דף הבית
אפס מכירות, 100% ייעוץ
לתאום פגישת ייעוץ
1599-500-570
בי. פור יועצי פרישה בע''מ פרישה
סימולטור 161
 
אל תשלמו מס מיותר תכנון מס
 
להנות מהמקסימום תכנון כלכלי
 
סימולטור מס
אפליקציות
מחשבונים
טפסים
סרטונים
קיבוע זכויות
פיצויי פיטורים
כתבות
מאמרים
טופס 161
עדכונים שוטפים
מצגות
פיטורים והתפטרות

תשלום פיצויים וקנס בגין פיטורים, שלא כדין, של עובדת בהריון

בפסק דין יוצא-דופן חייב בית הדין לעבודה בירושלים חברת כ"א ועובדים בכירים בה לשלם 300 אלף שקלים בגין פיטורים, שלא כדין, של עובדת בהריון. רוב הסכום הוא קנס, שישולם למדינה
 
 
חוק עבודת נשים אוסר על מעביד לפטר עובדת בהיריון, אלא אם כן קיבל היתר לכך מאת שר העבודה והרווחה. איסור זה חל גם על מעביד, שהוא קבלן כוח אדם, אם העובדת הועסקה אצלו במשך ששה חודשים לפחות. חוק נוסף - חוק שוויון הזדמנויות בעבודה - אוסר על מעביד להפלות בין עובדיו מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, הריון, היותם הורים, גילם, גזעם, דתם, לאומיותם, ארץ מוצאם, השקפתם, מפלגתם או שירותם במילואים, קריאתם לשירות מילואים או שירותם הצפוי בשירות מילואים. מעביד, העובר על איסור זה עובר עבירה פלילית וצפוי לקנס.

הוראות שני חוקים אלה הובילו את שופטת בית הדין האיזורי לעבודה בירושלים, שרה שדיאור, למצות את הדין עם חברת איי. אס. אס. אשמורת בע"מ ועם בעלי תפקידים בכירים בה.

היה זה במסגרת פסק דין בתביעתה של איינעלם אבביטו אשר עבדה, בעבודות ניקיון, בחברת כוח האדם הנתבעת במהלך השנים 2002 ו-2003. אבביטו נכנסה להריון בחודש ספטמבר 2002, וילדה בחודש יוני 2003. אבביטו בחרה שלא לספר למעבידיה אודות הריונה. החל מחודש מרס 2003, כשאבביטו הייתה כבר בשלבי הריון מתקדמים, חדלה חברת כוח האדם לשלוח אותה למקומות עבודה. זו הייתה מתייצבת במשרדי החברה, מדי יום, וממתינה שעות רבות לקבלת עבודה, אך לשווא. גם לאחר הלידה ולאחר תקופת חופשת הלידה לא מיהרה חברת כוח האדם להחזירה לעבודתה.

בתביעתה לבית הדין לעבודה, בה היא יוצגה בידי עו"ד ציונה קניג-יאיר, טענה אבביטו, כי היא פוטרה בעת שהייתה בחודש השביעי להריונה, כאשר דבר הריונה היה גלוי ובולט לעין. תביעתה הוגשה נגד החברה ונגד בעלי תפקידים בכירים בה. החברה-הנתבעת טענה מצדה, באמצעות עו"ד יעל קוריצקי, כי אבביטו לא כלל פוטרה, אלא היא התפטרה מרצונה, בכך שסירבה להצעות לשיבוצה במקומות עבודה חדשים.

השופטת שדיאור האמינה לאבביטו דווקא ופסקה לטובתה. לאחר שהזכירה את דבר האיסור לפטר עובדת בהריון, ולאחר שקבעה, כי איסור זה חל גם על החברה-הנתבעת, מאחר שאבביטו הועסקה על-ידיה במשך למעלה מששה חודשים, הסבירה, כי מטרת האיסור היא "להגן על האשה העובדת בתקופת הריונה כך שבתקופה זו אף אם המעביד יפיק ממנה פחות תועלת לא יהיה בכך כדי לחשוף אותה להרעת תנאיה ופיטוריה". שדיאור קבעה, כי אבביטו אכן פוטרה. ביסוס לכך היא מצאה גם בעדויותיהם של אנשי החברה-הנתבעת עצמם, אשר הודו בכך, שאבביטו אכן נהגה להתייצב במשרדי החברה כדי שתימצא לה עבודה.

בנוגע להתייצבותה העקבית של אבביטו במשרדי החברה, קבעה שדיאור, כי "משעשתה כן לא ניתן לומר שרצתה להתפטר. חזקה על עובד כי הוא מעוניין להמשיך לעבוד ולהתפרנס בכבוד". היא הוסיפה וקבעה, כי גם לאחר שהחברה-הנתבעת קיבלה מכתבים מפרקליטה של אבביטו, בהם היא נתבקשה להשיבה לעבודה, חרף הריונה, היא לא הציעה לה עבודה חלופית ואף לא פעלה לתשלום זכויותיה.

"בית הדין מצא את גירסתה של התובעת אמינה ומשכנעת", קבעה שדיאור. "לעומת עדויות הנתבעים אשר לשון המעטה, אינן מדויקות ובעלות בקיעים רבים". שדיאור סיכמה נקודה זו בקובעה, כי אבביטו פוטרה, וכי לפיכך היא זכאית לפיצויי פיטוריםולדמי הודעה מוקדמת.

אף כי האיסור לפטר עובדת בהריון אינו מותנה בידיעת המעביד אודות הריונה, ראתה שדיאור לבחון את השאלה, האם אנשי החברה-הנתבעת ידעו אודות הריונה בעת שהיא פוטרה. כך היא עשתה, ככל הנראה, הן במסגרת הדיון בשאלת זכותה של אבביטו לתשלום מאת החברה ובעלי התפקידים הבכירים בה של פיצויים בגין עגמת נפש, ובעיקר לצורך הדיון בשאלת אחריותם הפלילית של בעלי התפקידים, אשר לשם גיבושה היה על שדיאור להשתכנע, כי אל מעשה הפיטורים התלוותה "הכוונה הפלילית".

גם בנוגע לכך היא העדיפה את עדותה של אבביטו, שנתמכה בעדות של עובדת נוספת באותה החברה, על-פני עדויותיהם של אנשי החברה-הנתבעת. "התובעת הינה אשה צנומה, שהיתה בשלב מתקדם מאוד בהריונה במועד הרלוונטי, עבדה בעבודה פיזית, ולא 'הסתתרה' מאחורי שולחן כתיבה בעת שבאה במגע עם מעסיקיה", קבעה. היא קיבלה את טענתה של אבביטו, שלפיה הנתבעים היו מודעים להריונה. עם זאת, היא הדגישה, כי בטלות הפיטורים אינה תלויה במצב ידיעתם של הנתבעים, וקבעה, כי "פיטורי התובעת מיום 1.4.03 בטלים בגין העובדה שנעשו שלא כדין".

שדיאור קיבלה את תביעתה של אבביטו וחייבה את הנתבעים לשלם לה כ-15 אלף שקלים בגין פיצויי פיטורים, הפסד השתכרות והפסד דמי לידה ועוד 15 אלף שקלים כפיצוי בגין עגמת הנפש, שנגרמה לה. בהקשר לעגמת הנפש, קבעה שדיאור, כי "בפיטורים שהם בחוסר תום לב, מוטל על המעביד נטל גדול יותר לנמק היטב את סבירות הפסקת עבודת העובד, ומשלא יכול היה לסבר את אוזננו בסבירות כלשהי, זכאי העובד לפיצוי בגין עוגמת הנפש".

שדיאור לא הסתפקה בכך, והחליטה להטיל על שניים מהנתבעים - יוסי לוי, מנהל סניף ירושלים של החברה, ואבי לוי, המנהל האזורי בה - קנס משמעותי. לאחר שקבעה שהשניים עונים על הגדרת "פקיד אחראי של אותו חבר", הנדרשת לצורך הטלת האחריות הפלילית, ולאחר שקבעה, שהם ידעו אודות הריונה של אבביטו בעת פיטוריה, היא הטילה על כל אחד מהם אחריות אישית, וחייבה כל אחד מהם בתשלום קנס בשיעור הקבוע בחוק - כ-135 אלף שקלים.

מן הראוי להבהיר: שלא כפי שפורסם במקום זה או אחר, את הסכום הנכבד, בשיעור כ-270 אלף שקלים, לא ישלמו הנתבעים לאבביטו, אלא למדינה. המדובר בעונש, בדמות קנס, בגין אחריות פלילית, שהוטלה עליהם. אבביטו תיאלץ להסתפק בתשלום בשיעור כ-30 אלף שקלים בלבד. לאור העיכוב הניכר בתשלום פיצויי הפיטורים לאבביטו, הייתה לבית הדין סמכות לחייב את החברה-הנתבעת בתשלומם לה של פיצויי הלנה, דבר שהיה מגדיל מאוד את סכום החיוב. בית הדין לא יעשה שימוש בסמכותו זו כאשר הוא ישתכנע, שהמחלוקת בנוגע לכך הייתה כנה ואמיתית. משום מה בחרה שדיאור שלא לעשות שימוש בסמכותה זו, למרות שקבעה, במפורש, כי המחלוקת בנוגע לכך לא הייתה מחלוקת בתום-לב (עב 1452/04). "


  דף קודם  
Bookmark and Share
הדפס את המאמר
אפליקציות
מחשבונים
טפסים
מצגות
פיצויי פיטורין
פיטורין והתפטרות
מאמרים
כתבות
טופס 161
קיבוע זכויות
סימולטור מס
עדכונים שוטפים
סרטונים

תכנון פרישה

תכנון מס
תכנון כלכלי
תקנון | קצת עלינו | לתאום פגישת ייעוץ | 1599-500-570
Facebook Google Plus
תקנון | קצת עלינו
לתאום פגישת ייעוץ 1599-500-570
Facebook +Google
© כל הזכויות שמורות לבי. פור יועצי פרישה בע"מ.