כתב ויתור - האם לחתימה על כתב ויתור תוקף משפטי ?

"בהתאם להלכה, חתימה על כתב ויתור אשר נעשית על ידי העובד על מנת לזכות בסכומים המגיעים לו כתוצאה מקיום יחסי עובד-מעביד, לא יכולה להיחשב כוויתור אמיתי על זכויות, מבלי לבחון את נסיבות החתימה. רק במקרים בהם ברור שהעובד היה מודע לזכויותיו באופן מלא והחליט לוותר עליהן מרצונו החופשי, יינתן תוקף לכתב הוויתור (ראו-דב"ע(ארצי)נו 29-3 תנובה בע"מ – אסתר לוסקי)".

"עוד נפסק, כי לא יכול אדם לוותר על זכות שלא הייתה ידועה לו: "ממושכלות היסוד היא שאין ויתור על זכות באין ידיעה על קיום השלכות, ועל כל ויתור שלא מדעת כמוהו כאפס, מעיקרו" (ראו-דב"ע לג/3-12 ציובוטרי – אטלקה, פד"ע ד' ע' 173, בע' 177)".

"המסקנה העולה מיישום עקרונות הפסיקה אותם פירטנו לעיל, על נסיבות המקרה דנן, הינה כי אין תוקף לכתב הוויתור עליו חתם התובע, מהטעמים שלהלן –

ראשית, רובו ככולו של הסכום המפורט בטופס גמר החשבון..... הינו תשלום בגין זכויות קוגנטיות – שכר, דמי הבראה, כספי פיצויים ותגמולים. בהתאמה לכך, אין התובע יכול לוותר על זכויות אלו.......

שנית, לא הוכח בפנינו כי במעמד חתימת כתב הוויתור התובע ידע והבין מהן הזכויות הסוציאליות להן הוא זכאי. ההסכם מנוסח כהסכם פשרה המוגש לבית הדין, אף שטרם התקיים הליך בבית הדין. אומנם, נציגי הנתבעת..... טענו כי נפגשו עם התובע והסבירו לו את תוכנו של הסכם הפשרה וכי התובע חתם על ההסכם מרצונו החופשי... אולם, בכך אין די. על מנת ליתן תוקף לכתב הוויתור, על הנתבעת להוכיח כי התובע ידע מהו מכלול הזכויות להן הוא זכאי ועליהן הוא מוותר. הנתבעת לא הוכיחה כי הסבירה זאת לתובע וכי היה מודע לכך".

"לפיכך, אנו קובעות כי כתב הוויתור אינו מאיין את זכותו של התובע לתבוע את אשר תבע בתביעה זו ואין באמור בו כדי לדחות על הסף את תביעתו".

להלן התייחסות נוספת לתוקפו של כתב וויתור מתוך פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה תל אביב מיום 28/06/2021 - סע"ש 2254-03-18 - אשר בבצ'ייב נגד גן עמנואל סיטי בע"מ -

".....יש להכריע בשאלה האם התובע היה מודע לזכויותיו ולפירוטן והאם הסכים לוותר עליהן......".

"בהעדר נתונים בשאלה כיצד הצדדים הגיעו לסכום על פי כתב הסילוק והאם הסכום שניתן לתובע כלל בתוכו תשלום עבור כל זכויותיו, נוכח הפסיקה ביחס לכתבי ויתור, כאשר ברי כי הסכום ששולם לתובע אינו "מכסה" את כלל הזכויות הנתבעות, שהן זכויות קוגנטיות (דמי גמולים לפנסיה, הפרשי חופשה, החזר הוצאות נסיעה, דמי חגים ודמי הבראה), יש לקבוע כי האמור במסמך עליו הצדדים חתמו אינו מייתר את הדיון ברכיבי התביעה הנוספים. לאור האמור לעיל, לא ניתן לייחס לתובע ויתור על הזכויות המנויות בכתב הוויתור אשר ברור כי לא ניתנה כל התייחסות עליהן עובר לחתימתו של התובע. על כן, אין במסמך עליו חתם התובע לחסום אותו מבירור טענותיו ביחס לזכויותיו הקוגנטיות שנתבעו. אלה ייבחנו בסעיפים הבאים".

להלן דוגמא לפסק דין בו נדחתה טענת העובד ובית הדין פסק כי יש תוקף משפטי לכתב הויתור שנחתם !

עב 007098/07 - אברהם דוד נגד תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית - פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב יפו מיום 03/11/2009 - 

"עם זאת, הפסיקה קבעה כי מקום בו נעשתה עם העובד "עסקת חבילה" במסגרתה שולמו לו כספים ביתר ינתן תוקף להסכם והתובע לא יוכל לתבוע אף "רכיבים קוגנטיים" כדוגמת פיצויי פיטורים:

"עובד שנעשתה אתו עסקת חבילה בגמר עבודתו, על פיה קיבל אף מענק, לא יהיה זכאי לתבוע הפרשי  פיצויים אף אם אלה מגיעים לו. "ברם, במקרה דנן כלל הסכם הפרישה גם תשלום של פיצויי פיטורים וגם תשלום מענק; ויסוד ההסכם, מבחינת המעבידה, היה– גמר סופי של היחסים והחשבונות בינה לבין העובד, ובהתאם לכך גם מענק ובסכום שניתן. הייתה זו, איפוא, מעין "עסקת חבילה"." {דב"ע לה/ 3-87 יצחק זמיר – כימיקלים ופוספטים בע"מ (לא פורסם, ניתן ביום 3/6/76) ראה גם דב"ע נב/ 3-19  מרכוס בן יפלח – פולגת תעשיות בע"מ פד"ע כה 489}.            

בעניין זה ראה גם דב"ע נד/101-3 עמנואל- שופרסל (לא פורסם, ניתן ביום 30/03/95) וכן ראה ע"ע 1505/04 סבינה קרליגנו- אמ"צ שיווק מוצרי חשמל בע"מ (לא פורסם, ניתן ביום 12/05/06).  

בשים לב לכך שלטענת הנתבעת שילמה לתובע סכומים ביתר: מענק מיוחד בגובה 33,987 ₪ מענקים נוספים וזכויות פנסיה שאינן קבועות בדין אשר פורטו אחת לאחת במסגרת החתימה על הסכם הפשרה, מצאנו לקבל טענתה בנדון.             

הדברים מקבלים משנה תוקף שעה שהתובע עותר לתשלום סכומים שאינם מעוגנים בחקיקת המגן הקוגנטית וכפי שנפרש בהמשך, אף אינם מעוגנים בהסכם הפרישה עליו חתם.             

כפי שיפורט להלן אף מצאנו כי תנאי הפרישה כמפורט בהסכם הפרישה הוסברו לתובע כדבעי ומשכך, יש ליתן תוקף לכתב הויתור.

בנסיבות שלפנינו אנו סבורים כי אף לגופו של עניין, דין התביעה להידחות ולהלן נפרש טעמינו".

להלן דוגמא לפסק דין בו בית הדין אישר באופן חלקי את תוקפו של הסכם הפשרה שנחתם בין העובד למעביד, בנוגע לנושא אחד פסק כי ההסכם שריר וקיים (תשלום על שעות נוספות), בנוגע ליתר הנושאים פסק כי הסכם הפשרה בטל