, מעבר לבירוקרטיה, מה יעשה הורה צעיר הזקוק גם לחלקם של הקטינים בכספי הפיצויים לצורך גידול ילדיו ? האם הוא רשאי "לגעת" בכספי הפיצויים שהופקדו בחשבון בנק על שם הקטין ? האם הוא רשאי להשקיע את הכספים במסגרת חשבונו של הילד הקטין, בכל אפיק השקעה ?
  
 
כך הגעתי ...לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962:
 
לפי סעיף 14 לחוק, "ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים" ועל כך אין צורך להרחיב.
 
לפי סעיף 15 לחוק, "אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין,...וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם, וצמודה לה...הסמכות לייצגו". מכאן ניתן להבין כי מצד אחד חלה החובה על ההורה לשמור על נכסיו של הקטין ומצד שני להורה יש את הזכות לייצגו דהיינו ההורה רשאי לבצע פעולות בחשבון הקטין ולתת הוראות לבנק בשמו של הקטין.
 
לפי סעיף 22 לחוק, "........ההורים לא ישאו באחריות לנזק שגרמו לרכושו של הקטין תוך מילוי תפקידי אפוטרופסותם, אם פעלו בתום לב ונתכוונו לטובת הקטין". מכך אני מסיק כי במידה וההורה עשה "טעות" באופן השקעת הכספים בתום לב...אין לכך סנקציה בחוק.
 
לפי סעיף 23 לחוק, "קטין הסמוך על שולחן הוריו ויש לו הכנסות מעבודתו או מכל מקור אחר, הכנסותיו ישמשו, במידה נאותה לפי הנהוג בנסיבות דומות, לקיום משק הבית המשפחתי ולסיפוק צרכי הקטין עצמו, אולם נכסיו לא ישמשו למטרות אלה, אלא במידה שבית המשפט אישר שההורים אינם יכולים לקיים את משק הבית המשפחתי ולספק צרכי הקטין". מכאן ניתן להבין כי מההכנסות השוטפות, מהרווחים, אין מניעה ממשית לעשות בהן שימוש ואולם במידה וההורה מעוניין לעשות שימוש בקרן (בכספים שהופקדו) הוא זקוק לפנות לבית המשפט על מנת לקבל אישור. ואולם, זו פרשנותי בלבד, שכן ייתכן ורואים בכל הכספים בחשבון הקטין כולל הרווחים "נכסיו של הקטין".
 
לפי סעיף 20 לחוק, "ואלה פעולות שבהן אין ההורים מוסמכים לייצג את הקטין בלי שבית המשפט אישרן מראש: (1) העברה, שעבוד, חלוקה או חיסול של יחידה משקית בחקלאות, בתעשיה, במלאכה או במסחר, או של דירה. (2) פעולה שתקפה תלוי ברישום בפנקס על פי חוק. (3) נתינת מתנות, זולת מתנות ותרומות הניתנות לפי הנהוג בנסיבות העניין. (4) נתינת ערבות. (5) פעולה משפטית בין הקטין לבין הוריו או קרובי הוריו, זולת קבלת מתנות הניתנות לקטין. בסעיף זה לא רשום כי ההורה זקוק לאישור בית משפט על מנת לפעול בחשבונו של הילד הקטין בבנק. כאן ניתן לראות את ההבחנה שיצר המחוקק בין חלק של קטין בדירה (לדוגמא) לבין חלק של קטין בכספי פיצויי פיטורים, כסף שנתקבל בידו במזומן.
  
 
לסיכום, למיטב הבנתי, ניתן לומר כי העובדה שחלקם של הילדים הקטינים בכספי פיצויי פיטורים ומענק מוות מופקד לחשבונות בנק על שמם אינה מונעת מההורה לנהל את הכספים בשמם של הקטינים ובמידה וההורה זקוק לעשות שימוש בכספים אלו לקיום משק הבית ולסיפוק צרכי הילדים, לכל היותר, יידרש ההורה להגיש בקשה לבית המשפט שזה יאשר לו למשוך את הכספים ולעשות בהם שימוש. אגב, בכל מקרה, איני יכול לקבוע בודאות כי הבנק בו מתנהל החשבון של הקטין, יעמוד על כך, לקבל אישור של בית משפט, ייתכן ולא, שכן ההורה הוא האפוטרופוס הטבעי והוא זה המבצע את הפעולות בשמו של הילד הקטין ומשיכת כספים מחשבון הבנק של הקטין לא בהכרח מבוצעת לצורך קיום משק הבית ולסיפוק צרכי הילדים, ייתכנו מצבים בהם היא מבוצעת לצורך השקעת הכספים בדרכים אחרות. לפיכך, חשבון הבנק של הקטין הנפתח לצורך הפקדת ההמחאה לפקודתו יכול להיות רק תחנה בדרך בלבד שאין מנוס אלא לעבור בה.
 
 
כמובן שייתכנו מצבים בהם השאירים כהגדרתם בחוק פיצויי פיטורים הם אותם היורשים על פי דין או על פי צוואה, של המוריש...
 

אם כך, מי הם היורשים לפי חוק הירושה ?

 
היורשים הם יורשים על פי דין או זוכים על פי צוואה.
            
 

יורשים על פי דין:               

 
10.  יורשים מבני המשפחה
 
יורשים על פי דין הם:
 
(1)   מי שהיה במות המוריש בן-זוגו;
(2)   ילדי המוריש וצאצאיהם, הוריו וצאצאיהם, הורי הוריו וצאצאיהם (בחוק זה — קרובי המוריש).
זכויות הירושה שלהם יהיו לפי האמור בפרק זה.
 
11.   זכות הירושה של בן זוג
 
(א)  בן-זוגו של המוריש נוטל את המיטלטלין כולל מכונית נוסעים השייכים, לפי המקובל ולפי הנסיבות, למשק הבית המשותף, ונוטל משאר העזבון -
 
(1)   אם הניח המוריש ילדים או צאצאיהם או הורים — חצי;
 
(2)   אם הניח המוריש אחים או צאצאיהם או הורי הורים — שני שלישים, ובלבד שאם ערב מותו של המוריש היה בן הזוג נשוי לו שלוש שנים או יותר וגר עמו אותה שעה בדירה הכלולה, כולה או חלקה, בעזבון, יטול בן-הזוג את כל חלקו של המוריש בדירה האמורה, ושני שלישים מהנותר משאר העזבון;
 
(ב)  אם לא הניח המוריש קרוב מן המנויים בסעיף קטן (א), יורש בן הזוג את העזבון כולו.
 
(ג)   המגיע לבן-זוג על-פי עילה הנובעת מקשר האישות, ובכלל זה מה שאשה מקבלת על פי כתובה, ינוכה מחלקו בעזבון; הוראה זו לא תחול על מה שמגיע לבן-זוג לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973, או לפי הסכם ממון כמשמעותו באותו חוק, ואינה באה לפגוע בזכותו של בן-זוג לקבל מן העזבון מה שהמוריש קיבל לרגל הנישואין על מנת להחזיר כשיפקעו.
 
12.   סדר העדיפות בין קרובי המוריש
 
ילדי המוריש קודמים להוריו, הוריו קודמים להורי הוריו. 
 
13.   החלקים בעזבון
 
ילדי המוריש חולקים ביניהם בשווה, וכן חולקים הורי המוריש ביניהם והורי הוריו ביניהם.
 
 
משמעות לא מבוטלת לסעיף זה היא שבאופן מעשי עצם ההחרגה של כספי פיצויי פיטורים ו/או מענק פרישה ו/או מענק מוות מהגדרתו של עיזבון - מעניקה הגנה יתרה על כספי הפיצויים במצב של חובות שהשאיר אחריו עובד שנפטר, דהיינו אם בדרך כלל חובות שהשאיר אחריו עובד שנפטר יקוזזו מנכסיו (לעניין זה – העיזבון) שהשאיר אחריו לאחר שנפטר, במקרה זה, לא ניתן יהיה לקזז את החובות הללו מתוך כספי הפיצויים ו/או מענק הפרישה ו/או מענק המוות להם זכאים השאירים. (ראה הערה לגבי הלוואה מקופת גמל). (כותב המאמר הוא אינו עורך דין - יש לקבל ייעוץ משפטי בנושאים אלו).
 
 

מה הם כספי הפיצויים לעניין השאירים על פי הגדרתם בחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 ?

 
האם הם כוללים גם את חלק הפיצויים המוגדלים מעבר ל- 100% במידה ושולמו ? האם הם כוללים גם מענקי פרישה נוספים במידה ושולמו ? מרכיב פדיון ימי מחלה? או שמא לגבי סכומים אלו תגבר זכותם של היורשים על פני זכותם של השאירים ?
 
באופן מעשי, כספי פיצויים ו/או מענק פרישהו/או מענק מוות לעניין חוק פיצויי פיטורים וזכויות השאירים - כוללים בהגדרתם כל סכום ששולם בגין הפרישה של העובד לרבות מענקי פרישה נוספים, פיצויים מוגדלים, סכום ששולם בגין פדיון ימי מחלה, מענק הסתגלות ומענק אי הודעה מוקדמת.
 
 

מה לגבי זכויות נוספות כגון שכר עבודה שטרם שולם לעובד שנפטר, פדיון ימי חופשה ויתרת דמי הבראה, דמי הודעה מוקדמת וחודשי הסתגלות (לגבי דמי הודעה מוקדמת וחודשי הסתגלות כשהם משתלמים בפועל במהלך תקופה בה ממשיכים להתקיים יחסי עובד מעביד ולא כמענק חד פעמי שאז יוגדרו כמענק פרישה) ?

 
מאחר ולעניות דעתנו כל הזכויות הנ"ל מוגדרות כשכר עבודה, לשאלה זו מצאנו תשובה  בחוק הגנת השכר, תשי"ח 1958:
 
7. שכרו של עובד שנפטר (תיקון: תשל"ז)
 
נפטר עובד לפני ששולם שכר העבודה המגיע לו, ישולם שכר העבודה, על אף האמור בדיני הירושה, לידי מי שהעובד הורה לענין זה; לא הורה - ישולם לבן-זוגו, ובאין לו בן-זוג - ליורשו.
 
  
יש לבחון כל מקרה לגופו
     
  
 
 
מאמר זה מובא כאן לידע כללי בלבד והוא אינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין. שום אינפורמציה המופיעה במאמר אינה מהווה המלצה לביצוע או אי ביצוע מהלך כלשהו. מחובתך להתייעץ לפני כל פעולה.מסמך זה מנוסח בלשון זכר אך פונה לנשים ולגברים כאחד. 


מענק מוות - מס הכנסה על מענק מוות של עובד שנפטר ואפשרויות תכנון מס

עובד שביצע פריסת מס (עד 6 שנים) ונפטר לפני תום תקופת פריסת המס

 
 
מענק עקב מוות - פטור על כספי פיצויים שראו בהם הכנסת עבודה ושולם עליהם המס בשלב ההפקדה (לרבות פטור ממס על הרווחים שנצברו) - סעיף 9(7א)(ב1) לפקודת מס הכנסה
 
 
מיפוי כספי פיצויים כספי תגמולים
  דף קודם  
Bookmark and Share
הדפס את המאמר
אפליקציות
מחשבונים
טפסים
מצגות
פיצויי פיטורין
פיטורין והתפטרות
מאמרים
כתבות
טופס 161
קיבוע זכויות
סימולטור מס
עדכונים שוטפים
סרטונים

תכנון פרישה

תכנון מס
תכנון כלכלי
תקנון | קצת עלינו | לתאום פגישת ייעוץ | 1599-500-570
Facebook Google Plus
תקנון | קצת עלינו
לתאום פגישת ייעוץ 1599-500-570
Facebook +Google
© כל הזכויות שמורות לבי. פור יועצי פרישה בע"מ.