דף הבית
לתאום פגישת ייעוץ
1599-500-570
בי. פור יועצי פרישה בע''מ פרישה
סימולטור 161
 
אל תשלמו מס מיותר תכנון מס
 
להנות מהמקסימום תכנון כלכלי
 
סימולטור מס
אפליקציות
מחשבונים
טפסים
סרטונים
קיבוע זכויות
פיצויי פיטורים
כתבות
מאמרים
טופס 161
עדכונים שוטפים
מצגות
פיטורים והתפטרות

מרדכי ברקן נ. טלדיין אינטרקונטיננטל בע"מ דב"ע 234-3

מעביד שאינו מוסר לעובד טופס 161 ובכך מונע מקופת הגמל לשלם לעובד פועל שלא בתום לב - יש לחייבו בפיצויי הלנת פיצויי פיטורים

בבית הדין הארצי לעבודה דיון מס' נג/234-3


מרדכי ברקן המערער
טלדיין אינטרקונטיננטל בע"מ המשיב

לפני נשיא בית הדין (גולדברג), סגן נשיא בית הדין (אדלר),
השופט אליאסוף נציג העובדים (גן) ונציג המעבידים (אגמון)


פסק-דין

הנשיא (גולדברג):ו
.1ערעור זה, כל כולו, נסוב על זכאות המערער לפיצוי הלנת פיצויי פיטורים.
.2העובדות, כפי שנקבעו על ידי בית הדין האזורי בתל-אביב הן:נ
א. התובע [המערער] שימש כמנכ"ל הנתבעת משנת 1967ועד לפיטוריו ביום .6.10.1988
ביום 6.10.1988נמסר לתובע מכתב פיטורים לפיו יסיים את עבודתו ב-...31.12.1988
בסיפא למכתב הפיטורים נאמר כי התובע יקבל את המגיע לו בגין סיום עבודתו על פי פוליסת הביטוח.
ב. על שם התובע התנהלה פוליסת ביטוח מנהלים בחברת הפניקס. בפוליסה הופקד סכום שעלה על סכום פיצויי הפיטורים הסטטוטוריים שהגיעו לתובע. לפוליסה צורף נספח העברת בעלות אוטומטית לפיו זכאי היה התובע לדרוש מחברת הביטוח, בכל מקרה של סיום עבודתו, להעביר את הפוליסה על שמו או לשלם לו את ערך הפדיון שלה וזאת ללא צורך בהסכמת המעביד.
ג. כדי לשחרר לתובע את כספי פיצויי הפיטורים שנצברו בפוליסה דרשה חברת הביטוח כי הנתבעת תמציא לה טופס .161ביום 2.1.1989הוכן הטופס אך משבא התובע לקחתו התברר כי הטופס שגוי. התובע פנה לנתבעת וביקש טופס מתוקן. הטופס המתוקן הגיע לידיו רק ביום .6.3.1989
העיכוב במסירת טופס 161לתובע נבע מכך שמנכ"ל הנתבעת עיכב את חתימתו על הטופס ...
הנתונים בטופס 161המתוקן היו שגויים וביום 30.3.1989המציאה הנתבעת לחברת הביטוח טופס מתוקן נוסף.
ביום 2.4.1989שילמה חברת הביטוח לתובע את פיצויי הפיטורים. (אין מחלוקת כי התובע משך מהפוליסה רק חלק קטן מהסכום שהיה בה).

ד. הנתבעת היתה מעוניינת לעכב את תשלום הפיצויים לתובע מאחר והיו חשדות לאי סדרים (חשדות שלא העלו דבר) ומנכ"ל הנתבעת ניסה לברר האם יש דרך חוקית לעכב את תשלום הפיצויים.
חברת הביטוח וסוכן הביטוח הודיעו למנכ"ל הנתבעת כי אין כל דרך חוקית לעכב את תשלום הפיצויים ללא צו של בית משפט.
ה. חברת הביטוח הודיעה לתובע ולנתבעת כי אל ניתן יהיה לשלם את הפיצויים ללא קבלת טופס ...161
ו. על פי הנוהל המקובל בחברות הביטוח קיימת אפשרות לשלם לעובד פיצויי פיטורים גם ללא טופס 161:ב במקרה כזה יש לפנות לנציבות מס הכנסה ולאחר קבלת קישורם לגבי הסכום הפטור ממס ניתן להעביר את הבעלות בפוליסה או את כספי פיצויי הפיטורים לעובד ..." .3השאלות שבמחלוקת בפני בית הדין האזורי, ובפנינו, הן:ו
א. האם "ביטוח מנהלים", לגביו לא ניתן צו של שר העבודה והרווחה מכח סעיף 14לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, הוא "קופת גמל" לענין סע' 20(ה) לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958; ב. האם חייב מעביד למסור לחברת הביטוח, מקום בו קיים "ביטוח מנהלים", טופס 161של מס ההכנסה, כתנאי מוקדם לשחרור כספי הפוליסה לעובד; ג. האם העיכוב במסירת טופס 161האמור בעניין שלפנינו, נעשה בזדון; ד. האם לאור כל הנ"ל יש מקום לשחרר את המשיבה מתשלום פיצויי ההלנה. נדון בטענות אלה כסדרן.
.4האם "ביטוח המנהלים", אליו הופרשו כספי המעביד (בין היתר), להבטחת פיצויי הפיטורים של העובד, מבלי שניתן לגביו צו של שר העבודה והרווחה, מכח סעיף 14לחוק פיצויי פיטורים, יש לראותו כ"קופת גמל" לענין סעיף 20(ה) לחוק הגנת השכר.
א. וזה לשונם של הסעיפים הצריכים לעניננו בחוקים השונים:נ
(1) הגדרת המונח "קופת גמל" בסעיף 1לחוק הגנת השכר:ב
"קופת גמל" - קופת חולים, קופת תגמולים, קרן פנסיה או ביטוח או קרן או קופה כיוצא באלה שהעובד חבר בה, או קופת גמל כמשמעותה בסעיף 47לפקודת מס הכנסה שהמעביד והעובד או המעביד בלבד חייבים לשלם לה מכוח הסכם קיבוצי או צו הרחבה או מכוח חוזה עבודה או הסכם אחר בין העובד והמעביד שניתנה להם הסכמת קופת הגמל, וכן קופת גמל כאמור שמטרתה ביטוח העובד ושאיריו שהעובד בלבד חייב לשלם לה מכוח הסכם קיבוצי או צו הרחבה או תאגיד ששר העבודה אישר תשלום לו לענין סעיף 14לחוק פיצויי פיטורים התשכ"ג-1963; (2) סעיף 20(ה) לחוק הגנת השכר:ו
"מי שזכאי לקבל מקופת גמל את פיצויי הפיטורים או חלק מהם מכוח תשלום ששילם לה המעביד, לא יהיה זכאי לפיצוי הלנת פיצויי
פיטורים על הסכום המגיע לו מקופת הגמל, על פי זכותו האמורה, אם המעביד הודיע לקופת הגמל בכתב, תוך 15יום מהמועד לתשלום פיצויי הפיטורים, כי הוא מסכים לתשלומם; הוראת סעיף קטן זה אינה באה לגרוע מהוראות סעיפים 14ו- 20לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963".
(3) סע' 14לחוק פיצויי פיטורים:נ
"תשלום לקופת תגמולים, לקרן פנסיה או לקרן כיוצא באלה, לא יבוא במקום פיצויי פיטורים אלא אם נקבע כך בהסכם הקיבוצי החל על המעביד והעובד ובמידה שנקבע, או אם תשלום כאמור אושר בצו על ידי שר העבודה והרווחה ובמידה שאושר".

ב. די בהגדרת "קופת גמל" שבסעיף 1לחוק הגנת השכר, כדי להגיע למסקנה כי "ביטוח המנהלים" נופל לגדר המונח "קופת גמל" בסעיף 20(ה) לאותו חוק, וזאת משום ש"ביטוח המנהלים" הוא "קופת גמל" לענין סעיף 47לפקודת מס הכנסה (ראה גם פרק שביעי לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד-1964). משכך הדבר - הדיבור "קופת גמל", כל אימת שהוא מאוזכר בחוק הגנת השכר, כולל כל "ביטוח מנהלים".
ג. ההפניה, בסופו של סעיף 20(ה) לחוק הגנת השכר, ככל שהיא מתיחסת לסעיף 14לחוק פיצויי פיטורים, באה להבטיח כי שעה שכספי קופת גמל ¬שעליה לא הוסכם בהסכם קיבוצי או בצו של שר העבודה והרווחה כי היא באה במקום פיצויי פיטורים - הם פחותים מסכום הפיצויים הסטטוטורי, לא יהיה בהפנית ההוראה לקופה, מכח סעיף 20(ה) לחוק הגנת השכר, שחרור המעביד מחובת השלמת פיצויי הפיטורים.
פיצויי פיטורים שהופקדו בקופת גמל, שעה שלא התמלאו התנאים שבסעיף 14לחוק פיצויי פיטורים, באם על חשבון פיצויי פיטורים (ראה, למשל דב"ע לט/36, 31-3[1], בע' 383; דב"ע נב/147-3[2], בע' 121).
ד. בהליך זה שלפנינו לא היה חולק כי סכום ההפקדה לפיצויי פיטורים עלה על סכום פיצויי הפיטורים הסטטורים, כך שהוראה לקופת הגמל, אם ניתנה במועד, משחרר את המעביד כליל מתשלום השלמה של פיצויי פיטורים ותשלום פיצויי הלנה. כפי שיובהר להלן, מותנה שחרור זה מפיצויי הלנה אף במילוי חובות נוספות על ידי המעביד.
.5חובת המעביד להמציא לחברת הביטוח את טופס .161
א. תקנות מס הכנסה ומס מעסיקים (ניכוי ממשכורת ותשלום מס מעסיקים), התש"ם-1980, שהיו בתוקף בתקופה הרלוונטית, מחייבות, מעביד (ולענין זה "מעביד" כולל "קופת גמל" המשלמת פיצויי פיטורים), להגיש למס הכנסה טופס " הודעת מעביד על תשלום מענק עקב פרישה או מוות" (טופס 161).
לעניננו נביא את התקנות הרלוונטיות:ב
" .7(2) הוכח למעביד, להנחת דעת פקיד השומה, כי סך כל מענקי הפרישה שהוא שילם וששילמה קופת הגמל אינם עולים על הסכום הפטור
ממס לפי סעיף 9(7א) לפקודה, או שחלק מהתשלום פטור ממס לפי הסעיף האמור, רשאי פקיד השומה להורות על פטור ממס או על סכום המס שעליו לנכות מאותו מענק פרישה שהוא משלם".
" .11(ג) מעביד ששילם מענק פרישה, יגיש לפקיד השומה, בצירוף לטופס 102שהוא מגיש לחודש שבו שולם המענק, פרטים בטופס 161על המענק ששילם, ואם ענק הפרישה שולם כאמור בתקנה 0 7ב) יכלול טופס 161גם פרטים על המענק כאמור ששולם מאת קופת גמל.
ב. עיון בטופס 161האמור, מראה כי הפרטים הנדרשים מצויים בעיקרם בידי המעביד, ולא בידי קופת הגמל. כך תקופת העבודה של העובד (שהרי קופת הגמל יכולה לציין רק את התקופה בגינה הופרשו אליה תשלומים בגין העובד), המשכורת האחרונה (הקופה יודעת אך ורק את גובה הסכום ממנו הורשו לה התשלומים) ואחרון, לאו דוקא מבחינת חשיבותו - האם שילם המעביד לעובד סכום כל שהוא כמענק פרישה בנוסף לסכומים שעומדים לרשותו בקופת הגמל, או האם בוטח העובד בפוליסה נוספת של ביטוח מנהלים, בגין תקופה אחרת או מקבילה.
עוד נדרשים בטופס "פרטים נוספים". בדבר תשלומים לפוליסת ביטוח, פרטים לגבי מענק בשווה כסף והצהרה אם העובד ממשיך, או אינו ממשיך לעבוד אצל המעביד במשרה חלקית.
אומרת על כך בעדותה הגב' נצחיה רוט, ראש צוות במחלקת ביטוח חיים בחברת הביטוח (הפניקס הישראלי):ו
"בתיק שלנו שלא רשום בהכרח (כך במקור) מועד תחילת העבודה של המבוטח. איני יודעת אם בתיק של התובע נרשם מועד תחילת עבודתו. את הפרטים בטופס 161ואיננו יכולים לחתום בשם המעביד. אין חברת הביטוח יכולה למלא את הטופס במקום המעביד. אני שלחתי לנתבעת טופס 161ממולא על ידינו עם כל הפרטים שבמהלך ההתכתבויות נודעו לנו, והמעביד חתם. אין אפשרות לשלם פיצויים לפני מתן טופס 161מאחר ואין לחברת הביטוח נתונים לגבי הסכם החייב במס שממנו יש לנכות מס במקור. אני מניחה כי בטופס הסטנדרטי של טופס 161נרשם לשון עבר כאשר הכוונה היא לכך שהטופס מולא לפני התשלום, לאחר מילוי הטופס בוצע תשלום ורק אחר כך מועבר הטופס לשלטונות המס כך שבמועד העברת הטופס התשלום כבר בוצע. הדיבור בלשון עתיד מתייחס כנראה לקופות גמל שמשלמות רק לאחר תקופת המתנה מסויימת או לגבי הסדרי תשלומים עתידיים".
בנסיבות אלה אין תימה שקופת הגמל (בענייננו - חברת הביטוח), דרשה מהמעביד טופס הממולא על ידיו, על מנת שתדע מהו המס שעליה לנכות מסכומי פיצויי הפיטורים, שהרי רק חלקו שלמענק הפרישה פטור ממס (סעיף 9(7א) לפקודת מס הכנסה); בשים לב למשכורתו הגבוהה של המערער, היה חלקם הגדול של פיצויי הפיטורים חייב במס.
ג. בית הדן האזורי כותב בפסק-דינו (סעיף 9(ד)):נ
"מעיון בתקנות מס הכנסה ומס מעסיקים (ניכוי ממשכורת ותשלום מס
מעסיקים), התש"מ- 1980עולה כי החובה להמציא טופס 161הינה על קופת הגמל המשלמת את מענק הפרישה, וכי את טופס 161יש להמציא אחרי תשלום המענק.
בשום מקום לא נאמר כי המצאת טופס 161חתום על ידי המעביד לקופת הגמל הנו תנאי בל יעבור לתשלום הפיצויים. מדובר בנוהל טכני של קופות הגמל אשר מחשבות את הסכום הפטור ממס על פי הפרטים הנמסרים להן בטופס 161, פרטים שניתן לקבל אותם גם מהעובד עצמו".
אכן - החובה למסור את אותו טופס מוטלת על קופת הגמל אחרי תשלום פיצויי הפיטורים אולם מדובר ב- 7ימים בלבד אחרי תשלומם (תקנה 34לכללים לאישור וניהול קופות גמל) - אך מאין תשאב הקופה את הפרטים הדרושים לניכוי המס מכספי פיצוי הפיטורים, אם לא מהמעביד? ד. מוסיף בית הדין:ב
"כפי שעולה מחומר הראיות יכולה חברת הביטוח לשלם את כספי פיצויי הפיטורים גם ללא טופס 161, קרי:ו המצאת טופס 161איננה תנאי בלעדיו אין לשלם כספי הפיצויים.
התובע לא הוכיח כי אין כל אפשרות לשלם את כספי הפיצויים ללא טופס 161, או כי סעיף 20ה' [צ"ל 20(ה)] מטיל חובה על המעביד להמציא טופס כזה.
נהפוך הוא:נ הוכח כי ניתן לשלם את הפיצויים גם ללא טופס 161(אם כי אז התהליך ארוך יותר)".
אין תשתית, משפטית ועובדתית, לקביעה האמורה.
משפטית - קיימת חובה להמציא לשלטונות המס טופס 161סמוך לתשלום פיצויי הפיטורים; חובה זו עולה הן מהתקנות בדבר ניכוי ממשכורת ותשלום מס מעסיקים (סעיף קטן (א) לעיל), והן מהתקנות הדבר אישור וניהול קרנות גמל (סעיף קטן (ג) לעיל).
עובדתית - ניתן, לעתים, לבצע את התשלום ולמלא את הטופס האמור על ידי קופת הגמל ולא על ידי המעביד, אך הדבר גורם לדחייה בתשלום (ועל כך עמד בית הדין האזורי).
אומרת על כך העדה רוט:ב
"במידה והמעביד מסרב להמציא טופס 161ומודיע לנו זאת באופן חד משמעי אנו מודיעים למעביד כי נפעל בדרך אחרת ואז אנו אוספים את הנתונים לצורך טופס 161בדרך כלל מהעובד עצמו, מפנים למס הכנסה ומס הכנסה מחזיר תשובה. אז ניתן המשיך בשחרור הפיצויים. כאשר המעביד לא ממציא טופס 161אך לא מודיע חד משמעית על סירוב להמציא טופס כזה - אנו נוהגים לשלוח תזכורות למעביד. בדרך כלל, כאשר כעבור כחצי שנה שהמעביד אינו מגיב - אנו מייעצים לעובד לפעול בדרך שפורטה לעיל" (פ' 10(29-22)).
במקרה שלפנינו לא הודיעה המשיבה לקופת הגמל על סירובה למלא את

הטופס, כך שקופת הגמל לא היתה חייבת לפעול על מנת להשיג את האישור האמור של פקיד השומה.
ה. צודק בית הדין האזורי בקביעתו כי "בשום מקום לא נאמר" שחייב המעביד להמציא את הטופס האמור לקופת הגמל. אלא מאי - חייב המעביד למסור טופס זה מכוח החובה שבסעיף 39לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג- 1973הקובע:ו "בקיום שלחיוב הנובע מחוזה יש לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב". על העקרון הטמון בסע' 39לחוק החוזים נאמר:
"... עקרון תום הלב שבסעיף 39לחוק החוזים בא להורות על קיומו וביצועו של חיוב מחיובי החוזה בדרך עשיית הישר והטוב ומתוך רצון לקיים את כוונתם של הצדדים לחוזה לפי רוחו של החיוב ולא רק לפי אותיותיו הטכניות והפורמליות, שבהן הוא נוסח ..." (ע"א 391/80[3]בע' 263).
על תחולתו של עקרון תום הלב בקיום חיובים אומרת פרופ' שלו:
"במישור זה של תחולתו לש עקרון תום הלב, המעוגן פורמלית ברישא של סעיף, 39מחויב כל צד לחוזה לפעול בחריצות ובהגינות להגשמת כוונתם המשותפת של הצדדים, בהתאם לרוח העסקה ותוך שיתוף פעולה על הצד האחר והתחשבות באינטרסים שלו. מקביעה רחבה זו ניתן לחלץ כמה קטיגוריות של חוסר תום לב בקיום חיובים, ביניהן העדר חריצות בקיום החוזה (לדוגמא: מוכר נכס המתמהמה בטיהור זכות משיעבודים הרובצים עליה); פגיעה ברוח העסקה ובמטרתה (גם אם נשמרת הלשון הדווקנית של החוזה) (שלו [8]: "דיני חוזים", בע' 53).
עוד נציין כי קיימת מגמה כללית שלהרחבת עקרון תום הלב במשפטנו (ג' פרוקצ'יה [9]" "תחולת עקרון תום הלב בשיטה המשפטית הישראלית") בתי הדין לעבודה נתנו למונח "תום לב" פירוש מרחיב, והעקרון, הפך ליסוד מוצק בפרשנות וביישום הסכמים קיבוציים וחוזי עבודה אינדיבידואליים" (מ' גולדברג [10]: "תום לב בחוזה עבודה"), וזאת מהטעם שיחסי העבודה דורשים לא רק תום לב, אלא הגינות, החורגת מעבר לחובת תום הלב (ק' ורדי [11]: "תום לב ביחסי עבודה").
ו. זכאותו של המערער לפיצויי פיטורים, ולמעשה לפוליסת ביטוח המנהלים, עם הפסקת עבודתו, נוסעת מחוזה העבודה, כך שלפנינו התחייבות חוזית, לכל דבר וענין (דב"ע נב/147-3[2], הנ"ל, בע' 121).
זאת ועוד. במכתב הפיטורים, נאמר מפורשות (בתרגום חופשי): עם הפסקת עבודתך תהא זכאי לזכויות בגין הפרישה התואמות את פוליסת ביטוח המנהלים.
ז. חברת הביטוח פנתה למשיבה, בדרישה לקבל את טופס, 101ולא נענתה.
ח. מי ששימשה אותה עת מזכירת החברה, גב' ג'יין גבע אומרת, בסוגיה זו, בתצהירה:
" .14משום מה המנכ"ל לא רצה לחתום על הטופס, ועל אף שאמרתי לו כי גם התובע מבקש את הטופס החתום, וגם סוכן הביטוח מבקש אותו, כי בלעדי הטופס חברת הביטוח אינה יכולה לשלם את הפיצויים לתובע, המשיך המנכ"ל לעכב את החתימה.
.15גם המנכ"ל שוחחו בטלפון עם חברת הביטוח ועם סוכן הביטוח, והם ניסו לבדוק כיצד ניתן לעכב את תשלום הפיצויים הנמצאים בפוליסות הביטוח.
.16אני יודעת כי התובע פנה למר ליאו קילן בג'נווה, שהינו המנהל האזורי של חברת טלדיין, והוא גם הבוס של המנכ"ל גוב, כדי לזרז את התשלומים המגיעים לו מהחברה. זאת כיון שמר קילן שלח מכתבים ברוח זו למנכ"ל גוב. המנכ"ל המשיך לעכב את חתימתו על הטופס 161שכל הזמן היה מונח על שולחנו, ואף המשיך לעכב תשלומים נוספים לתובע, עליהם הגיש התובע דפי חשבון הוצאות שהיו לו, והיו צריכים להיות משולמים ע"י החברה.
.17בתחילת מרץ 1989חתם המנכ"ל על הטופס 161והורה לי להעבירו לחברת הביטוח. העברתי את הטופס באמצעות שליח ולא בדואר, כי ידעתי שטופס זה חשוב במיוחד.
דברים אלה לא נסתרו בחקירה נגדית. נהפוך הוא, כך, למשל, היא אומרת:
"מר גוב [מנכ"ל המשיבה] היה מעונין לעכב את כספי הפוליסה כי חשב שהתובע נטל לעצמו כספים שלא הגיעו לו".
ט. ראש צוות ביטוח חיים בחברת הביטוח בה בוטח המערער בפוליסת ביטוח מנהלים, הגב' נצחיה רוט, אומרת לענייננו בתצהירה:
" .5ביום 19.1.89או בסמוך לכך, הודיעה לי נתבעת מס' 1באמצעות המנכ"ל מר גוב בן עמי, בהודעה טלפונית, על הפסקת עבודתו של התובע אצלה.
באותה שיחה נמסר למנכ"ל על הצורך במילוי טופס .161
ואכן, באותו יום שלחה נתבעת מס' 1מכתב בו בקשה מאיתנו פרטים הדרושים לה לצורך מילוי טופס .161ואכן, הפרטים נמסרו כמבוקש.
.6רק בתחילת חודש מרץ 1989הגיע למשרדנו טופס 161, אך מיד הסבר כי בטופס נפלה טעות מהותית המשנה את סכום הפטור ממס. הטעות היתה בתקופת העבודה וכידוע סכום הפטור הוא תוצאה של המשכורת ותקופת העבודה.
.7במהלך התקופה מינואר עד מרץ 1989נוהלו מספר שיחות טלפוניות בין נתבעת מס' 1וביננו, בהן נתבקשנו למצוא דרך לעכב את תשלום הפיצויים.
לאחר שהסברתי לכל הפונים את עמדנו, שאין לנו אפשרות חוקית לעכב את הפיצויים אלא עפ"י צו מתאים, ומשלא הואילו הסברי, הפניתי את מנכ"ל נתבעת מס' 1ליועץ המשפטי של החברה, עו"ד א. אריאלי".

י. מנהל המשיבה, או עד אחר מטעמה, לא הגישו תצהיר ולא העידו.
.6האם יש לראות בהתנהגות המשיבה, באי המצאת טופס, 161התנהגות בזדון? א. בית הדין האזורי כותב בפסק-דינו (פיסקה 11):
"לא שוכנעתי כי עיכוב טופס 161נעשה בזדון ועל מנת לעכב את תשלום הפיצויים וזאת מכמה טעמים: הוכח כי עדי התביעה אמרו למנכ"ל הנתבעת מפורשות כי אין אפשרות לעכב את הפיצויים. בנוסף, אין חולק כי הטופס הראשון (השגוי) הומצא לתובע מיד לאחר פיטוריו.
יתכן כי מנכ"ל הנתבעת לא התאמץ במיוחד להמציא את הטופס מוקדם ככל האפשר - אך לא שוכנעתי כי הדבר נעשה בזדון ובמטרה לעכב את הפיצויים".
ב. לדעתנו שגה בית הדין האזורי בקביעותיו, והן אינן מתישבות עם חומר הראיות.
תחילה - לעניין הקביעה כי הטופס הראשון השגוי הוצא למערער מיד לאחר פיטוריו.
בעניין זה אומר המערער בתצהירו:
"באותו היום או למחרת היום, באתי אישית למשרדי החברה בכדי לקבל את הטופס, אך התברר לי כי הטופס שהוכן היה טופס אחר (טופס 106, שהינו אישור על משכורת וניכויים לשנת המס 1988), ולא טופס 161הדרוש לשחרור כספי פיצויי הפיטורין שהופקדו כאמור על ידי החברה בחברת הביטוח.
באותו מעמד הסברתי לסמנכ"ל החברה ולמזכירה כי הטופס הדרוש לי מיידית הינו טופס אחר, דהיינו טופס .161כמו כן טלפנתי לרואה חשבון החברה והסברתי גם לו מהו הטופס הדרוש לי לצורך קבלת פיצויי הפיטורין, וביקשתי כי יכין טופס זה בדחיפות".
דברים אלה נתמכים בדברי העדה ג'יין גבע, בתצהירה:
"ממש בתחילת ינו' 1989הכין רואה החשבון טופס לחתימת מר גוב, ומר גוב חתם עליו מיידית. הזמנתי את התובע לבוא ולקחת את הטופס החתום. מיד כשראה התובע את הטופס הוא אמר כי הטופס החתום אינו הטופס אותו הוא צריך. הוא ביקש שוב שיכינו טופס מס' .161הוא ביקש זאת גם מהסמנכ"ל מר אורי גודוביץ ואף צלצל לרואה החשבון של החברה, ושמעתי שהוא הסביר לו שהטופס שהוכן אינו הטופס הנכון וכי יש להכין טופס 161".
דברים אלה לא נסתרו, והם מוצאים תימוכין בעדותה של הגב' נצחיה רוט, אשר אף הם לא נסתרו.
"הטופס השגוי", הכוונה לטופס 161, נמסר למערער רק ביום 6.3.1989, ומכאן כי טעה בית הדין בעובדה שקבע כי ביום 2.1.1989" הוכן הטופס אך משבא התובע לקחתו התברר כי הטופס שגוי" (פיסקה 2ג' לעיל).

ג. ומכאן לשאלת "הזדון".
התנהגות שלא בתום לב אינה צריכה להגיע עד כדי זדון. עובדה, העולה מחומר הראיות, היא כי עוד בתחילת חודש ינואר 1991הובהר למשיבה כי אינה יכולה לעכב את תשלום פיצויי הפיטורים, ובכל זאת המשיכה לעכב את הטופס של מס ההכנסה הדרוש לשיחרור פיצויי הפיטורים.
ד. האם טעות המשיבה "טעות כנה", או היתה "מחלוקת של ממש" בדבר הזכאות לפיצויי פיטורים? ה. דין הוא כי:
"העילה לפיצויי פיטורים, ככל עילה אחרת, ה'מעשה שבדין' הגורר אחריו זכות לפיצויי פיטורים, ככל 'מעשה שבדין' אחר, מתגבשים ובשלים ברגע מוגדר. לענין פיצויי פיטורים, קמה העילה ברגע שמודיע המעביד לעובד כי הוא מפטרו..." (דב"ע לג/2-3[4], בע' 157).
ומכאן המסקנה כי "לא ייתכן, לענין פיצויי פיטורים, שהמעביד יפטר את העובד ללא כל סיבה או בכל סיבה מסויימת, ורק לאחר הפיטורים יצרף או יעלה סיבה המצדיקה שלילת הפיצויים" (דב"ע לג/2- 3הנ"ל, בעמ' 158; דב"ע שן/119- 3[5], בע' 306).
לענייננו - נאמר במכתב הפיטורים כי המערער פוטר מסיבות כלכליות (economic reasons), ואם בכך לא די - נאמר באותו מכתב מפורשות כי המערער יקבל את פוליסת ביטוח המנהלים.
בנסיבות אלה לא ניתן לאמר, ולו בדוחק, כי המשיבה טעתה טעות כנה, או שהיתה מחלוקת של ממש באשר לזכאות המערער לפיצויי פיטורים.
ו. העולה מהאמור הוא כי לא התמלא אף לא אחר מהטעמים שבחוק לביטול או הפחתת פיצויי הפיטורים.
דברים אלה אמורים לגבי התקופה עד להמצאת טופס 161השגוי ליד המערער, ביום .6.3.1989
ז. המערער זכאי אפוא לפיצוי הלנה על סכום פיצויי הפיטורים עבור התקופה מיום 1.1.1989ועד יום .5.3.1989סכום פיצוי ההלנה ישא מאותו מועד ואילך הפרשי הצמדה וריבית כחוק, עד יום התשלום בפועל למותר לציין כי החיוב האמור מתייחס אך ורק לרכיב פיצויי הפיטורים שבפוליסת ביטוח המנהלים.
.7המשיבה הגישה ערעור שכנגד, ובו הלינה על סכום ההוצאות הנמוך שנפסק לה. דינו של ערעור שכנגד זה להדחות לא רק לאור המסקנה אליה הגענו בערעור זה, אלא גם, ואולי בעיקר, לאור ההלכה, על פיה אין להעלות בערעור שכנגד עניין השונה בתכלית מנושא הערעור (דב"ע נא/50- 3[6] עמ' 378; ע"א 509/83[7] עמ' 651).

.8לקראת סיום - המשיבה התבקשה להודיע לבית הדין, אם היא מסכימה שבית הדין יפסוק בהליך זה לפשרה, מכח סמכותו על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד- 1984וסעיף 39לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט- .1969המשיבה השיבה בשלילה, וזו זכותה, אך העלתה ולא בזכות או ברשות, בהודעתה נימוקים ענייניים לדחית הערעור. למותר לציין כי תוספת זו אינה במקומה וכי הדרך בה נקטה היא בלתי נאותה ובלתי ראויה.

5129371 .9סוף דבר - הערעור מתקבל, כאמור בסעיף 6ז' לעיל.
המשיבה תשלם למערער, הוצאותיו בשתי הערכאות, בסך של -.000, 5ש"ח בצרוף מע"מ.
ניתן היום א' בשבט תשנ"ד (13.1.1994).



מיפוי כספי פיצויים כספי תגמולים
  דף קודם  
Bookmark and Share
הדפס את המאמר
אפליקציות
מחשבונים
טפסים
מצגות
פיצויי פיטורין
פיטורין והתפטרות
מאמרים
כתבות
טופס 161
קיבוע זכויות
סימולטור מס
עדכונים שוטפים
סרטונים

תכנון פרישה

תכנון מס
תכנון כלכלי
תקנון | קצת עלינו | לתאום פגישת ייעוץ | 1599-500-570
Facebook Google Plus
תקנון | קצת עלינו
לתאום פגישת ייעוץ 1599-500-570
Facebook +Google
© כל הזכויות שמורות לבי. פור יועצי פרישה בע"מ.