דף הבית
לתאום פגישת ייעוץ
1599-500-570
בי. פור יועצי פרישה בע''מ פרישה
 
 
אל תשלמו מס מיותר תכנון מס
 
להנות מהמקסימום תכנון כלכלי
 
סימולטור מס
אפליקציות
מחשבונים
טפסים
סרטונים
קיבוע זכויות
פיצויי פיטורים
כתבות
מאמרים
טופס 161
עדכונים שוטפים
מצגות
פיטורים והתפטרות

היוון קצבה - פטור ממס על היוון פנסיה

לפי סעיף 9א לפקודת מס הכנסה - מידע עדכני והסברים

 

להלן סקירה של הזכאות לפטור ממס על היוון קצבה לאור תיקון מס' 190 לפקודת מס הכנסה ותיקוני חקיקה נוספים שבאו לאחריו, לפי סעיף 9א לפקודת מס הכנסה - פטור לקיצבה המשתלמת מאת מעביד או קופת גמל ולקיצבה המשתלמת על פי ביטוח מפני אבדן כושר עבודה

לעניין היוון קצבה מוכרת – ראה מידע מפורט נוסף בקישור הבא: היוון קצבה מוכרת

 
נוסח הסעיף לאחר תיקון מס' 190 לפקודת מס הכנסה ותיקוני חקיקה נוספים שבאו לאחריו:

היוון קצבה פטור ממס (H)

הוראות סעיף 9א (ה) (1) לפקודת מס הכנסה

סכום שקיבל יחיד עקב היוון קצבאות (Z)– פטור ממס עד לסכום כולל שלא יעלה על 67% ממכפלת תקרת הקצבה המזכה במכפיל ההמרה להון, ואם קיבל היחיד מענקים פטורים כאמור בסעיף קטן (ג) – עד ליתרת ההון הפטורה כהגדרתה בסעיף הקטן האמור, ובלבד שהיחיד הגיש לפקיד השומה בקשה לקבלת פטור על סכום מהוון לפי פסקה זו, בטופס שקבע המנהל, לא יאוחר מתום 90 ימים מהיום שבו ניתן לו לראשונה פטור ממס בשל קצבה מזכה לפי סעיף זה; (ראה בסעיף הוראות לשנים 2012 - 2024 לעניין שיעור הפטור, לדוגמא בשנת המס 2017 - 49% בלבד).

הנוסחה:

(H=Min(R*T*C,B,Z

להלן קישור לדוגמא לחישוב: פטור ממס על היוון קצבה (פנסיה) - דוגמא

הסבר:

תקרת הקצבה המזכה (T) - סך של 8,480 ש"ח נכון לשנת המס 2019.

שיעור הפטור ממס על קצבה מזכה (R) - שיעור הפטור ממס על קצבה מזכה מוגדל בהדרגה משיעור של 35% בשנת המס 2011, עד לשיעור של 67% בשנת המס 2025. כאשר, בשנים 2012-2015 שיעור הפטור עמד על 43.5%, בשנים 2016-2019 שיעור הפטור עומד על 49%, בשנים 2020-2024 שיעור הפטור יעמוד על 52% ורק החל משנת המס 2025 יעמוד שיעור הפטור על 67%.

"מכפיל ההמרה להון" (C) - נתון אחיד אשר נקבע בחוק, נכון להיום - 180.

סכום ההיוון בפועל = (Z) – פרמטר נוסף לצורך הנוסחה ונוחיות החישוב.
  
"מענקים פטורים" (A) – סכומים פטורים לפי סעיף 9(7ב) שקיבל יחיד וסכום המענקים הפטורים לפי סעיף 9(7א)(א) שקיבל יחיד בעד שנות עבודתו שקדמו לגיל הזכאות, ולא יותר מ-32 שנות עבודה. למעט מענקים שקיבל אדם אשר פרש בשל נכות יציבה... (ראה הגדרת גיל פרישה בסעיף) ולמעט מענק נוסף לקצבה ששולם לפורשי צה"ל, לשוטרים או לסוהרים ולעובדי שירותי הביטחון. (לעניין סכומים פטורים לפי סעיף 9(7ב) תאריך התחילה הינו 1 בינואר 2018)

"יתרת ההון הפטורה המתואמת" (B) – סכום השווה ל- 49% (R) (נכון לשנת המס 2019) מתקרת הקצבה המזכה (T) כשהוא מוכפל ב"מכפיל ההמרה להון" (C) פחות "המענקים הפטורים" (A) כשהם צמודים למדד מהיום שבו התקבלו עד יום 1 בינואר בשנה שבה חל גיל הזכאות (M1), ומוכפלים ב"מקדם" (D). ב- 1 בינואר של כל שנת מס, החל ב-1 בינואר של השנה שבה חל גיל הזכאות, תתואם יתרת ההון הפטורה בהתאם לשיעור עליית המדד (לכך הכוונה במילה "מתואמת") (M2).

(B=((T*R*C)-(A*(1+M1)*D))*(1+M2

שיעור עליית המדד מהיום בו התקבלו "המענקים הפטורים" (A) עד 1 בינואר בשנה שבה חל גיל הזכאות – (M1).

שיעור עליית המדד החל מ- 1 בינואר בשנה שבה חל גיל הזכאות עד 1 בינואר של כל שנת מס במהלך תקופת הפנסיה - (M2).

"מקדם" (D) – סכום השווה ל-35% מ"תקרת הקצבה המזכה" כשהוא מוכפל ב"מכפיל ההמרה להון" (C) ומחולק בסכום המתקבל מהכפלת הסכום הפטור המרבי לכל שנת עבודה כאמור בסעיף 9(7א)(א)(2) (P) ב-32.

(D=(35%*T*C)/(32*P
 
 
"הסכום הפטור המרבי לכל שנת עבודה כאמור בסעיף 9(7א)(א)(2)" – (P) – לעניין חישוב המקדם (D) יש לקחת את תקרת הפטור הרלבנטית לשנת המס בה מבוצע החישוב של הפטור על הפנסיה (באופן מקביל לתקרת הפטור על קצבה מזכה לאותה השנה).

יוצא מכך כי המקדם (באופן קבוע) הינו: 1.35 ((32*12,000)/(35%*8,360*180)) (לדוגמא, לפי התקרות לשנת 2017)

תזכורת: מהי "קצבה מזכה" ? מהו "גיל הזכאות" ?

קצבה מזכה – קיצבה המשתלמת מאת מעביד, או המשתלמת מאת קופת גמל וכן קצבה המשתלמת על פי ביטוח מפני אבדן כושר עבודה, כהגדרתו בפסקה (3א) להגדרה "הכנסה מיגיעה אישית" שבסעיף 1, למעט קצבת שאירים כהגדרתה בסעיף 9(6ו) – והכל, למעט קצבה מוכרת.

גיל הזכאותלפי המאוחר מבין:

1. גיל פרישה לפי החוק (ואולם, כאשר אדם פרש פרישה מוקדמת בשל נכות יציבה בדרגה של 75% או יותר, שנקבעה על פי אחד החוקים המפורטים בסעיף 9(5)(א), או על פי תקנות שהותקנו מכוח סעיף 9(5)(ב) יראו גם אותו כאילו הגיע לגיל פרישה לפי החוק).

2. גיל התחלת קבלת הקצבה המזכה, כולה או חלקה. (הגיל בו התחיל אדם בפועל לקבל את הקצבה).

דהיינו, לדוגמא לגבי גבר, ככלל, הרי שמדובר בגיל 67 ואם הוא דחה את המועד לקבלת הקצבה, נניח לגיל 70, גיל הזכאות לצורך כל החישובים יהא גיל 70 ולא גיל 67.
 
יש לשים לב כי - מעבר לכל התנאים המפורטים בפקודת מס הכנסה באשר לזכאות להיוון קצבה (הן היוון קצבה פטור ממס והן היוון קצבה חייב במס) יש תנאים נוספים, כאן נכנס לתמונה סעיף 23 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), תשס"ה-2005. כמו לדוגמא שהמשיכה הינה "משיכה כדין" לרבות החובה החלה על החוסך להוכיח כי הוא מקבל קצבה מזערית.
 
הוראות נוספות

הוראות סעיף 9א (ה) (2) לפקודת מס הכנסה

ניתן פטור ממס לפי פסקה (1), יופחת סכום הפטור לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) בסכום השווה לסכום הפטור לפי פסקה (1) כשהוא מחולק במכפיל ההמרה להון;

הסבר:

מדובר במנגנון לתאום הפטור על הקצבה המזכה, דהיינו במידה ובוצע היוון קצבה פטור ממס, יופחת בהתאם, באופן יחסי על פי הקבוע בסעיף זה, הפטור על הקצבה המזכה המשולמת לפורש, בכל חודש , במהלך תקופת הפנסיה וזאת על מנת למנוע "כפילות" של ניצול הפטור המקסימלי המגיע לפורש על הקצבה המזכה.
 

הוראות סעיף 9א(ה)(4) לפקודת מס הכנסה

יחיד שמשך סכומים מקופת גמל כהיוון קצבה שמקורה במרכיב הפיצויים, שהופקדו בלא מרכיב תגמולי המעביד כהגדרתם בסעיף 3(ה3), יראו אותו כמי שחזר בו מכוונתו להשאיר את הכספים למטרת קצבה, ויחולו הוראות סעיף 9(7א)(ז).
 

הסבר:

מבלי להיכנס לדיון עד כמה הפעולות שנעשו מאז שנת 2012 ועד הוספת סעיף זה, באמצעות ובהמלצת מנהלי הסדר, סוכני ביטוח, יועצים פנסיוניים ואחרים, עבור לקוחותיהם שעזבו מקום עבודה או פרשו ויצאו לפנסיה, היו לגיטימיות (או כלכליות באופן מעשי, כאלו הצופות פני עתיד שאינן מכשילות את החוסך בהמשך הדרך...) ומבלי לפרט את כל סוגי הפעולות שנעשו, נאמר בפשטות, ישר ולעניין כי המחוקק הוסיף סעיף זה בפקודת מס הכנסה (ביוזמת רשות המסים...) על מנת לחסום אפשרות לתכנוני מס לא לגיטימים בראי המחוקק, לדוגמא (אחת ויש יותר...), הפקדה חד פעמית של פיצויים בקופת גמל לקצבה, בצמוד למועד הפרישה, (כחלופה לקבלתם במזומן ומיסוי אותם הכספים כמענק פרישה/כפיצויי פיטורים ביום עזיבת מקום העבודה...) קבלת אישור לרצף קצבה ומיד לאחר מכן בקשה להיוון קצבה פטור ממס... במסגרת סעיף זה נקבע כי יראו במשיכת הכספים כחרטה מרצף קצבה ולא כהיוון קצבה !
 
עדכון - ינואר 2017
 
המחוקק, בהליכי החקיקה האחרונים, מבקש, מצד אחד, "לתת הכשר" פורמלי לפעולה שכבר נעשית בפועל מזה שנים על ידי עובדים ומעסיקים במועד סיום יחסי עובד מעביד, בהמלצת סוכן הביטוח או מנהל ההסדר, דהיינו הכוונה לביצוע הפקדה חד פעמית של כספי פיצוייים לטובת רצף קצבה ומצד שני, להגביל את אותה הפעולה בתקרה. במסגרת "לוח העזר לחישוב מס הכנסה ממשכורת ושכר עבודה" לחודש ינואר 2017 ואילך שהפיצה רשות המסים בתחילת חודש ינואר 2017, בעמוד מס' 4 הדגישה רשות המסים שאכן היא מתירה לבצע זאת גם במועד סיום יחסי עובד מעביד ולא רק במהלך תקופת העבודה:
 
"התיקון קובע בסעיף 3(ה3)(1ב) לפקודה, כי ניתן לבצע הפקדה בקופת גמל לקצבה לטובת השלמת פיצויים. השלמת פיצויים הינה השלמה עד גובה השכר המבוטח כשהוא מוכפל בתקופת העבודה שבה הפקיד המעביד לקופת גמל לקצבה בגין אותו עובד, בניכוי הסכומים הצבורים בכל קופות הגמל. הפקדה כאמור ניתן יהיה לייעד לקצבה. השלמה זו אפשרית במועד הפרישה מהמעסיק ובהתאם להוראות רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון".
 
נדגיש כי האמור, בכל מקרה, אינו "מבטל" את הוראות סעיף 9א(ה)(4) לפקודת מס הכנסה כמפורט מעלה.
         
ביום 29/12/2016 פורסם ברשומות: חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו- 2018), התשע"ז -2016. במסגרת החוק, בוצעו שינויים מהותיים בכל הקשור למיסוי כספי פיצויים. לפני שנתקדם, נגדיר עבור מי מידע נוסף זה מיועד: ככלל, כל עובד העוזב מקום עבודה החל מיום 1 בינואר 2017 + משכורתו החודשית (הקובעת לפיצויים) עולה על 34,000 ש"ח ברוטו לחודש (נכון לשנת 2019). (במסגרת הסבר זה, במטרה לפשט אותו ככל האפשר, אין אנו נכנסים להגדרות מדוייקות ואין אנו מפרטים את הוראות החוק החדשות והחריגים להן. באתר פרישה ניתן למצוא מידע מלא ועדכני בנושא זה, לרבות, (אך לא רק) בקישור שלהלן: תקרה לפיצויים).

בהתחשב בהוראות החדשות לפיהן, ככלל, החל מיום 1 בינואר 2017:

1. סכומים ששילמו כל מעבידיו של עובד, בעבורו, לקופות גמל לקצבה, על חשבון מרכיב הפיצויים, העולים על תקרת הפיצויים, יראו אותם כהכנסת עבודה של העובד, במועד שבו שולמו לקופות הגמל..

2. סכומים ששילמו כל מעבידיו של עובד, בעבורו, לקופות גמל לקצבה, על חשבון השלמה לפיצויים, העולים על תקרת ההשלמה לפיצויים, יראו אותם כהכנסת עבודה של העובד, במועד שבו שולמו לקופות הגמל...
לעניין הרווחים שנצברו בקופה בגין חלק ספציפי זה של כספי הפיצויים (ששולם עליו המס כבר בשלב ההפקדה):
  • הן במקרה של משיכת הכספים כבר ביום עזיבת מקום העבודה או בהמשך הדרך, בחלוף הזמן, לאחר שהושארו בקופה ביום עזיבת מקום העבודה...
  • הן במקרה של פטירה של החוסך בהמשך הדרך, בחלוף הזמן, לאחר שהושארו בקופה ביום עזיבת מקום העבודה...
  • למעט במקרה מוות של עובד, כאשר מדובר בפטירה של העובד תוך תקופת העבודה, בהיותו עובד שכיר (שכן כאשר מדובר במענק מוות כהגדרתו בפקודה, הרווחים בגין חלק ספציפי זה של כספי הפיצויים, פטורים ממס ללא תקרה, לפי הוראות סעיף 9(7א)(ב1) לפקודת מס הכנסה)
  • כמו כן, למעט מקרה בו החוסך מבקש לקבל מכספים אלו "קצבה מוכרת" כהגדרתה...

יחול מס על הרווחים לפי סעיף 9(7א)(א1) לפקודת מס הכנסה:

(1) "על ריבית ורווחים אחרים שמקורם בסכומים האמורים, אשר נמשכו מהקופה בידי העובד או בעקבות פטירתו, יוטל מס בשיעור הקבוע לפי סעיף 125ג(ג)".
 
שיעור המס לפי סעיף 125ג(ג) לפקודת מס הכנסה: (1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), שולמה הריבית על נכס שאינו צמוד למדד, או שהוא צמוד בחלקו לשיעור עליית המדד, כולו או חלקו, או שאינו צמוד למדד עד לפדיון או עד להחזר, תחויב הכנסתו של היחיד מריבית במס בשיעור של 15%. (2) שר האוצר רשאי לשנות בצו את שיעור המס הקבוע בפסקה (1), בהתאם לשינוי במדד.
 
לא ברור לנו מדוע בחר המחוקק להתייחס באופן שונה לחלק ספציפי זה של כספי הפיצויים, לעניין שיעור המס על הרווחים, ואולם נכון להיום אלו הן ההוראות.
 
כמו כן, לעניות דעתנו, היה מקום במסגרת דברי ההסבר בהצעת החוק לחדד ולהדגיש כי ככל שבוחרים שלא למשוך את הכספים הללו, כקצבה חודשית (מוכרת) אלא בסכום חד פעמי במזומן, בכל שלב, גם במהלך תקופת הפנסיה, הרווחים שנצברו ימוסו בהתאם להוראות הספציפיות במסגרת סעיף 9(7א) לפקודה, ולא לפי כל הכללים הנוגעים להיוון קצבה מוכרת והיוון קצבה בכלל - ככל שזו כוונת המחוקק - שנכון להיום, אינה ברורה באופן חד משמעי ונראה כי קיימת סתירה בין הסעיפים בפקודה. נוסיף כי נציגי רשות המסים העדיפו בשלב זה שלא להשיב על עניין ספיצי זה כאשר פנינו אליהם בבקשה להבהרה, ייאמר לזכותם כי העדר המענה נומק על ידם, כי לשיטתה, היא אינה רואה איך, באופן מעשי, זה משנה לעניין חבות המס בפועל. אנחנו חושבים אחרת. לאור האמור, האם כלל ההוראות כמפורט במאמר זה, חלות גם על חלק ספציפי זה של כספי הפיצויים (ששולם עליו המס כבר בשלב ההפקדה) ? ימים יגידו.
 
 
תחילה, תחולה והוראות מעבר - לעניין הוראות הסעיף החדשות - יש לעיין ביסודיות בסיפא של תיקון 190 לפקודה.
 
לעניין היוון קיצבה (פנסיה חודשית) של פורש צה"ל, איש שירותי הביטחון, שוטר, איש משמר הגבול או סוהר יש הוראות נוספות אחרות מלבד הוראות סעיף 9א לפקודת מס הכנסה.
 
 
 
נוסח הסעיף לפני תיקון מס' 190 לפקודת מס הכנסה ותיקוני חקיקה נוספים שבאו לאחריו:

הוראות סעיף 9א (ה) (1) לפקודת מס הכנסה - סכום המתקבל עקב היוון קיצבה פטורה – פטור ממס ובלבד שסכום זה לא יעלה על הסכום שהיה מתקבל מהיוון 35% מהקיצבה המזכה.

הוראות סעיף 9א (ה) (2) לפקודת מס הכנסה – ניתן פטור ממס לפי פסקה (1) לחלק מקצבה שהוון, יופחת מסכום הקצבה החודשית הפטורה לפי סעיף קטן (ב), בשנות המס שבשלהן הוון אותו חלק מהקצבה, סכום השווה לקצבה החודשית הפטורה שהוונה, כשהוא מוכפל ביחס שבין הסכום הנקוב בהגדרה "קצבה מזכה" בשנת המס שבה משולמת הקצבה, לבין הסכום שהיה נקוב באותה הגדרה בשנת המס שבה נעשה ההיוון.
 


 
 
טופס 161ד - מכשולים בדרך לקיבוע זכויות והמלצות לעריכה והגשה של טופס 161ד - ידיעה ומאמר שפורסמו בגיליון עדיף - בתאריך 20/12/2017.
              
 מחשבון קיבוע זכויות - מהו הפטור ממס המגיע לך על הכנסתך מפנסיה חודשית ?
                              
               
 

הסדר ניכוי מס במקור בעת היוון קצבה מוכרת - החלטת מיסוי בהסכם 6849/15 - פורסמה ביום 05/05/2015.
 
היוון קצבה הכולל מרכיב פיצויי פיטורים - עמדת רשות המסים - יוני 2016
  דף קודם  
Bookmark and Share
הדפס את המאמר
אפליקציות
מחשבונים
טפסים
מצגות
פיצויי פיטורין
פיטורין והתפטרות
מאמרים
כתבות
טופס 161
קיבוע זכויות
סימולטור מס
עדכונים שוטפים
סרטונים

תכנון פרישה

תכנון מס
תכנון כלכלי
תקנון | קצת עלינו | לתאום פגישת ייעוץ | 1599-500-570
Facebook Google Plus
תקנון | קצת עלינו
לתאום פגישת ייעוץ 1599-500-570
Facebook +Google
© כל הזכויות שמורות לבי. פור יועצי פרישה בע"מ.