דף הבית נפגשים בזום ושומרים על הבריאות
יצירת קשר
לתאום פגישה
1599-500-570
בי. פור תכנון פרישה בע''מ פרישה
 
 
אל תשלמו מס מיותר תכנון מס
 
להנות מהמקסימום תכנון כלכלי
 
סימולטור מס
מחשבונים
טפסים
סרטונים
קיבוע זכויות
פיצויי פיטורים
כתבות
מאמרים
טופס 161
עדכונים שוטפים
מצגות
פיטורים והתפטרות

כתב ויתור - האם לחתימה על כתב ויתור תוקף משפטי ?

קו הפרדה אדום

מה התוקף המשפטי של כתב ויתור עליו עובד נדרש לחתום פעמים רבות בעת עזיבת מקום העבודה, פיטורים או פרישה ?


לשאלה זו התייחס כבוד נשיא בית הדין הארצי לעבודה ס' אדלר בעניינו של אלדד קנטי נגד דיגיטל אקויפמנט (זק) בע"מ (דב"ע 2-10-98):

להלן ציטוט מתוך פסק הדין: (ההדגשות אינן במקור)

1. המדיניות הכללית של בית הדין לעבודה היא ליתן תוקף לכתבי ויתור רק בנסיבות חריגות ולאחר בדיקה קפדנית של תוקפם. כך, לא יינתן תוקף לכתב ויתור במקרים אלה:

(א) כתב הויתור אינו ברור וחד-משמעי;

(ב) כתב הויתור לא הוסבר לעובד או שהעובד לא הבין אותו (ר' דב"ע נז/3-229; נז/3-247 חמת ארמטורות ויציקות בע"מ - ישראל נעים ואח' (טרם פורסם), והאסמכתאות שם);

(ג) העובד לא קיבל חשבון בו מפורטים הסכומים שישולמו לו עם חתימת כתב הויתור (ר' דב"ע מז/3-140 כיתן בע"מ - סיימי חיות, פד"ע יט, 489, 492; דב"ע נז/3-55 יוסף סטרוגו ואח' - חב' השמירה בע"מ (לא פורסם);

(ד) יש פגם במסמך הויתור (ר' דב"ע נז/3-35 לואיזה חדד ואח' - חירות בע"מ ואח' (לא פורסם); דב"ע נה/3-164 אלקטרה תעשיות (1970) בע"מ - משה גורין, פד"ע כט 385, 389);

(ה) לאחר חתימת כתב הויתור מתעוררים חילוקי דעות שלא היו ידועים לעובד בעת חתימת המסמך.(ר' דב"ע נו/3-29 תנובה בע"מ - אסתר לוסקי (לא פורסם); דב"ע נו/3-55 יוסף סטרוגו ואח' - חב' השמירה בע"מ (לא פורסם); דב"ע לא/3-12 צ'יבוטורו - אטלקה, פד"ע ד 173, 177; דב"ע לא/3-22, ציק ליפוט - חיים קסטנר פד"ע ג 215, 218).


להלן התייחסות נוספת לתוקפו של כתב ויתור, מתוך פסק הדין בעניין אגודה ארצית של מנהלים ומורשי חתימה נגד הבנק הבינלאומי לישראל (דב"ע נב / 217-3) -
 
להלן ציטוט מתוך פסק הדין: (ההדגשות אינן במקור)
 
כתב ויתור של עובד יהא בעל נפקות משפטית בהתקיים שלושה תנאים מצטברים:
 
(1) הזכויות עליהן ויתר העובד היו ידועות לו.
 
(2) נמסר למערער לפני חתימתו על כתב הסילוק חשבון ברור ומובן של הסכומים שקיבל ו/או הפוליסות שהועברו לו.
 
(3) כתב הסילוק ברור וחד משמעי


להלן התייחסות נוספת לתוקפו של הסכם פשרה או כתב וויתור מתוך פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב יפו - מיום 01/02/2017 -  סע"ש 22674-03-15 - סרגיי מיצקב נגד פסיפס ע.צ. אלון בע"מ - 

"הלכה היא כי בבתי הדין לעבודה ניתן משקל מועט לכתבי ויתור של עובדים: "לאור מטרתו של משפט העבודה יש לבחון את נסיבות החתימה על כתב הוויתור ובעיקר את המודעות של הצדדים לנאמר בו ולתת לו משקל מה במקרים חריגים בלבד" (ראו-דב"ע(ארצי)נו 29-3 תנובה בע"מ – אסתר לוסקי, ניתן ביום 29.03.2008, פורסם בנבו)".

"בהתאם להלכה, חתימה על כתב ויתור אשר נעשית על ידי העובד על מנת לזכות בסכומים המגיעים לו כתוצאה מקיום יחסי עובד-מעביד, לא יכולה להיחשב כוויתור אמיתי על זכויות, מבלי לבחון את נסיבות החתימה. רק במקרים בהם ברור שהעובד היה מודע לזכויותיו באופן מלא והחליט לוותר עליהן מרצונו החופשי, יינתן תוקף לכתב הוויתור (ראו-דב"ע(ארצי)נו 29-3 תנובה בע"מ – אסתר לוסקי)".

"עוד נפסק, כי לא יכול אדם לוותר על זכות שלא הייתה ידועה לו: "ממושכלות היסוד היא שאין ויתור על זכות באין ידיעה על קיום השלכות, ועל כל ויתור שלא מדעת כמוהו כאפס, מעיקרו" (ראו-דב"ע לג/3-12 ציובוטרי – אטלקה, פד"ע ד' ע' 173, בע' 177)".

"המסקנה העולה מיישום עקרונות הפסיקה אותם פירטנו לעיל, על נסיבות המקרה דנן, הינה כי אין תוקף לכתב הוויתור עליו חתם התובע, מהטעמים שלהלן –

ראשית, רובו ככולו של הסכום המפורט בטופס גמר החשבון..... הינו תשלום בגין זכויות קוגנטיות – שכר, דמי הבראה, כספי פיצויים ותגמולים. בהתאמה לכך, אין התובע יכול לוותר על זכויות אלו.......

שנית, לא הוכח בפנינו כי במעמד חתימת כתב הוויתור התובע ידע והבין מהן הזכויות הסוציאליות להן הוא זכאי. ההסכם מנוסח כהסכם פשרה המוגש לבית הדין, אף שטרם התקיים הליך בבית הדין. אומנם, נציגי הנתבעת..... טענו כי נפגשו עם התובע והסבירו לו את תוכנו של הסכם הפשרה וכי התובע חתם על ההסכם מרצונו החופשי... אולם, בכך אין די. על מנת ליתן תוקף לכתב הוויתור, על הנתבעת להוכיח כי התובע ידע מהו מכלול הזכויות להן הוא זכאי ועליהן הוא מוותר. הנתבעת לא הוכיחה כי הסבירה זאת לתובע וכי היה מודע לכך".

"לפיכך, אנו קובעות כי כתב הוויתור אינו מאיין את זכותו של התובע לתבוע את אשר תבע בתביעה זו ואין באמור בו כדי לדחות על הסף את תביעתו".


להלן התייחסות נוספת לתוקפו של כתב וויתור מתוך פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה תל אביב מיום 28/06/2021 - סע"ש 2254-03-18 - אשר בבצ'ייב נגד גן עמנואל סיטי בע"מ -

".....יש להכריע בשאלה האם התובע היה מודע לזכויותיו ולפירוטן והאם הסכים לוותר עליהן......".

"בהעדר נתונים בשאלה כיצד הצדדים הגיעו לסכום על פי כתב הסילוק והאם הסכום שניתן לתובע כלל בתוכו תשלום עבור כל זכויותיו, נוכח הפסיקה ביחס לכתבי ויתור, כאשר ברי כי הסכום ששולם לתובע אינו "מכסה" את כלל הזכויות הנתבעות, שהן זכויות קוגנטיות (דמי גמולים לפנסיה, הפרשי חופשה, החזר הוצאות נסיעה, דמי חגים ודמי הבראה), יש לקבוע כי האמור במסמך עליו הצדדים חתמו אינו מייתר את הדיון ברכיבי התביעה הנוספים. לאור האמור לעיל, לא ניתן לייחס לתובע ויתור על הזכויות המנויות בכתב הוויתור אשר ברור כי לא ניתנה כל התייחסות עליהן עובר לחתימתו של התובע. על כן, אין במסמך עליו חתם התובע לחסום אותו מבירור טענותיו ביחס לזכויותיו הקוגנטיות שנתבעו. אלה ייבחנו בסעיפים הבאים".


להלן דוגמא לפסק דין בו נדחתה טענת העובד ובית הדין פסק כי יש תוקף משפטי לכתב הויתור שנחתם !

עב 007098/07 - אברהם דוד נגד תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית - פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב יפו מיום 03/11/2009 - 

"עם זאת, הפסיקה קבעה כי מקום בו נעשתה עם העובד "עסקת חבילה" במסגרתה שולמו לו כספים ביתר ינתן תוקף להסכם והתובע לא יוכל לתבוע אף "רכיבים קוגנטיים" כדוגמת פיצויי פיטורים:

"עובד שנעשתה אתו עסקת חבילה בגמר עבודתו, על פיה קיבל אף מענק, לא יהיה זכאי לתבוע הפרשי  פיצויים אף אם אלה מגיעים לו. "ברם, במקרה דנן כלל הסכם הפרישה גם תשלום של פיצויי פיטורים וגם תשלום מענק; ויסוד ההסכם, מבחינת המעבידה, היה– גמר סופי של היחסים והחשבונות בינה לבין העובד, ובהתאם לכך גם מענק ובסכום שניתן. הייתה זו, איפוא, מעין "עסקת חבילה"." {דב"ע לה/ 3-87 יצחק זמיר – כימיקלים ופוספטים בע"מ (לא פורסם, ניתן ביום 3/6/76) ראה גם דב"ע נב/ 3-19  מרכוס בן יפלח – פולגת תעשיות בע"מ פד"ע כה 489}.            

בעניין זה ראה גם דב"ע נד/101-3 עמנואל- שופרסל (לא פורסם, ניתן ביום 30/03/95) וכן ראה ע"ע 1505/04 סבינה קרליגנו- אמ"צ שיווק מוצרי חשמל בע"מ (לא פורסם, ניתן ביום 12/05/06).  

בשים לב לכך שלטענת הנתבעת שילמה לתובע סכומים ביתר: מענק מיוחד בגובה 33,987 ₪ מענקים נוספים וזכויות פנסיה שאינן קבועות בדין אשר פורטו אחת לאחת במסגרת החתימה על הסכם הפשרה, מצאנו לקבל טענתה בנדון.             

הדברים מקבלים משנה תוקף שעה שהתובע עותר לתשלום סכומים שאינם מעוגנים בחקיקת המגן הקוגנטית וכפי שנפרש בהמשך, אף אינם מעוגנים בהסכם הפרישה עליו חתם.             

כפי שיפורט להלן אף מצאנו כי תנאי הפרישה כמפורט בהסכם הפרישה הוסברו לתובע כדבעי ומשכך, יש ליתן תוקף לכתב הויתור.

בנסיבות שלפנינו אנו סבורים כי אף לגופו של עניין, דין התביעה להידחות ולהלן נפרש טעמינו".


להלן דוגמא לפסק דין בו בית הדין אישר באופן חלקי את תוקפו של הסכם הפשרה שנחתם בין העובד למעביד, בנוגע לנושא אחד פסק כי ההסכם שריר וקיים (תשלום על שעות נוספות), בנוגע ליתר הנושאים פסק כי הסכם הפשרה בטל

פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים - מיום 27/04/2017 - סע"ש 14891-08-13 - חנן בבינסקי נגד ש.א.ס. שמירה וסיורים בע"מ



להלן התייחסות נוספת לתוקפו של כתב וויתור מתוך פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה מיום 19/07/2017 - ע"ע 49974-09-12 - חברת מעונות הורים חל"צ נגד איזבלה פלקוביץ ובלה סטרן - 

"הכלל המושרש בבתי הדין לעבודה הינו כי יש ליתן משקל מועט לכתבי ויתור של עובדים וכי רק במקרים בהם ברור באופן חד משמעי שהעובד היה מודע לחלוטין לזכויותיו ולפירוטן והחליט לוותר עליהן יינתן משקל לחתימת כתב הויתור...""גם אלמלא ממצאיו של בית הדין האזורי, לפיהן המשיבות לא ידעו על מה ויתרו, הרי שלנוכח כתבי הויתור הלקוניים עליהם חתמו המשיבות, ברי שלא התקיים אף לא אחד מאותם תנאים כנדרש בפסיקה, כך שהמשיבות אף לא יכלו לדעת על מה ויתרו, ואין כל הצדקה ליתן תוקף לכתבי הוויתור".


להלן דוגמא לפסק דין בו בית הדין אישר באופן חלקי את תוקפו של כתב הויתור עליו חתם העובד

פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה - מיום 08/12/2002 - עע (ארצי) 1376/00 - זכר בנקוביץ נ' גדות ים בע"מ -

"בית דין זה נתן תוקף לכתבי ויתור ביד קמוצה. אולם, במקרה דנן עצם חובת החתימה על כתב הקבלה והסילוק וכן תוכנו נקבעו בהסכם קיבוצי. כמו כן, בנקוביץ ידע את סכום התשלום, את מקור הכסף, ופירוט אופן החישוב. יתרה מזו, בנקוביץ קיבל את הכסף ולא החזירו עד היום. על כן, לפנינו המקרה החריג, בו יש לתת תוקף לכתב הויתור".

"השאלה הבאה היא, מה היקף תוקפו של כתב הסילוק? הכלל הוא, כי כתב ויתור תקף לגבי הנושאים עבורם מקבל העובד תמורה. על כן, אם התשלום לעובד היה עבור פיצויי פיטורים והחשבון שקיבל מפרט את תשלום זה, כתב הויתור תקף לגבי נושא פיצויי פיטורים בלבד. מכאן, כי כתב הויתור עליו חתם בנקוביץ תקף רק לגבי הנושא של פיצויי פיטורים והנושאים האחרים שצוינו בהסכם הקיבוצי כנוגעים לתשלום זה".

"אומנם נקבע בהסכם הקיבוצי כי חתימה על כתב הסילוק הינו תנאי לקבלת הכסף, אולם בנקוביץ היה יכול לסרב לחתום, ולהגיש תביעה לקבלת הכסף המגיע לו, לטענתו. מכאן, כי חובת חתימה כדי לקבל כסף, כשלעצמה, ובנסיבות המקרה דנן, אינה מהווה אונס. ההתניה בהסכם הקיבוצי לא היתה אילוץ, אלא, קביעת תנאי בהסכמת האיגוד המקצועי המייצג את המערער. יתרה מזו, תנאי זה הוא סביר, שכן הכסף שהיה בחשבון הפרישה המוקדמת שולם לחשבון, בין היתר, בגין פיצויי פיטורים בשיעור 1/3% 2, ומרגע שהכסף שולם לימאי, הוא מכסה את חובת המעסיק לשלם השלמת פיצויי הפיטורים".

"מכאן, כי לא טעה בית הדין קמא כאשר דחה על הסף את כל התביעות הנוגעות לנושאים שצוינו באותו הסכם קיבוצי על פיו שולם לו ההחזר מחשבון הקרן, לרבות נושא פיצויי פיטורים. אולם, לגבי הנושאים האחרים בתביעתו של בנקוביץ – כתב הויתור אינו תקף".


להלן דוגמא לפסק דין בו נדחתה טענת העובד ובית הדין פסק כי יש תוקף משפטי להסכם הפרישה ולכתב הויתור שנחתמו !

תע"א 51-04 - ד"ר אוליקר יהודית נ' רפאל רשות פיתוח אמצעי לחימה בע"מ ואח' - פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה - מיום 24/08/2011

"הוכח בפנינו, כי התובעת מודעת הייתה להליך המו"מ שקדם לחתימה על ההסכם הקיבוצי ואף קיבלה לידיה עותק של ההסכם. התובעת מודעת הייתה לזכויות אותן אמורה הייתה לקבל מכח ההסכם ואישרה בעדותה...התובעת קיבלה לידיה מסמכים בהם מצויין הותק שלה ומועד פרישתה מהמדינה וכן נוהלו איתה שיחות אישיות בעניין זה.

שוכנענו, כי התובעת הבינה וידעה עוד בשנת 2000 כי עדיף מבחינתה להיכלל בנספח א' או ג' להסכם.

הוכח בפנינו, כי ועד עובדי המחקר שכר את שירותיו של עו"ד שמר והעובדים רשאים היו להיוועץ בו בשלב המעבר. התובעת הודתה כי ידעה באותו שלב על קיומו אולם פנתה לעו"ד שמר להיוועצות רק בשנת 2003 לאחר השלמת תהליך המעבר לחברה ולאחר הסכמתה לתנאי ההסכם וחתימתה על כתבי הויתור.

לא שוכנענו כלל ועיקר כי נפל פגם כלשהו בגמירות דעתה של התובעת בעת חתימתה על כתבי הויתור. התובעת ידעה והבינה את משמעות אי ההכרה בתקופת עבודתה הראשונה כעובדת מדינה לעניין זכויותיה לגמלה. התובעת יכלה לפנות לייעוץ משפטי או לסרב לחתום על הסכם המעבר, אולם לא מצאה לנכון לעשות כן.

עוד לא שוכנענו, כי הסכמת התובעת וחתימתה על כתבי הויתור הייתה נגועה באיזה מן העילות בגינן אין לתת תוקף לכתבי הויתור כגון כפייה, עושק, או טעות הפוגעות בתוקפו של כתב הויתור.

מהתרשמותנו מן התובעת שבפנינו נוכחנו כי מדובר באשה משכילה, אינטיליגנטית ובעלת נסיון שהיתה מודעת לזכויותיה ופעלה לדאוג לקידום ענייניה ללא מורא או חשש. לא שוכנענו כי הופעל עליה לחץ או כפייה לחתום על כתב הויתור והיא עשתה זאת בעל כרחה או שלא מתוך רצון חופשי.

מסקנתנו הינה כי במועד חתימת התובעת על ההסכם וכתבי הויתור נוצר בין הצדדים חוזה בר תוקף, אשר נחתם תוך גמירות דעתה של התובעת, ואין מקום בהתערבותנו לשינויו".




סע"ש 4701-05-14 - מדי לוי נגד יבמ ישראל - מדע וטכנולוגיה בע"מ וג'ונסון קונטרולס בינלאומי ישראל בע"מ - פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב יפו מיום 21/08/2016 - בין היתר בנושא: תוקפו של כתב ויתור.

אי תחרות - שמירת סודיות - הגבלת חופש העיסוק - תקופת צינון - האם זה חוקי להגביל את חופש העיסוק של העובד ?
  דף קודם  
Bookmark and Share
הדפס את המאמר
מחשבונים
טפסים
פיצויי פיטורין
מצגות
מאמרים
פיטורין והתפטרות
קיבוע זכויות
טופס 161
כתבות
סימולטור מס
עדכונים שוטפים
סרטונים

תכנון פרישה

קו הפרדה אדום
תכנון מס
תכנון כלכלי
תקנון | קצת עלינו | לתאום פגישת ייעוץ | 1599-500-570
Facebook
תקנון | קצת עלינו
לתאום פגישת ייעוץ 1599-500-570
Facebook
© כל הזכויות שמורות ל בי. פור תכנון פרישה בע"מ.