דף הבית
לתאום פגישת ייעוץ
1599-500-570
בי. פור יועצי פרישה בע''מ פרישה
סימולטור 161
 
אל תשלמו מס מיותר תכנון מס
 
להנות מהמקסימום תכנון כלכלי
 
סימולטור מס
אפליקציות
מחשבונים
טפסים
סרטונים
קיבוע זכויות
פיצויי פיטורים
כתבות
מאמרים
טופס 161
עדכונים שוטפים
מצגות
פיטורים והתפטרות

חיוב ב- דמי ביטוח לאומי על הכנסות פאסיביות I שכיר בעל שליטה I עצמאי I פנסיונר בפרישה מוקדמת

 
עד לינואר 2008 (המועד בו בוצע תיקון מס' 103 לחוק הביטוח הלאומי) תקנות 14 ו- 15 ל-תקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), תשל"א-1971קבעו את אופן החיוב בדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות על הכנסות "פאסיביות" במקרים של –
 
  • עצמאי שיש לו גם הכנסות "פאסיביות" נוספות.
  • שכיר שיש לו גם הכנסות "פאסיביות" נוספות.
  • (דגש: גם אדם שאינו עצמאי ואינו שכיר ויש לו הכנסות "פאסיביות" יחוייב בדמי ביטוח לאומי ומס בריאות עד גיל הפרישה)
 
מקרים לדוגמא שעשויים להיות רלבנטיים –  (הרשימה אינה סגורה)
 
  • שכיר בעל שליטהשיש לו גם הכנסה מדיבידנד
  • עצמאישיש לו גם הכנסה מדמי שכירות ממבנה
  • גמלאי בפרישה מוקדמת(שטרם הגיע לגיל הפרישה) שיש לו גם הכנסות מריבית מאג"ח
החל מינואר 2008 שונה אופן החישוב כדלקמן:
 
סעיף 348 (א1) לחוק הביטוח הלאומי קובע כי: "לעניין דמי ביטוח המשתלמים לפי הוראות סעיף 335, לא תובא בחשבון ההכנסה של מבוטח מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה , שאינה הכנסה מעבודתו כעובד או כעובד עצמאי, אשר אינה פטורה מתשלום דמי ביטוח לפי סעיף 350 ואינה עולה על סכום השווה ל-25% מהשכר הממוצע."
 
הסבר: גם הכנסה פאסיבית (אחרת) שאינה הכנסה מעבודה כשכיר ואינה הכנסה מעסק כעצמאי שאינה מנויה על ההכנסות הפטורות לפי סעיף 350 לחוק הביטוח הלאומי חייבת בתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.
 
סייג: הכנסה פאסיבית מסוג זה עד לסכום השווה לכ- 25% מהשכר הממוצע במשק (22,990 ש"ח לשנה, נכון לינואר 2008) לא תהיה חייבת בתשלום דמי ביטוח.
 
משמעות השינוי:  מבחן ההכנסות (50% ) לפי תקנות הביטוח הלאומי אינו רלבנטי עוד, יש לשים לב למבחן החדש - תקרה של 25% מהשכר הממוצע במשק.
 
עם זאת, במקביל לשינוי זה תוקן גם סעיף 350 לחוק הביטוח הלאומי כך שנוספו לרשימת ההכנסות הפטורות מתשלום דמי ביטוח ההכנסות הפאסיביות הבאות:
 
סעיף 350 (6): "הכנסה החייבת במס לפי הוראות סעיף 125ב לפקודת מס הכנסה, שאינה הכנסה לפי סעיף 373א, וכן הכנסה החייבת במס לפי הוראות סעיף 125ג(ב) או (ג) לפקודת מס הכנסה;"
 
סעיף 350 (7): "הכנסה מדמי שכירות שחלות עליה הוראות סעיף 122 לפקודת מס הכנסה, הכנסה מדמי שכירות מחוץ לישראל שחלות עליה הוראות סעיף 122א לפקודת מס הכנסה והכנסה שאינה הכנסה מעבודה כעובד או כעובד עצמאי, הפטורה ממס לפי כל דין, למעט הכנסה מפנסיה מוקדמת כהגדרתה בסעיף 345ב(א), ולמעט הכנסה שיקבע שר האוצר, בהסכמת שר הרווחה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת;" 
                
הסבר:  החל מינואר 2008 ההכנסות הפאסיביות הבאות יתווספו ויימנו על ההכנסות הפטורות מתשלום דמי ביטוח:
                           
(1) הכנסות מדיבידנד (סעיף 125ב לפקודת מס הכנסה). (לרבות דיבידנד שנתקבל על ידי בעל שליטה מחברה בשליטתו!).
(2) הכנסות מריבית ודמי ניכיון (סעיף 125ג (ב) ו- וסעיף 125ג (ג) לפקודת מס הכנסה).
(3) הכנסות מדמי שכירות (סעיף 122 לפקודת מס הכנסה ו/ או סעיף 122א לפקודת מס הכנסה). (הכנסה מהשכרת דירת מגורים בישראל החייבת בשיעור מס קבוע של כ- 10%) והכנסה מהשכרת מקרקעין מחוץ לישראל החייבת בשיעור מס קבוע של כ- 15% (סעיף 122א לפקודת מס הכנסה).
(4) כל הכנסה שאינה הכנסה מעבודה כעובד או כעובד עצמאי, הפטורה ממס לפי כל דין, למעט הכנסה מפנסיה מוקדמת כהגדרתה בסעיף 345ב(א), ולמעט הכנסה שיקבע שר האוצר, בהסכמת שר הרווחה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.
 
 
 
נוסח התקנות - רלבנטי עד ינואר 2008
 
  • יש לשים לב שהתקנות המוצגות כאן לעיון אינן מעודכנות בגיל הפרישה על פי החוק ובתיקונים נוספים אחרים שעברו חקיקה.
  • יש לשים לב להשפעות תיקון חוק הביטוח הלאומי מס' 103מינואר 2008 !
 
 
14. עובד עצמאי שאין עיקר הכנסתו ממשלח ידו או שיש לו הכנסה מפנסיה
 
(א) עובד עצמאי שטרם מלאו לו 65 שנה בגבר ו-60 באשה, שאינו באותו זמן גם עובד ולפחות 50% מהכנסתו אינם מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(8) לפקודה,ישלם דמי ביטוח -
(1) בשיעור החל על עובד עצמאי מהכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(8) לפקודה;
(2) בשיעור החל על מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי מהכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2(4) עד (7) ו- (9) לפקודה למעט מהכנסתו מפנסיה.
(ב) דמי ביטוח לפי תקנת משנה (א)(2) ישולמו על ההפרש שבין הכנסת המבוטח מהמקורות המפורטים בתקנת משנה (א)(1) לבין ההכנסה המרבית הנקובה בפרט 4 של לוח י"א לחוק במועדי התשלום האמורים בתקנה 2 לתקנות הגביה, לפי העניין.
(ג) מבוטח כאמור בתקנת משנה (א) שיש לו גם הכנסה מפנסיה, ישולמו בעדו דמי ביטוח מהכנסתו מהפנסיה, לאחר שהכנסותיו כאמור בתקנת משנה (א) הובאו בחשבון, ובלבד שלא תובא בחשבון לענין זה הכנסה העולה על ההפרש שבין הכנסתו לפי תקנות משנה (א) ו-(ב) לבין ההכנסה המרבית הנקובה בפרט 4 בלוח י"א לחוק.
(ד) לשם קביעת דמי ביטוח של מבוטח כאמור בתקנת משנה (א) יראו את הכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(4) עד (7) ו-(9) לפקודה, למעט הכנסתו מפנסיה, כהכנסתו השנתית באותה שנה שוטפת.
(ה) כל עוד לא נקבעה הכנסה כאמור בתקנת משנה (ד) ישולמו מקדמות על חשבון דמי ביטוח לפי תקנות המקדמות ובשינויים שנקבעו בתקנה זו.
 
15. עובד שאין עיקר הכנסתו משכר או שיש לו הכנסה מפנסיה
 
(א) (1) מבוטח שהוא עובד וטרם מלאו לו 65 שנה בגבר ו-60 שנה באשה, אך אינו באותו זמן עובד עצמאי ולפחות 50% מהכנסתו אינם מהמקורות לפי סעיף 2(2) לפקודה, ישתלמו דמי ביטוח בשיעור החל על עובד מהכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2(2) לפקודה ובשיעור החל על מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי מהכנסתו שאינה מהמקורות לפי סעיף 2(2) לפקודה למעט מהכנסתו מפנסיה, ובלבד שהכנסתו הכוללת עולה על מחצית השכר הממוצע כמשמעותו בחוק.
(2) בתקנה משנה זו, "ההכנסה הכוללת" - ההכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2(2) לפקודה והכנסה אחרת לפי המקורות האמורים בסעיף 2 לפקודה.
(ב) דמי הביטוח לפי תקנת משנה (א) ישולמו על ההפרש שבין הכנסת המבוטח מהמקורות לפי סעיף 2(2) לפקודה לבין ההכנסה המרבית הנקובה .
(ג) מבוטח כאמור בתקנת משנה (א) שיש לו גם הכנסה מפנסיה, ישולמו בעדו דמי ביטוח מהכנסתו מהפנסיה, לאחר שהכנסותיו כאמור בתקנת משנה (א) הובאו בחשבון, ובלבד שלא תובא בחשבון לעניין זה הכנסה העולה על ההפרש שבין הכנסתו לפי תקנת משנה (א) ו- (ב)לבין ההכנסה המרבית הנקובה בפרט 1 בלוח י"א לחוק.
(ד) הוראות תקנה 14(ד) עד (ז) יחולו על מבוטח כאמור בתקנת משנה (א)(1) בשינויים המחויבים.
(ה) לעניין תקנה זו יראו כעובד את מי שמשתלמים לו דמי אבטלה לפי פרק ז' לחוק ובהכנסה לפי סעיף 2(2) לפקודה, את ההכנסה שלפיה חושבו דמי האבטלה המשתלמים כאמור.
 
          
תקנה 14 - הסבר
                          
 
עצמאי (שאינו גם שכיר) וטרם הגיע לגיל פרישה, חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות גם על הכנסותיו הפאסיביות כאשר ההכנסות הפאסיביות הן לפחות בשיעור של 50% מסך ההכנסות שלו.
באופן מעשי, במידה וזה אפשרי יש למנוע מצב זה על ידי –
  • תכנון ובקרה על ההכנסות הפאסיביות כך שלא ישתוו ו/או לא יעלו על ההכנסות מעסק או משלח יד (עצמאי).
  • הפיכה לשכיר במקביל/ בנוסף לעצמאי.
  • הקמת חברה לצורך קליטת ההכנסות הפאסיביות במידה ויש הצדקה כלכלית לכך גם בהיבט מס הכנסה והיבטים נוספים.
  • חלוקה של ההכנסות הפאסיביות בין בני זוג (כאשר זה אפשרי (מצריך תכנון מראש) / יש לשים לב להוראות סעיף 66 (א) (2) לפקודת מס הכנסה לגבי חישוב נפרד)
            
סעיף 66 (א) (2) לפקודת מס הכנסה – חישוב נפרד –  לעניין חישוב המס תיווסף ההכנסה החייבת שאינה מיגיעה אישית של בני הזוג להכנסה החייבת של בן הזוג שהכנסתו החייבת מיגיעה אישית גבוהה יותר, לא הייתה לבני הזוג הכנסה חייבת מיגיעה אישית יראו את ההכנסה שאינה מיגיעה אישית כהכנסת בן הזוג הרשום.
                           
 
 
 
תקנה 15 - הסבר
                                   
 
שכיר (שאינו גם עצמאי) וטרם הגיע לגיל פרישה (לרבות מבחן הכנסה – ראה הסעיף) חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות גם על הכנסותיו הפאסיביות כאשר ההכנסות הפאסיביות הן לפחות בשיעור של 50% מסך ההכנסות שלו.
באופן מעשי, במידה וזה אפשרי יש למנוע מצב זה על ידי –
  • תכנון ובקרה על ההכנסות הפאסיביות כך שלא ישתוו ו/או לא יעלו על ההכנסות מעבודה (שכיר).
  • הפיכה לעצמאי במקביל/ בנוסף לשכיר.
  • הקמת חברה לצורך קליטת ההכנסות הפאסיביות במידה ויש הצדקה כלכלית לכך גם בהיבט מס הכנסה והיבטים נוספים.
  • חלוקה של ההכנסות הפאסיביות בין בני זוג (כאשר זה אפשרי (מצריך תכנון מראש) / יש לשים לב להוראות סעיף 66 (א) (2) לפקודת מס הכנסה לגבי חישוב נפרד)
סעיף 66 (א) (2) לפקודת מס הכנסה – חישוב נפרד –  לעניין חישוב המס תיווסף ההכנסה החייבת שאינה מיגיעה אישית של בני הזוג להכנסה החייבת של בן הזוג שהכנסתו החייבת מיגיעה אישית גבוהה יותר, לא הייתה לבני הזוג הכנסה חייבת מיגיעה אישית יראו את ההכנסה שאינה מיגיעה אישית כהכנסת בן הזוג הרשום.
                            
                         
 
 
להלן סעיפים עיקריים מתוך חוק הביטוח הלאומי ופקודת מס הכנסה הנוגעים לעניין זה:
(מעודכן גם לאחר השינויים נכון לינואר 2008)
 
סעיף 344 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה- 1995  קובע את ההכנסה בגינה ישולמו דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות למי שיש לו הכנסת עבודה (שכיר).
             
344. חישוב הכנסתו החודשית של עובד
(א) יראו כהכנסתו החודשית של עובד את הכנסתו בעד החודש שקדם ל- 1 בחודש שבו חל מועד התשלום, מהמקורות המפורטים בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה ...... (מופע חלקי של הסעיף).
 
סעיף 2 (2) לפקודת מס הכנסה – הכנסת עבודה. (שכיר)
 
 
סעיף 345 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה- 1995  קובע את ההכנסה בגינה ישולמו דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות למי שיש לו הכנסה כעצמאי  או  למי שאינו שכיר ואינו עצמאי ויש לו הכנסות אחרות (מבוטח אחר).
              
345.  חישוב הכנסתו השנתית של מבוטח אחר
(א) עובד עצמאי יראו כהכנסתו השנתית את הכנסתו מהמקורות המפורטים בפסקאות (1) ו-(8) של סעיף 2 לפקודת מס הכנסה, ומי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי יראו כהכנסתו השנתית את הכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2 האמור, והכל - בשנת המס שבעדה משתלמים דמי הביטוח (להלן - השנה השוטפת), ולאחר שנוכו ההוצאות הקשורות במישרין בהשגת ההכנסה.

(ב) (1) ההכנסה בשנה השוטפת תיקבע על פי השומה הסופית של ההכנסה כאמור לאותה שנה לפני כל פטור, ניכויים וזיכויים לפי פקודה מס הכנסה (להלן - ההכנסה בשומה), בהפחתת סכומים אלה:

(א) סכומי דמי ביטוח ומס מקביל המותרים בניכוי מההכנסה בשומה לפי סעיף 47א לפקודת מס הכנסה;
(ב) סכום שהותר בניכוי לפי סעיף 47(ב)(1) לפקודת מס הכנסה ...... (מופע חלקי של הסעיף).


סעיף 2 (1) לפקודת מס הכנסה – עסק או משלח יד. (עצמאי)
סעיף 2 (8) לפקודת מס הכנסה – חקלאות. (עצמאי)
סעיפים רלבנטיים לגבי מי שאינו שכיר ואינו עצמאי:
סעיף 2 (4) לפקודת מס הכנסה – דיבידנד, ריבית והפרשי הצמדה.
סעיף 2 (5) לפקודת מס הכנסה – גימלאות. (קצבה)
סעיף 2 (6) לפקודת מס הכנסה – אחוזת בית וקרקע. (דמי שכירות, דמי מפתח...)
סעיף 2 (7) לפקודת מס הכנסה – נכסים אחרים. (רווח מנכס אחר).
סעיף 2 (9) לפקודת מס הכנסה – פטנט וזכויות יוצרים.
 
סעיף 345ב לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה- 1995  קובע את ההכנסה בגינה ישולמו דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות למי שיש לו הכנסה מפנסיה מוקדמת.
          
 
345ב. הכנסה מפנסיה מוקדמת
(א) בסעיף זה, "פנסיה מוקדמת" - קצבה המשתלמת מכוח חיקוק או הסכם עבודה לעובד או למי שהיה עובד, בטרם הגיעו לגיל הפרישה, לאחר שפרש מעבודתו פרישה מוחלטת או חלקית, לרבות קצבה המשתלמת כאמור בשל נכות או אבדן כושר עבודה, מלא או חלקי. ...... (מופע חלקי של הסעיף).
 
 
סעיף 350 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה- 1995  קובע את ההכנסות הפטורות מתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.

350.  הכנסות פטורות מדמי ביטוח
(א) לעניין תשלום דמי ביטוח לא יראו כהכנסה –
(1) גמלה לפי חוק זה, למעט דמי לידה וגמלה לשמירת הריון המשתלמים לפי פרק ג' למעט דמי פגיעה לפי פרק ה' ולמעט גמלה לפי פרק ח' או פרק י"ב.
(2) גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה.
(3) תגמול נכות או שאירים המשתלם למבוטח מכוח חוק של מדינת חוץ שאישר השר לעניין זה כחוק תגמולים.
(4) תגמולים לפי חוקי תגמולים אלה:
(א)  חוק הנכים;
(ב) חוק משפחות חיילים;
(ג) חוק המשטרה;
(ד) חוק נכי המלחמה בנאצים;
(ה) חוק נכי רדיפות הנאצים;
(ו) חוק נפגעי פעולות איבה;
(ז) חוק התגמולים לחסידי אומות העולם, התשנ"ה-1995;
(ח) חוק התגמולים לאסירי ציון ובני משפחותיהם, התשנ"ב-1992.
(ט) חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ"ד-1994.
(5) תגמולים לפי סעיפים 63ז ו- 63ח לחוק שירות המדינה.
(6) הכנסה החייבת במס לפי הוראות סעיף 125ב לפקודת מס הכנסה, שאינה הכנסה לפי סעיף 373א,  וכן הכנסה החייבת במס לפי הוראות סעיף 125ג(ב) או (ג) לפקודת מס הכנסה.
(7) הכנסה מדמי שכירות שחלות עליה הוראות סעיף 122 לפקודת מס הכנסה, הכנסה מדמי שכירות מחוץ לישראל שחלות עליה הוראות סעיף 122א לפקודת מס הכנסה והכנסה שאינה הכנסה מעבודה כעובד או כעובד עצמאי, הפטורה ממס לפי כל דין, למעט הכנסה מפנסיה מוקדמת כהגדרתה בסעיף 345ב(א), ולמעט הכנסה שיקבע שר האוצר, בהסכמת שר הרווחה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.
(8) סיוע הניתן לניצול השואה לפי הרישה של סעיף 4(4) לחוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה), התשס"ו- 2006.
(ב) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בצו כל חוק אחר כחוק תגמולים לעניין סעיף זה.

 
סעיף 351 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה- 1995  קובע פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.
                                                 
 
351. פטור מתשלום דמי ביטוח
(א) בכפוף להוראות סעיפים 53(ד) ו-97(ד) לא ישולמו דמי ביטוח בעד עובד בעד הזמן שבעדו מגיעים לו דמי פגיעה, דמי לידה או תשלומים בקשר לשיקום מקצועי הניתן לפי סעיף 88.
(ב) לא ישולמו דמי ביטוח לפי סעיף 335(ב), (ה), (ז), (ח), ו-(ט) בעד הזמן שבעדו מגיעה למבוטח קצבת זקנה ובעד הזמן שלאחר הגיע המבוטח לגיל 70 בגבר, ובאישה - לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, בחלק ד' בלוח א'1, בכפוף להוראות סעיף 245(ב2), אף אם לא מגיעה לו קצבת זקנה.
(ג) מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי החייב בתשלום דמי ביטוח בעד עצמו שהגיע לגיל הפרישה וטרם מגיעה לו קצבת זקנה, לא יהיה חייב בתשלום דמי ביטוח לפי סעיף 335(ב), (ה), (ז), (ח) ו-(ט).
(ד) לא ישולמו דמי ביטוח בעד הזמן שבעדו מגיעה למבוטח קצבת נכות לפי פרק ה' או לפי פרק ט' אם אין לו כל הכנסה אחרת, ולא ישולמו דמי ביטוח לפי סעיף 335(א), (ב), (ד), (ה), (ז), (ח), ו-(ט) בעד הזמן שבעדו מגיעה למבוטח לפי סעיף 105 או לפי סעיף 200 קצבה בשל דרגת נכות יציבה או לפי סעיף 200 קצבה בשל דרגת נכות בלתי יציבה שנקבעה לתקופה רצופה של שנה לפחות, והכל אף אם יש לו הכנסה אחרת.
(ה) לא ישולמו דמי ביטוח בעד הזמן שבעדו מגיעה לעובד תמורת דמי פגיעה אלא מהסכום העודף על הסכום שהיה משתלם לו כדמי פגיעה אילו לא קיבל תמורת דמי פגיעה.
(ו) לא ישולמו דמי ביטוח בעד הזמן שהמבוטח אינו עובד ואינו עובד עצמאי והוא אחד מאלה:
(1) תלוי לפי סעיף 130 שאינו מסוגל לכלכל עצמו ומשתלמת בעדו קצבת תלויים;
(2) תלוי לפי סעיף 247(3) שמשתלמת בעדו קצבת שאירים או תוספת לקצבת זקנה.
(ז) לא ישולמו דמי ביטוח בעד הזמן שבעדו מגיעה לאדם גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, אם אין לו הכנסה אחרת באותה תקופה.
(ח) מבוטחת לפי פרק ו' שהיא עקרת בית או אלמנה בת קצבה, כהגדרתן בסעיף 238, לא תשלם דמי ביטוח לפי סעיף 335(ד).
(ט) מבוטחת לפי פרק ט' שהיא עקרת בית או אלמנה בת קצבה, כהגדרתן בסעיף 238, לא תשלם דמי ביטוח לפי סעיף 335(ז).
(י) מבוטחת לפי פרק י' שהיא עקרת בית או אלמנה בת קצבה, כהגדרתן בסעיף 238, לא תשלם דמי ביטוח לפי סעיף 335(ח).
(יא) מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, והכנסתו בשנת המס, או באותו חלק ממנה שבו היה מבוטח כאמור, אינה עולה על ההכנסה המזערית האמורה בפרט 3 בלוח י"א לגבי אותה תקופה, לא ישלם דמי ביטוח אם הוא-
(1) מקבל גמלה או תגמול האמורים בסעיף 350, למעט דמי אבטלה בעד חודש מלא - בעד התקופה שבה קיבל גמלה או תגמול כאמור, ואם הוא נכה הזכאי לקצבת נכות לפי פרק ט' - בעד תקופה שתחילתה בתאריך הקובע כמשמעותו בסעיף 195;
(2) תושב ישראל שעלה לפי חוק השבות, או תושב ישראל שבידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי חוק הכניסה לישראל, שניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העלייה - בעד תקופה שעד 12 חודשים מיום שעלה או מיום שנכנס לישראל על פי אשרה כאמור, לפי העניין ...... (מופע חלקי של הסעיף).
 
 
ט.ל.ח


מיפוי כספי פיצויים כספי תגמולים
  דף קודם  
Bookmark and Share
הדפס את המאמר
אפליקציות
מחשבונים
טפסים
מצגות
פיצויי פיטורין
פיטורין והתפטרות
מאמרים
כתבות
טופס 161
קיבוע זכויות
סימולטור מס
עדכונים שוטפים
סרטונים

תכנון פרישה

תכנון מס
תכנון כלכלי
תקנון | קצת עלינו | לתאום פגישת ייעוץ | 1599-500-570
Facebook Google Plus
תקנון | קצת עלינו
לתאום פגישת ייעוץ 1599-500-570
Facebook +Google
© כל הזכויות שמורות לבי. פור יועצי פרישה בע"מ.