דף הבית
לתאום פגישת ייעוץ
1599-500-570
בי. פור יועצי פרישה בע''מ פרישה
סימולטור 161
 
אל תשלמו מס מיותר תכנון מס
 
להנות מהמקסימום תכנון כלכלי
 
סימולטור מס
אפליקציות
מחשבונים
טפסים
סרטונים
קיבוע זכויות
פיצויי פיטורים
כתבות
מאמרים
טופס 161
עדכונים שוטפים
מצגות
פיטורים והתפטרות

תשלומי השלמה - השלמת חוב ותק פיצויים בקופת גמל

תשלומי השלמה קבועים, תשלומי השלמה שאינם קבועים, תשלומי פיגורים - כל הוראות החוק.

 

הפרשות מעביד לקופת גמלמבוסס על האמור בקובץ הפרשנות לפקודת מס הכנסה (חבק מס הכנסה) בהתייחס לסע' 17(5) לפקודת מס הכנסה (הניכויים המותרים - תשלומי מעביד לקופת גמל):

תשלומים שוטפים - (מוגדרים כתשלומים סדירים)

תשלומי מעביד לקופת גמל עבור תגמולים, פיצויים, קצבה, ..., המתייחסים לחבותו של המעביד בשנת המס, לפי השיעורים הנקובים בתקנה 19 לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופת גמל), התשכ"ד-1964 (ראו מטה שיעורי תשלום עדכניים של מעביד ושל עמית שכיר לקופת גמל - תקנה מס' 19 לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), תשכ"ד-1964).

התשלומים לקופת הגמל ישולמו על ידי המעביד בתשלומים חודשיים רצופים, בשיעור הנקוב לעיל, מן "המשכורת" של כל עובד אצל אותו מעביד (כמוגדר בקובץ הפרשנות).

תשלומים סדירים יותרו בניכוי בשנה שבה שולמו לקופת הגמל (ראו מטה הוראות סעיף 17(5) לפקודת מס הכנסה והוראות סעיף 18(א) לפקודת מס הכנסה).

בקובץ הפרשנות מובהר כי אם שילם המעביד לקופת הגמל את כל דמי חבותו לגבי שנת המס הקודמת בחודש הראשון של שנת המס החדשה, יותר לניכוי רק התשלום המתייחס לחודש האחרון של שנת המס; יתרת התשלום תיראה כתשלומי השלמה או פיגורים, לפי העניין.

תשלומי השלמה קבועים – (מוגדרים כתשלומים בלתי סדירים)

תשלומים קבועים מדי שנה בשנה, לכיסוי הפער שנוצר כתוצאה מעליית השכר באותה שנה.

(הכוונה לפער שנוצר בין הסכומים שנצטברו בקופה (לרבות ריבית, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים) לבין ההתחייבות הכוללת לפיצויים על פי המשכורת האחרונה).

תשלומים אלה יותרו לניכוי בשנה שאליה הם מתייחסים ובתנאי ששולמו באותה שנה. אין צורך בפניה לקבלת אישור מרשות המסים !

תשלומי השלמה שאינם קבועים – (מוגדרים כתשלומים בלתי סדירים)

תשלומי השלמה שאינם קבועים מדי שנה בשנה, אלא נעשים אחת לכמה שנים, לכיסוי הפער שנוצר כתוצאה מעליית השכר.

(הכוונה לפער בין הסכומים שנצטברו בקופה (לרבות ריבית, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים) לבין ההתחייבות הכוללת לפיצויים על פי המשכורת האחרונה).

תשלומי השלמה שאינם קבועים יותרו בניכוי במשך 3 שנים או על פי שיעור של כ- 20% מסכום היעודה (סכום הצבירה בקופת הגמל), לפי הגבוה מבין השניים (וזאת לפי קביעת רשות המסים). לצורך כך יש לפנות לרשות המסים לקבלת אישור !
 

 

תשלומי פיגורים – (מוגדרים כתשלומים בלתי סדירים)

תשלומים הנעשים על ידי מעביד המצטרף לקופת גמל על מנת לכסות את ההתחייבות המצטברת לפיצויים עד למועד הצטרפותו. תשלומים הבאים לכסות את הגירעון משנים קודמות שנוצר מפאת פיגור בהעברת התשלומים השוטפים לקופה, במלואם או בחלקם - גם הם מוגדרים כתשלומי פיגורים.

תשלומי פיגורים יותרו בניכוי במשך 3 שנים או על פי שיעור של כ- 20% מסכום היעודה (סכום הצבירה בקופת הגמל), לפי הגבוה מבין השניים (וזאת לפי קביעת רשות המסים). לצורך כך יש לפנות לרשות המסים לקבלת אישור !
 
 
בקובץ הפרשנות מודגש כי הכללים להתרת תשלומים בלתי סדירים מתייחסים אך ורק לתשלומים לקופות גמל לפיצויים ולמרכיב הפיצויים בקופות גמל לקצבה. תשלומים בלתי סדירים מסוג אחר,  לא יותרו בניכוי !
 
 

תשלומי מעביד לקופת גמל - סע' 17(5) לפקודת מס הכנסה (הניכויים המותרים) + סעי' 18(א) לפקודת מס הכנסה (סייגים לניכוי הוצאות מסויימות)

הניכויים המותרים - סע' 17 לפקודת מס הכנסה

17. לשם בירור הכנסתו החייבת של אדם ינוכו, זולת אם הניכוי הוגבל או לא הותר על פי סעיף 31, יציאות והוצאות שיצאו כולן בייצור הכנסתו בשנת המס ולשם כך בלבד, לרבות –

(5) תשלומי מעביד לקופת גמל -

סכומים ששילם מעביד - בתנאים ובשיעורים שנקבעו לפי סעיף 22 לחוק הפיקוח על קופות גמל בתור השתתפות שנתית סדירה לקופת גמל וכן סכומים בשיעורים ובתנאים כאמור אך בשינויים המחוייבים על פי הענין ששילם מעביד למדינה, לרשות מקומית או לגוף אחר שקבע שר האוצר לענין זה, לשם שמירת זכות הפנסיה של עובדו וכן כל סכום או חלק ממנו ששילם מעביד - באישור המנהל - לקופת גמל כאמור או למוסד או לגוף כאמור שלא בתור השתתפות שנתית סדירה.

סייגים לניכוי הוצאות מסויימות – סע' 18 לפקודת מס הכנסה

18. (א) מענק פרישה, דמי חופשה, דמי הבראה, דמי חגים, דמי מחלה והוצאות אחרות כיוצא באלה - ניכויים לפי סעיף 17 יותר רק בשנת המס שבה שולמו לזכאי להם או לקופת גמל ובלבד שתשלומים כאמור ששולמו לקופת גמל לגבי החודש האחרון של שנת המס יראו כאילו שולמו בתוך שנת המס אם שולמו לה תוך חודש מתום שנת המס.
 
 

תשלומים לקופת גמל - סע' 22 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), תשס"ה-2005

22. (א) השר, באישור ועדת הכספים, יקבע שיעורים או סכומים, מרביים, לתשלומים של עמית, ואם הוא עמית-שכיר – גם של מעבידו, לקופת גמל.

(ב) השר רשאי לקבוע הוראות בענינים אלה:

(1) תנאים שיחולו לענין תשלומי כספים לקופת גמל לרבות תנאים שיחולו על תשלומים מעבר לסכומים או לשיעורים שיקבע;

(2) אופן הפקדת התשלומים האמורים בסעיף קטן (א) בקופת גמל, הפרטים שעל מעביד, בין שהוא עמית ובין שאינו עמית, למסור לחברה המנהלת בעת ההפקדה, המועדים להפקדת התשלומים, והריבית שתגבה החברה המנהלת ממעביד כאמור בשל איחור בהפקדה;

(3) אישורים שחייבת חברה מנהלת להמציא לעמיתים בקופת גמל שבניהולה, ולענין עמיתים - שכירים – גם למעבידיהם, לגבי הפקדת התשלומים בקופת הגמל.
 
 

שיעורי תשלום של מעביד ושל עמית שכיר לקופת גמל - תקנה מס' 19 לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), תשכ"ד-1964

 

19. (א) אישור לפי תקנה 6 לקופת גמל המקבלת תשלומים מאת מעביד יחול רק על אותם הכספים שהיא תקבל ממנו בדרך של תשלומים חדשיים רצופים בשיעור שווה ממשכורתו של עמית - שכיר, העובד אצל אותו מעביד ובלבד שהתשלום החדשי של המעביד שעליו יחול אישור כאמור, יהיה בשיעור או בשיעורים, הכל לפי הענין, כאמור בפסקאות (1) עד (4) להלן:

(1) (א) לקופת גמל לתגמולים למרכיב תגמולי המעביר – שיעור שלא יעלה על 7.5% מן המשכורת, ואולם –

(1) בתכנית ביטוח המבטיחה תשואה יהיה התשלום שמעבר לשיעור של 5% לחשבון אחר שאינו מבטיח תשואה בתכנית לאותה מטרה אצל אותו מבטח; בתקנה זו, "תכנית ביטוח המבטיחה תשואה" – תכנית ביטוח המזכה את המבטח באיגרות חוב שמנפיקה הממשלה לפי חוק המילווה (חברות ביטוח), התשכ"ג-1962, או לפי חוק המילווה (ביטוח חיים), התשכ"ה-1965.

(2) בקופת גמל המבטיחה תשואה, כהגדרתה בתקנה 38ב1, יהיה התשלום שמעבר לשיעור של 5%, לחשבון אחר שאינו מבטיח תשואה באותה קופת גמל ולאותה מטרה.

(3) בתכנית ביטוח שביום י"ט בטבת התשס"ה (31 בדצמבר 2004) משלם בה העמית תשלומים, שעל פי תנאי הפוליסה לא ניתן להגדילם, יהיה התשלום שמעבר לשיעור של 5%, לחשבון אחר שאינו כולל הגבלה כאמור, בתכנית לאותה מטרה אצל אותו מבטח;

(4) בתכנית ביטוח שביום י"ט בטבת התשס"ה (31 בדצמבר 2004) משלם בה העמית על פי תנאי הפוליסה שאושרו לפני יום ז' בטבת התשס"ד (1 בינואר 2004), והובטחו בה לעמית מקדמי קצבה קבועים, יכול שהתשלום שמעבר ל-5% יהיה לחשבון אחר, ובלבד שישולם בתכנית לאותה מטרה אצל אותו מבטח.

(ב) (1) לקופת גמל לפיצוייםשיעור שלא יעלה על השיעור הדרוש לכיסוי התחייבויות המעביד עבור אותו עמית-שכיר לפי חוק פיצויי פיטורים או לפי הסכם עבודה ובלבד שלא יעלה על השיעור על 8.33% מאותה משכורת.

(2) נצבר בתום שנת המס בקופת גמל לפיצויים שבה לא מתנהל חשבון אישי לכל עמית - שכיר סכום העולה ביותר מ- 10% על הסכום שהיה המעביד חייב כפיצויים לכל עובדיו אילו פרשו מעבודתם באותה עת, כשהוא מחושב לפי משכורת של חודש לכל שנת עבודה, כשהוא מוגדל בשיעור תוספת היוקר הראשונה ששולמה לאחר תום שנת המס, יוקטנו תשלומי המעביד על פי פסקת משנה (1) בשנת המס שלאחריה בסכום העודף;

בפסקה זו, "שנת מס" - לרבות תקופת שומה מיוחדת;

(ג) לקופת גמל לקצבה

(1) למרכיב תגמולי המעביד – שיעור שלא יעלה על 7.5% מן המשכורת; ואולם בתכניות ביטוח כאמור בפסקאות משנה (א)(1), (3) ו-(4) יחול האמור בפסקאות המשנה האמורות;

(2) למרכיב הפיצוייםשיעור שלא יעלה על השיעורים לפי פסקת משנה (ב), ובלבד שבקופת גמל משלמת לקצבה שפסקת משנה (ג1) אינה חלה עליה, שולם למרכיב תגמולי המעביד, באותו חשבון קופת גמל לקצבה, תשלום בשיעור של 5% לפחות מהמשכורת.

(ג1) למרכיב הפיצויים בקופת גמל לקצבה שהיא –

(1) קרן ותיקה שמונה לה מנהל מיוחד לפי חוק הפיקוח על עסקי הביטוח, התשמ"א-1981 – שיעור שלא יעלה על השיעורים לפי פסקת משנה (ב), ובלבד ששולם למרכיב תגמולי המעביד, באותו חשבון קופת גמל, תשלום בשיעור הקבוע בסעיף 78יא לחוק האמור.

(2) תכנית ביטוח שביום ו' באדר התשנ"ט (22 בפברואר 1999) שילם לה עמית כספים – שיעור שלא יעלה על השיעורים לפי פסקת משנה (ב), ובלבד ששולם למרכיב תגמולי המעביד בקופת ביטוח לקצבה, תשלום בשיעור של 5% לפחות מהמשכורת.

(ד) הנציב רשאי להורות על הקטנת שיעורי התשלומים כאמור בתקנת משנה (א)(1)(ב) ו-(א)(1)(ג), אם לדעתו, נצטברו בקופת הגמל סכומים העודפים על הדרוש לכיסוי התחייבויות המעביד כלפי כל העמיתים השכירים העובדים אצלו;

(ה) סך כל התשלומים של המעביד לקופות גמל לתגמולים, לפיצויים ולקיצבה, בכפוף לסייגים שבתקנת משנה זו, לא יעלו על שיעור של 15.83% מהמשכורת;

(1א) לקרן השתלמות - לפי הקבוע בפקודה;

(2) לקופת גמל לחופשה לא יעלה שיעור התשלום על –

(א) משכורת בעד חופשה שנתית לפי חוק חופשה שנתית, תשי"א-1951, ולא יותר מהסכום שנקבע בחוזה העבודה או בהסכם קיבוצי, לפי הגבוה משניהם;

(ב) (בוטלה);

(3) לקופת גמל למטרה אחרת - לפי הסכמי עבודה קיבוציים;

(4) לקופת גמל לדמי מחלה – לפי מחויבותו של העמית לעובדיו לפי הוראות זכאות לדמי מחלה, בשנה שקדמה לשנה שבה שולמו כספים לקופה (להלן – השנה הקודמת), ועד לסכום שלא יעלה על 2.5% מכלל המשכורות ששילם העמית לעובדיו בשנה הקודמת או עד לסכום שהוא ההפרש שבין תקרת הצבירה של העמית לבין סך הסכומים העומדים לזכותו בקופה, בניכוי סכומים שגבתה הקופה בהתאם לתקנה 41ח, לפי הנמוך מביניהם; לענין זה, "תקרת צבירה" של עמית בשנה פלונית – סכום השווה ל- 7.5% מכלל המשכורות ששילם לעובדיו בשנה הקודמת.

(ב) אישור כאמור בתקנת משנה (א) לקופת גמל לתגמולים או לקופת גמל לקצבה יחול רק אם נתקיימו כל אלה:

(1) כנגד תשלומי המעביד למרכיב תגמולי המעביד עד שיעור של 5% ממשכורתו של העמית השכיר, משלם העמית השכיר אף הוא, מדי חודש, למרכיב תגמולי העובד באותו חשבון קופת גמל, סכום השווה לסכום ששילם המעביד.

(2) שיעור תשלומי העמית השכיר למרכיב תגמולי העובד אינו עולה על 7% ממשכורתו, ואם שיעור תשלומי המעביד למרכיב תגמולי המעביר אינו עולה על 5% ממשכורתו של העמית השכיר יהיה שיעור תשלומי העמית השכיר שווה לשיעור תשלומי המעביד.

(3) תשלומי העמית השכיר הועברו בדרך של תשלומים חודשיים רצופים בשיעור שווה ממשכורתו;

(4) כל תשלומי העמית השכיר ששולמו לפי תקנת משנה זו למרכיב תגמולי העובד, ישולמו לאותו חשבון קופת גמל שאליו שילם המעביד למרכיב תגמולי המעביד בשל אותה משכורת לפי תקנת משנה (א) ולאותה מטרה, ואולם –

(א) בתכנית ביטוח המבטיחה תשואה יהיה התשלום שמעבר לשיעור הקבוע בפסקה (1) לחשבון אחר שאינו מבטיח תשואה בתכנית לאותה מטרה אצל אותו מבטח, ואם הפקיד המעביד סכומים לחשבון כאמור בתקנת משנה (א)(1)(א)(1), יהיו הפקדות העובד לפי פסקה זו, לחשבון שבו הפקיד המעביד לפי תקנת המשנה האמורה.

(ב) בקופת גמל המבטיחה תשואה, כהגדרתה בתקנה 38ב1, יהיה התשלום שמעבר לשיעור הקבוע בפסקה (1), לחשבון אחר שאינו מבטיח תשואה באותה קופת גמל ולאותה מטרה ואם הפקיד המעביד סכומים לחשבון כאמור בתקנת משנה (א)(1)(א)(2), יהיו הפקדות העובד לפי פסקה זו, לחשבון שבו הפקיד המעביד לפי תקנת המשנה האמורה.

(ג) בתכנית ביטוח שביום י"ט בטבת התשס"ה (31 בדצמבר 2004) משלם בה העמית תשלומים, שעל פי תנאי הפוליסה לא ניתן להגדילם בה, יהיה התשלום שמעבר לשיעור הקבוע בפסקה (1), לחשבון אחר שאינו כולל הגבלה כאמור, בתכנית לאותה מטרה אצל אותו מבטח ואם הפקיד המעביד סכומים לחשבון כאמור בתקנת משנה (א)(1)(א)(3), יהיו הפקדות העובד לפי פסקה זו, לחשבון שבו הפקיד המעביד לפי תקנת המשנה האמורה.

(ד) בתכנית ביטוח שביום י"ט בטבת התשס"ה (31 בדצמבר 2004) משלם בה העמית על פי תנאי הפוליסה שאושרו לפני יום ז' בטבת התשס"ד (1 בינואר 2004), והובטחו בה לעמית מקדמי קצבה קבועים, יכול שהתשלום שמעבר לשיעור הקבוע בפסקה (1) יהיה לחשבון אחר, ובלבד שישולם בתכנית לאותה מטרה אצל אותו מבטח ואם הפקיד המעביד סכומים לחשבון כאמור בתקנת משנה (א)(1)(א)(4), יהיו הפקדות העובד לפי פסקה זו, לחשבון שבו הפקיד המעביד לפי תקנת המשנה האמורה.

(ב1) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), הפקדות המעביד והעובד בקרן חדשה מקיפה לא יעלו על תקרת ההפקדה החודשית.

(ב2) (1) אישור כאמור בתקנת משנה (א) לקרן השתלמות יחול רק אם העמית ישלם אף הוא מדי חודש בחודשו לקרן שליש לפחות מהסכום ששילם המעביד.

(2) הוראות פסקה (1) לא יחולו על עמית - רופא אשר תשלומיו לקרן הם לפי הוראות הסכם קיבוצי שנחתם עד יום ד' בטבת התשס"ט (31 בדצמבר 2008), ושאושר בידי שר האוצר; לעניין זה, "עמית - רופא" – רופא שביום כ"ח בסיוון התשס"ח (1 ביולי 2008) התקיימו בו שני אלה:

(א) היה עמית בקרן השתלמות;

(ב) היה זכאי על פי הסכם העבודה של רופאים שחל עליו, שיופקדו בעבורו תשלומים לקרן שאינם לפי הוראות פסקה (1).

(ג) אישור כאמור בתקנת משנה (א) לא יחול על –

(1) (נמחקה);

(2) תשלומי מעביד לקופת גמל בעד עובד הזכאי לקיצבה בשל אותה משכורת, על פי דין או חוזה, למעט אישור לקרן השתלמות ולקופת גמל אישית לפיצויים לחשבון שנפתח עד יום ו' בטבת התשס"ד (31 בדצמבר 2003) ועל פי הסכם קיבוצי שנחתם עד יום ה' בחשון התשס"ד (31 באוקטובר 2003) ושאושר בידי שר האוצר, לגבי תשלומים חודשיים רצופים בשיעור שווה מהמשכורת ואשר אינו עולה על %⅓2 ממנה.

(ד) על אף האמור בתקנת משנה (א), קופת גמל מרכזית לפיצויים או קופת גמל לדמי מחלה תהיה רשאית לקבל תשלומים מאת עמית - מעביד שלא בדרך של תשלומים חדשיים רצופים.
 
 

תקנות מס הכנסה (תנאים להתרת הוצאות בגין תשלומי מעביד לקופת גמל), תשמ"ח-1988

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 31 ו- 243 לפקודת מס הכנסה (להלן - הפקודה), ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

1. תנאי להתרת סכומים ששולמו לקופת גמל

סכומים ששילם מעביד לקופת גמל לא יותרו בניכוי אלא אם כן נתקיימו שניים אלה:

(1) מייצג הרשאי לייצג נישומים לפי סעיף 236 לפקודה אישר כי הסכומים מותרים בניכוי לפי סעיפים 17(5) ו- 18(א) לפקודה, וכי הם עומדים בתנאים הקבועים בתקנה 19(א) לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), תשכ"ד-1964, ואינם עולים על השיעורים הקבועים בה; אישור כאמור יינתן על גבי הטופס המפורט בתוספת ויכלול את כל הפרטים המפורטים בו.

(2) המעביד צירף לדין וחשבון שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה את האישור המפורט בפסקה (1).

2. תחולה –

תקנות אלה יחולו לגבי סכומים ששולמו לקופת גמל בשנת מס, שהדו"ח לגביה לפי סעיף 131 לפקודה הוגש בשנת המס 1988 או לאחר מכן.

תוספת

ניכויים לפי סעיף 17(5) ובהתאם לתנאים שבסעיף 18(א) לפקודה ולהוראות שבתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופת גמל), התשכ"ד-1964

אישור לתביעת ניכוי הוצאות מעביד בשל סכומים ששילם לקופת גמל

דברי הסבר והערות:

1. קופת גמל שבה מתנהל חשבון אישי לכל עמית שכיר, כגון ביטוח מנהלים בחברות ביטוח.

2. שכר – משכורת כהגדרתה בתקנה 1 לתקנות קופות הגמל. הסכום לא יכלול שכרו של עובד שבעדו המעביד לא מפריש לקופת הגמל.

3. שכרם של בעלי המניות בחברה משפחתית יופחתו במלואם הואיל ותשלומים, לקופת גמל, בגינם אינם מותרים בנכוי מכח סעיף 64א(3) לפקודה. בחברת מעטים שאינה חברה משפחתית, יופחת שכרם של בעלי שליטה בלבד כאמור בסעיף 32(9) לפקודה.

4. השיעור שנקבע בתקנות הינו שיעור מירבי ואם המעביד מפריש בהתאם להסכם עבודה בשיעורים נמוכים יותר, יש לתקן את השיעור בהתאם.

5. הנכוי בגין השלמות ופיגורים למעט השלמות בגין הגדלה ריאלית בשכר, מותנה באישור הנציב. אי לכך יש לצרף את האישור, בשנה הראשונה, שבה נתבע הניכוי, ובשנים הבאות לפרט כדלקמן:

סכום הנכוי הכולל שאושר ___נוכה בשנים קודמות ___.

6. בהתאם להוראות שבתקנה 19(א)(1)(ב)(2) יש להקטין את התשלומים בשנת המס בסכום "העודף".
 
 
י"א בטבת תשמ"ח (1 בינואר 1988)
 
משה ניסים
שר האוצר
 
 

באיזו קופת גמל ניתן לבצע את תשלומי ההשלמה ובאילו מגבלות ?

 
תשלומי השלמת חוב וותק פיצויים יבוצעו על ידי המעסיק לקופת גמל בכפוף למגבלות המפורטות בתקנות קופות גמל ובכפוף לתנאי פוליסת ביטוח המנהלים או בכפוף לתקנון קופת הגמל או תקנון קרן הפנסיה.
 
בפועל, בשנים האחרונות, ברב המקרים, כאשר מעסיק מבקש לבצע תשלומי השלמה, העובד נאלץ לפתוח קופת גמל חדשה (בתנאים חדשים...) בה מתאפשר לפי תנאיה ולפי תקנות קופות גמל לבצע תשלום של סכום חד פעמי של פיצויים.
 
 

משמעויות נוספות - מזוית העובד

 
אם ניקח לדוגמא, מקרה בו, לאחר ינואר 2008, ביצע המעסיק, תשלומים להשלמת חוב וותק פיצויים לקופת גמל על שם העובד באשר היא, מאחר והחל מינואר 2008 כל ההפקדות לקופות גמל הן למטרת קצבה הרי שבאופן ברור מאליו ניתן לומר כי כספי פיצויים אלו הם כספי פיצויים מסוג קצבה. לאור האמור, במקרה זה, בעת עזיבת מקום העבודה יכול העובד לבקש מפקיד השומה אישור לרצף קצבה בהתייחס לכספי פיצויים אלו. ואולם, בטרם העובד מקבל החלטה לייעד לקצבה כספי פיצויים אלו עליו לשים לב להיבטים נוספים, הן במישור הכלכלי והן במישור המס ! עליו להביא בחשבון ולצפות מראש ככל האפשר את ההשלכות של החלטה זו. לדוגמא, במישור הכלכלי - מה מידת האטרקטיביות הכלכלית הטמונה בקבלת קצבה חודשית מכספים אלו, דרך כלל, מתכנית "חדשה" בתנאים "חדשים"... לדוגמא, במישור המס - מה יהיו השלכות המיסוי במידה ולא יהיה מעוניין בסופו של דבר לקבל קצבה חודשית מכספים אלו. האם זה עלול להרע את מצבו ביחס לחלופות המיסוי האחרות העומדות לבחירתו במעמד עזיבת מקום העבודה ?
 
בהקשר זה להלן שתי דוגמאות (אך לא רק...) להוראות מיסוי העלולות להשפיע "לרעה" על קבלת ההחלטה לייעד כספי פיצויים אלו לרצף קצבה:
 
היוון קצבה הרואים בו חזרה מרצף קצבה - סעיף 9א(ה)(4) לפקודת מס הכנסה
 
חרטה מרצף קצבה לפי סעיף 9 (7א) (ז) לפקודת מס הכנסה  - אופן הטיפול בחרטה מרצף קצבה לפי סעיף 9 (7א) (ז) לפקודת מס הכנסה - חוזר מס הכנסה מס' 3/2011 מיום 01/05/2011
 
 
 
 
 
מאמר זה מובא כאן לידע כללי בלבד והוא אינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ. שום אינפורמציה המופיעה במאמר אינה מהווה המלצה לביצוע או אי ביצוע מהלך כלשהו. מחובתך להתייעץ לפני כל פעולה. מסמך זה מנוסח בלשון זכר אך פונה לנשים ולגברים כאחד. המידע מוצג להמחשה בלבד. חבות המס הסופית בכל מקרה תיקבע אך ורק על ידי רשויות המס על פי הקבוע בפקודת מס הכנסה.


תקרת פיצויים ותקרת השלמה לפיצויים -  סעיף 3(ה3)(1א) לפקודת מס הכנסה + סעיף 3(ה3)(1ב) לפקודת מס הכנסה + סעיף 3(ה3)(2) לפקודת מס הכנסה
 
קביעת תקרה להשלמת התחייבות בהתאם לחוק פיצויי פיטורים - מתוך "לוח העזר לחישוב מס הכנסה ממשכורת ושכר עבודה" לחודש ינואר 2017 ואילך שהפיצה רשות המסים בתחילת חודש ינואר 2017 - עמוד מס' 4
 
  
 
 
מיפוי כספי פיצויים כספי תגמולים
  דף קודם  
Bookmark and Share
הדפס את המאמר
אפליקציות
מחשבונים
טפסים
מצגות
פיצויי פיטורין
פיטורין והתפטרות
מאמרים
כתבות
טופס 161
קיבוע זכויות
סימולטור מס
עדכונים שוטפים
סרטונים

תכנון פרישה

תכנון מס
תכנון כלכלי
תקנון | קצת עלינו | לתאום פגישת ייעוץ | 1599-500-570
Facebook Google Plus
תקנון | קצת עלינו
לתאום פגישת ייעוץ 1599-500-570
Facebook +Google
© כל הזכויות שמורות לבי. פור יועצי פרישה בע"מ.