דף הבית שירות מלא – בלי לצאת מהבית !
יצירת קשר
לתאום פגישה
1599-500-570
בי. פור תכנון פרישה בע''מ פרישה
 
 
אל תשלמו מס מיותר תכנון מס
 
להנות מהמקסימום תכנון כלכלי
 
סימולטור מס
מחשבונים
טפסים
סרטונים
קיבוע זכויות
פיצויי פיטורים
כתבות
מאמרים
טופס 161
עדכונים שוטפים
מצגות
פיטורים והתפטרות

מס על פיצוי בשל עגמת נפש ופיצויים אחרים

קו הפרדה אדום

  
האם תשלומים, כולם או חלקם, אשר שולמו לעובד מאת מעבידו במסגרת הסדר פשרה שהושג ביניהם לאחר מאבק משפטי או במסגרת פסק דין המהווים פיצוי נזיקי בשל עוגמת נפש אינם חבים במס ?
 
האם סכום כסף הנועד לפצות את העובד בגין נזקי גוף, נזקים נפשיים ועוגמת נפש אשר נגרמו לו לטענתו במסגרת יחסי עובד – מעביד / במקום עבודתו אינו חייב במס והוא מחוץ לבסיס המס בישראל ?

יש לבצע הבחנה בין סוגי התשלומים וסוגי הפיצויים, מקור תשלומם והרקע לתשלומם, על מה הם באים לפצות, דרך קביעתם ומסגרת תשלומם והמאפיינים שלהם. 

יש תשלומים ופיצויים שהקביעה לגביהם על ידי רשות המסים יכול שתהא - 

- שהם נחשבים להכנסת עבודה וחייבים במס שולי
- שהם נחשבים לפיצוי הוני וחייבים במס רווח הון
- שהם פטורים ממס לפי סעיף 9(7) לפקודת מס הכנסה 
- שהם אינם "ברי מיסוי" / אינם חייבים במס / חייבים במס אפס / מחוץ לבסיס המס / פקודת מס הכנסה אינה חלה עליהם.

הערה: יש לשים לב כי ככלל, במקרים בהם ההכנסה נחשבת ל"הכנסת עבודה" הרי שהכנסה זו חייבת גם בתשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות ולא רק בתשלום מס הכנסה לפי שיעור המס השולי !

תשובות על חלק מהשאלות ניתן למצוא בפסיקה. במאמר זה נביא דוגמאות וציטוטים נבחרים מתוך פסקי דין שונים.

 
להלן מקבץ ציטוטים מתוך פסק הדין דוידוביץ נגד פקיד שומה נתניה - עמ"ה 1146/03 הנותנים מענה לשאלות העיקריות העולות מהדיון בנושא הן בהיבט המשפטי והן בהיבט המס:

האם מדובר למעשה בפיצוי בגין מניעת רווחים או כטובת הנאה שביחסי עובד ומעביד לפי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה ? האם קיים מקור לחיוב במס (בפקודת מס הכנסה) לפיצוי בגין עוגמת נפש ?

"לגישתו של המערער די בתשתית העובדתית שהציג בדבר נזקיו שנגרמו בשל התנהלות החברות כלפיו או מי מטעמן, כדי לעגן את אי חבותו במס. אין המדובר בפיצוי בגין מניעת רווחים או כטובת הנאה שביחסי עובד ומעביד בלשון סעיף 2(2) לפקודה מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א – 1961 (להלן – הפקודה). תקבול זה הוא ללא מקור (ראה ע"א 533/89 זילברשטיין מינץ נ. פשמ"ג , פד"י מז(3) 376). לו סווג התקבול כהכנסה, אזי לגישת המערער יש לפוטרו מכוח לשון סעיף 9(7) לפקודה הפוטר "כל סכום הון שנתקבל כפיצויים כוללים על מוות או חבלה". חבלה, לרבות חבלה נפשית כעמדת פרופ' יורן בספרו "היבטי מס כפיצויי נזיקין" (בעמ' 57)".
 
האם מדובר למעשה ב"ויתור על נכס השייך לעובד" - החייב במס כרווח הון ? (שיעור מס - 25% נכון לשנת המס 2012)
 
"אין לראות את התשלום כויתור על "נכס" ועל כן אין לחייב "ויתור" זה מכוח הוראת סעיף 88 לפקודה. לכל היותר, אם בנכס עסקינן אזי הוא נכס בשימוש אישי שאינו בא בגדר "נכס" החייב ברווח הון בעת מכירתו".
 
האם הפרשי ההצמדה והריבית הנלווים לפיצוי בגין עוגמת נפש גם הם פטורים מתשלום מס ?
 
"הפרשי ההצמדה והריבית הנלווים לפיצוי צריכים שיהיו פטורים שהרי הם "נצבעים" בצבע הקרן. הואיל והקרן אינה חבה במס או פטורה ממס, כך גם הפרשי ההצמדה והריבית הנלווים לה".
 
"הפרשי ההצמדה והריבית ייוחסו באופן יחסי לחלק הפיצוי החב במס והחלק שאינו חב במס כיחס חלקים אילו".
 
האם במקרה המתואר, תשלום מסוג פיצוי בגין עגמת נפש – יש לו מקור לחיוב במס ?
 
"הסכום של 158,500 ₪ אינו חב במס לאחר ששוכנעתי כי הוא תשלום בגין נזקיו האחרים של המערער שאינם ממקור החב במס. אין אני יכול להתעלם ממסכת האירועים שתוארה על ידי המערער ואף פורטה בכתבי התובענות. מסכת זו לא היוותה "תכנון מס" ואין להתעלם מטענותיו של המערער הגם שהן טענות לכאורה , בקשר עם אותה מסכת , טענות אשר הובילו את החברות להגיע עימו להסדר פשרה".
 
האם במקרה המתואר, תשלום מסוג פיצוי בגין עגמת נפש – כלול בבסיס המס בישראל ?
 
"עוד אינני נצרך להתייחס לעדותו של פרופ' גליקסברג אשר אישר כי סכום שהוא פיצוי לא ממוני בין עגמת נפש וכיוצא בזה אינו בא בבסיס המס. אין חולק על קביעתו העקרונית של פרופ' גליקסברג וזו מיושמת על הסכום הבא בגדר קטגוריה זו מתוך מכלול הפיצוי".

להלן ציטוט מתוך פסק הדין: ע"מ 63585-11-17 בן אנוש נגד פקיד שומה רמלה - מיום 12/02/2019 - פסק דין של בית המשפט המחוזי מרכז לוד - 

"ההלכה היא כי כאשר עניין לנו בתשלום המשולם במסגרת העבודה או עם סיום יחסי העבודה, חזקה היא כי מדובר בהכנסת עבודה, אלא אם יוכח בראיות ממשיות אחרת, ואם הוא אינו מוגדר ככזה, אלא באופן אחר, כגון תשלום בגין עוגמת נפש כבמקרה דנן (או, למשל, בגין התחייבות לאי תחרות), יש לוודא היטב כי תשלום זה אינו מסווה להכנסת עבודה החייבת במס..... על פניו נראה כי התשלום דנן הינו מהסוג האמור, דהיינו הוא מסווה להכנסת עבודה, והמטרה היחידה בשלה הוא הוגדר על ידי הצדדים כתשלום בגין עוגמת נפש היא לשם הפחתת המס".

להלן נקודות חשובות לצד ציטוטים נבחרים מתוך פסק הדין: ע"מ 53681-12-16 - משה שחף נגד פקיד שומה גוש דן - מיום 05/09/2018

סיווג התשלום בידי הצדדים (נניח עובד ומעסיק) במסגרת הסכם פשרה, גם כזה שקיבל תוקף של פסק דין, אינו מחייב את רשות המסים ואינו מחייב את בית המשפט

"המערער מבקש שאסתפק בעובדה שבהסכם הפשרה סווג הפיצוי על ידי הצדדים כתשלום "בגין עוגמת נפש", ובכך שהסכם הפשרה קיבל תוקף של פסק דין על ידי שתי ערכאות שיפוטיות (בית משפט השלום ובית הדין לעבודה), כדי שסיווג הפיצוי יתקבל ככזה ללא כל עוררין. ייאמר מיד כי סיווג התשלום בידי הצדדים להסכם אינו מחייב את המשיב, וכמובן שאינו מחייב את בית המשפט. 

במקום אחר כתבתי כי "...אין באופן ניסוחו של הסכם הפשרה על ידי הצדדים לשנות את מהותם האמיתית של התשלומים ששולמו על פיו, והעובדה שהתשלומים כונו בשם כזה או אחר, אין בה לשנות ממהותם האמיתית. לא המערערים ולא החברה הם אלה המוסמכים לקבוע את אופן סיווגם של התשלומים לצורכי מס וסיווג זה ייעשה על ידי בית המשפט וייקבע לפי המהות האמיתית של התשלומים" (ע"מ (מחוזי ת"א) 54694-02-16 בר ניב נ' פ"ש ת"א 1, פסקה 16 (14.11.2017) (עניין בר ניב)).

למותר לציין כי הצדדים היו רשאים להגדיר, בינם לבין עצמם, כל סכום כפיצוי בגין עוגמת נפש ככל העולה על ליבם ומשיקוליהם שלהם, אולם אין לצפות כי פקיד השומה יקבל מינה וביה הסכמות אלה מבלי שהוכח בפניו כי הן מבוססות על עובדות והערכות נכונות. 

כך בכלל וכך בפרט כאשר מדובר בפיצוי שהמערער טוען לגביו שאינו חייב במס הכנסה, בין אם משום שאינו מהווה "הכנסה" ולכן אינו בר-מיסוי ובין אם משום שהוא פטור ממס לפי סעיף 9(7) לפקודת מס הכנסה. לא מן הנמנע שבבסיס הסכם הפשרה עמד הרצון לשלם למערער פיצוי מוגדל יותר, ללא תשלום מס הכנסה, ורצון זה לבש צורה של תשלום פיצוי לכאורה בגין עוגמת נפש. 

המערער מסתמך על העובדה שהסכם הפשרה קיבל תוקף של פסק דין בשתי ערכאות שיפוטיות כדי לתמוך בטענתו שסיווג התשלום כפיצוי בגין עוגמת נפש קיבל את אישורו של בית המשפט. טענה זו אין לקבל. 

בית המשפט לא קבע הכרעה שיפוטית בסיווגו הנכון של הפיצוי ולא קבע פוזיטיבית כי מהותו האמיתית של התשלום משקפת פיצוי בגין עוגמת נפש. בית המשפט גם לא נתן דעתו לעניין הכימות הראוי של מרכיב זה. לאור זאת, אין ללמוד ממתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה שנוסח על ידי הצדדים כי בתי המשפט הכריעו בשאלת סיווגו הנכון של הפיצוי ובשאלת היקפו".

לא ניתן להוכיח ממצאים עובדתיים ומסקנות משפטיות באמצעות הצגת פסק דין בהליך משפטי אחר (למעט חריג שאינו רלבנטי לנו)

"למעלה מן הצורך אזכיר, כי הכלל הוא שפסק דין שניתן בהליך אחד אינו יכול להוות ראיה לאמיתות תוכנו בהליך אחר. ממצאים עובדתיים ומסקנות משפטיות שנקבעו בהליך משפטי אחד אינם קבילים בתור שכאלה בהליך משפטי אחר פרט לחריג המיוחד שבהוראת סעיף 42א לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, שאינו חל בענייננו. 

קביעות עובדתיות של שופט המבוססות על דברי עדים שראה ושמע בהליך משפטי אחד הן בגדר עדות שמיעה בכל משפט אחר ומסקנות משפטיות שקבע השופט על סמך אותן עדויות הן בגדר עדות סברה בכל משפט אחר. לא ניתן להוכיח ממצאים עובדתיים ומסקנות משפטיות באמצעות הצגת פסק הדין בהליך המשפטי האחר. 

החריג היחידי הוא לפי סעיף 42א לפקודת הראיות, הקובע זיקת גומלין בין משפט פלילי שהסתיים בהרשעה חלוטה לבין משפט אזרחי שבו המורשע או חליפו הם בעלי דין. כאמור, לחריג זה אין תחולה בענייננו. עוד אזכיר כי המשיב לא היה צד להליכים בפני בית משפט השלום ובית הדין לעבודה ולא הייתה לו ההזדמנות הנאותה להעלות את טענותיו בהקשר לסיווג הנכון של הפיצוי בהקשר של היבטי המס החלים עליו. גם במובן זה לא ניתן לומר כי החלטות בתי המשפט האמורות מחייבות את המשיב כסוף פסוק".

"על בתי המשפט מוטלת החובה לעמוד על המשמר ולא לתת יד לאישור הסדרי פשרה שעולה מהם תמונה ברורה של מלאכותיות ומראית עין שמטרתה להימנע מתשלום מס. לו כך היה נעשה, הייתה נחסכת מאתנו ההתמודדות בערעור הנוכחי עם טענת המערער כי עצם האישור שניתן על ידי בתי המשפט מלמד על סיווגו הנכון של הפיצוי לצורכי מס".

פיצוי המתקבל בגין עוגמת נפש שקשור בקשר טבורי ליחסי עבודה דינו כדין הכנסת עבודה ולכן העובדה שתואר כפיצוי בגין "עוגמת נפש" אינה משנה

"כל פיצוי שמקורו ביחסי העבודה וביחסים עסקיים ילבש כעיקרון אופי של הכנסת עבודה או הכנסה מעסק, אלא אם יוכח אחרת, וזאת לפי העיקרון שדין הפיצוי כדין הפירצה אותה הוא בא למלא". 

"פיצוי המתקבל בגין עוגמת נפש שקשור בקשר טבורי ליחסי עבודה דינו כדין הכנסת עבודה ולכן העובדה שתואר כפיצוי בגין "עוגמת נפש" אינה משנה. הלכה מושרשת היא כי קיימת חזקה "חזקה" כי תשלומים המשולמים מאת מעביד לעובדו יסווגו כהכנסת עבודה. 

הנטל להוכיח כי תשלום שולם באופן מנותק מיחסי עובד מעביד וללא כל זיקה ליחסי העבודה הוא נטל כבד במיוחד ורובץ על כתפי מי שטוען זאת (ע"א 2640/11 פקיד שומה חיפה נ' חיים ניסים (02.02.2014) (עניין חיים ניסים); ע"א 5083/13 פקיד שומה כפר סבא נ' יוסף ברנע (10.08.2016) (עניין יוסף ברנע)".

פיצוי המתקבל בגין עוגמת נפש הנגרמת בשל פגיעה במוניטין העסקי ובשם הטוב של הנישום, במקרה הטוב, דינו כדין רווח הון החייב במס רווח הון

"פיצוי בגין פגיעה במוניטין מהווה, במקרה הטוב מבחינת המערער, הכנסה מסוג רווח הון שאינה פטורה ממס (אם כי חייבת בשיעור מס מוטב), וזאת תחת ההנחה שהמערער היה מוכיח כי הנזק גרם לגדיעה של מקור הכנסתו לצמיתות, נטל שאינו קל להוכחה כלל ועיקר. למותר לציין כי המערער לא הביא כל הוכחה לכך שהמוניטין שלו נפגע או שנפגע באופן אנוש עד כדי שבירת מטה לחמו".

עוגמת נפש לא תיחשב לנזק גוף במקרה בו הפגיעה הנפשית אינה כזו הגורמת לליקוי או לנכות ולכן פיצוי המתקבל בגין עוגמת נפש לא ייחשב לפיצויים כוללים על חבלה לפי סעיף 9(7) לפקודת מס הכנסה הפטורים ממס, במקרה בו עוגמת הנפש לא נחשבת לנזק גוף

"סעיף 9(7) לפקודה מעניק פטור ל- "כל סכום הון שנתקבל כפיצויים כוללים על מוות או חבלה". אף בהנחה שהיה עולה בידי המערער להוכיח כי הפיצוי שולם לו בגין "עוגמת נפש", לא הוסבר על ידו מדוע לשיטתו יש לראות בפיצוי בגין עוגמת נפש כפיצוי בגין "חבלה" באופן הפוטר אותו ממס הכנסה ולא פרט באלו תנאים ייחשב פיצוי נפשי כפיצוי בגין "חבלה" והאם נדרש כי תתלווה לפיצוי הנפשי חבלה גופנית, אם לאו, וכיו"ב שאלות שלא זכו לכל מענה מצידו. 

בע"א 4635/94 הדר לב נ' פקיד השומה חיפה (23.12.1999) קבעה השופטת דורנר כי "המשמעות הראשונית של המונח 'פיצויים' בסעיף זה היא פיצויים נזיקיים שמשלם מזיק לניזוק שספג נזק - גוף..." (שם, פסקה 6). 

על השאלה האם עוגמת נפש היא נזק גוף, השיב בית המשפט העליון בעניין רע"א 5237/06 מדינת ישראל - הנהלת בתי המשפט נ' ראלב מנסור (06.07.2008), בקשר עם תשלום אגרה, כי עוגמת נפש לא תיחשב לנזק גוף במקרה בו "... הפגיעה הנפשית אינה כזו הגורמת לליקוי או לנכות, אלא שהפיצוי הנתבע הינו בשל עצם 'היפגעותו' של הניזוק בכבודו, בשמו, במעמדו, בדימויו העצמי וכיוצא באלה – ומבלי שאותה הפגיעה הותירה ליקוי ונכות רפואיים בנפשו. בסוג זה של מקרים הפיצוי הנתבע הוא אינו בשל "נזק גוף" אלא בשל נזק ממוני, או שאיננו ממוני – אך מכל מקום איננו נזק גוף". 

עוגמת נפש הנגרמת כתוצאה מהוצאת דיבה לא נחשבת לנזק גוף ולכן פיצוי המתקבל בגין הוצאת דיבה לא ייחשב לפיצויים כוללים על חבלה לפי סעיף 9(7) לפקודת מס הכנסה הפטורים ממס (בהקשר של הוצאת דיבה, לשון הרע, ראה גם פסקה הבאה)

"בית המשפט הבהיר כי פיצוי בגין עוגמת נפש, המנותק מההקשר הפיזי והמתבטא בעיקרו בנזק כלכלי, אינו פיצוי בשל "נזקי גוף": "טול למשל אדם שנפגע מהוצאת דיבה. לצד הנזק הממוני המיוחד העשוי להיגרם לו כתוצאה מכך (אובדן מוניטין, הכנסות וכו') קיים 'הנזק הכללי' המתבטא בעוגמת הנפש, בסבל החברתי והאישי, בפגיעה שנפגע בכבודו ובביזוי שנתבזה בו בעיני הבריות. הערך המוגן של הניזוק שפגע בו המעוול במקרה זה איננו בגופו של הניזוק...". לאור זאת, ספק בעיני אם ניתן היה לפטור בנסיבות ענייננו את הפיצוי מכוח סעיף 9(7) לפקודה, אף בהנחה והייתי משתכנעת כי שולם למערער בגין "עוגמת נפש" (ראו גם, אהרן יורן היבטי מס בפיצויי נזיקין עמוד 15 (1987)".

החרגת פיצוי בגין עוגמת נפש מתחולת פקודת מס הכנסה עשויה להיות נכונה במקרים בהם יוכח כי הפיצוי ניתן בגין "נזק אישי" שאינו קשור למקום העבודה, למשל, פיצוי בגין פגיעה בשם הטוב שנפסק בתביעה על הוצאת לשון הרע וכאשר הפיצוי אינו בא לפצות את העובד על חסרון כיס אלא נועד להשיב את המצב לקדמותו. 

"המושג עוגמת נפש הוא מושג עמום ויש לצקת לו תוכן ולבחון את טיב הנזק שנגרם בגדרו בכל מקרה ומקרה לפי מהותו ולפי נסיבותיו. בכלל זה יש לוודא כי פיצוי שניתן לכאורה בגין "עוגמת נפש" אינו מהווה תחליף או מסווה להכנסה חייבת במס. 

החרגת פיצוי בגין עוגמת נפש מתחולת פקודת מס הכנסה עשויה להיות נכונה במקרים בהם יוכח כי הפיצוי ניתן בגין "נזק אישי" שאינו קשור למקום העבודה, למשל, פיצוי בגין פגיעה בשם הטוב שנפסק בתביעה על הוצאת לשון הרע וכאשר הפיצוי אינו בא לפצות את העובד על חסרון כיס אלא נועד להשיב את המצב לקדמותו. 

לצורך ההדגמה ניקח דוגמת קצה – פיצוי שניתן לעובד בגין הטרדה מינית במקום העבודה. ברי כי פיצוי זה לא יהווה "הכנסה" בידי העובד וזאת על אף ששולם בידי המעביד ועל אף ששולם במסגרת יחסי עבודה. פיצוי בגין הטרדה מינית אינו בגדר השתכרות או רווח מעבודה, אלא נועד לפצות את העובד בגין עוולה שנגרמה לו במקום עבודתו, בהתאם לעקרון העומד בבסיסם של הפיצויים הנזיקיים, דהיינו, השבת המצב לקדמתו".

להלן ציטוט מתוך פסק הדין - ע"מ 22721-10-18 - צבי ליבושור נגד פקיד שומה רחובות - מיום 22/02/2021 - פסק דין של בית המשפט המחוזי מרכז לוד - 

"מהאמור עולה כי התשלום שכונה בהסכם הפשרה כפיצוי בגין "עוגמת נפש" אינו אלא מסווה להכנסת עבודה וכי הגדרתו ככזה נעשתה מטעמי מס גרידא".



 
 

אין מדובר בחוות דעת משפטית. מאמר זה מובא כאן לידע כללי בלבד והוא אינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין. שום אינפורמציה המופיעה במאמר אינה מהווה המלצה לביצוע או אי ביצוע מהלך כלשהו. מחובתך להתייעץ לפני כל פעולה. מסמך זה מנוסח בלשון זכר אך פונה לנשים ולגברים כאחד. המידע מוצג להמחשה בלבד. חבות המס הסופית בכל מקרה תיקבע אך ורק על ידי רשויות המס על פי הקבוע בפקודת מס הכנסה.





פיצוי בגין פיטורים שלא כדין - (פיצויים בגין פיטורים שלא כדין - כללי, פיצויים לפי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח 1988, פיצויים לפי חוק עבודת נשים, תשי"ד 1954, פיצויים לפי חוק חיילים משוחררים החזרה לעבודה התש"ט-1949, פיצויים לפי חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו–2006, פיצויים לפי חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל תקין), התשנ"ז-1997, פיצויים לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח - 1998, פיצויים לפי חוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז - 1957)

  דף קודם  
הדפס את המאמר
מחשבונים
טפסים
פיצויי פיטורין
מצגות
מאמרים
פיטורין והתפטרות
קיבוע זכויות
טופס 161
כתבות
סימולטור מס
עדכונים שוטפים
סרטונים

תכנון פרישה

קו הפרדה אדום
תכנון מס
תכנון כלכלי
תקנון | קצת עלינו | לתאום פגישת ייעוץ | 1599-500-570
Facebook
תקנון | קצת עלינו
לתאום פגישת ייעוץ 1599-500-570
Facebook
© כל הזכויות שמורות ל בי. פור תכנון פרישה בע"מ.